אני אמא לשלושה ילדים. לבן הראשון שלי עשיתי ברית מילה. הברית "לא יצאה טוב" והוא נאלץ לעבור "תיקון" בגיל שנה. את בני השני לא מלתי. היה לנו תור לרופא שהוא מוהל. בעלי החליט לעשות חיפוש קטן באינטרנט לגבי הרופא הזה והגיע למידע בנושא ברית המילה. למדנו על כך והחלטנו לוותר.
הדבר הכי חשוב שצריך שיהיה פה בארץ זה מידע על ברית מילה
משרד הבריאות לא מפרסם מידע על ברית מילה: מהי העורלה שאותה כורתים? מה תפקידה? מה ההבדל בפרוצדורה של כריתת העורלה בין רופא למוהל? מה עדיף? עם זריקת הרדמה או בלי זריקת הרדמה? האם הגיוני שפרוצדורה מכאיבה של כריתת רקמה תבוצע ללא הרדמה באישורו של משרד הבריאות? האם מבחינה רפואית קיימת הצדקה לכריתה אוטומטית של רקמת העורלה מאיבר מינו של כל תינוק שנולד? מה אומרים על כך ארגוני הרופאים בעולם? מהם הנזקים שנגרמים עקב כריתת העורלה? מהם הסיבוכים שכרוכים בכריתת העורלה, ומה שיעור הסיבוכים?
למה משרד הבריאות נמנע מלענות על שאלות בנוגע לברית מילה?
בעלי ניסה לברר בפורום רשמי של משרד הבריאות (רפואה מונעת בילדים) מהי העמדה הרשמית של המשרד לגבי זריקת הרדמה (אילחוש) בעת ביצוע ברית. הזיגזג במענה היה חמור: תחילה נאמר לו שמשרד הבריאות מתנגד רשמית לשימוש בחומרי הרדמה בעת ביצוע ברית, כי זה מסכן את חיי התינוק. ד"ר צנטנר מלשכת הבריאות המחוזית שענה לבעלי אף הביא ציטוטים מהספרות המקצועית, ואמר שהראיות נגד שימוש בחומרי הרדמה הן חד משמעיות. לאחר מכן נכנס לפורום ד"ר יוסי בנימיני שהוא אורולוג ממרכז רפואי תל אביב ומבצע בריתות בהרדמה שנים רבות, ושאל היכן נמצאות ההנחיות של משרד הבריאות לגבי איסור שימוש בחומרי הרדמה בעת ביצוע ברית. ואז נציג משרד הבריאות חזר בו ואמר שבעצם משרד הבריאות לא נוקט עמדה בשאלה הזו. למה? באיזו זכות משרד הבריאות נמנע מלנקוט עמדה בשאלה הזאת? האם החשש הוא פוליטי? ייתכן, כיוון שהמלצה בעד זריקת אילחוש תפגע במוהלים המסורתיים, משום שהם אינם רשאים לתת זריקה של חומרי הרדמה (אבל לכרות רקמה בריאה מותר להם – לא להשתגע?)
אם אדם הולך היום לקופת חולים, הוא יכול למצוא שם מידע כמעט על כל נושא רפואי. מפטריות ברגליים ועד סרטן השד. אז למה לא לפרסם מידע עדכני ומלא על ברית מילה?
גם בטיפות חלב אין מידע על ברית מילה. בכלל גודל הבורות שם בנוגע לעורלה ותפקידה הוא מדהים. פשוט מפחיד לגלות מה אחיות בטיפת חלב יודעות על הנושא (או יותר נכון לא יודעות).
למה משרד הבריאות לא מזהיר מפני סכנות של ברית מילה?
אציין שברית מילה היא הליך כירורגי לכל דבר שבו מתבצעת כריתה של רקמה, העורלה, (בריאה וחיונית, רקמה ששומרת על האיבר ומגינה עליו ושיש לה תפקיד חשוב מאוד בקיום יחסי מין). הליך רפואי שכזה חייב להתבצע בתנאים סטריליים ולא באולם שמחות. מוהל מסורתי מבצע בריתות בידיים חשופות, כיוון שההלכה מחייבת אותו לבצע את הפריעה בציפורן האגודל. הליך הפריעה, שבו הרקמה הפנימית של העורלה נקרעת מהעטרה-ראש האיבר, מבוצע בציפורן. לאחר מכן המוהל צריך לבצע את המציצה בפה – מציצת הדם מאיבר המין הפצוע – זה גם כן הליך בלתי ניפרד במילה מסורתית. לגבי הנושא הזה אומר ואוסיף שהפה שלנו נחשב לאיזור שיש בו הכי הרבה חיידקים. תינוקות בארץ ובעולם נדבקים בהרפס באיבר מינם עקב המציצה. למה משרד הבריאות לא מזהיר את הציבור מפני המציצה בפה? ראש מחלקת הבריאות של עיריית ניו-יורק הוציא לא מזמן אזהרה לקהילה היהודית שלא לבצע את שלב המציצה בפה כיוון שעל פי חקירת המחלקה נמצא שמוהל שביצע את המציצה בפה גרם למותם של תינוקות ולנזקים מוחיים בתינוקות שנדבקו ממנו בהרפס. גם בארץ היו דיווחים על תינוקות שנדבקו בהרפס. בעלי פנה למשרד הבריאות, (וגם ד"ר יצחק קדמן פנה אליהם בעניין הזה בעקבות בקשה של בעלי) כדי שיזהירו את הציבור בישראל מפני המציצה בפה, שהרבה הורים כלל אינה מודעים לה. נציג משרד הבריאות, ד"ר מרדכי הלפרין (אדם דתי) ענה שאין הוכחה שיש קשר בין המציצה בפה להידבקות התינוקות בהרפס, וכמובן עקב כך לא מצא טעם להזהיר את הציבור. האם בריאות הציבור לנגד עיניו? האם אין ניגוד עניינים בין הדת, הפוליטיקה ובריאותם של תינוקות?
מה עושה הוועדה לפיקוח על מוהלים?
בארץ אומנם קיימת ועדה המשותפת למשרד הדתות ולמשרד הבריאות שתפקידה לפקח על מוהלים. אבל מה הוועדה הזאת עושה? איך היא מפקחת? מיהם חבריה? למה נציג משרד הבריאות בוועדה הוא אדם דתי? האם קידום האינטרסים הרפואיים הם שעומדים לנגד עיניו? האם בריאות הציבור ובריאות התינוקות היא שעומדת לנגד עיניו, או שמא הקפדה על ביצוע מצוות המילה בהתאם להלכה? מעבר לכך, ביצוע ברית מילה אינו מוסדר בחוק ולכן כל אדם יכול להיות מוהל – כלומר לבצע פעולה כירורגית של כריתת רקמה בריאה מאיבר מין של תינוק. לפני זמן מה פורסמה במעריב כתבה על היקף התופעה של אנשים שמבצעים בריתות בלי שום פיקוח, והאבסורד הוא שהם בעצם לא עוברים על החוק, כי אין חוק.
האם ברית מילה מתיישבת עם האתיקה הרפואית?
אני כמובן הייתי מעדיפה שאם כבר תינוקות עוברים ברית מילה הם יעברו את זה אצל רופא ועם הרדמה. אבל גם פה יש בעיה קשה, והיא הבעיה של האתיקה הרפואית. האם זה נכון שרופא יכרות חלק חשוב מאוד מאיבר המין שאינו חולה? העורלה היא חלק מאיבר המין. כל זכר נולד איתה. קשה לי להאמין שהטבע ייצור דבר שהוא כל כך שלילי – השלילי זה מה שהאדם יצר. האם האתיקה הרפואית לא אמורה למנוע מרופא לגרום נזק לגוף? האם זה תקין שמשרד הבריאות מאפשר לרופאים להפר באופן בוטה את האתיקה הרפואית שאומרת first do no harm, הרי התינוק נולד עם עורלה בריאה לחלוטין. למה לכרות אותה?
למה משרד הבריאות לא מביא לציבור בארץ את עמדת ארגוני הרופאים בעולם לגבי ברית מילה?
הייתי רוצה שמשרד הבריאות יביא לידיעת ההורים את ניירות העמדה הרשמיים של אירגוני בריאות הילדים בעולם. הארגונים האלה (בארה"ב, בקנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, בריטניה ועוד) בדקו את כל המחקרים שנעשו בנושא ברית מילה ואינם ממליצים על מילת זכרים כהליך שגרתי בגלל שהסיכונים והנזקים עולים על התועלות הפוטנציאליות. אילו משרד הבריאות היה נוהג כך, אולי המיתוס המקובל שברית מילה זה בריא היה מתנפץ. הורים חושבים שלחתוך את רקמת העורלה שאיתה נולד הילד זה טוב ובריא, (גם אני חשבתי כך), פשוט מחוסר ידע.
למה הורים לא נדרשים לחתום על מסמך הסכמה לפני ביצוע ברית מילה, כמו בכל ניתוח שמבוצע בילד?
חסר להורים המון מידע על סיבוכים של הברית ועל נזקים של הברית כדי שיוכלו לקבל החלטה מושכלת. בניגוד לכל הליך רפואי אחר, הורים אינם נדרשים לחתום על הסכמה לניתוח כאשר הם מוסרים את התינוק לפרוצדורה של חיתוך העורלה. ולכן גם לא מובא לידיעתם המידע הרלוונטי לצורך קבלת ההחלטה. הנה רשימה של סיבוכים שהרבה הורים כלל לא מודעים להם:
- הרפס שתינוקות נדבקים בו כתוצאה מהמציצה בפה
- היצרות פי השופכה – תהליך שבו פתח השופכה הולך ונהיה צר בעקבות כריתת העורלה, וצריך להרחיבו בניתוח. הנה הסבר של ד"ר יעקב בן חיים, מנהל היחידה לאורולוגיה ילדים בבית החולים "דנה" במרכז הרפואי תל אביב, מתוך מאמר שהופיע באתר תפוז:
תופעה שכיחה אחרת מאפיינת חמישה אחוזים מהבנים אחרי ברית מילה, ומתבטאת בהיצרות של פתח השופכה. מצב זה נוצר כתוצאה מביצוע הברית, ואין לה כל קשר לרשלנות של המוהל. ילדים אלה מפתחים היצרות של פתח השופכה, והטיפול במקרה זה נעשה באמצעות ניתוח קטן שבו פותחים את פתח השופכה ומאפשרים הרחבה שלו.
- פין שעיר – בגיל מאוחר יותר, כאשר מופיע שיער ערווה. פין שכרתו ממנו יותר מדי עור, מושך עור שעיר מבסיס הפין.
- עקמת של הפין – בגיל מאוחר יותר. פין שכרתו ממנו יותר מדי עור יהיה עקום בעת זקפה והזקפה תהיה כואבת בגלל שהעור המועט שנשאר מתוח מדי.
- פין חבוי – הסרת מעט מדי עורלה, שגורמת לתוצאה אסתטית לא רצויה בעיני ההורים ומביאה לניתוח פלסטי (נוסף על הברית) לצורך תיקון מראה הפין.
- התקרנות – העטרה נעשית יבשה ומחוספסת ומאבדת מרגישותה. זה תהליך שקורה לכל ילד נימול.
- תינוק שסובל מהמופילה – עלולל למות מאיבוד דם.
- כריתה חלקית של האיבר.
- דימום יתר – כמות הדם שיש לתינוק שנולד היא בערך 330 מ"ל – פחית קולה. די באיבוד 60 מ"ל (פחות מחצי כוס) כדי שהתינוק ייכנס למצב שנקרא הלם תת נפחי וחייו יהיו בסכנה. אבדן כמות כזו קטנה של דם יכול לקרות לאחר הברית בלי שההורים מודעים לכך, כיוון שהתינוק מחותל, הדם נספג בחיתול, ובעת שהוא מאבד דם התינוק נכנס להלם וכלפי חוץ נראה כביכול רגוע ואינו משדר סימני מצוקה.
- חיתוך העורלה מקשה על תיקון הפגם המולד המכונה היפוספדיאס (פגם שגורם לעיוות במיקום פתח השופכה) – כאשר תינוק נולד עם היפוספדיאס יש לדחות את הברית עד גיל שנה, כיוון שהעורלה עוזרת בתיקון הפגם. ברוב המקרים מוהלים לא מודעים לכך, כורתים את העורלה ואח"כ קשה מאוד לתקן.
האם יש תוקף לטיעון של מניעת מחלות כהצדקה לכריתת רקמת העורלה מאיבר מינו של תינוק?
יבואו אנשים ויטענו שזה מונע….. כך וכך. למשל איידס… למשל סרטן הפין… ועוד כל מיני דברים.
האם בשם כך עלינו לבצע הליך כירורגי בתינוק בן יומו שאולי אולי פעם יחלה באיזו שהיא מחלה? פרופ’ מרגרט סאמרוויל מאוניברסיטת מקגיל בקנדה עונה על הטיעון המניעתי כך:
"ביצוע מילה בהתבסס על הטעם הזה של הגנה רפואית עתידית (אם נניח לרגע שמילה מספקת הגנה כזו) שקול לכך שכל תינוקת עם היוולדה תעבור בדיקת נשאות של גֶן סרטן השד, ואם יימצא שהיא נשאית, תיכרת כל רקמת השד הלא מפותחת שלה כדי למנוע את הסיכון שהיא תפתח את סרטן השד כאישה בוגרת. אני סבורה שרובנו היינו מזדעזעים אילו פרוצדורה כזו היתה מבוצעת בתינוקת, אך ייתכן שלחלקנו תגובה שונה לגבי מילת ילודים זכרים. מדוע אנו מגיבים באופן שונה? פשוט משום שאנו מעריכים שדיים – אנו רואים באובדן השד נזק חמור לאישה – ואיננו מעריכים את העורלה. יתרה מזו, אנו ממעיטים בערכה, מכנים אותה מכוערת, לא אסתטית, ולא נקייה. אך הן השד והן העורלה הם חלקים של גוף האדם השלם ולשניהם תפקידים מיניים ואחרים. על כן, לסיכום, לא ניתן להצדיק מילה שגרתית של ילודים זכרים מבחינה אתית ומשפטית בהתבסס על כך שהיא נחוצה מבחינה רפואית."
האם ברית מילה לא מהווה פגיעה בזכויות האדם של התינוק?
לכל אדם, וגם לכל תינוק, יש הרי זכות טבעית שלא יכאיבו לו וכמובן שלא יחתכו לו מהגוף רקמות בשר בריאות שלא לצורך רפואי. האם בשם הנורמות החברתיות, הדת או מה שזה לא יהיה מותר לנו כהורים לכרות רקמה בריאה מהגוף של ילדנו? האם זה בתחום הסמכות שלנו לחתוך חתיכת בשר מאיבר מין של תינוק או שאולי אנחנו בכלל עוברים על החוק ומבצעים פה גם תקיפה וגם חילול של זכויות הילד שמוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו?
האם הצידוק החברתי נותן גושפנקה לחיתוך? או שאולי אנחנו כהורים צריכים לצפות מראש את השוני של ילדנו ולהיערך לכך?
יש לי עוד כל כך הרבה מה להוסיף. אני יכולה לדון על הנושא שעות וימים. אף אחד לא מוכן לשמוע. מדי יום מתבצעים בארץ אלפי בריתות ואף אחד לא נותן את הדין. אף אחד לא מגן על התינוקות האלה.
אני מודה לך על הקריאה.
אני מפנה אותך לאתר שהקים בעלי על הנושא: www.gonnen.org.
מר לרנר מדבר על מה "שחש , מרגיש ונאלץ להדחיק תינוק שהוריו פוגעים בו בצורה כזו" ככל הידוע לי תינוקות נימולים בגיל שמונה ימים לערך.
מר לרנר מניח,
0. התינוק מודע למושג הורים ולעובדת היותם אחראים לשלומו.
1. התינוק מודע לעובדה שמישהו הכאיב לו במכוון.
2. התינוק מודע לסתירה בין תפקידם של הוריו כמגוננים ובין העובדה שהם דאגו להביא אדם זר שיכאיב לו במכוון.
4. התינוק מדחיק את הסתירה הזו כדי לישב את תפקידם של הוריו בחייו ותלותו בהם והבגידה שבגדו בו.
5. תינוק מורדם מודע לעובדה שהוא מורדם ומודע לעובדה שההרדמה כפתה עליו חוסר אונים וחווה את המודעות הזו כטראומה.
6. עוללים בגיל שמונה ימים סובלים מטראומות.
מר לרנר הוא משכיב על ספת הפסיכולוג עולל בן 8 ימים בהודעה שהיא טיעון מופלא נגד פסיכולוגיזם.
האם ללרנר היה תינוק אי פעם? אם כן האם הוא יודע שהתינוק חווה כאבים מגזים(למשל) אחרת מאשר הוא חווה כאבי מילה? האם תינוק מודע לכך שכאבי צמיחת שיניים אינם כאב מכוון שהוריו גורמים לו? איך בדיוק?
ישנו טיעון אחד בלבד נגד מילה, אין בה שום צורך מעשי, נפשי, בריאותי או אחר.
הטעם היחידי למילה הוא תרבותי.
הנזק הפיסי של המילה הוא אפסי, השפעתה על חיי המין אינה קיימת, הזכרון של העולל ממנה אינו בנמצא(אם בכלל עולל "זוכר" בכלל משהו מחודשי חייו הראשונים זו שאלה גדולה מאד). ההוכחה הטובה ביותר היא בערך 12 מיליון יהודים שנימולו באופן המסורתי בעולם שאינם שונים במאום מהלא נימולים.
כל האויר החם שמופק על נושא המילה פשוט מגוחך.
ושלא נדבר על הפגם האסטטי. ומה על זה שהסיפוק המיני נפגע? האם זה נכון?
הבעיה היא רק איך ילד בלתי נימול יתמודד עם זה בחברת ילדים כשיגדל,בפרט בצבא ששם מתקלחים ביחד.
או זה מעניין, לא כי הנושא כ"כ מעניין (ברור לי שניתן להזמין "מחקר מדעי" שיחזק כל דעה בנושא כ"כ מורכב)אלא כי אני רוצה לראות כיצד יגיבו דווקא המגיבים שאינם יהודים לנושא (בין אם כאלה שדתם מחייבת מילה כמו מוסלמים וכאלה שאינה מחייבת כמו נצרות).
מכתב לא מדוייק ואף מטעה.
לא נכון שלעורלה תפקיד חיוני ביחסי מין. עובדה היא שמאות מליוני נימולים מקיימים יחסי מין בלא שום בעיה.
הסיכונים בברית המילה ידועים: 0.5%. הסיכון בשליחת ילדים לבית הספר כפול מזה – 1%. הסיכון בשליחת ילדים קטנים לכל מקום, גדול פי 16. האם משרד הבריאות צריך להזהיר הורים מפני שליחת ילדיהם לבית הספר? האם משרד הבריאות צריך להזהיר הורים שישמרו את ילדיהם בבועת זכוכית, עטופים בצמר גפן, כי בכל משחק שלהם הם חשופים לסכנות?
לא נכון שברית המילה לא מתיישבת עם האתיקה הרפואית. תפקידו של הרופא לעזור לבני אדם להשיג את מטרותיהם, בדרכים רפואיות. הרופא לא קובע מה היא פגיעה ומה לא. החברה, בהסכמה חברתית, קובעת מה היא פגיעה. בחברה שלנו ברית המילה לא נחשבת לפגיעה, כפי שעקירת שן בינה לא נחשבת לפגיעה.
ארגוני הבריאות בעולם אינם ממליצים על מילה *כדרך למנוע מחלות*, ולא *בכלל*. זה לא שארגוני הבריאות בעולם קובעים שברית המילה היא דבר פסול, והם יוצאים נגדה. הם פשוט אומרים, שמבחינה רשמית שלהם, אין צורך למול ילדים באופן המוני, אם המטרה היא להלחם באיזו מחלה. אבל אם מישהו רוצה למול את בנו מסיבות אחרות, או שאישית הוא חושב שברית המילה יש בה יתרון בריאותי, אז ארגוני הבריאות בעולם לא מתנגדים לזה.
לשאלה אם ברית המילה לא מהווה פגיעה בזכויות האדם של התינוק, התשובה היא שלא רק שהיא לא מהווה פגיעה, אלא להפך: זכותו של התינוק לא להיות שונה מחבריו בכוונה תחילה. זכותו לא להחשף לקשיים חברתיים ונפשיים, שאפשר למנוע אותם. ברית המילה מכניסה את הילד לחברה היהודית, אליה נולד. חובתו של הורה שבחר לגדל את בנו בחברה היהודית, למול אותו, כך שירגיש שייכות למי שהוא חי בקרבו, ולא שירגיש זר.
להתייחסותו של משרד הבריאות לברית המילה, אני קורא למשרד הבריאות לכבד את חופש הדת בישראל, ולהמשיך להמנע מנקיטת עמדה נגד, או בעד, ברית המילה, ולתת לאזרחי ישראל היהודים לגבש דעתם עליה באופן עצמאי.
חשוב לדעת שיש התעוררות בנושא בארץ . יחד עם זאת ,הטיעונים החשובים ביותר לא הועלו כיוון שהם קשורים למה שחש , מרגיש ונאלץ להדחיק תינוק שהוריו פוגעים בו בצורה כזו . דמו לעצמכם שאתם יצורים חסרי אונים ותלויים לחלוטין בסביבה שלכם שאותה אינכם מכירים כלל ( עדיין ) ופתאום לוקחים אתכם ומכאיבים לכם בצורה כזו . התינוק נאלץ להדחיק מציאות איומה בה הוריו או מטפליו ( העולם מסביב לו ) עויין אותו ופוגע בו .
אחת היא מהי כוונת ההורים האמיתית , התינוק ירגיש את מה שהוא מרגיש ולא משנה אגב אם זה בהרדמה או לא . הכאב שכרוך בעצם הפגיעה וגם ההרדמה עצמה הינה מצב של כפיית חוסר אונים מוחלט על היילוד הקטן( דבר שנחווה אף הוא כטראומה ), כאבים אלו מודחקים .
האם מישהו שואל את עצמו מדוע להטיל מום ביצור חיולא חשוב בשם איזו דוגמה דתית זה נעשה ? האקט עצמו הוא אקט פגאני בדיוק כמו הטלת מום על ידי כריתת הדגדגן .
חישבו על כך
היכן האחריות שלך? את מאשימה את משרד הבריאות שלא יידע, שלא החתים, שלא עשה כך וכך. משרד הבריאות המציא את בריאות המילה? הסבים שלך ידעו על ברית המילה עוד לפני שמשרד הבריאות היה קיים בכלל.בן אדם צריך לקחת אחריות אישית על מעשיו.במיוחד עם הוא חושב את עצמו לאדם משכיל.
המגיב תחת הכותרת "פסיכולוגיה של עוללים" ענה לך כהלכה על תגובתך, מלבד על המשפט האחרון בו אמרת:"האקט עצמו הוא אקט פגאני בדיוק כמו הטלת מום על ידי כריתת הדגדגן".
קשה לי להאמין שאתה באמת חושב ששני האקטים הינם זהים.
לצורך הענין אני אעלה את הדברים (הברורים מאליהם):
כריתת דגדגן היא מעשה שמטרתו למנוע מאשה הנאה בזמן קיום יחסי מין. זהו מעשה של הטלת מום כדי להטיל מום, דהיינו מניעת יכולת כלשהי מאדם, ובמקרה זה – מניאת הנאה.
המטרה: השגת נשים מושפלות, נכות ומתוסכלות, כביכול תחת איצטלה של הפיכת האשה לנאמנה לבעלה.
מאחורי כריתת דגדגן יש אג’נדה אכזרית ושוביניסטית מהגרועות שידע המין האנושי.
עכשיו לברית המילה: המטרה היחידה היא להביא את התינוק בבריתו של אברהם אבינו (או משהו כזה). יש שיאמרו שזו מטרה מופרכת לחלוטין או מיותרת, אבל אין כאן שום אג’נדה של דיכוי והשפלה ולכן אין דין ברית כדין כריתת הדגדגן.
סתם מתוך סקרנות אני תוהה האם לא ראית את ההבדל הענקי מלכתחילה…?
יש להפסיק את המנהג הברברי הזה !!! ולאמנון טרנר : צריך לפרוץ את מעגל הקסמים הזה !!! לא יקרה שום דבר לילד לא נימול בחברת ילדים נימולים .
בתגובה לפסיכולוגיה לעוללים ולאמיתי :
המחשבה שלפעוט אין זכרון של טראומה היא מחשבה נוחה בתרבות בעולמית כיוון שזה עוזר לנו לישון טוב ולהמשיך להדחיק את רגשותינו שלנו . תינוק ואף עובר מרגישים כאבים וחווים מצוקות אשר מבחינתם נחווים כסוף העולם – התינוק הינו חבילת צרכים ללא יכולת לשמור ולטפל בעצמו וללא יכולת זולת ההדחקה המתרחשת עצבית באופן אוטומטי בכל פעם שכאב עובר סף מסויים . אין משמעות לכוונות ההורה ולא צריךלהיות מושג קוגנטיבי ומודעות להורים על מנת להיפגע , הכאב הוא כאב ומי שאמור להגן עליך לא רק שאינו עושה כך אלא הוא הפוגע . נסו לדמין כיצד התינוק חש .
ברור לי שקשה לנו לראות שפגיעה שפגעו בנו אנו ממשיכים אותה לדור הבא כיוון שלהרגיש ולהבין את הכאב אומר לא להמשיך לפגוע בתינוק חסר האונים . באשר להבדל בין האקט הזה לאקט שנעשה בילדות : המילה מעבר להיותה פוגענית רגשית ואכזרית , פוגעת גם מינית אינני רוצה להיכנס לניתוח תרבותי מהי משמעותה או הכוונה בבסיסה ואיני מעוניין להתווכח עם טיעונים דתיים כיוון שהם ממילא מייחסים משמעות יותר גבוה מצרכי האדם לכ מיני מעשים . המילה הינה אקט הפוגע כמו מילת נשים ויותר מכך : בדרך כלל מילת האישה נעשית בגיל שלפחות ניתן לילדה להבין מה קורה וחלק ממערכות ההגנה והיכולת להבין מה קורה פועלות . תינוק נימול בגיל שבו אינו יכול להבין מה קורה ומדוע פוגעים בו כל כך .
נסו לחשוב על כך מבלי להתגונן .
אם אתם מעוניינים לשמוע קצת על זכרון רגשי והדחקות עוד בזמן העוברות ובוודאי לאחר הלידה , קיראו את מחקריו של ארתור ג’אנוב מגלה התראפיה הפרימאלית .
אגב , אין צורך שיהיה לי תינוק על מנת להרגיש ולזכור מה כאב מצד הסביבה כתינוק או ילד גורם .
איתן
אני חייב להתייחס למה שאמרת: "בדרך כלל מילת האישה נעשית בגיל שלפחות ניתן לילדה להבין מה קורה וחלק ממערכות ההגנה והיכולת להבין מה קורה פועלות".
אדרבה, לכן זה אקט הרבה יותר משפיל ופוגע.
זאת אומרת שמלבד האקט הפיזי הנורא נעשה גם אקט פסיכולוגי משפיל.
והתוצאה – ילדה או אשה עם זכרון מוגדר של טראומה, השפלה וחוסר אונים.
היה לה משהו ולקחו אותו ממנה.
ובאיזו צורה? ועם אילו טיעונים?
אין כאן בכלל שאלה לגבי קיום או אי קיום הטראומה מפני שהטראומה קיימת ללא ספק אצלה.
מדהים איך אתה לוקח את אחד ההבדלים העיקריים (הבדל הגיל) שהוא יתרון מכריע לטובת ברית המילה, והופך אותו לחסרון.
באמת מדהים.
אני עכשיו סקרן שבעתיים לגבי תשובתך…
1. לך, למשל, יש זיכרון מברית המילה?
2. מוטב לעשות ניתוחים מהסוג הזה בגיל צעיר ביותר, על מנת למנוע זכרונות טראומטיים. אני אישית מעדיף שיעשו לי את הברית בגיל 8 ימים על פני מילה בגיל 13, למשל.
לאמר על ארתור ג’אנוב שהוא גילה משהוא קצת מותח את משמעות המושג "גילה". "המציא" הרבה יותר קולע למציאות.
כן, צריך שיהיה לך תינוק כדי שתוכל לחוות מיד ראשונה את המספר הבלתי נתפס של רגעים מפחידים, כואבים, מוזרים ומבעיתים לחלוטין שתינוק חווה כל יום. הלידה עצמה, ניפוח הריאות הראשוני, תחושת הרעב, כאבים מכאבים שונים, צמיחת שיניים, מחלות ילדות, פחד מזרים ועד אינסוף חוויות ראשוניות שכולן מובילות לתוצאה אחת, בכי קורע לב לעתים על גבול ההסטריה ולעתים הסטרי לחלוטין. מובן שכל תינוק אינושי עלי אדמות חווה את כל המסע המפרך והעצום הזה של שנת החיים הראשונה וכנראה שהאבולוציה סיפקה לנו כלים מסויימים להתמודד עם הסאגה המייסרת הזו. ברית המילה הנה טיפה אחת של כאב בים היסורים שעובר עולל בחודשיו הראשונים והיא כאין וכאפס לעומת צמיחת השיניים.
להשוות את זה למילת נשים בגיל 12 רק מלמד על עוצמת הניתוק שלך ואני מקווה שישנה אשה בקהל הקוראים?? שתוכל לנסות ולחבר אותך למה המשמעות של כריתת דגדגן לילדה בת 12(לא מחוויה אישית כמובן אבל הדמיון הגברי שלי מוגבל מדי מכדי לדמות הטלת מום באבר שאין לי) כל שאומר הוא שעצם המחשבה על כריתת העטרה של הפין בגיל 12 אם חלילה הייתה מתבצעת בי לא הייתה משהו שאי פעם הייתי משתקם ממנו כליל, לעומת ברית המלה שמעולם לא עלתה על דעתי.
בקיצור פסואודו-פסיכולוגיה בשימוש פוליטי.
האקטים שונים. עם זאת מעניין לקרוא את דבריו של הרמב"ם ביחס לשאלה מדוע הברית עם אלוהים נכרתת דווקא על ידי חיתוך איבר המין הזכרי?
הנה:
"כן, לדעתי, גם אחד הטעמים למילה למעט את המשגל ולהחליש את האיבר הזה, כדי שימעיט לעשות זאת ויתאפק ככל יכולתו. יש שחשבו שמילה זאת באה להשלים חסר במבנה-שמבריאה. אבל כל מי שביקש לערער מצא מקום לערער ואמר: "כיצד יהיו הדברים הטבעיים חסרים ויהיו זקוקים להשלמה מבחוץ, מה גם שמתברר שאותה פיסת עור מועילה לאותו איבר?" אין המצוה הזאת באה להשלים חסר במבנה-שמבריאה, אלא להשלים חסר בבריות. הנזק הגופני הנגרם לאיבר זה הוא המטרה המכוונת. לא נפגם במילה דבר מן המעשים המקיימים את הפרט ולא בטלה בגללה הולדת הצאצאים. אבל מתמעטות בעטיה סערת-היצר והתאווה היתרה על הדרוש. אין ספק שהמילה מחלישה את כוח הקישוי ולעתים קרובות ממעיטה את ההנאה, מפני שכאשר מטיפים דם מן האיבר ומסירים את המגן שלו בראשית גדילתו, הוא נחלש בלי ספק. החכמים ז"ל אמרו בפירוש: הנבעלת מן הערל קשה לפרוש. זאת, לדעתי, הסיבה החשובה ביותר למילה."
רמב"ם, מורה נבוכים, חלק שלישי, פרק מ"ט
אילו היית מכיר את האנטומיה של העורלה שאותה כורתים, היית מבין שיש דברים בגו. אבל כולנו הרי שבויים בתפיסה שמה שכורתים מאיבר המין שלנו הוא ממילא חסר משמעות במקרה הטוב, ובמקרה הרע רק מביא מחלות. אז למה באמת שנחשוב שיש משהו דומה בין חיתוך באיבר המין הזכרי לבין חיתוך באיבר המין הנשי?
אגב, מעיון באנטומיה של איבר המין הנקבי, עולה שגם לה יש עורלה. כן כן. אותו קפל עור שמכסה את הדגדגן נקרא גם הוא עורלה, וכמו עורלת הגבר גם הוא עשיר בריכוז גדול של עצבים הרגישים למגע מיני, וכמו העורלה של הגבר גם הוא מסכך את האיבר בעת מגע מיני, מה שמעדן את המגע בין האיבר הנשי לגברי.
אבל באמת שאין מה להשוות.
במצרים, כמדומני, שם נימולות כמעט מאה אחוז של הנשים, מה שנהוג לכרות הוא לא הדגדגן עצמו, כי אם עורלת הדגדגן. והנה לך השוואה.
רחוק? מופרך? זה חיתוך באיבר מין, וזה חיתוך באיבר מין. אבל אנחנו חייבים להגן על עצמנו באמירה שחיתוך זה הוא ברברי, וחיתוך זה הוא "בסדר".
אני אתחיל ואומר שפרשנותו של הרמב"ם (אדם מוכשר לכל הדעות) היא פרשנות של אדם אחד,
מה גם שכולנו היום יודעים שאלו שטויות במיץ עגבניות. "החלשות" איבר המין נובעת משילוב של רמת טוסטסטרון ומצב פסיכולוגי. אין שום קשר שהוא בין עורלה ובין זה.
יגש אדוני לבית המעצר באבו-כביר או בית הסוהר הקרוב למקום מגוריו ויפגוש מספר עברייני מין שלא מסכימים עם הרמב"ם, וש"סערת-היצר והתאווה היתרה" דווקא לא התמעטה בגלל ברית המילה שעברו.
בקיצור: אין שום הוכחה, ואך לא תאוריה (מלבד המנשר הפרימיטיבי שציטטת) ואפילו לא מחקר לגבי ירידת התאווה אצל גברים נימולים.
בעניין הזה הרמב"ם פשוט טעה, ומסקרן אותי לדעת האם אתה עצמך מרגיש שתאוותך פחותה מזו של אדם נוצרי.?
לענין ההשוואה עם ברית מילה נשית:
לצערי מי ששבוי בקונספציה מוטעית הוא אתה.
המטרה המוצהרת של מילה נשית היא דיכוי, מה שלא קיים כלל בברית מילה יהודית (לצורך העניין זהו מעשה שגברים עושים לגברים).
זה לא ממש חשוב אם באזור זה או אחר עושים זאת כך או אחרת, המטרה היא השחתת השלמות של איבר המין הנשי כדי שכל חייה מאותו רגע והלאה תישא האשה את ההשפלה והכאב.
אה כן, ותהיה נאמנה לבעלה.
אז נכון, "זה חיתוך באיבר מין, וזה חיתוך באיבר מין", אבל קיים גם הבדל בין דקירת סכין בסמטה חשוכה לבין ניתוח הרניה ("כילה", בלע"ז) למרות שזה חיתוך בבטן וזה חיתוך בבטן…
מאיה היקרה,
כל הכבוד על גישתך העניינית. כמי שחקרה את הנושא לא מעט הנה מידע פוקח עיניים שגיליתי באקראי אגב הכנת המהדורה האנגלית של ספרי "ארץ, ברית":
ספרה הקלאסי של פנלופה ליץ’ "הטיפול בתינוק ובילד", תנ"ך של עשרות מיליוני אמהות ברחבי העולם, תורגם לעברית לפני שנים אחדות. זכרתי כי במהדורה האנגלית ליץ’ שופכת אש וגופרית על נוהג ברית המילה, ואף כותבת "מכתב אישי" ארוך לאב (יהודי או מוסלמי, היא לא מפרטת) הטוען כי "זה לא הזיק לי וזה לא יזיק לילד שלי".
לתדהמתי במהדורה העברית התאדה המכתב ואין זכר לביקורת. במקום זה הושתלו הוראות איך לטפל באיבר הנימול!! העורכים הנכבדים לא ראו שום צורך לרמוז אפילו שהיתה התערבות גסה ומסלפת בטקסט, לטובת הקוראות הישראליות התמימות.
אגב ספרי (בשמו המלא: "ארץ, ברית; איך ניגפה הציונות המדינית בפני הדת היהודית") מתאר את ברית המילה כמנגנון יעיל להפליא לשימור האורתודוכסיה היהודית, ולמניעת מרד, התחדשות ורפורמה מכל סוג שהוא.
— קישור —
להסתמך על הרמב"ם כמקור רפואי זה מעט אנכרוניסטי, בלשון המעטה.
בארצות הברית מלים רבים מאד את ילדיהם ללא שום חיוב דתי, מדוע? העורלה אינה מלאה בעצבים הרגישים למגע מיני שכן היא נסוגה בעת המשגל לאחור וחושפת את העטרה שהיא המקבילה הגברית לדגדגן הנשי. אין צורך להמציא נתונים על מנת לקדם אג’נדה.
בטקסי המלה הנשית כורתים חלקים שונים בהתאם למנהג ולמסורת, מכריתה של קפל העור המכסה את הדגדגן עד כריתה טוטלית של הדגדגן והשפתיים הפנימיות, ההשוואה בין האנטומיה הנשית והגברית שהצעת כאן שווה בערכה לניתוח של הרמב"ם, בורות לשמה.
בעת הלידה אגב לעתים יש צורך לחתוך באיבר המין הנשי, גם זה חיתוך באיבר מין. והרי לך השוואה.
מעניין, שכשזה מתאים, פתאום הרמב"ם, שעם כל הכבוד לו חי במאה ה-12, הופך לאוטוריטה רפואית.
להזכירך, המדע והרפואה קצת התקדמו מאז.
בנוגע להשוואה למילת נשים – מלו אותך?
אתה יכול לגמור?
מי שמלו אותה לא יכולה. בכלל.
הגיע הזמן שהשימוש במעמד האשה יפסיק להיות "קרדום לחפור בו".
ההשוואה בין ברית מילה למילת נשים היא מופכרת מיסודה.
שילוב שני המאבקים עושה עוול לברית המילה היהודית ומקטין את חומרת הברית לנשים.
מלבד זאת איני מבין מה עושה כאן ציטוט
מ"מורה נבוכים", אוי לנו אם נישען על טקסטים מימי הביניים. חלקינו כבר עושה זאת והתוצאות הן עגומות.
Eran’s quote from the Rambam is relevant because it illustrates the argumentation used to justify Brit Mila.
Either Rambam believed in good faith that what he wrote was true, or he felt the need to give a quasi-scientific explanation for a religious command. Why it is necessary to suppress sexual desire – Rambam does not explain.
In either case, Brit Mila has always been one of the techniques to set the Jews apart from Gentile society (like Kashrut, and other techniques), and prevent spontaneous and free assimilation. Branding the Jews as Jews by altering the male organ is more effective than any ghetto wall.
Ofra is probably correct that Mila is a way of enforcing Rabbinical power, and not the only way.
Genital mutilation in Judaism and Islam is also a way of asserting male dominance. The males of the community take the newborn boy from his mother, and brand him, which is a traumatic experience for every Jewish mother, even if she is religious.
In all societies, infant genital mutilation is a violation of the integrity of the person and the person’s dignity.
Having said all that, I fear that if a democratic regime in any country were to outlaw ritual circumcision, it would face a counter-revolutionary movement of the Jews and the Muslims in a united front against oppression of religious freedom
So, I think that Maya’s approach is the correct one. Public education is the way to deal with this issue for the foreseeable future
אין שום דמיון בין מילת נשים ומילת גברים לבד מהשימוש במילה "מילה".
מילת גברים "דומה" לקעקועים ופירסינג מסוגים שונים ששמשו ברבות מהתרבויות הפרימיטיביות כאמצעי "לסמן" מישהו כחבר מוכר בקהילה מוגדרת.
מילת נשים מקבילה לכריתה של שלושה רבעים מאיבר המין הגברי – אבל השארת האשכים לאפשר המשך רבייה..
השאלה אם מותר לסמן מישהו שעדיין לא עמד על דעתו נשארת פתוחה. בחלק מהתרבויות הפרימיטיביות דנן אקט הסימון נחשב לחלק מטקסי המעבר שאדם צריך לעבור לפני שהוא מתקבל כחבר בוגר בקהילה. מכאן שיש כאן כביכול מרכיב של הסכמה מצד המסומן.
אבל צריך לזכור של"הסכמה" כביכול תורמים תהליכי עומק של חיברות והתנייה, לחץ חברתי, וחוסר באלטרנטיבה אמיתית, כי עזיבת קבוצת המקור של אדם והצטרפות לקבוצה אחרת לא היתה אז ואיננה גם היום עניין מובן מאליו.
כל הקהילות האנושיות מסננות באופנים שונים קבלה של חברים מבחוץ, וברוב המקרים המצטרפים החדשים נמצאים בסטטוס חברתי נחות, שעשוי לדבוק גם בדור הבא ובזה שאחריו – עד שתושג טמיעה מוחלטת.
הדיון באספקטים ה"רפואיים" של מילת הגברים היא מסווה עלוב לדיון האמיתי – זה המציב בחירה בזהות אוניברסלית אחידה מול בחירה בזהות מובחנת ונבדלת.
אני עוקב בעניין רב אחרי הדיון ואני מוכרח להודות שהטיעונים נגד ברית המילה הם חלשים במידה ניכרת.
נראה שמתנגדי המילה רותמים כל כלי אפשרי בכדי להזיז את העגלה הזו מהבוץ.
ציטוטים של הרמב"ם מהמאה ה-12 כמדומני(!) הגורס שברית מילה מפחיתה את סערת היצר (מה?!?),
השוואה הקלוקלת עם מנהגים אכזריים פי כמה, המובאים כאן כדי לזעזע וליצור הקבלה שקיימת רק מבחינה טכנית וגם זה בקושי,
ועד נתינת קרדיט לאינטלקט של תינוק בו יומו.
רבותי, כולנו עברנו ברית מילה (טוב, מלבד הנשים שבחבורה).
אצל כולנו סערת היצר בוערת, ואצל מי שלא – נא לא להאשים את הקב"ה אלא לסור לרופא המשפחה.
וכולנו אוהבים את הורינו למרות שעוללו לנו כזה מעשה נורא.
גברת נכבדה. משרד הבריאות לא מטפל בנושא ברית המילה כי אין שום קשר בין ברית מילה לרפואה. לכן לא חשוב ולא מענין אם זהו הליך כירורגי או לא אם זו אמונה טפלה או לא ואם זה משפר או פוגע באיכות יחסי המין. זה לא מענין כי זה חלק מתרבות של עם ואין לי ספק ששאלות דומות את מעלה לגבי השאלה למה היהודים חזרו לארץ ישראל ולא הסכימו ללכת לאוגנדה. את פשוט חסרת חנוך גבירתי. לא חנוך יהודי אלא חנוך בכלל ולא משנה כמה שירה וספרות קראת כי מי שלא מבין מהי תרבות של עם הוא חסר חנוך. אני לא מאמין בקיומו של אל מסוג כל שהוא אבל לבני נעשתה ברית מילה ולנכדי תעשה ברית מילה לא כי אני מאמין במצוה הדתית אלא משום שבמשך אלפי שנים זהו חלק מרכזי בתרבות העם שאני משתיך אליו.
ע.ג נכבד
חוסר החינוך או החינוך שלי בהחלט יכול להשפיע על ילדי.
אני קיבלתי החלטה מושכלת לגבי הברית מילה של בני השני. (פחות מושכלת לגבי הראשון).
על כל נושא הברית מילה למדתי בעצמי.
בארץ אין שום גורם סמכותי דןגמת משרד הבריאות שמפרסם איזה שהוא מידע על הנושא.
אם אתה אב אשר מוכן לעשות כל מיני דברים לילדים שלו בשם הדת או בשם החברה, אז לפחות שהמידע יהיה קיים.
"הרעיון" הוא לקבל החלטה ממקום של ידע.
ולמען הסר ספק, אני אישית מבטיחה לך זה עוד יקרה! (לצערך….)
פרסום המאמר הזה הוא שירות מאוד חשוב לציבור. גם אני מלתי את בני הבכור. איזה מטומטמים היינו, אני ואמו. לקחת ילד בריא ושלם, ממש כמו שאלהים נתן לנו אותו, ולהתעלל באבר המין שלו. למה לעזאזל היהודים נטפלים לזיין של התינוקות שלהם? למה איש לא אמר לי כלום? אם היו אומרים שצריך לכרות אוזן, הייתי עושה זאת כמו כלום. אנא פיקחו עיניים: כריתת העורלה היא מעשה מתועב מאין כמוהו. התחת אלהים אתם? וכי הוא ברא את יצוריו דפקטיביים? וכי אתם יכולים לשפר את יצירתו? ואם נאמר שמדובר במסורת עתיקה המאחדת את עם ישראל – מדוע לא להעלות את המסורת למילה ללא ניתוח, כלומר עם ברכות ושירה וטקס דתי לאומי משמח ומרשים, ולהחילו גם על הבנות שמהוות חלק אינגרלי מעם ישראל למרות שלא בורכו באותם 15 סנטימטר. אני שב ומודה לכותבת וכמובן הכנס לאתר של אישה, אבל אני שואל: איך ניתן להגדיל את המודעות הציבורית לנושא? איך אפשר לשבור את קשר השתיקה. איך אפשר להציל יותר ילדים מהתעללות בגופם ובנפשם כשהם יצורים חסרי אונים ותלויים בנו לחלוטין?
הדבר החמור במילה מצד אנשים שאינם מקיימים מצוות הוא המסר – חשוב לנו שתהיה כמו כולם וחלק מהשבט, יותר מאשר שתהיה בריא (גם אם זה רק 0.5% !), יותר מאשר בחירתך החופשית, יותר מאשר חופש הבחירה שלנו כחילוניים.
מישהו קודם כתב שלשלוח ילד לבית ספר זה יותר מסוכן מברית מילה.
השאלה הנשאלת – האם אתה שולח את הילד לבית הספר רק כדי שיהיה כמו כולם?טוב, סביר להניח שכן, ובגלל זה גם מערכת החינוך בישראל נראית כמו שהיא נראית.
אתה מבין?
תודה על המאמר. לא ידעתי שהשיערות שיש לי על הזין (האיבר עצמו) הן תוצאה של הכריתה שעברתי. אין יותר מדי מהן, אבל הן יוצרות אי-נוחות ולעיתים כאב כשאני שם/מוריד קונדום. כך שאני משתדל לגזור אותן מדי פעם.
ואני, שעברתי "ברית מילה", בכלל אתאיסט — ואין ביני ובין היהדות (קל וחומר הדת היהודית, על רבניה וחוקיה) כל קשר. ובני לכשיוולד, אם ירצה להתגייר ולנהוג כבני הדת היהודית, שיחתוך לעצמו. ואולי בכלל הוא יעדיף זרם אחר ביהדות, כזה שלא דורש שיפגע בעצמו בשביל להאמין באלוהים…?
ראשית, יש לציין כי מחקרים חשובים הראו כי תפוצת האיידס באפריקה נמוכה משמעותית בקרב שבטים הנוהגים למול את ילדיהם בהשוואה לכאלו שלא. אומנם מחקר קורלטיבי עם כל הבעיות הכרוכות בכך, ועדיין מימצא חשוב שקושר למבנה העורלה.
שנית, הסיכונים ברית המילה הם אכן נמוכים מאוד.
שלישית, הטענה שיש הפחתה בתפקוד המיני עקב ברית המילה חסרת כל בסיס עובדתי.
רביעית, הטענה של "מה פתאום לפגוע במה שהטבע נתן" מגוכחת. הטבע נותן לפעמים גידולים ממאירים ואנחנו כורתים אותם. הטבע, בניגוד לאמונתם של הדתיים/רוחניים/זורמים מחד וחסידי האבולציה מאידך, הוא לא תמיד "חכם". הטבע גם יותר דברים מיותרים ומזיקים והאדם היטיב את איכות ואורך חייו מרגע שהחל ללחום נגד גורמים אלה. היטעונים בעד העורלה אינם חזקים בהרבה מהטיעונים שהיו בעבר נגד האינטיביוטיקה או חומרי ההרדמה.
וחשוב מכל-אין כאן עניין של תועלת עצומה או נזק משמעותי. מי שמחליט למול עושה זאת מסיבה חברתית-תרבותית שחשיבותה גבוהה מהסיכונים השוליים. ואה כן-ככל הידוע לי, לא מכריחים אף אחד למול את ילדיו.
אורגזמה לנשים.
" זה לא רעב וזה לא חסר".
אינו נוגד ערכי דת.
והחרדים יכולים רק להוסיף דעת והנאה בעיקר החרדיות.
נושא מכובד ביותר, ולי יש רעיון מקורי טבעי ואמיתי,
אם תאושר הצעת חוק בנושא ברית המילה לפי רש"י. שמסתפק רק בהקזת דם ולא בהורדת כל העורלה.
כי אז כל הטוענים לברבריות, וכל הטוענים להיגיינה, וכל הטוענים לאיבוד חלק מההנאה, ולכל הטוענות ובצדק לאורגזמה,
לכולם יבוא מזור, ויש לי רעיון מקורי שיעשה רק טוב, ובעיקר לנשים.
בברית המילה, במקום המגן המפריד בין העורלה לעטרה, תוכנס ביניהם צינורית קשיחה, שקופה, דקה ולא כואבת ,
והמוהל יעשה רק כמה חתכים קטנים בחלק העורלה הנמצא על הצינורית, כך לא יפגע האיבר, ותעשה הפרדה בין החיתוכים, כך שכאשר יגלידו החתכים, יהיו כמה חתיכות מהעורלה, מחוברים אמיתי לאיבר.
כאשר יגדל הנער הוא יהיה מצויד טבעי באותם חלקי הנאה שיגדלו עם האיבר, חתיכות אלו יעודדו את בוא האורגזמה אצל נשים.
נושא הדת רק יאדיר, כי גם "לדתיים" חשוב שנשותיהם יהינו, כי פרו ורבו נאמר לשניהם, לאיש ולאישה וההנאה מאותה אורגזמה, ניתנה שווה לשניהם.
נושא הברבריות יעלם, בהתייחס לתועלת שזה יביא לזוגיות לאורך חיי האדם.
נושא ההיגיינה יעלם כי המקום גלוי תמיד וניתן לרחוץ ולאוורר טבעי.
נושא ההנאה לגברים לא רק שלא ייפגם אלא אף יגבר, (לפי אלה שטוענים כי בעצם הורדת העורלה נפגמת ההנאה).
ואין צורך לעשות באיבר מעשה "הפרפר עם הפנינים"
ואחרון חביב, האורגזמה, היא תגיע מהר יותר לחפצות בה.
וזו אולי תהיה התרומה הקטנה שלי, והחשובה ביותר שייתן האדם לאישה , ומגיע לה בדין.
ובא לציון גואל.
משה חזן ממציא
דרך הקישור המופיע כאן נכנסתי לאתר "גונן", וככל שאני חושבת על כך יותר אני מגיעה למסקנה שכחילונית תהיה זו טעות למול את בניי לכשייוולדו.
כשמדובר בחילונים זה נראה לי מוצא קל מדי ופחדני לבסס פתאום את ההשתייכות להלכה ולעם היהודי על גב התינוק חסר האונים. חילונים יקרים, קודם כל נסו לשמור שבת כהלכה ואולי גם נידה, שתי מצוות חשובות מאין כמותן. נסו באופן כללי לחיות בעצמכם קצת עפ"י ההלכה, אם זה באמת חשוב לכם.
אם תצליחו, ואם תרגישו שבאמת עולם המושגים ההלכתי ככלל מדבר אליכם ומגדיר את זהותכם – אולי באמת יש לכם גרגיר של זכות מוסרית להטיל את המום הנורא בבנכם.
"ברית המילה", היא בגדר התעללות מפלצתית בתינוקות חסרי-ישע והטלת-מום מכוונת.
מפליאה הצביעות, המאפיינת כ"כ הרבה פעילי "זכויות-אדם", לכאורה, הנאבקים, כיאות, נגד מילת-בנות; *אבל*, כאשר המדובר הוא, במילת-*בנים*… מרבית הפעילים דנן, ישליכו ילדיהם למולך… (או למוהל. ההבדל זניח – והרי מקור-המנהג, היה בהקרבת-ילדים… עובדה הסטורית ואנתרופולוגית ידועה.) ואת/ה נשאר/ת, אז, עם השאלה – מהו מקור-הצביעות המחרידה דנן? האם העובדה, שמילת-בנות, נהוגה רק בחברות נחשלות, כמו באפריקה או בקרב הערבים – ועליהם "קל יותר" לרדת כמו שצריך, בנושא הזה כבנושאים אחרים, מאשר על החברות הישראלית והאמריקאית, הלבנות ורבות-השובע, הנוהגות מילת-בנים?? או שמא, נובע הדבר רק משנאת-גברים מושרשת, בקרב כה רבות מן הפעילות דנן?
תהיה אשר תהיה הסיבה, נעים ומחמם את הלב לראות, שיש כעת יותר ויותר, פעילים ופעילות, גם נגד חציו אנטי-הגברי, של אותו נוהג חשוך, מפלצתי וברברי, המכונה במושג המכובס, "ברית-מילה". יישר-כח!!
מה נחמד לראות את כל המגיבים מדברים בשפה כה גבוהה נגד ברית המילה כאילו אותם הכותבים ערכו מחקרים ביולוגיים ופירסמו מחקריהם בכתבי עת מכובדים וחשובים בעולם המדע כגון סיינס ונייטצ’ר, הגדיל לעשות אחד הכותבים הראשונים אשר אמר כי זה פוגם באסטטיקה והנאה המינית , דבר אשר מביא אותך לחשוב האם אותו מומחה הוא אחד מאותם ביולוגים או חוקרי המין הידועים אשר במשך עשרות שנים חקרו ופרסמו מחקריהם. אך לא כך הדבר כי אם אוסף עלוב של גיבובי מילים חסרות שחר. ואם מילים אמיתיות רצונכם כולכם לשמוע, הסכיתו ושמעו וקראו: בעולם כולו יש עליה במספר הגברים אשר בוחרים לבצע ברית מילה כענין אסטטי, אף אחד מאותם אלה העושים זאת אינו עושה זאת מתוך כפיה או מזוכיזם, כי אם רצון לשפר, ולא לפגום, אני מציע לכם לראות זאת אף באותם סרטים אשר במילים עדינות אתאר אותם כבעלי אופי מיני. מסתבר שאנשים לא יהודיים מעריכים זאת יותר מאיתנו היהודים אשר כל הזמן מנסים להתנצל על היותינו יהודיים ועל כך שיש לנו דת. 2000 שנה לא נכחדנו ושפתנו לא נטמעה רק עקב כך ששמרנו על דתנו וכיום כאשר סופסוף הגענו לאותה מנוחה ונחלה צצים אותם האנשים התביישים בזהותם ובדתם, אני איני מציע כאן לאף אחד לחזור בתשובה חלילה , גם אני חילוני (עם מספר עקרונות), מה שאני כן מציע דעו מהיכן באתם-עם ללא עבר הוא עם ללא עתיד-שמתם לב מה כתוב על השטר האמריקאי? IN GOD WE TRUST . האם לעמים אחרים כולל הערבים מותר להיות דתיים ולהאמין ולבצע ברית מילה ואילו אנו כל כך גאים ושחצנים ואליטיסטיים מגעילים שכל ענין הדת בזוי בעינינו?
אמר כותב- "ברית המילה", היא בגדר התעללות מפלצתית בתינוקות חסרי-ישע והטלת-מום מכוונת.
אמור לי מה אתה יודע על התעללות ?, האם חקרת זאת? האם בצעת ניסויים המוכיחים התעללות או שמא מביע אתה את דעתך הלא מקצועית מעל במה זו אשר כנראה סובלת כל שטות הנכתבת מבלי לבדוק את נכונות הדברים.
אמנם נכון התינוק בוכה אך נרגע מיד ותוך מספר ימים הפצע מגליד, אמנם נכון ישנם שרלטנים אשר יגרמו נזק , אך אין צורך לתת להם לבצע את ההליך, יש אפשרות לתת לרופאים מנתחים לבצע זאת ללא שום "התעללות" ברך הנולד, הליך זה אינו פוגע בשום הנאה מינית ומי שאומר זאת טועה ומטעה ואם חסרה לו אותה הנאה מינית אני מציע כי יבדוק גורמים אחרים לכך.
הדברים שנכתבו כאן הינם נכונים ומעל לכל בדוקים ע"י עשרות חוקרים בנושא וכל אחד מכם רשאי לבדוק זאת בעצמו.
ואני מציע לכל אותם אלה הפוחדים ממוהלים שרלטנים להפסיק להיות חוקרים ביולוגיים שרלטנים
הרבה מן הדברים שכתב משה טובים וחשובים, אבל לא הבנתי מה ענין הכיתוב IN GOD WE TRUST לסיפור הזה. האם זו אמורה להיות ההוכחה לכחה של אמונה? על השטרות של הממלכה המאוחדת כתוב I promise to pay the bearer זה נשמע לי הרבה יותר אמין. על שטרות הפלורינים ההולנדיים היה כתוב עד לפני כמה שנים God met ons – אלהים עמנו"; מאז הם נטשו את הפלורין לטובת האירו. האם זה אומר שיהוה נטש את ארצות השפלה?
שלום,
עדין אין לי ילדים.אך זה דבר שהטריד אותי לא מעט. שמחתי לקרוא את מה שכתבת. אכן אין בישראל מודעות לחומרת הדבר.ונתת לי "פוש" רציני בעניין.
תודה!