קדימה: מעלים את מחירי הלחם

בערב השבעת ממשלתו, הבטיח אהוד אולמרט בנאומו שהוא מתכנן לטפל בנושא הכלכלי-חברתי "עם חיבוק חם וחמלה". מספר שעות בלבד לאחר מכן קיבלנו הדגמה חיה לכך שהוא שיקר במצח נחושה, כאשר התפרסמה החלטתו להעלות את מחירי הלחם האחיד ב-7.11%. בשביל מי שלא נמצא במצוקה, זה לא הבדל גדול. מדובר בעלייה של בין 25 אגורות ל-40 אגורות, ובכלל – בני המעמד הבינוני והגבוה בדרך כלל קונים לחם יותר איכותי מהלחם האחיד. אבל בשביל המיליונים שנמצאים מתחת לקו העוני או קצת מעליו, זה משמעותי מאוד. בשביל משפחה שצריכה להאכיל ילדים, שמשתכרת מעט ושחוסכת כל חודש כדי לגמור את החודש – העלאת מחירי הלחם היא גזירה חברתית קשה.

דווקא מהם החליט אולמרט לקחת, וזו לא הפעם הראשונה: גם בתפקידו כשר התעשייה והמסחר הוא העלה פעמיים את מחירי הלחם, וכממלא מקום ראש הממשלה הוא "לא מצא" מספיק כסף עבור סל התרופות. אבל בשביל שיעקב אדרי (קדימה), איתן כבל (העבודה), משולם נהרי (ש"ס) ויצחק כהן (ש"ס) יהיו שרים לענייני כלום ("שרים בלי תיק") – בשביל זה אולמרט דווקא מצא כסף.

העבודה: מפציצים את עזה

הוא ויתר על התיקים החברתיים בשביל זה.
הוא ויתר על העלאת שכר המינימום בשביל זה.
הוא ויתר על חוק פנסיה ממלכתי בשביל זה.
הוא ויתר על זכויות עובדי קבלן בשביל זה.

עמיר פרץ ויתר על כל אחת מן ההבטחות החברתיות שהובילו את הקמפיין שלו בשביל תפקיד נכסף אחד: שר הביטחון.

ומה אנחנו קיבלנו? מופז עם שפם.

כשפרץ נבחר לראשות העבודה הוא דיבר על משא ומתן, על יציאה ממעגל האלימות. מעל הבמה בעצרת לזכר רצח יצחק רבין הוא דיבר על חזון אוסלו שחי וקיים, והקריא נוסח משוכתב של נאום "יש לי חלום" של מרטין לותר קינג שבו הוא דיבר על ילדי שדרות ורצועת עזה שיחיו וישחקו יחד. הוא נתן תקווה חדשה.

ומה היתה הפעולה הראשונה של פרץ כשהוא נכנס למשרד הביטחון? הפצצה אווירית ברצועת עזה. שוב אותו מעגל פעולה-תגובה. שוב אותה שפיכות דמים מתמשכת, קסאמים נופלים בצד אחד ופגזים נופלים בצד שני, ופתרון אין. ממשיכים להזין את רגש הנקמה שכבר שנים מוכרים לישראלים בתור "ביטחון", בלי לומר את האמת: לא יהיה שום ביטחון לישראלים או לפלסטינים בלי פיתרון מדיני, ולא יהיה שום פיתרון מדיני בלי משא ומתן ובלי סיום הכיבוש.

מופז יצא, פרץ נכנס, והכול נשאר אותו דבר: אותו כיבוש, אותו מעגל דמים, אותו הרס הדדי מתמשך.

ישראל ביתנו: ליברמן מקצין את ההסתה הגזענית

בנאומו הראשון מעל בימת הכנסת לקדנציה הזאת, יצא אביגדור ליברמן מהארון: הוא קרא להרוג את חברי הכנסת הערבים. לא עוד ניסיונות להציג את עצמו כאיזשהו סוג של דמוקרט, לא עוד ניסיונות להתנער מהאשמות בגזענות. ליברמן פשוט עמד בכנסת, השווה את חברי הכנסת הערבים למשתפי הפעולה עם הנאצים וקרא להוציאם להורג.

היה כבר מי שעמד בראש חוליית טרור שניסתה לרצוח חברי כנסת "באשמת" היותם ערבים. קראו לו אלירן גולן. היה כבר מי שרצח ראש ממשלה "באשמת" דיאלוג שניהל עם מנהיגים פלסטינים שהימין הגדירם כטרוריסטים. קראו לו יגאל עמיר. אביגדור ליברמן מייצג קו מוסרי ופוליטי לא שונה בהרבה משני אלו, אולם יש לו יתרון מסוכן אחד על שניהם: יש לו סיעה בת 11 מנדטים בכנסת.

הוא רץ לכנסת כשהקמפיין שלו כולל פולחן אישיות בתור "איש חזק" שנבחר כדי "לעשות סדר". ליברמן הוא פאשיסט קלאסי.

הוא הציג תוכנית של ביטול האזרחות של הערבים בישראל בכפייה. ליברמן הוא גזען קלאסי.

הוא הורשע בהכאת ילד קטן ונחקר בימים אלו במשטרה בחשד לשחיתות. ליברמן הוא בריון קלאסי.

ליברמן ומפלגת הימין הקיצוני שלו הם סכנה מוחשית לקיומה של הדמוקרטיה הישראלית. כל מי שרוצה שבישראל תמשיך להתקיים דמוקרטיה, כל מי שסולד מגזענות ומאלימות, כל מי שערכי כבוד האדם והשוויון יקרים לו – חייב להיאבק ולהשמיע את קולו כדי שמפלגת השנאה של ליברמן תיעלם והאיום הפאשיסטי יוסר מעלינו.

חד"ש: מנסים לבטל את תכנית ויסקונסין

אחת מהצעות החוק הראשונות שסיעת חד"ש מתכוונת להביא להצבעה בכנסת, היא ההצעה לבטל את תוכנית ויסקונסין. ויסקונסין היא תוכנית הרסנית, הפוגעת בצורה אכזרית בשכבות המוחלשות ביותר בחברה שלנו.

מאחורי תוכנית ויסקונסין עומד רעיון פשוט אך מעוות: להקטין את האבטלה בלי לייצר עוד מקומות עבודה. בישיבות הממשלה זה כנראה נשמע יותר טוב. בפועל, תוכנית ויסקונסין פירושה הפרטת לשכות התעסוקה והעברתן לרשות חברות פרטיות. החברות הפרטיות מקבלות תגמול כספי מהמדינה לא על פי מספר המובטלים שמצאו פרנסה בשכר הוגן בעזרתן, אלא על פי מספר המובטלים שהפסיקו לקבל קצבה מהמדינה בגללן. בדיוק כך: לדעת הממשלה, הבעיה באבטלה איננה בכך שמאות אלפי ישראלים אינם מפרנסים את עצמם ואת משפחתם, אלא בכך שקצבאות האבטלה "עולות יותר מדי"…

אין הרבה פיקוח על החברות שמפעילות את תוכנית ויסקונסין, ולכן הן יכולות לשלול מאדם את קצבתו מתי שמתחשק להן: אדם שלא מקבל את העבודה הראשונה שמציעים לו (גם אם זוהי עבודה פיסית שהוא לא מסוגל לה) מוכרז כ"סרבן עבודה" ומפסיק לקבל קצבה.

המובטלים שמגיעים לתוכנית ויסקונסין מחויבים להגיע לסדרת הרצאות שאמורה להכין אותם לשוק העבודה. כך תיארה ב-ynet מריה סורקין, אחת מקורבנות תוכנית ויסקונסין, את ההרצאות הללו: "אחת ההרצאות היתה על כמה חשוב לישון שינה בריאה. איתי בחדר יושבים אנשים אומללים שפשוט לא הסתדרו בחיים, איך בדיוק תעזור להם הרצאה על שינה בריאה? הרי מאז שהתחלתי בתוכנית, אני לא מצליחה לישון מרוב המתח והלחץ. הם מזלזלים בנו. מרגישים את זה באווירה, בפעילות. כאילו שאני מטומטמת רק בגלל שאני מקבלת קצבה. ויש בתוכנית גם עונשים. אם לא מסרתי דפים עם התשובות לשאלות בסוף ההרצאה זה נחשב כאילו לא הייתי. הם רוצים להראות כאילו שלא היית, כדי שיוכלו לשלול לך את הקצבה" (שוב השפילו אותי: יומנה של משתתפת "ויסקונסין", 4/1/2006).

מובטלים שמגיעים לתוכנית ויסקונסין ולא נמצאת להם עבודה נשלחים ל"התנדבות" כפויה ("עבודות שירות" יהיה כינוי יותר נאמן לאמת). חמישה או שישה ימים בשבוע, שש או שבע שעות ביום. עבודה במשרה מלאה תמורת קצבה של 1,500-2,000 שקלים, זהו ניצול שאין כדוגמתו. וגורלם של "ברי המזל" שכן נמצאה להם עבודה בתוכנית ויסקונסין אינו טוב בהרבה: הם אולי יוצאים לעבודה "אמיתית", אבל ממשיכים לקבל קצבה נמוכה משכר המינימום. אחד מהם תיאר בפני כתבת ynet את ההשפלה שבעניין: "אין לי בעיה לעבוד כאן. אני עובד כאן כמו כולם. הבעיה היא שאני לא מקבל כסף, רק קצבה של 1,500 שקל. הסבירו לי שאם לא אעבוד לא אקבל קצבה. אני חושב שבשום מקום אחר בעולם אין דבר כזה, לעבוד בלי כסף. אי אפשר לחיות ככה. אין דרך לתאר את מה שאני מרגיש" (תוכנית ויסקונסין: "עובדים ובתמורה מקבלים תעסוקה",13/1/2006). למרבה הזוועה, אותה תוכנית מופעלת גם על נכים וגמלאים.

תוכנית ויסקונסין מופעלת כיום בירושלים, נצרת, אשקלון וחדרה. אם לא יהיה מאבק ציבורי נגדה, היא תופעל בכל רחבי הארץ, וישראל תהפוך למדינת עבדים. זה טבעי שסיעת חד"ש היא הראשונה להתייצב נגד התוכנית הזאת, אבל בלי שאנחנו נפעל בשטח כדי להעלות את המודעות הציבורית לנושא וכדי להיאבק בתוכנית, שום הצעת חוק לא יכולה לעבוד.

ארגונים חברתיים בכל רחבי הארץ עוסקים כיום בהתנגדות לתוכנית ויסקונסין. גם סניפי חד"ש לקחו על עצמם את המשימה של העלאת המודעות לניצול ולהשפלה שבתוכנית. בנצרת הוקם ביוזמת חד"ש ועד עממי של נפגעי התוכנית ושל פעילים חברתיים, במטרה לעצור את המשך יישום התוכנית. חובתו של כל איש שמאל שמאמין שחברה טובה יותר אפשרית היא לקחת אחריות ולהצטרף לאחד הארגונים הפועלים נגד תוכנית ויסקונסין כדי לעצור את התפשטות הרעה החולה הזאת.

אפשר להתחיל למשל, בלשלוח אי-מייל לראש הממשלה הטרי אולמרט, או ליו"ר של אחת הסיעות "החברתיות" בקואליציה החדשה שלו, ולהודיע להם מה דעתכם על תוכנית ויסקונסין.

כתובות האי-מייל כולן נמצאות באתר הכנסת. הרי הן לפניכם:

אהוד אולמרט: eulmert@knesset.gov.il
עמיר פרץ: aperetz@knesset.gov.il
רפי איתן: reitanhantman@knesset.gov.il
אלי ישי: eyishay@knesset.gov.il

Share on Facebook