הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-6 בפברואר, 2006 29 תגובות

בימים אלה נערך דיון סביב המצע של המפלגה הקומוניסטית הרוסית וברצוני להציע תוספת לסעיף המדיניות הכלכלית ובו נכתב כי "רוסיה לא תהיה מעצמת-על קפיטליסטית". לדעתי בנקודה זו יש להוסיף את המשפט הבא: "על פי הניסיון ההיסטורי, הקפיטליזם ברוסיה שימש אך ורק כדי לבטל את השיגי העידן הסוציאליסטי והוא מהווה מחסום בפני פיתוח הפוטנציאל התעשייתי והמדעי של רוסיה".

אלה לא דברים חדשים, ויש המסכימים עם טענה זו דווקא בין תומכי המשטר האוליגרכי הקיים ברוסיה. למשל, אחד מעשירי רוסיה, מושל מחוז קראסנויארסק וממנהיגי המפלגה השלטת "רוסיה מאוחדת", אמר שהמדינה הרוסית מתקיימת אך ורק על חשבון ההשקעות שנעשו בשנות ה-70 של המאה שעברה. כל מקורות הנפט הקיימים נמצאו ופותחו בשנות ה-70. תשלובות הפלדה הוקמו בעת הנשיאות של קוסיגין, כך גם המכרות, תחנות החשמל וקווי תחבורה… כל המשק המודרני הרוסי פותח רבות בשנות ה-70 של המאה שעברה.


לאחר שנים של רפורמות קפיטליסטיות, לא הוקם ברוסיה ולו מפעל תעשייתי חדש אחד. המדינה הרוסית בוזזת בשיטתיות את התשתית התעשייתית הסובייטית. הקפיטליזם דן את התעשייה הרוסית להתדרדרות, לניוון ולפיגור טכנולוגי ומדעי.


שליטי רוסיה שבים וטוענים כי המשק גדל ושאשתקד נרשם גידול מרשים של כ-6% בתוצר – גידול מן הגבוהים באירופה. אך הכלכלנים שבשירות המדינה מכירים בכך שכל הגידול שנרשם הוא פועל יוצא מעליית מחירי הנפט. התרומה של מגזרים אחרים, בייחוד התעשייתיים, לגידול התוצר הוא אפסי.


כלכלנים ושליטים דבקים בדת "גידול התוצר" כאל תורה מסיני. אבל גם במערב ומזה שנים רבות, כלכלנים ושליטים לא מתייחסים רק ל"גידול התוצר" כדי לבדוק את חוסנה של הכלכלה והחברה. ה"גידול בתוצר" לא נמדד עוד כנתון מספרי בודד. הבדיקה נעשית על ידי כך שנמדדת גם תרומת התוצר לקידום כל המשק והעלאת רמת החיים של התושבים. במקרה של רוסיה, רמת החיים של התושבים דווקא בנסיגה. אנו עדים גם לתהליך של נסיגה ברמת התיעוש ולהעמקת הפער בין כלכלות המערב לכלכלת רוסיה. אני מדגיש דברים אלה כי גם בתוך שורות המפלגה הקומוניסטית יש הטוענים שאין להתייחס ב"קשיחות גדולה כל כך" לרפורמות של השנים האחרונות.


מדינה שתשרת את העובדים


ברצוני להתייחס גם לנקודה נוספת: תפקיד המדינה. על פי המצע המוצע "חיזוק המדינה הוא התנאי למנוע אסון לאומי ולהחזרת רוסיה לקבוצת המדינות המתקדמות בעולם". כאן המקום, לדעתי, להוסיף את המילים "המדינה חייבת לשרת את האינטרסים של העובדים ושכבות העם הנוספות". כי המשפט: "חיזוקה של המדינה", ללא שינוי מן היסוד של המדיניות הכלכלית והחברתית הקיימת, אין לה כל משמעות. כאן טמון ההבדל המהותי בין הקומוניסטים לבין אלה המגדירים את עצמם "פטריוטים" ו"לאומנים רוסים", המצדדים אף הם ב"חיזוק המדינה". אבל אותם פטריוטים ולאומנים דורשים לחזק את המדינה על מנת שזו תשרת את האינטרסים של הבורגנות הרוסית. בוויכוח סביב שאלת "חיזוק המדינה" יש ללמוד גם מהניסיון הבינלאומי. המדינות הקפיטליסטיות האיצו בשנים האחרונות את מעורבותן הכלכלה. זאת, ניגוד למה שמפיצים אמצעי התקשורת. העמקת מעורבות המדינה בכלכלה לא נעשתה כדי לקדם את הצדק החברתי. להיפך, המדינה מתערבת יותר בכלכלה על מנת שזו תשרת טוב יותר את האינטרסים של הקפיטליזם והשכבות השליטות.


ביפן, למשל, המדינה מפקחת ומתערבת בתהליך הייצור של כ-5,000 מוצרים. המדינה היפנית מתערבת כעת יותר בפיקוח המשק ממה שהתערבה ברית המועצות בשנות ה-80 של המאה שעברה. אבל יפן היא מדינה קפיטליסטית. במדינה נוספת באסיה, סין עממית, הפיקוח הממלכתי הוא קטן יותר מאשר ביפן. אבל קיים שוני גדול בין יפן לסין, כי סין היא מדינה סוציאליסטית ובה מפלגה קומוניסטית השולטת בענפי המשק הבסיסיים. המדיניות הכלכלית של סין משרתת את האינטרסים של רוב העם ובשנים האחרונות רמת החיים של רוב העובדים צמחה בצורה שאין לה אח ורע בעולם הקפיטליסטי. יש מדינות קפיטליסטיות שתוצרן גדולה מסין, אבל אין מדינה קפיטליסטית אחת הדואגת לאזרחיה כמו סין.

תגובות
נושאים: מאמרים

29 תגובות

  1. עמרי הגיב:

    סין היא מדינה סוציאליסטית שדואגת לאזרחיה?

  2. כפיר הגיב:

    מאמר הזוי ומנותק מהמציאות.

  3. אבי הגיב:

    מה הזוי בו? רמת החיים ברוסיה נפלה מאז ירידת הקומוניזם

  4. עופר יהלום הגיב:

    מרוב שכותב המאמר עסוק בביקורת על שיעור הצמיחה כמדד לפיתוח כלכלי של רוסיה כיום, הוא שוכח שהחל משנות ה-60 הלך וירד שיעור הצמיחה בברה"מ עד להתפרקות בסוף שנות ה-80. דווקא תקופתם של ברז’נייב וקוסיגין, שהוא מעלה על נס, התאפיינה בקיפאון מסוג זה.

  5. מרים ג’ונס / YNET הגיב:

    העם מדיניות מערכת האתר היא להפוך ל- YNET? על פי התגובות של עמרי וכפיר כך נדמה. סתם לזרוק משפט ללא הנמקה? המאמר שתורגם מרוסית הוא לא הזוי ועל המצב בסין ניתן לנהל דיון רציני. אבל סתם לזרוק משפט? למי זה טוב? למה זה טוב. אני קוראת למנהלי האתר לגלות קצת יותר רצינות ולהתייחס לכותבים, לקוראים ולמתרגמים ברצינות.

  6. protaguras הגיב:

    איבוד כל קשר בין סובב למסובב

    מאז התפרקה ברה"מ והקומינזם שם, רוב רובם של התושבים העלו את רמת חייהם. אלא שמכיוון שקומיניזם (וכלכלה סגורה) מוביל בהכרח לביזבוז משווע במשאבים, הרי שעם כניסת הגל הליברלי של שנות ה-90 רבים מהתושבים מצאו עצמם נדרשים לעבוד יותר, דבר שיצר דחיית עבודה והקטנת התוצר.
    לגבי בניית מפעלים חדשים אני חושב שהכותב טועה ומטעה, אולם אין לי ראיות ולכן לא אכתוב סתם. עם זאת יש לשים לב שהשפעות של רפורמות לא קורות בטווח הזמן הקצר. אין הוקוס פוקוס…

    לגבי יפן: הכלכלה היפנית היתה מצויה ברוב שנות ה-90 במיתון עמוק כתוצאה מתכנון לקוי. כיום לאחר המלצות ניאו-ליברליות של כלכלנים אמריקאיים ואירופיים המשק שם מגלה לאט לאט יציבות. הבעיה העיקרית שם הייתה שהמגזר הפרטי לא האמין לתחזיות האינפלציה ולכן היה פער בין הרצון של הממשלה והבנק המרכזי לבין הדברים בשטח.
    יפו החלה לנהל משנת 2003 מדיניות אינפלציה המבוססת על מדיניות פיסיקאלית, ולכן המדינה "מתערבת" יותר… בכל מקרה הכלכלה היפנית היא השניה בגודלה בעולם ורוב רובם של האזרחים נהנים מתשתיות מסודרות ומפיקים תל"ג ותמ"ג גבוהים.

    סין (והודו) הן הכלכלות המתפתחות, והדבר נוצר אך ורק כתוצאה מפתיחת השוק לתחרות, ומתן אפשרות לייצור עצמאי ומכירתו בעולם (כולל כוח עבודה).סין עדיין מחייבת את תושביה לעבוד "למען המדינה" אך מאפשרת לאזרחים לעבוד גם בשביל עצמם, זו הסיבה היחידה או הבולטת מכולן להתעצמות הכלכלה הסינית.

  7. יובל הלפרין הגיב:

    סין מתפתחת כי הסקטור הפרטי מרוסן על ידי מעמדה המוביל של הממשלה בכלכלה, ועל ידי מעמדה הבלעדי של המפלגה הקומוניסטית במערכת הפוליטית.
    ולמרות כל ההסתה, מהצמיחה בסין נהנית כמעט כל האוכלוסייה. ההשלכות הקבועות של צמיחה מואצת (אבטלה ועוני) קיימות, אך מינימליות יחסית למצב בהודו או בישראל, למשל.

    ואשר למצע של המפלגה הקומוניסטית הרוסית, מה באשר לתביעה להחזרתה של ברית המועצות? הרי מתוצאות הבחירות האחרונות באוקראינה ובבלרוס עולה כי חלקים גדולים מאוכלוסייתן מעוניינים באינטגרציה מחודשת (אם כי באוקראינה הביאה התערבות גסה של האימפריאליזם לכינונה של ממשלה המתרפסת לאיחוד האירופי. הרי תמיד כשנבחרת ממשלה שלא מוצאת חן בעיני נאט"ו מגלים "זיופים").

  8. יואב סכנובסקי-ינאי הגיב:

    איזה גיבוב של שטויות לא מבוססות. ביקור קצר בסין יוכיח זאת.

    זה נכון שהצמיחה האדירה על פני העשור האחרון ממנה נהנתה סין העממית, הביאה לעלייה ברמת החיים ולהיווצרות מעמד בינוני מבוסס – וגם כמובן מעמד של בעלי הון.

    סין אינה מדינה סוציאליסטית. זוהי דיקטטורה חד-מפלגתית שראשיה פשוט הבינו שכלכלת שוק ופתיחות לסחר חוץ יאריכו את ימי אותה דיקטטורה – בניגוד לבריה"מ ודיקטטורות קומוניסטיות אחרות, שפשוט נרקבו בבפנים.

    בסין, קפיטליזם חזירי ללא מינימום של זכויות עובד. ערים שלמות על מיליוני התושבים שלהם נהפכו לכיסי אבטלה כי הממשלה החליטה לסגור איזה מפעל שלא היה רווחי. עוני נוראי רווח מחוץ לאזורי התעשיה של שנג’ן או שנחאי – וגם בערים עשירות אלו בדרום סין אפשר לראות מאות אלפי עובדי תעשיה (לרוב מהגרים מהפריפריה הענייה ומוכת האבטלה), שחיים במעונות דמויי קופסאות גפרורים, מקבלים לא יותר מכמה ימי חופש בשנה- ויכולים להיות מפוטרים ללא זכויות בכל עת.

    היחס לעובד שם מזכיר יותר את ימי המהפכה התעשייתית, מאשר את היומרות של האוטופטיסטים הסוציאליסטים למיניהם!

    למרות כלכלת השוק שמונהגת בסין – הדיקטטורה הקומוניסטית שולטת ביד רמה; אוסרת אנשים שאומרים דברים שהמשטר לא אוהב, מצפצפת על זכויות אזרח אלמנטריות- ויחד עם זאת – כל יוזמה כלכלית שם מותנית בתשלום שוחד לביורוקרטים הרלוונטיים. כי אחרת אי אפשר לעשות שם כלום. ככה זה שיש דיקטטורה…

    לא ברור לי על מה כותב מאמר זה מדבר.

  9. protaguras לאבי הגיב:

    אני לא יודע על-סמך מה אתה מבסס את טענותיך, לא ביפן ולא בהודו, ואשמח אם תיתן לי הפניות וקישורים כי בכל העולם הוכח (בעיקר באירופה) הכיצד "התעקשות סוציאליסטית" יוצרת עוני.

    יפן: לא מפטרים? אולי הגיעו ימות המשיח…

    הודו: ההפרטות בוטלו? חוקי עבודה יוצרים צמיחה והשקעות?

    או שאתה לא מבין דבר וחצי דבר בכלכלה או שסתם כתבת דברים בלי להבין. מה שכתבת סותר את הדברים במציאות ןאם ממש תרצה אני אתן לך מספר מאמרים פרי חוקרים סוציאליסטיים, שיתארו כיצד הניתוח שלך מופרך.

  10. אור הגיב:

    מאמר נחמד, עד הפסקה ההזויה על סין. עבודת ילדים וסדנאות יזע זה "עלייה ברמת החיים" ?!

  11. אבי הגיב:

    עפ"י נתוני האו"ם התמ"ג לנפש ב-1989 היה גבוה יותר ברוסיה ובאוקראינה מאשר ב-2005. כלומר הרפורמות לא גרמו לקיפאון, אלא לנסיגה אדירה ולמשברים (כמו המשבר ב-1997-1998). אפילו תוחלת החיים ירדה. ב"מדד ההתפתחות האנושית" של האו"ם שבודק איכות חיים לפי נתוני תמ"ג לנפש, תוחלת חיים ורמת חינוך לרוסיה ולאוקראינה היה יותר נקודות ב-1990 מב-2005, דבר שלא קרה בכמעט אף מדינה בעולם. באוקראינה ישנם כיום שיעור גדול מאוד של עבודת ילדים (בעיקר במכרות). לא סתם גורבצ’וב הוא האדם השנוא ביותר ברוסיה.

    בקשר ליפן, דווקא הרפורמות של הורדת מכסי המגן הם שהעמיקו את המשבר, כמובן שכל משבר חולף וכך גם המשבר הנוכחי, אולם בשנה האחרונה יפן לא ביצעה שום רפורמות ובכל זאת היא יצאה מהמשבר. יש לציין שביפן שיעור מס החברות הגבוה בעולם ואין שום כוונה להורידו. העלייה המטאורית של יפן הייתה בזכות התערבות הממשלה והתכנון המרכזי. כך, לדוגמא, מכסי המגן הגבוהים הם שגרמו לשגשוג תעשיית הרכב היפנית, בעוד תעשיית הרכב האמריקנית קרסה בגלל היעדר מכסים כאלו. ביפן יש שיטה ניהולית שונה מאוד (תיאוריית x) שבה לא מפתרים לעולם ושבה ההנהלה תמיד מתחשבת ברצונותיהם ובצרכיהם של העובדים. שיטה זו משבחת שיתוף פעולה על אינדיבידואליזם אגואיסטי.

    ב-2004 נבחרה ממשלת שמאל בהודו, כאשר בקואליציה יושבת אפילו המפלגה הקומוניסטית. מאז כל ההפרטות המתוכננות בוטלו, נקבעו חוקי עבודה נוקשים יותר שמגינים על העובדים וגדלה מאוד ההוצאה הממשלתית. התוצאה הייתה שהצמיחה, התפוקה וההשקעות רק צמחו בצורה דרסטית.

  12. עופר ליובל הגיב:

    אתה לא מדייק – גם אם הרוב באוקראינה וביילרוס מעוניינים באיחוד פדרלי עם רוסיה, זה לא אומר שהם מעוניינים להחזיר את הקומוניזם.
    ודבריך שבהם אתה רומז על איזו קונספירציה בעניין הבחירות באוקראינה אפילו פחות הגיוניים – דווקא המועמד שניצח בסופו של דבר היה בעד קפיטליזם מתון נוסח המערב, והמועמד השני הוא זה שתמך בקפיטליזם קיצוני נוסח רוסיה של היום.

  13. אבי הגיב:

    בקשר לרוסיה אני אתמצת מספרו של סגן יו"ר הבנק העולמי לשעבר, ג’וזף שטיגליץ, "אי נחת בגלובליציה" (ע"מ 175-176, 185-187) –
    ב-1990-1998 נפל הייצור התעשייתי ברוסיה
    ב-43.9% והתמ"ג נפל ב-45%. לטענת שטיגליץ, זהו חורבן גדול יותר ממה שחוותה רוסיה במלחמת העולם השנייה, כאשר ב-1940-1946 נפל הייצור התעשייתי בברה"מ ב-24%. אף העוני זינק ועד סוף 1998 זינק שיעור העניים ל-23.8% עפ"י מדד של 2 דולר ליום (ב-1989 שיעור זה עמד על 2%), יותר מ-40% התקיימו מ-4 דולר ליום ויותר מ-50% מהילדים חיו במשפחות עניות.
    לינק ל"מדד ההתפתחות האנושית" של האו"ם שמראה שאיכות החיים ברוסיה בימינו נמוכה ממה שהייתה ב-1990 ושתוחלת החיים ירדה
    — קישור —
    (ע"מ 224, 251).
    לינק למאמר שמראה שעבודת ילדים במכרות חזרה לאוקראינה בהיקפים גדולים
    — קישור —
    לפני שאתה תוקף כדאי שתלמד קצת מנהל, רואים שאתה לא מבין כלום בשיטות ניהול. שיטת הניהול היפנית גורסת "עבודה לכל החיים" (lifetime employment) שמשמעותו שהפירמה תימנע ככל יכולתה מפיטורים ותפטר אך ורק כמוצא אחרון לחלוטין. השאיפה במודל היפני היא להפוך את מקום העבודה לבית שני עבור העובד. רוב היפני כיום (כ-83%) מועסקים לפי "עבודה לכל החיים" והפלא ופלא שיעור האבטלה ביפן הוא מזערי (יותר נמוך מבארה"ב)

    — קישור —

    — קישור —

    — קישור —

    — קישור —

    אל תתרשמו מהטענות המערביות שמודל זה לא יוכל להחזיק מעמד. המערב שסולד ממודל זה מבטיח פעם אחר פעם שמודל זה קורס ובלינקים לשיטה זו גם מראשית שנות ה-90 מבטיחים הכותבים המערביים שמודל זה כבר כבר קורס(שימו לב שהיפנים שדוברים בלינקים מרוצים מאוד ממודל זה ושכלכלן יפני שמצוטט טוען שהמשבר ביפן הוא תוצאה של ליברליזציה של השווקים שנערכה ביפן)

    על הבחירות בהודו ב-2004 וניצחון השמאל, שכלל גם את ההתחזקות המסיבית של שתי שותפותיה הראשיות של מפלגת השמאל הראשית, מפלגת הקונגרס שהן לא פחות מהמפלגה הקומוניסטית ההודית והמפלגה הקומוניסטית-מרקסיסטית ההודית
    — קישור —

    — קישור —

    — קישור —

    המצע של המפלגה הקומוניסטית ההודית שעלתה מאוד בבחירות האחרונות
    — קישור —
    האתר של המפלגה הקומוניסטית המרקסיסטית שהיא בעלת הברית הגדולה ביותר של מפלגת השלטון והיא חלק מהממשלה ושהגדילה מאוד את כוחה בבחירות

    — קישור —
    בבחירות המקומיות שנערכו ב-2005 השמאל והקומוניסטים ניצחו וחיזקו מאוד את כוחם/
    — קישור —
    — קישור —
    ממשלת השמאל מבטלת הפרטות בהודו
    — קישור —
    עבודות יזומות בהודו תחת ממשלת השמאל
    — קישור —

  14. protaguras לאבי הגיב:

    אבי
    ראשית, תודה על ההשקעה. בהחלט ניכר שהתאמצת, אפילו שלא הצלחת לסתור את מה שטענתי.
    שנית, לא התכוונתי לתקוף, וצר לי אם זו הרגשתך. אני מתנצל.
    שלישית, אני מודה שההבנה שלי בניהול היא ברמת בית-ספר יסודי, עם זאת ההבנה הכלכלית שלי מבוססת והיא חלק מתחום ההתמחות שלי בלימודים.

    נקודות מחלוקת:
    1) רוסיה: דווקא לגביה לא טענתי כלפיך כלום, אלא כנגד כותב המאמר, אך שים לב שרוב הנתונים שהבאת מתייחסים לתקופה של לפני 15 שנים (הלינק לא פעל)…

    2) עבודת ילדים באוקראינה- לא הכחשתי ולא תמכתי. דבר פסול ומגונה שלא קשור בכלל לאופי הכלכלה, אלא לאופן בו החברה אוכפת נורמות.

    3) יפן: למרות שהבאת לי הרבה קישורים למקור המהימן "ויקיפדיה", ותיארת את מסלול "העבודה לכל החיים", הרי שבין כך לבין פיטורין אין דבר וחצי דבר.
    נניח לעובדה שגם בישראל אתה מחוייב לעבוד עד גיל 67 (שזה בעצם כל החיים כמעט), הרי שיש לשים לב שאופי העבודה וגודל השוק היפני מכריעים כאן את הכף: הכלכלה היפנית מושתתת על קונצרני-ענק ותאגידים עולמיים המרכזים כוח עבודה רב (יתרון לגודל). בנוסף התאגידים היפניים שייכים למשק השני בגודלו בעולם, דבר המעניק להם יתרון יחסי, כיוון שיכולת ההשפעה העולמית שלהם ניכר בשטח (הם מגלגלים מחזורי מכירות מן הבולטים בעולם).
    שיעור אבטלה לא בהכרח מלמד על איכות חיים, בעיקר לא ביפן. אם ייצא לך תבחן את מציאות החיים הפשוטים של האנשים ותגלה שהקשר המשפחתי כמעט לא מורגש, לכן קיימות בעיות חברתיות רבות ביפן, שהן תוצר הלוואי לתעסוקה העמוסה.
    מעבר לכך, הקישור שלך הוביל לניתוח משנת 2001(כלומר מלפני 5 שנים, ומלפני 2003). אפילו שם מובעים מומחים המציינים שבעיית הדפלציה לא נתפתרה…
    משנת 2003, בעקבות יישום של דרכי יציאה מדיפלציה לאינפלציה שהציבו חוקרים אירופאיים דוגמת svenson,saint paul,taylor הצליחה יפן לצאת מ"מלכודת הנזילות" אליה נכלאה.

    4) הודו: ניצחונה של גנדי ועליית כוחה של מפלגת ה-BJP לכ-26% לא מראה בינתיים על שינויים משמעותיים בכלכלה ההודית.
    ההפרטה אליה הבאת לינק לא בוטלה אלא נדחתה.ולגבי העתיד הרי שתוכניות וסיסמאות יש למכביר אבל יש לבחון את התוצאות המממשיות בשטח.
    החשש הגדול (והדי מתבקש מיישום התוכניות) הוא שהגרעון הפיסיקאלי דווקא ייגדל. כאשר הגרעון גדל- הריבית הריאלית עולה, דבר שגורר עליית מחירים, הפחתת השקעות, קיטון בייצוא ולבסוף- פחות תוצר.
    עלינו להמתין ולראןת מה יהיה…

    בכל מקרה, גם כאן לא ניתן להשוות פדרציה ענקית עם אוכלוסיה של יותר ממיליארד נפשות לישראל, ולהסיק מכך משהו. יש גם לזכור שגנדי, כבעלה לפניה, תומכת בשיטת הקסטות (שהיא גורם יציבות ידוע). כאשר שיטת הקסטות קיימת- תמיד יישאר עוני…

    נקודה אחרת: המצב החברתי-כלכלי בהודו אינו מן המשובחים, אולם הרוח של השיתוף והסולידריות שם היא מן הגבוהות בעולם. דבר זה הוא תוצר של התרבות וכתוצאה מנסיבות דתיות-רוחניות שונות.
    גם בארץ יש יותר מ-5000 עמותות המטפלות בעוני, אך ניכר שיש לנו הרבה מה ללמוד מההודים "הפרימיטיביים".

    לסיום, אני מקווה שגל ההנפצות הכלכליות של תקופת הבחירות יתממשו, אפילו בחלקן. אני מקווה שפרץ יצליח למצב קואופרטיבים, שהם בהחלט מקומות שבהם יש לעובדים כוח השפעה, והם מוגנים יחסית. בנוסף אני מקווה שיו"ר ההסתדרות החדש, עופר עיני, שהוא אדם מוכשר מאוד, יאבק באופן חזק ועיקש על זכויותיהם של העובדים בכלל המשק ולא רק על ההטבות של העובדים "החזקים".
    יש הרבה דיבורים על הצורך בהעלאת שכר המינימום…אני בסך-הכל מצפה שיתחילו לאכוף את חוק שכר מינימום וחוקי מגן אחרים.

    לגבי שאלות נוספות וביקורת כל אדם מוזמן לכתוב לי גם לכתובת האימייל.

  15. אבי הגיב:

    ראשית הלינק ל"מדד ההתפתחות האנושית" כן עובד ובו תמצא נתונים עדכניים ביותר על מצב הכלכלה כיום ברוסיה שהוא פחות טוב ממה שהוא היה לפני נפילת הקומוניזם. עבודת הילדים היא התוצאה של נפילת הקומוניזם והרפורמות "המוצלחות" שם
    "עבודה לכל החיים" משמעותה שהפירמות משתדלות ככל יכולתן לא לפטר עובדים ועושות זאת רק כאפשרות אחרונה לגמרי. שיטת ניהול זו היא בין היתר הסיבה שיפן הצליחה כל כך ועלתה במאה ה-20 (במחקר שנערך ע"י כלכלן הבנק העולמי צ’ארלס קני נמצא שיפן היא בין 8 המדינות הבודדות שריבעו את התמ"ג לנפש שלהן בין 1930-1990, כך גם מדינות סוציאליסטיות כגון נורבגיה ופינלנד כאשר מדינות קפיטליסטיות כגון ארה"ב והונג קונג לא ריבעו את התמ|ג לנפש שלהן בתקופה הנידונה)
    בקרש להודו ה-BJP הם מפלגת הימין והם נפלו בבחירות.

  16. שי (protaguras) לאבי הגיב:

    1) הלינק למדד לא עובד, לפחות לא אצלי. אבל אני מאמין שאין לך טעם סתם לכתוב דברים, ושסביר להניח שמה שכתבת הוא נכון. עם זאת המסקנות הנגזרות אינן מחוייבות המציאות. וגם עבודת ילדים היא בוודאי לא תוצר הכרחי של נפילת הקומוניזם או לחילופין עליית הליברליזציה.

    פרטים כלכליים רבים על רוסיה אין לי, ולכן הביקורת שלי היא ברובה כללית ופרי היכרות אישית-משפחתית עם המציאות שהיתה בפועל בימי הקומוניזם "הנפלא" של ברה"מ.
    תסכים איתי שמקור ראשון תמיד עדיף על "כותבי ומספרי סיפורים" שיש להם תמיד אינטרסים סמויים.
    – לדעתי טוב תעשה אם תשאל את המבוגרים שעלו בעלייה הרוסית, האם איכות חייהם היתה טובה יותר מבישראל (ואם כן אז למה הם עלו, ומה זה אומר לך על הקומוניזם ששרר שם).

    2) לגבי ניהול עבודה: עליך להבין או לפחות להניח ששוני חברתי-תרבותי יוצר גם שוני ב"תרבות עבודה". ושאבטלה נמוכה לא מלמדת ברמת העקרון על כלום (סתם לצןרך הדוגמא תחשוב על תוכנית ויסקונסין).

    יהיה לך מאוד קשה להתווכח עם העובדות שהן היותה של יפן קפיטליסטית, ושהשיפור האחרון נוצר ממדיניות ניאו-ליברלית…

    3) הזכרת את מדינות סקנדינביה ואני אכן דוגל במדיניות החברתית שם, אלא שקיים שוני כל-כך רב הן בתרבות, הן במשאבי הטבע, והן במיקום הגיאוגרפי שקשה לי להאמין שנוכל ליצור משהו כזה בישראל.
    אני חושב שטוב נעשה אם נפסע עקב בצעד אגודל, ושנלך בדרך שהיא "שלנו" ולא נדמיין לעצמנו שניתן להיות משהו אחר שהוא לא "אנחנו".

    4) מצטער על הבלבול (הטיפשי) שעשיתי עם שם המפלגה, אלא שהדבר לא סותר בכלל את הטענות שלי.

    5) נראה לי שאין טעם גדול להתווכח על תיזות ולמי יש נתונים יותר יפים, העיקר שבסופו של יום לכל אדם שחי בישראל יחיו חיים יותר טובים, ושיהיה קיום הגון ובכבוד לכל אזרח באשר הוא.

  17. אבי הגיב:

    שי אין לי ויכוח איתך על המדיניות הכלכלית. גם אני סבור שיש להקפיד ששכר המינימום ישולם במעודו (גם כך הוא נמוך מדי ולא מאפשר קיום סביר – אני יודע כי אני מרוויח 17.90 לשעה) ומי האחראי שלא משלמים אפילו את שכר המינימום? לא פחות מאשר שר התמ"ת שלא מקצה פקחים ולא בודק ומעניש פירמות והוא לא אחר מאשר אהוד אולמרט.
    בקשר להודו – אני אצטט לך מהלינק שנתתי בקשר להפרטות "מאז מאי 2004, לא הצליחה הממשלה להפריט אפילו חברה עסקית אחת…הם מזכירים כי הקואליציה בראשות מפלגת הקונגרס חתומה על "מפת דרכים כלכלית", אשר מנוגדת לצעדי הפרטה". הניצחון של קואליציות השמאל לא הושג סתם, הוא ביטוי להתנגדות ההודית למדיניות הנאו-קלאסית וכדברי הלינק השלישי לתוצאות הבחירות שהצגתי india rejects neo-liberalism
    כתבה ב-economist שהייתה לפני מספר חודשים דיברה על חוקי העבודה החדשים שחוקקו בהודו ושמגבילים את המעבידים, באופן מפתיע (ובניגוד לתיאוריה הנאו-קלאסית) הדבר לא פגע בצמיחה, בפיריון או בהשקעות בהודו.
    בקשר ליפן, ישנם סוגים שונים של קפיטליזם והקפיטליזם היפני הוא שונה לחלוטין ולא מזכיר את התיאוריות הנאו-קלאסיות שגורסות התייעלות דרך פיטורין ודרך לחץ והפחדת העובד בפיטורין. בעוד שיטת הניהול האמריקנית גורסת שהמוטיבציה של העובד היא כסף (שיטת ניהול x), שיטת הניהול היפנית גורסת שטובת הפירמה תושג רק אם העובד ירגיש בטוח ויסופקו צרכיו, שיטת ניהול זו לא גורסת במאבק בין ההנהלה לעובדים, אלא בשיתוף פעולה ביניהן. המוטיבציה עפ"י שיטת ניהול זו היא בשביעות רצונו של העובד ממקום עבודתו (שיטת ניהול z) ולא לחינם הלינק הראשון לשיטת "עבודה לכל החיים" שהצגתי הוא של יפני שטוען ששיטת הניהול האמריקנית היא שלילית ואין לחקות אותה ביפן.
    אגב תפיסת הכלכלה והניהול האמריקנית (מה שמכונה נאו-קלאסית) גם היא אינה מתאימה לישראל כשם שהתפיסות האחרות לטענתך אינן מתאימות לישראל, הרי המצב בישראל רחוק מלהיות בארה"ב והתרבות וההיסטוריה שונים לחלוטין בישראל

  18. אשר פרוליך הגיב:

    לאבי:
    אמרתה שה"עבודה לכל החיים" ביפן מביאה
    לרמת אבטלה מזערית.
    גם בתקופת העבדות ("לכל החיים")הייתה
    רמת אבטלה מזערית.
    קשה לי להבין את אופן המחשבה שלך.
    אתה גם טוען שהכלכלה ה"ניאו-ליברלית"לא
    מתאימה לישראל,"כי ישראל אינה ארה"ב".
    עם כך,כלכלה זו כן מתאימה לארה"ב?.מה דעתך
    על 9 מליון מובטלים שם,יותר מ 35 מליון עניים,שיעור אנלפבטיזם גבוה מזה של קובה
    הענייה פי אלף ??
    צר לי,אני לא מבין אותך !

  19. שי הגיב:

    אבי
    1) לדעתי האישית, שתי הבעיות העיקריות של העובדים בישראל הן: א) הם לא יודעים את הזכויות שלהם; ב) אין אכיפה יעילה של חוקי המגן.
    אני אישית מנסה לשנות במידת יכולתי את הדברים, ורבים וטובים (כמוך ואחרים) שותפים לדרך, ואני מאמין שנוכל לשנות.

    2) לא הודו, לא יפן, לא ארה"ב ולא מדינות סקנדינביה הן מקור טוב להשוואה, ואני חושב שטוב נעשה אם נארגן כלכלה שוויונית מבחינת הזדמנויות שוות, וחלוקה מתאימה של משאבים. אנחנו בישראל אין לנו תרבות עבודה אחידה, וגם תופעות שונות הקשורות לעליית הפרט-האינידיבידואל (לעומת הקולקטיב) הן משהו שצריך להתייחס אליו (למשל מגזר ההייטק).
    יש להעצים את החלשים, לא לחזק את החזקים. עם זאת, אסור לפגוע סתם ביחסי עבודה אישיים-פרטניים. מסיבה זו אני דוגל בפלורליזם ביחסי עבודה, ולא במשהו סטטי, לא דינמי שיוביל לשעתוק מעמדי ולקיפאון בצמיחה החברתית.

    3) סתם ליד כללי: השיטה הכלכלית לפיה מנתחים מודלים ברמת המאקרו הם לרוב נוטים להיות דווקא ניאו-קיינסיאנים ולא ניאו-קלאסים.
    בכל מקרה שני הגישות מוגבלות מאוד, ואין בהן כדי לקבוע באופן חד וברור מה "טוב" לחברה.
    גם החוקרים המרקסיסטיים-סוציאליסטים שגו לא פעם עקב חשיבה לא נכונה על ההתנהגות האנושית. לצערי אין בחיים ודאות, לכן יש בכל שיטה את הסיכונים שלה…

  20. שי אילן הגיב:

    מעתה נראה לי שאאלץ לכתוב תגובות בשמי המלא, למען לא ייחסו לי דברים ממין אלה של התגובה שלפני.

  21. שי מרצינקובסקי הגיב:

    שי אילן
    צר לי אם "השתלטתי" לך על הכינוי, אולם מה לעשות השם משפחה שלי הוא, איך לומר, ארוך…
    מכיוון שאני לא מתכחש לדעותיי ועמדותיי, ואין לי צורך להסתיר את שמי. חתמתי ב"שי". אם הדבר מפריע לך, הרי שאחליף כינוי.
    מתנצל אם גרמתי לך לפגיעה במוניטין.

  22. אדם האדום הגיב:

    אני לא חושב שזה אפשרי לקרוא למדינה שביטלה את חובת ההתאגדות ואשר מפקירה עובדים אשר נפצעו במהלך עבודתם, מדינה סוציאליסטית.
    זוהי מדינה אשר דואגת לאינטרסים של המפלגה בלבד והמפלגה היא דאגתה היחידה.

    זוהי אינה מדינה סוציאליסטית- ובכלל אני נוטה לסלוד מהמפלגה הקומונסיטית הרוסי- קיים גינוי שלהם למעשי סטלין וחוסר הדמוקרטיה בבריה"מ? אם קיים, אשמח. אם לא, אמשיך לחשוש ממפלגה זו.

  23. אבי הגיב:

    "עבודה לכל החיים" משמעותה שהפירמה ואני חוזר הפירמה מבטיחה לנסות ולהימנע מפיטורין ובכך להבטיח לעובד שיש לו מקום עבודה בטוח לכל החיים, מה הקשר לעבדות? העובד תמיד יכול להתפטר ממקום עבודתו.
    לא טענתי שנאו-ליברליזם מתאים לארה"ב, אלא יצאתי כנגד הטענה שמדינת רווחה בסגנון סקנדינבי או ששיטות ניהול יפניות לא מתאימות לישראל כי ישראל היא לא יפן או סקנדינביה, אם כך, טענתי, אז גם קפיטליזם נאו-קלאסי בסגנון אמריקני אינו מתאים לישראל כי ישראל היא גם לא ארה"ב

  24. אשר פרוליך הגיב:

    לאבי=

    אנא אל תתחכם.שאלתי איפוא הקפיטליזם הניאו-
    קלאסי כן מתאים.למה שלא תגיד במפורש שהוא לא מתאים בשום מקום בלי להתחמק?
    ובנוסף=

    ה"שיטה היפנית" של עבודה לכל החיים,זו שיטה
    מתוחכמת נוספת של ניצול על ידי הקפיטליסטים.
    כדאי לך לבדוק את שיעור המתאבדים ביפן כתוצאה
    בפיטורין או פרישה מעבודה אפילו מרצון.
    דוגמאות נוספות לניצול:מעון תינוקות לנשים עובדות בתוך מקום עבודה,מסעדות "על חשבון" המעביד,חדר קושר,טיפולים פסיכולוגים,מדיטציה.
    כל כך קשה להבין שזו צורה מתוכמת של עבדות
    כששעות העבודה מתארכות ל12 ו14 שעות ליום ויותר, ושנות העבודה הן "לכל החיים" ??
    מציע לך לקרוא מה אמר מארקס עוד בזמנו
    על ניכור וניצול בעבודה בחברה הקפיטליסטית,
    ואם אין לך זמן לכך,פשוט תבדוק מה קורה
    מבחינת בריאות הנפש אצל השכירים במדינות
    ה"מפותחות",כולל סקנדינביה.

  25. אבי הגיב:

    בסקנדינביה שעות העבודה הן הנמוכות ביותר בעולם. הסיבה לשיעור ההתאבדויות שם הוא חוסר באור שגורם לדכאונות ושיעור זה ירד דרסטית בשנים האחרונות עקב טיפול מתאים בבעייה זו.
    אולם לגבי הצהרתך אודות הקפיטליזם הנאו-קלאסי, אני מסכים לחלוטין הוא לא טוב בשום מקום.
    תראה אשר, הבעייה היא שאני לא מאמין בקפיצות דרך, כיום לא נראה לי שקומוניזם אפשרי כרגע, עדיף קודם להשיג מדינת רווחה, דבר שישנה את השיח הציבורי, את תודעת האנשים ואת המבנה הכלכלי. לאחר שנשיג מצב זה אפשר להתקדם לחברה מרקסיסטית שהיא גם מועדפת עלי. תסכים איתי שעדיף לחיות בסקנדינביה מבארה"ב, בריטניה או ישראל

  26. אשר פרוליך הגיב:

    לאבי:
    תודה על תשובתך.
    גם מארקס אמר שאי אפשר לקפוץ שלבים
    בהתפתחות האנושית.
    השאילה היא האם סוציאליזם(לא מדינת רווחה)היום היא "קפיצת שלב" או שלב מתבקש.
    (אני לא מדבר כרגע על קומוניזם שהוא שלב
    מאוחר יותר)
    מדינת הרווחה היום בלתי אפשרית.אני יכול להסביר לך זאת באופן מדעי,בהסבר כלכלי ולא
    רק פוליטי-חברתי-אומני.
    מדינת הרווחה מבוססת על מסוי של המדינה
    והעברת כספים לעניים(תשלומי העברה).
    הכלכלה הגלובלית של היום נוטה להפחית מיסים
    וזו מגמה עולמית.שיעור הרווח על ההון קטן,
    דבר המחייב הקטנת מיסים ומכאן שמדינת הרווחה
    פושטת רגל.
    אם תרצה בכך אוכל לתת לך הסבר מפורט בנידון
    (אני כלכלן ואשמח לעשות זאת)
    בברכה,
    אשר

  27. אבי הגיב:

    אשר שלום
    האם אתה יכול לתת לי לינק למחקרים שמבקרים את הקפיטליזם (רק את הקפיטליזם ולא את מדינת הרווחה)?

  28. אשר פרוליך הגיב:

    לאבי שלום:(ולכל המעוניין)

    להלן אתרים עם מאמרים רבים בנושא
    ובכלל ברמה מאוד טובה:
    1)
    world socialist web site wsws.org
    2)
    in defense fo marxism site — קישור —
    3)
    — קישור —
    רצוי להתחיל במאמרים בקשר למגמת ירידת שיעור
    הרווח על ההון והסיבות לכך

    בברכה,
    אשר

  29. אשר פרוליך הגיב:

    מצטער שלא נרשמו חלק מהקישורים=

    — קישור —

    — קישור —

    באתרים אלה אפשר למצוא מאמרים רבים
    הכוללים נתוחים של ה"קפיטליזם המאוחר",
    (הפוסט-מלחמת העולם השנייה-)
    אשמח לענות על כל שאילה

    בברכה,
    אשר פרוליך
    אשר פרוליך

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים