לקראת הביקור הממלכתי של אבו מוראלס (Evo Morales) בארגנטינה, פירסם העיתון היומי "פאחינה 12″ היוצא לאור בבואנוס איירס ראיון ארוך עם נשיא בוליביה החדש. להלן קטעים נרחבים מן הראיון שנערך על ידי שליח העיתון בבוליביה, פבלו סטפאנוני.
ש. האופוזיציה בארצך מאשימה אותך שברצונך להחליף את התלות הכלכלית והפוליטית בארה"ב, בתלות בוונצואלה…
ת. … אנו לא תלויים בוונצואלה או בקובה, אלה שתי אומות אחיות הדוגלות בסולידריות בינלאומית והמקדמות את איחוד מדינות אמריקה הלטינית. ואנו מודים להן מאוד על העזרה שהן מושיטות לנו. קובה מעניקה לנו סיוע רב כדי שבבוליביה כולם ידעו קרוא וכתוב. אנו גם מקבלים סיוע ממדינות אחרות, כגון הולנד, שוודיה וקנדה. איטליה וספרד מקדמות תוכניות לסלילת כבישים ולהקמת מערכות השקייה. ארגנטינה שיגרה תרופות ומזון לאחר אסונות טבע שפקדו אותנו. אבל השאלה היא: מדוע האופוזיציה הימנית בארצי מפחדת כל כך מנשיא ונצואלה הוגו צ’אבס? הסיבה לפחד הזה היא שצ’אבס מצליח להתמודד עם ארה"ב; ולכן, האימפריה של בוש באמצעות נציגיה בבוליביה מנסה להשיב מלחמה גם במישור המקומי, הבוליביאני. ונצואלה לא מתערבת בענייניה של בוליביה. קיים שיתוף פעולה פורה עם ונצואלה שתשקיע כספים רבים על מנת שנוכל להפיק תועלת רבה יותר מהגז ומהנפט שאנו מוציאים מן האדמה.
ש. האם ביקורו של צ’אבס בבוליביה והכרזותיו גרמו למשבר ביחסים בין בוליביה לבין ארה"ב?
ת. לממשל האמריקאי ולשגרירות ארה"ב יש מטרה ברורה: לתקוף, לגרום לפרובוקציות ולנסות להפיל את ממשלתי. זה התחיל בעניינים של מה בכך. האמריקאים שללו את הוויזה לאחת מחברות הסנאט ממפלגתי, לאונילדה זוריטה, שבעבר ביקרה אין ספור פעמים בארה"ב בטרם נבחרה. שללו גם את הוויזה מסגן השר הממונה על שירותי המים, רנה אורליאנה. כאשר נפגשתי עם כל הסגל הדיפלומטי, רק שגריר ארה"ב סירב להגיע. אבל בדיוק באותו ערב, אותו שגריר אמריקאי קיים קבלת פנים במעונו והזמין את חברי הפרלמנט, את חברי הסנאט ושרים רבים. אבל חשוב הרבה יותר: קיימת חדירה מתמדת של אנשי צבא אמריקאים המגיעים לבוליביה תחת זהויות בדויות ובתור "סטודנטים" הבאים ללמוד את שפת הקצ’ואה. אותם "סטודנטים" עוסקים באיסוף מודיעין בשטחה הריבוני של בוליביה. נוכחותו של צ’אבס בבוליביה לא מעלה ולא מורידה. בממשל האמריקאי כבר נפלה ההכרעה והיא, שיש להפיל את ממשלת בוליביה.
ש. כמעט חצי שנה עברה מאז הבחירות ועל פי סקרים שפורסמו באחרונה, אתה מקבל את תמיכתם של יותר מ-80% מהנשאלים. איך אתה מסכם תקופה זו?
ת. בחודשים האחרונים גיבשנו צוות לניהול ענייני המדינה ונתנו מענה הולם לכמה דרישות חברתיות – וגם התחלנו לטפל בשאלות היסוד. החלטנו על תוספות שכר, ביטלנו את ה"גמישות" בתעסוקה, קידמנו תוכניות לימוד, קידמנו את הבריאות. בין היתר, תודות לסיוע הקובני, התחיל "מבצע נס" שהעניק מאור עניים לאלפי חולים. כמו כן, קיצצנו בצורה ניכרת את משכורות הבכירים בשירות המדינה ופתחנו במערכה ללא פשרות נגד השחיתות במגזר הציבורי. בשאלות היסוד: אנו רושמים לזכותנו הלאמת תעשיות הנפט והגז ופרסום הצו לבחירת אסיפה מכוננת – בה נקים מחדש את המדינה על יסודות איתנים. במשך החודשים שחלפו הוכחנו שאנו מבטיחים ושאנו גם מקיימים את ההבטחות שלנו.
ש. לפני מספר ימים פורסם שאתה מעדיף שיקראו לך "הנשיא חבר" או "נשיא-אחי". האם חלו שינויים בתפקודך מאז עזבת את הפעילות האיגוד-מקצועית?
ת. האמת: אני חש קרוב יותר לדמות של מנהיג איגוד מקצועי מאשר בתפקידי כנשיא. אני לא אוהב שפונים אלי בתואר "אדוני הנשיא", או "הנשיא". הייתי מעדיף שהפנייה תהיה פחות רשמית: "החבר אבו" או רק בשם הפרטי, אבו. אנשי הביטחון ששומרים על ביטחוני קראו לי בעבר "אדוני הנשיא", לאחר מכן החלו לקרוא לי "הנשיא" ועתה יש כאלה שקוראים לי בשמי הפרטי. מבחינתי זה בסדר. הייתי מעדיף את הפניה "חבר הנשיא".
ש. מדוע אתה עדיין מחזיק בתפקידך כיו"ר איגודי מגדלי הקוקה?
ת. כי זה רצונם של איגודים אלה. עבורם טרם הפסקתי לייצג אותם. עבורי, חברים אלה הם כמו משפחה. בפעילות האיגוד המקצועי בקרב האיכרים למדתי רבות, כולל כל החינוך הפוליטי שרכשתי עם השנים. יחד נאבקנו, יחד השתתפנו בהפגנות, יחד בכינו את הנופלים שלנו; יחד חגגנו את הניצחונות וגם רקדנו. אני לא יכול לשכוח תקופה זו. זו התקופה שעיצבה אותי מכל הבחינות ולכן אני מוסיף לכהן כיו"ר איגודי האיכרים.
ש. הסתדרות הרופאים מתלוננת מרה על הנוכחות של הרופאים הקובנים. האם היה זה צעד נבון להביא לבוליביה מספר כה גדול של רופאים מקובה?
ת. שמעתי שיש רופאים המכריזים "קובנים החוצה". אבל רופאים אלה אינם משרתים את העם, את העניים, את האיכרים – את רוב האומה. הודות לרופאים הקובנים לראשונה העניים, האיכרים והקבוצות הילידות זוכים לטיפול רפואי מעולה – ללא תשלום! מרפאות העיניים שהקימו הרופאים הקובנים נמצאות בשכונות הכי רחוקות, בכפרים הכי נידחים. הרופאים הקובנים מביאים עמם את הטכנולוגיה החדישה ביותר וטיפול ברמה בינלאומית. צר לי שיש רופאים בבוליביה התוקפים את עמיתיהם הקובנים. זאת, כאשר רוב האוכלוסייה אסירת תודה לרופאים הקובנים. הרופאים הבוליביאנים מתייחסים לאיכרים בזלזול ויש המכנים את בני השכבות המוחלשות "חזירים". הרופאים הקובנים הם שונים, הם עובדים היטב ומעניקים ידע, חברות וידידות.
ש. באחרונה פורסם בשמך שאיילי התקשורת המקומיים, משפחת מונסטריוס, רכשה את אדמותיה בצורה בלתי חוקית. עוד נאמר כי בקרוב יפתחו תחנות רדיו קהילתיות כדי להחליש את כוחם של אמצעי התקשורת שבידי בעלי ההון ועל מנת לפתח כלי תקשורת אלטרנטיביים. האם זו דעתך?
ת. אנו סבורים שלא ניתן להפקיד את אמצעי התקשורת רק בידיהם של בעלי ההון. גם לעניים ולאיכרים יש זכות לתקשורת שתשרת אותם. האופוזיציה היחידה הקיימת כעת בבוליביה הם אמצעי התקשורת הגדולים שבידי מספר משפחות בעלי הון. אותן המשפחות שולטות על המשק ועל התקשורת. המצב חייב להשתנות. עכשיו הם מתלוננים כי אנו מתכוונים לנתק אותם מהעטינים. לכן, אין זה פלא שכל היום עוסקים בהתקפות על התנועות העממיות ועל התנועה למען הסוציאליזם, תנועתי.
ש. לאן אתה מתכוון להגיע ב"מהפכה האגרארית"?
ת. אנו בתחילתה של מהפכה אגרארית, שאיננה רק חלוקה של אדמות. אנו גם רוצים לפתח את מיכון הכפר ולקדם את השיווק הישיר של התוצרת החקלאית. התחלנו לחלק את הקרקעות שבבעלות המדינה ונמשיך בחלוקת האדמות שבידי בעלי האדמות הגדולים שאינם מעבדים את אדמותיהם.
ש. רבים שואלים את עצמם "מדוע אנו זקוקים לאסיפה מכוננת, ממילא יש כעת בנשיאות אחד משלנו, מנהיג התנועות החברתיות". שאלתי היא: מדוע אתם צריכים לכנס אסיפה מכוננת?
ת. מטרת האסיפה המכוננת איננה לחזק את הנשיא האינדיאני. אנו זקוקים לאסיפה המכוננת כדי לייסד מחדש את בוליביה ובדרכים לא אלימות. אנו רוצים לכפר על החטא הקדמון של מייסדי המדינה: 90% מן האוכלוסייה נושלה מניהול ענייניה. אנו זקוקים למערכת משפטית נקייה וקהילתית, במקום המערכת המושחתת הקיימת כעת. אנו זקוקים למדינה שתשרת את הרוב ולא למדינה המשרתת את מיעוט בעלי ההון.
ש. במהלך מערכת הבחירות הגדרת את עצמך כ"סוציאליסט". האם אתה עדיין סוציאליסט?
ת. כמובן. האם זה לא ברור? הרי זו המטרה שלנו: סוציאליזם.
מחזק את ידיו של מר מוראלס כל הכבוד לאיש האמיץ הזה.
מוראלס, צ’אבז ופידל – איתכם לסוציאליזם!
האם אפשרי סוציאליזם ללא מהפכה?