מעמדן הנחות יחסית של נשים בשוק העבודה אינו תופעה ייחודית לישראל, והיא רווחת גם בעולם המערבי. מנתונים שפורסמו על ידי האיחוד האירופי עולה שלמרות שבמדינות אלה חלו התפתחויות חיוביות בהשתלבותן של נשים בשוק העבודה, הפערים הרבים בין המינים בתחום התעסוקה מוסיפים להתקיים.
ראשית, נשים משתתפות בשוק העבודה בשיעורים נמוכים יותר – 56% בממוצע לעומת 71% בקרב גברים. שיעור התעסוקה של נשים הנמוך יותר מגברים מאפיין כמעט את כל מדינות האיחוד האירופי למעט מדינות כמו דנמרק ושוודיה, למשל, בהן שיעור הנשים המשתייכות לשוק העבודה הוא גבוה מ-70%. בישראל שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה נמוך בהשוואה לארצות המערב, אם כי גם שיעור ההשתתפות של גברים ישראליים נמוך בהשוואה בינלאומית והוא 61%.
שנית, האבטלה בקרב נשים גבוהה יותר ושיעורה מגיע לכמעט 10% בממוצע, לעומת יותר מ-7% בקרב הגברים. שיעורי האבטלה בקרב נשים נעים בין 4% באירלנד עד ליותר מ-19% בפולין. רק באסטוניה, אירלנד, לטביה ובשוודיה, שיעור האבטלה בקרב נשים נמוך או שווה לזה שבקרב גברים. גם בישראל שיעור האבטלה בקרב נשים גבוה מזה שבקרב גברים – יותר מ-9% אבטלת נשים לעומת כ-8% גברים.
שלישית, שיעור הנשים המועסקות חלקית גבוה משמעותית משיעור הגברים, ומגיע לכשליש בממוצע, לעומת 7% בלבד בקרב גברים. נראה כי הנשים ממשיכות להיות הנושאות העיקריות באחריות לטיפול בילדים ובמשק הבית, וכתוצאה מכך, הן נאלצות (או בוחרות) לעבוד בהיקפים נמוכים יותר מאשר הגברים. גם בארצות הנחשבות נאורות ומתקדמות ביחסן לנשים, כדוגמת לוקסמבורג, אוסטריה, הולנד, שוודיה ואנגליה, שיעור הנשים המועסקות חלקית גדול פי 3 עד פי 16 מזה שבקרב גברים. בישראל שיעור הנשים המועסקות חלקית מגיע לכ-41% (לעומת כ-19% בקרב גברים), והוא גבוה משמעותית מזה שבאירופה.
רביעית, שיעור הנשים המנהלות נמוך יחסית, הוא מגיע ל-32% בממוצע בארצות האיחוד האירופי. באף אחת ממדינות אלה לא מגיע שיעור הנשים המנהלות לשיעורן באוכלוסייה (כ-50%) או לשיעורן בכוח העבודה (כ-44% בממוצע). גם בישראל, ששיעורן של הנשים המנהלות הוא כ-27%, המצב רחוק משיעורן בשוק העבודה – כ-46%.
חמישית, נשים משתכרות פחות מגברים. באיחוד האירופי שכרן של הנשים נמוך בכ-15% מזה של הגברים. פערי השכר נמוכים יחסית קיימים במלטה (4%), בפורטוגל (5%) בבלגיה (6%) ובאיטליה (7%). פערי שכר גבוהים קיימים בקפריסין (25%), בסלובקיה (24%), באסטוניה (24%) ובגרמניה (23%). פערי שכר אלה מתייחסים לעובדים במשרה מלאה בלבד, כך שהם אינם מושפעים מהיקף העבודה השונה בין המינים. נתון מקביל בישראל (שכר לשעת עבודה) מצביע על פער שכר של כ-17% בין גברים לנשים.
הן לומדות יותר
אי-השוויון בשוק העבודה אינו עולה בקנה אחד עם נתוני ההשכלה של הנשים במדינות האיחוד האירופי. לפי הנתונים, במדינות אלה יותר נשים מאשר גברים בגילאים 20 עד 24 סיימו לפחות השכלה תיכונית (80% בקרב נשים, לעומת 75% בקרב גברים). יתרון של הנשים בהשכלה התיכונית מתקיים לגבי כל מדינות האיחוד, מלבד צ’כיה ואנגליה, בהן השיעורים מאוד דומים.
גם בחינוך העל-יסודי לומדות יותר נשים מגברים, והן מהוות בממוצע כ- 55% מהסטודנטים במדינות האיחוד. בכל מדינות אירופה נשים מהוות יותר ממחצית מהסטודנטים, מלבד גרמניה וקפריסין בהן מספרן דומה לזה של הגברים. עם זאת, בתחום המדעים, מהוות הנשים רק 37% מהסטודנטים, בעוד שבמדעי הרוח, הן מהוות בממוצע 67% מהסטודנטים. בישראל הנתונים מצביעים על כך שנשים משכילות יותר: 56% מהלומדים לתואר הראשון, 57% מהלומדים לתואר השני וכ-53% מהלומדים לתואר שלישי באוניברסיטאות הן נשים.
יותר שעות עבודה ופחות שעות פנאי
אי-השוויון בין נשים לגברים בשוק העבודה מוסבר לא אחת בכך שנשים עובדות פחות. ולראיה, העבודה במשרה חלקית היא תופעה רווחת בקרב נשים בכל ארצות האיחוד האירופאי. עם זאת, אם במסגרת המושג "עבודה" מכלילים לא רק עבודה שהכנסה בצידה, אלא גם את עבודות משק הבית, מסתבר שבכל מדינות האיחוד האירופי לגביהן קיימים נתונים, נשים עובדות מספר רב יותר של שעות ביום מאשר גברים ושעות הפנאי שלהן מועטות יותר.
רק בשוודיה, נורבגיה ובאנגליה, נשים וגברים עובדים מספר כמעט שווה של שעות ביום. באיטליה, ספרד, סלובניה, אסטוניה, הונגריה ובליטה מספר שעות העבודה היומי של נשים גבוה ביותר משעה מזה אצל גברים. מסקנה: לנשים יש פחות זמן פנוי מאשר לגברים. ההבדל בזמן הפנוי היומי בין המינים נע בין 12 דקות (בנורבגיה) ליותר משעה (בסלובניה).
הדעה הרווחת, לפיה במדינות המערב נשים נהנות משוויון הזדמנויות מלא בשוק העבודה, היא רחוקה מן המציאות. במאה ה-21 ובמדינות המוגדרות כנאורות, נשים-עובדות ממשיכות לשאת באחריות לעבודת משק הבית ולטיפול בילדיהן. אחריות לעבודות הבית מחד גיסא, וההשתלבות בשוק העבודה מאידך גיסא, הביאו לכך שנשים נהנות פחות מאשר גברים משעות פנאי. בשנים האחרונות הנשים באירופה משכילות יותר מגברים, אולם מסתבר כי יתרון זה לא מתבטא ברמת השכר של הנשים, המוסיף להיות נמוך משל הגברים, או בשילובן בעמדות כוח (כגון בתפקידי ניהול) המוסיפות להיות נחלתם של הגברים.
נדמה כי הגיע העת לסווג מעט את הבעיה ולא להכלילה. יותר משיש בעיה של נשים -עבודה-פנאי-הון וכד’ ישנה בעיה דחופה וספציפית ושמה "אימהות". למדת,השכלת ואולי אף הצלחת?
אם תעזי להפוך לאם…הקרירה שלך תיעצר לזמן ארוך..אם תרצי לחזור לעבודה , תצטרכי ,לשנים לא מעטות ,להוציא את רוב משכורתך על שירותי טיפול לילדיך.זה הנושא הבוער והחשוב ביותר שיש לטפל בו.
אני לא חושבת שהבעיה היא אמהות, לפחות לא בישראל כי כנגדה יש "מילואים", שגוזל זמן רב יותר מאמהות. חוץ מזה, בתפקידים בכירים זה לא עומד על הפרק כי אם האשה קרייריסטית גם הבוס שלה יודע שהיא תהיה בעבודה עד הערב והילדים יהיו עם הבייביסיטר או האופר.
בנוסף, כל מעסיק יודע היטב (ושומר את זה בסוד) שנשים עובדות טוב יותר מגברים: הן מהירות, מרוכזות יותר, עושות כמה דברים במקביל, עובדות בממוצע יותר שעות, לוקחות פחות הפסקות ומכנסות פחות ישיבות חסרות טעם.
אז למה יש אפלייה?
תדמיינו ראיון עבודה. שואלים את הגבר: מהציפיות השכר שלך? והוא עונה סכום מסוים, מתמקחים איתו ומורידים לו 10%. שואלים את האישה וה-י-א עונה 15% פחות! כי כדי להתחרות עם גבר – שמובן מאליו שיש לו יתרון לקבל את המשרה רק מעצם היותו גבר , וזה מהות השוביניזם- היא זקוקה לכוח מיקוח וכוח המיקוח הוא שכר נמוך יותר.
אח"כ בעבודה סביר שהיא תהיה גם טובה יותר אבל זה רק עוד "צ’ופר" עבור המעסיק, כי הוא לא יודע בדיוק איך היה מתפקד הגבר.
המסקנה: לא לפחד להגיד בראיון עבודה שנשים עובדות טוב יותר מגברים! אני אמרתי את זה כמה פעמים וקיבלתי או הסכמה או הסכמה שבשתיקה! לא לפחד להתמקח על השכר ולהגיד: אתה יודע שגבר היה מקבל יותר למשרה הזאת והזאת… לחשוף את מה שלא מדברים עליו אל פני השטח באזני המעסיק -ואני מאמינה שהתוצאות יפתיעו!
"שיעור התעסוקה של נשים הנמוך יותר מגברים מאפיין כמעט את כל מדינות האיחוד האירופי למעט מדינות כמו דנמרק ושוודיה"
שמעתי פעמים רבות שמעמד הנשים בסקנדינביה הוא יחסית טוב יותר ממקומות רבות. מדוע זה כך?
לא ניתן לשפר את מעמדן של הנשים בחברה הקפיטליסטית ללא מאבק ללא פשרות של הנשים עצמן בשיתוף עם כל הגברים הנאבקים נגד האפליה. זהו הלקח שניתן ללמוד משיפור מצבן של הנשים בסקנדינוויה ובכל העולם.