מצטער, לא אוכל להצביע חד"ש בבחירות הקרובות. לא שלא הייתי רוצה – באתר החזית קורצים לי שמות של מכרים מ"תעאיוש" ומ"אינדימדיה", בהם ידידה טובה מאוד שהצטרפה לאחרונה. סרבנים ותיקים וצעירים מקשטים את הרשימה. אין ספק שזו הרשימה היחידה בין המיוצגות בכנסת שהיא יהודית-ערבית באמת, היחידה שמשלבת מצע סוציאליסטי, סביבתי והתנגדות חריפה לכיבוש ולגדר. טבעי לי להצביע חד"ש.
אבל לצערי, אני לא יכול. זו מערכת הבחירות השנייה בה חד"ש רצה ללא נשים במקום ריאלי. פרישתה של תמר גוז’נסקי ערב בחירות 2003, והברית עם אחמד טיבי, הותירו את המפלגה ללא ייצוג יהודי ונשי. הפגם הראשון תוקן כעת, השני לא.
אין זה מקרה: שריון, כך מספרים לי, אין בחד"ש, אך באורח פלא יש בחד"ש מוסלמי במקום הראשון, נוצרי במקום השני, ויהודי במקום השלישי. זאת ועוד, כל המתמודדים על המקום הראשון היו מוסלמים, כל המתמודדים על המקום השני היו נוצרים. היהודי דב חנין לא טרח להתמודד על אחד משני המקומות הראשונים, אלא על השלישי בלבד, וזכה בו ברוב גדול. אחמד טיבי נשלח הפעם לקבל את כסאו הנצחי מרשימה אחרת, כך שהמקום-היהודי נותר הפעם המקום השלישי. שכשחברי חד"ש רוצים להבטיח ייצוג לקבוצה מסוימת, הם עושים זאת. לנשים, מסתבר, לא רצו.
שלוש נשים התמודדו על מקום ברשימה לכנסת במועצת חד"ש, לפי הדיווח באתר הגדה השמאלית: תע’ריד שביטה על המקום הראשון, עאא’דה תומא-סלימאן על השני, מנאל שלבי על הרביעי. עאא’דה תומא-סלימאן הסירה את מועמדותה, מן הסתם אחרי שהתברר כי אין לה סיכוי להיבחר. השתיים האחרות התמודדו ונכשלו. רוב חברי מועצת חד"ש הרימו פעמיים את ידיהם נגד האפשרות שאשה, ואולי לא מיותר להוסיף אשה ערבייה, תייצג אותם בכנסת.
שתים משלוש המתמודדות הבינו זאת היטב. בכבוד להיות האשה הראשונה ברשימה (במקום השישי הבלתי-ריאלי) זכתה דווקא המתמודדת במקום הרביעי, הפחות מנוסה והפחות מוכרת (אולי רק לי, האמנם?) שבשלושתן. מדבריה באוניברסיטת תל אביב לפני ימים מספר ניתן להבין שאחרות דחו את ההצעה.
לכאורה ההיפך היה אמור לקרות: במשך שלוש קדנציות ייצגה את החזית בכנסת אשה, פרלמנטרית נמרצת, שלא משכה ידה אף מנושאים פמיניסטיים. בשנות האינתיפאדה הובילה "קואליציית הנשים לשלום" את המאבק בכיבוש, אחרות פעלו בתעאיוש ובארגונים אחרים, בכל המאבקים האלה היה לפעילות חד"ש חלק ניכר. בשנים האחרונות בלטו פעילות חד"ש בעמותות פמיניסטיות ובאלה הנאבקות על שוויון לפלסטינים בישראל, ופעילת חד"ש עמדה בראש התאחדות הסטודנטים הערבים. רק טבעי היה שההמשך יהיה ייצוג בכנסת.
קשה גם לטעון שהנושא לא הועלה. שני כותבים, ד"ר אסעד ע’אנם וח’ולוד בידאוי, טרחו ופירסמו מאמרים ב"הארץ". על מה מעידה איפה ההתנגדות לייצוג נשי בחד"ש?
אם ישנה התנגדות עקרונית לייצוג נשים בחד"ש, הרי שהיא אינה מוצהרת. לי, לפחות, לא יצא להיתקל בהתנגדות כזאת, התגובה המקובלת היא: "אנחנו בהחלט תומכים בכך שנשים ייצגו אותנו, אך לצערנו הן לא נבחרו". ייצוג נשים פשוט אינו חשוב דיו לחברי המפלגה. ראיה נוספת לכך מתקבלת מעיון בדיונים המתמשכים באתר הגדה – בעוד נחלים של דיו נשפכים על המאבק בין חסידי האינטרנציונל-סוציאליזם הטהור כביכול מבית מק"י לבין ה"לאומנות הערבית" המיוחסת למתנגדיהם, העדר נשים ברשימה מניב מדי פעם הודעה גלמודה, לעתים של כותב שורות אלה. אף בוויכוחים על עצם העניין חוזרת הטענה כי עם כל הכבוד לעניין הפמיניסטי, ישנם עניינים בוערים יותר – הרי גם הפלסטיניות נאנקות תחת הכיבוש, סובלות מהגדר ומהמחסומים, נשים מאכלסות את שני עברי קו העוני, וכולם/ן יסבלו מהרס הסביבה.
בכל מקום, בכל זמן, בכל מאבק פמיניסטי, תמיד ישנם מאבקים "חשובים יותר", הדוחים אותו. בכל מקום וזמן בו משתתפות נשים במאבק לאומי, הרגע בו הנשים מקבלות את זכויותיהן מבושש להגיע: כך שלח בן-בלה את נשות אלג’יריה בחזרה אל המטבח עם קבלת העצמאות; כך נותרו נשות הופד מחוץ לפרלמנט המצרי ב-1923, כך נשלחו נשות הקיבוצים אל המכבסה, המטבח, בית הילדים, וכך נשלחו פעילות החזית אל המקום השישי לפני חודשיים. מאבקים "חשובים יותר" תמיד יהיו; תורן של הנשים לעולם לא יגיע.
אך האם אי אפשר לסמוך על חברי הכנסת העתידים של החזית שייצגו את הנשים? האם אי אפשר לסמוך על ברכה, סויד, חנין ואע’בריה שיאבקו למען עניינים פמיניסטיים, שיש להם מקום נכבד במצעה המפורט של הרשימה?
נשים בכנסת פעילות יותר למען עניינים פמיניסטיים. בעוד גברים לעתים נרתמים למאבק כזה ואחר, נשים נוטות להיות פעילות באופן עקבי בעניינים אלה, תוך שהן משתפות פעולה בקלות רבה יותר עם נשים ממפלגות אחרות. ספק אם חברי הכנסת של החזית יהיו מוכנים, למשל, לוותר על השתתפות בוועדת הכנסת לענייני הפנים ואיכות הסביבה לטובת ועדת הכנסת למעמד האשה.
חד"ש לא תרכיב את הממשלה הבאה כידוע, ואף אין לה כל סיכוי לזכות בהשפעה כלשהי בממשלת "קדימה". בכנסת הבאה לא תוכל החזית להכשיל את "תוכנית ההתכנסות" של אולמרט, שתהפוך את הגדה שבין "ציפורני" הגדר לדרום לבנון נוספת. גם יכולתה להיאבק בקשרי הון-שלטון, באפרטהייד בתוך מדינת ישראל ובאקזמה אדומת-הגגות הקרויה "יישובים קהילתיים", "שכונות צמודי-קרקע" ו"הרחבות של מושבים וקיבוצים" תשאף לאפס. דווקא בנושאים החשובים לנשים ניתן לעתים להשפיע.
זאת ועוד: ייצוג נשים בכנסת הוא כ-15%, כלומר ייצוג בכנסת של 30% מחלקן באוכלוסייה הבוגרת. לשם השוואה: הייצוג של ערבים-פלסטינים בכנסת הוא כ-10%, כלומר ייצוג חסר בכנסת של 60% מחלקם האמיתי באוכלוסייה. רק פעם אחת נבחרה ערבייה לכנסת – במפלגה ציונית, וייתכן שהפעם יחזור המחזה – 300 אלף ערבים שולחים לכנסת כעשרה גברים, וערבייה נבחרת בקולות החיילים.
מימין לחד"ש, במפלגות הציוניות "הגזעניות", הליברליות, השמרניות והראקציוניות, ייצוג כלשהו לנשים הפך מזמן לקונסנזוס. אפילו המפד"ל שלחה לכנסת האחרונה חברת כנסת חרוצה, שהעבירה 14 חוקים שאושרו (לא הצעות חוק, שלהן לעתים ערך הצהרתי בלבד). בעולם כידוע, נבחרות נשים לפרלמנט לא רק באירופה, אלא גם באיראן. בבחירות ברשות הפלסטינית, לפי חוק, המועמדת השלישית בכל רשימה היתה אשה. החמאס הכניסה לאחרונה למועצה המחוקקת לא מעט נשים.
במונעה ייצוג מנשים, החזית מצטרפת למפלגות החרדיות ומצהירה על עמדה ראקציונית ופטריארכלית – בעד זאת לא אוכל להצביע, צר לי.
כאשר מישהו מעלה טענה כלשהי בזמן בחירות יוצאים כולם נגדו בשצף-קצף. אין לזה שום הצדקה. הכותב צדק בכל מלה, ובכל זאת חד"ש היא החלופה היחידה לתומכי השמאל הערבי-יהודי.
יש רק לקוות שהמעוות יתוקן לקראת הבחירות הבאות, לברך את אורי שהעלה על סדר היום נושא חשוב, ולהיות גאים במצע חד"ש ובמועמדים המעולים ברשימה.
אי-הצבת נשים ברשימה היא טעות וכישלון של החזית. זה נכון מאוד. אולם העובדה שציינת, שתמר גוז’נסקי היוותה במשך כמה קדנציות ברצף שליש מסיעת חד"ש, מעידה כי זוהי אינה מדיניות עקרונית. בבחירות הבאות נתקן את הטעות הזאת.
לא להצביע חד"ש משום שאין ייצוג לנשים, זוהי בעיני הגזמה פראית. האם אתה רואה איזושהי רשימה טובה יותר לאנשים בעלי עולם ערכי סוציאליסטי כמונו? האם אתה רואה באופציה של לא להצביע, וכך להכניס לכנסת את מרזל או טרנספריסט מהרשימה של ליברמן, אופציה עדיפה על הצבעה לחד"ש?
חד"ש בכנסת הבאה תהיה קול חשוב מאוד נגד ההסתה כלפי האוכלוסייה הערבית ונגד ביטול האזרחות של תושבי המשולש. העובדה שיהיו בכנסת חכ"ים יהודים וערבים, כולל ד"ר אגברייה תושב העיר אום אל-פאחם, שיהיו קול חזק נגד הגזענות תשפיע מאוד על תמונת המצב הפוליטית בישראל. זהו רק מאבק אחד שבגללו חשוב להצביע חד"ש. האם לדעתך חקיקת חוקים סביבתיים כמו "המזהם משלם" או "חוק יסוד: הזכות לסביבה בריאה" אינם חשובים? האם לדעתך המועמדים של חד"ש לכנסת אינם ראויים?
אני מבין את הביקורת על אי-ייצוג הנשים. גם אני לא מרוצה מהמצב, ולפני הבחירות הפנימיות תמכתי בבחירת נשים שהתמודדו (לא הייתה לי זכות הצבעה). אבל האם לזרוק לפח את כל שאר העשייה של חד"ש רק בגלל הנקודה הזאת? זה נראה לי לא נכון. וזו המשמעות של לא להצביע חד"ש.
תודה אורי.
גם אני לא אצביע חד"ש, לצערי.
אור- המשמעות של לא להצביע לחד"ש היא אמירה כלפי החזית ובכלפי השמאל באופן כללי- שהדרת הנשים לא מקובלת עלי. אני לא יכולה ולא מעוניינת להמשיך להאבק למען דיכויים שונים (חשובים כולם, כמובן), תוך התעלמות מדיכוי נשים.
בעיני מפלגה שמדירה 50% מהאוכלוסיה- אינה טובה יותר ממפלגה שמדכאת אוכלוסיות אחרות.
אני לא מרגישה שחד"ש מכירה בכך שעשתה טעות. אדרבא- באנר ענק בהארץ טוען- "חד"ש, כל הדרך עם הנשים", ודב בבלוג שלו מסביר ששריון לנשים (מגזר מדוכא) כמוהו שריון ליהודים (קבוצת האליטה בחברה היהודית).
אם חד"ש אכן מכירה בכך, ואמנם מתכוונת לתקן את המעוות כבר בבחירות הבאות- הרי שעליה לכנס את המועצה כבר עכשיו- ולהחליט על שריון בכנסת הבאה (וגם גם זה בלתי אפשרית, הייתי מצפה לפחות מראשי החזית להצהיר על תמיכתם בהחלטה שכזו- ולא להמשיך ולהגן על הבחירה של חד"ש שלא לאפשר ייצוג של נשים).
בתור מי שהישתתף במועצת חד"ש, והיצביע גם בעד תג’ריד וגם בעד מנאל, אני מסכים שצריך לשריין מקומות לנשים ברשימה.
אייני מקבל את המסקנה של אורי, שהרי הצבעה לחד"ש אינה רק הצבעה לרשימת המועמדים לכנסת. ההצבעה עשויה להשפיעה על עתיד כולנו. ואין לי את הרצון להמר על גורלנו. ולכן אצביע חד"ש בביטחון מלא.
אגב שיריון לנשים, אינו גורם לעיוות הבחירה, אלה תורם לתיקון העיוות של אפלית נשים, בחברה בישראל. עלינו לעשות הכל לישר עיוות זה לפחות בתוך חד"ש.
נפלא הדבר שעוד יש בעולם אבירים. ועוד אבירים פמיניסטים…
עם כל היתרונות של שריון נשים, ובעיקר למקומות ריאליים, לרב שריון מתרחש בד בבד עם מדיניות כלכלית-חברתית המשאירה נשים וקבוצות חלשות אחרות מאחור. מדיניות, שלא פעם, מגובה על-ידי אותן נשים "משוריינות".
רק"ח, גם ללא נשים במקום ריאלי, תתמוך ותיזום ההצעות חוק שיקדמו את מעמד הנשים בחברה הישראלית, ובוודאי שלא תעמוד מאחורי חקיקה פטריארכלית, בין אם היא ריאקציונית או נאו-ליברלית.
המבחן צריך להיות הביצוע בכנסת, ולא הזהות המגדרית של המבצעת.
חד"ש היא המפלגה היחידה שמציגה מצע ורקורד פעילות של שמאל רדיקלי. עצם היותה מפלגה יהודית-ערבית היא עובדה סופר חשובה ולכן אני תומך בה. לכל מי שהיעדר ייצוג נשים מפריע (וגם לי זה מאוד מפריע) ישנן שתי אפשרויות. הראשונה זה לבחור במפלגה שיש בה מועמדות נשים, גם אם אותה מפלגה כולל הנשים שבה היתה ותהיה שותפה בממשלות ימין שפגעו רבות במצבן של הנשים. האפשרות השניה היא להצביע לחד"ששהיא המפלגה הכי פמיניסטית למרות שייצוג הנשים בה לוקה בחסר ולנסות תוך כדי פעילות בחד"ש לדאוג שמצב זה ישתנה. אז כל אחד יכול לעשות את השיקול שלו- האם הוא או היא מעדיפים ייצוג נשים או פעילות פרלמנטרית בעד הנשים.
כמי שבטורו האחרון העלה את נושא ייצוג הנשים בחד"ש אני שמח על הדיון שמתפתח כאן. אולם לפני שזורקים את מי האמבטיה עם התינוק, אני מוצא לנכון להעיר את ההערות הבאות.
ראשית, מי שמחפש רשימה שמאלית שבראשה אשה, יכול להצביע בעד דע"ם.
שנית, חשוב להדגיש כי חד"ש אינה רשימה שאין בה ייצוג לנשים, כמו למשל ש"ס, ששם זה עניין אידיאולוגי. יש בחד"ש נשים ברשימה, אלא שהן לא נמצאות במקום ריאלי. אפשר לפתור סוגייה זו בצורה פשוטה. לדאוג שחד"ש תקבל מספר קולות שיכניס גם את המועמדת השישית. ואז, חד"ש קופצת מחוסר ייצוג לייצוג, אם כי עדיין תת ייצוג לטעמי.
שלישית, למרבית הרשימות הקטנות שלא עוברות את אחוז הרשימה או מסתובבות סביבו, ייצוג השנים לוקה. עלה ירוק, האשה הראשונה ממוקמת במקום חמישי. תפנית, אשה במקום השני, בהחלט יפה, אבל חסר חשיבות מעשית לאור העובדה שלא תעבור כנראה את אחוז החסימה. הרשימה הימנית "חירות" בראשות ח"כ לשעבר מיכאל קליינר, התומכת בטרנספר יש אשה במקום הרביעי, אבל דומה שהיינו מוותרים באופן שוויוני עליה כמו על הגברים שברשימה.
בל נשכח כי אילו היתה מפלגת העבודה מסתובבת אף היא באזור שלושת המנדטים, לא היתה אשה ברשימה. האשה הראשונה שניבחרה, יולי תמיר, ממוקמת במקום השישי, כמו חד"ש. האשה הראשונה במרצ, זהבה גלאון, ממוקמת במקום הרביעי, שאף הוא נתון בסימן שאלה, לאןר הסקרים.
רביעית, אני תומך בייצוג שוויוני לנשים על פי חוק. מפלגות שאוסרות על ייצוג נשים, כמו ש"ס או אגודת ישראל, לא תוכלנה להתמודד. הן תצטרכנה להחליט, על פי השקפתי, בין אמונתן הדתית לבין העקרון הדמוקרטי. אני מנחש, כי אילו היתה חקיקה כזו, הייתם רואים כיצד הרבנים "גדולי התורה" לשיטתם, היו מוצאים ק"ן טעמים להתיר ייצוג נשים.
חמישית, עם כל החשיבות לייצוג נשים, יש גם חשיבות לתכנים אותם מייצגים. במצב הנוכחי הלא מושלם, בבחירה בין ח"כ אשה מהמפד"ל שתומכת בכיבוש ובהתנחלויות לבין ח"כ גבר מחד"ש, מרצ, או דע"ם המתנגדים להן, ותומכים בכל חקיקה חילונית המקדמת שוויון נשים, עדיף הגבר.
לסיכום, יש להמשיך את המאבק בחד"ש ובכל מפלגה שמאלית אחרת, לייצוג שוויוני של ונשים, חמישים אחוזים לכל מגדר, ובינתיים לא לעסוק בחרמות שיכולות להיות גול עצמי.
לדעתי כל עוד המועמד היהודי הוא גבר,לא יהיה יצוג ריאלי לנשים בחד"ש.
תמר גוזנסקי היתה בחירה מושלמת-גם אשה וגם יהודיה(וגם ח"כית מצויינת וראויה כמובן).
כל עוד לחד"ש יש 3-4 מקומות ריאליים שצריך בהם לספק את ראשי המפלגה(גברים כמובן) ואת הכסא היהודי,אשה תתקשה להשתבץ ברשימה.
ייצוג נשים הוא חשוב בפני עצמו.
אילנה מניחה ש’מה שחשוב זה הביצוע בכנסת, לא הזהות המגדרית של המבצעת’. אלא שלייצוג בפני עצמו יש חשיבות. ילדה שגדלה כשהיא לא רואה פוליטיקאיות, לא תציב את הפוליטיקה כיעד אפשרי כשתהיה אישה.
פרט לכך, ההנחה שגברים ונשים הם שווי ערך במאבק הפמיניסטי היא בעייתית, ולא עומדת במבחן אמפירי. יש גברים שהיו שותפים טובים לנשים במאבקים פמיניסטיים – מעט מאוד מאבקים פמינסטיים הובלו על ידי גברים.
(עקב תקלה בתקשורת נמחקה התגובה ולכן ניסחתי אותה מחדש).
השאלות שמעלה הכותב נוגעות לא רק לחד"ש אלא לכל המפלגות. אני בהחלט בעד שיהיו יותר נשים בכנסת, אבל לא באמצעות שריון – אני רואה את השריון לקבוצות שונות כגזענות ולא יותר, מה גם שהמציאות מוכיחה ששריון דוחק אחורה את החלשים ממילא, כםפי שהשריון לנשים במרצ דחק אחורה את הנציגים הערבים.
אמנם, הבעייה הספיציפית בחד"ש נגזרת משיטת הבחירות לפיה מצביעים על כל מרום בנפרד כפי שעשו בד"ש וב"שינוי", ולא לפי שלישיות או חמישיות. אבל מספר הערבים והמזרחיים הולך ועולה בהגרגה, כמו גם מספר הנשים, ועד שנות ה-80 היה גם הוא נמוך מאוד ביחס לחלקם באוכלוסייה.
לגדעון ספירו – אציין שהסקרים האחרונים נותנים למרצ בין 4 ל-6 מנדטים, ולחד"ש בין 2 ל-4. כך שהסיכוי שזהבה גלאון תיכנס לכנסת גדול יותר מהסיכוי שדב חנין יהיה שם (ואני מעדיף ששניהם ייבחרו).
עיקר,שכחתי
נשים בחד"ש
אין אישה במקום ריאלי? לא בסדר! אך לא ניתן להתכחש לעובדות אחרות שמזכות את חד"ש מכל אשמה שכאילו אין לה עניין בקידום האישה. דווקא בחברה הערבית הפלסטינית בישראל שיש אצלה עדיין "קצת" שמרנות בנדון, דווקא שם הלך וגדל בחד"ש דור נהדר של נשים פעילות התופסות מקומות מרכזיים במעגלי הפעילות והעשייה! הנה רשימה חלקית: ח’לוד בדוי, קופטי עביר, עאידה תומא, תגריד שביטה, מנאל שלבי. (וזאת רק רשימה חלקית). הדור החדש לא צמח יש מעין.
עשרות וותיקות חד"ש כמו סמירה חורי ונביחה מורקוס שימשו חלוצות הדרך.
דווקא לחד"ש זכויות בתחום זה לא מספיקות, אבל זכויות עם קבלות!
לצערי הרב,כן,לצערי הרב גם אני לא אצביע
חדש,אבל לא מאף אחת מהסיבות של כותב המאמר
או המגיבים.
כל הסיפור של "שיריון" ו"יצוג" על פי
דת או מין,אינו רלוונטי ומוכיח עד כמה
חד"ש לא מפלגה מרקסיסטית.
ה"שיריון" הוא,כנראה,לא קשור כלל וכלל
לעמדות האידאולוגיות של המועמדים אלא
ל"מגזר" שהם "מייצגים".
אם מדברים על מגזרים,שכחתם את הפנסיונרים שאין להם במה לקנות אוכל,את המובטלים,את חולי סרטן שלא מקבלים תרופות,ועוד ועוד.
ומה עם ייצוג הפועלים? האם שכחתם מ"מגזר"
נשכח זה?
כל הבחירות האלה,כולל חד"ש,נראה כמו
מירוץ סוסים הרצים כדי לקבל את מנת הקש שלהם.
צר לי מאוד מאוד.אני רוצה אך ורק ייצוג אחד= של העובדים והפועלים,ללא הבדל של דת,מין,לאום,או כל הבדל מהבדלות שונות.
בחירות זה משחק בחרא. אפילו השתכנעת שאף אחד לא ראוי לקולך אינך יכול להימנע כיוון שבכך הצבעת לאולמרט. כך, אם אפילו רמזת שיש להישאר בבית, קיבלת חתיכת אחריות על הכנסת אהוד הישר באדם, מופז (זה שדרכו תסתיים בהאג) ושמעון "הצדיק" לכנסת ולשלטון.
אם הסברת לכולם שאסור, בתכלית האיסור, להצביע לרשימה א’, מסתכן אתה שישאלו אותך למי כן להצביע. הנימוק נגד רשימה א’ מתמסמס מהר אם תציע להצביע לרשימה אחרת שניתן לגייס נגדה נימוקים עוד יותר כבדים. לא הצעת רשימה אחרת, אתה ב"קדימה". וואלה, בחירות זה משחק בחרא.
נחמד לפתוח בברכה לא?
הבחירות האלו נאמר בהעקוץ הן הרע במיעוטו. וזה נכון. כל אחד בוחר את הסירחון איתו הוא יכול להסתדר.
אני יכול להסתדר עם חד"ש.
דע"מ לא תעבור וחבל על קולי. אולי בבחירות הבאות.
אינני מסכים עם צביקה, שהמועמדת של חד"ש צריכה להיות יהודיה – אכן, לא חסרות פעילות ערביות בחד"ש. תחשבו על ח’לוד בידאוי למשל, שהנהיגה מאבק סטודנטים – איפה היא ואיפה גילה גמליאל, עסקנית דרג ג’ שנבחרה לכנסת?
מה עושים בשבילן?
אפשר לקבל החלטה על שריון, ואפשר פשוט לקבל החלטה על ייצוג נשי. אפשר לשנות את שיטת הבחירה של המועמדים/ות לכנסת.
כל זה – מה29.3
אבל אם חברי מועצת חד"ש היו רוצים לבחור אשה, הם היו בוחרים אשה.
מאחר וזה כנראה לא מספיק חשוב לרוב חברי חד"ש לבחור אשה כנציגתם, צריך להבהיר להם את חשיבות הנושא.
אם יהיה יסוד להניח שבבחירות אלה חד"ש איבדה מספר ניכר של קולות בגלל שלא היתה אשה במקום ראלי, יש תקוה שחברי חד"ש יכירו בחשיבותו. אם לא – נמשיך לשמוע דיבורים יפים.
ממילא, קדימה תרכיב את הממשלה, הגדר תמשיך להיבנות, ההתנקשויות והרציחות יימשכו, ומי שישפיע למיתון הברוטאליות של הקפיאטליזם זה אולי העבודה, לא חד"ש עם שלושה-ארבעה מנדטים.
אז בבחירות האלה, אפשר להצביע בעד הנציגות של חד"ש בבחירות הבאות. הצבעת מחאה "מסומנת":
אפשרות אחת היא להטיל פתק ו’ ולכתוב עליו משהו (הפתק ייפסל), לעיני ועדת הקלפי. אם זה פתק בערבית, אפשר לכתוב על הו’ וין אלנסאא’ (איפה הנשים), זה יהיה אפקטיבי בישובים ערביים (לא שאני כ"כ בטוח שערביות קוראות פה, אבל זה ענין אחר).
אפשרות שניה היא להטיל ק’ (דע"ם) – רשימה ערבית-יהודית שבראשה עומדת ערביה, אסמאא’ אע’באריה (גם מהמשולש במקור, לא?), ובהמשך – פועלים של ממש (בשאר הרשימות, כולל חד"ש, מאמינים שפועלים צריכים בורגנים שייצגו אותם). דע"ם לא תיכנס לכנסת (בערך אותו סיכוי כמו שמנאל שלבי תיכנס), אבל אם היא תקבל עוד אלפיים קולות, בייחוד במקומות בהם מע"ן (איגוד העבדים של דע"ם) אינו פעיל, ההצבעה "תסומן" כהצבעת מחאה.
אפשר גם להצביע מר"צ ולהכניס את צביה גרינפילד/להבטיח את הייצוג של זהבה גלאון, מר"צ בהחלט אינה משוש נפשי, אבל גלאון עושה עבודה חשובה. מר"צ מתנגדת לגדר (בתואי הנוכחי, כאילו שיש אחר). נכון, היא תשב בממשלת גדר (לדעתי לא יכניסו אותה), כאילו שזה ישנה משהו. בצד החיוב מר"צ היא המפלגה העקבית ביותר בתמיכה בזכויות נשים (אם מישהי צריכה תזכורת כמה לא היה פשוט לגרום לחד"ש להתנגד באופן אקטיבי לרצח "על כבוד המשפחה", שתקרא את המאמר "הפוליטיקה של הכבוד" של מנאר חסן). מחוץ לזאת, מר"צ גם פעילה באופן בולט ועקבי למען זכויות להט"ב (במצע חד"ש הן מסתתרות בשני בדלי-סעיפים, שאף אחד/ת לא ת/יראה), ובבחירות אלה מצוידת בכמה סעיפים על זכויות טרנסג’נדרים (באדיבותה של הפעילה הטרנסקסואלית נורה גריברג).
אלא שהקולות שיעברו למר"צ לא יהיו "מסומנים".
בהמשך לתגובתם של ראובן ועופר, אשמח לדעת למי כן ממליצים אורי ואשר להצביע.
תודה.
לא אחזור על דברים שכבר נאמרו כאן.
אומר רק זאת:
הקריטריון הראשי להצבעה הוא המצע הפוליטי והשקפת העולם. לא כל אישה חותרת לשוויון לנשים, ולא כל גבר מתנגד לו.
ברור שעדיף שיהיו גם עמדות נכונות וגם הרכב נכון של הרשימה. למה זה לא קרה הפעם ניסיתי להסביר בתגובה למאמרו האחרון של דוב חנין.
ולסיום, מי שמסביר למי לא יצביע, ראוי שיאמר, על בסיס אותם טיעונים, למי כן יצביע.
רשמתי לפני את תמימותך הקדושה – כל הכבוד!
רק להבהיר-לא התכוונתי שלא יכולה להיות ח"כית ערביה ראויה,אני משוכנע שלא חסרות מועמדות מצויינות.אמרתי רק שבפועל, הגברים יחזיקו במקומות הראשונים,ואם אפשר לתפוס 2 ציפורים במכה אחת ולמצוא מועמד שיוכל להיות במקום ה"משוריין" ליהודי וגם במקרה ממין נקבה, מה טוב. ואם לא, הגענו כבר למקומות הלא ריאליים.
אני מציע לאורי להצביע קדימה כי שם נשים בעשיריה הראשונה.
הפעם האחרונה שהצבעתי לכנסת היתה ב-1992 . איבדתי אז את קולי בהצבעה לרשימה של העולים החדשים שלא עברה אז אפילו את אחוז החסימה . בעוד שבוע אחרי המנעות של -13 שנה אצביע חד"ש בקלפי . זאת תהיה גם הפעם הראשונה לחד"ש , מאז ההצבעה הראשונה בשרות הצבאי בסיני ב-1974 שבה הצבעתי ל"רשימה לזכויות האזרח" .
כרגע התפרסם סקר שעל פיו 41% מהציבור היהודי תומך בהפרדה גזעית במקומות בילוי ו-68% מהיהודים אינם מעוניינים בשכן ערבי. כ-40% תומכים בעידוד ההגירה של הפלסטינים אזרחי ישראל. מבחינתי, לא לתת קול למפלגה היהודית-ערבית האמיתית היחידה (על אף כל בעיותיה) זה פעש עבור מי שמחשיב את עצמו איש שמאל.
ממש "שוויוניים"
איפה שהדיון הוא יהודי-ערבי, ברור שהנשים ידחקו לתחתית. גם יהודים וגם ערבים לא ידועים ב"שוויוניותם" הטבעית לנשים. תקרת הזכוכית פעלה גם בחד"ש. הנפנוף שלהם ב"אנחנו שוויוניים ועל כן לא משריינים" – לא רק שאינו נכון, כפי שהובהר במאמר, אלא שהוא גם מהווה עצימת עיניים לאותה תקרת זכוכית. כן, נשים ניסו להבחר בחד"ש, אבל "לא הצליחו". משום מה זה קורה בטלוויזיה, בתקשורת, בהייטק, ובכל מקום אחר. אם חד"ש מתעלמים מחוסר השוויון הזה ומתעקשים לקרוא לו "שוויון" – גם אני לא מצביעה עבורם.
הצבעת מחאה? קול פסול? דע"ם?!
בפועל הצבעת ליברמן. חיזקת את המחנה שרוצה להחריב את הדמוקרטיה הישראלית ולבטל את האזרחות של הערבים, והחלשת את המחנה העומד מולו.
ההצבעה למרצ היא האופצייה השקולה היחידה בהודעה שלך. אבל גם כאן, מה עדיף? מפלגה עם נשים במקום 4 ו- 6 שתרוץ לממשלה של אולמרט המושחת או מפלגה עם אישה במקום ה- 6 שתייצג נאמנה את השמאל ותפעל למען חקיקה חברתית?
אנשים מתייחסים לקול שלהם כמו אל לחתיכת זבל, כאילו שהבחירות לא משפיעות על החיים שלהם… פעם אחת לא מצביעים חד"ש כי יש אחמד טיבי, פעם אחת לא מצביעים חד"ש כי אין מספיק נשים, פעם הבאה לא יצביעו חד"ש כי השד יודע מה…
מבזק חדשות: כלום לא מושלם. חד"ש לא תמיד מצליחה להגיע לנוסחא שתייצג את כל הערכים של השמאל בצורה הכי טהורה, ועוד להראות תוצאות בשטח. אבל חד"ש היא האופציה הכי טובה עבור אנשים שמתנגדים לאפרטהייד בשטחים, שמתנגדים לעבדות קבלן ושמתנגדים להפרטה ולאפלייה – אז אי-הצבעה לה כי אי-אפשר לסמן "וי" על כל אחד מהסעיפים אצלה היא החלשה כוללת של השמאל ולא חיזוק שלו.
ההחלטה בידך.
ואני דווקא שהצבעתי כל חיי חד"ש – עוזבת את חד"ש לטובת בל"ד !!!
במצב שנוצר בארץ, לא ניתן להשאר עם אותו מצע לאורך כל השנים. קריאתה של בל"ד למדינה של כל אזרחיה ואשר קוראת את המפה הנוכחית השונה מאד ממה שהייתה לפני שנים
אני רוצה לתמוך בסוג מדינה שונה לגמרי.
וכן אני יהודיה שנולדה כאן. לא נעים לאמר עברתי שת שלב הפוסטציונות של נעורי
חד"ש היא לא הרע במיעוטו. היא האופציה הטובה ביותר הן לקומוניסטים והן לאנשי שמאל אחרים השוללים את המחשבה האחידה השלטת בארץ בכל תחום ותחום.
מק"י-חד"ש חותרת למדינת כל אזרחיה, למעשה מאז 1919. היא לא היחידה, אבל לעומת האחרים בעלי עמדה זו, היא מהווה גורם יציב, בעל ניסיון, המשכיות ורציפות. היתר קמו-ונפלו- קמו-ונפלו.
מאז שאני פעיל, רק עשרים שנה, זה "חד"ש או המתקדמת", "חד"ש או דראושה", "חד"ש או בל"ד" וכו’ וכו’.
אני חושב שבמאבק מול כוחות עדיפים, העמידות היא צורך ראשון במעלה.
ליובל הלפרין:
צר לי שלא הבנתה את עמדתי.אני לא מוכן
להסתפק ב"רע במיעוטו".אני לא מחליף דגל אדום
לורוד או ל"אדום-ירוק"(כמו שמציע דב חנין).
השאילה אם כך"למי כן תצביע ?"אינה רלוונטית.זו שאילה או טענה דומה לזו של אלה שהם נגד הקומוניזם בגלל שהוא מתבסס על שלילת
הקפיטליזם.
דבריי מכוונים בעיקר למגיבה עדנה לוי, אבל גם לשאר – הויכוח הוא בעצם אם יש שוויון למשל נשים בארה"ב, ואסביר את דבריי.
כיום בארצות הברית נשים בממוצע מרוויחות פחות מגברים, אבל זה רק מכיוון שהן במקצועות אחרים ועובדות פחות שעות, במלים אחרות – שכר שעה של גברים ונשים באותו מקצוע ובאותו ותק הוא זהה, לפי כל הנתונים.
בעיני זה אומר שיש שם שוויון, מכיוון שהמדד הטוב ביותר – אם גם לא היחיד – לשוויון בין שתי קבוצות הוא שכר שווה לעבודה שעת ערך. מדד שני הוא רמת חיים ממוצעת, וגם כאן נראה שיש שם שוויון. ומובן שבארה"ב, שלא כמו בישראל, יש שוויון פורמלי בין נשים לגברים.
אני חושב שביטויים כמו "תקרת זכוכית" או "ייצוג בתפקידים בכירים" מצביעים על אליטיזם ולא יותר, מכיוון שיתכן ותת הייצוג של נשים במקומות אלה נובע מאפלייה בעבר ולא יותר. גם ניתן להתווכח על המילה "ייצוג", שהרי במשטר דמוקרטי ממילא הנבחרים אמורים לייצג את העם. ואם אכן יש כשל שמובנה בתוך הדמוקרטיה הפרלמנטרית הם לא מייצגים את העם, אז ממילא לא משנה הרכב הפרלמנט.
נניח שהנתונים שלך, לגבי שכר שווה, נכונים. (רמז: הם לא). גם כך, האם אפלייה בשלב ראיון העבודה היא טובה יותר מאשר אפלייה במעמד התלוש?
או שמא אתה טוען שנשים מוכשרות פחות, ולכן לא משתלבות במשרות המכניסות באמת?
בבל"ד יש אשה במקום ראלי?
לשם השלמה, בל"ד תומכת, לצד "מדינת כל אזרחיה", גם באוטונומיה תרבותית לערבים במדינת ישראל, ובראיית הערבים הפלסטינים כחלק מהעולם הערבי. אוטופית בל"ד תומכת באחדות ערבית. אין זה פלא שעל הפוסטרים (לא לבחירות) של בל"ד מופיע נאצר.
למעשה בל"ד, למרות שמה, היא מפלגה לאומית-ערבית (קומי) ולא לאומית-פלסטינית.
בל"ד אינה מפלגה סוציאליסטית.
בהקשר זה – למרות שאני מבין את ההתנגדות למדיניות האמריקאית של הפלת משטרים, אני מתקשה להבין את הפוציניו-מוציניו עם המונרכיה הסורית של "ארנב הגולן" (כינויו של אסד: אריה – אסד – בלבנון וארנב בגולן). מילא שלושים שנות השקט בגבול הגולן, מילא העובדה שעל הידים של אסד האב יש יותר דם פלסטיני מעל הידיים של שרון, רבין וכל ממשלות ישראל מאז 48. אבל חד"ש תומכת במשטר שלא-כ"כ מזמן רצח את מנהיג המפלגה הקומוניסטית בלבנון!
הנתונים שלי הם נכונים,ולקוחים מתוך שנתון משרד העבודה האמריקאי. לפי נתונים אלה,מספר שעות העבודה ההממוצע של הנשים הינו 86 אחוז משל הגברים:
— קישור —
ושכרן הממוצע של הנשים הוא 80 אחוז משכר הגברים:
— קישור —
אם ניקח בחשבון את העובדה שחלק מהנשים שמועסקות לא עבדו לםני מספר שנים, הרי שמספר שנות הניסיון הממוצע של הנשים הינו פחות משל
הגברים, ניתםן לומר שהשכר ההממוצע לשעה, באותו מקצוע ובאותה רמת ותק, הוא זהה או כמעט זהה. ואני לא סבור שזה מראה על אפלייה בשלב ראיון העבודה.
כמובן שישנה השאלה מדוע נשים הולכות למקצועות פחות מכניסים.
זה שעברת פוסט-ציונות לא מחייב שתעברי ללאומנות ערבית, כי זה בדיוק מה שבל"ד מייצגת.
אז נכון, הם אכן בעד "מדינת כל אזרחיה", אבל יש לשים לב לתמיכתם ברודניונות אזוריות כגון סוריה, כמו שהיטיב לומר אורי ביתן.
ליובל הלפרין:
"האופציה הטובה ביותר לקומוניסטים ואנשי שמאל" היא הדרך של המרקסיזם-לניניזם.
חד"ש,לצערי הרב,לא הולכת בדרך הזו,והדבר
נתן לאימות ללא בעייה,אבל לא כאן המקום.
אציין רק דוגמה קטנה=
במצע של חד"ש דובר על שתי מדינות לשני עמים.עמדה זו מנוגדת לאינטרנציונליזם ולדרך
המרקסיסטית-לניניסטית.
על כן,שוב,לצערי,חד"ש אינה "האופציה הטובה
ביותר כל עוד היא מחוץ לדרך הזו.
לאשר,
כאן אני מפנה אותך להודעת הפורום הקומוניסטי הישראלי, המופיעה באתר זה ב"מכתבים למערכת" ובאתר האינטרנט של התנועה : — קישור —. כזכור, אנו פרשנו ממק"י בשל נסיגות. אני מדגיש: נסיגות, מדרך המרכסיזם-לניניזם.
להזכירך, גם לנין עצמו ראה לנכון עד 1912 להמשיך לפעול כסיעה בתוך המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, שזה מכבר לא הייתה מהפכנית.
לאורי ביתן וכל שאר הגולשים:
היחס של הכותב ומרבית המגיבים כאן אל המושג "מפלגה" הוא במובנה הפוסט-מודרני, מעין סוכנות לשליחת מועמדים לכנסת.
מק"י וחד"ש משתדלות, במידה זו או אחרת, להוות מפלגה במובנה הקלאסי: תנועה שינוי חברתי בכל תחומי החיים, המאגדת בתוכה חברים וקאדרים תחת דגל אחד ויעדים משותפים.
לפיכך מתבוננים ברשימה לכנסת (וגם זה באופן שטחי) ונותנים ציון לארגון כולו. מק"י פועלת מזה עשרות שנים למען שוויון בין האיש לאישה. במקומות שבהם היא חזקה היא פועלת בתנאים קשים במיוחד, לא פעם תחת איומים למיניהם, בגיוס נשים לתנד"י (תנועת נשים דמוקרטיות ישראליות), ולבנק"י ו"בני עמל", שם פועלים נערות ונערים זה בצד זה בשוויון מוחלט.
אני לא אוהב להשתמש ברטוריקת אספרסו, אבל לפעמים פשוט אין בררה. אז כן, זה ממש קל לשבת בתל אביב או במדרחוב בירושלים, ועם אספרסו או בלי אספרסו להטיף מוסר למפלגה ששוחה נגד מסורת אדירת כוח בת מאות שנה, וזאת ביישובים קטנים בעלי מבנה מסורתי חזק הנהנה מגיבויו הנאמן של הממסד הציוני.
העיר היחידה בישראל שיום האישה הבינלאומי הוא יום חג ושבתון לנשים היא נצרת. הנהיגה זאת העירייה ברגע שחד"ש היוותה בה רוב, ברשות טופיק זיאד. באום אל-פאחם למדו בנות ובנים יחד כל עוד חד"ש שלטה במועצה המקומית (שהפכה מאוחר יותר לעירייה). כשאת השלטון נטלה התנועה האסלאמית היא שינתה זאת, כמובן.
אז אל תצביעו חד"ש, אבל אל תתכחשו לנזק שאתם גורמים בכך לקידום המאבק לשוויון לנשים הערביות והיהודיות.
ליובל הלפרין:
תודה על תשובותך,אבל לצערי לא התיחסתה
למהות הויכוח ביננו,קרי המצע האידאולוגי של
חדש כולל ההצעה לחלוקת הארץ לשתי מדינות
שהיא הייתה השורש למרחץ הדמים המתמשך בין
שני העמים ותמשיך,על פי ההצעה הזו,להיות
מקור בלתי פוסק לסכסוך ורצח הדדי של חפים מפשע.וזו הייתה רק דוגמה בקשר למצע .
איני רוצה כאן להרחיב על החלפת הדגל
האדום בדגל "ירוק-אדום" כפי שמציע המועמד
השלישי והבכיר של חד"ש,דב חנין.
אבל אציין בקיצור שזו הנסיגה של חד"ש מול
התנועה האסילמית שציינתה,הוכחה טובה נוספת
של אי-הליכה בדרך מרקסיסטית-לניניסטית קרי,
בקיצור נמרץ:אינטרנציונליזם ומעמד הפועלים.
"מאבקו של הפרוליטריון בבורגנות הוא מלכתחילה מאבק לאומי, אם לא לפי תוכנו, הרי לפי צורתו. טבעי הדבר שהפרוליטריון בכל ארץ וארץ מצווה לגבור קודם כל על הבורגנות שלו."
(המניפסט הקומוניסטי).
על בסיס אמירה זו דגלו קומוניסטים בכל המאבקים הלאומיים בעיקרון ההגדרה העצמית. איחוד של כמה מדינות לאומיות כל זמן שהבורגנות שלטת בכיפה מחזק את שלטונה, כי הוא מהווה מעין קרטל.
לנין עמד על עיקרון ההגדרה העצמית. זה היה עיקר מחלוקתו עם רוזה לוכסמבורג, שלנגד עיניה עמדה האימפריה האוסטרו-הונגרית הנינוחה לכאורה, וכמו מהפכנים אחרים במרכז אירופה השלתה עצמה שהיא עשויה לעבור מהפכה כיחידה אחת, תוך התעלמות מהמתחים בין הפרולטר דובר הצ’כית לפרולטר דובר הגרמנית.
האיחוד האירופי הוא "אינטרנציונליזם"? אולי, אבל אינטרנציונליזם בורגני ריאקציוני. כזו תהיה גם ה"מדינה האחת" שיש המעוניינים בה כאן. כעת זה נשמע רדיקלי, אבל לא ירחק היום ו-18 משפחות ההון יניפוהו בראש חוצות, כמעין "פיילוט" למזרח תיכון "אחד" המוטל כולו לרגליהם, עם הרבה נפט והמון "עבודה זולה".
נמאס כבר להזכיר שאלג’יריה כבר הייתה "חלק מצרפת", מזרח טימור "חלק מאינדונזיה", סהרה המערבית "חלק ממרוקו" (וגם דוברת ערבית!)…
תגובתי האחרונה מופנית לאשר פרוליך.
ליובל:
המרקסיזם מאופיין בכך שאינו מקובע בנוסחאות אלא מעמיד מעל הכל את המציאות.
מה שאמר לנין אז לא מתאים אוטומטית לכל מקום
ובמיוחד לא בפלסטינה הקטנה.
הייתי רוצה להבין איזה צורה תקבלו "שתי
המדינות לשני העמים"איך תחבר את עזה עם הגדה,
במנהרה?,ברכבל,בגשר ענקי?.האם יהיו עמדות
מכס ובקרות דרכונים במקום המחסומים של היום?
אני מניח שאתה לא מדבר על "שתי מדינות",
אלא על מדינה אחת עם אוטונומיה תרבותית
ולאומית,אבל מבנה פוליטי וכלכלי מאוחד.
אם כך הדבר,אנו מסכימים,אם לאו,לא.
הבעייה היא שההבחנה בין "שתי מדינות" מהסוג הראשון לבין "מדינה אחת"מהסוג השני,לא חד משמעית בחד"ש,בלשון המעטה.
לגבי המצע הכלכלי ומקום מעמד הפועלים והעובדים:
גם כאן ההבחנה בין הגדרת מעמד העובדים והפועלים כמעמד המוביל למהפכה חברתית,לבין
מעמד ש"זקוק לתוספת לשכר המינימום",אינה
מספיק ברורה בחד"ש.
נכון שאני מדבר לא על "שחור-לבן",אלא על
גוונים של אפור(או של אדום)שלפעמים,קשה להבחין בהם.ושוב,אינני מוותר על אדום,פשוט אדום,ולא מחליף אותו באדום-ירוק,
או בוורוד,וכמובן,לא בכתום.
שלום אורי!
במשך שנים הצבעתימרץ ובבחירות הקודמות שקלתי ברצינות להצביע חד"ש. אך למרות הזדהותי הרבה עם העמדות הרדיקליות אותן ייצגה חדש לא יכולתי ועדיין אינני יכולה להצביע למפלגה שהפנל שהיא מציגה הוא גברי לחלוטין, מאז שתמר גוז’נסקי פרשה.בחד"ש קבוצת נשים ערביות ותיקות שעושות דברים גדולים למען קידום נשים וקידום כל האוכלוסייה, אך לצערי אין הן זוכות ליחס שוויוני. כבר לקראת ההבחירות הקודמות העברתי מסר למוחמד בארכה, דרך חברה משותפת, פעילה פמיניסטית ופעילה מרכזית בחד"ש, שהוא מוותר כך מראש עלי ועל נשים יהודיות רבות כמותי שהן,מה לעשות, גם פמיניסטיות.אך מה שעשו הפעם בחד"ש היה להתכסות בעלה תאנה.כי לא לבחור נשים שכבר הציגו מועמדות ויש להן קבלות מרשימות על עשייה זה יותר גרוע מש"ס, שם אין לפחות העמדת פנים שוויונית.וכן, חייבים לשריין מקום לנשים אם רוצים שזה ישתנה.אפליית נשים היא סוג של גזענות הנקראת בעברית מיננות. ומה באמת ההבדל ביניהן?
רק מכיוון שיצא ייצוג לשלוש הדתות בחד"ש אין פירושו שעכשיו עלינו לצפות לייצוג לכל בן מיעוטים ולכל סקטור; בשלושת המנדטים (קרי: שלושת חברי הכנסת שיהיו מטעם חד"ש) שכפי הנראה יש לחד"ש, אין אפשרות להציב גם נשים וגם נכים וגם הומואים ולסביות וטרנסג’נדרים וגם סטודנטים וגימלאים- לשם יצטרכו למצוא מועמדת לסבית נכה נוצרית, מועמד מוסלמי שגם במקרה סטודנט וגימלאי ועוד יהודי טרנסג’נדר…
מסיבה זו מלכתחילה חשבו שבייצוגים יש משהו פסול. יש לתת לכל אדם לערוך גם מאבקים ש"אינם שלו".
איזו תפיסה כיתתית מוגבלת! למה רק 3 דתות? ומה עם הדת שלי???
לא ידעתי שבחד"ש דואגים לתת ייצוג לדתות.
חשבתי שהיא תנועה חילונית.
למה לא ידעת ? זה ברור וידוע ונידון בכל העיתונות הערבית כבר לא מעט שנים, עד מתי ימשך המידור הזה בין הרחוב הערבי לבין השמאל היהודי… ?
אגב, בתנאים של הציבור הפלסטיני שישראל והריאקציה בתוכו מתאמצות לשסע אותו על בסיס עדתי זה חיובי לרצות רשימה המבטאת מסר שהמאבק הוא משותף ולא מפולג על-בסיס עדתי, רק שהצורה שזה מקבל בחד"ש היא הכרבת רשימה על בסיס עדתי משוריון בשיטת הבחירה, שזה אמנם מייצג את כל העדות אבל גם פונה לרגשות העדתיים של המצביעים ומטפח את העדתיות ("עדתיות" כאן לא במובן שמשתמשים בו בשיח הישראלי שבו עדה היא ארץ מוצא אלא במובן של עדות דתיות).
אוי, אורי. לצערי אתה כל כך צודק. הצבעתי חד"ש, אבל בלב כבד- ובדיוק בגלל הנקודה החשובה שהעלית.
אם חלילה גם בבחירות הבאות המצב יחזור על עצמו ולא יהיה יצוג נשי במקומות הריאלים- אין ספק שהקול שלי לא יגיע לחד"ש.