חנא עמירה הוא חבר הוועד הפועל של אש"פ ונציג מפלגת העם בהנהגת אש"פ. בשיחה עם העיתון הצרפתי "הומניטה" השיב עמירה לשאלות העיתונאי פייר ברבנסי והתייחס לעמדותיו בסוגיית משאל העם.
ש. איך אתה יכול לתאר את היחסים הקיימים בין אש"פ לחמאס?
ת. בישיבה האחרונה של הוועד הפועל של אש"פ החלטנו לתמוך בהצעת האסירים ולקיים משאל עם. אבל יחד עם זאת, לא סגרנו את הדלת בפני האפשרות להגיע להסכמה לאומית רחבה בסוגייה. חשוב להמשיך את הוויכוח בין הארגונים הפלסטינים, אבל ברור לכולנו שהעם הפלסטיני הוא הפוסק האחרון. גם החמאס צריך לקבל עיקרון זה. בעוד מספר ימים הנשיא מחמוד עבאס יפרסם את הצו המפרט את אופן הביצוע של משאל העם. ועל מנת לקיימו בשטחים הפלסטינים יידרשו לפחות 40 יום. אנו תקווה שנוכל גם לקיימו בפזורה הפלסטינית. במהלך כל התקופה יימשכו המגעים בין אש"פ לחמאס.
ש. מהן נקודות המחלוקת בין הצדדים?
ת. נקודות המחלוקת הן מרכזיות: האם אש"פ הוא נציגו הלגיטימי של העם הפלסטיני? תנועת החמאס השיבה על כך בשלילה – לפחות עד עתה. שאלה נוספת היא האם החלטות המוסדות הבינלאומיים הנוגעות לשאלה הפלסטינית מקובלות על החמאס. גם בסוגייה הזו החמאס השיבה בשלילה. התנועה גם שוללת עריכת משאל עם.
ש. איך ניתן לגשר על הפערים?
ת. קיום משאל עם היא הדרך היחידה לפתור את הבעיה. אין לי ספק שרוב העם הפלסטיני יתמוך במסמך שחיברו מנהיגי האסירים. במלים אחרות: רוב העם הפלסטיני סבור שאש"פ הוא נציגו ושיש לקבל את ההכרעות הבינלאומיות המעניקות לגיטימיות למאבקנו לשחרור לאומי. משאל העם ייתן ביטוי לעמדות הרוב. עיקר הוויכוח הפוליטי במערכת הבחירות שנערכה בינואר האחרון לא היה סביב העמדות הפוליטיות-פרוגרמטיות. משאל העם יוכיח מהן העמדות האמיתיות של רוב הפלסטינים. אין לשכוח שכיום לרשות הפלסטינית שני מצעים שונים ואף מנוגדים. המוצא היחיד מן הסבך הוא לתת את המלה האחרונה לעם.
ש. במידה ורוב העם יתמוך במסמך האסירים באמצעות המשאל… מה יקרה אז?
ת. נקים ממשלת אחדות לאומית על בסיס מצע פוליטי מציאותי.
ש. האם אתה אופטימי?
ת. החשש שלי הוא שהחמאס ינסה לטרפד את מהלך משאל העם באמצעות פעולות מזוינות או אחרות. משאל העם מהווה את הדרך היחידה כדי להגיע להכרעה בפולמוס ההולך ומחריף בין הארגונים הפלסטינים השונים. זו הזדמנות להוכיח שהעם מתייצב מאחורי עמדות אש"פ. בתנאים שנוצרו אינני בטוח אם אכן משאל העם יתקיים. מה שברור הוא שהמצב הפוליטי והכלכלי מחייב אותנו לפעול ובמהירות.
לא נעים להגיד, אבל מוצגת כאן תמונה מעוותת :
פתח, בשיתוף פעולה של מפלגת העם, רוקנו את מוסדות אש"ף מתוכן ממשי, כמוסדות המייצגים את העם הפלסטיני כולו, לטובת הרשותשהיתה מסגרת נוחה יותר למדיניות ההתפשרות על זכויות בסיסיות של העם הפלסטיני, אז עכשיו נזכרים בפתח ובמפלגת העם להגן על אש"ף ? כי בבחירות ברשות לא הושגה התוצאה הרצויה ?
"מסמך האסירים" נחתם על ידי 8 אסירים שלא הוסמכו על-ידי ארגוניהם, ולפחות לגבי אחד מהם (עבד אלרחים מלוח מהחזית העממית) הודיע הארגון שהמסמך לא מייצג אותו, למסמך הזה יש משקל מוסרי מסוים ולא מעבר לכך.
אין בתקנונים של אש"ף ולא בחוקת הרשות תשתית למשאל העם, זה רעיון שאבו-מאזן מריץ ללא סמכות חוקית, ובאופן החורג משמעותית מכוונתם של מנסחי מסמך האסירים.
אם מפלגת העם כה דואגת לאופי הדמוקרטי של התנועה הלאומית, מדוע אינה דורשת מאבו-מאזן ליזום חקיקה מסודרת במוסדות המייצגים של העם הפלסטיני, שמאפשרת את משאל העם ? מדוע לא יזמו פתח ומפלגת העם משאל כזה על הסכמי אוסלו, מפת הדרכים וכל המדיניות של 15 השנה האחרונות, אלא רק שתושבי הרשות נתנו את קולם למדיניות המנוגדת ?
נו באמת למה?
למה אנחנו קוראים את הראיון הזה, אחרי שעבר את המערכת של "הומניטה" ותרגום מצרפתית? חנא גר כ"כ רחוק? לאף אחד אין את הטלפון שלו? אף אחד לא חשב להתקשר…?
אני יודע שכל מערכת "הגדה" מתקיימת בהתנדבות, ושהעבודה רבה. אבל ליצור מעט תוכן מקורי, מדי פעם, יכול להיות שיפור משמעותי.
זאת דוגמא מאלפת איך מנסים "באופן דמוקרטי" לחסל ממשלה שנבחרה בצורה דמוקרטית
דבריו של יורם לא מדוייקים, לא בפירוט העובדות ובוודאי שלא בפירוש שלהן.קודם כל שיתוף הפעולה בין פת"ח לבין מפלגת העם נובע בעיקר מהתנגדות לחמאס, והינו בכלל מוגבל ביותר גם עקב חולשת מפלגת העם שעד הבחירות האחרונות לא היה לה אף נציג במועצה המחוקקת וכיום יש לה נציג אחד בלבד.ונכון אמנם שבכללי המשחק הדמוקרטיים רוב של קול אחד הוא רוב, אבל למען הדיוק החמאס קיבל 44 אחוז מן הקולות וזכה לרוב במועצה המחוקקת עקב שיטת הבחירות.
ומובן שהשימוש שעומד אבו-מאזן לעשות בכלי של משאל העם הוא אופורטוניסטי לחלוטין, כלומר נסיון לעקוף את הכרעת הרוב בבחירות.אבל על כך נאמר "מתוך שלא לשמה יבוא לשמה": משאלי עם הם לא רק הביטוי העתיק ביותר של המשטר הדמוקרטי, אלא גם הנכון ביותר, כל זמן שנעשים בצורה נכונה.זו בהחלט תעודת עניות למדינת ישראל, שהיא אחת מ-5 המדינות היחידות בעולם שלא נערך בה אף פעם משאל כזה.ואם נערך משאל אפשר להעלות בו כל הצעה שמחליטים עליה, בין אם נוסחה ע"י אדם אחד,שמונה אנשים או אלף איש, מכיוון שהשאלה אם הרוב יתמוך בהצעה או לא.ובכל המקרים לשום מסמך אין תוקף חוקי לפני שאושר ע"י משאל עם או המוסדות הנבחרים המתאימים.
מעניין שגם גורמים בתוך החמאס תמכו במשאל עם, מכיוון שיכול לעזור להם לרדת מהעץ של מפלגה בעלת מצע המטיפה לחיסול ישראל ולטרור מצד אחד, כשמצד שני קיים הצורך לשתף עמה פעולה כמפלגת שלטון.
ונכון גם שכוחם של מוסדות אש"ף והמל"פ הולך ויורד,הן במישור המוסרי והן המעשי, במקביל לעליית כוחם של מוסדות הרשות. אבל עובדה זו נובעת מההתגבשות ההדרגתית של הישות הלאומית פלסטינית (נקרא לה איך שנקרא), ממש כפי שכוחה של ההסתדרות הציונית הבינ"ל הלך וירד במקביל לעליית כוח המוסדות היהודיים בארץ בשנים שלפני קום המדינה (כן, המדינה הציונית).
העם הפלסטיני צריך להכריע
Everyone knows that the "Palestinian people" includes people who have been living in the State of Israel since 1948. The "Palestinian people" also includes people who live in refugee camps, outside the occupied territories, and in exile.
So, if the "Palestinian people" is to determine its destiny, that would not require a referendum in the Gaza Strip and West Bank only.
By the way, wouldn’t political elections to a Legislative Assembly limited to the WBGS reflect the political preferences of the people in those areas?
Did not the People’s Party campaign on a political platform?
Everyone sees that the Abbas referendum is a political power grab. It is a plebiscite calculated to create an additional centere of power in the occupied territories. That centre of power is based around Abbas, and its explicit goal is to continue the Oslo-Road Map charade, that has brought only misery to the people.
It is amazing how the People’s Party tends to support every disgusting manoeuvre of the Fateh leadership, and then wonders why the oppressed workers, farmers, and refugees do not support the People’s Party.
יש מקלדות וירטואליות בעולם. זה קשה ומעיק לקרוא כל פעם את דבריך. למה לא תקל עלינו ותתחיל לכתוב עברית?
עמדתם של יורם והנרי לא מדוייקת וגם, לא נעים לומר לוקה בצביעות: מצד אחד הם מצרים על כך שהכרעות מהצד הפלסטיני לא נעשות בשיתוף הפלסטינים שמחוץ לשטחים, ומצד שני הם אומרים שהבחירות בתחומי הרשות הן הכרעת הרוב הדמוקרטית של העם הפלסטיני, אותה הכרעה שאבו-מאזן מנסה לעוות כיום.
ובהחלט רצוי שכל הסדר הקבע בין ישראל ובין הפלסטינים לא ייעשה באופן חד צדדי כמו שהיתה ההתנתקות וכמו ה"התכנסות" המתוכננת, אלא ייעשה בהסכם בין שני הצדדים, ויאושר בצד הפלסטיני הן על-ידי מוסדות הרשות והן על-ידי המל"פ, שנבחרה גם מחוץ לשטחים.
עופר, חבל שאתה מייחס לי דברים שלא אמרתי.
ככלל משאלי עם אינם רעיון טוב ולעתים קרובות הם באים במקום דיון רציני בפרלמנט הנבחר. יתכן שיש מקום למשאל עם בסוגיה כה מרכזית לעתיד העם הפלסטיני אבל כאן הדרישה באה מייד לאחר בחירות ונראה כי התכלית היא לעקוף את הפרלמנט הנבחר. משאל עם על שאלה דומה לא צריך לבוא כחלק ממאבק כוח בין נשיא לפרלמנט אלא בהסכמה כללית.
באשר לשתוף אזרחי ישראל הפלסטינים במשאל כזה זה נראה מוזר והזוי בעיני. הםא יעלה על דעתו של משהוא לשתף את יהודי העולם במשאל עם על עתיד מדינת ישראל?