ממשלת ישראל רכשה לאחרונה מארה"ב פצצות חודרות בונקרים (28-GBU) במטרה להשתמש בהן במלחמה בלבנון. פצצות אלו מכילות אורניום מדולדל. חומר מסוג זה מסרטן, ובנוסף לכך משחרר אבק רעיל ורדיואקטיבי החודר לריאות ולעצמות ונזקו חמור במיוחד לתינוקות וילדים קטנים.
אנו דורשים מממשלת ישראל לא לעשות שימוש בפצצות אלו.
דרישה זו מקבלת משנה תוקף כאשר אנו מציינים ב-6 באוגוסט את יום הירושימה, היום בו הוטלה פצצת האטום על הירושימה.
ימי מלחמה מהווים תזכורת בדבר הסכנות העומדות בפני האנושות כאשר צדדים לוחמים מצוידים בנשק גרעיני ובחומרים רדיואקטיביים.
על מדינת ישראל מוטלת האחריות לא להשתמש בנשק הגורם נזק סביבתי למאות שנים או בכל נשק אחר להשמדה המונית.
אנו קוראים לישראל ומדינות המזרח התיכון להתפרק מנשק להשמדה המונית לאלתר!
מזרח תיכון מפורז מנשק להשמדה המונית, הוא תעודת הביטוח הטובה ביותר לאי שימוש בו.
על החתום
הוועד הישראלי למען מזרח תיכון חופשי מנשק אטומי, ביולוגי וכימי.
למידע נוסף אפשר לפנות לטלפון 5238584-03.
ראוי להסב את תשומת לב הציבור לבעיות אמיתיות ומרכזיות (כגון מדיניות ההפצצות ותורת הלחימה האוירית) ולא לבעיות שוליות ודמיוניות. חודרני אורניום מדולל (להלן DU) אינם "נשק להשמדה המוני", אין להם שום קשר להירושימה, ההשפעות הסביבתיות שלהן ממוקדות מאד באיזור הפגיעה הישיר (בתוך כך, הן סטטיסטית קטלניות פחות לכל ק"ג בראש הקרב מאשר חומר נפץ רגיל) וכו’.
כידוע לכל מי שטורח לבדוק, פצצות gbu-28 אינן מכילות אורניום מדולל בראשי הקרב שלהן.
ראו קישורים:
— קישור —
— קישור —
מידע מהיצרן:
— קישור —
מי שימצא מידע נוסף ומפורט אודות ראש הקרב של הפצצה, יווכח לדעת שלא רק שאין בראשי הקרב של הפצצה DU, אלא גם שכל קבלני המשנה המייצרים אותה מתמחים אך ורק במטלורגיה "פשוטה". במסגרת זו, החודרן בראש הקרב מורכב מסגסוגת מתכת חדישה (אני חוסך מכם את הפרטים הטכניים אודות מתכת זו).
ראו קישורים לדוגמה:
— קישור —
— קישור —
ברקע לכך ולהשכלה כללית ראוי לציין, כי צבא ארה"ב צמצם באופן משמעותי את הרכש של כלי נשק חדשים בעלי DU עקב חשש לבעיות סביבתיות בסיטואציות של friendly fire (עיינו ערך "סינדרום סופת המדבר" שלקו בו חיילים אמריקניים שנפגעו ישירות מאש אמריקנית), ואפקטיביות קרבית נמוכה. בהתאם, התעשיה האמריקנית מייצרת חלופות לכלי נשק חדשים כאלה בעיקר תוך שימוש בסגסוגות מתכת אחרות (לדוגמה: פגזי 120 ח"ש, פגזי נ"מ 30 מ"מ, מיגון ה-M1A2 וכו’). גם זה מידע המשליך אור על מדיניות המחקר והפיתוח הבטחוני של ארה"ב – שגם ממנו נגזרת ההבנה כי לא סביר שראשי הקרב החדשים של ה-GBU-28 יכללו DU.
מתקבל הרושם שה"ועד הישראלי למען (וכו…)" קצת לוקה בתחום הידע הטכני. לטעמי, דבר זה הינו חסרון מרכזי בתחום פעילותו המקצועית. אני מופתע שה"ועד" אינו מתייעץ עם הטייסים הסרבנים שאמורים להיות בקיאים ברזי החימוש האווירי. אולי אין מספיק תלפיונים סרבנים החברים ב"ועד". אולי אין מספיק תלפיונים סרבנים בכלל.
מעניין למה…
לידיעת כל המעונין,
כל הרוצה לקבל פרטים טכניים על פצצות נגד בונקרים מדגם GBU-28 שישראל קיבלה לאחרונה מארה"ב מוזמן לקרוא את המאמר באתר
— קישור —
מאמר זה נכתב על ידי דוקטור DOUG ROKKE
שהיה בעבר האחראי לפרןיקט האורניום המדולדל בצבא ארה"ב. המאמר פותח במלים:
"המשלוח של לפחות 100 פצצות חודרות בונקרים מדגם GBU-28 שנשלחו מארה"ב לישראל לשימוש גגד מטרות בלבנון יגרמו לזיהום רדיואקטיבי ולהרעלה כימית בנוסף לנזק הסביבתי שיגרם לסביבה במזה"ת…"
בהמשך המאמר מפרט מומחה זה את הנזק – והטיפול בו – שגרם צבא ארה"ב בעיראק.
אורניום המדולדל משמש ראש חץ בפצצות GBU-28
ובפגזים חודרי שיריון. העובדה שהאורניום
הוא היסוד הכבד ביותר בטבלת היסודות תורמת
רבות ליכלתו לבקע כל יסוד אחר.
לידיעת כל מי שבאמת מתעניין,
כאמור, מי שטורח לקרוא את הקישור המובא של ד"ר Rokke בעיון יגלה שאין בו שום תימוכין לסברה שהפצצות הנ"ל חמושות בראש קרב (להלן רש"ק) המכיל DU (שאגב, מכנים אותו בעברית מדולל ולא מדולדל).
דבר זה לא מפתיע, משום שהרש"ק המדובר פותח (2003) יותר מעשור לאחר שיחרורו של הד"ר הנכבד מהצבא האמריקני (גם אז הוא לא עסק בתחום החימוש אלא בתחום הרפואי). יתרה מכך, העדות המובאת כציטוט מבולבל מפי הקולונל בחיל האויר האמריקני היא אך ורק שהתצורה הנוכחית של הרש"ק אינה מכילה DU, ושיש צורך לעשות בה שינויים מיוחדים כדי להתאימה לחימוש DU.
ועל זה נאמר, אם לסבתא היו גלגלים היא הייתה אוטו; או בשפה יותר ציורית, אם לד"ר Rokke היו משתילים את המח של אלברט אינשטיין, הוא היה אלברט איינשטיין.
בכל מקרה, להלן פירוט היצרן אודות ה-GBU-28:
— קישור —
להלן פירוט מפורט מאד אודות מבנה ראש הקרב והסגסוגת המיוחדת ממנו הוא בנוי:
— קישור —
להלן פירוט הטכני (של חיל האויר האמריקני) אודות חומר הנפץ היוזם בראש הקרב (בהקשר של כלי נשק אחר):
— קישור —
לסיכום:
כמובן, שלא מדובר בחימוש עם אורניום מדולל.
אפשר רק לתהות – אולי ד"ר Rokke קיבל את הדוקטורט שלו מהמוסד שחילק דוקטורט גם לד"ר יחיעם שורק (לשניהם יש נטיה משונה לחתום ד"ר על כל מה שהם כותבים)?
לידיעת כל מי שבאמת מתעניין,
כאמור, מי שטורח לקרוא את הקישור המובא של ד"ר Rokke בעיון יגלה שאין בו שום תימוכין לסברה שהפצצות הנ"ל חמושות בראש קרב (להלן רש"ק) המכיל DU (שאגב, מכנים אותו בעברית מדולל ולא מדולדל).
דבר זה לא מפתיע, משום שהרש"ק המדובר פותח (2003) יותר מעשור לאחר שיחרורו של הד"ר הנכבד מהצבא האמריקני (גם אז הוא לא עסק בתחום החימוש אלא בתחום הרפואי). יתרה מכך, העדות המובאת כציטוט מבולבל מפי הקולונל בחיל האויר האמריקני היא אך ורק שהתצורה הנוכחית של הרש"ק אינה מכילה DU, ושיש צורך לעשות בה שינויים מיוחדים כדי להתאימה לחימוש DU.
ועל זה נאמר, אם לסבתא היו גלגלים היא הייתה אוטו; או בשפה יותר ציורית, אם לד"ר Rokke היו משתילים את המח של אלברט אינשטיין, הוא היה אלברט איינשטיין.
בכל מקרה, להלן פירוט היצרן אודות ה-GBU-28:
— קישור —
להלן פירוט מפורט מאד אודות מבנה ראש הקרב והסגסוגת המיוחדת ממנו הוא בנוי:
— קישור —
להלן פירוט הטכני (של חיל האויר האמריקני) אודות חומר הנפץ היוזם בראש הקרב (בהקשר של כלי נשק אחר):
— קישור —
לסיכום:
כמובן, שלא מדובר בחימוש עם אורניום מדולל.
אפשר רק לתהות – אולי ד"ר Rokke קיבל את הדוקטורט שלו מהמוסד שחילק דוקטורט גם לד"ר יחיעם שורק (לשניהם יש נטיה משונה לחתום ד"ר על כל מה שהם כותבים)?
בדיקה רצינית מלמדת שההיסטריה מיותרת ומוגזמת. כמות הקרינה המשוחררת מתחמושת אורניום מדולדל קטנה בהרבה מזו הנספגת בכל צילום רנטגן או אפילו מזו הנספגת בזמן טיסה. בשיעורים נמוכים אין כל סכנה בקרינה רדיואקטיבית.
אני בעד פירוז מנשק גרעיני מכל סוג שהוא
ואני בטוח שישראל לא תעשה שימוש בנשק כזה (בהנחה שהפירסום שלכם מבוסס על עובדות אמת ולא קנטרני)
כי זיהום רדיואקטיבי פוגע גם במשתמש בסופו של דבר.
אני מציע שתפעילו את משאביכם בנושא בכוון האירני הרי על הצהרות חד משמעיות של אירן אני לא רואה שום מאמר.