הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-3 במרץ, 2006 20 תגובות

בחירות דמה בתיכון "בליך" ברמת-גן זכו שוב לסיקור תקשורתי מקיף, והיו גם ניסיונות מלומדים להסיק מסקנות מרחיקות-לכת לגבי תוצאות הבחירות לכנסת בסוף החודש. אפשר להבין את הסיבות להתמקדות דווקא ב"בליך", למרות שלא תמיד היתה התאמה כלשהי בין הצבעת התלמידים לבין הלוך הרוחות בציבור בכלל. ההצבעה בבית ספר רמת-גני לא מתקדם במיוחד משקפת פחות או יותר את המגמות בקרב הבורגנים, וההטיה היא תמיד בעד מפלגות יותר מתונות ופחות מסוכנות לאינטרס של המעמד הבינוני.

בעבר דיברו על הצבעה שמאלית באורח יחסי, כיוון שההתמרמרות המעמדית שבאה לידי ביטוי בהצבעה בעד הליכוד וש"ס בעיירות הפיתוח ובשכונות לא השתקפה בתוצאות ב"בליך". בינתיים הבינו רבים שלא היתה תמיכה בשמאל, אלא במרכז הלאומני על זרמיו השונים. מנקודת ראות של ניתוח מעמדי לא חל שינוי מהותי בהצבעה ב"בליך", והתוצאות לא הפתיעו במיוחד. "קדימה" זכתה ב-36%, מפלגת העבודה ב-18% והליכוד של ביבי נתניהו רק ב-12%. כצפוי זכו מרצ (8.9%) והירוקים (6.6%) בהישג נאה, שלא ישתקף בבחירות לכנסת. הנוכחות של הדתיים הלאומניים (7.4%) ושל ש"ס (5.3%) היא גדולה יחסית ואף מדהימה בהתחשב באופיו החילוני המובהק של בית הספר. אולי לא נוכל ללמוד הרבה על התוצאות האמיתיות, אבל יש כאן כמה ממצאים מרתקים שראויים לדיון יסודי.


לקוראים רציניים יותר כדאי להתעלם מההודעות המיוחצ"נות של המפלגות שהופכות לצפויות ולעלובות יותר מיום ליום. מ"קדימה" נמסר ש"תלמידי ישראל אמרו את דברם". לפלצנות התהומית הזאת היתוסף משפט באמת מאלף: "הם החליטו לתת את קולם לתקווה האמיתית, השקולה והאחראית שמביאה איתה קדימה". אם היחצ"נות היא תוצר של התקופה המודרנית, התוכן הרעיוני הוא זהה לחלוטין לזה של מפא"י בימי דוד בן-גוריון. מבט יותר מעמיק בהצהרה הזאת מעלה שאהוד אולמרט ואנשיו ויתרו לחלוטין על המינוח הרביזיוניסטי לטובת בן-גוריון, וזאת חרף הרוב המוחלט של אנשי הליכוד לשעבר בצמרת המפלגה החדשה. לא הסנטימנט קובע כאן, אלא האינטרס הפוליטי-מעמדי, והמינוח שנועד להשביע את רצונו של ציבור היעד של "קדימה".


נכון שהאחוז המדהים שבו זכתה "קדימה" לא יחזור על עצמו בבחירות לכנסת, אבל שביעות הרצון במפלגה היא מובנת. בעצם, ההצבעה בבליך לא נועדה לשקף את יחסי הכוחות המדויקים, אלא את מידת ההתאקלמות של "קדימה" על סמליה, סיסמאותיה ואישיה בקרב המעמד הבינוני. ההצלחה כאן היא בהחלט ניכרת.


העבודה כאילו נכשלה, וכך זה נתפש גם בקרב הנהגת המפלגה, אבל לדעתי התוצאה הפתיעה לטובה מנקודת ראותו של עמיר פרץ. 18% שהחליטו להעדיף את פרץ על פני שמעון פרס קבעו בכך שגם בקרב הציבור שאיננו מקופח מבחינה כלכלית-חברתית נקלט המסר שיש לעשות משהו כדי לשנות את סדרי העדיפויות. אם תצרפו לכך גם את ההצבעה בעד מרצ וש"ס תגיעו למסקנה די מעודדת, שכמעט רבע מכלל המצביעים בבליך התרשמו מחיוניותו של הנושא החברתי. ייתכן שגם חלק ממצביעי הירוקים רגישים לנושא הכלכלי-חברתי ובכך יגיע מספרם של המוחים על הסדר הקיים כמעט לשליש. ההתקוממות של פרץ אולי נכשלה כיוון שמפלגת העבודה לא היתה מוכנה למהפכה עדתית ומעמדית כה מסיבית, אבל למסר של פרץ יש הדים גם בקרב אוכלוסיות חזקות.


תגובת ראשי העבודה לתוצאות הבחירות בבליך היתה לא מוצלחת, בלשון המעטה קיצונית. אני בטוח שהיחצ"ן שניסח אותה היה משוכנע במבריקותו הבלתי מנוצחת, אבל הוא טעה. העבודה הגדירה את הבחירות כ"אופנתיות" ומכאן שניצחה בהן "מפלגת אופנה". הבל, שטות ורעות רוח. ראשית, אם מדובר רק באופנה, מדוע טרחו ראשי המפלגה להשקיע מאמצים כה רבים בבחירות האלה, ולהגיב עליהן בכעס מופגן כזה? ושנית, מה כל כך "אופנתי" בבחירות דמה, שהפכו כבר למסורת לאורך שנים ארוכות? לדעתי, הם יכלו להעריך את התוצאות באופן קצת יותר אינטליגנטי ולראות בהן ביטוי של קונפורמיזם ולא של אופנתיות. המעמד הבינוני של רמת-גן הוא דומה בכמה פרמטרים לזה של גבעתיים, אבל תמיד היתה שם נטייה יותר שמרנית ותנועת העבודה השפיעה שם הרבה פחות. נכון ששמעון פרס קיבל שם 60% (לראשות הממשלה) בניגוד גמור לתוצאות בפועל כאשר התמודד נגד ביבי. אבל ההצבעה לפרס בבליך בשנת 1996 לא היתה אופנתית אלא מעמדית, ואותן השקפות פוליטיות בדיוק מאפיינות את מצביעי "קדימה" כיום.


מותר כמובן לשאול מדוע העדיפו מצביעי בליך לפני עשר שנים את פרס על פני נתניהו, למרות העובדה שמדיניותו של ביבי משרתת את האינטרס המעמדי של הבורגנות הרמת-גנית. לשאלה המהותית הזאת יש שתי תשובות: ראשית, אז טרם העריכו התלמידים את ממדי המהפכה הימנית שנתניהו התכוון לבצע בכלכלה, ועדיין סברו שהליכוד היא מפלגתם של החלשים; שנית, התלמידים בבליך רצו אז בהצלחתו של תהליך אוסלו שהיה מזוהה עם פרס, והבינו שגם הפריחה הכלכלית תלויה באקלים של שלום באזור.


מאז ועד היום התפרקו כל המבנים החברתיים והפוליטיים שאיפיינו אז את ישראל, המצב באזור השתנה לגמרי וגם בשטחים חלו מהפכים משמעותיים מאוד. "קדימה" מציגה לציבור הבורגני הצעיר פרופיל כאילו אטרקטיבי, מעין עסקת חבילה שיש בה מראית-עין של מתינות מדינית (כלומר, תיאום עם האמריקאים), ספין של נסיגה מהמדיניות הכלכלית האכזרית של ביבי, ויד חזקה כלפי הפלסטינים. ההצלחה המדהימה שלהם בתיכון בליך איננה השתקפות של הערצה פתאומית לדמותו המלבבת של אולמרט, וייתכן שאפילו פרס הקשיש, פחות מלהיב אותם מאשר לפני עשר שנים. מדובר כאן בשקלול עמדות של ציבור גדול וחזק מבחינה כלכלית וחברתית. למרבה האירוניה, דווקא לנתניהו אין מה למכור ברגע זה לציבור חילוני שיש לו תדמית עצמית מתונה. לא התאצ’ריזם של ביבי דוחה אותם אלא הדבקות המוצהרת שלו, הלא-אמינה, במתנחלים.


לכן איננו עוסקים כלל באופנה חולפת, אלא בפילוח מעמדי וחברתי משמעותי מאין כמוהו. כישלונו המזעזע של נתניהו לזכות בהשפעה כלשהי בקרב הציבור הזה מבשר רעות לליכוד. רוב התלמידים שהחליטו על הצבעה ימנית מסיבות פוליטיות ועקב הטראומה בעקבות פינוי ההתנחלויות מהרצועה העדיפו את האיחוד הלאומי-מפד"ל. אלה שנותרו לליכוד הם מצביעים מסורתיים ששמרו על נאמנות שבטית בלי נימוקים מיוחדים. אין בהם כדי להבטיח את הישרדותו של ביבי בפוליטיקה הישראלית. מוכר הרהיטים הוותיק יחזור לעשות לביתו בעוד זמן קצר מאוד.


מרצ והעבודה, עם כמעט 27% מכלל הקולות ביחד, הגיעו ברמת-גן להישג לא מבוטל וייתכן שבסופו של תהליך מורכב יקימו לפחות מערך משותף, אם לא מפלגה מאוחדת. כל איחוד כזה גורם גם לפילוגים קטנים, ואנשי קדימה ב’ יחברו במוקדם או במאוחר לפרס, דליה איציק וחיים רמון או שיפרשו לגמרי מפוליטיקה. תהליך דומה עשוי לפקוד גם את הליכוד. לא אתפלא אם מתן וילנאי ואפרים סנה יפגשו ב"קדימה" את מיקי איתן ואודים מוצלים אחרים מהליכוד בכנסת הבאה. אבל המערכת הפוליטית תתייצב בעוד כשנה, למרות ש"קדימה" כנראה תיפגע במידה ידועה מהסטיגמה המוצדקת של שחיתות שדבקה בה.


גיל פרג, מנהל תיכון בליך, אמר השבוע ש"צריך לזכור שאין בבית הספר ייצוג לחרדים, לערבים ולגימלאים". הצהרה נכונה וחשובה, שמסייעת לנו להעריך היטב את התוצאות. ההישג של העבודה הוא גדול מאוד בהתחשב בעובדה שיש לה תמיכה רבה בקרב הגימלאים, ובלי הקול הערבי קשה להעריך את סיכויי השמאל הרדיקלי והמפלגות הלאומיות הערביות. ההצבעה לש"ס היא בכל זאת מרתקת במיוחד. בהעדר חרדים בבית הספר, היא צברה יותר מ-5% מכלל הקולות. האם מדובר כאן במחאה עדתית או בהשקפה מעמדית, המבקשת לתקן במידת-מה את העוול שנעשה לשכבות החלשות מקרב הציבור המזרחי? אנשי ש"ס צהלו, ואף טענו, אולי בצדק, "שהוכח שש"ס איננה תופעה חולפת אלא מציאות שתתרחב". יש כאן בעיקר משאלת-לב, כיוון שעתידה של ש"ס תלוי בהתרחקותה מתופעות של שחיתות ושל פרוטקציוניזם, ועבודה חברתית למען האינטרס הרחב של השכבות החלשות. גם משקיפים חילונים שטיפחו סימפטיה מבוקרת כלפי ש"ס (אני כולל את עצמי בקטגוריה הזאת) חשים מרירות קשה כלפי העסקנים, שטיפחו מקורבים והזרימו כספים לכיסם הפרטי. אם נושא השחיתות לא יטריד את הרב עובדיה יוסף ואת ראשי ש"ס, היא תישאר מפלגה סקטוריאלית בינונית.


את המציאות שהשתקפה בבחירות ב"בליך" קשה לשנות בשבועות המעטים שנותרו עד להצבעה. אבל מפלגת העבודה ומרצ חייבות להתמקד בשחיתות ולהילחם נגד "קדימה" בעיקר בנושא הזה. הכתבה המקיפה במוסף "הארץ" נגד אהוד אולמרט, מלאכת מחשבת של אורי בלאו, מוכיחה שגם במבצרי הבורגנות קיימת דאגה לאופייה של החברה הישראלית אם השחיתות לא תמוגר ("ראש ממשלה מחוסר ראיות", 24/2). נושא טוהר המידות הוא הבטן הרכה של "קדימה", שמגלה התנשאות ואטימות כלפי הלוחמים בשחיתות. יש להכות בבטן הזאת, אלא אם כן אנחנו משלימים עם שלטון ממושך של מפא"י חדשה, בלי הרטוריקה של מחויבות חברתית שאיפיינה את המפלגה המקורית.

תגובות
נושאים: מאמרים

20 תגובות

  1. אפרים דוידי / בחירות בלי חד"ש הגיב:

    ברצוני להדגיש דבר מה חשוב בכל הנוגע לבחירות ב"בליך": נאסר על חד"ש להשתתף בהן. חרף העובדה שמספר תלמידי בבי"ס בליך הביעו נכונות לפעול למען רשימת חד"ש בבחירות הפנימיות, ההנהלה סירבה לאפשר את פעילותם בתוך בי"ס. במחאה על החלטת ההנהלה הפגינו פעילי בנק"י בפתח בי"ס והקימו שולחנות הסברה מחוץ לבית הספר. המחאות לא נשוא פרי. ההנהלה התמידה בסירובה לפסול את רשימת חד"ש מלרוץ בבחירות בתוך בי"ס. אגב, בבתי ספר רבים באזור גוש דן (תל-אביב, הרצליה, רעננה) הנהלות בתי הספר שללו את הזכות להקים במקום קבוצת פעילי חד"ש. חינוך לדמוקטריה? זה לא יותר מניסיון לחזק את הקונצנזוס הקיים! רק הרשימות הממסדיות מותרות… ומה עם חד"ש השמאלית?

  2. מרדכי בלייוייס הגיב:

    רק הוצאתה של עלה ירוק מהבחירות זכתה לכיסוי.
    חינוך לדמוקטטורה או לדמיקולוקרטיה.

  3. טל מ. הגיב:

    אני חושב שהעניין המרכזי שמגולם בבחירות דמה שכאלו בתיכונים הוא לאו דווקא איך הן משקפות על החברה בכלל – אלא שנערים כבר נחשבים למעמד הבינוני, שהם כבר כה חסרי תקווה ושאיפות ובכלל עניין בדבר – שכה רבים הולכים ובוחרים בדבר כמו קדימה. הרי מהי קדימה אם לא ההתגשמות של הבדלנות ושל חוסר כל אמונה בדמוקרטיה..
    כשהנוער בחברה משקף את הבוגרים המדוכאים שלה, היא באמת במצב קשה.

    כמו שצוין במאמר, זה לא שאנשים הולכים אחרי האישים בראשות קדימה, אלא הם מועדים יחד עם הזרם המשיחי. כך שאי אפשר אפילו לתרץ את ההליכה של צעירים אחרי קדימה ע"י נאיביות..

  4. חיים ברעם הגיב:

    העובדה החשובה שדוידי הדגיש כאן רק מגבירה את התחושה שהם לא יצליחו לסתום לחד"ש את הפה. זה כבוד גדול לתנועה להיות מחוץ לקונסנזוס הממסדי הממאיר, שהביא אותנו עד לעברי פי פחת. הפחד שלהם מפני האמת רק מגביר את נחישותנו לחזור עליה שוב ושוב.

  5. טוקיו רוז הגיב:

    חייבים לציין עוד תופעה מדהימה בנוגע לדפוס ההצבעה בבליך: העלמותה המוחלטת של מפלגת שינוי, התקווה הלבנה הגדולה של הבורגנות לדורותיה.
    אותה שינוי שבסיקרי הצבעה בקרב תיכוניסטים בבחירות הקודמות זכתה לאחוזי הצבעה גבוהים מאד.
    אינני מסכים עם קביעתו של חיים כי 27% אותם קיבלו מר"ץ והעבודה היא סימן מעודד. 27% הם בסך הכל 32 מנדטים. בהתחשב בכך כי בליך הוא חתך אופייני של ישראל החילונית ליברלית, הרי שהתוצאה מבשרת רעות באשר להרכבה של הכנסת הבאה.

  6. חיים הגיב:

    לסתום לחד"ש את הפה? מי מנסה בכלל. התנועה לא שווה אפילו שלושה מנדטים, מי בכלל שומע אותם?

  7. אדם הגיב:

    חד"ש וישן
    נראה לך דוידי שאם הבחירות היו נערכות באום אל פחם היו נותנים לברוך מרזל, אפי איתם, צבי הנדל, שאול מופז … ועוד רבים שלא שוללים את ישראל כבית יהודי דמוקרטי (עם הדגשה על יהודי) להכנס לתחום ואדי עירון (שלא לדבר על אום אל פחם).
    אולי היית מוכן להגן בגופך (וכניראה בחייך) על הדמוקרטייה שם באם היו מקימים "שולחנות הסברה מחוץ לבית הספר"?
    דבר אלי אחי שלי אהההה

  8. אז איך בכל זאת הגיב:

    מסביר חיים את האיסור של הופעת חד"ש בבחירות בבליך?
    מעניין

  9. יחים הלוי הגיב:

    חיים ברעם,
    למה אתה לא מתמודד על מקום בכנסת בחד"ש?

  10. חיים ברעם הגיב:

    לח’ הלוי,
    מגיעה לך תשובה ישרה וישירה. אני פשוט לא רוצה להיות פוליטיקאי או כפוף למשמעת מפלגתית כלשהי, אלא רק לכתוב מאמרים בעיתון וגם ספרים.
    אתה בטח מכיר את הסיפור על המיליונר האמריקאי שהגיע לאגם לדוג ושאל דייג עני מקומי: "למה אתה מבזבז את חייך? יכולת לעבוד קשה, להשקיע, לפרסם את עסקיך, לעשות מיליונים ואז גם להרשות עצמך לקחת חופש מכל הבלגן ולדוג באגם". ענה לו הדייג: "ומה לדעתך אני עושה עכשיו?".

  11. חיים הגיב:

    תשאל את עצמה הגברת "איך בכל זאת" מה דעתה על הנציגים הערבים(כולל כאלו מחד"ש) הקוראים להחרמת המפלגות הציוניות, קוראות "לטאטא" אותן,ומכנים אזרחים ערבים המצביעים להן "חסרי עמוד שדרה"(במקרה הטוב). אם דעתה נוחה מכך, הרי שאין לה שום טענות לבי"ס ציוני האוסר השתתפות של מפלגות לא ציוניות בבחירות דמה פנימיות. גם בל"ד לא השתתפו בבחירות בבליך. אם דעתה אינה נוחה מכך, אז עליה לשאול את ברעם אם לדעתו קריאות ההחרמה המכוערות הללו מעט יותר משמעותיות וראויות להתייחסות, שהרי ככל הידוע לי מנהל בי"הס בליך לא קרא לציבור היהודי להחרים את חד"ש

    העובדה שברעם חושב שהעדרה של חד"ש מבליך מעידה ש"הם" מנסים לסתום לחד"ש את הפה רק מאדירה את המשמעות(השולית מאד בעני) שיש לבחירות הדמי הללו, כל סקר סטטיסטי ערוך כהלכה יספק נתונים יותר מדוייקים מבליך.

  12. תגובה לאדם הגיב:

    אני תומך חד"ש, מעולם לא יצא לי לתמוך בשום מפלגה חוץ מחד"ש באף מערכת בחירות ואף הייתי פעיל של המיפלגה בכמה וכמה הזדמנויות.
    ברוך מרזל וחבורתו הם מבחינתי סכנה ממשית למדינת ישראל ויותר מזה לחייהם של אזרחים רבים במדינה במידה ומסיבה זו או אחרת כוחם יגבר יתר על המידה.
    ובכל זאת, אם היו נערכות בחירות דמה בתיכון באום אל פאחם והיו עושים למרזל את מה שעשו לחד"ש ולעלה ירוק ומוציאים אותו מהקלפיות, בהחלט הייתי מתנגד לדבר ואפילו שוקל להשתתף בהפגנה מול אותו התיכון.

  13. לחיים הגיב:

    מפלגות יכולות ורשאיות לקרוא להחרים מפלגות אחרות ואף עושות כך, (לא רק מפלגות ערביות) למעשה כל מערכת הבחירות היא קריאה של המפלגות להחרים אחת את השניה. מה שאין כן בית ספר שעורך בחירות במסגרת חינוך לדמוקרטיה.
    להזכירך, בית הספר פועל במסגרת חוק חינוך חובה ואינו שייך רק לציונים אלא לכל אזרחי המדינה כך שאינו יכול לפסול שום מפלגה שפועלת במסגרת החוק.
    אלא שיש מי שחושב שהמדינה שיכת רק לציונים ולכאלה מכוונת הקריאה של מפלגות להחרים ובצדק.

  14. חיים הגיב:

    ל"לחיים"
    לפחות תן את הכבוד המינימלי לקוראים להחרמת המפלגות הציוניות ואל תסלף את דבריהם.
    אין מדובר כאן בקריאה לבחור בהם על חשבון אחרים(זה כלכך טריויאלי שזה כמעט מעליב), מדובר על החרמת מפלגות "ציוניות" שם קוד ל"יהודיות", בל נטמון ראשינו בחול החמים.
    אם הקריאה הייתה למשל לא לבחור במפלגות לאומניות אז מילא, אבל בל"ד הם מפלגה לאומנית, רק ערבית. מי שקורא להצבעה אתנית, בל יופתע כשהוא מקבל כזו. בית הספר בליך לא מחוייב בשום צורה ואופן לכלול כל מפלגה בבחירות הדמה שלו, אני בכלל לא מבין את הטענה הזו, גם עלה ירוק נפסלו.

    "אלא שיש מי שחושב שהמדינה שיכת רק לציונים ולכאלה מכוונת הקריאה של מפלגות להחרים ובצדק." האם לדעתך עמיר פרץ חושב כך? האם יוסי ביילין חושב כך? וזהבה גלאון? הטלת הרפש הזו כלכך זולה שממש אין טעם להגיב לה.

  15. יוסי ונטורה / להחרים את מפלגות הממסד! הגיב:

    בכל הצניעות, הייתי מציע להרחיב את מושג "החרמת המפלגות הציוניות" למושג "להחרים את מפלגות הממסד" והייתי קורא לכולם, יהודים וערבים, להחרים מפלגות אלה (כולל את ש"ס שאינ ציונית) כי כולן מצדדות בסדר הקפיטליסטי הקיים!

  16. לחיים הגיב:

    "מפלגות ציוניות שם קוד ליהודיות" זאת נקודת המוצא והטלת הרפש שכאן, האומרת הכל לגבי המסקנות ומה שנובע מהם
    באמת אין טעם להגיב

  17. יורם בר-חיים הגיב:

    לחיים
    אני לא יודע מה זו "מפלגה יהודית" המפלגה היהודים היחידה שבאמת לא היתה ציונית שהתקיימה אי-פעם היתה בפולין… בכל מקרה, הקריאה להחרים מפלגות ציוניות אין לה שום קשר ל"שם קוד" או לבסיס התאני שאתה מנסה להלביש על כל דבר, זהו מסר חשוב לציבור מדוכא לא לתמוך בשום צורה באידאולוגיה שמדכאת אותו. אין דבר יותר לגיטימי מאשר לקרוא להחרמה של אידאולוגיה שאתה מתנגד לה.

    לשם ה"איזון", אילו מרצ והעבודה היו קוראות לא להצביע בוםש אופן למפלגות ימין או למפלגות לא-ציוניות זה גם היה לגיטימי (במידה שבה אנו נאלצים לסבול ציונות כעמדה לגיטימית, למעשה היא איננה כזו).

  18. חיים לקדושים והתמימים הגיב:

    הבנתי, אז מפלגות "ציוניות" זה לא מפלגות יהודיות, יח"ד היא מפלגה "ציונית" למשל. כנראה שיח"ד היא בעד הדיכוי של הפלסטינים אזרחי ישראל, ספרתם את זה לגברת גלאון? אני לא בטוח שהיא יודעת שהיא כזאת. גם יוסי ביילין(עם כל אי-הסימפטיה שאני רוחש לו, ואני רוחש) אינו בעניין של דיכוי פלסטינים אזרחי ישראל. אבל ערבי שמצביע למען עיסאווי פריג’ הוא בוגד, וגם צביה גרינפלד היא בחירה רעה מאד לאזרח ישראלי שאינו ממוצא יהודי.

    אז מה משותף ל*כל* המפלגות הציוניות?
    ברעם תקף את יח"ד על שהם לא סוציאליסטים מספיק, בקורת הוגנת, הקריאה של המנהיגות הערבית לא הייתה להחרים מפלגות לא סוצאילסטיות.
    מה בדבר, שוויון זכויות, זכויות אזרח, זכויות מיעוטים? מצע יח"ד יותר מתקדם ממצע בל"ד. אז זה לא זה.

    מה נשאר? מה משותף לכל המפלגות ה"ציוניות" ושאלה יותר חשובה, מה פירוש מפלגה ציונית?

  19. לחיים הלא קדוש והלא תמים הגיב:

    מפלגה ציונית היא מפלגה שמצעה אינו מוכן אפילו למינימום הדמוקרטי של מדינת כל אזרחיה ללא כחל וסרק.

    מפלגה ציונית זו מפלגה התומכת בייהד הגליל והנגב, שהם פרקטיקות של גזענות ונישול.

    מפלגה ציונית זו מפלגה הרואה את הנכבה כמוצדקת ומתנגד לזכות השיבה.

    מפלגה ציונית זו מפלגה התומכת בשליטה "בטחונית" על החינוך הערבי.

    מפלגה ציונית זו מפלגה שאינה מכירה בציבור הערבי-פלסטיני ככזה ומתעקשת לדבר על "מוסלמים", "נוצרים" ו"דרוזים".

    מפלגה ציונית זו מפלגה שפעיליה לא לוקחים חלק משמעותי בשום מאבק של הציבור הערבי על זכויותיו, ואף לא מגייסים מקרבו תומכים על רקע אידאולוגי, אלא רק משנעים מתצביעים באמצעות קבלני קולות ומניפולציות חמולתיות ועדתיות וכן באמצעי שוחד והפחדה.

    ואתה בטוח שקראת בכלל את מצע בל"ד או שסתם המצאת ?

  20. ל"תמים" החסוד והצבוע הגיב:

    מפלגה ציונית היא זו המגדירה את מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. מעצם הגדה זו היא תנועה לא דמוקרטית ושואפת להצר את צעדיה התרבותה של האוכלוסיה הערבית. כך העבודה וכך מרץ (ורק במכלול אפשר לבחור ולא בפרטים מסויימים המרכיבים אותם). פועל יוצא מכך הוא שהאזרחים הערבים הם במקרה הטוב נסבלים ואם גורשו או יגורשו מה טוב (אם לא מה נעים) עובדה שכל המפלגות הציוניות בפועל נגד זכות השיבה ובעד חלוקה עפ"י קווים דמוגרפים).
    בל"ד לעומת אלו היא בעד מדינת כל אזרחיה.
    אז מי יותר דמוקרטי?

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים