הִיא כּוֹתֶבֶת בְּיִשְׂרְאֵלִית עַל אַהֲבָה
דּוֹלָה כִּסּוּפִים מִתְּהוֹם הַנְּשִׁיָּה
אוֹסֶפֶת אוֹת מַדְבִּיקָה לַהֲבָרָה
סוֹרֶגֶת מִלִּים אַחַת-אַחַת
בְּעָמָל רַב תַּשְׁלִים הַיְּצִירָה
יָבוֹאוּ מַשְׂטִינִים יְצַחְקְקוּ לְמוּלָהּ
יְגַחֲכוּ עַל צְמִיגוּת הַשָּׂפָה
יִשְׁלְפוּ טָפְרֵיהֶם הַזְּדוֹנִיּים
כִּנְשָׁרִים הֶעָטִים עַל טַרְפָּם
שְׂחוֹק חֲרִישִׁי מְהַדְהֵד בַּהֲמוֹן
מְפַלֵּחַ, כְּמַאֲכֶלֶת הַמְּבַתֶּרֶת
מַעֲמַקֵּי קְרָבַיִם שׁוֹתְתִים
וְהִיא –
רַק רָצְתָה לְשׁוֹרֵר אַהֲבָה
תגובות
אה – הא ! עלית על זה.
"ו?ה?יא –
ר?ק ר?צ?ת?ה ל?ש?ו?ר?ר א?ה?ב?ה"
שלום רוב שחר,
אהבתי מאוד את שירך. שיר המבטא את חוסר הפירגון לנושאים העולים מכתיבה רגישה של משוררת.
משוררת הדלות קראת לשיר, ואני מוצאת שהדלות מכוונת לקוראים, אלה שאינם יכולים לחמוד את היופי הניבט מהמילים ורומסים אותו בהבל עיניים ובשליפת ציפורניים.
עוד לא מצאתי פירגון לשם פירגון בנט הזה שכולם כותבים בו שירים. כל כך הרבה סדנאות לכתיבה, כל כך מעט יוצרים שהייתי מכנה אותם עם מתת משמים. כישרון אלוהי הבוער בעצמות. משוררת הדלות שלך, היא אותה נביאה על זמנית הכותבת אות לאות, הברה להברה ויוצרת מרקם חיים. אם יש כאלה, הרי הן מעטות עד מאוד. ואם זו דלותה, הרי שזו ברכה.
יהודית