עַמִּי –
נְתִיבוֹתַי לְהָגָר עִוָּה
גָּדָר דְּרָכַי
תְּפִלּוֹתַי סָתַם.
הָגָר –
מַחְלְפוֹת דַּמֵּך בְּדַמַּי
אַדְווֹת קוֹלֵך בְּעוֹרְקַי,
בַּאֲשֶר אֶפְנֶה אֶשָּׂא
הֶמְיָתֵך הַשּוֹקֶקֶת
בִּבְדִידוּת זְהוּרָה,
אַתְּ תְּמוּנַת בְּעָתַי
עַל אפֶק דְּהוּי אֲרֶשֶת.
מִבַּעַד לְצֶלֶם חֲזוּתֵך
כִּבְרַת מְכוֹרָתִי בַּך מַבֶּטֶת
מְיַחֶלֶת לִתְקוּמַת בָּנַיִך
בִּתְקוּמָתָם – תְּקוּמָתִי.
תגובות
מדוע גורל ילדי הגר כל כך חשוב לך, ביחוד בימים שילדי הגר אומרים כן לחמאס ולא לשלום עם ילדי יצחק.
איתן,
מילותיך פרעו את שלוות נפשי
בלבלו,סערו,נטפו כלבה יוקדת אל תוך ליבי.
הו,ארצי מולדתי…
קשה,מעיקה התחושה …
הסיפור על הגר הוא סיפור כואב מה יכולה לעולל שנאת שווא וקנאה בלתי מרוסנת , הפוקדים את סיפורי המקרא ולא רק את סיפור הגר וישמעאל. אבל המיוחד בסיפור של הגר שהדובר בבראשית י"ז חש את הצורך להשרות אוירה של פיוס . הדובר בבראשית י"ז מעניק את מלוא אהבתו וברכתו האבהית ליצחק וישמעאל. וברוח אותה ברכה היטבת איתן ליחל לתקמותם של בני הגר, כי רק בתקומתם שתתבטא בעצמאות מדינית נגיע גם אנחנו לתקומתנו המוסרית והערכית. רק בסיום הכיבוש האומלל תבוא התקומה לתאומים אותה ילדה הארץ הזו.