הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-10 באוגוסט, 2006 2 תגובות

תהיות רבות עלו בקרב אנשים רבים לגבי ההרס המסיבי של תשתיות, תחנות כוח,  שדות תעופה, נמלי ים, מפעלים, נתיבי תחבורה, אנטנות, ממסרים וכו’ במלחמות האחרונות: בעיראק וכעת גם בלבנון. עובדת חיים היא כי בכל מלחמה יש מי שמתעשר ומתעשר בגדול. מידע שאינו ידוע לרוב הציבור מעלה סימני שאלה רבים לגבי המטרות הנסתרות של המלחמות הללו.

ב-5 לאוגוסט 2004 הודיע קולין פאול, מי שהיה אז מזכיר המדינה של ארה"ב על ייסודו של משרד חדש במחלקת המדינה שנקרא "המשרד לתיאום שיקום ויציבות" (S/CRS). ייעודו של המשרד, לתכנן מראש תוכניות מפורטות לשיקום למדינות שעדיין לא נתונות בקונפליקט אך יהיו בעתיד (?). המשרד מתאם בין מוסדות, סוכנויות וחברות פרטיות בארה"ב בכדי לגבש צוותי תגובה מהירה שיוכלו להגיע במהירות לאזור הקונפליקט ולהחתים את המדינות על הסיוע. המוסדות העיקריים הם הבנק העולמי, קרן המטבע העולמית (מוסדות פיננסיים אמריקאיים), סוכנות הסיוע האמריקאית (USAID), חברות ייעוץ אסרטגיות וחברות בנייה אמריקאיות (בעיקר בכטל בע"מ והליברטון) – ללא מכרז.


המטרה היא לתעל בצורה הטובה ביותר כספים שנתרמים למדינה הפגועה לטובת חוזים עם חברות אמריקאיות כך שהמשרד מכין בעצם "חבילות סיוע" מוכנות ומושלמות שנשאר רק לממשלה במדינה ההרוסה לחתום עליהם, במצבים בהם אין ממשלה יציבה באזור הסכסוך, הסיוע נחתם וניתן לקרן נאמנות של הבנק העולמי שינהל את עינייני השיקום. יש חבילות סיוע ל-5-7 שנים ויש חבילות ל-10 שנים ויותר. הסיוע, כמובן, לא ניתן ללא תמורה אלא הוא מערכת של הלוואות שהמדינה תחזיר בטווח זמן מסוים.


המשרד עובד בתיאום מלא עם סוכנות המודיעין האמריקאית שמגיש למשרד בכל חצי שנה דו"ח של מדינות "על הכוונת". כרגע המשרד עובד על כ-25 מדינות שמוגדרות כנמצאות בסיכון. מרכיבי חבילת הסיוע:



  • התחייבות המדינה לבניית התשתיות ההרוסות ע"י החברות שבחוזי הסיוע.


  • התחייבות הממשלה לקבלת ייעוץ אסטרטגי בעייני ניהול מדינה וייעוץ כלכלי מהחברות המופיעות בחוזים.


  • התחייבות ליישום רפורמות מבניות בכלכלת המדינה ושינוי תחוקתי שיאפשר הפרטת חברות בבעלות ציבורית, קיצוץ בשירותי הרווחה הניתנים לאזרחים קרי בריאות, חינוך, סעד וכו’ וקיצוץ במשרות הציבוריות.


  • אימון משטרה וצבא מקומי (שיוכל לאפשר את הרפורמות שכמובן לא יתקבלו בברכה ע"י הציבור).

כפי שהתבטא ראש המשרד לשעבר, "המטרה היא לשנות את המרקם החברתי של האומה".


כמה מהעבודות ה"מוצלחות" של המשרד הן באפגניסטן, אינדונזיה (אסון הצונאמי),
מזרח טימור וכמובן עיראק.


בעיראק החוזים נחתמו עוד לפני שהמתקפה החלה. השמדת התשתיות בעיראק היתה מסיבית ושיטתית. עובדי חברת הליברטון וחברות ייעוץ שונות נכנסו לעיראק יחד עם הכוחות. מיד עם הפלישה הועברה השליטה בעירק לידי "רשות הקואליציה" (CPA) בפיקוד גנרלים אמריקאים. אחד הדברים הראשונים שביצעה רשות זו היה פיטורי חצי מיליון עובדים בעיקר בשירות הציבורי כולל חיילים, הפרטת התעשיות הציבוריות, חקיקת חוקים שיאפשרו יבוא בלתי מוגבל לעיראק ודריסת רגל לתאגידים רב-לאומיים ברוח הכלכלה הניאו-שמרנית. בין לילה הפכה עיראק ממדינה מבודדת כלכלית למדינה באוריינטציית-שוק. ה-CPA נתן חוזים של מיליוני דולרים לתאגידים אמריקאים ולחברות ייעוץ לבניית ממשלה בעיראק. אחזקת שדות הנפט הועברה לחברת הליברטון תוך אישור גריפת 100% מרווחי הנפט לחברה.


לגבי לבנון – הסכם השלום עליו עומדת לחתום (במוקדם או במאוחר) ממשלת הבובות הלבנונית, היא בדיוק חבילת סיוע ל-10 שנים לשיקום הריסות המדינה. נשיא הבנק העולמי, פול וולפוביץ (מאדרכילי המלחמה בעיראק) כבר סיפר בכנס הבינלאומי על לבנון שנערך ברומא לפני כשבוע וחצי שצוותי הבנק העולמי כבר מתואמים עם עמיתיהם בלבנון. הנשיא התגאה כי צוות הפעולה כבר מוכן לנוע במהירות להתחיל בתהליך השיקום (מקור 2).


האליטה הסעודית כבר תרמה 1.5 מיליארד דולר למטרה זו, האו"ם – 150 מיליון דולר, ארה"ב – 30 מיליון דולר, כווית – 300 מיליון דולר, האיחוד האירופי – 25 מיליון דולר ואיחוד האמירויות – 20 מיליון דולר – והרשימה עוד ארוכה. אין ספק, תעשייה עתירת כספים.


ההרס בלבנון נאמד ב-2.5 מיליארד דולר. שלושה נמלי ים נהרסו, שלושה שדות תעופה, מאות גשרים וכבישים, תחנות כוח ונזק מסיבי לחברות טלקומוניקציה, ממסרים, תחנות שידור ועוד.


מדינות רבות נוספות נמצאות "על הכוונת" של המשרד, נשאר רק לחכות ולראות מי הבאה בתור…





מקורות:


1. http://www.state.gov/s/crs/c12936.htm


2. http://www.reliefweb.int/rw/RWB.NSF/db900SID/EGUA-6S3QMC? OpenDocument-


חשוב מאוד – פול וולפוביץ מדבר בכנס על בניית לבנון ברומא!!!


3. Financial Times, US prepares classified watch-list of 25 unstable countries. March 29 2005.


4. Herbert Docena, The Other Reconstruction: How private contractors are transforming Iraq`s state and civil society. Focus on Trade, Part 1, Number 101, July 2004. http://www.focusweb.org/pdf/fo t101.pdf


5. www.HalliburtonWatch.org


6. John M. Broder, In Storm`s Ruins, a Rush to Rebuild and Reopen for Business. The New York Time s, September 10, 2005


7. World Bank Conflict page, http://www.worldbank.org


8. Remarks delivered by Ambassador Carlos Pascual at The Center For Strategic & International Stud ies, 20 October 2004.


9. http://www.mg.co.za

תגובות
נושאים: מאמרים

2 תגובות

  1. עודד הגיב:

    ואני חשבתי שממשלת לבנון היא בובה של אירן דווקא…

  2. אירית הגיב:

    כן, במסגרת התיאוריה של "כאוס יצירתי" ממדרשת הניאו שמרנים. אלה מספקים את האידיאולוגיה, והליברטון גוזרת את הקופונים.
    גם הגליל הוא חלק מפרוייקט כזה, כדאי מרד לצאת מהאשליות שמנהיגנו לא מוכרים את המדינה להליברטונים לשיקום. היה ברור שגם צפון הארץ תזדקק לשיפוצניקים, על חשבון ה"כושים" המקומיים, כמו בקתרינה. מוח חשדני במיוחד היה מקשר את מכירת ישכר לעסקה המלוכלכת של המלחמה הזו. ככה זה עם היהודים בדרך כלל, בטוחים שהם עשו עסקת חיים ו"מכרו" את לבנון, ופתאום מתברר שגם ישראל בתוך עסקת החבילה וגם החזבאללה והאירנים גוזרים קופונים מהליברטון.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים