הדיון הבעייתי שלהלן נפתח על-ידי האלוף אלעזר שטרן ראש "האגף למשאבי אנוש בצה"ל" אשר קבע בראיון לגלי צה"ל: "בתל-אביב לא היה שכול ולא יהיה שכול". לעומתה ציין "לטובה" את חלקם של הדתיים-לאומיים, חברי הקיבוצים, העולים מחבר המדינות ומאתיופיה.זאת תמצית הנתונים שנלקחו ממאמרו של יאיר שלג "מפת השכול השתנתה" (הארץ 25.8.06): מתוך 117 חיילים שנפלו בסדיר [ קראו עוד ]
שני הכרכים של הרומן "מלחמה ושלום" הביטו עלי ממדף הספרים המטאפורי שבניתי לי בזיכרון במשך משהו כמו עשר שנים ואף פעם לא היה לי מספיק זמן פנוי. עם זאת, תמיד היה לי ברור שזמנם יגיע. ולבסוף, "הזמן הנכון" הגיע בספרד דווקא, שם נכון לעכשיו אני ובן-זוגי מתגוררים באזור כפרי מבודד, לא מכירים עוד אף אחד [ קראו עוד ]
כל אדם ישר העוקב אחר הגיון התפתחותה של הציונות ושל מדינת ישראל – פריה הבשל – יגיע בהכרח למסקנה הבאה: ככל שאופייה הפרושי של הציונות נחשף באורח ברוטלי יותר כך השמאל הציוני מתערטל יותר ויותר ממחלצותיו הסוציאליסטיות ומתגלה במערומיו.אבל לא רק הציונות והסוציאליזם זרים זה לזה מלידה ואפשר היה לחזות מראש את העלמות המחנה הציוני [ קראו עוד ]
לִיהוּא נוֹלַד בְּאֶרֶץ מְסֻכֶּנֶת.עַד לַמִּלְחָמָה הַצּוֹדֶקֶת הַקּוֹדֶמֶת הָיוּ פָּנָיו חֲלָקִים כְּיַשְׁבָןאַחֲרֶיהָ הִתְלַבֵּט, חָזַר בִּתְּשׁוּבָהצִמַּח זָקָן, הִצְטָרֵף לְחִיזְבָּאללה אַתֶּם מְצַחְקְקִים מֵאֵימַת הַבְּגִידָההֲרֵי בָּרוּר לְפִי דִבְלוּל הַשֵּׂעָר לִיהוּא הִתְגַּיֵּס לְמִפְלֶגֶת אֱלֹהִים לְהִתְחַזֵּק עִם הַצּוֹדְקִים אַחַר כָּך הִתְבָּרֵר, שְׂעִירֵי הַפָּנִים מֻקְפָּדִים כִּפְרוּעִים, עִנְיָנָם אוֹתוֹ צֶדֶק לְבֶן זָקָן, גַּלַּח אֶת עוֹרָם שֶׁל הַמְּרוּטִיםהֵן בְּגוֹיִים וְכוֹפְרִים עַסְקִינָן רָאִה לִיהוּא שֶׁאַף [ קראו עוד ]
אני רואה (טלוויזיה); שומע (רדיו); קורא (עיתונים) ולא מאמין. כל מה שיש לפוליטיקאים ולגנרלים, בפועל ובדימוס; כל מה שיש לאנשי התקשורת ולפרשנים, שממילא יש להם היסטוריה של תחזיות מוטעות; כל מה שיש להם על מנת להתחלק עם העם בישראל, זו התיזה הבלעדית שצריך להתכונן לסיבוב הבא; שצריך לשפץ את המקלטים לקראת המלחמה הבאה; שיש להכין [ קראו עוד ]
עזה ושכם שבו בסוף השבוע להיות זירת הפעולה הטבעית של חיילי צה"ל. שם הם גיבורים. שם אפשר להראות הצלחות מיידיות. בלבנון נכשלו. נגד הפלסטינים הם גיבורים גדולים. כי מה פשוט יותר מאשר לחטט בתיקים של זקנות במחסום, או לפרוץ לחדרי שינה דרך קירות ולהחריד ילדים במיטתם, או לסכל מהאוויר, או לבצע נוהל שכן (או שכנה). אין בזה סיכון, ותהילת הגבורה מובטחת, ומחיאות הכפיים של המתנחלים ועוזריהם גם הן תשמענה מקצה הארץ ועד סופה. בקיצור, גבורה אינסטנט. נקייה, לאומית ומבטיחה שקט תעשייתי. אבל שקט הוא רפש ותסיסת הרקב תתפוצץ בפנינו הנדהמות ותותיר בהן שבילים נוזלים של זוהמה. כנראה שלא הופק כל לקח ממלחמת השלוף שהסתיימה זה עתה בלבנון. "טרם בשלו התנאים לשלום עם סוריה" אמר פרץ בשבוע שעבר. התנאים לשלום אף פעם לא מגיעים כאן לידי הבשלה. התנאים למלחמה תמיד דרוכים ומוכנים לזנק כקפיץ מקופסת הקסמים. תנועות המחאה מוחות על הדברים הלא נכונים, ולכן נמשיך לחכות עד בוש שיבשילו התנאים. ולדימיר ואסטרגון אינם פרי דמיון, הם אנחנו, הם איתנו ורק הזמן שלא קורה בו דבר, יכלה אותם: "דבר אינו קורה, איש אינו בא, איש אינו הולך, זוועה" (בקט, מחכים לגודו).
אולמרט, פרץ ויחימוביץ עם החיילים השבים מלבנון שר המלחמה עמיר פרץ ורל"ש הממשלה אולמרט ערכו מפגש מיוחד עם חיילי צה"ל שזה עתה שבו מהמלחמה בלבנון. המפגש התקיים בשטח כנסים צבאי וכ-119 חיילים נכחו בו. אולמרט מסר כי שב מהמפגש מעודד בקשר לחוזק הצבא: "על אף התלאות שחוו היו החיילים שלווים ונינוחים. שוחחתי עם מ"פ שנלחם [ קראו עוד ]
השרה לשעבר שולמית אלוני כתבה ב"הארץ" ("אכן, מוסר בביטחון", 24 במאי 2006) שפעם "סתמו את פי" כאשר ניסתה לדון בכנסת על מכירות הנשק של ישראל למשטר הצבאי בארגנטינה. "בשעתו לא רק סתמו את פי, אלא שח"כ יגאל הורוביץ ז"ל איים עלי שלא אעז לפתוח את פי. היה זה כשממשלת ישראל סיפקה נשק לקולונלים הברוטלים ששלטו [ קראו עוד ]
בנאומו האחרון, שהרגיז כה רבים, אמר בשאר אל-אסד משפט שדווקא כדאי לשים אליו לב: "כל דור ערבי חדש שונא את ישראל יותר מאשר הדור שקדם לו". מכל מה שנאמר על מלחמת-לבנון השנייה, זהו אולי המשפט החשוב ביותר.התוצר העיקרי של המלחמה הזאת הוא השנאה. תמונות המוות וההרס בלבנון חדרו לכל בית ערבי, ולכל בית מוסלמי, מאינדונזיה [ קראו עוד ]
מאז תום הקרבות בלבנון גוברת המחאה במגזרים השונים. המלחמה הנפשעת שבאה בעקבות הפרובוקציה של החיזבאללה גרמה לשינוי מאוד יסודי בדעת הקהל. בתחילת הלחימה, רוב-רובה של דעת הקהל צידדה בה, בראש הממשלה אהוד אולמרט, בשר הביטחון עמיר פרץ וברמטכ"ל דן חלוץ. עתה, רוב-רובה של דעת הקהל ביקורתי עד מאוד כלפי ה"טרויקה" המנהלת את ענייני המדינה ויש [ קראו עוד ]
אין לרשימה זו יומרה להיות רשימה ספרותית הבאה להנציח את אחד מענקי הספרות העברית שנפטר השבוע בגדרה בגיל 89. אינני מתכונן לסכם את פועלו הפרלמנטרי כמי שהיה חבר בכנסת ישראל מהכנסת הראשונה ועד השישית כנציגה של מפא"י ולאחר מכן רפ"י. בוודאי שלא אתמודד עם תרומתו המדעית כפרופסור לחינוך וכמי שזכה לפרס ישראל.אני תוחם עצמי אך [ קראו עוד ]
