הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-21 במרץ, 2006 אין תגובות

בתחילת הקיץ שעבר אישרה הכנסת בקריאה טרומית תיקון להצעת חוק מימון מפלגות, שעל פיו תעניק המדינה תמריץ כספי בשיעור של יחידת מימון וחצי, לרשימות מפלגתיות שבהן יעלה מספר הנשים הנבחרות לכנסת על 30% לפחות. הצעת החוק הפרטית שהגישו ח"כ זהבה גלאון (מרצ-יח"ד), אתי לבני (שינוי) וגדעון סער (הליכוד), היתה גילגולה השלישי של הצעה דומה, שהוגשה לראשונה על ידי יעל דיין וקבוצת ח"כים עוד בכנסת ה-15. אלא שהפעם היא התקבלה ברוב מוחץ של 53 חברי כנסת (22 הצביעו נגד). מה קרה, ומה פשר השינוי? האם השתחררה בכנסת איזו שֵדה פמיניסטית? האם קיבלו עליהם הפוליטיקאים לתקן את פגמי הדמוקרטיה, או שהפעם הם הבינו שמפלגות שלא יציעו מקומות ריאליים לנשים, יתקשו לאמץ לעצמן תדמית מעודכנת לזמננו ויתכסו בדוק של אבק פונדמנטליסטי. ואם כבר חייבות, אז למה לוותר על פרס של 1.75 מיליון שקל בעבור כל אשה ריאלית? אני נוטה להאמין שתובנה זו השפיעה על הצבעת הח"כים, וכי היא אחד מסימניו של שינוי שקט ומעניין שחל באווירה הפוליטית הנוגעת למיגדר.

כי חרף העובדה המצערת ששיעור הייצוג של נשים אינו עומד להשתנות בכנסת הבאה, נראה שמסתמן שינוי לטובה בגישת הציבור ביחס לשיתופן השוויוני של נשים בפוליטיקה הלאומית. דווקא במערכת בחירות כה צפויה ומשעממת, ואולי בזכות הנימנום הכללי, המיגדר כשלעצמו כבר אינו מהווה חסם מובן מאליו בדרכן של נשים לצמרת הפוליטית (וראו ערך ציפי לבני). מטעם זה אני סבורה שהתיקון האמור לחוק מימון המפלגות פוגע ומיותר, ומוטב להרדימו בשלב שבו הוא נמצא. הבחירה בהעדפה מתקנת צריכה להיות בחירה עקרונית וערכית, וכמוה גם ההתנגדות לשריון. קביעת שווי כספי למועמדת ברשימה פוליטית מעוררת התנגדות ודחיה גם בקרב פמיניסטיות שתומכות כמוני בהעדפה מתקנת, ככלי יעיל לקידום נשים בפוליטיקה, כמו גם בתחומים ציבוריים אחרים. קחו למשל את מפלגת העבודה. השִריון רק היטיב עם רשימתה, וחמש הנשים המופיעות בשתי העשיריות הראשונות, במקומות המשוריינים לנשים הן, לטעמי, ההמלצה הטובה ביותר למדיניות של העדפה מתקנת, כל עוד יש צורך בה, ועדיין יש צורך.


השאלה היא, האם השינוי הקל באווירה מסמן את תחילתה של תפנית ממשית במעמד הנשים בישראל, שאחד מהיבטיו החשובים הוא השתתפותן השוויונית של נשים בקבלת החלטות בעלות חשיבות לאומית?


ביום האשה הבינלאומי שצויין החודש, בחרה מזכירות האו"ם לעסוק במקומן של נשים בתהליכים של קבלת החלטות פוליטיות, כנושא המרכזי שעל סדר היום. ועדת האו"ם לבדיקת מעמד האשה פירסמה נייר עמדה בו נקבע שייצוג פוליטי הולם, ואפילו שוויוני, איננו ערובה להשפעה ממשית על קבלת ההחלטות בדרגים הבכירים. על פי ממצאיה, ממשיכות נורמות תרבותיות של אפליית נשים לקיים את המחסום העיקרי שמעכב את התקבלותן של נשים למעגלים של מקבלי ההחלטות. זה המצב בכל המדינות בעולם, ובכללן גם במדינות תעשיתיות מפותחות כגון מדינות סקנדינביה, שבהן ייצוג הנשים במוסדותיהן הפוליטיים עומד על 30% עד 40%. כן, גם שם נשים חייבות לעמוד על משמר זכויותיהן ולדאוג לכך שמעמדן האיתן בפרלמנטים יקבל ביטוי הולם בהחלטות הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות.


ועדת האו"ם למעמד האשה אף איתרה סיבה לתופעה זו ולטענתה, התמיכה שנשים מקבלות מגברים, וחשובה אף ממנה – מנשים, נגועה בנקודת השקפה פטריארכלית ביחס ליכולות הביצוע של נשים. העדרה של תמיכה ציבורית משמעותית יחד עם המשך שליטתן של רשתות ה"בחורים משלנו" בחוגים הקובעים, בהון ובמשאבים הלאומיים, מחזקים את החסמים העומדים בדרכן של נשים. מתברר, שהמגזר הפוליטי, בניגוד למגזר העסקי, מתקשה להשתנות בקצב הזמן.


אך על פי כן הושגו בעולם, בעשור האחרון, מספר הישגים בולטים מבחינה מיגדרית בתחום הפוליטי: 11 נשים עומדות כיום בראשי ממשלות, וייצוגן של נשים בממשלים השונים גדל כמעט פי 30 מאז 1995. ישראל, כמה מביך, עם ייצוג נמוך מאוד (15%) של נשים בכנסת, תופסת את המקום ה-59 מכלל המדינות הדמוקרטיות.


לחברות הכנסת ה–17 אשר יבקשו לקחת חלק פעיל בעיצוב המדיניות הלאומית מומלץ אפוא להפעיל בזריזות ובחוכמה את חוק שיווי זכויות האשה (תיקון-ייצוג הולם בתהליכים מדיניים), שאושר בקריאה טרומית בדיוק לפני שנה. התיקון לחוק המחייב, "ייצוג הולם של נשים בצוותים המייצגים את המדינה או הפועלים מטעמה בנושאים הקשורים לתהליכים מדיניים, ניהול משברים לאומיים ומשא ומתן", הוא תוצר של החלטה מספר 1325 שהתקבלה במועצת הביטחון של האו"ם בשנת 2000, ותולדה של עבודה מאומצת שהשקיעו ארגונים פמיניסטיים בישראל כדי להטמיעו במערכת החוקים. אחד האתגרים שיעמדו לפני חברות הכנסת הבאה יהיה מימושו של החוק, ויש לקוות שהן יפעלו לשם כך בעקביות ובנחישות.


ועד מתי נמתין להשגת הייצוג השוויוני המיוחל של נשים בכנסת, ובלי לשלם עליו? על פי נייר העמדה של ועדת האו"ם לבחינת מעמד האשה, עלינו לצפות לשנת 2025, שבה יושג ממוצע של 30% בשיעורן של נשים במוסדות השלטוניים בעולם. ואולם שוויון מלא בייצוגן של נשים בפרלמנטים מסביב לעולם יושג רק בשנת 2040. זמן קצר לעולם, וממושך – לנשים.

תגובות
נושאים: מאמרים

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים