ראש ממשלת צרפת, דה ווילפן, הודיע ב-16 בינואר האחרון על הצעת חוק לקידום תעסוקת הצעירים. באמצעות החוק החדש, שראשי התיבות שלו הם CPE, אמורה היתה הממשלה להילחם באבטלה בקרב הצעירים. הממשלה מסרה כי החוק החדש ייתן את הכלים להורדת האבטלה בקרב צעירים בני העשרים, שכבת גיל בה נרשמת אבטלה של כ-20% – כפול מן הממוצע הכלל-ארצי. אך כאשר פורסמו פרטי החוק התגלה שסעיפיו השונים הם לא אחרת מהתקפה מחודשת על חוקי העבודה הקיימים. כך, על פי הצעת החוק ניתן לפטר וללא נימוקים כל צעיר עד גיל 26 המתקבל לעבודה לתקופת ניסיון של עד שנתיים. הצעירים הבינו שזו הזמנה למעסיקים מטעם הממשלה לגייס עובדים צעירים ולפטרם כל כמה חודשים. ומכיוון שאין צורך בחוק החדש לנמק את סיבות הפיטורים (בניגוד למה שמובטח בחקיקת העבודה הקיימת), כולם הבינו שניתן יהיה לפטר חיש מהר צעירות בהיריון או צעירים שחלו במחלה מקצועית. בעקבות יישום החוק, כל צעיר יהיה מוכן לקבל כל עבודה שלצידה הכנסה נמוכה במיוחד, בגין הפחד לאבדה. הוא גם יהיה מוכן לעבוד שעות נוספות ללא הגבלה, לעבוד בלילות או תמורת שכר נמוך משכר המינימום. עם החשש שבכל רגע עלולים לפטר אותם, הצעירים אינם יכולים לתכנן כל עתיד, לקחת הלוואה או לרכוש דירה…
הפרדוקס הוא שהחוק המוצע אמור היה גם לחול על צעירים שכבר עובדים. קרי: אלה שמצאו עבודה ואינם מובטלים. במלים אחרות: אלה שמצאו עבודה והיו מוגנים יחסית על ידי חוקי העבודה הקיימים, מצאו את עצמם לפתע בפני מצב בלתי מוכר: מביטחון תעסוקתי יחסי לחוסר ביטחון תעסוקתי מוחלט.
כאשר הסטודנטים הבינו שהם יהיו הקורבנות הראשונים של היוזמה הממשלתית, הגיבו במהרה. ראשונים היו הסטודנטים באוניברסיטת רן (Rennes) שבחבל בריטאני שהשתלטו על המוסד להשכלה גבוהה. כעבור כמה ימים, רוב המוסדות להשכלה גבוהה היו בידי הסטודנטים, כולל הסורבון, שהיה לסמל של הפגנת הסטודנטים במאי 68′. סביב הסורבון גם נערכו הפגנות שדוכאו ביד קשה על ידי כוחות מיוחדים לפיזור הפגנות של המשטרה.
עברו כמעט חודשיים מאז החלו הפגנות הסטודנטים עד שגל המחאה הגיע אל בתי הספר התיכוניים. אני לומדת בבי"ס התיכון ע"ש הלן בושה שבפאריס ואני עוקבת מקרוב אחר הנעשה בזירה הפוליטית. יחד עם כמה מחברי בתיכון, קיימנו אסיפה כללית כדי לדון על הפגנות הסטודנטים. ועל מנת שהיא תצליח הדבקנו מודעות בכל פינה ובהן הזמנה להשתתף באסיפה בתוך בית הספר. בתום האסיפה הכללית הוחלט שגם אנו חלק מהתנועה הסטודנטיאלית נגד הצעת החוק ושעתידנו המקצועי אינו מובטח.
וכפי שהוחלט באסיפה הכללית, כך נעשה: ביום חמישי 16 במארס, כשעה לפני תחילת הלימודים (בשעה 7:00 בבוקר) התייצבנו בפתח בית הספר. כצעד ראשון חסמנו את דלתות בית הספר בעזרת שרשראות ופחים שהכנו מראש. מנהל התיכון ניסה בתוקף להפסיק את המחאה, אך ללא הצלחה. מדי יום שבנו אל התיכון ופעלנו באותה צורה: קודם כל חסמנו את דלתות הכניסה ולאחר מכן קראנו לתלמידים להשתתף בהפגנות שנערכו בשעות הצהריים. יצויין שמנהל התיכון גילה עצבנות רבה כל פעם מחדש, אבל נמנע מלקרוא להתערבות כוחות המשטרה כי פחד מתגובת התלמידים. בימים בהם לא חסמנו את פתח בית הספר, התלמידים נכנסו לתוכו על מנת לקיים אסיפות. בכל מקרה לא התקיימו לימודים סדירים במשך שבועות ארוכים. יום אחד אף הגענו אל בית הספר בשעות הלילה על מנת להשתלט על בניין כי חששנו שהמשטרה תנסה להוציא אותנו מהמקום. חרף התנגדות המנהל, הצלחנו להתארגן במהירות – כולל הבאת מזון, שמיכות וציוד. ניצלנו את הלילה כדי לקיים מפגש ארוך במיוחד ובו ניסינו לערוך סיכום של המאבק עד לאותו יום ולדון במאבק בפרספקטיבה.
פעלנו גם מחוץ למתחם בית הספר. באחד הימים החלטנו להפגין בלשכה המקומית של משרד העבודה הקרובה לבית הספר. זהו המקום בו אמורים לפעול כדי לאכוף את חוקי העבודה. היינו כ-300 תלמידים, בסיוע עובדי הלשכה, והשתלטנו על המבנה במשך יום שלם במחאה על הצעת החוק. יצויין שבמהלך כל אותם השבועות בהם נערכו ההפגנות והמחאות עמדנו בקשר עם כל בתי הספר ברחבי פאריס וחלק מאירועי המחאה היו מתואמים והמוניים במיוחד.
לרוב, המחאות נעשו ללא מגע עם כוחות הביטחון. אבל היו מקרים בהם כוחות המשטרה הגיעו אל ההפגנות או אל המחאות וללא מלים מיותרות המטירו עלינו גז מדמיע ואף ירו כדורים מיוחדים לפיזור הפגנות. חרף העובדה שכל המחאות של תלמידי בית הספר נעשו בדרכים לא אלימות, המשטרה עצרה שוב ושוב את אלה שהיא סברה שעומדים בראש המחאות. מצידנו, אנו הצטיידנו במסכות כדי להגן על עצמנו בפני הגז המשטרתי. היו מקרים בהפגנות הסטודנטים ובהם הסתננו גורמים אלימים שכל עיסוקם היה לשבור חלונות או לשרוף מכוניות. הקפדנו שגורמים אלה לא יסתננו לשורות שלנו.
כאמור, היינו חלק מתנועה של תלמידי תיכון מכל רחבי העיר ועמדנו בקשר עם התאחדות התלמידים הארצית. יחד עם זאת, מספר הפעילים בקרב תלמידי בית ספרי היו מעטים, לא יותר ממאה. ככל שחלפו הימים התארגנו חבורות של תלמידים שדרשו להפסיק את המחאות ולשוב אל ספסל הלימודים. על מנת לשים קץ לפעילותם, הזמנו את כל תלמידי בית הספר לאסיפה כללית להחליט בצורה דמוקרטית אם להמשיך בהפגנה עד לגניזת הצעת החוק על ידי הממשלה או לשוב ללימודים. לאסיפה הזמנו את כולם – כולל את חבורות התלמידים שדרשו לשוב מיד ללימודים. בתום האסיפה נערכה הצבעה, כל תלמיד היה בעל זכות בחירה וכל אחד הטיל פתק לקלפי. להפתעתנו 87% מתלמידי בית הספר הצביעו בעד המשך המאבק עד לניצחון! התמיכה המסיבית של התלמידים היתה האות שיש להמשיך במאבק – ללא פשרות.
ככל שחלף הזמן ונמשך המאבק חשנו שהשלטון מתחיל לאבד את ביטחונו העצמי. אף במפלגת השלטון הימנית UMP, שיש לה רוב בפרלמנט, נשמעו קולות שדרשו לגנוז את הצעת החוק. ככל שגברו הסתירות והניגודים בקרב שורות הימין, השמחה שלנו והביטחון בצדקת הדרך רק גברו.
הסטודנטים ותלמידי התיכון זכו לתמיכת כל מפלגות השמאל והשמאל הרדיקלי. האיגודים המקצועיים היו חלק מן המאבק לאורך כל הדרך. הודות להשתתפות הפעילה של האיגודים נערכו ברחבי צרפת הפגנות המוניות ב-28 במארס וב-4 באפריל בהן השתתפו כשלושה מיליון מפגינים – עובדים, סטודנטים ותלמידים.
המחאה בבתי הספר בו אני לומדת ארכה כחודש. ההפגנות ברחבי צרפת נמשכו כשלושה חודשים וניתן להגדירן כמרד הדור הצעיר. אבל לא רק הדור הצעיר. בהפגנות מסוימות השתתפו צעירים ולצידם הוריהם ואף סבים – כולם קראו את אותן הקריאות, רבים בין הוותיקים החזירו את סיסמאות מאי 68′. למחאות היה עורף ציבורי נרחב. מסקרים שפורסמו בעת הפגנות הגדולות עלה כי 75% מהנשאלים דרשו לבטל את הצעת החוק של הממשלה. גם חקיקת החוק על ידי הרוב הימני בפרלמנט לא הועילה – המחאה המשיכה.
תודות לרוח הלחימה של הנוער, לממשלת הימין לא נותרה ברירה אחרת: היא החליטה לבטל את החוק שכבר היה רשום בספר החוקים. כך, הודיע ראש הממשלה בליל ה-10 באפריל כי החוק מבוטל ושסכומים ניכרים יופנו ליצירת מקומות עבודה חדשים לצעירים. הלקח מן המאבק הוא ברור: העתיד הוא בידי הצעירים והנוער מסוגל לשנות ולהציב אלטרנטיבה למדיניות הימין.
כל הכבוד לצרפתים !!!
חבל רק שאצלנו הנוער , הסטודנטים והציבור הרחב כה אדישים וחסרי מעש כלפי הקפטליזם האכזרי הפוגע קשות בסולידריות החברתית .
אפילו עכשיו תאשר הכנסת בקריאה ראשונה את התקציב הפוגע בחלשים ללא תגובת הציבור הרחב .
פשוט מדהים.
מעורר קינאה.
מציב מראה מול פנינו, ומציג לנו תמונה דוחה במיוחד.
מרתק, באמת מעורר קנאה. הלוואי שאצלנו
היתה תודעה פוליטית כזו.
מחברת המאמר "שוכחת" לציין מהן הסיבות לחקיקת החוק הנדון: אבטלה של יותר 30% בקרב צעירים, בעיקר צעירים מהגרים ובני מהגרים מהפרברים.
ראש הממשלה ווילפן יכל בשקט לשבת ולא לעשות דבר ולהמשיך להיות פופולרי כפי שהיה.
האיש, גם אם טעה בפרטים, ניסה לבצע רפורמה חיונית בשוק העבודה החולה של צרפת.
כמדומני, מדובר בניצחון פירוס של המפגינים.
ואת זה הזמן יספר.
ד"א, בארה"ב השנואה על רוב הצרפתים ורוב מבקרי אתר זה, אחוז האבטלה הינו 4.7%. אולי בכל זאת הקפיטליסטים החזירים האמריקאים האלו עושים משהו נכון ?
ארה"ב החביבה עליך כל-כך הצליחה להוריד את האבטלה שלה בזכות מדיניות כלכלית קיינסיאנית, שרחוקה מאד מהמודל שאתה כנראה חולם עליו:
בראשית שנות ה-80 רייגן פתח ברפורמה כלכלית שעיקריה היו הפחתת מיסים קיצונית לבעלי ההון, וקיצוץ דרסטי בשרותי הרווחה. התוצאה היתה אבטלה שהגיעה לגובה 12%, עליה אדירה במימדי העוני, ירידה גדולה בייצור ופשיטת רגל המונית של מפעלים, וכל זאת תוך המשך רמת אינפלציה גבוהה (מעל 10%).
ב-82 אחרי התוצאות הקשות הללו הוא שינה כיוון והחל במדיניות של גירעון תקציבי גדול המאפשר הזרמת כספים למשק. התוצאות היו ירידה באבטלה, וקפיצה גדולה ביצור ובצמיחה, כולל עליית השכר הריאלי.
להגיב לתוכן הדברים שכתבתי אתה מסוגל ?
או שמא אימצת את השיטה המרקסיסטית הוותיקה והטובה של תקיפת מי שמעביר ביקורת אמיתית המסתמכת על עובדות במקום התמודדות באומץ עם הביקורת ?
ד"א, מי זה "אנחנו" ? המפלגה ? שמש העמים ?
מישהו כאן תקוע חזק בשנות ה – 50.
אז טוס לארצות הברית ותחייה שם. כמו גוני נשיא בוליביה לשעבר.
אנחנו לא צריכים תועמלינים בגרוש של בעלי ההון אצלנו.
התשובה שלך "עונה" לשאלה מלפני 20 שנה, לחלוטין לא רלוונטית להיום(כלכלה קיינסיאנית היא מלה מגונה בחוגים הכלכליים בארה"ב), איך זה שאחרי 6 שנים של בוש הקפיטליסט החזיר(שקיצץ במיסים ל"עשירים" יותר מרייגן) האבטלה רק יורדת(למרות 12 מיליון מהגרים לא חוקיים, שאגב כמליון מהם שרו USA USA, זימרו את ההמנון והניפו את דגל הפסים והכוכבים בהפגנות מסודרות למופת בעת הדיונים בקונגרס על הסדרת שהייתם) הבורסה רק עולה, הכלכלה רק מתחזקת, הפשע דועך והריבוי הטבעי יציב וחזק מה הם עושים נכון?
לעומת זאת בצרפת הסוציאליסטית אחוזי האבטלה הם גבוהים מאד, הכלכלה לא צומחת, הריבוי הטבעי שלילי, הפשע משתולל, והמהגרים(החוקיים והלא חוקיים) שורפים מכוניות ברחובות, איפה הם טועים?
האבטלה בצרפת עלתה בגלל קיצוצים שנערכו ע"י ממשלת הימין שבשלטון בצרפת, בלעדי קיצוצים אלו האבטלה בצרפת לא הייתה עולה בשנים האחרונות. אולם דווקא עכשיו האבטלה בצרפת סוף סוף מתחילה לרדת והיא ירדה ב-3 חודשים האחרונים ב-1% שלם והיא ממשיכה לרדת. הכעס של המפגינים היה בגלל שהאבטלה בכל מקרה יורדת כעת ואין סיבה לחוק הזה.
חוץ מזה שיעור העוני בארה"ב (גם היחסי וגם האבסולוטי) הוא גבוה בהרבה מבצרפת. רוב העובדים החדשים בארה"ב הם במשרה חלקית מאוד ובשכר נמוך ביותר ולכן העבודה שלהם לא מצליחה להוציא אותם ממעגל העוני. על אף שארה"ב שינתה את צורת מדידת העוני בעשור האחרון בכדי שיהיה רשומים פחות עניים, שיעור העוני (אפילו בצורת המדידה החדשה שמטרתה להוציא חלק גדול מהעניים ולא להכליל אותם כעניים) בארה"ב ב-5 השנים עלה.
1. שיעור הפשיעה בארה"ב, גם אם הוא "דועך" לדבריךף עדיין גבוה משמעותית מ"הפשיעה המשתוללת" בצרפת.
2. בארה"ב יש יותר עניים מבצרפת (גם באחוז מהאוכלוסיה)
3. בצרפת בזכות אותה שיטה של הטבות סוציאליות וזכויות עובדים מי שעובד יכול להתפרנס בכבוד. בארץ ובארה"ב זה הרבה יותר קשה.
לגבי עניים בארה"ב, עני(בממוצע) בארה"ב נחשב מי שמרוויח פחות מ12,000 דולר בשנה, כלומר כאלף דולר בחודש, לשם הפשטות נאמר ששער הדולר מייצג נאמנה את ההבדלים בחוזק המטבע. ולכן עני במונחים אמריקאיים הוא ישראלי שמרוויח מעט יותר מארבעת ארבע מאות שקלים בחודש. עוני זה עניין מאד יחסי. בצרפת ככל הידוע לי קו העוני מוגדר כמחצית השכר החציוני כלומר כ500 יורו בחודש שהם כ635 דולרים אמריקאיים בחודש.
המספרים כמדומני מדברים בעד עצמם.
ראשית בארה"ב לא מודדים עוני באופן יחסי אלא רק אבסולוטי
עפ"י דו"ח ההתפתחות האנושית של האו"ם עוני למדינות מתועשות מוגדר כמי שמרוויח 11$ ליום או פחות. שיעור העוני, לפי מדד זה, בארה"ב הוא 14% וזאת לעומת צרפת שבה שיעור העוני עומד על 9.9%. כלומר באופן אבסולוטי יש פחות עניים בצרפת מבארה"ב ב"מדד העוני האנושי" של האו"ם שבודק שיעור עוני, סיכויים להגיע לגיל 60, אבטלה ארוכת טווח ושיעור ידיעת קרוא וכתוב פונקציונלית (כלומר היכולת להשתמש בקריאה ובכתיבה בצורה ראויה והולמת מעבר לרמה בסיסית) צרפת מדורגת מעל ארה"ב, כלומר בעלת שיעור עוני נמוך יותר. למעשה לצרפת יתרונות רבים על ארה"ב – הפריון (תפוקת עובדים) לשעת עבודה עפ"י ה-OECD הוא גבוה מהפריון לשעת עבודה בארה"ב, הבורסה הצרפתית ה-CAC 40 עושה תשואה גבוהה בהרבה גם מה-NASDAC ה-DOW JONES וה-S?P 500 מתחילת השנה ועשתה תשואה גבוהה יותר בשנה שעברה, הפערים בצרפת (שאותם בודקים באמצעות מדד ג’יני) נמוכים יותר, תוחלת החיים בצרפת גבוהה יותר, שיעור תמותת התינוקות ושיעור תמותת הנשים היולדות נמוך יותר, צרפת דורגה מעל ארה"ב במבחני "פיזה" שבודקים את רמת בתי הספר במדינות השונות וכו’. לבסוף אני שולח מדד לאיכות חיים שמדרג את צרפת כמדינה בה איכות החיים היא הגבוהה בעולם
— קישור —
לינק למדד ההתפתחות האינושית
— קישור —
לינק לדף של ארה"ב
— קישור —
לינק לדף של צרפת
— קישור —
הנתונים שהבאת פשוט שגויים, במדד הHDI ארה"ב מדורגת מעל צרפת.
מתוך דו"ח ההתפתחות האנושית:
תוחלת חיים בארה"ב – 76.9, תוחלת חיים בצרפת – 78.7
הסיכוי לא להגיע לגיל 40 בארה"ב – 4.2%, הסיכוי לא להגיע לגיל 40 בצרפת – 2.7%
הסיכוי לא להגיע לגיל 60 בארה"ב – 12.6%, הסיכוי לא להגיע לגיל 60 בצרפת – 10%
שיעור תמותת התינוקות בארה"ב – 7 (על כל 1000 לידות), שיעור תמותת התינוקות בצרפת – 4 (על כל 1000 לידות)
שיעור תמותת ילדים עד גיל 5 בארה"ב -8 (על כל 1000 לידות), שיעור תמותת ילדים עד גיל 5 בצרפת- 6
דירוג במדד העוני האנושי למדינות המתועשות
(HPI-2) אשר בודק את שיעור העוני, סיכויים לא להגיע לגיל 60, אבטלה ארוכת טווח ושיעור ידיעת קרוא וכתוב פונקציונלית (כלומר היכולת להשתמש בקריאה ובכתיבה בצורה ראויה והולמת מעבר לרמה בסיסית) של ארה"ב – 17 (ככל שהדירוג גבוה יותר כך שיעור העוני, עפ"י הקריטריונים הללו, גבוה יותר), דירוג במדד העוני האנושי של צרפת – 8
שיעור העוני האבסולוטי בארה"ב (11$ ליום או פחות) – 13.6%, שיעור העוני האבסולוטי בצרפת – 9.9%
עפ"י מדד הג’יני שבודק פערים חברתיים, מספר נקודותיה של ארה"ב הוא 40.8 (מספר נקודות גבוה מלמד על פערים גדולים), מספר נקודותיה של צרפת במדד ג’יני – 32.7
שיעור חולי האיידס בארה"ב- 0.6%, שיעור חולי האיידס בצרפת – 0.3%
אני מצרף לך לינק של ה-OECD שיראה לך שהפריון (תפוקת עובדים) לשעת עבודה בצרפת גבוה מבארה"ב
— קישור —
לינק נוסף של מחקר של תומאס פיקטי ועמנואל סאז שבדקו מוביליות חברתית (ניידות חברתית). התוצאות הלא מפתיעות של מחקר זה שפורסם בכתב העת ה- ECONOMIST היו שהניידות החברתית בצרפת גבוהה מהניידות החברתית בארה"ב
— קישור —
לינק נוסף שיראה לך שדירוגה של צרפת במבחן "פיזה" שבודק את רמת בתי הספר במדינות השונות, תוך התמקדות במתימטיקה, מדעים והבנת הנקרא גבוה מדירוגה של ארה"ב. כלומר, רמת בתי הספר בצרפת גבוהה מבארה"ב
— קישור —
אותי לא מעניין סכום הכסף שמרוויח אדם אלא סל השירותים שהוא יכול להשיג תמורתו. מאחר ובצרפת ישנם שירותים רבים שהמדינה מספקת ושבארה"ב לא (לדוג’ בריאות), ומאחר ובצרפת הסכום שדיברת עליו כבר כולל הפרשה לפנסיה שהעובד האמריקאי מוציא מהכנסתו הפנויה ולא מהברוטו, הנתון של 1000 דולר מול 600 יורו מטעה.
חוץ מזה, ציינתי עובדה בנוגע לעובדים ולא לכלל העניים. % העובדים שנמצאים מתחת לקו העוני בצרפת נמוך משמעותית מאשר בארה"ב או בישראל.
התבלבלתי בקשר למדד העוני האנושי, ככל שהדירוג במדד גבוה יותר כך שיעור העוני נמוך יותר וצרפת מדורגת מעל ארה"ב במדד זה, כלומר שיעור העוני בה נמוך יותר.
אני מצרף לינק נוסף של כתבה ב-ECONOMIST שמראה שאם נחשב את התל"ג לנפש בהתאמה לפערים ןלחוסר השוויון שאותו נבדוק ע"י מדד ג’יני, נגלה שהתל"ג האמיתי לנפש (תל"ג חציוני לנפש) בצרפת גבוה מבארה"ב
— קישור —
תראה אני מבין שאתה לא יודע באמת נתונים, אז לפחות אל תנופף בזה. אין כל שחר לטענתך שהבורסה בארה"ב פורחת. הבורסה בארה"ב היא אחת הבורסות החלשות בעולם. אני מצרף לך גרף שמשווה בין הבורסה הצרפתית ה-CAC 40 לבורסות האמריקניות, בגרף רואים את החוזק של הבורסה הצרפתית לעומת הבורסות האמריקניות
— קישור —
נו גוני הראו לך קצת נתונים אז התקפלת
לגוני –
אל תתייאש אתה לא לבד. ואתה מבין את המציאות הרבה יותר טוב מהקוראים כאן. כך למשל את המאמר המצחיק שפורסם בכתב העת ה- ECONOMIST היו שהניידות החברתית בצרפת גבוהה מהניידות החברתית בארה"ב…
שזה בהחלט נכון אבל אם מישהו כאן היה גם טורח להבין את הנתונים והמספרים הוא היה מגלה שהסיבה למוביליות החברתית הצרפתית היא כי קשה להתעשר ולהצליח בצרפת! בארה"ב יהיה לך מאד קשה לעקוף את בילי גייטס או את באפט. בצרפת איפה שכולם בתחתית זה יהיה מאד קל.
אבל עזוב 250 אלף צרפתים שברחו מצרפת ב5 שנים האחרונות מי לאנגליה ומי לארה"ב לא טועים. הם כמובן לא הבחינו כמה טוב בצרפת.
לא יוני לא הבנת. אופן בדיקת המוביליות החברתית הייתה לבדוק את שיעור השינוי במעמדות בחברה. כך, לדוגמא, נבדק באיזה מעמד הילדים של אנשים במעמדות הנמוכים אחרי 30 שנה. כלומר, מהו השיעור של הילדים שהצליחו לשנות את מעמדם. תוצאות המחקר היו שבצרפת המעמדות פחות נוקשים ויותר אנשים מצליחים לעבור מעמדות. עוד נמצא שבשנות ה-70 הניידות החברתית בארה"ב הייתה גבוהה יותר משהי כיום. הניידות החברתית בארה"ב נפלה בעשורים האחרונים עד כדי כך שהמגזין BUSSINESWEEK כינה את ארה"ב "חברת קסטות"..
למעשה גוני גם השמיץ וגם הטעה, הוא טען שאני מביא נתונים שקריים ולכן הראיתי לו מתוך הדו"ח שהוא הביא שנתוני היו נכונים והוא כתב טעויות בוטות שמראות על חוסר ידע כגון שהבורסה האמריקנית מצליחה ופורחת. שימו לב שלפי הדו"ח התמ"ג לנפש בצרפת גבוה מהתמ"ג לנפש בבריטניה, השוויוניות בה גבוהה יותר (לפי מדד ג’יני), שיעור העוני נמוך יותר והמוביליות החברתית גבוהה יותר ובכל זאת כל הקפיטליסטים משוכנעים שבריטניה היא הצלחה וצרפת כשלון. אף הראיתי לו שאם נתאים את התל"ג לנפש לנתוני אי השוויון נמצא שהתל"ג החציוני (התל"ג האמיתי לנפש) בצרפת גבוה מבארה"ב
ליבי ליבי איתכם חברים.
אתם מדקלמים בלהט סיסמאות מרקסיסטיות נבובות ועושים copy-paste לכל מיני נתונים סטטיסטיים שאינכם מסוגלים לרדת לעומקם.
רק לתזכורת: בריה"מ ומזרח אירופה כיכבו בכל הסטטיסטיקות הכלכליות עד ש… קרסו בקול נפץ גדול.
והאמת היא פשוטה. צרפת בפרט וחלקים גדולים ממערב אירופה בכלל (לא כולל אנגליה, אירלנד, ועוד מספר חריגים לטובה) הן מדינות בקריסה. אין עידוד ליוזמה ואחריות אישית של הפרט על עצמו ומשפחתו. כל מה שיש זה שאיפה להיתקע כמו מסמר בלי ראש בשירות הציבורי המנופח שאינו מייצר דבר מלבד בטלה סמוייה.
אני, בניגוד להרבה מגיבים באתר, נמצא בצרפת מדי פעם לצרכי עבודה. ובכל ביקור אני מוצא שדווקא המחות המבריקים פשוט נמלטים מהמדינה – מי לארה"ב, מי לקנדה, ומי למקומות נוספים.
לחובבי הסטטיסטיקות, אני מציע לבדוק לדוגמא את מאזן ההגירה בין ארה"ב לצרפת. המספרים מדברים בעד עצמם.
אבי, הטקטיקה של להעמיס עצים עד שלא רואים את היער די מעייפת, משעשעת במיוחד ההתפתלות המופלאה באקונומיסט שמראה שהתל"ג הצרפתי(החציוני, החציוני) גבוה מהאמריקאי. כזה אינוס של סטטיסטיקה לא ראיתי מזמן.
מדד הדאו-ג’ונס חלף את האחד עשר אלף נקודות שזה קרוב מאד לשיא של כל הזמנים. רק אלוהים יודע על מה אתה מדבר. בכל מקרה מאד משעשעת הדוגמה של הבורסה הצרפתית שבערך חמישים אחוז מהמניות בה הן בבעלות של… נכון, אמריקאים זקנים. איך זה שאמריקאים זקנים קנו את הבורסה הצרפתית? כנראה בגלל ההצלחה הכלכלית העצומה של צרפת והכשלון הכלכלי האמריקאי.
כמובן שאני אפילו לא אכנס לכמה כסף יש בבורסה האמריקאית או לגודל המחזור או למספר החברות הרשומות בה ושאר זוטות מעין אלו, בשלב הבא ראוי שתשווה את הבורסה של תל-אביב לבורסה של ניו-יורק ותראה לנו את ההבדלים בצמיחה.
אגב, במובן מסויים קרנות הפנסיה האמריקאיות שמושקעות בכבדות בבורסה האמריקאית הן למעשה הבורסה הצרפתית, כך שבמובן מסויים(ויותר ממסוים) הבורסה הצרפתית היא חלק(משני למדי) מהבורסה האמריקאית. רק כדי לסבר את האוזן, נפילה בסדר גודל בינוני בבורסה האמריקאית מורידה את הבורסה הצרפתית ביגון שאולה, ההיפך איננו נכון.
לפי מדד הHDI ארה"ב ממוקמת מעל צרפת, תתבלבל כמה שאתה רוצה, זה לא ישנה את העובדה הפשוטה הזו. אני בטוח שאתה מכיר סקר של איזה עתון כלכלי שמראה שבשילוב עם מחיר הפחם ומכפיל מחיר הלחם כאשר אם מפקטרים את מדד ג’ק לוק פיקארד לעקמומיות סטטיסטית אז בעצם הכלכלה הצרפתית היא החזקה בעולם. איך אמר המגיב מעלי 250 אלף צרפתים שירדו מצרפת בחמש השנים האחרונות לא טועים.
ונקודה אחרונה, צמיחה וריבוי טבעי, שני הנתונים המשמעותיים ביותר מבחינה כלכלית וחברתית בהתאמה. הכלכלה הצרפתית לא צומחת, פשוטו כמשמעו, אני אחזור על זה שוב, לא צומחת יש לך איזה סקר שמראה אחרת? אני אשמח לראות.
הריבוי הטבעי בצרפת שלילי, אני אחזור על זה, שלילי. יש לך סקר שמראה אחרת? אני אשמח לראות. בקצרה, שילוב שני הנתונים הללו לא מבשר טובות למשק הצרפתי, האוכלוסיה מזדקנת והוצאות המדינה על בריאות, סעד, ופנסיה מגרדים את קצה גבול היכולת, בקרב הצעירים בצרפת האבטלה היא מעל 30 אחוז! בקרב צעירים מהמעמד הנמוך מעל חמישים אחוז! הכלכלה הסוציאליסטית בצרפת שאבה את כל המשאבים כולם וכרגע חיה על זמן שאול, הנסיון של וילפן להכניס מעט מרץ לכלכלה נכשל בהפגנה של אוולת לאומית בסדר גודל טוכמני. עד ידובר ויכתב על ההפגנות ההזויות הללו. בכל מקרה, בוא נקווה שאתר הגדה ישרוד עד חמש שנים ואבי עדייך יהיה כאן ביננו לחזות בעתיד הכלכלה הצרפתית המופלאה. אורובואר.
עפ"י תגובת המגיבים הקפיטליסטים אני למד שהאמונה בקפיטליזם היא לא שונה מאמונה בדת. אתם ממחזרים ססמאות ריקות שאפילו שאחרי שהראיתי לכם שהם רחוקות מלהיות מדוייקות אתם ממשיכים למחזר אותם. פשוט מדהים, אין כל דרך לשנות את דעתכם אפילו לא באמצעות נתונים. הייתי כמובן יכול להראות נתונים של חוקרים סוציאליסטיים אבל הבאתי במיוחד נתונים של ארגונים קפיטליסטים מאוד כגון ה-OECD שהראה שתפוקת העובדים לשעת עבודה בצרפת גבוהה מבארה"ב. כלומר, העובד הצרפתי הוא יעיל יותר ועובד טוב יותר מהעובד האמריקני, בניגוד לכל הססמאות שמפיצים ונתונים שפורסמו במגזינים קפיטליסטיים מאוד כגון ה-ECONOMIST ו-BUSSINESWEEK, אשר הם מגזיני הכלכלה המקובלים ביותר בארה"ב (וכמובן שהם מוטים מאוד, בדרך כלל, לטובת ארה"ב). הראיתי לכם מדדי איכות חיים שמדרגים את צרפת מעל ארה"ב, שרמת החינוך בצרפת, לפי מבחן "פיזה", טובה מבארה"ב (אפילו הכלכלן הקפיטליסטי ביותר יטען שחינוך הוא אחד מהתחומים החשובים ביותר למצבה העתידי של כל מדינה), הראיתי לכם שלפי נתוני האו"ם רמת הבריאות בצרפת טובה יותר (הסיכוי להגיע לגיל 40 בצרפת היא פי 2 מבארה"ב, תמותת התינוקות בצרפת נמוכה בחצי מתמותת התינוקות בארה"ב וכו’), הראיתי לכם שבניגוד למיתוס על החברה הסטטית הצרפתית אל מול ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות שנמצאת כביכול בארה"ב, למעשה הניידות החברתית בצרפת גבוהה מבארה"ב, הראיתי לכם שלפי האו"ם ו"מדד העוני האנושי" שיעור העוני בצרפת נמוך מבארה"ב והתל"ג לנפש של האדם הממוצע בצרפת גבוה מבארה"ב. את כל זאת הראיתי לכם במחקרים ולא סתם בצעקות, ססמאות והתלהמות כמו שנמצאים בתגובותיכם, אבל אתכם נתונים לא מעניינים.
ללא גוני – אם אתה משקיע ואתה חושב איפה להשקיע את כספך איפה תשקיע אותו, האם בבורסה הצרפתית שעושה תשואה גבוהה יותר ב-3 השנים האחרונות או שמא בבורסה האמריקנית שעושה תשואה נמוכה יותר? ברור שבתור משקיע עדיף לך להשקיע בצרפת ולא בארה"ב (אל תהיה כמו גוני, תסתכל בנתונים ובגרף שנמצא בלינק שצירפתי. הבורסה האמריקנית #חלשה# יותר מהבורסה הצרפתית, התשואה בה נמוכה יותר. אין מה לעשות, זאת עובדה קיימת, תתמודד איתה). אם אתה עדיין לא משוכנע, תבדוק ב"דה מרקר" (עיתון עם נטייה מאוד קפיטליסטית) ותראה את ההבדל בין התשואה שעשה ה-CAC 40 מתחילת השנה (בסביבות 11%) והתשואות שעשו NASDAC, DOW JONES ו-S?P 500 מתחילת השנה (בסביבות 4-6%).
אני מצרף לך לינק לניתוח של הממשלה הצרפתית אודות הריבוי הטבעי בצרפת ובו נטען שהריבוי הטבעי בצרפת ב-2005 היה חיובי. לא רק זאת, אלא שמספר הילדים פר אישה בצרפת הוא השני בגודלו באירופה, גבוה יותר מבבריטניה.
the total fertility rate for 2005 is 194 children for every 100 women, compared to 192 in 2004 (table F8).
With this rate, in 2004 France was in second place among the 25 countries of the European Union, just behind Ireland (with 199 children for every 100 women). These two countries remain in the lead, far above the European average (150). Among the countries of the European Union, Finland, Denmark, Sweden, the United Kingdom, the Netherlands and Luxembourg have a rate above 170. At the same time, Greece, Hungary, Lithuania, Slovakia, Latvia, the Czech Republic, Poland and Slovenia have the lowest fertility rate, with fewer than 130 children for every 100 women. For Spain, Italy, Germany and Malta, the rate is between 130 and 140 children for every 100 women.
— קישור —
בקשר לאבטלה – כפי שכבר טענתי, בחודשים האחרונים האבטלה בצרפת בירידה והיא ירדה כבר ב-1% וזאת ללא החוק החדש. כלומר, אין צורך בחוק זה משום שהאבטלה כבר ככה יורדת.
כמובן שבצרפת לא היה תמיד שיעור אבטלה גבוה, בשנים קודמות האבטלה בצרפת לא הייתה כל כך גבוהה והסיבה לעליית האבטלה מראש היא הקיצוצים שנערכו בצרפת ע"י ממשלת הימין
אתה מזכיר שיכולת להביא נתונים של חוקרים סוציאליסטים- האם יש לך שמות של כמה מהם, ומראי מקום? אני מעוניין מאד לקרוא.
תעמולה ימנית נטו המבוססת על שקרים "קטנים":
1. "המחברת שוכחת לציין את הסיבה לחוק החדש" – סילוף! אתה מוזמן לעיין שוב בטקסט של הכתבה.
2. "גם אם הוא טעה בפרטים קטנים" – בדיוק נגד "הפרטים הקטנים" הללו היו ההפגנות הצודקות, ועובדה, שהממשלה נכנעה לדרישה לתיקונם רק אחרי מאבק קשה של הסטודנטים.
לדעתך זה צודק והגיוני שיכולים סתם ככה להעיף בן-אדם לרחוב מבלי לנמק? מדוע לא לנמק? אולי גם להרשות לשוטרים לקנוס אזרחים מבלי לנמק? או ללכת לתת למישהו ברחוב סטירה מבלי לנמק?
היתה בתגובות כאן הפנייה למאמר בנושא של עורך לה-מונד סילבן סיפל (לשעבר צבי ציפל, איש אחד מפלגי מצפן הטרוצקיסטי), שתורגמה גם בעיתון הארץ, אבל לא מצליחה למצוא אותה כעת כאן. ההיה או לא היה?