נמשכת ביתר שאת וברעש גדול התעמולה המרמה בין הפלסטינים תושבי ישראל, להחרים את הבחירות לכנסת, ושכביכול זה "הביטוי הנאמן" לעם הפלסטיני. זה הגיע לידי כך שמפרסמים מחקר שערך ד"ר דנא גרא, שכביכול ביצע מחקר יסודי והגיע למסקנה ש-"…50% מערביי ישראל יחרימו את הבחירות", לא פחות… והרי ברור שאלו שפירסמו מחקר שקרני ומטעה זה עוזרים בכך לימין הראקציוני, אויבי הפלסטינים – על מנת להביא פלסטינים רבים ככל האפשר להחרמת הבחירות. זה יועיל לימין הישראלי להסתה מוגברת אנטי-ערבית, וזה גם יעזור לימין הפאשיסטי לקבל יותר חברי כנסת. ברור שזה תכסיס שפל – אנטי-פלסטיני. המסקנה של כל מי שנאמן לעם הפלסטיני חייבת להיות – להגיב בהסברה מסתערת, בעל-פה ובכתב, ובהצבעה המונית, יותר גדולה ויותר המונית מאשר בעבר, הצבעה לנציגים נאמנים – ביטוי נאמן לפלסטינים, לנאמני המאבק לשוויון זכויות אזרחי לאומי וחברתי לפלסטינים בישראל, הצבעה לרשימה היהודית-ערבית – חד"ש.
מתוך דאגה למתרחש בישראל, ועוד יותר כתוצאה של הבחירות, יש לראות את המטרה והמאמץ הגוברים של הימין הראקציוני, כולל הדתיים – להגיע עד לרוב בכנסת ולהרכיב את הממשלה בראשות נתניהו. לשם כך הוקמה "האחדות הלאומית" – הקמת רשימה אחת עם המפד"ל. כשברור שאם המפד"ל היתה משתתפת בבחירות כמפלגה נפרדת – ספק אם היתה עוברת את אחוז החסימה. ואילו כעת, במסגרת רשימת "האחדות הלאומית", הם מצפים להשיג עד 10 חברי כנסת.
להישגים כאלה מצפים הליכוד, ליברמן וכו’. וסכנה זו גוברת. חלק מכריע בתעמולה הפאשיסטית שלהם מכוון נגד הפלסטינים בישראל. לשם כך ההפגנות השפלות שלהם בנגב ובגליל – למען הרס הכפרים הדלים. לשם כך ההסתה הפרועה והגזענית. ולשם כך גם משחקי כדורגל כשרים.
אולם מסתבר, שלא מסתפקים בזה. יש עוד שיטות שפלות. במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות" (24/02/06) פורסם ראיון תחת הכותרת "הזוג המוזר" – ובראיון העיקר הוא האהבה והכבוד ההדדי בין יו"ר ומנהיג מרצ יוסי ביילין לבין אביגדור ליברמן. וכל כך שותפים הם, שלא רק שביילין מכבד את ליברמן בארוחת בוקר, אלא שהם מגיעים להסכם – שמרצ תקפיד שביישובים ערביים לא יעלימו ויזרקו קולות של מצביעי ליברמן לפח, ובהתנחלויות אנשי ליברמן יקפידו על כך עבור מצביעי מרצ.
ייתכן שיהיו כאלה שיגידו שזה לא אמת, שאלו רק אמצעי תעמולה כוזבים. בבקשה, תקראו זאת ב"מוסף לשבת". ולא רק זה משותף. יש עוד הפתעות. והרי משותפת לשניהם ההתנגדות לכוח העקבי נגד מלחמות ושפיכות דמים – חד"ש. זה מדהים, אולם זו עובדה. והרי מדובר על שותפות בין מנהיג מרצ לבין הפאשיסט השפל והמסוכן ביותר בישראל. והרי סעיף מרכזי בתעמולה הפאשיסטית של ליברמן הוא טרנספר (גירוש) הפלסטינים מישראל. רק מי שייהפך לציוני יעניקו לו במתנה להישאר בישראל.
מפליאה מאוד השתיקה בתוך מרצ. אני מכיר שם חברים שוחרי שלום ושוויון – מדוע הם שותקים? מדוע הם אינם מכריזים בפומבי על גינוי ביילין והוקעתו על מעשהו המחפיר והעלוב?
כנראה שבישראל כעת הכל ייתכן. התעמולה הרצחנית נגד העם הפלסטיני בשטחים הכבושים. פעילותם השפלה של הימין והממשלה גם יחד להפסקה מוחלטת של מסירת כספי הפלסטינים הנמצאים בישראל לבעליהם הפלסטינים – ומאמציהם שכך ינהגו גם מדינות אחרות. רעב, מחסור, מוות – לזה הם גורמים. אולם זה לא אכפת להם. שליטי ישראל – גם אחרי ההתנתקות מרצועת עזה – רואים עצמם גם הלאה כשליטי השטחים, מחמירים בדיכוי וברצח, ולמעשה הכוונה שלהם להביא לפילוג ולפירוד בין הגדה המערבית ורצועת עזה. אין גבול למזימותיהם. להם לא מובן ומקובל, שכמו שבחירות בישראל ותוצאותיהן הן עניין של ישראל, כך גם תוצאות הבחירות בשטחים הכבושים. אילו מפלגות ירכיבו שם רשות ממשלתית – את זה העם בשטחים יקבע, ושליטי ישראל כבר קיבלו תשובה מתאימה. ממשלות בכמה ארצות דחו את ההתערבות המופקרת של ישראל ונפגשים עם נציגי החמאס, ובצדק. כך גם חייבים לנהוג שוחרי השלום ומתנגדי הכיבוש בישראל.
גם ביחס לאפשרות שייתכן ואיראן תגיע במחקר האטומי לנשק אטומי, שליטי ישראל תובעים נקיטת אמצעים, כולל אמצעים צבאיים נגד איראן. הם, כמובן, מתעלמים כליל מהאפשרות הממשית הריאלית והחיובית היחידה לפתרון נכון של הבעיה – להגיע לאיסור השימוש בנשק אטומי בכל האזור, כולל בישראל. תהיה קיימת אפשרות כזאת אם תודיע ממשלת ישראל על הצטרפותה להסכם הבינלאומי לאיסור השימוש בנשק אטומי, תסכים להשמדת הנשק האטומי, תחסל את האיום על המזרח התיכון בהחזקת ופיתוח נשק אטומי וכל הבעיה תיפתר. ולכן כה צודק היה ונשאר מאבקו של שוחר השלום האמיץ מרדכי ואנונו, ואנחנו סולידריים איתו בכל מאבקו.
ועוד הוכחה למדיניות הגזענית והאפליה כלפי הפלסטינים בישראל. בארץ יש מאות יישובים יהודיים שנהנים מהטבות בחינוך, ורק ארבעה יישובים ערביים. יש לזכור שהחלטת הבג"ץ והפנייה לממשלה לתקן אפליה זו באו ערב הבחירות. והסכנה שכפי שהיה עם מסקנותיה של ועדת אור, לא יהיה כל מאמץ להגשימם. כך יכול בהחלט לקרות עם פניית השופטים. כי הרי מדובר על מפלגות ואישים שאפליה וגזענות עבורם זה טבעי וצודק. לכן המסקנה היא שרק מאבק נגד, נגד האפליה והגזענות, יכול להביא לתוצאות.
ופנייתי לשוחרי השלום ומתנגדי הכיבוש בישראל. אנחנו חיים במזרח התיכון בשכנות למדינות ערביות, כשהגורם הקובע באזור העולם הערבי – מאבקם של עמי ערב לעצמאות לאומית ולהשתחררות מהאימפריאליזם ולגירושו – הוא גם מאבקנו. מאבקנו לישראל אחרת, שוחרת שלום, משוחררת מכל שטחי הכיבוש, בשכנות למדינה פלסטינית עצמאית – הוא מאבקנו הנכון. לכך אנו פועלים. לשם כך מטרתנו הנוכחית – הגדלת כוחנו בכנסת.
אני מודה לעוזי בורנשטיין על כך שהשימוש שלו בדמגוגיה מהסוג המקובל במפלגתו (כל מי שלא איתנו הוא "משרת הימין") חושף את ההבנה שלו כי תנועת ההחרמה היא תנועה רצינית ומשפיעה בקרב הפלסטינים תושבי הקו הירוק, וכי אין לו שום תשובה ממשית לאתגר שהיא מציבה.
בורנשטיין איש נבון הוא ויודע היטב שיוזמי ופעילי תנועת ההחרמה הם כולם אנשים הנמצאים בכל מקום בשטחי הקו הירוק בו נאבק הציבור הפלסטיני על זכויותיו, ודאי הוא גם זוכר את הימים שבהם אנחנו הנפנו ביום האדמה את דגל פלסטין, דגלה של הארץ ודגלו של העם המדוכא, בזמן שפעילי מק"H ניסו להוריד אותו במכות, ודאי שגם אז מישהו "שרית ראת הימין", מעניין מי זה היה…
בורנשטיין איש נבון הוא ויודע גם, ואף כותב בכישרון רב, עד כמה מרץ היא מפלגה גזענית שהמלל הדמוקרטי שלה אינו אלא שקר והאמון בה הוא אשליה מסוכנת, שנים של תמיכת מק"י בממשלות העבודה מרץ ודאי כבר לימוד אותו זאת, ואת התוצאות רואים כולנו, ולכן הוא קורא לאחרים "משרתי הימין"…
בורנשטיין איש נבון הוא ויודע כי מאז שחתימתה של מפלגתו מתנוססת על מגילת העצמאות, דרך השגת סיוע צבאי לישראל בעיצומה של הנכבה, מאז ועד היום, הכי חשוב, זה לא לשרת את הטרנספר…
ללא ספק.
כי בכל תגובתו הארוכה ושופעת הארס, הוא לא סתר אפילו אתה טיעוניו של בורשטיין. בנימוקיו הלא-דמגוגיים בעליל הוא רק הסיט את הדיון אל מדיניות מק"י ב-1948, המכות שהכניסו פעיליה ל"אנחנו" ב-1976, ושאר נימוקים רלוונטים מאד לשאלה האם כדאי לפלסטינים בישראל להחרים את הבחירות לכנסת או להשתתף בהן…
למעשה, השיקול אם להצביע או להחרים הוא השוואה בין מידת ההשפעה שישיגו האזרחים הערבים ע"י הצבעה למפלגות לא ציוניות (כאשר יש לכלול בכך את מידת החשיפה וההשפעה על דעת הקהל שזוכים לה חברי כנסת) מול המשמעות הסימלית החזקה של החרמת הבחירות לכנסת, שתתלווה אליה כמובן עליה דרסטית בכוחו של הימין הקיצוני.
שכל אחד יעשה את השיקול שלו.
אכן לא סתרתי את טיעוניו של בורנשטיין מנהסיבה הפשוטה, כמו שאומר השיר : חיפשתי חיפשתי ולא מצאתי…
עם מי שמעלה טיעונים פוליטיים נגד ההחרמה והמחרימים אני מוכן להתווכח תמיד, אבל מי שמתוך היסטריה משתמש בדמגוגיה עלובה והשמצות שגם הוא יודע שהן שקריות, אני אסתפק בלהזכיר לו את הרקורד של מפלגתו בכל נוגע לתמיכה בשלטונות נגד ההמונים הערבים.
אני חושב שההתבטאויות של בר-חיים עושות עוול לאתר ההגון הזה ולקוראיו.
כמה לא נעים.