כאשר החלה מלחמת לבנון ביוני 1982 עם פלישת ישראל ללבנון, נמניתי עם המעטים שהתנגדו למלחמה מיומה הראשון. לא הייתי זקוק לחיזבאללה, פאר יצירת הפלישה הישראלית דאז שאת פירותיה אנו ממשיכים לטעום גם כיום, או לחללי ונפגעי הפלישה כדי להבין את האיוולת של המלחמה ההיא. לא כן הציבור הישראלי בכללו. הוא על מנהיגיו ומרבית עיתונאיו נהרו אחרי המלחמה, הצדיקו אותה, התחככו בקרב יוזמיה, והתפארו במה שנראה להם בימים הראשונים כ"הישגים צבאיים מופלאים".
רק עם הזמן, כאשר השקיעה בבוץ הלבנוני הלכה והעמיקה, מספר החללים הלך וגדל ולוחמי החיזבאללה היכו שוב ושוב בפולש הישראלי, החלה תנועת ההתנגדות למלחמה לצבור תאוצה גם אצל אלה שבתחילה הלכו אחריה כסומים בארובה.
בעשרים ולמעלה שנות הכיבוש הישראלי בלבנון היו אנשי החיזבאללה בבחינת לוחמי שחרור. הם סייעו, גם אם זו לא היתה כוונתם, לפקוח את עיני העיוורים בישראל. רק מיעוט מאנשי תנועת ההתנגדות למלחמה בלבנון עשו זאת מסיבות מוסריות ועקרוניות, כמו אנשי תנועת "יש גבול" ואחרים שלא היו מוכנים לקחת חלק בפשעי המלחמה. מרבית אלה שהצטרפו עם השנים למתנגדי המלחמה, עשו זאת מסיבות הקרויות פרגמטיות. הם פשוט חדלו להבין את הרציונל של המלחמה כפי שהוסבר על ידי יוזמיה. אין לכחד, בלי החיזבאללה והישגיו לא היתה קמה תנועת ארבע אימהות.
למיטב הבנתי אין איש שמאל הראוי לשמו שראה בתנועת החיזבאללה בן ברית אידיאולוגי. החזון של הארגון להשליט משטר הלכה מוסלמי בדומה לקיים באיראן, עומד בניגוד קוטבי לחזון של מדינה סוציאליסטית חילונית ודמוקרטית.
על כן, משעה שישראל נסוגה מלבנון לגבול הבינלאומי המוכר, הסתיימו גם נקודות המפגש בין החיזבאללה לבין מתנגדי מלחמת לבנון בישראל.
מזה יומיים מתנהלת שוב מלחמה בין ישראל ללבנון. ראש הממשלה אהוד אולמרט ושר הביטחון עמיר פרץ התקנאו בקודמיהם, וגם הם רוצים להיכנס להיסטוריית המלחמות של ישראל. שתהיה מלחמה גם על שמם. איך אמר פרץ? "נסראללה הולך לחטוף כך שלעולם לא ישכח את השם עמיר פרץ" ("ידיעות אחרונות", 14/7/2006). הכבוד הגברי של עמיר פרץ.
בשלב זה חוזרת התמונה של ראשית מלחמת לבנון הקודמת. תמיכה כמעט מקיר לקיר. עשיתי ספירת מלאי קטנה של מאמרי תמיכה במלחמה בעיתונות יום שישי ה-14 ביולי 2006 והנה התוצאות:
ידיעות אחרונות: אלכס פישמן, שמעון שיפר, סמדר פרי, איתן הבר, אורי פורת, אורי אליצור, אורי אורבך, יעקב (ג’קי) לוי (שגייס את פרשת השבוע למען המלחמה), פרופ’ אייל זיסר (ראש החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל-אביב), פרופ’ איתמר רבינוביץ (נשיא אוניברסיטת תל-אביב).
מעריב: אמנון דנקנר (נסחף להתלהמות, ליקוק וחנופה בנוסח "עורך דין ממולח ומנהיג פועלים נמרץ עושים בית ספר לגנרלים איך לנהל מבצע בנחישות ובאופן אינטלגנטי"), דן מרגלית (שהישווה את נאומו של נסראללה לזה של היטלר), אורי דן, בן כספית (המלחמה כמכשיר "ללכידות חברתית"), עמיר רפפורט ("ישראל עומדת להשתולל באופן מחושב"), אריק בכר, בן דרור ימיני, נדב העצני, ח"כ אריה אלדד, ח"כ עמי אילון ("צו השעה ממשלת חרום לאומית"), פרופ’ משה מעוז.
הארץ: זאב שיף, עמוס הראל, יואל מרקוס, גדעון סאמט, אלוף בן.
לאלה יש להוסיף כמובן את כתבי הטלוויזיה, כמו רוני דניאל, אהוד יערי, עודד גרנות, אמיר בר שלום, אלון בן דוד ואחרים.
בקיצור, העיתונות נמצאת עתה בעיצומה של אורגיית תמיכה במלחמה, אפשר לומר כי כולם הפכו לרוני דניאל, הכתב הצבאי של ערוץ 2, הדגם המובהק של העיתונאי הנאמן והצייתן לשלטונות הצבא.
מתקיימת הזנה הדדית בין העיתונות והקברניטים וההבדלים בין ליברלים ואנשי ימין היטשטש.
זו שעתם הגדולה של ברוני המלחמה הישראלים.
בניגוד למלחמת לבנון גרסת 1982, יש לישראל הפעם עילה יותר מוצלחת. מנהיג החיזבאללה השייח’ חסן נסראללה העניק לישראל אמתלה מצוינת לפתיחה במלחמה: חדירה לשטח ישראל, חטיפת שני חיילים והריגתם של אחרים תוך כדי פעולת הסחה של ירי פגזים על יישובי הצפון. הטיעון הישראלי, לפיו אין זה קביל כי בלבנון השכנה מתקיימים שני צבאות, האחד של הממשלה, השני של ארגון דתי פונדמנטליסטי השולט על שטח הגובל עם ישראל ושממשלת לבנון ויתרה על אחריותה לגביו, נשמע הגיוני ומתקבל ככזה בקהילה הבינלאומית.
הודעת ממשלת לבנון כי אינה אחראית לפעולות החיזבאללה, שלא ידעה על מעשה החטיפה, היא התנערות מחובותיה של ממשלה לשלוט בשטחה הריבוני. המצב בו ארגון מחזיק מדינה בביצים וקובע עבורה מתי ליזום פעולה מזוינת, אינו מתקבל על הדעת.
ובכל זאת, הייתי נמנע מפתיחה במלחמה.
ואלה נימוקיי.
ביודעי שיש לחיזבאללה טילים שיכולים להגיע עד חיפה, לפגוע במפעלים הפטרו כימיים ולגרום לאסון אקולוגי שיגרום למותם של מאות ונזקים בריאותיים לאלפים ויחייב פינוי של מאות אלפים מהאזור, היו מביאים אותי להחלטה לא להמר על כך ש"יהיה בסדר".
היומרה הישראלית ל"סדר חדש בלבנון" ל"שינוי כללי המשחק" ביטויים חביבים בימים אלה על ראש ממשלה ושריו, נוסתה בעבר ונכשלה. הענשה קולקטיבית של מדינת לבנון שפוגעת גם באזרחים החולקים על חיזבאללה, עלולה להביא לתוצאות הפוכות מהכוונה הישראלית. הסבל שנגרם ללבנונים עלול לגרום לסחף של תמיכה בחיזבאללה במקום לבידודו.
ההפצצות על התשתית הלבנונית, שמחזירה את לבנון "20 שנים אחורה", כדברי הרמטכ"ל, עלולה להרוס את השתיל הרך של ממשלה לא פונדמנטליסטית שקמה לאחר נסיגת סוריה מלבנון, ולגרום שגם לבנון תיפול לתוך הרשת של קנאות דתית.
היומרה הישראלית לפרוק את החיזבאללה מנשקו אינה ברת השגה על ידי הפצצות מהאוויר. ובאשר לפעולה קרקעית, כבר חווינו במשך עשרים שנות כיבוש לבנון, שהיא השיגה בדיוק את ההיפך, חימוש יותר מודרני ויותר הרסני.
בהחלט ייתכן כי התוצאה של ההפצצות הקשות עתה בלבנון, יובילו את החיזבאללה להצטייד בטילי קרקע אוויר חדישים שיחסלו את השליטה האווירית הישראלית בלבנון.
ואני מבקש מראש סליחה על שאני משתמש גם בנימוק שנשמע ירחמיאלי באוזני ברוני המלחמה הישראלים ותומכיהם, לפיו זה פשוט לא מוסרי להפציץ אוכלוסייה אזרחית לא לוחמת בכלל, וכזו שלא תומכת בחיזבאללה בפרט. פגיעה באוכלוסייה אזרחית לא לוחמת היא טרור. מבחינה זו החיזבאללה וישראל הם שני ארגוני טרור.
באופן פרודקסלי, התנהגותה הפראית של ישראל ("בעל הבית השתגע" כפי שכתב אחד העיתונאים התומכים) מחזקת את הדרישה האיראנית לאיזון גרעיני עם ישראל. איראן תפנה כלפי ישראל את אותן טענות שמופנות כלפיה, שאי אפשר לחזות את התנהגותה של ישראל, כי מסוכן להשאיר חימוש גרעיני בידי מדינה שראשיה משתגעים ואיש אינו יכול לצפות את צעדיהם, ולכן זקוקה איראן להגנה מפני מדינה מוטרפת כישראל. המסקנה ההגיונית היא, שמוטב שלאף אחת משתי המדינות לא יהיה נשק גרעיני.
ממשלה ישראלית שהיתה נוהגת בתבונה כלל לא היתה מגיעה לסיטואציה הנוכחית. היא לא היתה מפציצה את עזה בפראות והורגת עשרות נשים וילדים כפעולת נקם פרימיטיבית, אלא מנהלת מו"מ עם ממשלת החמאס לחילופי אסירים ושבויים.
ממשלה תבונית לא היתה מספקת לחיזבאללה את עילת החטיפה, משום שהיתה משחררת זה מכבר את האסיר סמיר קונטאר, שישראל התחכמה ולא שיחררה בהסכם חילופי השבויים הקודם עם החיזבאללה ("הסכם טננבאום").
נסראללה מאיים מזה שנתיים כי אם קונטאר לא ישוחרר הוא יחטוף חיילים. איים וקיים.
הדיכוי הברוטאלי שישראל מפעילה בכסילותה כי רבה על הפלסטינים, מאפשר לחיזבאללה להופיע כפטרונם המשחרר אסירים.
להערכתי אין מדובר בסולידריות אמיתית, שהרי אנו יודעים שבעיראק טובחים שיעים בסונים ולהיפך בעוצמה ואכזריות שאפילו הכיבוש הישראלי מחוויר לעתים מולם.
ואם כסילות, אז עד הסוף, וכך, בסירובה של ישראל לשחרר אסירים פלסטינים בהסכם נפרד עם ממשלת הרשות, תורמת ישראל ליצירת חזית בין חיזבאללה לפלסטין.
הסכנה במלחמה החדשה, שתחרוג מכוונת מחולליה ותסחוף את האזור למלחמה כוללת. לפני שזה יקרה, צריך לקוות כי הקהילה הבינלאומית תתגייס לריסונה של ישראל, להפסקת ההפצצות וההפגזות, בעזה בלבנון ובישראל, לפתרון באמצעות מו"מ לפני שהכל יצא משליטה.
הערכה רבה בלבי לגדעון ספירו שבניגוד לאנשי שמאל אחרים מבינים מה טבעו של האוייב המוסלמי הקנאי איתו נלחמת ישראל ולמעשה מרבית העולם. רבים מאנשי השמאל נוטים לאידיאלזציה רומנטית של האוייב האכזר שמושגים כמו שויון, כבוד האדם וזכויות אדם רחוקים ממנו כמרחק מזרח ממערב
אכן עדי. אותה טרוניה מוצדקת לחלוטין של השמאל כנגד המיליטריזם בישראל והפנאטיות של המתנחלים צריכה להיות מופנית דווקא ביתר שאת לקיצונים שלהם, שפנאטיים פי כמה משלנו. ואכן, טוב ציין הכותב כי לחזבללה אין באמת הזדהות עם הפלשתינים כפי שהעניין הפלשתיני המוצדק משמש לחיזבללה אמתלה לתקוף את ישראל.
באשר לשחרור אסירים: יש כאן נקודה בעייתית. זה יכול להפוך להרגל; בסה"כ זכותה של מדינה ריבונית להעמיד לדין ולכלוא את מי שהשתתפו בפיגועים. זה עדיף הרי על התנקשות. זהו כלי לגיטימי של מדינה. ממגוון ‘כלים’ כנגד פיגועים זהו כלי מידתי ( עדיף הרי לשים בכלא את המפגע מאשר להרוס את ביתה של משפחתו, שאין לה יד בדבר, סביר להניח ) – לא יתכן שמדינה לא תוכל להפעיל כלי כנגד טרור: העמדה לדין וענישה של מבצעי פיגועים, אך ורק כי מחזיקיםא אותה בביצים בחטיפת חיילים.
— קישור —
סוף סוף כתיבה רצינית הלוקחת בחשבון את שני הצדדים ומספקת ניתוח הולם (גם אם אני לא מסכים עם חלקו).
גדעון ספירו צודק בכך שאין איש בשמאל הרואה בחיזבאללה בעלת ברית רעיונית. זכותו, אין ג.ס.מהסס לשבח את חיזבאללה על כך שהובילה את המערכה נגד הכיבוש הישראלי וגם עזרה בכך לפקוח עיניו של הציבור הישראלי לגבי הכיבוש.
יחד עם זאת מייחס ג.ס. משקל ניכר לטענות ממשלת ישראל כי חל שינוי מהותי במצב לאחר שישראל נסוגה מלבנון וכי המצב השורר בלבנון של לשלטון כפול (צבא כפול) אינו מתקבל על הדעת. שני הנימוקים הם פורמאליסטיים לחלוטין ("הגנה עצמית" ובלגאן בלבנון) ואינם מצדיקים (אפילו היו נכונים) פתיחה במלחמה רבתי. אומנם ג.ס. אינו תומך במבצע. אך חלק מהנימוקים שלו לכך הם אולטרה-פרגמטיים ויכולים להתפרש כאילו שאינו תומך במבצע כיוון שעלול להיכשל. גדעון נמנע להתייחס למרכיב מרכזי ב"פאזל" בלבנוני. ארה"ב מבקשת לכפות משטר פרו- אמריקאי במסווה של דמוקרטזציה. אבל, כרגיל, הדמוקרטיה שהיא משווקת היא בע"מ, דמוקרטיה לאוהדי בוש וחבר מרעיו.
ישראל יצאה למלחמה בחסות אמריקאית כדי לחולל שינוי ביחסי הכוחות באזור על ידי הריסת התשתית של חיזבאללה. המבצע אמור לאותת לסוריה ולאיראן שארה"ב אכן מסוגלת לנצל את ישראל למרות הבעייתיות בדבר- בעימות המתפתח באזור.
"להערכתי אין מדובר בסולידריות אמיתית, שהרי אנו יודעים שבעיראק טובחים שיעים בסונים ולהיפך בעוצמה ואכזריות שאפילו הכיבוש הישראלי מחוויר לעתים מולם".
מענין מדוע קובע ספירו והמגיבים אחריו "שאין מדובר בסולידריות אמיתית" (בין החיזבללה והפלסטינים). ההוכחה כביכול בשבעירק טובחים שיעים בסונים מה שייכת לכאן? בעירק יש מלחמת אזרחים והחיזבללה (שיעים) לאו דוקא תומכים שם בשיעים מה שמראה שהחלוקה העדתית לא היא בדיוק שקובעת את הסולידריות. אלא שציונים מניחים כמובן מאליו את הסולידריות היהודית ושוללים כל מחשבה שתיתכן סולידריות ערבית (זו גזענות האופיינית להם). אמנם הסולידריות בין המשטרים הערביים לא הוכיחה את עצמה (בלשון המעטה) אבל לצורך זה של הפרד ומשול נוצרו מלכתחילה. לעומת זאת סולידריות עממית עם הפלסטינים קיימת בכל העולם הערבי וגם מדוכאת כשלא נוח למשטר. החיזבללה היא תנועה עממית ולא ממסד שלטוני ולכן הסולידריות שלהם עם הפלסטינים מובנת וגם מוכחת עפ"י הצהרות וגם עפ"י מעשים. מי שחושב שאיו קשר בין פעולות הדיכוי האחרונות בעזה לבין פעולת חיזבללה בצפון רק מנסה לשחק את המשחק הישראלי שמנסה להתעלם מהקשר בין הסכסוך בכללותו לבין העוינות שקוראת בשטח או בעיתוי כזה או אחר.
מכאן גם הנסיון להציג את הנסיגה מלבנון ומעזה כסיום הסכסוך שם. אבל הסכסוך או עמוק הרבה יותר ונובע מהאנטגוניזם בין האימפריאליזם האמריקאי והקולוניאליזם הציוני בפרט ובין העמים הערבים והפלסטינים בפרט. כל זמן שימשך הסכסוך הזה תמיד תמצא סיבה לפרוץ מעשי איבה ומלחמות
טוב ספירו, יש לי רעיון, אולי תגיד מתי כן?
באיזה תנאי תתמוך ביציאה ישראלית למלחמה?
רקטות על זרעית זה לא מספיק?
מה צריך לקרות כדי שתתמוך?
באמת אני שואל?
שלום גדעון,
שתי שאלות –
האחת –
האם לאחר שהחיזבאללה היה מפגיז את בתי הזיקוק שליד חיפה – ההיית תומך בפתיחה במלחמה נגדו?
והשניה –
האם לא נבון יותר להקדים ולמנוע קטסטרופה שכזו?
תודה.
מה פירוש "ישראל התחכמה ולא שיחררה את סמיר קונטאר"? האם הפרה ישראל התחייבות או הסכם? אם כן – אמור זאת ונמק דבריך. אם לאו – מדוע לשחרר רוצח שפוט? קול דמי הילדים עוד זועק. אם ישראל התחייבה לשחררו (ולו תמורת הטננבוים הזבל הזה) – יש לכבד התחייבות, אך אם לאו – אסור לשלוח איש כזה לחופש.
הבעיה הגדולה ביותר באזור היא קיומה של ישראל, לא מדינות ערב ולא הערבים. כל עוד תהיה ישראל קיימת יהיה באיזור אש ותמרות עשן. ישראל היא מדינה שקמה על גזילת אדמות של אחרים והיא נמצאת באזור ששונה בתכלית מתרבותו והמנטליות של העם בישראל.
הרעיון הציוני כשל. הקמת מדינה לעם היהודי במקום שכזה הוא רעיון שסופו להגמר באסון.
ועם זאת, ולמרות הדברים האלו, מדינת ישראל כבר קיימת ואי אפשר להעביר אותה לשטח אחר בעולם. לכן, נשאר למדינת ישראל רק לנסות לשרוד צריך לזכור שאנחנו לא מתעסקים עם אנשים שפועלים על פי שכל, אלא עם אנשים שפועלים על פי ציווי משיחי טרוריסטי ששאין לו כל הגיון. כניעה לבקשות של חיזבללה רק תעורר בהם יותר קיצוניות. בג’ונגל המזרח תיכוני. על מנת לשרוד, אנחנו צריכים לדבר בשפתו של המקום ושפתם של אנשי החיזבללה היא כוח ואלימות. הידברות ומשא ומתן איתם מתקבל כחולשה, ככניעה. אלימות ומלחמה לעומת זאת הן המשא ומתן במזרח התיכון. ההגיון המערבי לא עובד באיזור הזה של העולם.
ישראל שיחררה כמעט את כל האסירים הלבנוניים בעיסקת טננבאום .סמיר קונטר היה הכמעט יחיד שלא שוחרר וסלע המחלוקת העיקרי. ישראל הייתה מוכנה לשחררו בתמורה לרון ארד או מידע חד משמעי על גורל הנווט. סוכם כי קונטר ישוחרר בעיסקת המשך כאשר החיזבאללה יהיה מוכן למסור מידע על הנווט.
כאמור בדבריך, ההתחמקות היחידה היא של אלו שמתעקשים על אשמה ישראלית בכל מקרה ובכל מצב ולעזאזל העובדות.
לדעתי האישית, אין מניעה לשחרר את קונטר היות וישב את משך הזמן שיושב בדרך כלל "אסיר עולם" בישראל, כולל רוצחים נתעבים במידה דומה. אולם שיחרור כזה צריך להתבצע רק במיסגרת עיסקה כוללת שמשמעה הסדרת היחסים עם לבנון. אינני רואה סיבה לשחרר רוצח שפוט לפני שהסכסוך המדובר נגמר. לא זכור לי שהצדדים במלחמת העולם השניה (למשל) שיחררו שבויים זה של זה בטרם הפסקת האש.
ספירו צודק בכך שממשלות ישראל תמרנו את עצמן למצב רע בעליל – אך מה האלטרנטיבה משהגענו אליו? האם מו"מ עם חזבאללה מיד לאחר החטיפה הוא דבר רצוי?
אהבתי את מאמרו של ספירו. כושר ניתוח כה טוב, קול כה נבון, הצבת מושגים (ממשלה תבונית) המקנה לדברים מצפן (פרט למצפון)הפונה לתבונה גבוהה ומארגנת . והיה זה כה ניפלא, אם היו במושב הכבוד בעיתונות הישראלית גם אנשים בעלי מימד עומק מסוג ספירו – שכתב בעבר במקומון ירושלמי, וכעבור זמן תאגיד סוחר הנשק ואוליגרך העיתונות נימרודי גדם את קולו גם שם בלהט רוחות המלחמה של תחילת האנטיפאדה. אנו הרי רואים כיום באופן הברור ביותר עד כמה העיתונות הישראלית היא מקורנפת ועד כמה עמוק לשונה תחובה בישבן הממסד, כמה רבה החנופה, ההתקרנפות, ובעיקר ההיסטריה, עד כמה נעדר בה מימד התבונה – המוחלף במקרה הטוב בהיצף מילים גרפומני בסגנון רכילות, ובמקרה הרע – באגיטטוריות (תועמלנות). אנשים שבעים ומדושני משכורת יפה וכוח, אנשים שחצנים והרמטיים. העיתונאי הישראלי מהשורה הראשונה דומה לרוכב אופניים מונגולואיד: מתכופף מלמעלה ודורך מלמטה, כשלשונו משורבבת. בושה וחרפה. העיתונות הישראלית, נישלטת על ידי סוג של קרטליזם שהוא נגע ממאיר במחוזותינו: קרטל הבינוניות המחליאה, הדוחק משורותיו כל מחשבה מזהירה המאיימת על החיים הטובים, ההתגודדות בקליקות, ומיעוט המשאבים המוקדשים למחשבה חייה, נושמת, אנושית וחכמה. מציפים אותנו במונומנטליזם פטפטני. ולאנשים כספירו (ואף עבדכם הנאמן) – אין מקום בה.
למיכאל: קראתי דבריך הנלהבים ונזכרתי שביקרתי חולה בבי"ח הדסה והעוזרת של האחות היתה נערה עם תיסמונת דאון, מה שפעם היה נקרא "מונגולואידית". ואותה נערה היתה כל כך חביבה וכל כך עזרה לאחות ולצוות והיתה מה שנקרא בעברית צחה: "הלפ-פול". אז למה באת להשמיץ את הילדים האלו שלקו באיזה כרומוזום, ודווקא הלקות הזו עשתה אותם לכל כך עדינים ואהובים ומועילים לאוירה הכללית של העולם? למה דווקא אותם הבאת כדוגמא לשלילי, כשהם וכל ילדי העולם הם דוגמא ליפה ולטוב?
חוץ מזה דווקא אהבתי את רשימתך.
והדימוי של "רוכב אופניים מונגלואיד" … הוי כמה רגיש ואנושי
מונגולואידים הם אכן עדינים, וגם רוצים מאד לעזור ולסייע. התנדבתי בזמן מלחמת המפרץ הראשונה לעבודה במוסד למפגרים ברעננה. המונגולואידים הם שהירכיבו בחריצות את מסכות הגז לשאר החוסים. מעולם לא ראיתי מוסר עבודה וחריצות כמו אצל מונגולואידים. פעם אחרת, בבילפלד שבצפון גרמנייה (במדינת נורטריין וסטפל), נכחתי באולם קטן, בו רביעייה קאמרית ביגנה באך. על הכניסה הופקד מונגולואיד, שביצע בקפדנות את המשימה של הכנסת בעלי ההזמנות. אנשים כמוני וכמוך, מאד מודעים לזה שהסביבה קצת מבטלת אותם, מאד רגישים ליחס כלפיהם. כמוני וכמוך, שניתקעו למצב ביש, משום שהם נופלים מהאדם הממוצע ביכולותיהם המוחיות, ומושכים שימת לב. לכן, כוונתי לא היתה לעלוב במונגולואידים, אלא רק לדימוי הלשון המשורבבת, שכן כתבתי על העיתונאים הללו שלשונם משורבבת לקראת הנעצות בישבן התורן.
"ביודעי שיש לחיזבאללה טילים שיכולים להגיע עד חיפה, לפגוע במפעלים הפטרו כימיים ולגרום לאסון אקולוגי שיגרום למותם של מאות ונזקים בריאותיים לאלפים ויחייב פינוי של מאות אלפים מהאזור, היו מביאים אותי להחלטה לא להמר על כך ש"יהיה בסדר"."
לעניין זה, דעתך היא כניעה במלוא מובן המילה, שהתחמשות ארגון טרור צריכה למנוע מישראל להגיב לתקיפותיו. להזכירך, ארסנל הנשק של ישראל שופע במגוון פצצות רב יותר מאשר זה של החיזבאללה, ואסור להפר את מאזן הכוחות הזה, אם לא יושמדו הטילים האלו עכשיו, הם יפגעו בנו בפעם אחרת. מה חושב ספירו שלחינם קונה נסראללה טילים ארוכי טווח? ולנצח ישמור אותם במחסנים?
an Opened letter for the people of Lebanon:
I wish to strictly condemn the Zionist terror organization (the so called "IDF") and the war crimes against the children of Lebanon and to strictly support the children of Lebanon. My heart is with them. The war crimes against the children of the Lebanon are a matter of the international community as a whole, and the international community has responsibility to protect the children of Lebanon and to bring the war criminals to justice. The SC must grant jurisdiction to the ICC on this crimes.
I want also to emphasize that the Zionist war crimes violate the Jewish law, in which murder and collective punishment are strictly forbidden. Do not forget that Zionism is a revolution against Judaism. The Zionist leaders have never respected the Jewish religion.
The people of Lebanon and Palestine should adopt the pacifist way of Martin Luther King and avoid of violence. It will lead to collapsing of the Zionist occupation, which will loose its legitimacy. It will save the life of so many children. It will prevent the traumatization of a new generation of children. It will preserve the moral virtues of the people of Lebanon!
The additional step the government of Lebanon must take is to join Rome Statue, and then anyone who commits a war crime against the people of Lebanon will be exposed to the risk of being brought to justice. It will deter Israel from occupying Lebanon and committing war crimes.
Yours with peace and true friendship,
Uri Weiss
קמינר גוער בספירו על כך שהוא מייחס "משקל ניכר לטענות ממשלת ישראל כי חל שינוי מהותי במצב לאחר שישראל נסוגה מלבנון וכי המצב השורר בלבנון של לשלטון כפול (צבא כפול) אינו מתקבל על הדעת"
האם קמינר טוען שלא חל שינוי מהותי במצב לאחר נסיגת ישראל מלבנון? או שנסיגת ישראל מלבנון היא פורמליסטית בלבד?
האם קמינר היה מקבל צבא כפול בישראל? למשל מליציה דתית משיחית בנגב בעלת אידיאולוגיה של ארץ ישראל השלמה? או שהוא משאיר רק לערבים את הסוכריות הללו?
אגב, ישראל לא פתחה במלחמה מהסיבות הללו, המצב המתואר קיים מאז הנסיגה מלבנון, ישראל פתחה במלחמה לאחר שבפעם השניה, רקטות נורו לשטחה, חייליה נהרגו ונחטפו מתוך שטחה הריבוני. פעולה מלחמתית ללא ספק. קמינר כנראה לא ראה חדשות.
1. זה יהיה נורא נחמד אם לבנון והפלשתינים יאמצו את שיטת מרטין לותר קינג – אז נוכל לצאת מהשטחים בשקט ובשלווה ובלי שירו עלינו קסאמים מכל שטח שממנו אנחנו יוצאים בתואנת "עדיין עוד נשאר שטח כבוש".
2. לפני שלבנון מצטרפת לאמנת רומא, עליה, עדיין, להפטר מהגוף הפוליטי-המזויין הקרוי "חיזבאללה", ששולט בכל האיזור הדרומי שלה. מדינה לא יכולה לטעון נגד פשעי מלחמה, כשמממנה עצמה גוף צבאי תוקף מדינה אחרת, ללא כל התגרות.
3. בן אדם, אתה לא מבין כלום ביהדות, וגם בציונות לא משהו.
שלום רב,
מס’ נקודות למחשבה:
1. האם בכל מקרה אין צורך בתגובה של "בעל הבית השתגע " בעיקר מול כאלה ארגונים?
2.אני בעד שיחרור כל האסירים וכל העצורים וקבלת כל גופות נעדרינו והחטופים, אך האם לאחר כל זאת נסראללה יעזוב אותנו? האם לא יחפשו נושאים נוספים לנסות ולהציק לנו כמדינה?
3.לדעתי כל מה שאנחנו עושים מתפרש בצורה הפוכה ע"י הצד השני , קרי , יציאה מלבנון=בריחה כלומר אתה חלש וניתן לאיים ולהחזיק אותנו "בביצים, יציאה מעזה=בריחה, אי תגובה=חולשה. כל דבר כזה מובן ע"י הצד השני כחולשה אדירה.
תצורת הטלת האימה הברברית
במערכה כפולה זאת (כלפי הפלשתינים וכלפי החיזבללה), אף אם תסתיים במו"מ והחלפת אסירים בלחץ הקהילייה הבינ"ל (ובעקר האיחוד האירופי ורוסיה) ניתן היה מן הרגע הראשון, בסוף מאי 2006, להבחין בחדות בקווים שהפכו לטבע שני לזרם המרכזי בציונות: שקר מחוצף; הונאה במצח נחושה; פשעים נגד האנושות תוך ניסיונות להחלקתם והלבנתם (טבח עזה: "הם עצמם שהרגו את אזרחיהם"… הפשעים נגד העם הלבנוני: "פגיעות בבנק המטרות של החיבללה". ניתן להבחין גם במגמה של לשון פורמליסטית, מעין חיקוי עילג של הפילפול הפורמליסטי התלמודי:
1) "צה"ל נסוג בעזה לגבול הבינ"ל, ומעתה על הרשות להקפיד על אי פגיעה בריבונות ישראל שהינה מדינה ריבונית, ולכבד את החוק הבינ"ל" (הסחת שימת לב בחסות הפורמליזם המתפלפל מכך שעזה במצור צבאי, ואין הפלשתינים יכולים להקים בעזה נמל תעופה או נמל ימי, חופש התנועה ביבשה, בשמים ובאויר תלוי ברצון המשטר בישראל. עזה אינה ישות ניפרדת, אלא איזור קטן של רצף עירוני שהינו חלק מטריטוריה כבושה בה נעשים כל העת פשעי מלחמה.
2) "תקיפה משטחי מדינה אחת (לבנון) כלפי מדינה אחרת (ישראל). ממשלת לבנון והעם הלבנוני אחראים…" (צידוק לפשעי מלחמה כנגד העם הלבנוני ותשתיותיו).
יש כאן אי ביצוע הדבר הראשוני החשוב במדיניות לגיטימית: אי הבחנה במצב הספציפי. ממשלת לבנון חלשה, העם אינו אשם. דומה הדבר לכך, כאילו גרמנים אתניים מוסתים על ידי היטלר היו תוקפים משטחי צ’כיה יחידת ג’נדרמים פולנית בגבול עם פולין. האם ממשלת צ’כיה אשמה והדבר מהווה סיבה לפולין לתקוף את צ’כיה? או נניח, ערבים או היספנוס שהם אזרחים אמריקנים, מבצעים מדרום קליפורנייה, פעולת פשע והברחה כלפי מקסיקו במסגרתה נהרגים שני חיילים מקסיקנים ושניים נחטפים ונידרש תמורתם כופר. האם זו אחריות האומה האמריקנית כולה, אף אם יש בסנט סנטורים היספנים או ערבים?
יש להבין: הזרם המרכזי בציונות ואליטות הביזה המהוות אותו הינו בעל אוריינטצייה מאיינת (ובזה הוא ניבדל מקולוניאליזם קלאסי) והוא הישתית את קיומו באיזור על אבסורדים, פרובוקציות, שקרים והונאה כלפי הקהילייה הבינ"ל וכלפי נתיניו, בשר התותחים שבשרותו.
מדובר באליטות וצבא שיש להם עם ומדינה, ולא להיפך. אליטות אלה יבאו את נתיניהם מכל הבא ליד, כולל אוקראינים ורוסים אתניים, אזרחים אתיופיים וגרוזיניים ועוד. הוא מאפשר ומבסס את האופי החמסני של קיומו באיזור וכלפי אזרחיו על ידי הטלת טרור פיזי ורוחני ואימה הן כלפי השכנים והן כלפי אזרחיו. תצורת הטלת האימה והטרור הרוחני היא באמצעות פשעי מלחמה ניתעבים בצמוד למכחישנות אבסורדית (המטילים אימה מדבירה בכך שהם שוברים טבואים ונוקטים בשקר ההכחשה במצח נחושה). תצורת השקר והפשעים נגד האנושות קיימת גם כלפי נתיניו על פי גחמותיו המשתנות, החל מנושא קניין רוחני (ניכוס וליסתום טובי המוחות לטובת אנשיו שלו), המשך בתחום צרכנות-העושק, הפשיעה הכלכלית והשחיתות המערכתית, וכלה בתגובות לא מידתיות של אלימות יתר, כגון בפריעת עמונה (אותה גינה אירגון "בצלם").
זו תצורת האיון הגודם, פשעים נגד האנושות, ושקרים אבסורדים, בשרות הטלת טרור רוחני למטרת קיום מבוסס פשע ונישול. אין מדובר בקולוניאליזם קלסי, אלא בתצורת איון ברברית.
(למערכת: אנא הביאו רק גרסה אחרונה זאת)
במערכה כפולה זאת (כלפי הפלשתינים וכלפי החיזבללה), אף אם תסתיים במו"מ והחלפת אסירים בלחץ הקהילייה הבינ"ל (ובעקר האיחוד האירופי ורוסיה) ניתן היה מן הרגע הראשון, בסוף מאי 2006, להבחין בחדות בקווים שהפכו לטבע שני לזרם המרכזי בציונות: שקר מחוצף; הונאה במצח נחושה; פשעים נגד האנושות תוך ניסיונות להחלקתם והלבנתם (טבח עזה: "הם עצמם שהרגו את אזרחיהם"… הפשעים נגד העם הלבנוני: "פגיעות בבנק המטרות של החיבללה". ניתן להבחין גם במגמה של לשון פורמליסטית, מעין חיקוי עילג של הפילפול הפורמליסטי התלמודי:
1) "צה"ל נסוג בעזה לגבול הבינ"ל, ומעתה על הרשות להקפיד על אי פגיעה בריבונות ישראל שהינה מדינה ריבונית, ולכבד את החוק הבינ"ל" (הסחת שימת לב בחסות הפורמליזם המתפלפל מכך שעזה במצור צבאי, ואין הפלשתינים יכולים להקים בעזה נמל תעופה או נמל ימי, חופש התנועה ביבשה, בשמים ובאויר תלוי ברצון המשטר בישראל. עזה אינה ישות ניפרדת, אלא איזור קטן של רצף עירוני שהינו חלק מטריטוריה כבושה בה נעשים כל העת פשעי מלחמה.
2) "תקיפה משטחי מדינה אחת (לבנון) כלפי מדינה אחרת (ישראל). ממשלת לבנון והעם הלבנוני אחראים…" (צידוק לפשעי מלחמה כנגד העם הלבנוני ותשתיותיו).
יש כאן אי ביצוע הדבר הראשוני החשוב במדיניות לגיטימית: אי הבחנה במצב הספציפי. ממשלת לבנון חלשה, העם אינו אשם. דומה הדבר לכך, כאילו גרמנים אתניים מוסתים על ידי היטלר היו תוקפים משטחי צ’כיה יחידת ג’נדרמים פולנית בגבול עם פולין. האם ממשלת צ’כיה אשמה והדבר מהווה סיבה לפולין לתקוף את צ’כיה? או נניח, ערבים או היספנוס שהם אזרחים אמריקנים, מבצעים מדרום קליפורנייה, פעולת פשע והברחה כלפי מקסיקו במסגרתה נהרגים שני חיילים מקסיקנים ושניים נחטפים ונידרש תמורתם כופר. האם זו אחריות האומה האמריקנית כולה, אף אם יש בסנט סנטורים היספנים או ערבים?
יש להבין: הזרם המרכזי בציונות ואליטות הביזה המהוות אותו הינו בעל אוריינטצייה מאיינת (ובזה הוא ניבדל מקולוניאליזם קלאסי) והוא הישתית את קיומו באיזור על אבסורדים, פרובוקציות, שקרים והונאה כלפי הקהילייה הבינ"ל וכלפי נתיניו, בשר התותחים שבשרותו.
מדובר באליטות וצבא שיש להם עם ומדינה, ולא להיפך (וכך, אין זאת בעייה מצד עמיר פרץ להתרברב, שהוא החליט "באומץ" שמחיר המבצע בלבנון יהיה קטיושות וטילים על אזרחי ישראל. ידיעות אחרונות, 14.7.06). אליטות אלה יבאו את נתיניהם מכל הבא ליד, כולל אוקראינים ורוסים אתניים, אזרחים אתיופיים וגרוזיניים ועוד. הוא מאפשר ומבסס את האופי החמסני של קיומו באיזור וכלפי אזרחיו על ידי הטלת טרור פיזי ורוחני ואימה הן כלפי השכנים והן כלפי אזרחיו. תצורת הטלת האימה והטרור הרוחני היא באמצעות פשעי מלחמה ניתעבים בצמוד למכחישנות אבסורדית (המטילים אימה מדבירה בכך שהם שוברים טבואים ונוקטים בשקר ההכחשה במצח נחושה). תצורת השקר והפשעים נגד האנושות קיימת גם כלפי נתיניו על פי גחמותיו המשתנות, החל מנושא קניין רוחני (ניכוס וליסטום טובי המוחות לטובת אנשיו שלו), המשך בתחום צרכנות-העושק, הפשיעה הכלכלית והשחיתות המערכתית, וכלה בתגובות לא מידתיות של אלימות יתר, כגון בפריעת עמונה (אותה גינה אירגון "בצלם").
זו תצורת האיון הגודם, פשעים נגד האנושות, ושקרים אבסורדים, בשרות הטלת טרור רוחני למטרת קיום מבוסס פשע ונישול. אין מדובר בקולוניאליזם קלסי, אלא בתצורת איון ברברית.
למערכת – אנא פרסמו רק גרסה שנייה זאת)
מבצע ההפצצה הכושל, בו הוזנקו עשרות מטוסי F-16 יקרים והוטלו לפי הדיווח 23 טון פצצות – עלה לציבור בבזבוז במשך שעה וחצי של כ-50 מליון דולר. בנוסף, מטוס F-16 ננטש באויר, עקב טיפול צוותי קרקע כושל בלהט החיפזון בעקבות ה"מידע" המודיעיני על "הבונקר של נסראללה" – דבר שהביא לאובדן נוסף של כ-26 מליון דולר. הדבר מצטרף לשורה ארוכה של פשלות של צה"ל, החל בפשלת כרם שלום ב-25 ביוני.
_________________________
שימו לב לעובדה קטנטונת: טילי החץ התגלו כחסרי ערך לחלוטין בפני טק"ק לטווחים של 40-60 ק"מ, שנורו על חיפה מאיזור צידון. אין כל הסתמכות על טילי החץ כאשר חלילה יהיה מטח טילים על ת"א, בתי הזיקוק והתעשיות הפטרוכימיות בחיפה או אף על הכור בדימונה – דבר העשוי להביא לזיהום איזורים נירחביים בנשורת רדיו אקטיבית או בזיהום תעשייתי ולפגוע במאות אלפי אזרחים ישראלים. (החיזבאללה הודיע כי חלק מהטק"ק ניתן לניווט נקודתי).
בתקשורת עובדים על הציבור וממסכים את העובדה שמדובר בטק"ק – בכך שמשתמשים במילים: רקטות, קטיושות….
היסתירו מהציבור את כשלונות ניסויי החץ ביירוט טק"ק בארה"ב. עלות החץ לציבור בישראל, כמו גם למשלם המיסים האמריקני היתה מליארדי דולרים. אחד מראשי פרוייקט החץ הורשע במעילת ענק (דבר שהוצנע). ארה"ב, אף שהישקיעה בפרוייקט, לא רכשה כלל טילי חץ – ישראבלוף – והיום היתה ידיעה על כך שהיא פורסת טילי פטריוט משופרים ביפן.
פיל לבן נוסף – חומת הביטחון – שום הגנה אפקטיבית לתושבי ישראל – כפי שהוברר בפיגוע בנתנייה, ובפניקה שהביאה לחסימת עורקי תנועה מרכזיים בלב הארץ אתמול, סביב המחבל באיזור השרון.
ישראלי הגון וישר – מנהיגיך, והצמרת של משרד הביטחון – עובדים עליך בעיניים, תוך הזרמת כספך לראשי האליטות הביטחוניות והמאיון העליון.
____________
כתבתי אתמול לאזרח קנדי, שספר לי שבית השייך להורי רעיתו (החיים בקנדה) בכרמיאל נפגע בטיל: הייתי יוזם תביעת פיצויים קולקטיבית כנגד ראשי המשטר והצבא בישראל מצד אזרחי ישראל שבתיהם ניפגעו וגם מצד אזרחים נוספים מאיזורי הפגיעות (כולל לא רק אובדני רכוש, אלא בנוסף – הונאה במצגי שווא, נזקים בריאותיים עקב אובדן שינה, חרדה, פגיעה בשמיעה עקב הרעש וכן עוגמת נפש קשה וכד’). ומסתמך בכך בין היתר על דבריו של שר הביטחון שצוטטו בידיעות אחרונות, 14.7.06 כאשר עמיר פרץ היצהיר בישיבת ראשי הצבא, כי הוא "לוקח באומץ" החלטה ל"מבצע" הצבאי שמחירה – קטיושות וטילים על ערי ישראל (ידיעות, יום ו’ מוסף לשבת).
מתבקשת וועדת חקירה ותביעה קולקטיבית כנגד צמרת המדינה והביטחון .
החיזבאללה הינו ארגון שיעדיו כוללים את החלשת ישראל והטרדתה. "בשביל זה משלמים לו" ,כמו שאומרים החבר’ה. נושא האסירים הלבנונים (שכמעט אין בישראל או חוות שעאבא (הסורית) הם העילה המיידית להצדקת פעולותיו בפני הלבנונים שמשלמים את מחיר התגובות של ישראל. אולם, לחיזבאללה יש "בנק עילות" מוכן למקרה של ויתור ישראלי מוחלט בשני נושאים אלה. האירגון הצהיר בעבר על כך שישראל מחזיקה בעוד "אדמה לבנונית" שלפי הסכם סיקס פיקו היו אמורות להיות ברשות לבנון. בנוסף, החיזבאללה מקושר עם ארגונים פלסטינים ובהחלט יאפשר את פעולתם משטח לבנון (בעידודו ובסיועו הפעיל) במסגרת שיחרור פלסטין. ברור כי תגובה ישראלית במקרה זה לתוך לבנון תהיה עילה לחיזבאללה לתקוף את ישראל וכו’ וכו’.
לפני יומיים הוספתי תגובה ובה תזכורת מיהו אותו סמיר קונטאר אותו מבקש חיזבאללה כתנאי יסודי להשבת החיילים. כמו כן התייחסתי לתגובתו המבולבלת של מר שרון.
מסיבות לא מובנות בחרה המערכת שלא לפרסם את תגובתי על אף שלא היו בה נאצות וכו’
לטעמי זו התנהגות פחדנית שאינה מוכנה להתמודד עם דעות הנוגדות את עמדת ה"מערכת"