הצורך בשיתוף פעולה של כוחות השלום והשמאל מחייב לראות נכוחה את יחסי הכוחות והמצב החברתי בישראל. עובדה שהימין מתחזק וזה בעיקר על בסיס התגברות השנאה לערבים ובמיוחד לפלסטינים בשטחי הכיבוש ובתוך ישראל. אנשי ההתנחלויות, כנופיות נוער הגבעות, מפלגות בראשות ליברמן וחרדים נהנים מחופש פעולה, מכניעה והתרפסות השלטונות המאפשר לימין הפאשיסטי להשתולל כרצונו.

שלטונות ישראל וכלי התקשורת מסלפים בגסות את הסיבות שהביאו להצלחת החמאס בבחירות שנערכו בשטחי הכיבוש. הם מתעלמים בגסות מהעובדה שמי שמפר הסכמים עם הפלסטינים ומי שמסרב להגיע להסכמים נוספים לשמירת השלום, אלו שלטונות ישראל ולא הפלסטינים. הם מתעלמים מהעובדה שמעשי הטרור שבוצעו על ידי ארגונים פלסטינים, וששוחרי השלום בישראל ובשטחים מגנים, כל מעשים שליליים אלו באו בתגובה על רציחות ושפיכות דמים ישראלים. שלטונות ישראל גם משקרים כשהם מכריזים כמעט על כל רצח של פלסטיני שהיה הוא אחד מהמנהיגים של ארגון פלסטיני. כביכול ראשי ומתנגדי ארגוני הטרור. ונשאלת השאלה, הזה כולל גם רצח ילדה בת 9 וילד בן 10?

בישראל למעשה שולטים שני בתי משפט הנבדלים יורידית אחד מהשני. האחד מחפה ומצדיק רוצחים ופושעים ישראלים, מחפה ומחליק על השתוללות כנופיות מתנחלים, והשני נגד פלסטינים, מעניש אותם.

אמנם בגאווה יש לציין קיום מפלגות וארגוני שלום בישראל, המגנים את פשעי השלטונות. אולם זה לא מספיק. אפילו רצח נפשע בוואדי ערה שבישראל לא זוכה לגינוי הנמרץ של מפלגות כמו העבודה ומרצ.

באשמת שלטונות ישראל כתוצאה מההגבלות השרירותיות קיים מחסור, רעב וחוסר עבודה בשטחים ובמיוחד באזור עזה "המשוחרר".

פשעים אלו ונוספים הביאו לייאוש בקרב הפלסטינים, הביאו לבחירת החמאס. האחראים לכך הם קודם כל שליטי ישראל. והרי הם ממשיכים בשיטת הדיכוי והאכזריות ואפילו כסף השייך לפלסטינים, שליטי ישראל מסרבים להעביר להם.

מתקרבות הבחירות ונשאלת השאלה מה הכוח, הפעילות והמפלגות בישראל המתנגדות לשליטי ישראל והימין.

קידמנו בברכה את בחירת עמיר פרץ כיו"ר העבודה. הצהרותיו, במיוחד החברתיות, היו בהן שינוי לטובה. אולם בהשפעת החוגים הימניים שבתוך מפלגת העבודה פרץ החל להצהיר הצהרות נוגדות, שאינן מקדמות את השלום.

בתוך מפלגת העבודה ונגד פרץ משתולל המיליונר אהוד ברק. הצהרותיו, שביסודן הן איומי מלחמה ודיכוי הפלסטינים בתירוץ ותגובה לבחירות בשטחים. איומים אלה לא נבדלים מאיומי נתניהו מנהיג הליכוד. וכמו צבוע הוא יוזם להרחיק את פרץ ולהשתלט על העבודה.

גם מרצ סובלת ממחדלים ומסתירות. יו"ר מרצ יוסי ביילין מדבר על צירוף מפלגתו לממשלה בראשות קדימה. הוא עוד לא יודע מה תהיה הפרוגרמה של הממשלה שתקום והוא כבר נחפז להצהיר על נכונותו להצטרף לממשלה. איך זהבה גלאון, שפעמים רבות הופיעה נכון בעד השלום, מציעה שצבא זר ישלוט בשטחים – לפחות באופן זמני. מדוע? האם הגדה המערבית, רצועת עזה ומזרח ירושלים הן לא טריטוריות פלסטיניות?

ומה בדבר בעיות הפועלים בישראל? מרצ מאוד מקמצת בתוכניות חברתיות. הם קוראים לפלסטינים אזרחי ישראל להצביע עבורם. כך העבודה וכך מרצ. הם רוצים שהערבים יתעלמו מכך שאלו מפלגות ציוניות, אולם איפה פעולתם ותגובתם למדיניות האפלייה הפוליטית והחברתית של הפלסטינים הישראל?

לקראת הבחירות לכנסת

ברצוני להזכיר שבמשך יותר מחצי שנה אני מפרסם במאמרי קריאה להתכונן לבחירות לכנסת על בסיס הקמת חזית משותפת, תוך מיצוי המשותף של המפלגות הקוראות לחיסול הכיבוש ולהשגת שלום.

לצערי עלי לקבוע שלא היתה הענות לקריאה זו. היה לי ברור שעל מנת להתקדם לקראת חזית משותפת, יש קודם כל לפעול להשגת מצע משותף על בסיס המשותף לכל המפלגות שהן נגד הכיבוש, למען שלום ולמען שוויון זכויות מלא, לאומי וחברתי, של הפלסטינים בישראל. כשזה יושג, יש לסכם דרכי פעולה והסברה של רשימה זו, ועל בסיס זה לנסות להרכיב רשימה. צער לי לציין שלא ככה פעלו. וזה כולל גם את התנהגות מק"י וחד"ש. הפעולה ביחד קודם כל ועד כה על הרכב הרשימה. חבל.

ברור כעת שאין אפשרות להשגת רשימה משותפת. אולם אל ייאוש. על בסיס הופעה משותפת בדיוני הכנסת עד כה ושהתרבו לאחרונה, אפשר לפעול בעתיד ליתר שיתוף פעולה – דבר שיקדם את השותפות של כוחות השלום בעתיד.

במק"י ובחד"ש נבחרו כבר המועמדים הראשונים. לדעתי הרכב חיובי. ידוע ברבים שאנחנו בוקרנו על כך שבסיעת חד"ש בכנסת לא היה נציג יהודי. והרי מק"י וחד"ש בסיסם ויחודם שזו מפלגה וחזית יחידה בישראל – יהודית-ערבית. וחיובי שדב חנין נבחר כמועמד למקום השלישי.

ברצוני להביע הערכה חיובית לפעילות ולעמדות הפוליטיות של ח"כ אחמד טיבי ויהיה זה חיובי ואף יסייע למאבק לשלום ולהגנת זכויות הפלסטינים, אם הוא יהיה חבר כנסת. אולם לא במקום חבר יהודי. כידוע בעיה זו העסיקה חברים בחד"ש אולם אין פתרון לכך זולת האפשרות והצורך לפעול שח"כ טיבי יבחר כחבר נוסף (ולא במקום דב חנין). ואין לחפש פתרונות לא צודקים כגון רוטציה. זה יכול אפילו להזיק.

אני משוכנע שהצלחת הרשימה היהודית-ערבית, רשימת חד"ש, תביא גם לפעילות הנכונה של השמאל וכוחות השלום. יותר מזה, אפילו מפלגת העבודה ואלו שתומכים במפלגה זו וביו"ר עמיר פרץ, יקבלו את התמיכה להצעות הנכונות שלהם גם מחד"ש.

Share on Facebook