המטרה האמיתית היא לשנות את המשטר בלבנון ולכונן בה ממשלה התלויה בישראל. זאת היתה גם מטרת הפלישה של אריאל שרון ללבנון ב-1982. היא נכשלה. אבל שרון ותלמידיו בצמרת הצבאית והמדינית לא נטשו אותה מעולם. כמו ב-1982, גם הפעולה הנוכחית תוכננה ומבוצעת בתיאום מלא עם ארצות-הברית. כמו אז, אין ספק שהיא מתואמת עם חלק מהצמרת הלבנונית. זהו העיקר. כל השאר אינו אלא תעמולה.
ערב הפלישה של 1982 אמר שר-החוץ האמריקאי, הגנרל אלכסנדר הייג, לאריאל שרון, שדרושה "פרובוקציה ברורה שתוכר על-ידי העולם" כדי לפתוח בהתקפה.
הפרובוקציה אכן נמצאה כאשר – בדיוק ברגע המתאים – התנקשה כנופיית אבו-נידאל בשגריר הישראלי בלונדון. לא היה לזה שום קשר עם לבנון, וגם לא לאש"ף, אבל זה הספיק לצורכי תעמולה.
הפעם נמצאה הפרובוקציה המתאימה בלכידת שני חיילים בפעולת חיזבאללה. ברור לכל שאי-אפשר לשחרר אותם אלא על-ידי חילופי-שבויים. אבל הפעולה האדירה, שהוכנה חודשים מראש, נמכרה לציבור בישראל ובעולם כמבצע לשחרור החיילים.
(מוזר שאותו הדבר בדיוק קרה שבועיים לפני כן ברצועת-עזה. חמאס ושותפיו לכדו חייל, וזה שימש עילה להפעלת מבצע מאסיבי להפלת הממשלה הנבחרת, שהוכן גם הוא זמן רב מראש).
המטרה המוצהרת של המבצע בלבנון היא להרחיק את חיזבאללה מהגבול, כדי למנוע ממנו את האפשרות ללכוד עוד חיילים ולשלול ממנו את האפשרות לשגר טילים וקטיושות לערי ישראל. גם הפלישה לרצועת-עזה נועדה, רשמית, להוציא את אשקלון ושדרות מטווח הקסאמים.
זה דומה להפליא לעילה הרשמית של "מבצע שלום הגליל" ב-1982. אז נאמר לציבור ולכנסת שהמטרה היא "להרחיק את הקטיושות" 40 קילומטרים מגבול ישראל.
זה היה, כמובן, שקר. במשך 11 חודשים לפני אותה פלישה לא נורתה אף קטיושה אחת בגבול הצפון. המטרה היתה מלכתחילה להגיע לביירות ולהמליך שם משת"פ ישראלי כדיקטטור. כפי שסיפרתי לא-אחת, שרון עצמו גילה לי זאת תשעה חודשים לפני המבצע, ואני פרסמתי זאת אז ברשותו (אך בלי ציון המקור).
מובן שיש להתקפה גם מטרות-משנה, והן לא כוללות את שחרור השבויים. כל אחד מבין שלא ניתן לעשות זאת באמצעים צבאיים. אך ניתן, מן הסתם, לפגוע בחלק מהטילים והקטיושות שצבר חיזבאללה במשך השנים. לשם כך מוכנים ראשי הצבא לסכן את תושבי כל ערי הצפון, החשופים לירי הקטיושות. לדעתם זה כדאי, מעין חילופי-כלים במשחק שחמט.
מטרה משנית אחרת היא שיקום "כוח ההרתעה" של צה"ל. זהו שם-צופן לשיקום הגאווה של הצבא, שספגה מהלומות בפעולות הצבאיות הנועזות של החמאס בדרום וחיזבאללה בצפון.
באופן רשמי תובעת הממשלה כי ממשלת-לבנון תפרק את החיזבאללה מנשקו ותרחיק אותו מהגבול.
ברור שזה בלתי-אפשרי כל עוד קיים המשטר הנוכחי בלבנון, שהוא מרקם עדין של קבוצות אתניות-עדתיות. הזעזוע הקל ביותר עלול למוטט את המבנה הזה כולו ולהטיל את המדינה לתוהו-ובוהו – בייחוד אחרי שהאמריקאים הצליחו לגרש מלבנון את הצבא הסורי, שהיווה שם את היסוד המייצב היחידי.
הרעיון להשליט בלבנון משת"פ ישראלי אינו חדש. ב-1955 הציע דוד בן-גוריון לקחת "קצין נוצרי" ולהשליט אותו בלבנון כדיקטטור. משה שרת הוכיח שהתוכנית מבוססת על בורות גמורה בענייני לבנון וסיכל אותה. אך כעבור 27 שנים ניסה אריאל שרון לבצע אותה בכל זאת. בשיר ג’ומייל אכן הומלך כנשיא אך נרצח מיד. אחיו חתם על הסכם-שלום עם ישראל וגורש מהשלטון. (אותו אח – אמין ג’ומייל – תומך עכשיו בפלישה של אולמרט).
החשבון הוא שאם ינחית חיל-האוויר הישראלי מכות חזקות דיין על הציבור הלבנוני – שיתוק נמלי האוויר והים, הרס תשתיות, הפצצת שכונות-מגורים, ניתוק כביש ביירות-דמשק, ועוד – הוא יתרגז על החיזבאללה וילחץ על הממשלה למלא את דרישות ישראל. מכיוון שהממשלה הנוכחית אינה יכולה אפילו לחלום על כך, תקום דיקטטורה, בתמיכת ישראל.
זהו ההיגיון של צה"ל. אני מפקפק בו. יש להניח שרוב הציבור הלבנוני יגיב, כפי שהיה מגיב כל ציבור אחר בעולם: בזעם ובשנאת הפולש. זה קרה ב-1982, כאשר השיעים בדרום לבנון, שהיו עד אז אסקופה נדרסת, התקוממו נגד הכיבוש הישראלי והקימו את החיזבאללה, שהפך לכוח החזק ביותר בלבנון. יתכן מאוד שאם תוכתם הצמרת הלבנונית עכשיו כמשת"פית של ישראל, היא תטואטא מן המפה (ואגב, האם הקסאמים והקטיושות גורמים לציבור הישראלי ללחוץ על הממשלה להיכנע, או להפך?).
המדיניות האמריקאית מלאה סתירות. הנשיא בוש רוצה ב"שינוי משטר" במזרח התיכון, אבל דווקא בלבנון הוקמה לא-מכבר ממשלה פרו-אמריקאית. בינתיים הצליח בוש רק לפרק את עיראק ולעורר בה מלחמה-אזרחית (כפי שניבאנו מראש). הוא עלול לגרום לאותה התוצאה בלבנון, אם לא יעצור את צה"ל. חוץ מזה, פגיעה בחיזבאללה תעורר זעם והתנגדות לא רק באיראן, אלא גם בקרב השיעים בעיראק, שעליהם מסתמכת תקוות בוש לכינון משטר פרו-אמריקאי שם.
אז מה התשובה? לא במקרה, חיזבאללה ביצע את הפשיטה ללכידת החיילים בשעה שהפלסטינים זועקים לעזרה. העניין הפלסטיני פופולרי בכל רחבי העולם הערבי. חיזבאללה רוצה להגביר את פופולריותו בכך שהוא מציג את עצמו כמושיעם של הפלסטינים בעת צרה. אילו כבר היה קיים הסכם ישראלי-פלסטיני, חיזבאללה היה הופך לתופעה לבנונית מקומית, בלתי רלוונטית לבעיות שלנו.
פחות משלושה חודשים מאז שקמה, הצליחה ממשלת אולמרט-פרץ להטיל את המדינה למלחמה בשתי חזיתות, שמטרותיה בלתי-מציאותיות ותוצאותיה בלתי-צפויות.
אם קיווה אולמרט להצטייר כגבר-גבר, מין שרון 2, הוא יתאכזב. כך גם תקוותו הנואשת של עמיר פרץ להצטייר סוף-סוף כדמות ביטחונית מרשימה. הכול מבינים שהמבצע הזה – גם בעזה וגם בלבנון – תוכנן על-ידי הצבא והוכתב על-ידי הצבא. האיש הקובע עכשיו במדינת-ישראל הוא דן חלוץ. לא במקרה מוטל כל המבצע בלבנון על חיל-האוויר.
הציבור אינו מתלהב מהמלחמה הזאת. הוא משלים עימה, בפטליזם סטואי, מפני שאומרים לו שאין ברירה. ואכן, מי יכול להתנגד? מי אינו רוצה לשחרר את "החיילים החטופים"? מי אינו רוצה להרחיק את הקטיושות ולשקם את ההרתעה? שום פוליטיקאי אינו מעז לתקוף את המבצע (מלבד הח"כים הערביים, כמובן). בתקשורת שולטים הגנרלים, ולא רק לובשי-המדים הסמכותיים. אין כמעט אלוף בדימוס שאינו מוזמן בימים אלה לפרשן, להסביר, לתרץ ולהצדיק.
(לשם אילוסטרציה: אתמול הזמינו אותי לראיון בטלוויזיה על המלחמה, בעקבות השתתפותי בהפגנה נגד המלחמה. די הופתעתי. שעה לפני השידור טילפן לי המנחה במבוכה ואמר שהיתה טעות נוראה, הם מתכוונים לפרופסור שלמה אבינרי, מי שהיה מנכ"ל משרד-החוץ, שאפשר לסמוך עליו שיצדיק כל מעשה של השלטון, יהיה אשר יהיה, בלשון אקדמית צחה).
כשרועמים התותחים, לא רק המוזות שותקות. גם השכל.
ורק מחשבה קטנה אחת: כאשר קמה המדינה בסערת מלחמה, הודבקה על הקירות סיסמה מלהיבה: "כל הארץ חזית, כל העם צבא!"
עברו 58 שנים, ואותה הסיסמה נכונה עדיין, כביום היוולדה. מה זה אומר על דורות של מדינאים ואלופים?
אורי אבנרי לא מקשיב לאף אחד חוץ מאשר לעצמו. סעודיה מצרים וירדן מציעות לגנות את החיזבאללה ולא את ישראל על המתרחש בלבנון אבל אבנרי בשלו – ישראל אשמה. גורמים בממשלת לבנון ודוקא אלה שגרמו לסילוק הסורים מלבנון כלומר פטריוטים לבנונים דורשים את פרוק החיזבאללה מנישקו וראש הממשלה מתחיב שהצבא הלבנוני יתפרס בדרום לבנון? כמובן שהם בוגדים או שלא מבינים את המצב. צריך לחזור ולהדגיש כי המבצע צודק נכון וחכם. אוי לנו אם ה… יעלה לישראל לראש והיא לחליט להשאר "ברצועת בטחון". לפי הצהרות ומעשי ישראל כרגע לא נראה שזה יקרה כי בנגוד לאורי אבנרי ישראל כנראה כן לומדת מטעויות העבר.
איזה ניתוח מבריק!
האם זה אותו אורי אבינרי שראיתי עליו תוכנית בערוץ 8???
מה עוד יש להוסיף למאמר שמכיל את המשפט הבא
"בייחוד אחרי שהאמריקאים הצליחו לגרש מלבנון את הצבא הסורי, שהיווה שם את היסוד המייצב היחידי. "
עד כמה ניתן לעצום עיניים העיקר שלא תאלץ להודות בטעות?
סעודיה גרורה אמריקאית שלא יכולה בלי הדולרים האמריקאים? ואני חשבתי שארה"ב לא יכולה בלי הנפט הסעודי. לא כללתי את עירק כי היא באמת גרורה אמריקאית אבל התגובה שלך מלמדת על הניתוק מהמציאות של הפוסט ציונים ו"השמאל". לא חשוב מה יקרה ישראל אשמה. חלילה יש לה תמיכה בין לאומית זה בגלל שהם בוגדים/גרורה אמריקאית/ לא מבינים את המציאות. נראה שדוקא אתה לא מבין – בעולם של זאבים רק זאבים שורדים. לו היתה ישראל מתנהגת עפ"י עצות האחיתופל של "השמאל" היא היתה נכחדת מזמן ויש להניח שחלק האלה זו בדיוק מטרתם.
ל"לא מקשיב"
ראשית – סעודיה, מצרים וירדן הינן מעין גרורות של המדיניות האמריקאית. ללא הדולר האמריקאי היה כל השלוש שוקעות מזמן. דווקא מחאתן כנגד החיזבאללה מחזקות הנחה זו. הללו גם יודעות מהו סף התגובה הנמוך של ישראל, שעלול לסבך את המזרח התיכון כולו ולהגליש את נחלי הדם גם אל תוכן.
שנית – חוששני שישראל אינה מפנימה טעויות עבר, ולו רק מהסיבה הפשוטה, שאת היוזמה לניהול מבצעים ומלחמות מניפים הגנרלים, והללו, כידוע, רק מתחלפים.
כתבת "סעודיה, מצרים וירדן הינן מעין גרורות של המדיניות האמריקאית" – באמת אסון,
לשיטתך העולם הערבי צריך להישאר מנותק ומבודד בתוך עצמו ולא להיפתח מערבה. זה יעשה לו רק טוב, לא?
גם הבחירה שלך במילה "גרורות" מעידה על דעתך הקיצונית.
לדעתי דבריך הם לא יותר מאשר פטרוניות וצרות אופקים:
מדינה ערבית מגנה את החיזבאללה, אבל מה לעשות וזה לא מתאים לקונספציה שלך, אז אתה מחליט שלא המדינה הערבית דיברה אלא ארה"ב…
האם אין זו פטרונות?
האם אין זו התבצרות שלך בעמדה קיצונית ו"עיקום" המציאות בכדי להצדיק את עמדתך?
שלמה אבינרי? תרשמו: לפני כשנה הוא פירסם מאמר ב"ידיעות" ובו – בזהירות אופיינית – הוא שיבח את הרעיון למסור את המשולש וכפריו לפלסטינים וכך להתפטר ממאות אלפי ערבים שהם אזרחי ישראל. ברר, כמה שאנחנו מלאים זבל פשיסטי, שזה יותר גרוע מזיהום מי הקישון.
לדעתי אבנרי מפליג הרבה ב"תבונתה" של ממשלת אולמרט פרץ בכך שמייחס להם את התכנית הטפשית הזאת של השלטת דיקטטורה בלבנון בתמיכת ישראל.
לדעתי אלו גם לזאת אינם מסוגלים. תכנית ההתכנסות החד צדדית היא התכנית היחידה של אולמרט ואין בילתה. מאחר שספגה מכה קשה מידי החמס וחיזבללה עבר השלטון לידי חלוץ שמכה כאחוז טירוף לכל הכיוונים בתקווה שבסוף משהו יצא.
אני לא יודע אם אתה מגדיר את ח"כ דב חנין בתור ח"כ ערבי, אבל הוא יצא מפורשות נגד המלחמה:
— קישור —
חוץ מזה, ניתוח נכון.
המלחמה עוד לא התחילה וכבר את מרגישה שבוייה.
משום מה יש לי תחושה שלא משנה מה יקרה, או יותר נכון – לא משנה באיזו צורה מדינת ישראל תותקף, ואת מיד תרגישי "שבויה במלחמה הזו".
האם לא הגיע הזמן לשינוי קונספציה?
האם אין כאן תגובה פבלובית?
משום מה אורי אבנרי דווקא תומך בכיבוש הסורי בלבנון. מוזר מאוד.
ניתוח מעולה, לדעתי לא מעט אזרחים בישראל לא מאמינים לממשלת ישראל, ומרגישים שבויים במלחמה הזו.
ההגדרה של אורי אבנרי ש"סוריה הייתה היסוד המייצב היחידי בלבנון" לא באה לקבוע ערכית מה טוב ומה רע, אלא לציין עובדה היסטורית חשובה לניתוח שלו. אני עוקב אחרי כתיבתו של אבנרי מגיל 16 (עברו המון שנים מאז, בעוונותי) וראשי המשטר הסורי לא היו מעולם גיבורי חלומותיו. העובדה היא שבלי מעצמה ערבית אזורית חזקה שמשפיעה על ההתנהלות של הפוליטיקה הלבנונית אנחנו עדים לקריסת מערכות. זה לא הופך את הסורים, שלא לדבר על חיזבאללה, לדמויות מופת.
במצב הנתון כל ישראלי נבון ואוהב עמו (יהודים וערבים) תומך לפחות במיזעור האש, רוצה בהפסקת ההפצצות האלימות בלבנון ובעיקר מנסה לגרום לציבור הישראלי להתפכח מאשליות כוחניות. זה לא רק לא מוסרי להתנהג באזור כאילו היינו מעצמת על, זה גם לא שפוי.
שחקני קלפים נוהגים לטרוף את הקלפים,לפני משחק חדש,או כשלא הולך להם.
כך המזרח התיכון,טורף את הקלפים לפני משחק חדש
האם נקבל חיזבללה חלש? האם נקבל קלפים טובים יותר?
לא יודע,אבל כמובן יש מי שמשלם בהרבה דמים……
המאמר הזה, כמו גם תגובןתיהם של ברעם ושורק, מדגיש את אופן החשיבה הרווח בקרב מגזר מסוים של כותבים באגף השמאלי. אבנרי כותב מעמדה של אינטלקטואל רחב אופקים כביכול, המביט ביושר במציאות ונוקט עמדה מוסרית מרחיבה ואמיצה המתחשבת במצוקות הצד שכנגד וקוראת ל"צד שלו" להכיר בעוולותיו ולשלם על כך את המחיר המתבקש. כל זה טוב ויפה. הבעיה היא שכמו אידאולוגים רבים אבנרי כל-כך מסונוור מעצמו וצידקת דרכו שהוא אינו מסוגל לראות את התמונה הכוללת ואינו יכול להכיל את אמות המוסר שלו על כל השחקנים במגרש. א-פריורי ישנם צודקים ונבלים מוחלטים בסיפור הזה ולא משנה מה יעשה מי מהם. כך קורה שאבנרי תמיד מוצא מניעים פוליטיים ופסיכולוגיים נסתרים שמסבירים כיצד הדמויות נוהגות על-פי הצו שמכתיב להם אופיין. הנבל הישראלי הוא תמיד קונספירטור ברוטלי וקולוניאלי והערבי לעולם מונע מהכורח המוצדק להגן על חייו וכבודו הרמוס.
נכון, אכן ניתן להאשים את ישראל בצדק בדברים רבים, אך האומנם הסורים אינם כובשים גרועים פי כמה, ששליטיהם נוהגים כחבורת פושעים החומסת הן את העם הסורי והן את תושבי לבנון לצרכיהם הפרטיים? האם חיזבאללה הוא ארגון שחרור בעל מטרות לגיטימיות או עושה דברם של קנאים דתיים קיצוניים ומסוכנים יותר אפילו מאחרוני המתנחלים הישראליים? האם לא יתכן שאיראן מעוניינת לפגוע פגיעה אנושה בישראל ללא קשר למצב הפלשתינים ולמעשיה של ישראל? האם החמאס וג’יהאד איסלאמי אכן מייצגים את האינטרסים של הפלשתינים בדרך להקמת מדינה משלהם? האם לא נכון שארגונים פלשתיניים מסוימים פוגעים שוב ושוב, במודע, בכל סיכוי להסדר צודק לא פחות ממנהיגי ישראל (במה שנראה כמעט שיתוף פעולה מטורף בין הצדדים)?
אלה הן שאלות שאבנרי וחבריו מתעלמים מהן לא באלגנטיות ומעדיפים להתבצר בראיית עולם חד-מימדית שאינה עושה צדק למצב המורכב. די להם שינפנפו בסיסמאות הקבועות שיאפשרו לקורא למקמם בביטחה בקרב "השמאל העקבי" והאידאולוגי ובכך הם יכולים לטפוח בסיפוק על שכמם.
כל מי שתומך בסיום הכיבוש ובפתרון הגון לבעיות האזור חייב להתאכזב מחשיבה דוגמטית ושטחית זאת ומקוצר הרואי של כותבים המתיימרים להוביל את הקו הציבורי השפוי במדינה האומללה הזאת.
אבנרי "שכח" שהאו"מ החליט שהחיזבאלה וכל
שאר המיליציות החמושות חייבות להתפרק וצבא לבנון
צריך להיות מוצב על הגבול. הדבר לא נעשה. לא
ישראל שינתה את המשטר בלבנון אלא העם הלבנוני
בבחירות האחרונות. נאסראללה איננו סוכן ישראלי,
ולא ישראל הזמינה את רצח חייליה וחטיפתם. עוינותו של אבנרי למדיניות ממשלת ישראל, איננה
מאפשרת לו לראות את המציאות כמו שהיא. הוא תמיד
יאשים את ישראל דם כאשר רוב העולם תומך בה.
פשוט קשקוש.
לבנון נדרשה לפרק את החיזבאללה בהחלטה של האו"ם.
כמדינה ריבונית – לבנון ניתקה מסוריה החונקת, ובחרה, משיקוליה הפנימיים לא להיפטר מהחיזבאללה.
לא מקבל את הטענה שזה לא אפשרי – זה פשוט לא נכון, ולא עומד במבחן המציאות.
לבנון יכולה וצריכה, למען עצמה, לפרק את הפצצה הזו. וכמובן – לא מקבל את טענת הקונספירציה לגבי שלטון בובות ישראלי בלבנון – פשוט קשקוש.
אבנרי מייחס יכולות קונפירטיביות למערכת צבאית שלכל היותר ניתן להגיד שהיא מבולגנת.
לאבירם, האמת שזו הפעם הראשונה בחיי שאני מרגישה שכל השקרים גלויים וברורים ממש מהרגע הראשון. הפעם לא היה לי אפילו רגע אחד של אמונה בכוונות הטובות של הממשלה. לכן המלחמה הזו הרבה יותר שקרית וכוזבת מכל מלחמה אחרת שראיתי.
בנוסף, זו הפעם הראשונה שממש ברור שהצבא שולט לחלוטין במדינת ישראל, ואנו תחת שלטון צבאי דה- פקטו, בו הממשלה היא עושת דברו של הצבא, הבחירות חסרות משמעות, ואנו איננו שונים מכל מדינה טוטליטרית בה יש בחירות דמה.
אבנרי הפעם פיספסת בגדול.חבל, במקום ביקורת נוקבת והולמת לבמצע המבולבל הזה שכבר עלה בחיי יותר מ-100 אזרחים לבנוניים אתה בוחר לברך על הדיקטטורה הסורית המפיוזית שמצצה את לשד לבנון משך 30 שנה ולצייר תאוריות קונספירציה מופרכות ("להעלות דיקטטור בחסות ישראל", מי המועמדים שלך למשרה בדיוק והיכן אתה מוצא לכך ולו עדות אחת?).
מותר (ורצוי) להחזיק בדעות הומניסטיות ושוחרות שלום ולקבל את העובדה שלפעמים יש צורך להלחם. לצערי אני לא רואה דרך להימנע מהתמודדות עם החיזבאללה, זרוע צבאית לכל דבר של איראן השיעית,משום שארגון זה שואף בבירור לעימות, הן כדי להצדיק את קיומו והן בשל סיבות איראניות למהדרין. מלחמה מוגבלת היתה שאלה של זמן גם משום שסוריה מאוד צריכה כאוס בלבנון כדי לחזור ולהשתלט עליה (ממש כשם שבאה "להציל" אותה ממלחמת האזרחים בשנות ה-70).
לכן ישראל נדחפת כאן למלחמה אם היא רוצה או לא וצריכה לנהוג בשכל רב (מצרך נדיר ביותר במחוזותינו) כדי לצמצם את יכולת החיזבאללה לאיים עליה בעתיד ולקבוע כללי משחק ברורים מול איראן וסוריה. הצד השני נהנה מתנאי פתיחה עדיפים והוא מוכן היטב למערכה הזאת.על ישראל להימנע מהיגררות למלחמה דוגמת מלחמת לבנון הקודמת ולהישמר מטבח אזרחים מיותר ומכוער.
אני מקווה שהשנים שעברו כפי שאתה אומר הם לא חלק ממחלת השכחה שמאפיינת את תגובתך
כדי להזכיר לך תקרא קצת על השוד הגזל הביזה הרצח והטרור שהשליט המשטר הסורי בלבנון
— קישור —
מאמר מהעיתון הלבנוני אל נהאר
חבר פרלמנט לבנוני מציג רשימת פיצויים מסוריה
ג’בראן תויני, חבר הפרלמנט הלבנוני ומנכ"ל עיתון "אל-נהאר" כתב: "בתגובה לדבריה של השרה הסורית לעניינים חברתיים, דיאלא חאג’ עארף, שטענה כי סוריה תדרוש פיצויים על רצח הפועלים הסורים בלבנון… אנו אומרים כי נסכים לדרישתה בתנאי שלבנון מצידה [תקבל] מסוריה פיצויים על ההרוגים, הפצועים והחטופים שהם תוצאה של ההפגזה הסורית על חלק מהאזורים הלבנונים…
[נסכים לכך בתנאי שלבנון תקבל] מסוריה פיצויים גם על כל הנזקים החומריים שנגרמו [לה] כתוצאה מהשתלטות על נכסים פרטיים לבנונים בידי הצבא [הסורי], ועל ההרס שנגרם לרכוש פרטי נוסף במסגרת הפעולות הצבאיות והביטחוניות.
רשימת הדרישות מתארכת וכוללת פיצויים ללבנונים אשר נרצחו, הוכו, נחטפו, נאסרו והושפלו ע"י כוחות הצבא והמודיעין הסורים, זאת בנוסף ללבנונים אשר נאלצו להגר ולברוח משלטון האפוטרופסות [הסורי] שגזל את החירויות. כבוד השרה, רשימת הפיצויים הלבנונית ארוכה מאוד אם לבנון תרצה לממש את זכותה [לקבל פיצויים] – החל מדרישה מסוריה להתנצל בפני לבנון, דרך דרישה לסימון הגבולות וניסוח מסמך רשמי בנוגע לבעלותה של לבנון על חוות שבעא, וכלה בסוגיית הנעדרים והאסירים בבתי הכלא הסורים!..
…אנו לא נצליח לחשוף את העובדות הנוגעות לרווחים הכלכליים והכספיים שהשיגה סוריה בלבנון על חשבונה [של לבנון]. אין לנו צורך להזכיר את מה שנאמר ונכתב [כבר] בנוגע לפעולות ההברחה, ההגנה על גידול סמים, בנוסף לגניבת מכוניות, הלבנת כספים וגביית דמי חסות [מצד המשטר הסורי]." אל-נהאר (לבנון) 25.7.2005
חיפוש קטן בגוגל יביא אלפי מאמרים וציטוטים
השמים ללעג את מה שאבנרי כתב וברעם ממהר לתמוך.
הפשע של התעלמות מהקולות הליברלים בארצות ערב קשור יותר לחוסר הרצון הכללי של ארגוני השמאל לפתוח את העיניים ולתגובת אנטי אינסטינקטיבית כלפי כל מה שישראל או ארה"ב רחמנא לצלן מייצגות. אחרת כיצד תסבירו שכליברלים נאורים החשים אמפטיה כלפי כל דיכוי וחוסר צדק אטמתם את ליבכם ועיינכם
מדוע מפרסמים רק את דבריו של ד"ר יחיעם שורק, ואילו אני, שאני פרופ’, לא זוכה להתפרסם כאן???
סוריה גורם מייצב?
האמריקנים גירשו את הכובש הסורי מלבנון?
ואיפה הדיבורים על החלטת האום 1559?
מה? לבנון פתורה מליישם החלטות או"ם?
ואם היא פתורה כי זה יערור את חמת השיעים ויגרור קרע במדינה האם זה פותר את ישראל מישום החלטות אום כי זה יגרור קרע דתיים חילוניים?
סעודיה שבוייה בדולרים אמריקנים?
ישראל תמליך דיקטטור בלבנון?את מי?
שימו לב לסתירה פנימית במאמר:
1."הפעולה האדירה, שהוכנה חודשים מראש, נמכרה לציבור בישראל ובעולם כמבצע לשחרור החיילים."
2."המטרה המוצהרת של המבצע בלבנון היא להרחיק את חיזבאללה מהגבול"
קיצור חבל על המקום במחשב שהמאמר הזה תופס.
ראיתי אתמול במשמרת שלט שמצא חן בעיני: "לדבר עם החזבאללה".
וחשבתי אח"כ בבית, בעצם למה לא. מדוע שלא תתארגן לה משלחת של נציגים מהשמאל, תיסע לדבר עם מנהיגי החזבאללה, יחזרו ונראה מה יגידו. מדוע לא בעצם?
ויתירה מזאת: אם הח’ אבנרי והח’ דורי השכילו לארגן משלחת כזאת לפני שנים עם האח ערפאת, מדוע לא לתת להם את הכבוד הטבעי לעמוד בראש משלחת שתדבר עם האח נסראללה?
הבנתי מי אשם ומי לא מי הטובים ומי הרעים אבל לא הבנתי את הפתרון. מה אתה מציע לעשות היום לאחר שהחיזבללה נכנסו לשטח ישראל (לא לשטח כבוש), חטפו חיילים והפציצו ישובים…להגיד אם היה שלום…זה נחמד אבל זה לא תלוי רק בנו!
אפשר באמת לבכות עם הבוכה על סוג ה"ביקורת" שלו. הוא משתלח באבנרי בדברים כלליים שכל אחד יכול לאמור על השני. אבל הוא מגיע בכל זאת לשיא קטן בין הגולשים כאן – הוא לא מתייחס בכלל למה שנכתב במאמר. נראה אפילו שבגמר מלאכתו הוא מלא סיפוק עצמי. אכן הוא מילא את תפקידו של הנתין הפטריוטי הנאמן של המדינה.
הבכין יכול להצטרף לשרנסקי: עד שכל המשטרים והתנועות הערביות לא יהיו דמוקרטיות אנחנו לא זזים
לשני הגיבורים האחרונים: הביקורת על אבנרי לא הופכת אותי עדיין, עם כל הכבוד, לשרנסקי ואפילו במחילה לא לפטריוט גדול…
הביקורת שלי נובעת מאכזבה מדרך החשיבה של כותבים מסוימים שאבנרי ברשימה זו הצטרף לשורותיה (ויתכן שגם שני המגיבים להל"ן…) הרואה את המציאות בשחור ולבן ובדו-מימד ואינה עקבית בהכלת מסקנותיה. כדי להשביע רצון המבקר הנה דוגמה מהמאמר: לטענת אבנרי לסורים היה תפקיד חיובי של מייצבי המצב בלבנון. האם ניתן להסיק מכך שלישראל יש תפקיד מייצב וחיובי ביו"ש? (ראו את הכאוס השורר היום בעזה).ברור שזהו קשקוש מוחלט, אבל מי שרוצה להחכים ממאמרו של אבנרי בהחלט עשוי לאמץ מסקנה זו.
מעבר לכך, לא מוכרחים להגיב לכל מלה במאמר כדי לבקר את רוח הדברים שלו ולהצביע על כשלים בחשיבת הכותב; ולא כל ביקורת הופכת את הכותב לאיש ‘המחנה הלאומי’!
כאדם המאמין בפתרון צודק והולם לסכסוך שכוללת סיום מוחלט של הכיבוש(100% מהשטח לפלשתינים) ומתן מענה הולם לבעיית הפליטים, ורואה בחזון המדינה הדו-לאומית את הפתרון האמיתי לטווח הארוך אני מרגיש לא נוח עם כתיבה שאינה מנסה אפילו לפצח את הקודים המורכבים של השחקנים בזירה והופכת אותם לשחקנים במערבון הוליוודי.
אבנרי התבלבלת! אנחנו לא ב82′, אולמרט הוא לא בגין ופרץ אינו שרון. כל הניתוח שלך הוא ניתוח של המלחמה ההיא – לא של זו. שים לב: הפעם לא ירו בשגריר במדינה רחוקה – הפעם פעל גוף טרור על הגבול שלנו, אחרי שנים של התחזקות ואגירת נשק התקפי. כושר ההתרעה הוא לא רק אגוטריפ צה"לי – הוא גם הסיבה שנמנעים מלירות עלינו. בלי הכושר הזה אסאד היה משאיר את חיזבאללה לעצמו? השתמשת בנוגע לזה (ולא רק שם) בדמגוגיה.
אגב, אף אחד לא מסתיר את העובדה ששתי פעולות החטיפה היו מבחינת הקש ששבר ולפעולות שבעקבותיהם מטרות רחבות יותר מהחזרת השבויים. אין פה רמיה מהסוג השרוני. אז הרגע, נשום עמוק ונסה לענות על השאלות הקשות: נכון שהזהרנו, נכון שהתרענו ונכון שהמצב הדרדר כשלא צריך היה. אבל עכשיו – עם חמאס-חוץ ברוטלי ששולט בעיניינים, עם חיזבאללה קיצוניים כאלו שאין להם שום אינטרס להידבר, מה הפתרון שלך, ושל השמאל למצב? עוד הפגנה בדשרות בן ציון?
עם כל הכבוד לכוונות הטובות שלך, "האבחנות" שאתה עושה רק נועדו להרבות מבוכה ובילבול ולרפות ידיים. המציאות תמיד מורכבת אבל מי שרוצה לפעול בה חייב להבחין בין הטוב והרע הקונקרטי ולא התיאורטי המופשט
מהמאמר ניתן להסיק בבירור שאין לדעת הכותב ולו תרחיש אחד בסכסוך המזרח תיכוני בו יכולה להיות לישראל זכות לגיטימית כלשהי (אפילו תיאורטית) להגיב באמצעים צבאיים. זכות זו כנראה שמורה לדעת הכותב רק למדינות ולארגוני הטרור הסובבים את ישראל.
הכותב מנסה באופן מאולץ ומלאכותי להצדיק את ההתקפות של איראן וסוריה על ישראל על אדמת לבנון רק דרך הפריזמה הפלסטינית. זאת ראייה מעוותת לחלוטין. לסורים עמדה מסורתית הרואה בשטחי צפון ישראל חלק מסוריה הגדולה ואין לה כל עניין בגורל העם הפלסטיני אלא רק כאשר הסכסוך משרת טקטית את האינטרסים שלה.
שאיפותיה של איראן לכונן מהפיכה אסלאמית עולמית אין להן ולא כלום עם גורל הפלסטינים ובוודאי לא של הפת"ח החילוני.
הכותב מתעלם מכל האמור ונצמד בשארית כוחותיו למניע הפרו פלסטני כעילה לכאורה להווצרות המצב הקיים.
אך לכותב גם טיעונים תמוהים אחרים:
האם העובדה שישראל או כל מדינה אחרת מכינה תכניות מגירה צבאיות יש בה כדי להעיד בהכרח על כוונות ארוכות טווח לממש אותן? זאת איוולת להביא טיעון כזה במיוחד לנוכח האיפוק הישראלי (שגם הוא מתגלה עכשיו כטעות צבאית ומדינית) שאיפשר לארגון טרור אירני מילטינטי לשבת על הגבול הבינלאומי של ישראל ולהוות איום אסטרטגי עליה.
המאמר של מר אבנרי נגוע לדעתי באי רציונליות רבה מאד ובניתוח מוטה אמוציונאלית. העמדה המתנגדת אוטומטית לכל גורם הנתון להשפעה אמריקאית מראה בעליל על חוסר יכולתו של הכותב להעריך את המצב בצורה אובייקטיבית. האם סוריה הינה גורם מייצב איזורי טוב יותר מארה"ב?
לקורא ומחייך בתגובה ,
כיון וחזרת פעמיים על אותה הטעות : כאשר רוצים להחיל מסקנות או כל דבר על משהו אחר כותבים זאת באות חית . הכלה מתייחסת ליכולת להכיל בתוך ולא על .
ליוסף ולאחרים, שהתקשו להבין את השימוש במונח "גרורות", שלומות
רק בשעה שקונדוליסה רייס התעשתה וסיננה, ספק במכוון ספק בנפלט, את ה"המלצה" לישראל ולחיזבאללה להרגיע את הרוחות ולהביא להפסקת אש ולסיום הסבל המשותף, הזדרזה מיד מצרים והחזיקה-החרתה אחריה גם סעודיה, שיצאו בהכרזות דומות.
איזה מזל שהמשפט "בשעה שרועמים התותחים המוזות שותקות" אינו מתממש במחוזותינו.
היכן הצבא הסורי בלבנון ?
נראה שרוב המבקרים את הנאמר נוקטים בגישת ה"הם התחילו" ומצדיקים זאת בתמיכת העולם. אבל, מי שצפה וקרא במה שהתפרסם בתקשורת בעולם יודע שהעולם לא בדיוק תומך ב"מלחמתנו הצודקת" ובכל מקרה גישה זו מסיטה את הדיון ממה שחשוב באמת – למצוא פתרון למשבר. וכמו שנאמר: אל תהיה צודק תהיה חכם.
טעות בידך, והטעות הזו שלך גורמת לי לחשוב שעל כל פעולה שממשלת ישראל תעשה – תמיד אתה תגיב באותה צורה.
ישראל לא מעוניינת לכונן בלבנון ממשלה התלויה בה, ואני ממש לא מבין מדוע אתה חושב כך.
כל ה"הוכחות" שלך הן היסטוריות, אין לך ולו צל צילה של הוכחה אמיתית עכשווית לטענותיך.
אגב, אפילו ממשלת לבנון עצמה לא טוענת כך.
האם אין זה מספיק?
אגב, היום מתברר שה"מוכנות" שאתה כל-כך מדבר עליה הייתה דווקא נחלת החיזבאללה, שהרי נאסראללה עצמו הודיע שוב ושוב על כך.
תמהתי באמת כמה זמן ייקח עד שיקום איזה לץ ויתחיל לשפוך את המלים "שואה", שואה", שואה". נו, מה יש לומר הסבלנות משתלמת. ובל נשכח גם לכתוב היטלר היטלר היטלר ותאי-גזים-משרפות וצאן לטבח צאן לטבח צאן לטבח וכולם-רוצים-להשמידנו והערבים-הם-נאצים והאיראניםתעמולה-אנטישמיתאייכמן – – – – געואלד! געואלד! די שטעטל ברענט, יידן! עס ברענט!
… כמיטב הרפרטואר החוזר על עצמו.
למר אבנרי, כנראה אתה מאותם היהודים אשר מוכנים גם לקבל "סטירת לחי" בלחי השניה ולהגיד תודה! מאז ומתמיד אתה מחפש את האשמים
בנו, וכל שנעשה לא לפי תכתיב של הצד השני
לא יהי לטובת הרעיונות הפציפסטיות שלך…
כדאי לך לקרוא את הספר משבר האיסלאם" של
פרופ. ברנרד לואיס מאוניברסיטת פריסטון, בו הוא מציין בעמוד 161 .. בעיני הפונדמנטליסטיים, כמו בעיני הלאומניים, יש משמעות לעניין הטריטוריאלי….לשיטתם של הפונדמנטליסטיים, אין כל אפשרות לשלום או לפשרה עם ישראל: כל ויתור בעניין זה חייב להיות צעד טקטי שיסייע בהשגת פתרון סופי אמיתי- פירוקה של מדינת ישראל….
איני רוצה להמשיך כי הדברים ברורים, אך למר אבנרי ודומיו כנראה לא למדו דבר מהשואה ..
גם אז האמינו אזרחי גרמניה כי לא יתכן כי זה יכול לקרות אצל עם נאור כגרמניה….חבל!!!
אנשים הנושאים בתואר הרם "דר." חייבם מעט ידע ואוביקטיביות. דר. רייספלד מלמד את אורי אבנרי בינה ושולח אותו לקרוא את ספרו של ברנרד לואיס. הפרופסור הנ"ל ידוע בכל העולם כנושא צלב מיליטנטי אנטי ערבי ופרו אמריקאי. זה כאילו רצית להוכיח את צדקת ישראל בהיסתמך על אהוד יערי. אפשר בהחלט להציע לכל לאומן ישראלי להניח ספריו של לואיס תחת הכר. שינתו תנעם.
מציע את ד"ר אילן פאפה במקום… אתמול (במקום ללכת למשמרת החשובה בת"א) נזף בשידור חי בערוץ 10 בד"ר בני מוריס שכל מה שאומר הוא קשקוש כי הוא לא יודע ערבית ולא קרא שום מסמך בשפת המקור. (אגב, כמה אנשי שמאל יהודים לקרוא מסמכים ערביים בשפת המקור?)
לאדון שמעליי- אפשר לומר זאת על כל דעה שקיימת ותתקיים במוח האנושי. סבור אני שכפי שברנרד לואיס יקרא ע"י "לאומן ישראלי", כך ספריו של אבנרי יקראו ע"י "השמאלן הישראלי". הייתי מציע להפסיק את ההתחסדות.
זה בסדר, גם טדי כ"ץ לא ידע ערבית, אבל זה לא הפריע לפפה.