העיתון הלונדוני "סנדיי טיימס" פירסם ידיעה לפיה ראש הממשלה אריאל שרון כבר הוריד הוראה לחיל האוויר להכין את הכלים לקראת הפצצת הכור הגרעיני האיראני שאמורה לצאת לפועל במחצית השנייה של חודש מרץ, ימים ספורים לפני הבחירות. הידיעה משתלבת היטב בספין התקשורתי שהתנהל ומתנהל בעיתונות הישראלית בקשר ל"פצצה האיראנית", שמכין את דעת הקהל הישראלית לקראת האפשרות שישראל תיזום התקפה צבאית, אף על פי שלא היו כל התפתחויות דרמטיות באיראן בזמן האחרון.
אין לי ספק ששרון רוצה לחקות את ראש הממשלה המנוח מנחם בגין שיזם את הפצצת הכור העיראקי ב-1981 זמן קצר בטרם בחירות. הפעולה ההיא מילאה תפקיד מכריע בהבטחת קדנציה שנייה לבגין. פעולה דומה באיראן, אם תעלה יפה, תזניק אל על את מניות ראש הממשלה שרון ותבטיח סופית את זכייתו בבחירות.
אלא שאיראן אינה עיראק, וההימור כאן יכול גם להיגמר בכישלון שעלול להוביל לקטסטרופה צבאית ומדינית.
איראן פיזרה את תעשיית הגרעין שלה באתרים שונים, וגם אם נניח שלישראל היכולת הצבאית להפציץ אתר אחד את שניים (ויש כאלה המפקפקים בכך) הדבר לא יביא לחיסול תעשיית הגרעין; להיפך, ההערכה היא כי פעולה כזו תדרבן את איראן להכפיל ולשלש את מאמציה לחימוש גרעיני, שלא לדבר על פעולות תגמול שעלולות לדרדר את האזור לעימות בנשק השמדה המונית.
לא רק הטילים האיראנים שיכולים להגיע לכל מקום בישראל מאיימים עלינו, אלא גם מאות ואולי אלפי הקטיושות של החיזבאללה בלבנון שיכולות להגיע לאזור המפרץ בחיפה ולפגוע במאגרי הדלק והתעשיות הכימיות שיגרמו לדלקות ענק וזיהום סביבתי שיחייב את פינוי חיפה והפריפריה שלה.
אנו גם צריכים להביא בחשבון כי הטילים האיראנים יכולים להגיע לכור הגרעיני בדימונה ולעשות בו שמות, עד כדי הפיכת אזור הדרום לנגוע בענן רדיו אקטיבי ועל כן בלתי ראוי למגורי אדם.
שרון כבר הוכיח במלחמת לבנון שהוא הרפתקן מסוכן, ותכונה זו עלולה לצוץ מחדש, בעיקר אם הסקרים המחמיאים של היום ילכו ויתפוגגו ככל שיתקרב מועד הבחירות. או אז, אני חושש, הוא יכנס ללחץ אטומי, לא יעמוד בפיתוי, יהמר על גורל כולנו ויזום פעולה צבאית גרנדיוזית נגד איראן, שכאמור תוצאותיה יכולות להיות הרות אסון.
אשר על כן עצתי למתנגדי שרון במפלגות השונות, בעיקר לעמיר פרץ, להתנות את סירובם לתת יד לממשלה חלופית אליה יחברו 61 חברי כנסת, בהבטחה פומבית של שרון כי לא יזום כל פעולה צבאית נגד איראן.
שפוטים בידי ההון
החלטת בית המשפט העליון לדחות את עתירות הארגונים החברתיים נגד הקיצוץ הברוטלי שממשלת שרון-נתניהו ביצעה בקצבאות הבטחת ההכנסה, לא הפתיעה אותי. זו היתה התחזית שלי מיום שהוגשו העתירות.
מי שעוקב אחרי פסיקות הרוב המכריע של השופטים בנושאים חברתיים וכלכליים, ברור לו שמדובר בבית משפט שקרוב יותר לתפיסת העולם של הקפיטליזם החזירי נוסח נתניהו מאשר להשקפת עולם סוציאליסטית דמוקרטית.
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שנחקק ב-1962 מזכיר במפורש את זכות הקניין "אין פוגעים בקניינו של אדם" (סעיף 3) אולם אין שום התייחסות לפגיעה בפת לחמו של האדם.
בסעיף 1 של החוק נקבע: "אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם". מאז חקיקתו עושים צחוק מהחוק בכל הקשור להגנה על חייו וגופו של "אדם באשר הוא אדם", גם בברכת בית המשפט העליון. ראו את אלפי ההרוגים הפלסטינים מקרב האוכלוסייה האזרחית, כולל מאות ילדים, מאש חיילי הכיבוש; ראו את בית החרושת לעינויים שמדינת ישראל הקימה ב-38 שנות הכיבוש ודרכו עברו עשרות אלפי פלסטינים; ראו את שיטות החקירה האלימות של שוטרי ישראל שלמדו היטב את שיטות השב"כ שהופעלו על הפלסטינים והעבירו אותן לישראל.
פרשנות בית המשפט למושג "כבודו של אדם" ככל שהדבר כרוך במה שקרוי "קיום בכבוד" הוא מצומצם ביותר.
אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון, שכתב את פסק הדין של הרוב שדחה את עתירת הארגונים החברתיים, מפרש את הקיום בכבוד בקמצנות רבה, לכדי קיום פיזי בסיסי שלמטה ממנו מצוי הגוויעה מרעב.
ביטוי לכך אפשר למצוא למשל בסעיף 27 לפסק הדין בו קובע ברק, בהסכמת שישה שופטים, כי הגם שביטול ההנחה בתעריפי הנסיעה באוטובוסים מטיל את מלוא התשלום על כתפי הזכאים להבטחת הכנסה, אין בכך פגיעה כה אנושה שהרי, כך ברק, "הסעה ציבורית אינה הכרחית לקיומו של אדם" – וכל הקורא יצחק מרוב בכי. הנשיא ברק, שזה מכבר יש לו מכונית שרד עם נהג וכנראה שכח איך נראה אוטובוס מבפנים, לא מבין כי אדם עני שהוא גם בעל משפחה, שגר למשל בירושלים בקטמונים, ועובד תמורת שכר מינימום או אפילו פחות מזה בגבעת שאול, הממוקמת בקצה השני של העיר, עבורו הנסיעה באוטובוס היא עניין מאוד קיומי, שבלעדיו לא יוכל להגיע לעבודה.
הנימוק המשפטי שדרכו דחה ברק את העתירה, לפיו "לא הובאו ראיות" שהקיצוץ בקצבאות (כ-600 שקל מתוך הכנסה של כ-3,000 שקל) פגע וממשיך לפגוע מדי יום בקיום בכבוד של 100 אלף משפחות בישראל – הנימוק הזה הוא למעשה יריקה בפניהם של העותרים.
ראשית, העותרים לא התבקשו להביא ראיות כאלה, ואם הן חסרו לשופטים, לא היתה מניעה לבקש זאת כהשלמה לעתירה, כפי ששופטי בג"ץ עושים לעתים קרובות כאשר הם מבקשים מעותרים השלמות.
שנית, בין העותרים היו גם מקבלי קצבאות שהקיצוץ פגע בהם אנושות, כך שהוכחה לא היתה חסרה. כמו כן כללו העתירות טבלאות המציגות בבהירות את ממדי הפגיעה במקבלי הקצבאות. בעשרות עמודי פסק הדין פזורים פסוקים מסברי אוזן על החשיבות של קיום בכבוד, אבל אלו חסרי משמעות לאור דחיית העתירות. בסופו של יום, העיקרון שמפעיל את בית המשפט העליון באשר לעניים בישראל, דומה לזה המופעל על הפלסטינים. לאלה ולאלה מאשר בית המשפט העליון פגיעה חמורה בזכויותיהם.
ואכן, ביום שבו פורסם בעיתונות פסק הדין הדוחה את עתירות הארגונים החברתיים (13/12/2005) פורסם גם דו"ח האו"ם על מצב העוני בשטחים הפלסטינים הכבושים. הדו"ח מצביע על עלייה בממדי העוני, הרעב והאבטלה. 54% מהאוכלוסייה הפלסטינית מוגדרים עניים; 37% סבלו מקשיים בהשגת מזון; חלה עלייה של 15% בתמותת ילדים; המתנחלים ממשיכים להתנכל לפלסטינים ומנתקים את מקורות המים של המשפחות הפלסטיניות. אלו מעט מהנתונים הקשים בדו"ח.
הממשלה הישראלית שאחראית לפגיעה בקיום בכבוד של הפלסטינים אחראית גם לפגיעה בכבוד של העניים בישראל. חבל שמעטים בלבד עושים את הקשר בין השניים.
מסיבה זו אינני מתפעל מפסק דין המיעוט של השופט אדמונד לוי. לכאורה הוא כתב דברים נאים, אולם מאחר שאני יודע שלוי הוא מהגזענים היותר קשוחים בבית המשפט העליון, תומך בכיבוש, בהתנחלויות, במשטר האפרטהייד, ליבו גס בזכויות האדם של הפלסטינים, גם באלו של האזרחים הערבים בישראל, על כן אינני מתרשם מהתחשבותו הסלקטיבית בעניי ישראל בלבד.
ראו פסק דין שכתב בנובמבר 2005, שם דחה עתירה של משפחה בדואית מכפר "בלתי מוכר" בנגב שביקשה להורות לחברת החשמל לחבר את ביתה לרשת, משום שבתם בת השלוש חולה בסרטן וזקוקה לתרופות שיש לשמרן במקרר. לוי כמובן יודע שמאחזים בלתי חוקיים בשטחים הכבושים מחוברים לרשת החשמל. זה מבחינתו בסדר גמור. מדוע יופלה "כפר בלתי מוכר", שהוכרז ככזה בשרירות על ידי ממשלת ישראל, כפר הקיים כבר שנים רבות, עוד בטרם קמה המדינה? התשובה פשוטה: עניין לנו עם חייה של ילדה ערבייה. מה אכפת ללוי? שתמות. על פסק דין מביש זה שכתב אדמונד לוי, חתמו בבחינת "אני מסכים" לבושתנו ולבושתם, גם השופטים ברק וגרוניס. נזכור זאת לדראון עולם.
שאלה אחרת היא, מדוע אדם כמו ברק, שנימנה אמנם עם צמרת מקבלי השכר בישראל, אבל אינו בעל הון במובן הקלאסי של המלה, אלא מי שמשמש כשכיר כל ימי חייו, מבטא סולידריות דווקא עם בעלי ההון והרכוש ולא עם מקבלי הקצבאות או מקבלי השכר הנמוך? התשובה פשוטה. ברק וחבריו רואים עצמם בנושאים המהותיים של חברה, כלכלה ומדיניות – זרוע של השלטון המממן את משכורתם ומגן על מעמדם. תפקידם להגן על בעלי השררה, ולא על הנשלטים.
יש כאן אלמנט המזכיר את העבד הפועל למען אדונו. משהו דומה קורה למרבית העיתונאים הכלכליים שעל אף היותם שכירים, כותבים בשירות בעלי ההון ונגד עמיתיהם מקבלי השכר. התסמונת של "אהבתי את אדוני", התחושה כי אם אתה מתחכך בבעלי ההון והשלטון אתה חש חלק ממנו, לפחות קרוב אליו, ועל כן מסתכל למטה בבוז כלפיי המון העם המרוויחים פחות ממך, מוכרת עוד מימי התנ"ך.
הדבר בא לידי ביטוי, בין השאר, בעוינות הגלויה שעיתונאים מגלים כלפיי עמיר פרץ, שעל אף שהוא מייצג סוציאל דמוקרטיה מאוד מתונה, מוצג כאויב "הכלכלה החופשית" שעומד להלאים כל מה שיקרה בדרכו.
ישראל לאן?
נשיא איראן מחמוד אחמדינג’אד לא יורד מסדר היום. לפעמים הוא סתם מדבר שטויות, ויש שהוא מפתיע בהצהרה שדווקא קולעת לרחשי ליבם של ישראלים רבים. למשל, כאשר הוא מעלה סימני שאלה באשר להתרחשותה של השואה הוא מדבר שטויות, אבל לא חורג מפרקטיקה שמוכרת גם בישראל. מדינת ישראל שותפה להכחשת השואה הארמנית, בשביל לא להרגיז את טורקיה. והכל עבור חופן דולרים. שחס וחלילה לא יתבטל הסכם לשיפוצי מטוסים טורקיים בתעשייה האווירית. עדיף להרוויח כמה דולרים מאשר להצטרף למדינות בנות התרבות שהפרלמנטים שלהן קיבלו החלטה לציון יום זכרון להשמדת העם הארמני בידי הטורקים. באחת, שרון, קצב, פרס ולבנת לא טובים יותר מהנשיא האיראני.
אולם כאשר הנשיא האיראני מצהיר כי אם אכן היתה שואה באירופה, מדוע על הפלסטינים לשלם את המחיר? מן הראוי שהאירופאים יקצו איזו פיסת קרקע כדי להעביר לשם את מדינת ישראל.
הופה.
והעולם כמרקחה. הקנצלרית החדשה בגרמניה ממהרת ומוחה בתוקף. מה יש? מה קרה? האם היא מפחדת שישראל תעשה שימוש ברעיון?
שהרי בישראל כבר אימצו מאות אלפים את הרעיון של הנשיא האיראני. אלפי הישראלים שעומדים מדי יום בתור בשגרירויות צ’כיה, פולין, גרמניה והונגריה כדי לחזור ולקבל את אזרחותם, בנוסף למאות האלפים שכבר נושאים אזרחות שנייה, הם ביטוי לכך שיותר ויותר ישראלים מעלים סימני שאלה באשר לעתידה של מדינת ישראל שוחרת המלחמות, הגזענות והאפלייה.
או אז, מדוע לא להרהר בהסטת מדינת ישראל מהמזרח התיכון לעבר פיסת קרקע לא מיושבת באירופה (אבל יכול להיות גם ביבשת אחרת) בלי לגרש אנשים, בלי פצצות אטום, בלי מלחמות, פשוט לחיות בשלום ובשלווה עם שכנים אחרים? אם זה לא הולך כאן, אולי זה ילך באזור אחר בבחינת משנה מקום משנה מזל?
תחשבו על זה.
נרצח או נהרג?
חייל המחסומים בצבא הכיבוש הישראלי ניר כהנא שנהרג מדקירה של לוחם גרילה פלסטיני במחסום קלנדיה הוגדר על ידי חלק מאמצעי התקשורת הישראלים כמי "שנרצח".
זו דרכה של מכבסת המלים הישראלית מאז החל הכיבוש.
בארה"ב אף עיתון לא מדווח על חיילים אמריקאים "שנרצחים בעיראק". ברור לכולם שמדובר בחיילי צבא כיבוש ופלישה שנהרגים על ידי לוחמי גרילה המתקוממים נגד הפולשים.
כך אף כאן. יש הבדל בין מתאבד שמתפוצץ באוטובוס ופוגע באוכלוסייה אזרחית לבין לוחמי גרילה התוקפים את חיילי צבא הכיבוש. לחייל כהנא לא היה מה לחפש בשטחים הכבושים, הדרך הטובה ביותר לשמור על חייו היא לא להיות שם.
כהנא הוא קורבן מדיניות הכיבוש והדיכוי של ממשלות ישראל. הוריו צריכים לשאול עצמם מה עשו כדי לטעת בו את הסרבנות להיות חלק מצבא הכיבוש המתעמר ומתעלל באלפי פלסטינים, בהם נשים ותינוקות, שעומדים שעות בקור ובחום בתורים במחסומים.
הסכין שפגעה בחייל ביצעה באמת סיכול ממוקד מבלי לפגוע באזרחים, בניגוד לטילי חיל האוויר שכל "סיכול ממוקד" שלו פוגע באזרחים חפים מפשע.
למשפחת כהנא אני אומר את מה שאני אומר לכל ההורים השכולים. שלא תדעו עוד צער. אולם בכדי שאמירה זו תתמלא גם תוכן, ראוי שתצטרפו למאבק בכיבוש, כפי שעשו לא מעט הורים שכולים שהבינו כי ילדם לא נפל על הגנת המולדת אלא על הגנת המתנחלים ותאוות הקרקע שלהם.
עתידנות
הריני מסתכן בראיית הנולד: מפלגתו של שרון "קדימה" תגיע לבחירות עם סקרים הרבה פחות מחמיאים מאלה שמתפרסמים בימים אלה.
הצטערתי מאוד לקרוא את מכתבו של מיכאל. יתכן שהוא נזקק לקורס דחוף להבנת הנקרא. אני מעולם לא טענתי כי פולין אנטישמית יותר או פחות מכל מדינה אחרת בעולם. אני רק טענתי כי כדי לטעון טענות כלשהן בדבר האנטישמיות הפולנית במיוחד כאשר טענות אלה מתנגשות עם העמדות המקובלות על רבים מן ההיסטוריונים העוסקים בנושא וכאשר הם מתנגשות גם עם תפישות המקובלות בארץ בין רבים מן הישראלים (תפישות המבוססות במידה לא מעטה על החוויות האישיות שלהם כילדים שנולדו למשפחות של יוצאי פולין) כדאי אולי להביא מעט ראיות עובדתיות ולא חוויות ביקור בפולין.
אני לאחרונה קראתי את ספרה הנפלא של שולמית וולקוב העוסק באנטישמיות הגרמנית. זהו סוג המחקר שצריך לעשות לפני שטוענים טענות נחרצות.
לו היה מיכאל נחון בצניעות הוא היה מעלה באופן טנטטיבי את ההפותזה כי הסטראוטיפ בדבר האנטישמיות הפולנית הוא שגוי והיה פונה לבסס טענה זו. כיוון שהוא נחון רק ביכולת רטורית מוגבלת (שאיננה מלוה בזהירות ובצניעות) הוא טוען טענות נחרצות ומייחס לאחרים טענות שמעולם לא אמרו וחבל! הנושא מעניין מכדי להותיר אותו לדברי ההבל של תירים מזדמנים לפולין.
לא מיכאל, אני מתכוון לפולנים.
אלו שהסגירו את שכניהם (יהדות פולין נמחתה מעל פני האדמה), שמרו עליהם במחנות ובגטאות, אנסו את היהודיות שהתחבאו במרתפיהם, בזזו את רכושם ובצעו כל חטא אפשרי כלפי אזרחי מדינתם לשעבר. זה שהם נלחמו בנאצים זה בשביל עצמם לא בשביל אף אחד אחר.
אבל אין ולו ספק קל בליבי שמקומך שם, עם הפולנים. לכן אני אסיים את הדיון עמך בתחינה וברכה. אנא מיכאל, אנא סע לפולין. הלוואי ותמצא שם את מקומך.
מאמר חזק. בניגוד לכתבות התועמלניות הרווחות כאן, אודות יהודים מתבוללים במערב שגילו את שורשיהם היהודים, ומתחילים להתעניין בעלייה לישראל להגשמת "זהותם היהודית", הרי מבחינתי קיים המקרה ההפוך.
לאחרונה אני מוצא עצמי יותר ויותר מתחקה אחר זהותי הפולנית, והרי אבותי ישבו אלף שנים בפולין. יש בי, עלי להודות, אלמנטים של ניכור לזהות הישראלית, תהיה מה שתהיה, לאקלים כאן, לתרבות, לחברה מעוטת החסד ורבת הסאוב והאכזריות הצפה בכל כיוון. אני עומד לקבל אזרחות פולנית, ולמעשה על פי החוק הפולני, הייתי אזרח פולין גם לפני כן. אין לזלזל, לא בתרבות הפולנית, ולא בשורת גדולי הרוח, הפילוסופים, הסופרים ואנשי המדע (כגון ניקולאוס קופרניקוס, מארי קירי) שעם זה הוציא מקרבו. תכופות מדובר באנשים אינטליגנטיים ותרבותיים שברבים מהם יש חן טיבעי רב. ומדובר גם בארץ יפה להפליא.
השיבה לארצות שפיתו אותנו לנטוש.
יתכן שרבים פה היו אמורים לחוש, אילולי היפנימו את הדיכוי, את שחשה הנערה שנוצלה ללא גבולות על ידי "האדונים" ב"אופרה בגרוש" של ברכט – בצפותה ובייחלה לאוניית התותחים שתמחה אותם מתחת לשמיים (Kanonesong)
פתרונות ספירו, אנחנו צריכים פתרונות
מה כן לעשות עם הגירעון האיראני?
מה כן לעשות כנגד הנאומים האנטישמיים של אחמדיג’ד?
בסדר, תקיפה צבאית לא, מה כן ?
גדעון, כמו תמיד, נהניתי לקרוא את המאמר.
אך יש לי שאלה, האם פעולה אלימה כלפי אזרחים מתנחלים למשל באריאל, מעלה אדומים או עופרה מוגדרת בעיניך כ"פעולת גרילה" או כ"פעולת טרור" ?
ואם כפעולת גרילה, אז מדוע פעולות אלימות כלפי אזרחים ישראלים שגרים ברחוב שלמה בתל אביב, יבנה, רמלה או לוד היא אינה פעולת גרילה?
מה שכתבת זה דווקא ברוסית, באותיות קיריליות…
הדימוי שהבאת מוטעה. אני דווקא ניראה כמו פולקובניק…
ראוי שמיכאל יזכור שמלבד מרי קירי אין לזלזל גם באותו מחנה מופלא בשלזיה עילית שהפגין יותר מכל את החן הטבעי העממי של הפולנים, את חיבת אדם, את התרבותיות המתפרצת שלא לדבר על הנוף המדהים.
פשוט מבחיל בעני שאותם אנשים שהנכבה הפלסטינית מלפני חמישים וכמה שנים היא בעיניהם סמל לרוע המוחלט והאבסולוטי של הלאומיות הציוניות, אלו שמוציאים דיבת הארץ רעה בכל הזדמנות הם אלו שסולחים במהירות הבזק ובאופן מוחלט לעמים שהולידו מתוכם את המרצחים הנוראים ביותר, הם אלו שמוחלים לעמים שהשתתפו בדיצה וביעילות בפשע שמתחרה בקלות על התואר "המזויע ביותר בהסטוריה האינושית".
כמה מתאמצים בשמאל היהודי האשכנזי בארץ ישראל לסלוח לאירופאים על השחיטה הגדולה, כמה אפולוגטיקה למרצחים, כמה מאמרים על אירופה האחרת(שמציגה בדיוק את אותם פנים לבנות ומכוערות למהגרים החדשים), כמה הדחקה.
ולחשוב שהנכבה והשואה התרחשו במרחק עשור אחת מהשניה, על הנכבה לא סולחים לנו. 800 הרוגים לא לוחמים(נתונים של בני מוריס) רצחו הכוחות היהודים במהלך מלחמת העצמאות בפעולות המוגדרות פשעי מלחמה, איכשהו זה הספיק להפחיד 700 אלף פלסטינים ברמה כזאת שהם ברחו באחת מן הארץ. לעומתם הישוב איבד אחוז אחד שלם מהאוכלוסיה ואיש לא זז לשום מקום.
יתרצו זאת המתרצים בכל תירוץ שיבחרו, יעטרו זאת בכל נארטיב שימצא חן בעניהם. אלו הן העובדות הפשוטות. זה אומר הרבה על הברירות שעמדו בפני הישוב היהודי. זה גם מוכיח כאלף עדים שהערבים תושבי הארץ היו בטוחים שיוכלו לשוב.
גדעון, כל טענותיך לעבר אטימות בית המשפט העליון נכונות כזריחת השמש, והצלחת לתמצת את משמעות הפסיקה בצורה שמצליחה לעשות סדר בבלגן.
רק שאתה טיפה תמים,שופטים כמו ברק לא עושים את זה מתוך תחושת שליחות, אלא שהם מחוברים בעבותות אישיות אל הקשר של שלטון והון. ראה למשל הקישור הבא:
— קישור —
גדעון, כמו תמיד אני קורא את מאמריך ומסכים עם כל מילה.
אבל רציתי לדעת, האם פגיעה באזרחים ישראלים מתנחלים (לא חיילים, אלא אזרחים מתנחלים) היא מבחינתך פעולת גרילה לגיטימית או פעולת טרור?
ואם היא פעולה גרילה, מדוע פגיעה באזרחים בתוך גבולות הקו הירוק היא אינה לגיטימית?
במה שונה המתנחל שגר על אדמות כבושות באריאל, מעלה אדומים או עופרה לבין ישראלי פשוט שגר בשכונת שלמה בתל אביב או ביבנה, רמלה או לוד ?
המשך להודעתי הקודמת
השלמת היעוד של ישראל במסגרת ההיסטוריה היהודית
דומה שהן, פרדוקסלית, השואה, והן הקמת מדינת ישראל, יצרו מציאות חדשה באירופה ביחס ליהודים. איני סבור שהיהודים נידחים עוד – יש להם ברירה, הן ארה"ב (או ישראל) והם הראו שהם מסוגלים לממש ריבונות לאומית ולהלחם עליה. בכך, היהודי מצטייר כאדם שיש לו ברירה, וגם השלמת גמיאת כוס היסורין עד כלות – בשואה, יוצרת מציאות חדשה. וכמובן, קליטת מהגרים מטורקיה ומארצות האיסלאם האחרות, היוצרות באירופים רבים את התחושה, שאירופה רמסה וסילקה את יהודיה, בעלי המצויינות וההישגים, רק כדי לקלוט אוכלוסיות הניתפסות כבעייתיות.
ובכך, אולי, סיימה ישראל את יעודה, באפשרה כיום ליהודים להמלט מהגורל היהודי גם באירופה ולשוב אליה.
ישראל כיום אחוזה בסתירות בלתי ניתנות לישוב, והסאוב בה גובר. יתכן שאין זה כלל מקום ראוי לחיות בו לבני תרבות, תוך מעשי דיכוי ומרמס הן כלפי השכנים, והן כלפי אוכלוסיות בישראל פנימה. דומה שנועד לה יעוד חשוב, שהיגיע לסיומו כעבור 100 שנה, במסגרת הסאגה היהודית בת 3000 השנה.
אתה כזה תמים ונאיבי…אם הפרצוף היהודי הקלאסי- הסובל והאומלל שלך- רק בפולין אתה חסר. הפולנים יעריכו סוף-סוף את כישרון הפילפוליסטיקה שלך ויכנו אותך בחיבה:
наш жидок – היהודון שלנו…
סע כבר מכאן, סע כבר.
"אלו שמוציאים דיבת הארץ רעה בכל הזדמנות הם אלו שסולחים במהירות הבזק ובאופן מוחלט לעמים שהולידו מתוכם את המרצחים הנוראים ביותר, הם אלו שמוחלים לעמים שהשתתפו בדיצה וביעילות בפשע שמתחרה בקלות על התואר "המזויע ביותר בהסטוריה האינושית".
מה הקשר לפולנים?
למקרה שלא ידעתה אלה היו הגרמנים שביצעו את "בפשע שמתחרה בקלות על התואר "המזויע ביותר בהסטוריה האינושית".
פולין הייתה הארץ אשר סבלה בצורה המשמעותית ביותר במלחמת העולם השניה. ב"שואה הפולנית" נהרגו 6.5 מיליון אזרחים פולנים (מתוכם שלושה מיליון יהודים פולנים) שזה חמישית מכלל האוכלוסיה. יותר ממחצית הרכוש והבניינים הושמדו בה. עיר בירתה נמחתה מעל פני האדמה ובסיום ה"שואה הפולנית" ב1945 היא נשארה כבושה תחת משטרו של הרוצח הגדול ביותר בכול הזמנים.
אני מצרף קישור לויקיפדיה בקשר להיסטוריה היהודית פולנית. כאן המקום לציין שמעולם היהודים לא זכו ליחס חם ואוהב כמו שקיבלו בפולין במשך כמעט 800 שנה.
אגב אם במקרה תיזדמן ל"יד ושם" אנה עצור ליד איפה שמצוינים חסידי אומות העולם. רובם המוחלט משתייכים למדינה אחת. רוצה לנחש איזו?
רמז… מתחיל ב "פ" …
רןנן
קישור- — קישור —
דומני שאתה מתכוון לגרמנים ולא לפולנים. אני מדבר על דבר אחד, ואתה מקשר זאת באסוסיאציה רופפת לדבר אחר לגמרי. מיליוני פולנים נירצחו על ידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה. מאות אלפי פולנים היו בצבאות בעלות הברית. בפולין פרץ גם מרד גדול כנגד הגרמנים, אותו ניסו הגרמנים לטבע בים של דם פולני.
השואה והנכבה וכולי.
אכן, שני האירועים סמוכים. גרמניה הספיקה להעביר מיליארדי מרקים לישראל כללית ולניצולים פרטנית; לתרום צוללות ומתקנים ככל שדרשה ישראל, להתנצל, להקים מוסדות מחקר, מכונים, אנדרטאות כפי שדרשה ישראל; להציע מקלט מדיני משובח לכל יהודי ממזרח אירופה שחפץ בכך; והופיע לכל הלוויה ציבורית בעולם של צייד נאצים, נציג ניצולי שואה וכולי.
—
לעומת זה ישראל ? באותה תקופה, הכחישה את הנכבה’ המשיכה לגרש ולנשל, הבהירה שאף מגורש לא יחזור, מחקה את העדויות ואכלסה את הבתים שנותרו או מחקה כפרים שלמים, ועוד היד נטויה.
000
יחד עם זאת, אני מסכימה עם הכותב מעלי, שמי ש"סולח" לאירופה ושוכח, הוא מטורף. יש להמשיך ולפעול באירופה וכך עושים הרבה יהודים. נקודה נוספת למחשבה, ניראה שישראל מתחלה לחזור על הדפוסים שהובילו לשואת יהודי אירופה. ואם כך הדבר, מדוע להשאר כאן ? להיקבר בהר הזיתים ? זה לא בדיוק מצווה יהודית. ובחרת בחיים. זה החשוב ביותר.
ובתוספת, ישראל מכחישה גם את השואה הארמנית, בה ניטבחו שני שליש מבני העם הארמני על מנת לרצות את טורקיה ולמכור לה עוד נשק, עוד ציוד למטוסים, ולקבל עוד זיכיונות להשביח טנקים. טורקיה גם מדכאת בטרור קשה את הכורדים, והיכריזה כי "לא תתן להם גרגר חול מאדמתה" כך שיש כאן אלה שיכולים להזדהות עם הפרקטיקה הזאת.
ומעניין שדווקא ישראל, הנושאת בלשון רמה את שם השואה (כפי שעושה כאן הכותב הצווחני והמתלהם) דווקא היא המדינה היחידה בעולם בה (הממשלה והבנקים) עשקו באופן קשה את קרבנות השואה ויורשיהם, הונו אותם. והיניחו לחסידי אומות העולם, שהיצילו יהודים בשואה בחרוף נפש, אנשים שעלו לישראל מפולין ומארצות אחרות לחיות עם ניצוליהם, היניחו להם לרעוב, להגיע עד פת לחם ולגור בדיור עלוב ובעוני מצמית. ישראל היא המדינה היחידה במערב, שלא שלחה אף נציג רישמי להלווייתו של שמעון ויזנטל, שנערכה בישראל. הופיעו נציגים רשמיים ורמי דרג ממדינות שונות, אך אף שר בממשלת ישראל ואף נציג רישמי מטעמה לא הופיע ללוויה.
ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה איזכור השואה נעשה ממניעים מניפולטיביים, ציניים ומתועבים, הן בכדי לעשוק אוכלוסיות בישראל פנימה, ומול זעם ההמונים העשוקים והמרומים לנפנף בנושא השואה בטון כבד ומדביר נשמה, בכדי להקפיצם ל"דום שתיקה" ולהנמיך מעוצמת הניכור החברתי/כלכלי שיש לו את כל הסיבות שבעולם. בישראל משתמשים בציניות ובמניפולטיביות בנושא השואה, בכדי למנוע בריחה המונית של אזרחיה, הסובלים כאן בחיים שאינם ראויים, ומדוכאים עד כלות על ידי אליטות יוזורפאטיביות (אליטות עושק). בישראל מנצלים פושעי מלחמה מהקשים בסוגם את נושא השואה כדי להצדיק מעשי תעוב, הפקעת אדמות, עינויים והתעמרויות מסמרי שער באוכלוסיה פלסתינית חסרת ישע, שכלל אין זאת אשמתה שהיתה באירופה, מרחק 3000 מייל מכאן, שואה ביהודי אירופה לפני כ-60 שנה.
"כפירה" איני יודע מי אתה אך מדובר בסילוף היסטורי מהקשים שנעשו כאן. בפולין, בניגוד לאוקראינה ורוסיה, לא היה מעולם אף פוגרום. פןלנים רבים היצילו יהודים תוך חרוף נפשם, וכל הכנסיה הקתולית בפולין נירתמה להצלת יהודים, דבר בעקבותיו מאות כמרים פולנים נישלחו לאושוויץ. אשר להסגרת יהודים על ידי שכניהם הפולנים, מדובר ברוב המקרים בפיברוק היסטורי. בהולנד, צרפת וכמובן בשטחי אוקראינה היסגירו לאין שעור יותר. פולנים, בניגוד לאוקראינים, מעולם לא שרתו במחנות ההשמדה בתור Wachmann ובתפקידים אחרים ולא השתתפו כלל במנגנון ההשמדה של ה-SS והאינזאצגרופן.
ומה מקור הפיברוק ההיסטורי ומעשה הנבלה הקשה הזה של הפצת דיסאינפורמצייה?
סברתי היא כי בעקבות הסכם הפיצויים מ-1952 עם גרמניה של קונרד אדנאאואר, הוחל במעין דילול ועימום אשמת גרמנייה, תוך ניסיון להטות ולחלק את האחריות לשואה לכיוונים נוספים. זאת בין היתר באמצעות רמזים מעורפלים בדבר אשמה פולנית. דבר זה היה קל לביצוע, שכן מחנות ההשמדה הגדולים והגטאות מוקמו על ידי הגרמנים על אדמת פולין, בה היתה האוכלוסיה היהודית הגדולה באירופה. וכך, נוצר קשר אסוסיאטיבי בין עצם ההשמדה והאחריות לה, ובין המדינה שבטריטוריה שלה בוצע עיקר שואת יהודי אירופה.
מדובר במעשה נבלה קשה של שיכתוב ההיסטוריה, לא בכוח הבאת עובדות, אלא באמצעות יצירת אסוסיאציות ודימויים חסרי שחר.
דברי שגריר פולין בישראל
— קישור —
בהמשך לשאלתי-
מדוע הכרת העולם בגבול כזה או אחר של מדינת ישראל משפיע על אופן התייחסותך להרג של אזרחים?
ואם העולם היה מכיר בכל ארץ ישראל כגבול המדיני של ישראל, אז פגיעה במתנחלים לא היתה מותרת?
מה הופך את המתנחלים היהודים ברמלה לשונים מהמתנחלים היהודים באריאל?
הכרת מדינות העולם?
כאחת שרוב המידע שהיה לה על הפולנים נרכש באמצעות מערכת החינוך הישראלית, הייתי שבויה שנים גם במיתוס הזה שלפיו הפולנים הם האשמים העיקריים בשואה. הגרמנים אכן מיקמו את כל מחנות ההשמדה בפולין (ולא רק כי זה היה טכנית קרוב יותר למרכזי היהודים הגדולים. פשוט הריח…), קלוד לנצמן חוזר לפולין, הניצולים מדברים פולנית – כל אלו דימויים שמחזקים את הקשר. את הבורות הגדולה שלי גיליתי בגרמניה דווקא, שבה שומעים הרבה על טענות הפולנים כלפי הגרמנים, אמירות של קורבנות מול תוקפים. הגרמנים לא מכחישים את היותם התוקפים של הפולנים ויש תביעות לפיצויים. הם נתפסים כמדינה שסבלה מכל הכיוונים במלחמה, שהרוסים והגרמנים עשו בה כשלהם.
לפני כמה חודשים פגשתי כאן אחות בית חולים שחיה בגרמניה כבר כעשר שנים ומתגעגעת לימים של השלטון הקומוניסטי. "הרוסים היו אחים שלנו, לא חברים" היא אמרה "כי חברים בוחרים ואחים לא" (כמו הרופאים של מחלקה 3, היא הוסיפה בקריצה למנהל שישב מולה) היא הזכירה שבשונה מברית המועצות, גרמניה המזרחית ורומניה, בפולין לא היה קגב, שטאזי או סקוריטטה והחיים תחת השלטון הקומוניסטי לא היו אידיליה אבל לכל אחד היה בשביל מה לקום בבוקר. היום יש פחות עבודה ויכולת להתפרנס. עוד משהו שמייחד אולי את הפולנים.
מיכאל אתה צודק במאה אחוז!!!
היה נפלא לקרוא את התגובה שלך ולהבין שיש צדיק בציון.
רונן
יתכם שהאוקראינים היו גרועים יותר מהפולנים, אבל גם חביביך לא טמנו ידם בצלחת.
על ידוובנה שמעת?
— קישור —
בכל מקרה, את מר שרון אף אחד לא מחזיק כאן בכוח. כל אחד מקבל מה שמגיע לו.
1. עם כל הכבוד, אין להשוות רצח של שליש מהעם לגירוש.
2. לגור בארץ ישראל זו כן מצווה. וחשובה מאוד.
מיכאל, אתה אלוף בסילופים, ואתה ממשיך גם כאן.
בפולין לא היה מעולם אף פוגרום? ומה עם פרעות ת"ח ות"ט?
הפוגרום בביאליסטוק ב-1906?
נומרוס קלאוזוס ונומרוס נולוס באוניברסיטאות?
פרעות שנתיות של סטודנטים פולנים ביהודים?
אי קבלת יהודים למחתרת הפולנית שלחמה בנאצים?
אי קבלת יהודים נמלטים לקבוצות פרטיזנים פולנים?
השמדת יהודי העיירה ידובנה במחוז ביאליסטוק, בידי שכניהם, עם כניסת הנאצים?
רצח יהודים ששרדו את השואה, עם תום המלחמה, משחזרו למקומות הולדתם?
לישר דרך,
באשר לנאומיו של נשיא איראן, במדה והם מכילים גזענות ואנטישמיות, התרופה היחידה היא גינוי, וכך גם עושים ברחבי העולם.
בכל הקשור לגירעון של איראן, התרופה היעילה ביותר היא פירוז האזור מנשק השמדה המוני, ולכך ישראל יכולה לתרום תרומה מכרעת, אם תגלה נכונות לפרק את נישקה הגרעיני הכימי והביולוגי. אל תשכח כי ישראל החלה במרוץ החימוש הגרעיני, היא היום המעצמה הגרעינית באזור, והיא מהווה גם תמריץ וגם הצדקה לאחרים ללכת בדרך דומה.
איראן מוכיחה כי המדיניות הישראלית לשמור על מונופול גרעיני במזרח התיכון, לא תצלח ומסכנת את כולנו.
לניר ואייל (שנראה כי מדובר באותו אדם),
פעולות גרילה נגד המתנחלים (שכמעט כולם חמושים) מותרת על פי הדין הבינלאומי במסגרת מאבק נגד כוח קולוניאלי כובש. המתנחלים הם חלק מכוחות הכיבוש, הם גם מאורגנים כיחידות צבאיות במסגרת צבא הכיבוש ואין לראות בהם אזרחים תמימים שנקלעו לאזור בו מתנהלת לוחמה.
פגיעה פראית באזרחים בתחומי הקו הירוק נעשית בתוך גבולות מדינת ישראל כפי שהיא מוכרת היום על ידי מרבית אומות העולם, ועל כן ראויה לגינוי, בעוד לוחמת גרילה בשטחים הכבושים נעשית באזור השליטה הקולוניאלי של ישראל.
יחד עם זאת גם בתוך תחומי הקו הירוק יש להבחין בין פגיעה ביעדים צבאיים (למשל מחנות צבא) לבין התפוצצות מתאבדים באוטובוסים.
שכחתי לגמרי: הפוגרום בקיילצה, 1946.
ל"למגן הפולנים"
כתבת למיכאל שרון שכל אחד מקבל את מה מגיע לו. מעניין האם אתה יודע שזה מה שהיה כתוב על שער הכניסה למחנה הריכוז בוכנואלד (ואולי אני מתבלבלת עם ברגן-בלזן?)?
חוץ מ"עבודה משחררת", היו לנאצים עוד פתגמים ומכתמים וזה אחד מהם:
JEDEM DAS SEINEM
ובתרגום חופשי: לכל אחד מה שמגיע לו.
משם שאבת את ההשראה? טוב שאתה כותב בעילום שם, אני מקווה שכתבת את זה בלי לדעת באילו אילנות אתה נתלה…
פרעות ת"ח ות"ט לא נעשו על ידי פולנים, אלא ההפך מכך, על ידי אויביהם, כחלק מהתקוממות "עממית" אוקראינית, שעמד בראשה הצורר בוגדן חמלניצקי, שהוכרז לאחרונה כגיבור לאומי אוקראיני. מרד זה כוון כנגד האדונים הפולנים ובעלי בריתם היהודים.
אשר לפוגרום ביאליסטוק, 1906 כלל לא שמעתי אודותיו, ולא מצאתי חומר במנוע החיפוש גוגל אודותיו, כך שאודה לך אם תספקי לי מידע נוסף או תביאי קישור כלשהו.
דומני שלא היתה מניעה ליהודים ללמוד באוניברסיטאות פולניות, ורבים מהם רכשו השכלה אקדמית. נומרוס קלאוזוס היתה דווקא מדיניות ממשלת הצאר הרוסי כלפי יהודים באוניברסיטאות בשטחי רוסייה, ואולי נאכפה גם באיזור הכיבוש הרוסי של פולין במאה ה-19 . באיזור האוסטרי של פולין, כגון גליצייה, לא היה כל נומרוס קלאוזוס.
אשר ל"פרעות" של סטודנטים פולנים ביהודים, דומה שאת מערבבת זאת עם גרמנייה, בה במאה ה-19 היו תופעות נידוי מצד אגודות אחווה סטודנטיאליות גרמניות כלפי סטודנטים יהודים. אכן, נוצרה בישראל סמיכות אסוסיאטיבית עקב מניפולציה תעמולתית בין גרמנייה לפולין, ובין פולנים לאוקראינים. הדבר מתבסס על מקרים מאוד בודדים ובלתי אופייניים של פריעת פולנים ביהודים, כגון הפוגרום בקיילצה אחר המלחמה, ושיתוף פעולה שהינו מקרה די יחיד, ככל שידוע לי, בין מספר פולנים והכובש הגרמני בהשמדת כמה עשרות יהודים במחוז ביאליסטוק בזמן המלחמה.
מאידך, בן דוד של אימי, סטפאן, ניצל מידי הגרמנים על ידי משפחה פולנייה גוייה (הוא אמר לי שפולנים רבים החביאו יהודים מהנאצים), ונשא לאחר המלחמה לאשה את בתם, מארישה. דווקא בישראל אליה עלה בשנות ה-50 לאחר שעשה דוקטורט בביולוגיה בפולין, האיש, שהיה מלא תקווה ממדינת היהודים, נחמס קשות. היה לו רעיון חדשני על גידול נוטריות בעלות נמוכה בשטחים ביצתיים, למטרת הפקת פרווה מצויינת ליצוא. הרעיון ניגנב ממנו ויושם בהרחבה בישראל, ללא שהאיש קבל פרוטה או איזכור, והוא, שעבר את השואה וניצל על ידי פולנים, לא חשב שגם בישראל יחמס על ידי ישראלים. סופו שהגר מאוכזב לארה"ב והיה שנים רבות פרופסור באוניברסיטת שיקגו.
למי שהגיב לי ללא שם –
1. ההשוואה נערכה על ידי מגיב קודם ואליה התייחסתי, קרא בעיון.
2. יש כמה מאות ?מצוות, אני לא דתיה, ומצוות יישוב הארץ לא קוימה על ידי כל היהודים במשך 2000 שנה, וגם היום רוב היהודים לא יושבים פה. האם לדעתך הם לא יהודים מספיק טובים?
שתי התגובות שלך מעידות על גסות רוח.
——–
מיכאל, יפה שבדקת את הטענות של נועה, והפרכת אותן. האמת שגם אני ניזונתי מהתעמולה הרגילה של ישראל, לפיה "כולם היו אשמים", ולאחר הסכמי ב.ג. עם אדנאואר – כולם אשמים חוץ מגרמניה החדשה שצחה כשלג מאז השילומים. במסגרת ההתעלמות מהסבל של קורבנות אחרים של הנאצים, אזי גם הפולנים, שנכבשו ונגזלו ונרצחו, היו צריכים לעשות יותר בקשר לאושוויץ, כמו כולם, חוץ מהיישוב הציוני והיהודים באמריקה, שכמובן "לא יכלו".
הדיון פה חשוב, כיון שערימת השקרים שהאביסו אותנו בה, במסגרת "מורשת ישראל" מרעילה פה כל חלקה טובה. ודוגמא לכך, זה המגיבים כאן, ולא פעם ראשונה, המפגינים גסות רוח ורוע לב כלפי יהודים שאינם חושבים כמותם, או קורבנות של החברה הישראלית, עד כדי אלימות פיזית ומילולית, כאילו אדוני הארץ הם, או לכל הפחות הזיבורית של העם היהודי. אלא שבמקרים רבים זה הזיבולית של העם היהודי, שרק בישראל הפכו לאדונים, כפי שתיאר יפה יואב קרני במאמריו על ישראל כדרום אפריקה, שבה הזבאלה של דרום אפריקה הפך ל"אצולה" אכזרית ומתנשאת, רק משום אלימותם הרבה.
נידמה לי שהצהרת על עצמך כציוני ואף ימני. כיצד זה מתיישב עם הצהרתך בדבר הרצון לעזוב את ישראל ?
לניר ואייל,
יש פלסטינים שלא רואים הבדל בין יהודי רמלה לאלה של אריאל. אלה ואלה לדידם פולשים חמסנים וגזלנים הראויים לגירוש.
מהעבר השני המתנחלים טוענים אותו הדבר. אין הבדל בין ההתישבות היהודית לפני 1948 בארץ ישראל-פלשתינה המנדטורית לבין הקמת ההתנחלויות בשטחים הכבושים לאחר מלחמת יוני 1967. על פי הגיונם אם צריך להוריד את עפרה ותפוח אותו דין חייב לחול גם על חניתה, דגניה ועין חרוד.
יש בשולי השמאל האולטרה מיליטנטי בישראל כאלה שסבורים אף הם כך.
אני סבור אחרת וכבר הסברתי את הדברים לא מעט פעמים ברשימותי. אני עושה אבחנה בין מדינת ישראל לבין אזורי הכיבוש לאחר 1967.
אל תזלזלו בהכרה של מדינות העולם. בלי הכרה זו מדינת ישראל לא היתה קמה. מה שהביא בין השאר לקריסתו של משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, היה אי ההכרה של מדינות העולם בלגיטימיות של משטר זה.
ישראל בגבולות הקו הירוק, אן אם תרצו בגבולות שביתת הנשק של מלחמת העצמאות זוכב להכרה בינלאומית. הקהילה הבינלאומית לא רואה בתוצאת המלחמה ב-1948 כיבוש קולוניאלי, מה שלא כן באשר לשטחים שנכבשו במלחמת יוני 1967. לכן אין מכירים בכיבוש זה כחלק מישראל.
אבל יש עוד סיבות מדוע אני מבדיל בין מדינת ישראל בגבולות הקו הירוק לבין השטחים הכבושים. במדינת ישראל לא שורר משטר צבאי, והגם ששוררת בה אפליה חמורה נגד האזרחים הערבים, יש זכויות אזרח בסיסיות שחלות על כל התושבים, כמו זכות בחירה, ייצוג פרלמנטרי, קבלת שרותים רפואיים ודמי ביטוח לאומי, חופש ביטוי (לא מוחלט אבל ניכר בהשוואה לנהוג בשחלים הכבושים), זכות ההתארגנות, חופש תנועה ועוד. לכן פגיעה בלתי מובחנת באזרחים בקו הירוק אינו לגיטימי בעיניי.
אילו היתה מדינת ישראל מחילה את החוק הישראלי על כל השטחים הכבושים, מעניקה לכל התושבים אזרחות, זכות בחירה וכו’, ממילא המאבק היה מתנהל בנסיבות שונות לחלוטין, ואני מניח כי לא היינו עדים למתאבדים מתפוצצים.
האמת יש מידת מה של צדק בדרכיך, אולם קשה לי לראות את זאת מתבצע מכמה סיבות: בוא נאמר שמשחר גילרמן מציע באו"ם פירוז המזה"ת מכל נשק להשמדה המונית ונציגי איראן, סוריה,ע.הסעודית… קופצים על העגלה (והרי גם אם גילרמן יציע כולנו יודעים שהדיקטטורות השכנות משתמשות בנשק הזה כנגד בני עמם ולכן לא יתפרקו ממנו לעולם, ראה את העיר חמת (כיום כנראה ח’ירבת חמת) בסוריה ואת כל ריכוזי הכורדים בעיראק). מי לידינו יתקע שהם אכן יפרקו ולא רק יציגו מצג שווא. כולנו יודעים ששירותי המודיעין של המערב שגו לגבי הנשק להשמדה המונית העיראקי, קל וחומר שלא יהיה להם מושג אם האייתלות ינסו להחביא אותו.ושום מנגנון פיקוח בינ"ל לא יהיה יעיל יותר מכל שירותי המודיעין של המערב…
עניין שני הוא השיקול שגרם לישראל להתגרען ("ע"פ פרסומים זרים" כמובן) לכתחילה, הדבר קרה בשנות ה50 ואין ספק שמר גורלה של יהדות אירופה הוא שעמד מול עיני מקבלי החלטות (בעיקר דב"ג) באותה עת. האם יכול אתה לומר בלב שלם ששיקול זה אינו רלבנטי שוב?
עניין נוסף הוא נידנוד כיסא האייתלות מבצע יונתן היה תחילת הסוף של שלטון האיימים של גנרל אידי אמין דדה, העובדה שצהל עשה מצבאו חוכא ואיטלולא על אדמת אוגנדה שברה את מנהיגותו ונפילתו קרבה.מי יודע אולי אם כוח מספיק חזק (למשל מעצמת על בעלת יכולת להפצצות אסטרטגיות שצבאה פרוס בעיראק) יפגע באייתלות וישחרר את העם האיראני הכלוא.
תודה על רוח האמת שבתגובותיכם, על יושרתכם והגינותכם, דברים הנעשים יותר ויותר נדירים כאן – כשהקירנוף ההמוני מעצים והמלל הצדקתני וההרמטי העויין ביסודו את רוח האמת, התבונה והאנושיות הטיבעית והבלתי אמצעית נעשה שכיח.
למיכאל, אני מזדהה מאה אחוז עם מה שכתבת.
אני ישראלי בן 32. את עיקר ה"ידע" שלי על פולין רכשתי מדעות קדומות מטומטמות שרווחות בישראל, ובסטריאוטיפים נבובים. עד שקראתי קצת היסטוריה, פגשתי פולנים, ונסעתי לבקר בארץ זו. לאחרונה ביקרתי שם. והעדפתי להקדיש את הביקור שלי להכיר יותר את פולין, ושרידים היסטוריים של קיום יהודי מפואר בארץ זו, מאשר לעשות את הטיול הישראלי הרגיל של לבקר במונומנטים של זוועה אנושית (שהפולנים היו קורבנות שלה ולא שותפים לה).
פולין של היום היא ארץ מודרנית, דמוקרטית ומתחדשת. יש בה הרבה אנשים משכילים, נאורים ומנומסים.
לא מעטים, כאשר הם הבחינו שלשם המשפחה שלי יש סיומת פולנית, הביעו עניין לדעת האם יש לי רקע משפחתי בארצם. לא נתקלתי באיזו שהיא עויינות או שנאה, כישראלי או כיהודי.
אני מאד ממליץ על הספר של DAVIES "אוגוסט 1944″ . למדתי משם הרבה.
גדעון, יש בעיה גדולה בדבריך.
אינני מבין מדוע אתה קובע את עמדותיך המוסריות כשאתה נשען על משענת קנה הרצוץ של "הכרת מדינות העולם".
מדוע הכרה חוקית של מדינות העולם קובעת את בפנייך לגיטימיות של מצבים ומעשים?
כשם שכבר אמרתי, אם מדינות העולם היו מכירות גם בכיבוש של 67, דאז לא היית קורא לצאת מן השטחים הכבושים? ואז לא היית טוען שיש משטר אפרטהייד? רק בגלל שמדינות העולם הכירו בכך?
מדינות העולם טועות גם הן, וגם להן, כמו בעצם לכולנו, יש אינטרסים.
כיבוש 67 ו48 היינו הך הם, ההבדל היחיד ביניהם הוא שבכיבוש 48 העולם הכיר ובכיבוש 67 לא הכיר.
אני מצליח בהחלט להבין מדוע הרבה אנשי שמאל קוראים קריאות נגד כיבוש 67 אך לא נגד כיבושי 48- הרבה יותר קל לבני אדם לצאת בקריאות נגד דברים שהם לא שותפים אליהם, וכשם שאתה, גדעון, לא חי בשטחים שנכבשו, קל לך לצאת ולצעוק שזהו כיבוש בלתי לגיטימי. אך אם תקרא לסיום כיבוש 48, אז כבר תצטרך להתחיל לדון בדילמות עמוקות הרבה יותר ואישיות הרבה יותר, כמו המגורים שלך בתל אביב וזכויות היתר שקיבלת על חשבון מישהו אחר.
לתגובתך נודה, אייל וניר
אני קורא כאן את הטיעונים ומופתע בכל פעם מחדש.
שאלת האנטישמיות הפולנית בתקופת מלחמת העולם ולפניה איננה יכולה להיבחן על בסיס העבודה כי: יש בפולין "הרבה אנשים משכילים נאורים ומנומסים". זאת ניתן להגיד גם על ישראל אבל זה לא הופך אותה לארץ בה אין גם הרבה אנשים בורים, בלתי נאורים ובלתי מנומסים.
גם הטענה כי הפולנים היו קרבנות איננה רלבנטית לעניין. גם היהודים בישראל היו קרבנות והפכו לנוגשים. גם הבורים בדרום אפריקה היו קרבנות והפכו לנוגשים. קבוצה אתנית יכולה להיות גם קרבן וגם לרדוף קרבנות אחרים.
אינני יודע אם יש הצדקה לרביזיונזם היסטורי בנוגע לאנטישמיות הפולנית. יתכן שכן ויתכן שלא. אבל אנקדוטות הבקור של אדם אחד או אחר לא יכולות לשמש בסיס למסקנות בסוגיה זו.
אין כאן רביזיוניזם היסטורי, שכן לא מדובר בפרשנות חדשה לעובדות מוצקות. ההתייחסות עד כה לפולין לא היתה יותר מאשר אוסף של דימויים ואסוסיאציות נטולי שחר, ומה שמאפיין אותה יותר מכל הוא היעדר מוחלט של בסיס מידע של עובדות. שום עובדות, אלא רק אסוסיאציות. יותר מכך, עוורון היסטרי לעובדות תוך נקיטה באמירות שגב גורפות ושיקריות בעליל.
ביקורתך נישענת רק על הבלטת נקודה יחידה ושולית מכלל המכלול מבוסס העובדות שהבאתי. אתה שם מילים בפי, ויוצר מצג שווא כאילו עיקר דברי וטעוני הוא "יש בפולין הרבה אנשים משכילים נאורים ומנומסים" או "הפולנים היו קרבנות". לא רק שאתה מתעלם מדברי המרכזיים, אלא שאתה אף מתפלמס עם מצג השווא שיצרת מדברי. אני במקומך הייתי מתבייש להסתמך עך טכניקה דמגוגית כה זולה.
תודה לך על תגובתך המאלפת, הרואה את הדברים כפי שהם, ולא דרך פילטרים מעוותים פרי תועמלנות כזבים היסטרית וגורפת – פילטרים העיוורים למה שפשוט ניצב מולך, כאלה הצובעים את המציאות בגוונים קודרים ופרועים, כבדי שגב מדכא נשמה, דימיוניים והזויים.
יתכן כי היחס לפולין היה סטראוטופי ויתכן שלא. יש מחקרים היסטוריים רבים על יהדות פולין והיחס בינה לבין הנוצרים. יהיה נחמד אם תבסס איזה טיעון על בסיס מחקרים אלה. כך למשל תבדוק את היחס ליהודים בעתונות הפולנית בין המלחמות. יתכן שתגלה כי העתונות הפולנית לא הייתה אנטישמית ויתכן (כך אני מנחש) שתגלה שמקצתה היה אנטישמי ומקצתה לא היה אנטישמי. לצעוק שהכול סטראוטיפים זה נחמד. לבסס את זה, זה קצת יותר קשה. זה תובע מעט עבודה היסטורית ולא ביקור חטוף בפולין.
רבים מן היהודים שגרו בפולין סבורים שהיא הייתה אנטישמית מאוד. משפחתי פולנית וזה הרושם שקבלתי ממנה. אך אני לא מבסס טענות היסטוריות על בסיס מה שאבי או סבי אמר לי בהיותי ילד.
תגובתי האחרונה כוונה לאלון הראל ולא ליואב
שמו של האדם אליו כוונה תגובתך הייתה רק מרכיב אחד בתגובתך הדורש תקון. המרכיב השני הדורש תקון הוא הבסיס הראייתי עליו היא מושתתת.
גדעון שלום,
שוב ושוב אתה חוזר על אותה טעות בסיסית:
גבולות החלוקה הם הגבולות המוכרים על ידי "אומות העולם".
ההחלטה הזו נתקבלה במושב האומות המאוחדות בלייק סקסס בכ"ט בנובמבר, 1947 למניינם.
בהחלטה נאמר כי יוקמו שתי מדינות, ערבית ויהודית.הגבולות בין המדינות הם הגבולות הידועים בשם "גבולות החלוקה". מאז ועד עצם היום הזה לא ידוע על החלטה המעוגנת בחוק הבינלאומי שביטלה את ההחלטה הזו, ולכן גם אותם שטחים שהיו מיועדים למדינה הערבית, ואשר נכבשו על ידי הציונים ימ"ש, הם שטח כבוש לכל דבר ןעניין, ולכן אין שום הבדל בינם לבין השטחים שנכבשו ב67.
כיבוש הוא כיבוש ואין זה משנה כלל מתי התרחש.
כאשר אתה מאשים אומה שלמה באנטישמיות חריפה, ורומז על אחריות הלשואה; וזאת כאשר הראו לך, חזור והראות, הן על פי הערך "יהודי פולין" בוויקיפדיה, והן על בסיס עובדות היסטוריות נוספות, והן על בסיס הפרכת סטראוטיפ השקרים (כגון יחוס פרעות ת"ח-ת"ט לפולנים…), כי ההפך הוא הנכון; וגם היסבירו לך היטב מהו מקור השקר המניפולטיבי הזה בישראל; כאשר אתה עושה כל זאת, עליך הראייה כי פולין אחראית לשואה, כי אין הבדל באנטישמיות ארסית בין הפולנים לנאצים או לאוקראינים ששרתו במחנות ההשמדה; ושאר ההבלים ודברי הנבלה של יצירת דימויי כזב ומעוות שהוצגו כאן. אבל אתה בשלך, ממשיך לאמר דברים בטון רהוט, אך תוך מצגי כזב או התממות.
גם לא יעזור לך אם תחזור כתוכי על פי הגימיק החדש שסיגלת בעקבות דברי, ותאמץ לעצמך את האמירה שלי על חשיבותם של ראיות עובדתיות מול דימויים ואסוסיאציות. שהרי אם אתה טוען כי פולין אנטישמית יותר מצרפת ומדינות אירופיות אחרות, עליך הראייה.
אני ממליץ לקרוא את ספרו של משה לנדא "מעוט לאומי לוחם" ואת הספר העוסק בתולדות הבונד בפולין בין מלחמות העולם כדי להבין כמה מיכאל מסלף את העובדות אודות יחסם של הפולנים אל היהודים תושבי ארצם.
שני ספרים אלו הם עבודות מחקר רציניות.
אגב מיכאל שכח את הפוגרום בקילצה
לישר דרך,
כאשר מדובר בנשק גרעיני, איני סומך על אף משטר ואף שליט. לענין זה אין הבדל בין נשיא איראן לנשיא ארה"ב ולראש ממשלת ישראל. העובדה כי מצוי בידיהם נשק געיני הוא פיתוי לעשות בו שימוש תוך שיקול דעת שגוי. הדרך הבטוחה ביותר עבורנו למניעת הסכנה היא בהעלמת הצעצוע הזה מידי השליטים.
אם ישראל, כמי שיזמה את מרוץ החימוש הגרעיני באזורנו, היתה מודיעה כי היא מסכימה לפרוז האזור ומוכנה להרים את המסך, אבל מתנה זאת בתנאי פיקוח הדדי חמורים, אין ספק כי הסוכנות בוינה והאו"ם היו מוצאים את הדרכים לכינוס ועידה אזורית. הצרה היא, שממשלת ישראל לא מוכנה להשמיט מידיה את הצעצוע המסוכן הזה, וחושפת את כולנו לסכנת השמדה.
לניר ואייל,
אתה חוזר על אותן קושיות שעליהן כבר עניתי בתגובתי הקודמת. אם אתה חושב שדין מלחמת 48 כדין מלחמת 1967, אזי יש בינינו מחלוקת.
מדינת ישראל, כמו מדינות אחרות, לא קיימת בחלל החיצון, היא חלק מהמציאות הבינלאומית. יש דבר כזה כמו משפט העמים, ויש לו חשיבות.
אבל גם זאת הסברתי לעיל, כי זה אינו נתון יחיד. אילו ישראל היתה מספחת את השטחים ומעניקה אזרחות לפלסטינים, כל הסיפור היה שונה. הלא כן?
לאלישע,
אתה כנראה חי בבועה, אם אינך יודע שגבולות הקו הירוק מוכרים היום למעשה כגבולות מדינת ישראל על ידי כמעט כל מדינות העולם, כולל הליגה הערבית.
ראה החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג באשר לבניית חומת ההפרדה. ההחלטה אומרת שאין מניעה כי ישראל תבנה גדר או חומה על גבול הקו הירוק אבל אסור לה לפלוש לשטחי הכיבוש.
לענין האנטישמיות בפולין,
יש להפריד בין נושא השואה לעניין האנטישמיות בפולין. השואה כולה מעשה ידי גרמניה הנאצית, וגם פולין ואזרחיה היו קורבנות התוקפנות והאכזריות הנאצית.
יחד עם זאת אנטישמיות בפולין נטועה עמוק בעברה ובמקביל גם פרחו להם תרבות וחיים יהודיים.
למשל, בסוף מלחמת העולם, כאשר פולין חתמה על חוזה המיעוטים, שעיקרו כיבוד זכויות תרבותיות ואחרות של המיעוטים שחיו בקרבה,(היהודים היוו 10 אחוזים מהאוכלוסיה), התקיימו חיים יהודים תוססים ובמקביל תופעות אנטישמיות כמו נומרוס קלאוזוס באוניברסיטאות, סרוב לקבל יהודים למנגנון הממשלתי ותנועות גזעניות שנהנו מאחיזה בציבור הפולני. מזכיר קצת את אפליית האזרחים הערבים בישראל. הבה נזכור כי הגירת היהודים שנותרו בפולין בתקופת גומולקה, היתה אף היא תולדה של אנטישמיות, הגם סמויה, שהרי המשטר הקומוניסטי ברטוריקה הרשמית שלו, נזהר לא לומר את הדברים באופן גלוי. לכל טקסט היה סבטקסט.
לקראת יתר איזון
להלן מכתב ששיגר אלי בנושא קורא נאמן של הגדה השמאלית, והיתיר לי לפרסמו, מבלי להזכיר שמו.
מכתב זה כולל כמה תובנות ניפלאות, ומציג את כל נושא האנטישמיות הפולנית בפרופורציה בוגרת ובאיזון.
כל כוונתי ברשימותי כאן היתה למזער מעט את הגישה הגורפת ותכופות המוקצנת מאד בנושא, תוך קשירה אסוסיאטיבית של פולין להשמדה הנאצית, ותוך הדגשת "יחודיות פולין מבחינת אנטישמיות" בדומה לתפיסה של "יחודיות גרמנייה בהיסטוריה". והרי יש הבדל עצום. יפה עשה גדעון בהפרידו בבהירות בין נושא השואה ובין האנטישמיות הפולנית.
עם זאת יש לשאול האם קיימת "יחודיות אנטישמית" של פולין, הרבה מעבר לאנטישמיות בצרפת ובגרמנייה במאה ה-19 למשל?
וכאן עלינו לשים לב לדבר חשוב שלא הודגש מספיק בהיסטוריוגרפיה הרווחת בנושא: עלינו לזכור כי בפולין היתה האוכלוסיה היהודית הגדולה ביותר באירופה, והיהודים גרו לעיתים באיזורים כמעט אוטונומיים של יהודים, כולל ערים. ניתן אם כן לדבר בפולין לא על "פזורה יהודית" אלא על מיעוט אתני משמעותי בגודלו, בדומה לכורדים בטורקיה, או לבסקים בספרד.וכאן כבר קיימת מציאות שונה, לא ממש אנטישמיות כלפי היהודי כפרט, אלא גישה הרווחת גם בארצות אחרות כלפי מיעוטים אתניים רחבי היקף בעלי אוטונומיה מסויימת ובעלי היסטוריה ארוכה במדינה – באשר הם, עקב היותם בני"הקבוצה האחרת" ולא עקב הבלטת "יחודיות שנואה" בדומה לאנטישמיות. זו גישה של מעין עוינות "טיבעית" בין שתי אוכלוסיות, בדומה גם להתנגשויות בין הטורקים והיוונים בקפריסין.
מיכאל שרון
Dear Michael:
My former colleague, Walter Traub, was born in Krakow after the war. Before the war, his father had been a law professor at Jagiellonian University. Unlikely that he was a victim of numerus clausus. The family moved to Toronto after the war, the father became a house painter, and Walter became a successful lawyer.
My father is also from Krakow. He spent the war partly in the Soviet occupation zone, and partly in Krakow (Plaszow KZ), and partly in Schindlers factory in Czechoslovakia.
My father always spoke about the Germans (never about the Nazis). He never mentioned the Poles.
In his Steven Spielberg-sponsored taped interview on his experiences, my father mentioned pre-war anti-semitism in Poland, but using the same terms as I use describing the childish grassroots anti-semitism that I experienced growing, up on the streets of Montreal in the 50s, or that a New York Jew could describe.
I see no need to glorify all Poles, nor to demonize all Poles. Nations are not progressive or reactionary. The Nazi invasion and occupation brought out the worst in people, and the best in people. Most people sought only to survive.
Zionism teaches us that the whole world is a hell for Jews, that occupied Palestine is a paradise for Jews, and that the bloodthirsty Arabs (and Iranians) want to create a hell in Paradise.
Immigration figures show that most Jews believe otherwise.
לקראת יתר איזון
כל כוונתי ברשימותי כאן היתה למזער מעט את הגישה הגורפת ותכופות המוקצנת מאד בנושא, תוך קשירה אסוסיאטיבית של פולין להשמדה הנאצית, ותוך הדגשת "יחודיות פולין מבחינת אנטישמיות" בדומה לתפיסה של "יחודיות גרמנייה בהיסטוריה". והרי יש הבדל עצום. יפה עשה גדעון בהפרידו בבהירות בין נושא השואה ובין האנטישמיות הפולנית.
עם זאת יש לשאול האם קיימת "יחודיות אנטישמית" של פולין, הרבה מעבר לאנטישמיות בצרפת ובגרמנייה במאה ה-19 למשל?
וכאן עלינו לשים לב לדבר חשוב שלא הודגש מספיק בהיסטוריוגרפיה הרווחת בנושא: עלינו לזכור כי בפולין היתה האוכלוסיה היהודית הגדולה ביותר באירופה, והיהודים גרו לעיתים באיזורים כמעט אוטונומיים של יהודים, כולל ערים. ניתן אם כן לדבר בפולין לא על "פזורה יהודית" אלא על מיעוט אתני משמעותי בגודלו, בדומה לכורדים בטורקיה, או לבסקים בספרד.וכאן כבר קיימת מציאות שונה, לא ממש אנטישמיות כלפי היהודי כפרט, אלא גישה הרווחת גם בארצות אחרות כלפי מיעוטים אתניים רחבי היקף בעלי אוטונומיה מסויימת ובעלי היסטוריה ארוכה במדינה – באשר הם, עקב היותם בני"הקבוצה האחרת" ולא עקב הבלטת "יחודיות שנואה" בדומה לאנטישמיות. זו גישה של מעין עוינות "טיבעית" בין שתי אוכלוסיות, בדומה גם להתנגשויות בין הטורקים והיוונים בקפריסין.
מיכאל שרון
לכול אלו שזורקים רפש בטיעוניו של מיכאל ועל העובדות שהוא מציין אני מציע את האתגר הבא: נא להביא טיעונים וההוכחות לדיבריכם מספרים שלא נכתבו על ידי יהודים (שגרים בארץ או בחו"ל) שתומכים בחזון הציוני בארץ ישראל.
אין לי משהו אישי נגד יהודים (אולי נגד ישראלים ממוצא יהודי) שיהיה גרמני, פולני, אנגלי, אמריקאי, סנגלי. הכול מותר.
אני יכול להעיד על עצמי שאני בקיא בהיסטוריה של פולין ושל יהדות פולין בפרט ממקורות שונים ומגוונים שמאזנים את השקר הציוני שעליו חונכתי(norman davies, josh luckas,
yoseph garlinski, marek edelman,
norman finkesltain, adam zamoynski
וכ"ו… וכ"ו…)
לצוטט את דבריו הנכונים של מיכאל, אף אחד לא מנסה לטעון שלא הייתה וקיימת אנטישמיות בפולין. אך לטעון שהם היו עזר לנאצים זה כמו לרצוח מחדש את כול יהדות פולין ולמחוק את עברה. עבר שכלל למעלה מ800 שנה של סובלנות , אהבה , קבלה, וסימביוזה מופלאת.
כן היו פוגרומים, אבל מעולם לא על אדמתה ה-ר-י-ב-ו-נ-י-ת (ואני מדגיש בכוונה) של פולין. ידבבנה וקילצה התרחשו בזמן הכיבוש הנאצי והסובייטי, שני הפוגרומים האחרים (וורשה וביאלסטוק) התרחשו תחת שילטון רוסי.
חמילינסקי היה אוקראיני ששחט פולנים ויהודים כאחד.
רונן ברלוביץ
מיכאל דווקא כן ניסה לטהר את פולין מכל שמץ אנטישמיות. אין חולק על כך שפולין מחזיקה באחוז חסידי אומות העולם הגדול ביותר.
רק שמיכאל מנזה לטעון כאילו פולין חפה מאנטישמיות, ואין שקר גדול מזה.
להצעתך, למה שלא-יהודי ישים לב לאנטישמיות פולנית? למה ספרים ומחקרים של יהודים פסולים מראש?
"אין לי משהו אישי נגד יהודים (אולי נגד ישראלים ממוצא יהודי)"
תגיד, אתה לא לגמרי במקרה, יהודי? וישראלי?
לנקודה הראשונה נא לקרוא את טיעוניו של מיכאל ותיווכך לדעת שאתה טועה. מיכאל טוען שעיניין האנטישמיות נופח וסולף מכול פרופורציה אמיתית.
למה?
דעתי היא שכמובן שלחזק את הדוגמה השיקרית הציונית בדבר שכול העולם שונא אותנו ונרדפנו בכול מקום שגרנו בו (היהודים) וכול מי שבקי בהיסטורית פולין ידע שמדובר בשקר שמימדיו יכולים להיות שווים רק להכחשת שואה בעיניי.
לנקודה השנייה שלך ציטטתי שני שמות יהודים אך אנטי ציונים: מרק אדלמן, מנהיג מרד גטו וורשה ופרופסור נורמן פינקלשטין, בן לניצולי שואה יהודים פולנים. היסטוריונים ציונים פסולים על ידי כשאני בא ללמוד על יהדות פולין כמו שהיסטוריונים סובייטים פסולים על ידי כשאני בה ללמוד על סטאלין.
למה?
כי יש להם אגנדה לאכוף. לצוטט את המכתב שמיכאל פירסם באנגלית:
"Zionism teaches us that the whole world is a hell for Jews, that occupied Palestine is a paradise for Jews, and that the bloodthirsty Arabs (and Iranians) want to create a hell in Paradise" .
בקשר לנקודה השלישית, כן אני יהודי וישראלי (וגם ליטאי) אבל אני סולד (בלשון המעטה )ממעשיהם של הישראלים ממוצא יהודי בארץ ישראל ולכן יש לי משהו אישי נגד רובם הכמעט מוחלט כמו שיהיה לי נגד דרום אפריקאים בשנות השמונים והגרמנים בשנות ה30 וה40 למאה הקודמת.
רונן
"
אני באמת בהלם! מר ברלוביץ סבור כי ספרים שנכתבו על היחס ליהודים בפולין פסולים אם הם נכתבו על ידי יהודים התומכים בחזון הציוני! ספרים שנכתבו על ידי גויים התומכים בחזון הציוני הם ככל הנראה בסדר כמו גם ספרים שנכתבו על ידי יהודים המתנגדים לחזון הציוני. ואני לתומי סברתי כי ספרים צריכים להיבחן על פי איכות המחקר המדעי ואמינותו.
אויי וויי!
רק נגמרו פרעות השליאחתה הפולנית בחולופים האוקראינים וכמובן גם ב jidim -גם משלנו וגם משלהם- התחילו פרעות מרצחי חמלניצקי בשליאחתה הפולנית והם שוחטים פולנים וכמובן גם jidim -גם משלנו וגם משלהם…
אציל פולני מסתתר בתנורו המרווח של מוישה הסנדלר שיושב לו בניחותה ודופק מסמרים בסוליות, "הכל מאלוהים. מה שיהיה יהיה…"
צועק עליו בחמת זעם הפולני האציל "
skin sapku jide poliak u tebe v chati.
תוריד את הכובע יהודון הרי פולני נמצא בביתך. מי שלא מכיר מקרוב פולנים שלא יפתח את הפה.