הצגה כמו זו לא זכיתי לצפות זה זמן. יחודה בכך שהבמאי עודד קוטלר(שעשה את עבודתו בהתנדבות וללא שכר) עבד ביחד עם צוות השחקנים על כתיבת והעמדת ההצגה וכל זאת מתוך חומרים שאספו השחקנים בתחקירי שטח על אנשים הקיימים כאן ועכשיו – אנשים שהם אני, את והשכנים שממול. העבודה הקבוצתיית הזו עם החומרים האמיתיים הללו הניבו יצירה המצליחה לחלץ את התאטרון מכפיית שיקולי הרייטינג הרדודים ומחזירה לו את יעודו העיקרי להייות סדנא אמנותית ברמה גבהה, סדנא מרגשת ומגעשת העוסקת בחיים האמיתיים של הרב הגדול של האנשים המתמודדים עם החוליים והמכשולים שמציבה החברה ("מובטל נולד" בתאטרון גבעתיים).
העובדה שהיוצרים בחרו לעסוק בנושא האבטלה ראויה לציון והערכה. יתר על כן, הם בחרו לעשות זאת שלא כאנשי תאטרון מהצד, אלא השכילו לתת ביטוי לכך שאנשי התאטרון הינם חלק בלתי נפרד מהמעמד החברתי שהינו קורבן לפגעי מגפת האבטלה.
ההצגה מורכבת מרצף של תמונות המשתלבות אלו באלו כאשר לתוכן שזורים קטעי שירה ומקהלה. היו רגעים רבים שהסגנון והתוכן רמזו לי על התאטרון של ברכט.
עיקרה של התפאורה היא קיר הבנוי מקטעי עיתונות של מודעות "דרושים" ו"מחפש עבודה". מתוך קיר זה מתפרצות לאורך ההצגה, 11 הדמיות המרכיבות את התמונות השונות של מצבי מובטלים: תמונת הפיטורין; הלשכה; המשפחה המתפוררת; אודישנים של שחקנים מובטלים; ילד הסובל מחסר חומרי ורגשי; תינוקת נינטשת על ידי אם צעירה; הפקת כתבת טלוויזיה על מובטלת ממבט הסנסציה; ועוד…
השחקנים המוכשרים ומלאי ההתלהבות בהצגה הם איציק דריי; אלי מנשה; אלעד שרבי; רועי שגב; דיויד בינקה; בועז קונפורטי; דניאל ברונפמן; אופירה זילברשטיין; נטלי עטיה; אפרת ארנון; חרות אשכנזי, ליאת הר-לב; נינה קוטלר ונטע לכיש.
במשחקם מורגשת היטב מעורבותם בתהליך הכתיבה ומכאן עומק ההזדהות שלהם עם הדמויות וחשיפתם הם כשחקנים מובטלים. כתוצאה מכך הופכות התמונות שעל הבמה למרגשות, לאמינות ולמשכנעות ביותר.
בסופה של ההצגה חשתי שהשחקנים עשו לא רק עבודה מקצועית מרתקת ומרגשת, אלא גם שליחות חברתית מודעת. אני צופה שיוזמי הכיוון הזה בתאטרון ימשיכו ליצור ויצעדו צעד מתבקש נוסף שמעבר להצגה נאמנה של המציאות, אל ניסיון להציג את המקורות המעמדיים לחולייה של חברה הנשלטת בידי ההון וחלופה ליחסים החברתיים הללו.
אכן הצגה טובה! מועדון הגדה השמאלית (המועדון ולאו דווקא האתר) צריך להזמין את ההצגה ותנועה כמו חד"ש צריכה להעמיד את המועדונים שלה ברחבי הארץ כדי להציגה!
בעקבות הכתבתה בשפורסמה ב"גדה השמאלית" רכשתי כרטיס להצגה וצפיתי בה – יחד עם כמה בני משפחה. אני ממליץ לקוראי האתר לעשות כמוני – לרכוש כרטיס, לצפות בהצגה ובצורה הזו לתמוך בשחקנים!