בבחירת רשימת המועמדים לכנסת, מועצת חד"ש נכשלה באי הבטחת מקומות ריאליים לנשים. את האמירה הברורה הזו יש להקדים לכל הסבר. נכון שבמועצה היו הישגים למאבק הפמיניסטי שניהלנו. נשים הציגו מועמדות לכל המקומות הראשונים. אשה (עו"ד תגריד שביטה) זכתה, לראשונה בתולדות חד"ש, בשליש מהקולות בהתמודדות על המקום הראשון ברשימה – מול יו"ר חד"ש, מנהיג מוכר ואהוד. אשה נוספת (מנאל שלבי) זכתה ביותר מ-40% בהתמודדות על המקום הרביעי. ובכל זאת – במבחן התוצאה מועצת חד"ש נכשלה בהבטחת בחירתה של אשה לאחד מארבעת המקומות הראשונים, היכולים להיחשב כריאליים.
אמנם חד"ש מתמודדת לבחירות הפעם עם פרק פמיניסטי עדכני ומחודד במצעה. כמועמד ברשימה, אני רואה עצמי כפמיניסט לא פחות מחברותי הנשים – מחויב לחלוטין למאבקי השוויון בין המינים בכל התחומים. אין לי כל ספק שאפעל לקדם אג’נדה של שוויון מגדרי ואייצג נאמנה את ענייני הנשים.
ולמרות זאת, היה זה חשוב עד מאוד שתהיינה לנו נשים במקומות ריאליים ברשימה. מדוע? לא מכיוון שגברים לא יכולים לייצג נשים. גברים יכולים לייצג נשים. ערבים יכולים לייצג יהודים ויהודים יכולים לייצג ערבים. כולנו מייצגים ערכים מתקדמים וככאלה – כולנו מייצגים יהודים וערבים, נשים וגברים. הימצאות של נשים במקומות ריאליים, כמו הרכב יהודי-ערבי של הרשימה, חשוב לא מכיוון שגברים לא יכולים לייצג (או ערבים לא יכולים לייצג, או יהודים לא יכולים לייצג) אלא מכיוון שהרכב הרשימה כשלעצמו מהווה, בפוליטיקה שלנו, סוג של מסר לציבור.
בכך לא הצלחנו. אגב, בדברים אחרים הצלחנו הפעם (למשל, בהימנעות מבריתות אלקטורליות שהיו מטשטשות את הייחוד הסוציאליסטי שלנו). אבל לא הצלחנו לבחור אשה למקום ריאלי ברשימה. מה עושים עכשיו? אופציה אחת היא להעניש את עצמנו (ובעצם לחזק את הימין בהימנעות מהצבעה, בהצבעה לא שמאלית, או בזריקת הקול באמצעות הצבעה למי שלא יעבור את אחוז החסימה): כיוון שלא הצלחנו במשימה אחת (חשובה) – הבה נכשיל את עצמנו בכל המשימות. למרבית הצער, במציאות הישראלית דרך כזו – של הכל או לא כלום – היא מותרות ששמאל אמיתי איננו יכול להרשות לעצמו. לחד"ש יש משימות רבות בזירה הפוליטית. וגם בהרכבה הנוכחי היא מחויבת לקדם שוויון מגדרי וערכים פמיניסטיים.
להבא, נצטרך לחשוב היטב על אופן בחירת המועמדים בחד"ש. לשיטות של שריון יש חסרונות רבים אבל נהיה חייבים להבטיח את אופייה היהודי-ערבי והנשי-גברי של הרשימה. חד"ש תצטרך לקיים חשבון נפש רציני בעניין זה. מי שרוצה להשפיע בדיון ובהחלטה מוזמן להצטרף אלינו ולסייע.
מסגרת פוליטית שמאלית עלולה לקבל החלטות שגויות. עם שגיאות לא צריך להשלים. צריך להיאבק לתקנן. אבל הדרך לתיקון לא יכולה לעבור בהחלשת הבית הפוליטי הסוציאליסטי העיקרי בחברה הישראלית. את טעויות השמאל נתקן באמצעות שכנוע. ברזל מלובן לא יועיל כאן.
בהחלט יש מה לשפר בחד"ש. נשים בסיעה בכנסת הן נושא אחד. יש נוספים. לכמה דגשים נוספים התייחסתי בדברי במועצת חד"ש ובמכתבי לחברי בארגוני השינוי החברתי. אבל כדי שנוכל לשנות את חד"ש, חד"ש חייבת להתקיים ולהתחזק. עולם חד"ש אפשרי, אבל הוא כל-כך תלוי בכל אחת ואחד מאיתנו.
אכן לשמאל בישראל יש מעט מאד אפשרויות להצבעה חוץ מחד"ש, אבל כאשר דב חנין כותב על "אופציה אחת" של הלקאה עצמית הוא שוכח להזכיר שיש אופציה שניה. אפשר להגיד טעינו ועלינו לתקן. לא בפעם הבאה, אלא עכשיו. אם הכישלון הוא אמיתי, אזי יש למצוא דרך לרוטציה של חברי הרשימה שיכניסו נשים לכנסת, אחרת אלה דיבורים מהשפה ולחוץ.
הגדה השמאלית היא הבימה הטבעית של דב חנין. אז מה הוא עושה? מזניח אותה חודשים לפני הבחירות וכשהוא כבר פונה אל הציבור שלו, הוא עוסק בעניין כמו יצוג נשים, שעם כל חשיבותו, הוא עניין של יצוג ולא של מוצג. כלומר הוא לא העניין עצמו.
אני אצביע עבור חד"ש ודב חנין, אבל אני מציע לדב, שאם הוא יצלח ויכנס – אל יזניח את הציבור שלו ואל יזלזל בעניין שנקרא תעמולה והסברה.
500 חברי מועצה בוחרים מועצה בהצבעה חשאית. כל אחד מצביע לפי שיקוליו האישיים, בין אם עקרוניים ובין עם "אישיים" סתם.
אחר כך סופרים את הקולות ומתקבלת תוצאה. איך אפשר לקחת על זה אחריות קולקטיבית? מה ההנהגה הקבועה יכולה לעשות?
פשוט נספחנו באופנה החולפת של תרבות הפריימריז, המעדיפה צורה דמוקרטית על פני תוכן דמוקרטי, גם כשהשניים עומדים בסתירה.
זה אומנם עדיף מפריימריז ממש, אבל זה מיני-פריימריז שהיעדר אישה במקום ריאלי הוא תוצאה עגומה אחת שלו.
הפתרון הוא יותר קריטריונים שנקבעים מראש ופחות בחירת "שוק חופשי". למשל, קביעת שריון לנשים באחד מארבעת המקומות הראשונים.
אבל בנוסף, הקריטריון המרכזי להצבעה הוא המצע הפוליטי. לא כל אישה חותרת לשוויון לנשים. לא כל גבר מתנגד לו.
ומי שמסביר למי לא יצביע, כדאי שיוסיף למי כן יצביע.
דב חנין מספר לנו שהוא רואה עצמו כפמיניסט לא פחות חמברותיו הנשים, כמובן שזה לא אומר שהוא מספיק פמיניסט כדי לוותר על מקומו למען שיפור סיכוייה של מנאל שלבי.
זה משהו שבכלל לא יכול לקרות, כי רשימת חד"ש נקבעת בפועל לפי מפתח עדתי (כפי שהסביר חלקית אורי ביתן), כשמוסלמים מתחרים על המקום הראשון, נוצרים על השני ויהודי על השלישי, וכבר ראינו איזה זעזוע עמוק גורם למצביעי חד"ש היהודים אבדן הייצוג היהודי, הרבה יותר מאשר היעדר הייצוג לנשים, פתאום הייצוג לבני הקולקטיב המדכא (על קולותיהם של בני העם הכבוש) הפך לקריטריון העליון לאינטרנציונליזם ואחוות עמים…
ליובל – אציין שהצורה אמנם חשובה הרבה פחות מהתוכן, אבל יש חשיבות גם לאיך שהדברים נראים ולא רק איך הם נעשים.
בכל מקרה, אף אחד לא מבטיח שעם ועדה מסדרת היו תוצאות אחרות. אני לא מכיר את העניינים הפנימיים שם, אבל למיטב ידיעתי ההרכב של הנהגת חד"ש דומה להרכב הרשימה לכנסת. ומה שאתה תציע זה שמועצת חד"ש תקבע שריון לנשים -אבל זו הרי אותה מועצה שבחרה את הרשימה.
ליורם – באמר קצת מוזר שדב חנין מתלונן על היעדר ייצוג לנשים ברשימת חד"ש, כאשר אילולא היה הוא-עצמו משתייך לקבוצת אוכלוסייה מסויימת, לא היה נכנס למקום גבוה ברשימה. ולא שהוא איננו מתאים, פשוט נראה לי שזה מה שהכריע שם את הכף.
אבל מה לעשות שהגורם המדכא את הנשים הערביות כיום בארץ הוא דווקא הגברים הערבים; לא לחינם יש במצע חד"ש סעיף על רצח על "כבוד המשפחה" אבל לא על מילת בנות, מכיוון שהתופעה הראשונה פשוט הרבה יותר נפוצה. ואם חד"ש תקבל רק 2 מנדטים, המגזר האמור יהיה 100 אחוז מהסיעה בכנסת.
ציונים כמו עופר יהלום היו רוצים שנחשוב שהגורם המדכא של הנשים הערביות הוא הגבר הערבי, כדי להסיח את הדעת מכך שהדיכוי של האשה הערביה ושל הגבר הערבי הוא קודם כל הדיכוי הציוני.
אז ככה: קודם כל אני לא תומך חד"ש אבל גם לא מגדיר את עצמי כציוני – לדעתי הקמת מדינת ישראל הפכה את הציונות ללא רלוונטית, וכל ויכוח פוליטי שמתנהל מאז 48 הוא על דמותה של המדינה ולא על הציונות שהיתה אידיאולוגיה שתמכה בעצם הקמתה.
לגופו של עניין, הויכוח כאן הוא על ייצוג למגזרים ולא לעמדות פוליטיות שונות, שהרי כל חברי חד"ש אינם ציונים. והדיכוי האמיתי הוא ע"י 18 המשפחות ששולטות במשק.
רק גברים מגיבים גם כאן, אז אין לדב חנין מה לדאוג. תוכנית החומש שלו לעשות לביתו ולקריירה שלו, מאז ההתמחות שלו אצל אמנון זכרוני, לא תיפגע מפרץ פמיניסם לא משמעותי.
תהיה הגון, כנה עם עצמך ואמיץ, ותודיע שאתה מפנה את מקומך לטובת מקום ריאלי לאשה. אל תבוא להתלונן בגדה, פשוט עשה מעשה. אחרת זה הכל דיבורים.
הנושא שבנדון רציני וקיימות לגביו דעות שונות.
ועם זאת, חבל להציע פתרונות מדומים:
כיצד תועיל הודעת חנין על נכונות להתפטר מהכנסת, לייצוג נשים, כאשר מי שיבוא במקומו יהיה גבר (ד"ר אגבריה) שלא נמנע מלהתמודד מול אשה (מנאל שלבי)?
(חנין התמודד מול גבר אחר – נציג הנגב).
כדאי להימנע מהשמצות. ובמיוחד השמצות אנונימיות.
ברבי, המתחבא מאחורי אנונימיות, מדבר על תכנית חומש לטובת קריירה. במה? בייצוג משפטי בהתנדבות של בדואים, סרבנים או תושבי שכונות?
אם יש לברבי המסתתר טענות עובדתיות – יפרוש אותן בפנינו, יזדהה בשמו ויקח על עצמו את הסיכון שבתביעת לשון הרע. ואם יש לו טיעונים ענייניים – שיסתפק בהם בבקשה.
יובל, חבל שאתה מאמץ ומפיץ את השקר שיש המשכיות רעיונית בין הליברליזם הקלאסי לבין הניאו-ליברליזם. חבל שאתה משליך את רעיון הבחירות החופשיות בשם המאבק ב"שוק החופשי".
הבחירה הדמוקרטית החופשית מבזרת את הכוח ומאפשרת למעגל רחב יותר של משתתפים לקחת חלק בקבלת ההחלטות כרצונם. הכלכלה הניאו-ליברלית מרכזת את הכוח העולמי בידי התאגידים הרב-לאומיים ובעלי-ההון ויוצרת בקרב התושבים הפשוטים תחושה של חוסר-כוח וחוסר-אונים.
על פי הסוציאליזם הסמכותני אותו אתה מציע "תוכן דמוקרטי" הוא מה שהקומץ מחליט שהוא טובת הרוב. העברת אמצעי-הייצור לידי קומץ שיחליט בשם טובת מעמד העובדים אינה דומה להעברת אמצעי-הייצור לידי מעמד עובדים עצמו, ובמובן זה הגירסה שלך לסוציאליזם היא בעיני לא סוציאליסטית.
אני מקווה שחד"ש תקבל את ההצעה של חנין במכתבו, לחתור אל דמוקרטיה השתתפותית, ותזנח כל רעיונות בדבר סמכותנות וריכוזיות. זאת ללא קשר לעובדה שאני תומך מטעמים אחרים בהבטחת ייצוג לנשים ברשימה לכנסת.
חנין מתייחס ל"פרק פמיניסטי עדכני ומחודד" במצע חד"ש, אך נדמה כי החשיבות שניתנת לפרק זה היא מסדר שני בלבד. המחשה לכך היא שבמנשר אשר מסביר את עיקרי המצע, מפורטות עמדותיה של חד"ש בנושאי שלטון ההון, הגזענות, הכיבוש והסביבה, אך מושמט החלק העוסק בנשים. נוסף על כך, עוד טרם הבחירות הספיקה חד"ש לפעול בניגוד לפרק זה במצע, הרי שסעיף 2 מורה על "יישום העיקרון של העדפה מתקנת בכל תחום שבו סובלות נשים מאפליה או מתת-יצוג" וסעיף 6 על "הגדלת ייצוג הנשים וחיזוק מעמדן בכל הרשויות הממלכתיות". האם בהתמודדות לכנסת נשים אינן סובלות מאפליה ותת-ייצוג? אם הן כן, מדוע לא הופעל העיקרון של העדפה מתקנת אותו חד"ש התחייבה ליישם? מדוע חד"ש לא פעלה עבור הגדלת ייצוג הנשים ברשות הממלכתית העיקרית בדרך הפשוטה ביותר ייצוג נשים ברשימתה שלה? כיצד ניתן לדבר ברצינות על יישום שווה של המצע בידי גברים ונשים כאשר עצם בחירתה של הרשימה הגברית היא הפרה של אותו מצע?
חנין גם טוען כי "כולנו מייצגים ערכים מתקדמים וככאלה – כולנו מייצגים יהודים וערבים, נשים וגברים". אמנם יש קשר מובהק בין המאבק הסוציאליסטי, המאבק נגד גזענות והמאבק נגד סקסיזם, אך עשייה בתחומים הראשונים איננה ערובה ממשית לעשייה בתחום האחרון, ולא כל מי שמייצג ערכים מתקדמים בסוגיות מסוימות מייצג מתוך כך ללא כל הנחה נוספת ערכים מתקדמים בכל הסוגיות האחרות. הגדרה עצמית כפמיניסט מתוך עצם היות הפמיניזם קשור לדיכוי הפלסטינים, או לניצול העובדים, היא חלקית, משום שלפמיניזם יש דגשים ייחודיים משלו, שספק אם יבואו לידי ביטוי בסיעת חד"ש המורכבת מגברים בלבד. התייחסות רדוקציונית לפמיניזם, כמובן מאליו מתוך ההתעסקות בנושאים האחרים, היא במידה רבה מס שפתיים. יתרה מכך, גם אם נוותר על התייחסות קונקרטית לסוגיות פמיניסטיות מובהקות, האם חד"ש בהגנתה על הסביבה, על העובדים, ועל ענייני הפלסטינים, מבטאת את ההיבט המגדרי של הסוגיות הללו, את העובדה שנשים נפגעות יותר מניצול כלכלי, או שנשים הן הראשונות לשלם את מחיר הכיבוש?
אני באופן אישי מתכוון לשלשל ביום הבחירות לקלפי את הפתק "ו", אך סבור כי חוסר-הייצוג של נשים ברשימת חד"ש לכנסת הוא סיבה טובה שלא לעשות כמוני. בסופו של יום על כל אחד לבצע את ההכרעה שלו, ועל כל אחת את הכרעתה שלה. היו טיעונים שהביע חנין שנשמעו לי לא משכנעים. אני לא רואה באף מפלגה "בית פוליטי", וגם לא רואה את עצמי נאמן משום טעם לאף מפלגה. גם אם אסכים באופן כללי עם הגישה של איחוד כוחות מתקדמים בהתמודדות לכנסת, יהיה עליי לזכור שחנין ציין כהישג "הימנעות מבריתות אלקטורליות שהיו מטשטשות את הייחוד הסוציאליסטי שלנו", כלומר הוא תומך בפירוד מטעמים סוציאליסטים, אך מתנגד לפירוד מטעמים פמיניסטים. אני מרשה לעצמי להניח שגם חנין אינו תומך בהישארות בכל מחיר במסגרות פוליטיות "שמאליות", תואר רחב וכללי אשר משתמשות בו מגוון של מסגרות פוליטית, ביניהן גם המפלגות הריאליות מרצ ובל"ד.
היו גם טיעונים שנשמעו לי יותר משכנעים. יש יתרונות מסוימים לדע"ם על פני חד"ש, והעובדה שרשימתה מובלת על ידי אישה פמיניסטית היא טעם חזק להצבעה עבורה, אך לדעתי דרוש מצב קיצוני בהרבה כדי לגרום לי להצביע למפלגה חסרת סיכוי מבחינה אלקטוראלית. המפלגה הירוקה בארצות-הברית יכולה להיות דוגמה טובה, אם כי גם שם הצבעה כזו היא בעייתית. מרצ, אותה תיאר חנין כ"לא שמאלית", מחזיקה ביתרון בולט בתחום הייצוג הפוליטי של נשים, ומאז חדלה גוז’נסקי להתמודד לכנסת, גם בתחום החקיקה הפמיניסטית. לדעתי גם על אלה הטוענים כי בחירה במרצ היא בלתי-מוצדקת, מכל הטעמים הנחשבים למובנים מאליהם באתר זה, לכל הפחות להודות כי בהתחשב בפער בתחום המדובר בחירה עבורה היא פחות בלתי-מוצדקת, ויותר ניתנת להבנה.
בסך-הכול כל צדדי הדיון מביעים תמיכה מסוימת בחד"ש, וכל צדדי הדיון מעוניינים להשפיע עליה כדי שתשתפר. השאלה היא האם להשפיע מבפנים או מבחוץ, והאם הצבעה למפלגה אחרת תשרת את המטרה טוב יותר מדרכים אחרות. חנין מציע כחלופה חשבון נפש שייעשה, ודיון שתתקבל בו החלטה, אליו הוא ממליץ להצטרף ולסייע. עבורי סימן השאלה הגדול העולה מהמאמר הוא האם יש לפרש את הדברים כהבטחת בחירות.
יוצאת האמת ברגעים קשים. הנה, ביקורת לגיטימית על איש ציבור המעמיד עצמו לבחירה, הופכת לענין משפטי של "לשון הרע" ? האם זה המסר של חד"ש, כדאי שנדע עכשיו את המצע בקשר לחופש הביטוי. יש אנשים שיכתבו מאמרים על חופש הביטוי אך כאשר זה מגיע אליהם, הסובלנות שלהם נעלמת. מכירים כאלה.
את הערכים של קבוצה אפשר ללמוד רק מתוך התנהלותה, ולא מן המילים.
בינתיים אנחנו למדים שנשים זה "עניין משני" כרגע, ושביקורת על פוליטיקאים (כן, גם חכ של חדש הוא פולטיקאי מה לעשות) אסורה. איזה מסר מדהים.
"תוכנית החומש שלו לעשות לביתו ולקריירה שלו, מאז ההתמחות שלו אצל אמנון זכרוני, לא תיפגע מפרץ פמיניסם לא משמעותי."- זה ביקורת לגיטימית או שזו השמצה מלוכלכת וחסרת כל שחר ולא מנומקת?!
חופש ביטוי איננו זהה לזכות להשמיץ.
גם החשיבה הליברלית תוחמת את חופש הביטוי במקום בו מתחילה זכות הזולת לשמו הטוב.
אך בכל מקרה – עדיף להמשיך ויכוח ענייני לגופו של עניין ולא להיסחף להשמצות לגופו של אדם.
חבל. בגלל זה ורק בגלל זה, פרץ יקבל את קולי ולא אתם ..
ההסבר הזה חסר משמעות.
דב חנין מציג את הבעיה כאילו קרתה בטעות, לא שמנו לב ופתאום אין אשה במקום ריאלי. אלה הבחירות השניות שלחד"ש אין אשה במקום ריאלי. למעשה זהו המצב מאז שהמפלגה גרמה לתמר גוז’נסקי להתפטר ואת מקומה תפס דב חנין.
לכן, המאמר הזה אינו מספק הסבר אלא מספק תירוץ.
דב, אם באמת כל כך חשוב לך שתהיה אשה במקום ריאלי – מדוע לא תפנה את מקומך? או מדוע לא תציע לשני הגברים המכובדים שבראש הרשימה לעשות זאת?
זה מצב בלתי נסלח.
אני ניסיתי להגיב עח נושאים הללו כבר כמה פעמים באתר אבל לא מפרסמים כנראה זה מעצבן אותי יותר מדיי ,הסיגנון נעשה עצבני אז אני מנסה לרכך ,הרבה ,את מה שיש לי להגיד.
על מנהיגי חד"ש הגברים להוריד את ראשם ולא להפסיק להתבייש ולהיתנצל,חלק קטן מלהיות פמיניסט עבור גבר זה לדעת לשתוק כשצריך ,וטוב היה אם היו מנסים את זה מאט
כל פעם שדוב חנין או כל אחד אחר או אחרת מעיזים להתיף לנו מוסר על כמה המחויבות שלנו (של פמיניסטיות בכלל )אמורה להיות למאבק הגדול כביכול
(למי יש הכי גדול ?)
זה גורם לי עוד פעם לשחרר הנחה של "אני לא יכולה להצביע למפלגה הזאת
כל מאמר כזה גורם לכם לאיבוד קולות נוסף
אבל אתם אפילו לא מסוגלים להבין כמה זה חמור כי אתם לא רואים כמה הנימה המטיפה היא מתנשאת בנסיבות אלו
כאשר במצא מפלגתכם כתוב הפלייה מתקנת והמפלגה בוחרת להציב 5 מועמדים גברים
רק כדי לכסות את כוווווול המגזרים ממש כולם חוץ מעיניין שולי 52 אחוז מאוכלוסיה
בקטנה ?
אני וגם חברותיי נוספות נדע לעשות את השיקולים שלנו אם להצביע או לחד"ש או לא למרות הבושה הזאת ותחושת הביזיון
עם חברותיי ,עם נשים פעילות ואקטיביסטיות ,איתן אני אחשוב על זה לא עם דוב חנין
זה פשוט נעשה בלתי נסבל כבר,באמת תהיתי מי עוד הייתי רוצה לשמוע משכנע אותי להצביע לחד"ש למרות כל העיניין, הה! גבר אשקנזי יהודי,להם הרי ממש חסר יצוג ,
איך אחרת הם היו נבחרים אם לא דרך חד"ש,טוב שבמפלגה דועגים שלא יעלם קולם !ממש יצוג הולם ,בסרט רע. וכך ממרומי החוסר יצוג קולו הקבוצתי בציבוריות הישראלית דוב יכול הרי ללמד אותנו איך להגיב ולמי להצביע,יד ראשונה ,ניסיון אישי ,חווית דיכוי והדרה שכובשת את ההווי היום יומי שלו
דוב חנין אמור היה בשלב הזה כמינימום של המינימום להוביל מאבק לרוטציה ושיריון אבל הוא כמו כל בני קבוצתו מעדיף את הדרך הקלה :להטיף לנשים ובני בריתם מוסר,שלא נהיה לא מוסריות חס וחלילה ,עוד נעשה איזה מהפכה במקרה ,איכסה !
וזאת בצידוקים שחושפים את בורותו בנושא ,בסיגנון ,בזמן ובמקום שחושפים את בורותו
תשמור אותי אלוהים השחורה והלסבית מגברים "פמיניסטים", משוביניסטים אשמר בעצמי
יאנה
כמה אופייני לכל כגברים הכותבים הטוענים כי המאבק חשוב ואתן הנשים באות אחר כך. אחד ההמגיבים אמר בפה מלא – מה בכלל הגיב חנין על נושא שולי כל כך כמו יצוג 50% מהמצביעות. זו התשובה של אנשי הבטחון למחנה השלום – מה אתם עם השלום הזה בזמן של מאבק מזויין. אתם לא מבינים שכל הטיעונים האלה באים מאותו מקום של הון ושלטון? נושא יצוג נשים הוא הדבר החשוב ביותר שאמור לעמוד במפני מפלגה כמו חד"ש אם צדק חברתי הוא אכן בראש מעייניה.
בקיצור, דוב חנין מקדם את הקררירה שלו על חשבון הנשים, מה חדש. ישן מאד דוקא. בורגני צפוני ממשפחה בורגנית קומוניסטית (כן, יש דבר כזה) שאוכל עם השמרנים ונבחר על ידי הליברלים ? משהו כזה. צורה למפלגה הזו.
—הבעיה שגם דעמ זה מוצר צריכה עטוף יפה מבית היוצר של אותה בורגנות החפצה לממן את גחמותיה על גב התמונות של פלשתינאים "עמלים". מעניינת מאד השותפות כביכול בין בורגנים יהודים ובין פועלים פלשתינאים ? האדון וחמורו הוירטואלי ממשיכים לעבר השקיעה בחיבוק הממסד הציוני שמושך בחוטים. ישחקו הנערים לפנינו. אם זה המצב נותר להצביע רק על פי מפתח פמיניסטי. מי שיכניס יותר נשים גם אם זה ימין קיצוני, מקבל את הקול שלי. נקודה ! גם אני צריכה לדאוג לקריירה שלי. הקץ לצביעות
ההסטוריה והביקורת הפמיניסטית המוכרת לכולנו על הלחץ המופעל על נשים להירתם לתנועות לשחרור לאומי או אתני המונעות על ידי גברים על חשבון שוויון מגדרי (ראו נשים שחורות, אלג’יראיות, פלסטיניות) מלמדת שההבטחות למימוש שוויון ‘אחרי המהפכה’ אף פעם אף פעם לא ממומשות. כל פעם מחדש גברים מצליחים לתבוע מנשים תמיכה מ’מרומי חוסר הייצוג’ שלהם (איזה יופי טופי שלנשים יש זכות הצבעה), והתגובה של חנין מופנית בהחלט כלפי נשים מהקבוצה שלו, נשים ישראליות לבנות שמאלניות. בהקשר הישראלי הכובש, להיענות לתביעה של חנין זה לא רק לקבל ולאשר את הפריבילגיה הגברית לתעל תמיד טיעונים של חוסר ייצוג לצרכיהם, אלא גם לשתף פעולה עם הלוגיקה הציונית ש’אנחנו’ המיעוט המדוכא ועל כן מוטלת על נשים חובת התגייסות.
איך אנחנו כנשים בקבוצה הכובשת מעיזות בכלל לצפות מפלסטינאיות להיאבק אם אנחנו בעצמנו מתקפלות כנשים ‘בקבוצת מיעוט פוליטית ישראלית’?
בעצם את תעדיפי את לימור לבנת על דב חנין, או את מרגרט תאצ’ר על מיליוניר כמו פרידריך אנגלס בשיטת בחירות איזורית – וסליחה על האנכרוניזם.
כל זאת מתוך אשלייה שנשים מהימין ידאגו לך יותר טוב מאשר גברים מהשמאל, ואולי זה באמת נכון – נראה לי שאת עצמך משתייכת למעמד הבינוני, אותו מעמד שכבר נאמר עליו שהוא הריאקציוני ביותר.
kiss me where the sun don’t shine
עאלק אתה פרולטריון, יאללה לפחות תשתקו כולכם. כן, אצביע למרגרט תאצר היא תדאג לי לא פחות מאשר דב חנין. אותו דבר.אבל לפחות הבת שלי תראה אשה בתפקיד בכיר ועוד אשה ועוד אשה ולא את דב חנין תובע ממני להתפקד למען הגוב שלו.
יש עוד דרך :
לא להצביע. להחרים, להחרים בגלוי ובמופגן.
הצבעה לכנסת היא ממילא השתתפות במשחק הציוני המכור, שתוצאתו נקבעה מראש ב-48, כשגירשו מפה את רוב האנשים שהיו עשויים להצביע למשהו אחר מהציונות. הבנות\ים והנכדות\ים של האנשים האלו עדיין חיים בועטים ורודשים את שכויותיהם פה, ועדיין אסור להם להצביע או בכלל לגור פה.
ועדיין, הבנים והנכדים והבנות והנכדות של המגרשים, של אלו שלחמו בצבא המגרש, של אלו שחתמו על מגילת העצמאות, של אלו שאירגנו למגרשים נשק, דורשים מהפלסטינים שנשארו, ומהנשים ומכולם לסתום את האף ולהצביע למען האינטרנציונליזם ואחוות העמים.
ומי שמצביע לשלי יחימוביץ’ כדי לקבל את פרץ, או ללימור לבנת כדי לקבל את נתניהו, אני אישית לא מאמין לה שהיא אי פעם היתה משהו אחר חוץ מציונית שמצביעה לפרץ ולנתניהו. לרשימת בל"S, לדוגמא, יש אותו מספר נשים בעשיריה הראשונה כמו לרשימת העבודה, אז מה שהופך את העבודה למגדלור פמיניסטי זה העובדה שהמקומות האלו הם ריאליים ? כלומר היותה מפלגה גדולה ? כלומר העובדה שהרבה יותר אזרחים בישראל מצביעים למפלגות גזעניות ?
למה אף אחת\אחד מאלו שקוראים (בפועל) להצביע למפלגות ציוניות גדולות שיש להם אשה במקום השביעי (או שישי, או שמיני) לא קורא\ת להצביע למפלגה היחידה שבה יש אשה במקום הראשון ?
אני, אגב, לא מצביע למפלגה הזו מסיבות אחרות, אבל שוב עולה כאן ריח חזק של שימוש בפמיניזם כתירוץ להצבעה ציונית.
אם אתה מתכוון לדעמ, היא ניראית כמו תואם דב חנין. הרבה יאפיז מתל אביב שרוצים להיות יפים וצודקים ולקבל כיבודים מאירופה וגם כסף, וערבים שמצטלמים טוב בשדות החיטה של העמק. נו חליק, זה ניראה כמו מיזם של השב"כ עם צילומים יפים. אם כבר לא ציונים הייתי מצביעה חד"ש אם היתה שם אשה יהודיה במקום הקרייריסט
לברבי – דברייך כלל לא ראויים לתגובה, לא מבחינת התוכן ולא מבחינת הסגנון. ולמרות שאני חושב שהחלטת מערכת האתר לא להפסיק לצנזר תגובות היא נכונה, כבר יש לי קצת ספקות בקשר לזה.
ליורם – יש ויכוח ישן בתנועות רדיקליות, האם ניתן לתרום לשינוי מבפנים באנמצעו השתתפות בבחירות, או שהשתתפות רק נותנת לגיטימציה לשיטה הקיימת. זו קצת נראית שאלה של ביצה ותרנגולת (ללא שפעת).
ותיקון קטן לדבריך: ב-48 אף אחד לא גירש נשים יהודיות, הן דווקא שירתו בפלמ"ח ובשאר הארגונים.
מה שנקרא "החרמה" היא למעשה אי הצבעה. אי עשייה ולא עשייה. מי שלא מצביע, גם אם הוא קורא לזה "מחרים", נמנה עם הנוסעים לחו"ל או ההולכים לים, כלומר עם האדישים, כלומר עם אלו שמרוצים מהסטטוס קוו המעמדי והפוליטי.
אין כמו ירידה באחוז ההצבעה כדי לשמש למעמד השליט ולכוחות הקונצנזוס הציוני כטיעון לכך שאנחנו "מדינה נורמלית", שכמעט כולם "מרוצים ממנה" ("אפילו הערבים!").
החרמת בחירות רלוונטית כשהיא נלווית בעשייה תואמת. הדוגמה הקלאסית היא הקומוניסטים ביוון בימי מלחמת האזרחים שלאחר השחרור מהכיבוש הנאצי. הקומוניסטים היוונים לא רק שלא הצביעו, הם ניהלו מלחמת אזרחים, כלומר נאבקו על השלטון בדרך מאחרת מאשר צבירת כוח פוליטי באמצעות הקלפי.
אבל כיום אנו חיים במדינה בעלת כלי שליטה מודרניים, שכידוע נוכחת בכל מקום ומקום. זה מגוחך להתהלך עם תעודת זהות, רישיון נהיגה, לשלם מסים, לעצור בתמרור עצור, לבקש רישיון להפגנה ולעתור לבג"ץ בתביעות צודקות, להשתתף בבחירות המוניציפליות (שכוחן בה להן מהשלטון המרכזי ושר הפנים חותם על תוצאותיהן), ופעם בארבע שנים "להחרים את הבחירות", ולהגיד שכך אני "לא מכיר במדינה הציונית".
הויכוח הובהר וחשוב שכך:
בצד אחד: עמדתה של ברבי, האומררת בגלוי שמרגרט תאצ’ר, גולדה מאיר ולימור לבנת עדיפות על כל גבר רק בגלל שהן נשים.
בצד השני: עמדה שלפיה פמיניזם הוא השקפה שגם גברים יכולים להיות שותפים בה.
ועכשיו יכולה כל אחת מאיתנו לבחור…
לא מצאתי במאמר שום רצון להטיף, לך או למישהי או מישהו.
הכותב הציג שיקולים וזכותך לדחות אותם ולהציע שיקולים אחרים.
עם זאת, הפיכת הויכוח למריבה אישית לא יכולה להועיל.
אלה לא האלטרנטיבות – (אגב האם במקרה ההודעה לא נכתבה על ידי דב חנין בעצמו שאלוף בניסוחים ?), אלא –
1. להמשיך להצביע לגברים שמגייסים אותנו למאבקים צודקים או לא
2. לנקוט צעדים משמעותיים וחריפים, וכואבים, כן כואבים, כדי לחנך את המערכת הפוליטית שאנחנו לא חיות ממילים. בקיצור, להעניש את מי שמפלה ולצפר את אלה שנותנים לנו ייצוג.
ספירת ראשים היא מעיקרו של הפמיניזם. הרי "נציגים" וג’נטלמנים היו לנו גם קודם.
לאלמוני: זה שאתה לא מוצא הטפה קשור עולי למינך הביולוגי שמקנה לך את הזכות לא לראות! מה אתה אומר
אני לא מצביעה ללימור לבנת ונראה לי שזה לא האופציה שנידונה כאן כרגע אנחנו מדברות על מפלגת חד"A לא ?.בחד"A יש מספיק נשים מצוינות או שאתם פשוט לא מכירים ?אז עולי תלכו לשטח ?או שאתם לא יודעים איפה זה ממרומי האידאולוגיה הגבוהה והכושלת שלכם ?
ושלא תאיז לי להטיף על סיגנון!!!
כשאשקנזי גבר מטיף לי מוסר על הצבעתי ופעילותי זה אישי, אני עונה אישית
לא מספיק אשקנזיה מנומסת בשבילך ?
תסבול
אני סונשים אחרות סבלנו מספיק
יאללה זה רמת רמת הדיון פה ?
לימור לבנת ?
מה אתם בכיתה א בבית ספר לראדיקאליזם ?
מה אתם לא מבינים ?מה אתם מנסין להגיד שנשים ערביות בחד"A לא ראויות לייצג את עצמן ואת האחרים בכנסת,חייבות גברים ?ועוד יהודים שסוף סוף קולן ישמע בכנסת ?
דוב חנין מצהיר על עצמו שהוא מציג אותנו ?
יהודיות וערביות ?
מאיפה היומרה ?
מאיפה הגאווה ?
אם אני הייתי מצהירה פה שאני מייצגת מזרחיות או פלסטינים זה היה צורם למישהו ?
מישהו ?
לא יקירי גברים כמוך לא יכולים להיות שותפים למאבק כי אין להם רצון לוותר על כוחם המופלג
כי הם נהנים להיות כל כך חזקים כל כך צודקים עם מאבק הכי גדול
יש גברים אחרים ויהיו עוד אני מקווא כמו הישם נפא,איתמר שחר ואורי וואלטמן ואחרים טובים חלקם גם משתתפחם בדיון הזה ,שהם שותפים אמיתיים ,לא אתה.לא עם ההתנשאות וההטפה שלך,גברים שעושים מאמץ יום יומי כדי להיות חלק במאבק הפמיניסטי
הגיע זמן שתלמדו מהם אם לא למדתם מאיתנו .
לעיניין היצוג הכללי
אנחנו תומכות ביצוג גדול לנשים בכל המפלגות,זה קשור לתפיסה הכללית שאם באמת יהיו שם 50 אחוז נשים (מי מה שאני קוראת פה עדיף 100 אחוז )חלקן תהינה פמיניסטיות
חלקן תהיינה אף פמיניסטיות ראדיקאליות
זה הסיפור
תלמדו קצת
תקראו קצת
ותקשיבו הרבה !
אל תחשפו את הברות שלכם כאילו כלום
זה מביש ,
אם המאבקים הם "צודקים או לא" זוהי בעצם השאלה האמיתית.
אוי לו לפמיניזם שעוסק בספירת ראשים, גם אם זה לא פעולתו העיקרית. כי איזה ראשים הוא סופר – לא את אחוז הנשים במשתכרי שכר מינימום, קרבנות הפשיעה או תושבי שכונות המצוקה, אלא את האחוז בפרלמנטים ובהנהלות למיניהן – כלומר מערבב בין סיבה לתוצאה, שהרי ייצוג הנשים באליטות נובע ממצבה של האישה הממוצעת ולא להיפך.
מי שמצביע או מצביעה למפלגות ימין מכיוון שהן מציבות הרבה נשים כמועמדות, רק גורם נזק לרוב הנשים ולא יותר.
ליב"ח: בל"ד בחרו את הרשימה כשהם מודעים למספר הח"כים שהם צפויים לקבל. לכן טענתך, שלבחור במקום 7 ברשימה שצפויה לקבל 2-3 מנדטים זה אותו דבר כמו לבחור אשה למקום 7 ברשימה שצפויה לקבל 15-20 מנדטים היא זריית חול בעינים (דווקא משום ש"המשחק מכור").
ונכון, המשחק מכור, השאלה היא מה עדיף: לנסות להשיג מה שאפשר במסגרת המשחק המכור או להכריז על עמדה של החרמה (אבל מצד שני, להיאבק באמצעות בתי המשפט הציונים כמו ש"עדאלה" עושה). שאלה טובה באמת.
ולמרות הכל, בדקה התשעים כדאי להניח בצד את הפנאטיות הפמיניסטית האווילית, את הפנאטיות האנטי-ציונית המתלהמת של המחרימים וגם את הנאיביות המסוכנת של מי שחושבים שדב חנין בכנסת זו ישועה גדולה כשלצידו אדם מסוגו של מוחמד ברכה.
הפעם מצביעים הצבעה טקטית.מצביעים כדי לחסום את גוש הימין וכדי לחשק את אולמרט בקואליציה שיש בה את עמיר פרץ. מצביעים עבודה. זו אחריות, זו בגרות וזה צו השעה.יש מספיק אנשים בימין שינסו להכשיל את הגוש החוסם של השמאל. או שאת/ה איתנו או שאת/ה איתם.
הכל נקבע בהנחתות מלמעלה, כמו בימים שמוסקבה היה קובעת הכל, גם אם מוסקבה כבר לא שם. פוטין?
לנמרוד:אני מקווא שיגיע יום ואתה ואני לא נצביע לאותה מפלגה כאשר היום זה קורה מחוסר בחירה אני מתביישת בך
בגזענות שלך ,בשוביניזם שלך ,ברמת הניתוח הרדודה שלך.
למה אתה מתכוון אדם מסוגו של מוחמאד ברקה ?פארלאמנטאר השני הכי פעיל בנושא החברתי ?
או עולי ערבי ?או עולי אדם גאה בזהות הפלסטינית שלו ?מה הכי מפחיד אותך ?נשים מודעות ?ערבים מודעים ?נשים ערביות מודעות ?
אנשים פחדנים מסוגך הם הבעיה של המפלגה הזאת
בתקווא ויעזבו אותנו לנפשנו,אמן
מי לא מתלהם ?
נשים ופמיניסטים כן
ערבים ואנטי ציונים כן
מזרחים ועניים כן
אז מי לא ?גברים ציונים שאין להם דעגות ,למה שתתלהם נמרוד אמזאלק
אותך הרי לא משתיקים,לך הרי מקשיבים ,אתה הרי יושב במגדל השן המוגן שלך
בתוך הפריווילגיה של רוגע,כאשר דוב חנין אותך באמת מייצג,מלא מאה אחוז,מזל טוב
אז תהיה רגוע
רק את תתגאה ברוגע שלך
כי זה מצביע רק על דבר אחד :שלא אכפת לך
קינדרלך!
ניסיתי לקרוא מקצת מן התגובות וגיליתי בהפתעה מסויימת כי רק חלק קטן מן התגובות התייחסו לארגומנטים. כך למשל הסקולרית יאנה מודיעה לנו כי אסור להיות רגוע וכי דב חנין לא מייצג אותה לא משום שעמדותיו אינן מקובלות עליה אלא רק בשל אברי הרבייה שלו. זה מצער. כדאי מידי פעם לעסוק בארגומנטים ולא רק בהצצה אל מתחת לתתחתונים.
ייצוג הוא טוב ובעל ערך אבל קודם כל ראוי גם לשאול איזו מפלגה תעשה עבודה טובה יותר בקידום המטרות שראוי שמדינת ישראל תשיג: סיום הכבוש, שוויון פוליטי וחברתי ועוד ועוד. התשובה על שאלה זו איננה פשוטה והיא דורשת טיעונים. מי שמסרב לשמוע טיעונים משום שהרשימה "לא מייצגת" איננו תורם את התרומה הצנועה שהוא יכול לתרום למימוש שינוי מסוג זה.
נו, וחוץ מגסות רוח ואלימות מילולית בוטה, עפ"י מיטב המסורת של הפמיניזם המיליטנטי, יש לך עוד משהו להציע, יאנה?
אני חושב שלא. אין לי שום עניין לנהל איתך ויכוח לגבי מוחמד ברכה. לא משום שאין לי מה לומר עליו אלא משום שאין לי שום צורך לומר דבר כלשהו לטיפוס מסוגך.
נשים מודעות? ערבים מודעים? מה זה? מודעים למה? אם את באמת רוצה לעשות שירות לנשים ולמגזרים אחרים שאת רואה אותם כנפגעים, עשי להם טובה והפסיקי לייצג אותם באלימות כזו, ברדידות כזו, ובאוסף סיסמאות שלקוחות מתקצירים של קורסי מבוא של תואר ראשון. אה כן, ותפעילי את בודק האיות על הטקסטים שלך לפני שאת מפרסמת אותם. את זה אני אומר בתור כותב עברית… מודע, כמובן.
אני עובר שוב ושוב על המאמרים באתר ועל
התגובות הרבות,כולל במאמר הנוכחי,וכמעט
שלא מוצא התיחסות או דיון בנושא "החברתי-
כלכלי",כפי שמוגדר לאחרונה,שבהגדרה נכונה
יותר נתן להגדירו כמלחמת מעמדות,כן פשוט
ולענין=מלחמת מעמדות.
מרבית הדיונים הסוערים הם מסביב לייצוג
זה או אחר,ל"מיגזר" זה או אחר,כאילו המעמדות
נעלמו,ואנו חיים בעולם של"נשים" או "גברים","יהודים" או "ערבים",מבלי להבחין
שבין גברת הריזון מבנק הפועלים וגברת לונה
משכונת הארגזים,נפער תהום בלתי נתן לגישור,
ובין בעל חממות ומפעלים ערבי בנצרת ומובטל
יהודי מדימונה לא קיים רק סכסוך לאומי,אלא
גם מעמדי.
היום,כולם מחולקים במגזרים,כמו פסיפס בלתי
מסודר שלא מסביר ולא מתאר כלום.
המציאות שונה:לא שאין "מגזרים",אבל בכל
המגזרים האלה עובר חתך עמוק המפריד לא
בינהם אלא בתוך תוכם.
והחתך הזה הוא החתך המעמדי:
מצד אחד,אלה החיים מעבודה של אחרים ומוצצים
להם הדם ואת החיים,ומצד שני,אלה שנותים את
מיטב שנותיהם הפעילות,להעשיר ולפרנס אחרים.
וכל עוד,כותבים ומגיבים יקרים,לא תבינו
שהחתך הזה הוא העקרי והמקור של כל המתחים
והסכסוכים האחרים בין "מגזרים",אתם פשוט,
מפספסים את העיקר.
נמרוד, להעיר על כתיב ואיות באינטרנט זה בניגוד לכל כללי האתיקה ברשת. שלא לומר – דבר שעושים כאשר אין טיעון יותר מוצלח.
מגוחך ועצוב לראות כמה גברים מנסים להחזיר אותנו למקום ולהזכיר לנו להתנהג יפה ("לא רוצות להיות נחמדות", אמרה מישהי?), עד שאתם לא רוצים ולא יכולים לראות את מה שנשים מופלאות תורמות מזמנן היקר כדי להסביר לכם.
אני מפנה אותך שוב להודעות של יאנה – אתה יכול ללמוד מהן הרבה אם רק תוותר לרגע על עמדת ההתגוננות.
אני מפנה אותך לחשוב לרגע מהי אלימות ומהי השתקה.
ולבסוף, אני מפנה אותך לעשות בדיקות איות לעצמך.
לעלון:אני בשום פנים לא מסרבת לשמוע טיעונים,אני גם טוענת את טיעונים דומים ואחרים לחברותיי שמרגישות בעקבות מאמרים כמו אלו, שעדיף כבר לא להצביע מאשר להצביע חד"ש, פשוט לא מדוב חניןן ולא בנסיבות הללו.יש דברים שלא עושים.דוב חנין יכול לשכנע אותי להצביע לחד"ש? בוודאי!הוא המועמד של המפלגה זאת חובתו וזכותו ,אבל לא בהקשר של בניית אייררכיה של מאבקים ,זה חשוב זה פחות חשוב ואני קבעתי ,האני הזה הוא בעייתי ביותר כאשר מדובר במועמד שהוא בא מתוך קבוצת אליטות בישראל.למי שיש כוח מתוקף ביולוגיה,מעמד,לא יכול לוותר על מאבק עבור אחרים/ות שאין להם את הכוח הזה, זה פשוט לא זכותו.עם כל הכבוד הגדול מאוד שיש לי לפועלו בתחומים אחרים ואני מאמינה שהוא יהיה פארלאמנטר למופת.כמו כל הפארלאמנטרים של חד"ש.
דוב חנין יכול צריך וחייב לכתוב כאן מאמרי שיכנוע,אך בלי להתנשא על מאבקים אחרים ותוך כבוד למאבקים אחרים.את הכבוד הזה אני לא מצאתי לא כאן ובטח לא ברשימות שלו בבלוג.
פמיניזם זה לא זכויות נשים,במובן הצר של המוסג, זה מאבק כוללני ,אידאולוגיה,ראיית עולם.
הטענה על מפלגות אחרות שמועלת כאן שוב ושוב לא רלוואנטית,כמו שאני לא מצביע לגברים מליכוד כך גם לא לנשים מליכוד,כך אני מבינה גם אתה ,אבל מי מה שידוע לי לימור לבנת לא מהנשים המועמדות בפוטנציאל בחד"ש ,אז זה פשוט לא רלאווטי.תתיחסו לנשים מחד"ש ,ערביות,מנהיגות,פמיניסטיות.האם הן מייצגות את עצמן יותר טוב מדוב חנין ?כן.
פשוט.
על איברי רבייה,ראה את הרשימה השניה שלי דיברתי על גברים פמיניסטיים,או בני ברית אמיתיים,כאלה שגם פועלים לא רק מדברים,כן ירבו,זה לא ביולוגיה,זאת אידאולוגיה,שלגברים לוקח יתר להיכנס אליה,מסיבה פשוטה שהם אינם חווים את הסוגים האלו של דיכוי,או חווים אותם אחרת ,לא כי הם רעים לא כי הם מתכוונים לרע.אבל חלק מגברים עושה מאמץ אמיתי להבין,להישתתף להשתנות, וכאלה הם בהחלט בני ברית.איתם עולי נעשה מהפכה משותפת.
אם כל הטיעונים הללו של למה כן חד"ש לא היו נאמרים בהקשר הזה לא הייתי אומרת מילה רעה.אבל אייררכיה כל כך גסה של מאבקים מאוד צורמת.
.לנמרוד
טיפוס מסוג של מוחאמד ברקה ,טיפוס מסוגי
העולם מלא טיפוסים שלא לרוחך…תנחומיי
מודעים/ות לדיכוי ,מודעות/ים לזהות,מודעים/ות למאבק והקשריו.מודעות מודעים לכאב של בנות ובני קבוצתם ובני/ות הקבוצות האחרות.לפוליטיקה של הקבוצות הללו.
לכן ,תסלח לי, מודעות לעיברית לא עושה עליי רושם,לא בדיוק מיעוט מדוקא במדינה.אבל מאוד מאפיין את חשיבה שלכם כאשר הכל באותה ערימה וכולם מייצגים את כולן.
לך אין לי שום דבר אחר להציע, אבל תמיד חשוב לשאול, אל תוותר.
אני לא אמרתי כמו ששמת לב שאני מייצגת,אני אמרתי שאתה וכמוך לא.
רדידות למדתי ממך,אתה אומר שיוצא לי אוטנטי ? תודה.
או אא ,בוא באמת תתיף לי על העיברית שלי עולי נשווא אותה לרוסית שלך ונראה מה יוצא ?:)נדמה לי, לי יש גדול יותר :),
במקום לשאול את עצמך למה באתר הזה מתפרסמים ומגיבים כמעט רק אשקנזים אתה גם מגדיר בבירור למה :לא מאייתת, לא קיימת ,כל כך פשוט, כל כך ברור.
רק הערונת ליאנה :
נשים וערבים אינם מיעוטים מדוכאים בישראל אלא רובים מדוכאים. למרות הנטיות הרדוקציוניסטיות של אשר פרוליך, חשיבה במונחים של רוב מדוכא בהחלט צריכה לחבר אותנו גם לשאלה המעמדית העומדת בבסיס החברתי של צורות הדיכוי ה"אחרות" (כפי שכולנו יודעים לצטט מהמרקסיזם וכו’ וכו’).
אגב, את ונמרוד לא מצביעים לאותה מפלגה – הוא מצביע מערך (מרוב שהוא נגד לאומנים).
ליורם בר-חיים:
תודה על הקיטלוג שלי כבעל "נטיות רדוקציוניסטיות".
תודה, כבדרך זו,צירפתה אותי לקרל מרקס
ול"נטיות הרדוקציוניסטיות" שלו במטריאליזם
ובכלכלה,ובדגש שלו ב"חומרי" ובקונקרטי.
נמרוד, אני חוזרת ואומרת: כנס לכל אתר שעוסק באתיקה ברשת. להעיר באינטרנט על איות וכתיב זה גסות רוח. זו גם חוצפה והדגשת עליונות ברמות שבכלל לא מאפשרות לי לרצות להמשיך בדיון על האספקט הזה (אבל יפה שאתה מציין שיש לך בת זוג דוברת רוסית, פן נחשוב שאתה גזען, למרות שאני לא בטוחה שזה עזר לך).
רוסיות הן לא אשכנזיות, חלקנו אמנם מגדירות את עצמן כך, אבל אני לא חושבת שאתה יכול להחליט בשביל יאנה, בשבילי או בשביל כל אחת אחרת, אם אנחנו אשכנזיות או לא.
"מי שיוצא למתקפה, שיידע לספוג פגיעות", זה לא רק משפט מפלצתי אלא גם טיעון קלאסי כנגד הפלסטינים, אגב. החזק תמיד חושב שהוא בהגנה עצמית. כמו גם המשפט "תחשבו על זה" – אתה חושב שבלעדיך אנשים לא חושבים?
וגם קריאות ל"אחדות העם" יעבדו לך יותר טוב בימין. זה הולם יותר את תפיסת העולם שלהם.
ליאנה אני יכול רק לומר – אם מה שאת מעלה כאן, אם הגישה המיליטנטית הזאת היא פמיניזם הרי שאני מצהיר בזאת על עצמי כאנטי-פמיניסט מושבע וכמי שמוכן להילחם בפמיניזם ולהלום בו בכל מקום שבו ירים את ראשו.
ומה הקשקוש הזה על אשכנזים? מה יש לך נגד אשכנזים, יאנה? מה נטפלת אליהם? את עצמך הרי אחת מהם… ודווקא לי את מטיפה בעניין הזה? מאיזה חלק באשכנז באה משפחתי, משפחת אמזלק, לדעתך? נמאס כבר מכל היהודים המתחזים לערבים מסוגו של הבר חיים ההוא ומכל האשכנזיות המשועממות שמתחזות למזרחיות מדוכאות. לא דיכוי ולא נעליים. התבכיינות מזויפת ותו לא.
לאינה – אין שום דבר פסול בלהעיר למישהי שכותבת בפורום עברי על השגיאות הקטסטרופאליות שלה. אפשר להפגין מינימום של כבוד לקוראים על-ידי העתקת הטקסט למסמך "וורד" והרצת בדיקה אוטומאטית של איות. גם אני, ששפת האם שלי עברית, עושה זאת. אבל מה פתאום שפמיניסטית גאה תפגין כבוד למישהו?! לא, היא תזלזל בכולם עד הסוף ותטיח בפרצופם טקסט עילג וקלוקל. זה בוז. זו התנשאות. זו גסות רוח. אני לא מנסה לכתוב ברוסית כי איני מתיימר לדעת את השפה. כשאני רוצה להבין משהו הכתוב ברוסית אני מבקש מבת זוגתי שתתרגם לי. ההערה שלי בעניין זה לא באה במקום טיעון אלא כתגובה לזרם הגידופים שהופנה לעברי. מי שיוצא למתקפה שידע (או שתדע) לספוג פגיעות.
הטיעון המקורי אגב, נותר כשהיה – קריאה לכל האלמנטים הלא-פנאטיים בשמאל להתאחד בהצבעה למפלגת העבודה כדי לחזק אותה בקואליציה שתקום, כמעט בוודאות, עם "קדימה". האלטרנטיבה לכך היא קואליציה של אולמרט עם הליכוד, החרדים והאיחוד הלאומי. תחשבו על זה.
הצבעתי בעבר לחדש ולמר"ץ, אך לדעתי עדיפה כיום הצבעה ישירה לקדימה. מפלגת העבודה, אם היתה בשלטון, לא היתה מוציאה את ישראל מעזה. שרון וקדימה, כן!
אינה – דווקא הדיון בנושא השפה מעניין מאוד וגם, אגב, קשור מאוד לנושא המאמר שלמעלה שכן גם הוא עוסק בייצוג.
מה מייצג סגנון הכתיבה של יאנה כאן? לפחות שני דברים. בואו נבחין ביניהם: ייצוג אחד הוא של הזרות הלשונית והתרבותית של מהגרת. האם בתגובתי התייחסתי לאספקט זה? האם תקפתי אותו? האם אי פעם תיקנתי למישהו כאן איות כאשר היה ברור שהבעיה היא אך ורק חוסר ידע בשפה? מעולם לא עשיתי זאת. זאת הסיבה שגם "השחלתי" לתגובתי את ציון עובדת היותה של בת זוגתי דוברת רוסית. אין ולא היה כאן שום ניסיון מצידי להתייחס לאספקט הזה.
אבל הכתיבה של יאנה מייצגת דבר נוסף – את העמדה שהיא לוקחת בדיון הספציפי הזה. פה אני טוען שהטון התוקפני מותיר רושם שאין מצידה ניסיון להשתלב בדיאלוג אלא לנאום – לתת מונולוג רצוף סיסמאות וקלישאות בנאליות. עניין השגיאות קשור בכך קשר הדוק. אפשר כמובן להתעלם משגיאות כתיב פה ושם. אבל מי שיעיין שוב בהודעות של יאנה יגלה שמדובר ברצף של טקסט שכמות השגיאות בו חורגת מכל פרופורציה סבירה. יתרה מכך, חלק מן השגיאות הן שגיאות הקלדה. מה כל זה אומר לנו? אחד מן השניים: או שיאנה אינה יודעת להשתמש במחשב ולכן אינה יודעת כיצד להקליד וכיצד לבדוק את האיות שלה ולתקן (ומדובר בפרוצדורה פשוטה), או שלא אכפת לה. אני נוטה לחשוב שמדובר באפשרות האחרונה. ואם למי שמדברת איתי לא אכפת ממני, למה שארצה לדבר איתה? למה שאתאמץ להבין עברית עילגת אם הכותבת מראה לי באופן מופגן שהיא אינה מוכנה לעשות אפילו מינימום של מאמץ כדי להיות יותר קוהרנטית? על כך יש לי זכות מלאה להגיב.
ואגב, אם כבר מדברים על פמיניזם ותיאוריות ג’נדר, אני מפנה אתכן לכתיבתה של ג’ודית באטלר ובמיוחד למה שטענה ביחס לשימוש בסגנון כתיבה אלים. לטענתה סגנון כזה אינו רק מייצג אלימות אלא הוא מכונן אותה כאקט ממשי (אקט לשוני).
וגם על זה כדאי לחשוב. אופס, סליחה… הרי כבר חשבתן גם בלעדי.
אינה מטיפה כאן מוסר על חוסר הנימוס שבתיקון טעויות כתיב וניסוח, כנראה שהערות "לא מנומסות" על "שגיאות כתיב"(ואני אקח את זה צעד אחד יותר מנמרוד, יאנה בבירור שוגה בכתיב *בכוונה*) מהותיות יותר מסגנון נפוח, אלים ובעיקר מגוכח של הכותבות היענו פמיניסטיות כאן. אגב רוסיות הן אשכנזיות מתוקף הגדרת האשכנזיות כקבוצת היהודים האירופאים, מצטער אם את נעלבת, את יכולה ל"להגדיר" את עצמך כמזרחית או כחתול אם בא לך, רק שזה קשור למציאות בערך כמו שאמזלק הוא אשכנזי מפולין.
בכל מקרה כמה תהיות שאלה שעלו לי מכל הדיון הזה,
מדוע נשים הן קבוצה נפרדת? מדוע לגברים יש את הזכות להחזיק בדעות שונות ולהאבק מאבקים שונים ונשים הן "פמיניסטיות" כאילו שעזמי באשרה וליברמן רחוקים יותר באיזשהוא אופן מאמונה אלון ושולמית אלוני.
הלכתי לשאול את אמי, מזרחית אותנטית והאשה הכי ישרה וישירה שאני מכיר, היא אמרה שככל שהיא יכולה לשפוט ממרום שנותיה ההבדל בין אשה לרעותה גדול יותר מההבדל בין "נשים" ל"גברים" ושהטענה הבסיסית כאילו אשכנזיה מצפון תל-אביב(או הרצליה) יכולה לייצג מזרחית מובטלת משדרות יותר טוב ממזרחי משדרות רק בגלל שהיא אשה היא פשוט גזענות ג’נדרית, ניצול וחוצפה לא קטנה, עד כאן אמא.
מדוע בכלל שישריינו מקום לנשים? אם נשים הן רוב "מדוכא", מדוע הן לא רב בחד"ש? מדוע הקאדרים לא מלאים בנשים פעלתניות הנלחמות ליצוג, איך זה שרב המצביעים לחד"ש הם גברים? זה די ברור שאם הפלסטינים היו רב בישראל היה ראש ממשלה פלסטיני משום שלפלסטינים ברמה כלשהי יש אג’נדה לאומית משותפת, הנשים הן רוב בישראל ובכל זאת יש תת-יצוג לנשים לרוחב כל השדרה הפוליטית, מדוע? בגלל "גזענות אנטי-נשית" כמו שמספרות לנו כאן מנפנפות הידיים? או בגלל שלנשים *אין* אג’נדה משותפת אמיתית והן בוחרות בהתאם לדעותיהן הפוליטיות ולא בהתאם למיקומה היחסי של דליה איציק ברשימת קדימה. הזלזול הזה בנשים מצד "פמיניסטיות" פשוט מצחיק.