מה שמתרחש כעת בשטחים הכבושים מוכיח ששליטי ישראל לא שינו במאומה בתוקפנות שלהם נגד העם הפלסטיני. אמנם, שלטונות ישראל ממשיכים בטענות שלהם נגד הטרור הפלסטיני. כל שוחרי השלום בישראל ובשטחים מתנגדים ומוחים נגד טרור זה. אולם, למעשה כל הקסאמים והטילים הם תגובה למעשי הטרור המאורגנים לפי פקודת מופז, הרמטכ"ל ויתר שליטי ישראל.
עובדה שבשבועיים האחרונים רצחו חיילי ישראל 8 פלסטינים חפים מפשע. מדוע רצחו ליד מעבר כיסופים רועת צאן פלסטינית, נאיפה אבו מסעוד מדיר אל-אסעד, וגם רצחו רועה פלסטינית נוספת וגם ילדה פלסטינית בת 10. אין אלה רציחות "בטעות". אלה רציחות המכוונות לכך שמצב החירום, הדיכוי והרצח יימשכו. כל גינוי של טרור פלסטיני, מבלי לגנות את הטרור המאורגן על-ידי שליטי ישראל – הוא גינוי כוזב וחד-צדדי.
כוח הימין הקיצוני וכנופיות כהנא מתחזקים. למעשה, הימין – כולל הליכוד בראשות ביבי, מתכוננים להרכיב את הממשלה הבאה בישראל. ובעבודה – לאחר ההתנקשות בעמונה, לאחר ההתקפה המופקרת של מתנחלים ו"נוער הגבעות", הימין בכנסת הקים ועדה שתחקור מה קרה בעמונה. וברור מה ריאקציונרים אלו יסכמו. והרי בישראל יש גם שני ענפים של מאסר, התעללות משטרה ובתי משפט: האחד – החמור, נגד פלסטינים מהשטחים ומישראל. והשני – להחליק ולטשטש פשעי תוקפנות ישראליים.
והרי המצב המופקר הגיע לכך, שמופיעה רשימה לכנסת התובעת שחרור יגאל עמיר הפושע והרוצח של רבין.
הריאקציה הישראלית גם ממשיכה בצורה מופקרת בפגיעות נגד הפלסטינים אזרחי ישראל. פתאום מפריעים להם האוהלים והצריפים העלובים של הערבים תושבי הנגב. לשם כך מארגנים הפגנות פרובוקטיביות בנגב ובמקומות נוספים, כדי להצדיק התנחלויות המוקמות בגזל על אדמת פלסטינים.
מנהיגם נתניהו – השקרן בעל הניסיון – מבטיח גן עדן כלכלי אם ייבחר, רוצה שהמוני העם יתעלמו ממצבם הקשה, מהרעב, מחוסר העבודה ומהמחסור. הוא מבטיח, וברור לכל אדם רציני שכל הבטחותיו הן שקר וכזב. הבעיה – מול מחנה הימין הקיצוני – על כל מפלגותיו, כיצד מתייצב מחנה מתנגדי הכיבוש, שוחרי השלום, ואלו הנאבקים לשוויון זכויות לאומי ואזרחי לפלסטינים בישראל.
חד"ש ומק"י ימשיכו להיאבק לליכוד מחנה השלום, למאבק משותף נגד הימין. גם בכנסת סיעת חד"ש תפעל למיצוי המשותף עם כל סיעה ועם כל חבר כנסת שהוא בעד שלום. וזה לא בסתירה, שכעת במערכת הבחירות ננהל ויכוח ענייני גם עם מפלגות הרצות בכנסת והדוגלות בשלום. והפעם ברצוני להתייחס למפלגת מרצ.
נפגשתי עם מכרים השוקלים במי לבחור בנו או במרצ. הם וגם אחרים מתעלמים מההצהרות האחרונות של מרצ. באחד הכרוזים של מרצ נאמר: "ישראל היא מדינת העם היהודי השייכת לכל אזרחיה". מדינת העם היהודי – פירושו שייכת לכל יהודי ברחבי תבל. הם לא אומרים מדינת יהודי ישראל. אלא מדינת היהודים באשר הם שם.
יו"ר מרצ, יוסי ביילין, כבר מצהיר על השתתפות מרצ בממשלת ישראל בראשות "קדימה". האם הוא כבר יודע את המצע של ממשלה זו וממי היא תורכב? אבל הוא כבר רואה את מרצ בפנים.
ביילין גם מצהיר שהפליטים הפלסטינים לא יחזרו לחלוטין לישראל. ממי הוא מצפה לאמון עם הכרזה ריאקציונית זו. האם הוא מביא בחשבון שאחרי מלחמת 1948 קרוב ל-500 כפרים פלסטינים נהרסו ונשארו מאות אלפי פליטים פלסטינים בישראל, שאפילו בקשר לגורלם – לא חייבת ממשלת ישראל לדאוג?
בעיית מיליוני הפליטים נגרמה בעיקר במלחמות 1948 ו-1967 – נגרמה על-ידי ישראל. ולכן אנחנו קוראים לביצוע החלטת האו"ם לפתרון בעיית הפליטים וברור תוך שיתוף ישראל בדיון זה ובמסקנות, כי ישראל גרמה לבעיה זו.
מנהיגי מרצ מכריזים שהם נגד הסירוב לשרת בצה"ל. והרי כל הצעירים שבאומץ סירבו לשרת בצה"ל העדיפו בתי כלא, כל הכבוד להם. הם שוחרי השלום הכנים, מול ונגד ברנשים המתעללים באכזריות בפלסטינים באופן מחריד.
ועוד ועוד מחדלים של ביילין. ולא נשכח את מה שאמר בראיון ב"הארץ" ב-Marker Week 10/02/06. הוא הציג את טוני בלייר, ראש ממשלת אנגליה, השותף לתוקפנות נגד העם העיראקי – כסמל ודוגמה עבורו. רבים במרצ דוגלים בסוציאליזם. ביילין דוגל בסוציאליזם-ליברלי, ו"ליברלי" זה למעשה השקפה הקפיטליסטית.
אולם החמור ביותר בראיון זה, שביילין פתח בהתקפה מופקרת ומשמיצה נגד עמיר פרץ. מדוע בהבדל רחוק מביילין, חד"ש קידמה בברכה את בחירת פרץ ליו"ר מפלגת העבודה. ואנחנו אומרים: אם פרץ יהיה נאמן למה שהצהיר ערב הבחירות, שפירושו מאבק לשלום, לשוויון זכויות לפלסטינים ובעד שיפור רמת החיים של הפועלים, נתמוך בו. לצערנו, בלחץ הימין בתוך מפלגת העבודה הוא שינה לרעה את הצהרותיו. לכך אנחנו מתנגדים. רק אם ישמור אמונים למה שהצהיר בתחילה נתמוך בו. נתמוך בכל צעד חיובי שיעשה. בהבדל ממרצ, אנו מעריכים בחיוב את הניסיון של שיתוף פעולה עם עמיר פרץ בהיותו מזכ"ל ההסתדרות, ובהבדל ממרצ נמשיך לפעול לטובת הפועלים ובתוך ההסתדרות.
כנראה צדק יוסי שריד שבאירוניה כתב ב"הארץ", שהוא מוכן להיות המועמד ה-119 של מרצ, אבל אם ייבחר במקום זה לכנסת יבקש להתחלף עם המועמד ה-120. ועוד בעיה. יש מפלגות ציוניות, כולל מרצ, הרוצות לקבל קולות של ערבים. יותר מזה, יש כאלו המעודדים קריאה בין ערבים להחרים את הבחירות לכנסת. כביכול כביטוי להתנגדות לשליטי ישראל. האמת היא שהחרמת ההצבעה היא עזרה גם לגזען ליברמן, המעוניין במה שפחות השתתפות ערבים בבחירות. כדי להכות בגזענים ובאויבי הערבים יש לפעול להשתתפות המונית בבחירות, ונכונה הסיסמה "חרם על הבחירות מסייע לגזען ליברמן".
אנחנו מעודדים מהמאמר של דני רבינוביץ’, שפורסם ב"הארץ" (12/2/06) ובו נאמר "לא ברור עד כמה מוסדות חד"ש, שתשומת לבם נתונה בעיקר לדינמיקה של המגזר הערבי, מכירים בפוטנציאל המפתיע שעשוי להיות לרשימתם בציבור היהודי".
נוסיף אנחנו – רבינוביץ’ צודק, כי זאת לזכור, חד"ש היא החזית היחידה במערכת הבחירות המאחדת ומבטאת נאמנה את שני העמים הישראלי והפלסטיני.
הצלחת לשכנע אותי לא להצביע עבורכם
אני קצת מתפלא על דב חנין. וכי אין לו מה לומר לקוראי עברית? האם הגדה השמאלית אינה במה ראוייה לו? עם כל הכבוד לעוזי, המצביע המתלבט היה רוצה לשמוע את עמדתותיו ודעותיו של מועמד שלישי ברשימת חדש לכנסת.
אם כבר עלה עניין החרמת הבחירות ועימו הדמגוגיה של "עוזרים לליברמן", וכבר נאמר בעבר שמי שגר בבית זכוכית שלא יפתח באש מנשק צ’כי, אבל בכל זאת :
ליברמן אולי טיפש מכדי להבין זאת, אבל אין עזרה גדולה יותר לגזענות הציונית השלטת מאשר ההשתתפות בבחירות. מאחר וררוב האלקטוראט הלגיטימי גורש מארצו, ומאחר ולמעלה משני מליון איש חיםם תחת שלון ישראל לאל זכות בחירה, אז מי שרץ לבחירות או מצביע בבחירות נותן את ידו לגזענות להציג את עצמה כבחירה הלגיטימית של העם ולאפרטהייד להציג עצמו כדמוקרטיה.
החרמת הבחירות, לא מתוך ייאוש אלא כנקודת מוצא של מאבק ציבורי-פוליטי נגד הציונות, היא עמדה דמוקרטית בסיסית במשטר אפרטהייד, עמדה שהוכיחה את עצמה במשטרי אפרטהייד אחרים.
ההתקפה על מר"צ נמשכת…
לא שאכפת לי במיוחד, מר"צ היא בהחלט לא כוס התה שלי, אבל המאמר הזה מיותר. לחד"ש אין מלחמת קולות עם מר"צ, הקולות שיוותרו למר"צ בבחירות הללו רחוקים מחד"ש לא פחות משהם רחוקים מ"העבודה" של פרץ. קרי, אשכנזים ליברלים ציונים מבוססים כלכלית המכנים עצמם "שמאל". אין להם מה לחפש בחד"ש יותר ממה לטיבי יש.
המתקפה הזו חסרת פשר והיא מרחיקה הרבה יותר משהיא מקרבת. אני מבין שחד"ש נלחמת על חייה הפוליטיים ושהמצב קשה מאד אל מול הגל הלאומני דתי השוטף את ערביי ישראל(המהווים את הרב העצום של מצביעי חד"ש) התקפה רירית על מר"צ לא תשנה את המצב. קצת מאוחר עכשיו, במקום לדבר על שיתוף עם בשארה וטיבי אולי ביקורים תכופים יותר של דב חנין בדימונה וירוחם היו מועילים יותר. אבל שת"פ עם עניים החשודים בציונות זה באמת יותר מדי לבקש מרדיקלים שמאליים. בהצלחה בבחירות.
אגב, אני מתערב שחנין נשאר מחוץ לכנסת.
מר בורשטיין היקר, כתבתך זורחת באור יקרות, אך אל נא תמהר להניח מי יהיו שליטי ישראל הספציפיים אחרי הבחירות (הגם שיש להניח ש-X או Y", לא משנה איזו מפלגה, כולם לגישתך בעלי מהות ומגמה אחת, ומשרתים אותם אדונים, פחות או יותר. כפי שמובלע בדבריך: "מה שמתרחש כעת בשטחים הכבושים מוכיח ששליטי ישראל לא שינו במאומה בתוקפנות שלהם נגד העם הפלסטיני".
אנא, ראה את הכתבה הבאה, בעקבות התפתחויות בימים האחרונים שהוסתרו בשלב זה מרוב הציבור בישראל:
ווטרגייט הישראלית – הפרשה הגדולה ביותר מאז קום המדינה.
— קישור —
ברגעים אלה, מוסתרת מרוב הציבור ועדיין לא ניתפסת – בהעדר פרספקטיבה של זמן – ווטרגייט הישראלית, הפרשה הגדולה מאז קום המדינה, הנחשפת בסידרת כתבות תחקיר על ידי העיתונאי הבכיר יואב יצחק (שחשף בין היתר את פרשת עזר וייצמן): פרשת ענק הן של שחיתות המכוונת לכיבוש השילטון והן מאמצי הסתרה בקנה מידה נרחב ביותר. ארועי השחיתות הם (1) התווך הפיקטיבי סביב הוצאת 6.2 מליון ש"ח והשלמונים בעניין בית"ר ירושלים. (2) עסקת שוחד באמצעות חברה הרשומה באיי-הבתולה, של "מכירת" ביתו של אולמרט בטלביה, ירושלים, ב-2.7 מליון דולר לאיל ההון הזר ותורם הבחירות בישראל דניאל אברמס; העסקה בוצעה ב-2004. וכן נחשפים בו-זמנית ובזמן-אמת מהלכי ההסתרה הנירחבים המבוצעים כיום. להזכירכם, באותה עת, באפריל, טענו גורמי השילטון בישראל, בעקר שרון וויסגלס, כי ניתנה הבטחה של הנשיא בוש (באפריל 2004) לשימור גושי ההתיישבויות הגדולים בידי ישראל, וזאת כאשר זמן קצר קודם לכן, הגה אהוד אולמרט את תוכנית ההיתנתקות שאומצה על ידי שרון. נראה כי גורם כלשהו היה מעוניין כבר בשלב מוקדם ב"הרצת" אולמרט לעמדת מנהיגות לאומית בישראל. ובהתאם, גוייס המימון כבר בשלב מוקדם להרצה זאת. זאת משום ששרון התחייב מספר פעמים ל"התנתקות יחידה" (עקירת הישובים בגוש קטיף ובצפון השומרון") והיתה הערכה כי כאדם העומד מאחורי מפעל ההתנחלות, הרי שרון עצמו לא יתן יד לעקירות בקנה מידה נירחב של מפעל חייו; אבל אולמרט יהיה בעל יותר נכונות לבצע את פינוי ישובי יו"ש, ועל כן יועד ככל הסביר להיות המנהיג הלאומי הבא. המאמר ניתמך בראיות.
מיכאל שרון
אני ממש בדילמה……..מרצ מפלגה של שמאל אשכנזי אליטיסטי.
חדש מפלגה של חנפנים יהודים.העבודה ימנית מדיי לטעמי
במי לבחור?
מר בורשטיין, הפתרון לתביעות השיבה הוא מבצע ענק ישראלי ובינ"ל לשיקום הפליטים, מבצע ששלבו העיקרי יארך 5 שנים ועלותו כ-250 מליארד דולר. מעצמות המערב תהיינה מעונינות לישב בעיה זאת, מבחינתם, שכן מדובר בגרעין להתלקחות רגשות פונדמנטליסטים ברחבי העולם הערבי כולו. אתה נוקט לרוב בביטוי "ראקציוני" אך הרי מדובר בסכסוך הישראלי-ערבי, סכסוך טריטוריאלי, שאין לו דבר עם כוחות הריאקציה, בפרט על פי גישתך התאורטית. דווקא החוגים הליברליים, בני המאיון והאלפיון העליון, תומכים בצביעות ובאינרצייה, אינרציה דכאנית אותה אתה מעלה כאן על נס, אינרציה מאחורי הפסאדה של התקדמות והקלת או ביטול הדיכוי, שאינו כלל מוקל. ב
יבי אינו ראקציונר אלא נאו-ליברל, ולהזכירך, חלקים מהנאו-ליברליזם – בצרפת למשל (ברנר אנרי-לוי כדוגמא) נחשבים לחוגים מתקדמים, ואינם בהכרח תומכים בדורסנות והשתלטות צבאית (הגם שבארה"ב יש גם נאו-ליברלים עם מנטליות של ד"ר סטריינג’לב ביחס לאיסלאם וכתבתי כאן על כך). עמדתו של ביבי בסכסוך היא הגנת האינטרסים של עם שנירדף מאות שנים בתפוצה, בגלל היותו מעוט לאומי, ולהזכירך, אף סטלין וגרומיקו תמכו ב-47 ובהמשך בזכותו לריבונות של הלאום היהודי. ואף בבריה"מ, מתוך הכרה בזכות כזאת, ניתנה ללאום היהודי ע"י סטלין טריטוריה בבירוביג’אן. אנא, נקוט נא בגישה המצטיירת כפחות דוגמטית, ויותר חדורת רוח הומניזם.
כקורא הגדה הייתי מעוניין לקרוא רשימות של לפחות שלושת המועמדים במקומות הראליים.
חנין וסוויד דיברו במועדון הגדה השמאלית וגם ידברו בירושלים ובחיפה בקרוב. אם ברצונך לארגן/להשתתף בחוג בית ושלמוע את אחד המועמדים נא צור קשר עם מטה הבחירות (פרטים באתר האינטרנט של חד"ש).
דברי אלוף נווה לא הכרחיים, ומייצגים כנראה סטראוטיפ לא מבוסס. שהרי המלך יכול למנות בנקל ראש ממשלה איש החמאס, וכמה מיניסטרים אנשי החמאס. אז מה? למה להם להפיל את המלך? וכי אין הוא, חרף דמו הבריטי החלקי, מוסלמי מאמין?
וחוצמזה, קיבלתי בימים אלה אזרחות זרה, ועכשו אני מתחיל להוקיר את האזרחות הישראלית. אף אם הינך אזרח מדינה "יוקרתית" כגון ארה"ב, או אנגליה ושוודיה, אינך יכול לקבל אוטומטית אזרחות ישראלית. אזרחות ישראלית היא פריבילגיה יחודית בעולם, הניתנת לבני הלאום היהודי, לרוב. אז אם התבטאתי בחריפות לעיתים, זה משום שרציתי שיהיה כאן טוב, לכל הרוחות, ולפעמים צריך טיפול בהלם, אפילו הנביאים ייסרו את העם הזה כשדרכו סרחה, בשבט לשונם.
יצרתם, יחד עם כמה "אינטלקטואלים" קצת מופרעים ורופפי חשיבה, דימוי מציאות היסטרי, בו הכל מתוח כזה, החמאס שואפים להשתלט על העולם, להפיל את עבדאללה ושאר מרעין בישין. היו אולי כוונות טובות, זה כן, אבל חלקים מהחשיבה הימנית נגועים בהיסטריית עיוועים קשה, חמוצה וצפידה – המציגה עולם דו-מימדי, שטוח, לחוץ ופרוע. ואילו החשיבה השמאלית טובלת באסוסיאציות ודימויים מנותקים, פרי פנטזיה, שאין להם שחר.
הימין הישראלי – ליקויו היא ההיסטריה.
והשמאל – ליקויו היא הפנטזייה, משאלות הלב.
הימין עם ישבן מכווץ ומתוח; השמאל בקיצוניות השנייה, רפוי, מנופס (מלשון נפאס).
ובתווך חוגגים אלה שמנצלים את המצב, המניפולטיביים למיניהם – שאיפיונם היא הפסיכופטיה.
אז אני שואל, עם זה אפשר לבנות מדינה? רק שיהיו לנו בריאים (חוץ מהפסיכופטים כמובן).
ופינת הכתבה התורנית: פסיכופטים
— קישור —
ברכות, מיכאל ש. שיהיה לך בהצלחה. תמיד טוב שיש שתי דלתות, בעיקר ליהודי, ועוד יותר לישראלי.
לעונה האלמונימי – בקשתי *> לקרוא <* באתר הגדה.
תודה אירית. המציאות הישראלית היא זו של "להיות תקוע מחוסר ברירה". אין ברירה, ואין מקום אחר, זה ספור המעשייה העיקרי כאן, באמצעותו חולבים אותנו ומפקיעים את נשמתנו, קושרים לה עוגנים מכבידים של 12 טון, בכל מובן. להיות עם ברירה, זה להיות עם מרחב מיקוח. אך באמצעות הנארטיב של אין מקום אחר דחקו אותנו לפינה קיומית, ונטלו את כושר המיקוח שלנו כלפי העושקים למיניהם. בפני זה שאין לו ברירה, מייקרים את המחירים, לא כן? לפי העקרון הפשוט של מונופול. לציונות יש מונופול עלינו ומספרים שאין לאן ללכת. בחוץ מחכים אנטישמים קטלנים, מסביב אורב האויב, ומבית יש המציק האחר המרושע, בין אם שמאל לימני, ובין אם הימני המתנחל לשמאלי. אז מה נשאר לשמור על מעין תחושת מרחב? רק הניכור. יש קיטורים ויש ניכור רדיקלי יותר. הניכור הרדיקלי היא סכנה לשלטון, שכן המנוכר פונה בבחינת בעלי ברית סמויים לאויב שהיזהירו מפניו, הגוי האנטישמי, אבו ג’ילדה הערבי הנורא וכל אלה. וגם מפיץ בפומבי שהאויב הוא בעצם אוהב. הרוסים בשלהי מלחה"ע השנייה בודדו את חיילי הצבא האדום שניפגשו עם חיילים אמריקנים, וראו שהם מאושרים ובוטחים במקומם ובעצמם, ולא עם חלכה תשוש רוח ואפאטי, למוד סבל הנילחם בשרות הוול סטריט תחת הצלפות.
אז אצל ואנונו זה היגיע לכך שבאי השלמתו החרים קניות אצל יהודים וכנראה קנה רק אצל ערבים. לפחות כך אתה שומר על מעין טוהר פנימי ובריחה מהמונופול המדביר על הנשמה. פספורט זר, מכל מקום מביא הקלה רבה. יש ברירה בעלת סובסטנס, שאינה רק יציר מוחנו.
כשהעניין כלל לא פשוט
— קישור —
זה נשמע, מפיך, כמעט כמו תיכנות מכוון, כלומר, שעל מנת להצדיק בדיעבד את העוולה, דוחקים אדם לעמדה כביכול בוגדנית ועוינת, המהווה "הוכחה בדיעבד" לכך שההתאנות היתה ראויה לו. זה נכון ברובד האישי, אך יתכן שזה גם משליך באמת על טיבו של המשטר, בבחינת בומרנג הפוך על הפוך (כלומר מהווה "הוכחה בדיעבד" שה"בוגדנות" לכאורה – היתה מוצדקת). כל זה נשמע מאד אמריקאי…כלומר, כמעט נטול ממשות ואחיזה במציאות, אך לא בלתי אפשרי.
בכל מקרה, לפי ההגיון הזה גם דרכון זר לא ממש פותר את הבעיה, העולם הוא כפר גלובאלי.
אך זו התחלה בכיוון של פתרון. היום כבר יודעים שהפרדה (התנתקות ?) עדיפה על התגוששות אינסופית.
ברומא העתיקה, היה המשטר נוקט בהגליה של "האמת" רחוק מאד. עד שכל האמת גלתה, ולשקר אין רגליים, אז האימפריה התמוטטה. (זה במקרה המיטיב, בדרך כלל הרגו את האמת). אבל במקרה של ישראל זה שונה, כי הרי אלוהים הבטיח, אז לא משנה מה עושים, הוא צריך לעמוד בדברתו. לא ?
–
אלוהים היבטיח דבר פשוט ובסיסי, שצדיק כתמר יפרח, דהיינו יהיה כעץ הנטוע על פלגי מים, אשר פריו יתן בעיתו. מה שאנחנו מגלים כאן זה כמה זה קולקל כאן, דרך רשעים צלחה. דהיינו קיומנו הפך למנוכר ועקור, ההפך מנטועים על פלגי מים, דהיינו מייבשים אותנו אם לא נלך בעצת רשעים. וגם אם כן נלך, זה המגרש שלהם, no win game, baby . ארץ ניתנה ביד רשע. אלה פסוקים ניפלאים ומדוייקים, של אנשים שידעו בדיוק על מה הם מדברים. לכן, העולם במובן זה אינו כפר גלובלי, יש ארצות שניתנו ביד רשע ויש כאלו שלא. אלוהים בעצם לא היבטיח שום דבר מראש, אלא הפטיר ש"צור תמים פועלו", ופועלי עוון אינם חביבים עליו במיוחד, כך שהוא איתך, אירית, ולא איתם. חכמינו גם הוסיפו שבגלל קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים. "הבגידה" בנחש חביבה בעיני האל, שגם הוסיף, לא בחיבה יתירה לאלה שמכריחים אותנו לחשוב הפוך על הפוך על מנת להבין מה בעצם הולך פה:
ישעיהו א’:
(כא) א?יכ?ה ה?י?ת?ה ל?זו?נ?ה ק?ר?י?ה נ?א?מ?נ?ה מ?ל?א?ת?י מ?ש??פ??ט צ?ד?ק י?ל?ין ב??ה? ו?ע?ת??ה מ?ר?צ??ח?ים:
(כב) כ??ס?פ??ך? ה?י?ה ל?ס?יג?ים ס?ב?א?ך? מ?הו?ל ב??מ??י?ם:
(כג) ש??ר?י?ך? סו?ר?ר?ים ו?ח?ב?ר?י ג??נ??ב?ים כ??ל?ו? א?ה?ב ש??ח?ד ו?ר?ד?ף ש??ל?מ?נ?ים י?תו?ם ל?א י?ש??פ??טו? ו?ר?יב א?ל?מ?נ?ה ל?א י?בו?א א?ל?יה?ם:
(כד) ל?כ?ן נ?א?ם ה?א?דו?ן י?ה?ו?ה צ?ב?או?ת א?ב?יר י?ש??ר?א?ל הו?י א?נ??ח?ם מ?צ??ר?י ו?א?נ??ק?מ?ה מ?או?י?ב?י:
מרענו מוצצים את דמינו על מנת להתקיים במציאות ההפוכה שהם יצרו לעצמם, ממש כמו שהנאצים ניסו להשתמש במדענים ומוחות מזהירים שלא אהבו אותם, על מנת לעמוד בפני אלה הקמים עליהם. שליטי ישראל מעוררים את זעם העולם, ממש כמו הקואליציה הנירחבת הנוצרת כנגד המלך המרושע ריצ’רד השלישי (שיקספיר) או מקבת. לכן, אין מדובר בהתנתקות, ממש כשם שאדם אינו יכול באופן פשוט להתנתק מפשפשים הקופצים עליו בהמצאו בסביבת מי מדמנה, על מנת למצוץ את דמו.
you can’t beat them, then fuck the bastards or run away, and others will fuck them
צדיק כידוע, מלאכתו נעשית בידי אחרים.
אני בטח לא צדיקה.
אך הסידור היחיד בחו"ל כדי לשבת שופי הוא לנתק קשרים מישראלים וגם ארגונים יהודים. זה המחיר, והוא בהחלט אפשרי וכדאי. מאחר שהממסד הישראלי הוא פחדני, וכמו שאומרים "גיבור על חלשים", אז אם אתה מרושת בסדר עם בני המקום, מהלא יהודים, לא יתקרבו אליך גם אם תכתוב בעיתון מה עושים כאן בחדרי חדרים. (בארץ יכתבו שאתה בעצם מתחזה, ולא היית אף פעם בישראל ושאתה הוזה וחולה נפש, אבל זה מוכר).
תודה.