יובל הלפרין הגיב:

לבלעם,
אין "טהרנות לניניסטית", כי לניניזם הוא אסטרטגיה שהגמישות מגולמת בה. במאמר "שמאלנות – מחלת הילדות של הסוציאליזם" שולל לנין את הטהרות האידיאולוגית, כי אפשר שההשקפות יהיו שונות, אך האינטרסים זהים.
שים לב שגם לעניינינו השאלה שאני מעלה איננה האם לשתף פעולה, אלא עם מי לשתף פעולה. והתשובה היא, לפחות על פי המסורת והניסיון של המרכסיזם-לניניזם, נעוצה בכך שהקפיטליזם לבש זה מכבר את דמות האימפריאליזם.
הסברתי זאת בתגובות למאמרים אחרים שפורסמו כאן לאחרונה: ברוב העולם כיום, המאבק המעמדי אינו חוצה את אומות, אלא מאחד אותן. מרכז הכובד של המעמד השליט מצוי במעצמה אימפריאליסטית, כשבעלי ההון המקומיים הם בגדר סייען משני שלה.
המזרח התיכון הוא אחד המקומות שהמאבק המעמדי והמאבק לשוויון לאומי ושחרור לאומי חותרים לאותו כיוון. כל מי שמתנגד לציונות ולחדירתה התוקפנית של ארצות הברית לאזור, הוא בגדר שותף אפשרי. לא מפלגה קומוניסטית הלאימה את תעלת סואץ.

לשירה,
לא הבנתי, זה שאין "אחד או שניים שמחליטים", זה טוב או לא טוב? מה את רומזת, שחילוקי דעות תמיד מביאים להתרסקות? עובדה היא שתמיד היו בתוכנו חילוקי דעות (על אף התדמית המוטעית שאת מצהירה שהיית מושפעת ממנה) ועדיין לא התרסקנו.
אם את בעד אפרים דוידי, אל תתני לו עצות להתאבדות פוליטית. אפרים דוידי, כמו רובנו המכריע, איננו ילד קטן שיתפתה למהלכים הרפתקניים כגון אלה, אשר יועילו רק לאויביו-אויבינו הפוליטיים.
הרחבה רצויה בהחלט. פילוג אסור שיהיה בשום אופן. הרב בין צדי המחלוקת שנתגלעה כעת עולה עשרות מונים על המפריד.

תוהה הגיב:

לפחות תלמדו לכתוב את השמות של החברים הערבים במפגלה שלכם. שמה הוא עאידה תומא ולא איידה.

דן תמיר הגיב:

אם כבר אז כבר:
תע’ריד שביטה
ד"ר אע’בריה
עצאם מח’ול

an Arab from Haifa הגיב:

I am really getting sick of the racism among the so called "lefties", and who are trying to dictate for Hadash their list for the elections.

For those people, wheather it is Muhammad, Ahmad, Shawki or now Hanna (with dagesh in the "noon") it’s all the same, they’re all Arab nationalists.

GIVE US A BREAK.

ל"תתביישו" הגיב:

קודם כל, מה זה "תתביישו"? מה אתה רוצה עוד, שנרביץ לעצמנו על זה שיש לנו עמדה? אני מקבל הכרעות דמוקרטיות. אני לא מקבל פגיעה במעמד המפלגה הקומוניסטית. אז מה זה עושה אותי? אני חושב שהאג’נדה השמאלית של חדש נדחקת במהלך ממושך והדרגתי מהמקום השני לשום מקום בכלל. זה מפריע לי ואני מוכן להילחם כדי לשנות את זה. אם הרכב הרשימה יהיה ברכה, סווייד וטיבי, זה יהיה אות לכך שאין עניין בייצוגה של המפלגה הקומוניסטית בכנסת ושהסיעה מבקשת מבחינתה לפנות באופן בלעדי לרחוב הפלסטינית הישראלי. אין בדבר הזה, כשלעצמו, רע בהכרח – הרחוב הפלסטיני הישראלי זכאי לייצוג סקטוריאלי. אבל מה לעשות, אני לא חלק מהסקטור הזה לכן אני לא יכול, בהגדרה, להשתתף במפעל כזה. אם חוזרים למפעל של ייצוג לא סקטוריאלי של אנשים שמאמינים בעקרונות משותפים ועבודה משותפת, בזה אני יכול לקחת חלק. אז אני לא מתבייש על כך שכשדוחקים את רגלי אני עושה חושבים באיזה אופן להמשיך לייצג את העקרונות שלי והפוליטיקה שלי.

עמירם הגיב:

אני מקווה שיהיה יצוג לנציג יהודי במקום ריאלי (מקום שלישי) כדי להבליט את מה שכל כך חשוב לנו היום -"אחווה יהודית ערבית", זו לא סיסמא בנאלית זה צורך קיומי.
אני מאחל לחד"ש הצלחה.

שירה הגיב:

ואני לא ידעתי שבחד"ש יש כל כך הרבה דעות.
חשבתי לתומי שיש איש אחד או שניים שמחליטים. כל הכבוד. תמשיכו בדיונים המרתקים שלכם עד ההתרסקות. תאלצו אותנו להצביע לפתק הלבן. חבל. אני בעד אפרים דוידי לראשות מק"י וחד"ש. ואם לא שם – אז תקים מפלגה עצמאית. העמים מחכים לדוידי.

שרון הגיב:

במקרה הזה פיצול היה מועיל למק"י. אני למשל הייתי מצביע למקי אבל לעולם לא אצביע לחד"ש שהיא למעשה מפלגה לאומית ערבית.
אני נגד לאומיות מאן כבר אצביע למפלגה לאומית מחוסר ברירה היא תהיה מזוהה עם הלאום שלי

גיא ליובל הלפרין הגיב:

נא הסבר לי איך יכולה להיות מפלגת שמאל ראדיקלית ללא ייצוג נשי שאפילו מתקרב למקום ריאלי?

ציוני גאה/ 1943 חוזרת הגיב:

בשנה זו לא עזרה לחברי פק"פ היהודיים אנטי ציוניותם , הסבל והרדיפות שעברו בידי הבריטים והישוב היהודי. "חברהם" הערבים החליטו שעל מנת לזכות בפופולריות ואמון הצבור הערבי עלהם להקים בנפרד את "הליגה לשחרור לאומי"

כך גם היום…

את רוב חברי חד"ש הערבים מענינים רעיונות השמאל בכלל והקומוניזם בפרט כעניין השלג דאשתקד…
הם ברובם לאומנים פלסטינאים המרגישים נחיתות כלפי "הדבר האמיתי" קרי תנועת בל"ד אשר נוגסת בחד"ש ללא רחם.
אישים איכותיים באמת כדב חנין או תמר גוז’נסקי לא מועילים בקרב על הקול הערבי ואילו השפעתם בצבור היהודי זניחה…

גיל אהרנסון הגיב:

לצערי, הויכוח בין מק"י לשאר הפלגים פחות רלוונטי. חד"ש צריכה להתהדר בעובדה שהיא לא מפלגה לאומית – לא נאציונאליסטית אלא אינטרנציונאליסטית, במובן הרחב של המילה.
לכן יש חשיבות, יותר מסמלית, אם יהיה לה נציג יהודי בכנסת. לא בכדי כולנו כאן מתדיינים בעברית בעניינה של חד"ש ולא, נאמר, בבל"ד.
אך החשוב ביותר, מבחינה זו, הוא שרשימתו של טיבי, תע"ל, תישאר בחוץ. לא על מנת לאפשר מקום ריאלי לדב חנין, אלא מסיבה אידיאולוגית גרידא. כפי שנכתב כבר בתגובות קודמות, חד"ש יכולה וצריכה להיות מפלגת השמאל הלא סקטוריאלית היחידה, הפונה ליהודים ולא יהודים כאחד. מצעה צריך להיות ברור ומובהק, וכן, גם צבוע אדום. טיבי אדם ראוי, אך הוא לאומן ערבי, ולכן, ממש כמו ביילין, מקומו לא בחד"ש. מבחינת בוחרים אינטיליגנטים, שרוצים להצביע למפלגה עם מסרים מחודדים, אי אפשר להגן על עצם החיבור עם תע"ל. הוא לא רק מלאכותי, אלא פוגם לדעתי ברצונם של יהודים רבים להצביע חד"ש.
אם המפלגה תוכל לחדד מסרים אלו, ולהגיע להחלטות נכונות, הפוטנציאל האלקטוריאלי שלה גבוה בהרבה משלושה מנדטים.

נמרוד אמזלק הגיב:

איך אמר קארל מארקס: "ההיסטוריה חוזרת על עצמה: בפעם הראשונה כטרגדיה ובפעם השניה כפארסה."

מי שהיה נוכח בדיונים שהובילו להרכבת רשימת חד"ש בבחירות הקודמות ורואה את מה שקורה כעת, מבין היטב במה דברים אמורים.

נמרוד אמזלק

בלעם הגיב:

עוד הערה:
במשך שנים רבות דשדשה מפלגת העבודה עם מסריה בין המרכז המרכזי למרכז הימני. באותן תקופות אמרו אנשים רבים שאני מכיר ואני בכללם לאנשי העבודה שאילו היו מחדדים את המסרים שלהם ומצהירים במפורש על עמדות מסוימות, הם רק ירוויחו. וראו מה שקורה כעת.

לאורי ביתן הגיב:

טעות לומר שרוב התגובות עוסקות במיקום הנמוך של המועמד היהודי. לטעמי, העיסוק הוא בשמאליות של הרשימה באופן כללי ובכוון אליו מתקדמת התנועה. הבעייתיות במונחים אלה מתבטאת במכה שמקבלת המפלגה הקומוניסטית ממועצת חד"ש ומהנהגת החזית. בתוך אלה היעדר נוכחות של אישה, דילים עם רשימות אחרות שאינם עולים בקנה אחד עם האידיאולוגיה והאינטרסים של מצביעי חד"ש וגם דברים נוספים, כמו התנהלות כוחנית, נמצאים בכפיפה אחת.

לאורי ביתן הגיב:

למה לא להצביע לזהבה גלאון? או לצביה גרינפלד? הן לא יעבירו חוקים שישקפו את דעותיך?

אשר פרוליך הגיב:

חוץ מהתגובות של יובל וגיל נוצר הרושם
שהמאבק לייצוג סקטוריאלי(לפי לאום,דת,מין)
והמאבק להשתתפות בבחירות המפובקרות של הבורגנות הישראלית בתמיכת האימפריאליסטים,זה
הדבר העקרי,התקווה לשינוי,הקוו המנחה של
הקומוניסטים והשמאל הרדיקאלי בישראל,החזון
לשינוי ומציאות טובה יותר.
כו דל הוויכוח,כו רדוד,כל כך לא רלוונטי,
כל כך דומה לזה שבמפלגות הסוציאל דמוקרטיות
מן ה"מרכז" ועד לימין !.
החזון,הלוחמנות,ההתלהבות,נשארו נחלתם של
"נערי הגבהות"והמתנחלים,ובכל יתר המפה
הפוליטית,שממה,מדבר אפור,ריקני,מבולבל,ללא חזון או אלטרנטיבה,משעמם, של מאבקים אישיים על מקומות "ריאליים" במשחק מכור מראש ,שמעבר ל"ייצוג" זה או אחר בלתי רלוונטי,
לא ישנה דבר ולא יגרד אפילו את הכליפה של המשטר המדכא,המושחת והמשחית.

מרים האחרת הגיב:

לרבאח

אתה צודק ואני שמחה שכתבת את זה, כל כך קצר ומדוייק.

כל הכבוד לתגריד שביטא, רולא חמיד ולמנאל שלבי על העמידה האמיצה, על הסולידריות הנשית והפמיניזם שהפגינו.

עיידה תומא, והמעגל הנשי שסבב אותה (חולוד בדאווי, עביר קובטי) שימשו כלי שרת בידי הגברים במפלגה, כמה חבל שבחרו להסתיר פעולה זו במעטה של "פמיניזם".

עצוב לראות הגיב:

מפלגה שהיתה יכולה להיות אלטרנטיבה אבל שהפכה למפלגה לאומית ערבית
חשבתי שאחרי הבזיון בבחירות הקודמות עם טיבי, תיהיה התפכחות אבל התבדתי וחבל…
אז תמשיכו לריב ביניכם על קשקושים ותחטיאו את העיקר
עצוב ועוזב