מאות, אולי אלפי, פגזים ירו תותחני הצבא הישראלי עד כה לעבר "אזורי שיגור הקסאם" בעזה, וחוץ מאשר להרוג ולפצוע כמה ילדים ואזרחים פלסטינים ולבזבז מיליוני שקלים (כל פגז עולה אלפי שקלים) הקסאם לא מושתק. גם מאות, אולי אלפי, הטילים שנורו ממסוקים לעבר "חוליות קסאם" לא עזרו. הנשק הישראלי המודרני מונחה לייזר וצעצועי טכנולוגיה אחרים לא מצליח לפי שעה להתגבר על הטיל הפרימיטיבי והלא מדויק. משגרי הקסאם ממשיכים לשגע את ישראל.
לא אחת אני נשאל על ידי כל מיני נשמות טובות, מה דעתי על ירי הקסאם? האם אני רואה ביורים לוחמי התנגדות נגד הכיבוש? שהרי "הכיבוש בעזה הסתיים". שטיפת המוח הישראלית הצליחה להחדיר את הנימוק הזה למרבית האוכלוסייה.
אם כן, אני אומר ליריביי הפוליטיים, יש לי חדשות בשבילכם. הכיבוש בעזה לא הסתיים. הוא רק שינה את קווי התיחום שלו. עזה ממשיכה להיות מכותרת על ידי ישראל. היא למעשה מחנה המעצר (אלמלא הקונוטציה הייתי משתמש במלה ריכוז) הגדול ביותר בעולם.
ישראל לא מקיימת את מעט התחייבויותיה, כמו המעבר החופשי בין עזה לגדה, ויש לתנועת ההתנגדות הפלסטינית סיבות מצוינות להמשיך בהתנגדות. הקסאם הוא אחד הביטויים לכך.
לא אחת כתבתי בטוריי ומאמריי בעשרות השנים האחרונות כי אכזריות המתקומם הוא השתקפות של אכזריות הכובש. לא המצאתי את הגלגל, אמרו זאת לפניי. השבוע קראתי את ההקדמה שכתב הפילוסוף הצרפתי ז’אן פול סארטר ב-1961 לספרו של פרנץ פאנון "מקוללים עלי אדמות" (יצא לאור לא מכבר בעברית בהוצאת בבל) שם הוא אומר דברים דומים. גם סארטר לא המציא את הגלגל בנושא זה. אמרו זאת לפניו. אני עומד על כך כדי להזכיר לכמה ליברלים יפי נפש, שמעקמים את האף לנוכח אכזריותם של החמאס והג’יהאד, ושוכחים שמקור הרע מאז יוני 1967 הוא באכזריותו ורצחנותו של הכובש.
נכון שהייתי מעדיף תנועת התנגדות ללא מרכיב פונדמנטליסטי דתי, יותר נכון וצודק מנקודת מבטו של איש שמאל לתמוך בלוחמי חירות נוסח מנדלה מאשר נוסח השייח’ יאסין. למנדלה הייתי שוקל להצטרף. אולם בל נשכח כי הכובש הישראלי אחראי במידה רבה לצמיחתה ועידודה של תנועת החמאס.
כל עוד לוחמי ההתנגדות הפלסטינים, על פלגיהם, נלחמים נגד הכיבוש, הם בהגדרה לוחמי חופש, במובן של חופש מהכיבוש. לא כך באשר למשטר הפנימי אותו הם מקימים. כפי שקורה לא אחת במדינות שהשתחררו מקולוניאליזם, הכיבוש החיצוני הוחלף בדיכוי פנימי. שוחרי זכויות האדם נאבקים נגד שני סוגי העריצות.
הדרך היעילה והקסומה להפסקת ירי הקסאם היא בהפסקת המצור על עזה, בפתיחת מעבר חופשי בינה לבין הגדה, בסיוע כלכלי רחב היקף שייתן תקווה ליציאה מהדיכוי, הדלות והעוני.
סלימן אל עביד
עיתון "מעריב" יצא בתחקיר מאוד יחצ"ני בפרשת הרשעתו של סלימאן אל עביד ברצח הנערה חנית קיקוס. מסקנת התחקיר היא, סלימאן אל עביד אינו הרוצח. הוא יושב כבר 13 שנים בכלא, כשהרוצח האמיתי מסתובב בחוץ. יוזמי התחקיר טוענים כי המשטרה התרשלה בחקירה, והם מביאים שורה של דוגמאות.
בעיקרו של דבר התחקיר לא הפתיע את אלה שעקבו אחר המשפט. היה ברור כבר אז כי המשטרה תפרה תיק לסלימאן אל עביד, ובית המשפט הרשיע, עוד לפני שמצאו את הגופה. בישראל אין קל מאשר לקחת אזרח בדואי שחור, ולטפול עליו אשמה נוראה ללא כל הוכחות. חוקרים אלימים כבר יודעים להוציא הודאות שווא. ב-40 שנות הכיבוש הפכה ישראל, כפי שידוע לכל, למעצמה עולמית בתחום העינויים.
כאשר החלו הדיונים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתבתי לשופטי ההרכב, גלעד גלעדי, צבי סגל וניל הנדל את הדברים הבאים: "זהו משפט טעון מבחינה אמוציונלית. ערבי נאשם ברצח נערה יהודיה – אירוע שכאילו הוזמן על ידי גזעני ישראל; מזון חיוני להזנת השנאה נגד ערבים… יכולתו של אזרח ערבי לזכות במשפט הוגן נתקלת בקשיים רבים. אין זה סוד כי הגזענות הישראלית חדרה למערכת המשפט ולצערי נערמו פסקי דין לרוב, מהשלום דרך המחוזי ועד לעליון, הנגועים באפליה ודעות קדומות כלפי ערבים. שנאת ערבים הולידה עיוותים משפטיים והפרות בוטות של כללי הצדק הטבעי. אני חש חובה להזהיר אתכם לבל תפלו לתוך פח היקוש של עשיית משפח בדומה לשלושת שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה שדנו ב-1985 ברצח דני כץ… יותר מדי שופטים בישראל יכולים לחיות בשלום עם העובדה שאזרחים (בעיקר אם הם ערבים) יושבים על רצח שלא ביצעו… היום אפילו לא צריך את גופת הנרצחת על מנת להגיש כתב אישום על רצח נגד סלימאן אל עביד. סיכוייו לזכות במשפט הוגן תלויים במידה רבה ברמת עמידותכם בפני חיידקי הגזענות. אני מקווה שאתם מודעים למצב זה ומזהירים עצמכם כל בוקר מחדש לא ליפול חלל, לא ללכת שולל ולא לכרוע ברך בפני גזעני ישראל. פעלו על פי נוסח השבעתכם בבית הנשיא ואל תסטו ממנו כזית. זכרו כי הנאשם אינו עומד לדין על דתו ולאומיותו, והרשעתו בעבירה פלילית תוכל להתבצע אך ורק אם אשמתו תוכח מעבר לכל ספק סביר; זכרו כי אסור לעשות מניפולציות עם ‘הדבר מה נוסף’; זכרו כי הודאה שהוצאה בעינויים אינה קבילה ואל תשכחו כי אם הנאשם אינו הרוצח או מתגנב חשש לגבי זהותו, יש לזכותו" (מתוך מכתב לשופטים מתאריך 24 בספטמבר 1993).
השופטים (גלעדי וסגל בהכרעת רוב) לא שעו לאזהרתי והרשיעו בנובמבר 1994 את סלימן אל עביד ברצח חנית קיקוס.
בעקבות ההרשעה כתבתי להם: "זמן לא רב לאחר תחילת המשפט הלכה והתבהרה תמונה לפיה אין תשתית משפטית להרשעת סלימאן אל עביד. הודאתו המשטרה היתה מלאת סתירות המצטרפת לממצא הלא בלתי חשוב שלא נמצאה גופה. אתם לא נתתם לעובדות לבלבל לכם את המוח. נחישותכם להרשיע את האיש בכל מחיר היתה כה עזה, עד שלא עמדתם בפיתוי והפעלתם מניפולציות באותו ‘דבר מה נוסף’ על מנת להציג מראית עין של תקינות משפטית. אבל התפר שתפרתם היה גס ולא הספיק לכסות על ערוות הגזענות. הפכתם את היוצרות. במקום לזכות את האיש מחמת הספק, החלטתם כי מחמת הספק (‘אולי הוא הרוצח’?) מוטב להרשיעו ולשלחו למאסר עולם. לדעתי אי אפשר לנתק מהלך משפט כזה ממערכת חשיבה גזענית לפיה ‘לא ניתן לערבי להסתובב חופשי אם קיים חשש כי אנס ורצח נערה יהודיה’. פעלתם על פי הערכים שאיפיינו את שופטי דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד, לפיהם תמיד עדיף להרשיע שחור החשוד ברצח או אינוס לבנה, גם אם קיימים ספיקות אם בכלל מדובר בפושע. הגזענות שלכם מעציבה ומדכאת ביתר שאת. זו גזענות ‘נקייה’. מתברר שאין צורך בלחצי ההמון, בהפגנות בשעת משפט, בעיתונות שנסחפת וסוחפת להרשעה. דעת הקהל, העיתונות, המשפחה, גילו הפעם איפוק וריסון ראויים להערכה. כל זאת לא מנע את הכרעתכם הגזענית. אין מנוס מהמסקנה העצובה: הגזענות פשוט מובנית לתוך המערכת. שוחרי זכויות האדם יצטרכו לעמול קשה עד שיעקר הנגע ממערכת המשפט". (מתוך מכתב לשופטים מתאריך 1 בדצמבר 1994).
התחקיר ב"מעריב" לא שם את הדגש הנאות על האספקט הגזעני שבהרשעת אל עביד. יחד עם זאת, חשוב שהתחקיר פורסם. אם הוא יוביל למשפט חוזר ולזיכוי, דיינו.
סולידריות נוסח צרפת
כאשר החלו ההפגנות של הסטודנטים ותלמידי התיכון בצרפת נגד חוק התעסוקה שיזמה ממשלת צרפת המאפשר למעסיקים לפטר כל צעיר עד גיל 26 עם תום שנתיים להעסקתו, רואיין באחד מערוצי החדשות של הטלוויזיה הישראלית מומחה לענייני צרפת מהאוניברסיטה הפתוחה, שאמר: אלו הפגנות "כאילו" של צעירים מפונקים. אין סיכוי שהאיגודים המקצועיים יצטרפו לשביתה, זה ייגמר מהר.
אני מניח כי אותו מומחה, אם היה יכול, היה מבקש למחוק את ההערכה שלו.
ההפגנות בצרפת נגד החוק הלכו והתעצמו. האיגודים המקצועיים הצטרפו לצעירים והשביתו את כל המשק הצרפתי. הסולידריות היתה מלאה. מיליונים יצאו לרחובות. ממשלת צרפת והנשיא נאלצו לסגת ולבטל את החוק.
תופעה כזו בישראל היא כמעט בבחינת חזון אחרית הימים. האם נראה בקרוב שביתת סטודנטים ואיגודים מקצועיים לחיסול משרדי כוח האדם שהטמיעו את העבדות בשוק העבודה?
סולידריות עם סרבן מלחמה בריטי
מלקולם קנדל סמית (Malcolm Kendall Smith) הוא קצין ורופא המשרת בחיל האוויר המלכותי של בריטניה. הוא סירב לצאת לעיראק בנימוק שמדובר במלחמה בלתי חוקית. הוא אינו מוכן לקחת חלק בפשעי מלחמה ובהפרת החוק הבינלאומי. הוא נידון על ידי בית משפט צבאי ל-8 חודשי מאסר. עתה הוא מגיש ערעור לבית הלורדים.
באמצעות הדואר האלקטרוני שלחתי לו מילות תמיכה בזו הלשון:
מלקולם היקר, אני שולח לך מישראל את רגשי הערצתי ותמיכתי בסירובך האמיץ לקחת חלק בפלישה הבלתי חוקית לעיראק. כמי שנימנה עם חבורת המייסדים של תנועת "יש גבול", שהוקמה על ידי חיילים שסירבו לקחת חלק בפלישה ללבנון וממשיכים עד היום בסירובם לשרת כחיילי כיבוש בשטחים הפלסטינים, אני יודע להעריך את צעדך.
אני מאחל לך הצלחה במאבקך.
כל מי שרוצה יכול לשלוח תמיכה לדוא"ל justin@roselaw.co.uk
אטימות
לא מכבר התקיימה ועידת מדינות הליגה הערבית בסודן. נושא רצח העם בדארפור המתבצע בחסות ממשלת סודן, לא עלה לדיון. האטימות של שליטי מדינות ערב לנוכח הפשע הנורא הזה, מלמד על עומקו של הניוון המוסרי.
המשטרים במדינות ערב אינם לבד. חברה אליהם מדינת ישראל. בימים אלה גילו פעילי זכויות אדם כי פליטים שהצליחו להימלט מהרצח בדארפור והגיעו לישראל, ביניהם כאלה שהיתה להם תעודת פליט מטעם האו"ם, נעצרו ונכלאו בבתי כלא צבאיים, מבלי שאיש ידע על כך, מבלי שהובאו לשופט. הם נעצרו במסגרת מעצר מינהלי לזמן בלתי מוגבל על פי תקנה כלשהי שנחקקה לפני 52 שנים.
כך נוהגת מדינה שתציין בעוד מספר ימים את יום הזיכרון לשואה. קרבנות רצח העם בישראל מגלים אטימות ויחס עוין לפליטי רצח עם אחר. ואיפה ראשי יד ושם? מדוע אינם יוצאים בזעקה ומחאה על הנבלה? כי גם הם אטומים לסבלו של האחר.
ובמה נתנחם? באותם צדיקים, פעילי זכויות אדם, שעבודת הקודש שלהם חשפה את הפרשה ועתה מנסים להוציא את הפליטים מבית הסוהר.
איראן וישראל
התקשורת הישראלית מדווחת מדי יום בכותרות ראשיות על מתקני הגרעין באיראן ועל הסכנה הנובעת מהם. ישראל היא אחת המדינות הבודדות שדוחפות לפעולה צבאית נגד איראן. מדינת ישראל היתה כזכור שותפה לדיסאינפורמציה על תעשיית הגרעין בעיראק והיתה בין הדוחפות והתומכות בפלישה לעיראק. היום אנו יודעים שהכל היה מקח טעות. מלחמה מיותרת, מאות אלפי קורבנות. עיראק הרוסה ואכולה מבפנים, נתונה למעשה במלחמת אזרחים אכזרית. צבאות הכיבוש האמריקאי והאנגלי מבצעים פשעי מלחמה, והסוף לא נראה באופק. היומרה של הנשיא בוש וראש הממשלה בלייר לייצא בכוח-הנשק דמוקרטיה נחשפה כתרמית.
אבל הם לא לומדים, ועתה מדברים על מלחמה נגד איראן. התוצאות עלולות להיות חמורות בהרבה.
אין ספק כי ראוי למנוע מאיראן נשק גרעיני. בינתיים אין לה, והסכנה משימוש בנשק גרעיני באה לפי שעה ממקורות אחרים: ישראל וארה"ב. הדרך היעילה ביותר למנוע מאיראן נשק גרעיני, הוא ביצירת מזרח תיכון חופש מנשק השמדה המונית. את זאת לא ניתן להשיג בלי פירוקה של ישראל מנשקה הגרעיני, הכימי והביולוגי.
ממשלת ישראל נאחזת בהכרזות נשיא איראן נגד ישראל כמו זו שהיא "עץ רקוב שסופו להיעלם". שמעון פרס עונה לאיראנים במטבע דומה ומאיים על נשיא איראן שגורלו יהיה כמו זה של סדאם חוסיין. האמת היא שהרקב בישראל צריך להדאיג, לא את איראן, אלא את הישראלים. כאשר מדינה שנגועה ברקב ובשחיתות מצוידת בנשק גרעיני, כולנו צריכים לפחד.
מן הראוי שהמאמצים לפירוק נשק גרעיני ינותבו לשני הערוצים: איראן וישראל. מהראשונה למנוע את הנשק ומהשנייה לפרק אותו. אלו הכלים השלובים הנכונים. לא מלחמה, לא טילים, לא הפצצות, שסופם עלול לסחוף את כולנו לחידלון.
עוד פסח של כיבוש
כבר נלאיתי מלחזור על כך, אבל אין מנוס. גם הפסח הזה מאבד ממשמעותו כל עוד ישראל שוללת את חירותם של אחרים.
כאשר מתנחלים גזענים בשטחים הכבושים, חיילים במחסומים, מנצלי מהגרי עבודה, סוחרי נשים, קוראים בהגדה על יציאה מעבדות לחירות הם למעשה לועגים לטקסט, מפשיטים אותו מכל משמעות.
במקום לשפוך את חמתנו על הגויים, ככתוב בהגדה, חייבים שוחרי זכויות האדם בישראל לשפוך את חמתם על כל אלה שמשתתפים בהפרת זכויות הזולת, ללא הבדל דת, גזע, לאום ומין.
אהבתי כל מלה. צלול וטוב. ולמה צלול וטוב? דבריך ניפלאים דווקא בהיותם ענייניים, וללא פראזות, כשם שהאמת שיש לנצור אותה מכל יקר, לרוב הינה פשוטה ובסיסית.
ספירו כמעט כרגיל לא נותן לעובדות לבלבל לו את התיאוריה. ראשית – כיבוש עזה הסתים. עזה בנגוד למה שספירו טוען אינה מכותרת יותר על ידי ישראל. אולי ספירו שכח גיאוגרפיה אבל לרצועת עזה יש גבול עם מצרים שאין בו נוכחות של חיל ישראלי אחד. לכן עזה אינה מנהלת יותר מלחמה נגד כבוש אלא מלחמת טרור פר אקסלנס וכל קסאם שנורה משם הוא עילה חוקית למהדרין לירות אש תותחים למקומות מהם נורה הקסאם קרי לתוך ריכוזי אוכלוסיה. באמת פשוטה זו נאלץ להודות אפילו עו"ד ספאדה שהגיש את הבג"צ נגד ירי התותחים. המגבלה היחידה היא שירי התותחים יעשה בצמוד לירי הקסאם. רק המוסריות של ישראל מונעת ממנה לירות הישר לתוך רכוזי האוכלוסיה כפי שמתיר לה החוק הבינלאומי. עוד טוען ספירו שמקור הרע הוא באכזריות הכובש מאז 1967. להזכיר לספירו – לא ישראל החלה את מלחמת ששת הימים. יותר מכך, ישראל פנתה בבקשה לחוסין לא לפתוח במלחמה (לאור היחסים המיוחדים עם ירדן) אך נענתה בהפגזת תל-אביב. נוסף לכך לא היו נפגעים בגדה לאחר הכבוש עד לתחילת הטרור. לכן מי שאשם במצב בגדה אינו ישראל אלא אירגוני הטרור. זה לא סותר את הצורך בהקמת מדינה פלשתינית בתמיכת ישראל אבל "לתקן" עובדות היסטוריות כדי שתתאמנה לתיאוריה זה דבר דוחה. וענין שלישי – הגרעין האירני. בנגוד לעיראק כאן לא צריך שום מודיעין. מנהיגי אירן מכריזים בראש חוצות על כוונתם לפתח גרעין ועל כוונתם להשתמש בו נגד ישראל (כנראה כל הפלשתינים יכחדו יחד עם ישראל אבל למה לדקדק בקטנות). לא ברור איך אבל מרוב כוונות טובות תמיד יוצא לספירו לתמוך במשטרים המתועבים ביותר כשהוא משמיע כמה מילות צדקנות כדי לנקות את מצפונו כנראה.
דעתו של גדעון ספירו על ירי הקאסם היא מצערת ולמעשה עוררה בי חלחלה. ירי הקאסם הוא פשע נגד האנושות. אמת, הכיבוש הישראלי בעזה לא בא אל קיצו המוחלט. אך האם סיום הכיבוש הוא תנאי בלעדיו אין להתנגדות לירי הקאסם? ירי הקאסם הוא פסול מכל וכל. מדובר בנשק בלתי מבחין, שמסכן את חייהם של ילדים חפים מכל חטא. ולכן, הוא בלתי חוקי ובלתי מוסרי, וכל אדם מוסרי צריך להתנגד לו.
גם השימוש בפרדיגמא של "לוחמי חופש" להצדקת התנגדות טרוריסטית היא מצערת. כלום במסגרת המאבק על החירות מותר להרוג חפים מפשע? זהו טיעון ימני קלאסי, שגדעון ספירו מאמץ.
אדם הומניסטי צריך לתמוך במאבק פלשתינאי, אך במאבק בלתי אלים – נוסח גנדי ומרטין לותר קינג. מאבק כזה יוביל להתמוטטותו של משטר הרשע של הכיבוש.
Amir Rappaport , the author of the MAARIV expose, is an agent of the richest family in Israel. They want radicals like us to talk about all other issues of injustice besudes their exclusoive control over the media and proporty transactions. His father leads the Hordan Valley COllege, where students do not learn about critical thinking concerning economi and social issues, but are trained to be technicians who execute the orders of the affluent elite.
ירי הקסאם יותר מאשר הוא פוגע בישראלים פוגע בפלסטינאים , כיוון שהוא נותן לממשלת ישראל תירוץ לבצע כתרים חונקים , סגרים וירי ארטילרי , סגירת מעברי גבול וכול הפוגעים בראש ובראשונה בפלסטינאים ומחזירים את הכלכלה הפלסטינאית עשרות שנים אחורה .
מן הראוי להדגיש שאפילו ספירו , ידיד הפלסטינאים ,נואש , אינו מוכן לכתוב ולדרוש ממשלת ישראל ו\או ממשלת החמאס פתיחה במשא ומתן לשלום כדי להביא לסיום הכיבוש ולהקמת שני מדינות לשני העמים היריבים .
עזה היא משל לאימפוטנטיות של הקהילה הבינלאומית ולחוסר יכולתה של תנועת השלום העולמית להוציא מן המלל אל סוג מסוים של ממשות את נאומיה חוצבי הלהבות שאינם אלא להטוטי אש של לוליני המוסר בקרקס השלום. עזה המשוחררת הייתה צריכה להפוך לדוגמא ומשל למוכנות של הפלשתינאים לנהל מדיניות בוגרת וחכמה כדוגמת הישוב היהודי בא"י המנדטורית. כמובן שלצורך כך הם נזקקו לסיוע בינ"ל מסיבי, שהרי וכאן אני מסכים הסכמה מלאה עם מר ספירו, אוכלוסיה אשר נמצאה תחת דיכוי ארוך שנים היא בעלת סיכוי רב לפתח אנרכיה שלטונית. אלא שבאירופה ההמונים עסוקים בשאלות חשובות כמו איך לשמר את רמת החיים הגבוה שלנו? אפילו זמן לפסטיבל עזה-אייד אין להם מרוב שהם עסוקים. אטימות? יפה מצידו של מר ספירו לאבחן את הדיקטטורים של מדינות ערב כאטומים. לדעתי זו מחמאה מוגזמת. כמובן שגם מדינת ישראל לא יוצאת נקי, אומנם בצדק, אנחנו באמת אטומים ותרשה לי להוסיף גם סובלים מתסביך של פיסכוזה לאומית אבל זה כבר ידוע ומשעמם לציין. כמובן שנפקד מקומה של הקהילה הבינלאומית של המיוחסים מוסרית, במחשבה שניה זה די מובן, זו היתה בדיוק התקופה של עונת הסקי.
ערה קטנה נוספת בנושא הגרעין. לעניות דעתי, יש לאפשר לכל מדינה שתחפוץ בכך לאחוז בנשק גרעיני. די מתיש כל הענין הזה של בואו נמכור להם נשק קובנציונלי בשביל שיוכלו לחסל אחד את השני בלי להפריע לשכנים ובו בזמן גם נרוויח מזה קצת מזומנים למטרות הומניטריות כמובן, אבל פצצת אטום – זה לא. גדול עליכם. את זה אנחנו שומרים לעצמנו למקרה ותתחילו לגלות שאפתנות יתר.
ארה"ב, צרפת, בריטניה, ברה"מ וסין – חמשת יצרניות הנשק הגדולות בעולם ואיתן כל השאר חייבות להפסיק את היצור והסחר במוות. הבדל בין מיליון רובים שירו באדם אחד לבין פצצה אחת שהרגה מיליון הוא רק בדאגה לאיכות הסביבה (רמז, זה דופק לנו את השיזוף)
לגבי אטימות הממסד השואני למתרחש בדרפור –
הם לא ייתנו למישהו לגנוב להם את המונופול ל"אנחנו סבלנו הכי הרבה" ו- "רק לנו היתה שואה". כך היחס לשואה הארמנית, הרואנדית, והבוסנית ביוגוסלביה לשעבר.
אולי יואיל המגיב(ה) ע.ג לחלוק עם הקוראים את התמצאותו המופלגת בחוק הבינלאומי ולהשכילנו בכך שיפנה אותנו לאותם סעיפים בחוק המתירים לישראל "לירות הישר לתוך ריכוזי אוכלוסיה".
אנא הימנע מלצטט מומחים למיניהם והראה לנו את המובאות מן החוק עצמו.
בתודה מראש
יש לי רעיון גדול-אולי הפלשתינאים יודיעו כי הם מפסיקים באופן חד-צדדי את ירי הקאסמים וכל שאר פעולות הטרור נגד ישראל ,על מנת לבדוק את רצינות כוונותייה.
בעצם ,במחשבה שנייה זה רעיון לא כך כך טוב,הרי ידוע לכול(בודאי לכותבי "הגדה") כי הפלשתינאים הם ילדים קטנים ומיסכנים שאסור לבןא אליהם בדרישות,בקשות,טענות או כל דבר אחר שעלול לפגוע בנפשם הרגישה, ולאלץ אותם לקחת אחריות על משהו.
ועכשיו כולם במקהלה: "הכיבושרע,הכיבושרע הכיבושרע,הכיבושרע,……
הרי ברור לכולם מה יקרה עכשיו – ישראל תאלץ להיכנס שוב לעזה ולכבוש אותה. הקסאמים הם לא התירוץ לכך, הם הסיבה. וכשזה יקרה, ישראלים רבים אולי יזכרו מדוע מדינתם נכנסה לשטחים ולעזה מלכתחילה, ואז אולי ניזכר, או נכון יותר נפנים (כי לא צריך ללכת רחוק בשביל למצוא עדויות לכך), מהי מטרתם האמיתית של הפלסטינים ושכנינו הערבים.
לנתן, יש לי רעיון עוד יותר טוב:
אולי ישראל תודיע כי היא מפסיקה באופן חד צדדי את החיסולים, המעצרים, ירי הפגזים לעזה וכל שאר פעולות הטרור נגד הפלשתינאים על מנת לבדוק את רצינות כוונותיהם.
בעצם, במחשבה שניה, זה רעיון לא כל כך טוב.
אם נתחיל לנהל מו"מ אמיתי עם הפלשתינאים הם בטח יבקשו שבתור התחלה נפנה כמה מאחזים (בלתי חוקיים!) ואז מה נעשה? חוץ מזה, מה נעשה עם כל מסוקי הקרב החדשים שקנינו לא מזמן במחיר מבצע של 60 מיליון דולר לחתיכה?
"הדרך היעילה והקסומה להפסקת ירי הקסאם היא בהפסקת המצור על עזה, בפתיחת מעבר חופשי בינה לבין הגדה, בסיוע כלכלי רחב היקף שייתן תקווה ליציאה מהדיכוי, הדלות והעוני."
כפי שכתב ע.ג., מטעה להגיד שישראל צרה על הרצועה כיוון שבגבול המצרי לא נמצא אף חייל ישראלי אחד. מה גם, שזכותה וחובתה של כל מדינה הרוצה להגן על אזרחיה להציב כוחות צבא בגבולותיה, במקרה זה סביב מחנה הטרור הגדול ביותר בעולם ולהזכירך, כוחות הצבא חונים בשטחיה הריבוניים של ישראל.
שנית, כיוון שריבונותה של ישראל מאפשרת לה לברור מי יעבור בשטחיה, יבשתיים, ימיים או אוויריים זו זכותה למנוע מעבר של פלסטינים בשטחה, במקרה זה מהגדה לרצועה ולהפך. אם היה מתאפשר מעבר שכזה האמל"חים שכעת זורמים ומציפים את הרצועה היו מגיעים גם לשטחי הגדה, וכאשר הסיכון הוא כה גדול לישראל אסור לאפשר מעבר בשטחה בין הגדה לרצועה. ואיש לא מסוגל לערער על כך…
גם לאייל יש רעיון ממש מצויי והאמת היא שניסו אותו ופינו את גוש קטיף ולמשך שנה לא היה חייל אחד בעזה ויותר מזה אפילו החיילים שהיו בעוטף עזה היה אסור להם להגן על עצמם ולהשיב אש (כתוצאה מזה נהרגו 8 חיילים ועוד 2 נגמשים עלו על מטען ונהרגו שם עוד נפשות…)
ובכול זאת הצעת נתן נראת יותר טובה!!!
לגבי צרפת, בעיתון "הארץ" התפרסמה לפני כמה ימים כתבה מעניינת על מאבק הסטודנטים — מעניינת במיוחד מכיוון שנכתבה בידי עיתונאי בעיתון "לה מונד" הבורגני (לא זוכרת את השם ולא מצאתי את הלינק)
החוק הבינלאומי מתיר לירות על מקורות ירי. אם אתה רוצה מספר סעיף תחפש בעצמך אבל נדמה לי שמי שהגיש את הבג"צ על ירי תותחים ליד ריכוזי אוכלוסיה הוא מספיק מהימן כשהוא טוען את זה. ולאדון רימון – אולי לא שמת לב אבל ישראל כבר הודיעה פעמים שהיא מפסיקה את החיסולים הממוקדים וגם הפסיקה. בשני המקרים התגובה היתה התגברות ירי הקסאמים. אז אין יותר צורך בניסויים עכשיו צריך לירות למטרות נקודה.
צר לי לאכזב את כל משפטני האתר העוסקים במשפט הבינלאומי. חלק לא מבוטל מכללים אלה הם עמומים מאוד ונסמכים על מושגים כללים כמו פרופורציונאליות. לפיכך לעתים קרובות מידי יכולים משפטנים טובים להגיע למסקנות הפוכות ביחס לחוקיות הירי. מסקנות אלה תואמות לא אחת באופן מפתיע את האינטואציות המוסריות של הטוענים להם. קשים חייהם של משפטנים!
הנה הרעיון האולטימטיבי:
בואו נודיע באופן חד-צדדי שהחל מהיום לכל מטבע יש רק צד אחד.
נחליט שהמין האנושי מחולק לטובים ורעים.
נחליט שלא יתכן מצב בו שני הצדדים אשמים,
ולא נתקדם עד שנמצא את האשם!
נחליט גם שמו"מ מתנהל ללא פרטנרים,
והנה לכם המתכון לבטחון.
לע.ג.
א) אני מכיר היטב את הגיאוגרפיה. תחנת הגבול בין רצועת עזה למצרים לא משנה את המצב הבסיסי לפיו ישראל שולטת בעזה ביבשה, בים ובאוויר. עזה תלויה בישראל בכל היבט אפשרי, מים, חשמל, מצרכי מזון, תרופות ועוד.
מעבר הגבול עם מצרים אינו משנה את התמונה הזו. הוא נועד למתי מספר. המצרים מקפידים הקפד היטב שעזה תמשיך להיות תלויה בישראל.
עובדות אלה לא ישפיעו על ע.ג, שמדגים היטב את אשר כתבתי בטורי כי רוב הישראלים קולטים את התעמולה הישראלית הרשמית ומפנימים אותה.
מי שעיניו בראשו ושומר על מחשבה עצמאית, סובר כמוני שכיבוש עזה לא הסתיים.
ב) החוק הבינלאומי אוסר הפצצת ריכוזי אוכלוסיה אזרחית. בוודאי שהוא אוסר זאת במציאות כאן, לנוכח העובדה שישראל היא המדינה הכובשת, והפלסטינים הם המתקוממים. מה עוד, ומאז שישראל נסוגה לקווי הכיבוש החדשים, תשעים ותשעה פסיק תשעה אחוזים של הקסאמים נפלו בשטחים פתוחים.
ג) עוד פקט עובדתי שלא מוכר לע.ג., קורבן התעמולה הרשמית: ישראל, היא שפתחה במלחמת יוני 1967, שהתקבעה בישראל בשם "ששת הימים".
ד) ירדן לא הפגיזה את תל-אביב ביוני 1967.
ה) היו גם היו נפגעים פלסטינים לרוב, הרוגים ופצועים, קורבנות הכיבוש הישראלי בטרם פרוץ האינתיפאדה הראשונה. עשרות נפגעים, ביניהם ילדים וסטודנטים הרוגים, שילמו את מחיר מדיניות "היד הקשה" של שר הביטחון רבין בממשלת הליכוד-עבודה ב-1985. הפלסטינים חיכו 20 שנים תחת שלטון הטרור הממלכת הישראלי בטרם פתחו באינתיפאדה הראשונה.
ה) ע.ג. מבקש ממני לדייק בעובדות, אבל הוא אינו מקפיד בכך. בניגוד לכתוב אצלו האיראנים לא הצהירו אף פעם כי בכוונתם לפתח נשק גרעיני ולהשתמש בו נגד ישראל.
ד) בניגוד לממשלת ישראל ולע.ג התומך בה בלהט, אני מעולם לא תמכתי במשטרי עריצות. להיפך, הייתי תמיד בחזית הקדמית של המגנים והנאבקים נגד תמיכת ישראל (כולל יצוא נשק) במשטרי עריצות יהיו אלה השאח באיראן, האפרטהייד בדרום אפריקה, מובוטו בקונגו, פינושה בצ’ילי וכיום סין הקומוניסטית. דוגמיות בלבד. יש עוד הרבה.
גם משטר האייטולות באיראן זכה בטוריי לביקורת חריפה, אבל כל אלה אינם תחליף, אלא משלימים את התנגדותי לעריצות הישראלית בשטחים הכבושים ולמשטר האפלייה בתחומי הקו הירוק.
ל-Comrade Cirrus
הרעיון לאפשר לכ מדינה החפצה בכך להצטייד בנשק גרעיני, נשמע בפיך כשעשוע נחמד. כל אחד והצחוקים שלו. אני סבור כי ככל שהנשק הזה יהיה מצוי ביותר ידיים, הסכנה שיעשו בו שימוש תהיה גדולה יותר. מתנגדי הנשק הזה לא רוצים שיהיה בידי מדינה כלשהי. לכן הם תובעים כי גם המעצמות הגרעיניות המוכרות, תתפרקנה מנשקן. במקביל צריך להמשיך ולהיאבק גם בסחר הנשק הקונבנציונלי. כישראלי יש לך עבודה רבה בנדון.
מדהים שכתבת לשופטים לפני 13 שנים מכתב כזה. המקרה של אל עובייד נראה מראשיתו כעיוות דין, אבל בתקופה ההיא לא האמנתי שכל המערכת נגועה בגזענות.
היום אני חוששת שזה אכן המצב הכללי במערכת המשפט הישראלית.
צר לי לאכזב את כל משפטני האתר העוסקים במשפט הבינלאומי. חלק לא מבוטל מכללים אלה הם עמומים מאוד ונסמכים על מושגים כללים כמו פרופורציונאליות. לפיכך לעתים קרובות מידי יכולים משפטנים טובים להגיע למסקנות הפוכות ביחס לחוקיות הירי. מסקנות אלה תואמות לא אחת באופן מפתיע את האינטואציות המוסריות של הטוענים להם. קשים חייהם של משפטנים!
— קישור —
וה"עיתונאי הבורגני" (לדברי אינגריד) הוא סילבן סיפל (כמצויין באחת התגובות למאמר, זהו צבי ציפל, ממקימי מצפן לשעבר)
ישראל כבר אינה בעזה, לעזה מעברי גבול עם מצרים ומול מצרים היא צריכה להתנהל, כשיש בעיות מזון בעזה מי שמתגיס לעזרת הפלשתינים גם כשהם יורים קסאמים היא ישראל אבל מי אשמה שהפלשתינים יורים קסאמים? כמובן ישראל. אגב מר ספירו, אתה מתלונן שהרצועה תלויה במים וחשמל בישראל, האם אתה מציע שישראל תפסיק את אספקתם לרצועה? אם לא זו הכוונה זו לא נקודת זכות לטובת ישראל שלמרות שאין לה יותר אינטרסים בעזה היא עדין מספקת להם את צרכיהם ולא אומרת – עזבתי אותכם תעזבו אותי? כמובן שלא, יש לך מוסר נוצרי – חטא טבוע בעצם קיומה של ישראל כמו החטא הטבוע בכל אדם מרגע לידתו בנצרות. צר לי לאכזב אותך אבל החוק הבינלאומי מתיר במפורש ולא במשתמע לירות להפציץ להרוג ולאבד בתוך רכוזי אוכלוסיה אזרחית בכל רגע שנורית משם אש על אזרחים ו/או חילים בין אם הם כובשים ובין אם לאו.(הבג"צ הוגש נגד ירי תותחים כאשר הוא אינו צמוד לירי קסאמים) כלומר, לא רק שלישראל מותר לירות אש תותחים לריכוזי אוכלוסיה עפ"י החוק הבינל"א ברגע שנורה משם קסאם אלא בזמן מבצע לתפיסת מבוקשים אם יורים מתוך בית מותר לישראל לירות אש טנקים על הבית גם אם יש בו אזרחים. כידוע לך הוראות פתיחה באש של צה"ל אוסרות זאת למרות חוקיות המעשה. אז ישראל נוהגת באופן מוסרי יותר ממה שדורש ממנה החוק אבל כמובן שלשיטתך היא אשמה אבל מי שרוצחים בכוונת תחילה רק אזרחים הם לוחמי חופש צדיקים. ועוד דבר קטן. ישראל התחילה במלחמת ששת הימים באותו מובן שמי שרוצח חונק אותו כדי להרגו פוגע ברוצח. ועל תל-אביב כן נפלו פגזים ירדנים. שניהם פגעו בככר מסריק שנמצאת ממש ליד ככר מלכי ישראל (רבין). מכיוון שאני יודע שהיית כבר אדם בוגר בזמן המלחמה ההיא נשאר לי רק להסיק שאו שדמנסיה פגעה בך או שאתה משקר בכוונה משום שהעובדות לא מתאימות לתאוריה שלך על התוקפנות הישראלית. אז אולי יש עינים בראשך אבל אתה מקפיד לכסות אותן היטב כדי לא לראות עובדות שמפריעות למציאות כפי שהיית רוצה שתהיה ולצערך היא הפוכה.
תסלחו לי על הגישה הנאיבית לכאורה.
לפני שלוש שנים, כאשר ירי הקסאמים היה מרוכז לתוך שדרות, והלב נשבר על האנשים בעיירה המוכה הזאת, כתבתי לכמה אנשים כולל ראש עירית שדרות אלי מויאל והעליתי הצעה פשוטה מאוד להפסקת ירי הקסאמים.
הצעתי היתה מבוססת על כך שהמרחק בין שדרות לעזה אינו יותר משלושים דקות ברכב. הצעתי שבאמצעות אירגונים בינלאומיים יאותרו בעזה כמה עשרות ילדים הזקוקים לחינוך, טיפול והשגחה, ממשפחות קשות יום. הצעתי שישראל תקים עבור הילדים האלה מרכז חינוכי בנוסח פנימית יום עם מורים טובים, ארוחות טובות והשגחה רפואית. לא לנסות אפילו להוציא אותם מסביבתם התרבותית ולא להפגישם עם ישראלים, פשוט לתת להם סיכוי להתקדם ולהתחנך קרוב לבית(אולי עם מורים ערבים ישראלים שדווקא זקוקים לעבודה ברמה גבוהה).
נוכחותם של ילדים מעזה בתוך שדרות היתה אמורה למנוע כל ירי של קסאמים לתוך העיירה. לכאורה היה בכך מעין "סיכון" של הילדים עצמם, אך סמכתי על משגרי הקסאמים שלא היו מעמידים בסכנה את שלומם של ילדים פלשתינים, אחרי הכל הקסאם הוא נשק תדמיתי ולא התקפי.
כמובן שאיש לא הרים את הכפפה. עזה תישאר "מחנה מעצר" לחפים מפשע ולמתקוממים מיואשים ואלימים, בלא אבחנה. שום יהודי גאה לא יבזבז כסף טוב לחנך ילדים פלשתינים כשאפשר לבנות מיתקן ביטחון יותר גדול ומשוכלל, להקים חומת בטון מפלצתית על פני מאות קילומטרים ולזרוק ארבעת אלפים פגזים בשבוע לתפארת מדינת ישראל.
אגב את הפרוייקט שהצעתי אפשר לתמחר בשני מיליון דולר לשנה.
וכל היתר כבר ידוע וכתוב ומפוטפט לעייפה.
המצב ערב מלחמת ששת הימים הוא ידוע וברור לכולם, אז להגיד ש-"ישראל היא שפתחה במלחמת יוני 1967″ זו כבר ממש דמגוגיה.
לא מתאים לך.
ובעניין "האיראנים לא הצהירו אף פעם כי בכוונתם לפתח נשק גרעיני ולהשתמש בו נגד ישראל", זה אמנם נכון, אבל לא צריך להיות גאון גדול כדי לעשות "אחד ועוד אחד" ולהבין את הסכנה האדירה של יכולת גרעינית בידי מדינה ששליטיה אומרים בריש גלי שישראל צריכה להיות מושמדת.
לאייל רימון היקר.
אתה קצת לא מעודכן.
כתבת:" הם בטח יבקשו שבתור התחלה נפנה כמה מאחזים (בלתי חוקיים!) ".
הם לא צריכים לבקש,כבר פינינו את כל הישובים בגוש-קטיף,חוקיים ולא חוקיים.
הצעתך מצוינת במקום נורמלי אבל לא במזרח התיכון. ראשית בג"צ היה אוסר זאת ממש כשם שהוא אסר על נהל שכן שיכול להציל חיי ישראלים ופלשתינים (במקרה הזה בצדק)ואם בג"צ לא היה עוצר זאת אין ספק שזה לא היה מונע ירי קסאמים על שדרות כשילדים ערבים בתוכה בדיוק כשם שהעובדה שבמסעדת מצא או מקסים וגם באחרות היו ערבים לא מנע פיגועי התאבדות שם.
לגדעון, אתה צריך לעשות את ההבחנה בין מדינה שבה קיים משטר דיקטטורי, מוסלמי פונדמנטליסטי הקורא במפורש להשמדת ישראל ולמלחמת ג’יהאד במערב, לבין מדינה דמוקרטית, חילונית ומתקדמת. לגבי המושחתת, אין ויכוח לגבי זה. אך מבין שתיהן, הייתי חושש לגבי פצצת אטום בידי הראשונה.
(ברור לי שתכף יקפצו ויגידו שישראל אינה חילונית ודמוקרטית אבל מילא)
ע.ג(?) כותב: "החוק הבינלאומי מתיר לירות על מקורות ירי. אם אתה רוצה מספר סעיף תחפש בעצמך"
מאכזב – סבור הייתי כי נפל בחלקנו, הגולשים, הכבוד לקרוא את תגובתו של מומחה. עתה מתברר כי לא רק שנפלתי קורבן לדברי הסרק של הדיוט, אלא שמדובר בהדיוט בטלן, ששולח את קוראיו לבצע את המחקר שעל תוצאותיו הוא הכריז למפרע.
ספירו!
לישראל אין שום שליטה יבשתית על הנעשה בעזה רוצה הוכחה : בבקשה- אם הייתה היא לא הייתה מאפשר לטילי פאג’ר לחדור פנימה
או כל טיל אחר.לישראל אין שום קשר לנעשה בעזה היא צריכה לשאת ירי ארטלרי משם, נכון ארטילריה היא לא הכלי (לדעתי הכנסת כוחות חי"ר+שריון היא הפתרון)אבל הקאסם הוא טרור.
גם הטענות על שליטה באמצעות חשמל מגוכחות, היית עולה על בריקדות אם ישראל היתה מנתקת את הזרם…
ולא ניתן לתבוע מישראל לאפשר מעבר חופשי בין הגדה לרצועה…האם תעז לעלות על אוטובוס בתנאים כאלה?
לגבי איראן הינה מילים מדוייקות של אחמידנג’ד
:"עולם בלי הציונות אפשרי"…דומה לאיום של מאפניורים "הבריאות שלך עלולה להפגע" זה איום חד משמעי. לגבי מטרות ההעשרה של אורניום אני לא מאמין שאדם בר דעת חושב שמדובר במטרות תעשייתיות/מדעיות…מאחר ואין מדינה בעולם שמודיע שעולם בלי איראן אפשרי אין אלפי דרשנים בבתי תפילה שמשווים בין עמה לבין חזירים…
לא ככה…
במידה וחדירת טילי פאגר לרצועה זו אינדיקציה לכך שמדינת ישראל איננה שולטת בעזה אז ניתן לומר שמדינת ישראל איננה שולטת גם במתקני הכליאה שלה. הם מלאים בסמים. בכל אופן רצועת עזה היא אכן מתקן מעצר הגדול ביותר בעולם אבל הסוהרים הם הפלשתינאים בעצמם שאינם יכולים להשתחרר מתפקידם כקורבן מסכן. במידה והיה מדובר באוכלוסיה אירופאית אינטלגטית, בתוך שעות מרגע סיום הכיבוש היו קמים ברצועה סניפי בנקים לרוב, מקלטי מס משוכללים, בתי קזינו מפוארים ומסלולי מרוצים. ישראלים מן הסתם היו מכריזים על עזה כקניון הגדול בעולם – פתוח גם בשבת בואו בהמוניכם. אלא שמה לעשות ומדובר באוכולוסיה מאותגרת יזמות, שתפקיד האומלל הנגזל משמש אותה כמקור פרנסה עיקרי. כמובן שהם זוכים לסיוע רב מצד מדינות ערב שעולצות על הסטת מוקד תשומת לב ממהמשטרים הדיקטטורים שלהם והחברה המפגרת שהם עומלים קשות לשמר ובל נשכח את אירופה שדאגתה העיקרית היא פן יסתיים הסכסוך במזרח התיכון וחבורת המיוחסים מוסרית יחפשו לעצמם עיסוק אחר לשעות הפנאי וחס וחלילה יבחרו לעצמם את אפריקה אוי לאסון.
בקיצור ולענין, לא יהיה שלום כי אף אחד לא באמת רוצה שלום. לא סוחרי הנשק, לא הילדים המפונקים מאירופה, לא מדינות ערב. הישראלים והפלשתינאים נמצאים במרכזה של מערבולת שנוצרת כתוצאה מהסחרור של כל הגורמים סביבם שכל מטרתם היא להרוויח עוד. ישנם שתי דרכים לסיים את הסכסוך: האחת – מלחמה טוטאלית, עד הסוף. מי שישאר לעמוד ניצח. שתים – ישראל מבינה שבמצב הנוכחי גורלה נגזר והיא איננה יכולה לפתור את הפרדוקס אליו נקלעה, שרידתה הפיזית תלויה בפשע מוסרי ולכן אנו הישראלים מוותרים על מדינתנו ויוצאים שוב לגלות, הפעם מבחירה, למען שלום העולם אבל גם למען הצלת נפשנו.
תודה על הקישור לכתבה על צרפת בעיתון הארץ. לא אמרתי שהעיתונאי בורגני, אלא שהעיתון בורגני.
דני,
זו עובדה שהמלחמה נפתחה במתקפה ישראלית, גם אם יש אחריות לנאצר בצעדים מתגרים. אתה גם מוזמן לקרוא את מה שאמר משה דיין על התוקפנות שבכיבוש הגולן ועל אחריותנו לתקריות הגבול לפני המלחמה :
— קישור —
לישר דרך, מעניין שאמל"ח הועבר לגטו עזה גם לפני ההתנתקות. גם זו "הוכחה" שלא שלטנו שם…
כל עוד לא יפתחו המעברים לעזה לתנועה חופשית של סחורות ועובדים אין סיכוי לרגיעה. האוכלוסיה מובטלת וגוועת ברעב, הדרך לזרועות תנועות ההתנגדות העממיות קצרה. האפשרויות העומדות בפני צעירי עזה הן להצטרף למנגנון המדינתי ולקבל (ורוב הזמן לא לקבל) משכורת רעב או לנסות לגרד פירורים מהתעסקות כלשהי בתוך הרצועה או להמר על חייהם בנסיון לחצות את גדר החנק החשמלית.
ללא פרנסה בכבוד אין סיכוי לעמנו לחיות בשלום עם שכנו הפלסטינאי. הפתרון היחיד הוא בפתיחת המעברים ונתינת אישורי עבודה לפועלים הפלסטינאים
תיקון טעות לגדעון: במלחמת ששת הימים ירדן הפגיזה את תל אביב, בתותחי "לונג טום" שהוצבו מצפון לקלקיליה. אשה אחת נהרגה מההפגזה.
ההפגזה פסקה עם כיבוש קלקיליה בידי חטיבת גבעתי
והינה עוד קישור לאותו עיתונאי הצרפתי/ישראלי, שאולי יעזור להרחבת האופקים:
— קישור —
אגב, יש מידע לגבי איך/אם הסתיימה התביעה המשפטית בנושא?
שלום לך,
אני מזמינה אותך לשבוע ימים בשדרות ואז נראה איך תדבר…