הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-1 בספטמבר, 2006 63 תגובות

עם תום מלחמת לבנון השנייה, כאשר לא עבר יום בלי גילויים חדשים על כל מיני פאשלות, שאלו העיתונאים, האם יופיע מוטי אשכנזי מודל 2006 ויצית תנועת מחאה? הוא הופיע, יותר מאחד. מספר חיילי מילואים מנסים מזה זמן להוביל תנועת מחאה המונית, אולם עד כה ההמונים לא באו. המחאה בגן הוורדים בירושלים ובתחנת הרכבת בתל-אביב לא מתרוממת.

מוטי אשכנזי קשישא נהנה מההילה שנקשרה סביבו כמי שהחל את המחאה למחרת יום הכיפורים שבסופו של דבר הביאה להתפטרות ממשלת המחדל בראשות גולדה מאיר.


הוא לא החמיץ את ההזדמנות והזדרז להופיע בגן הוורדים לתת עצות למוחים 2006, אבל גם הוא לא הצליח לפי שעה לחמם את המנועים.


האמת? אני די מרוצה מכך.


את מחאת מוטי אשכנזי אפשר לשפוט עתה בפרספקטיבה של יותר מ-30 שנה, והמסקנה היא, מחדל נוסף, אסון אמיתי.


אשכנזי מודל 1973, כמו המוחים כיום, בא תחת דגל "א- פוליטי", אבל למעשה הוא היה מאוד פוליטי. כאז כן היום, לא קישרו בין המחדל לבין הכיבוש. כל העניין התמצה במשגים בעלי אופי טכני "למה לא קרבתם את הכלים?" שאל ראש האופוזיציה אז מנחם בגין. ובכך בעצם הסתכם הנושא מנקודת מבטם של "הא-פוליטיים" והימין. אז כמו היום, המוחים לא שאלו למה בכלל הלכו למלחמה? למעשה, גם מלחמת יום הכיפורים היתה מלחמת ברירה. ישראל יכלה להימנע ממנה, אילו נענתה להצעות השלום של הנשיא סאדאת, בשנים 1971/2 שהציע הסכם שלום תמורת נסיגה מכל השטחים הכבושים. אבל ממשלת גולדה השחצנית סירבה. ביהירות שאיפיינה אז את הממשלה והצבא, הם זילזלו ביכולתו של החייל המצרי והממשלה המצרית להפיק לקחים מתבוסת מלחמת יוני 1967. משעה שסאדאת הבין כי אין פניה של ממשלת ישראל לשלום, הכין את צבאו למכה הקשה שקיבלה ישראל ב-1973, שבעקבותיה גם נסוגה מכל סיני, מה שלא הסכימה לפני המלחמה.


דברים אלה לא עניינו את מוטי אשכנזי, גם לא את ועדת החקירה שקמה, ועדת אגרנט המפורסמת. כולם התרכזו בפן הטכני צבאי. לכן לא הוסקו המסקנות. מה קיבלנו כתוצאה מוועדת אגרנט ותנועת המחאה? בגין עלה לשלטון, ממשלתו השריצה התנחלויות על כל גבעה ותחת כל עץ, יזמה את מלחמת לבנון, הרחיבה פערים כלכליים, העמיקה את תהליך הפיכת הצבא לצבא כיבוש שהוכיח את גבורתו בעיקר על ילדים ונשים. אסון מתמשך.


בעיקרו של דבר סימני היכר דומים מתגלים גם בתנועת המחאה של היום. הדרישה להתפטרותם של שלישיית פח"א (פרץ-חלוץ-אולמרט) אינה במחלוקת. ימין ושמאל יכולים לתמוך בה. אבל מי יבוא במקומם? ביקרתי במאהל המחאה בתל-אביב, ושוחחתי עם כמה מהמוחים. הימין משפריץ שם מכל הכיוונים. כאשר אמרתי לאחד מהם כי יש קשר בין הביצועים העלובים של הצבא, הן בצמרת הפיקוד והן ברמת החייל בגלל שהוא וחבריו הפכו למשטרת מחסומים שמתעללת בילדים, נשים וזקנים בני העם הפלסטיני, תשובתו היתה "שאין בכלל עם פלסטיני". מצדי שתלך שלישיית פח"א לעזאזל, ראוי להעמידם לדין על פשעי מלחמה, וראש לכולם דווקא פרץ, שנטע תקווה כי הנה בא איש שלום לשלטון, וקיבלנו חיית מלחמה כושלת. (עד כמה היו הציפיות גדולות, יעיד מאמרו של גדעון לוי בשעתו ב"הארץ", שהפציר בעמיר פרץ לקחת את תפקיד שר הביטחון, מתוך תקווה שסוף סוף, לאחר תקופת הביעותים של מופז, ישב על כס הביטחון אזרח שוחר שלום שיפקח על הצבא, ירסן אותו ויפעיל שיקולים הומניטריים במסגרת תפקידו. כגודל התקווה כך עומק האכזבה).


המחאה, הימנית ביסודה, מתלוננת על הפסקת המלחמה. יש מהם החוזרים על המנגינה הפרועה "למה לא נתנו לצה"ל לנצח" ואחותה התאומה "התבוסתנים השמאלנים שוב תקעו סכין בגב האומה". הם רוצים עוד מאותו שיקוי נפלא, עוד הרוגים, עוד פצועים, ולעניין זה אין כמו קואליציה בעלת אופי פאשיסטי בראשות נתניהו, ליברמן ואיתם, שגם זוכה עתה לרוב במשאלי דעת קהל.


בניגוד לכמה מחבריי בשמאל, אינני מתלהב מהדרישה לוועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט. כמו ביום הכיפורים גם הפעם, ועדה כזו תעסוק בכשלים שקשורים לניהול המלחמה, אבל לא בשאלה, למה בכלל פתחו בה? מי היה זקוק לה? מדוע הפכו את לבנון לעיי חורבות? ועדה כזו בראשות שופט בית משפט העליון תהנה ממוניטין של "עצמאית ובלתי תלויה" ומאחורי המסיכה הזו תסלול את הדרך לימין הקיצוני. מוטב כבר הוועדות שמינה אולמרט, שמסקנותיהן העקרוניות לא תהיינה שונות מהוועדה הממלכתית, אולם בהיותן ועדות מטעם שחשודות מראש, לפחות לא יתייחסו אל מסקנותיהן ברצינות יתירה.


הוועדה שמינה אולמרט לבדיקת הדרג המדיני מבטאת את מקומו המרכזי של הצבא בחיינו. במדינה דמוקרטית שבה הדרג האזרחי שולט על הצבא, לא היו ממנים שלושה גנרלים לבדוק את תפקוד הדרג המדיני. נחום אדמוני, ראש הוועדה, ראש המוסד לשעבר, שדרגתו מקבילה לאלוף או רב אלוף (יצא לא כל כך טוב בדו"ח ועדת אגרנט), אלוף דוד עברי, לשעבר מפקד חיל האוויר ושגריר ישראל בוואשינגטון ואלוף ידידיה יערי, שסיים לא מזמן את שירותו בצבא כמפקד חיל הים ועתה הוא ממשיך להיות עובד מדינה בתפקידו כמנכ"ל רפא"ל (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה). גם שני הפרופסורים בוועדה, יחזקאל דרור ורותי גביזון מבטאים את ישראל הציונית והכוחנית. העיתונאי וההיסטוריון תום שגב הגדיר את דרור כ"דוקטור סטרינג’לאב" שמאופיין ברעיונות מוזרים ותימהוניים. בין השאר כותב שגב, הציע דרור לשנות את דגל המדינה ולהוסיף בית להימנון כדי "לשמח את ערביי ישראל" בבחינת פיצוי להצעתו העיקרית, להגביל את זכות ההצבעה של חברי כנסת ערביים "בהכרעות המעצבות את עתידה של ישראל כמדינה יהודית ציונית". במלים פחות עדינות, גזען בנוסח אפרטהייד לייט (בכל זאת, נזקוף לזכותו שלא הציע לקבוע בתי שימוש מיוחדים לערבים).


רותי גביזון היתה בעבר נשיאת האגודה לזכויות האזרח, אבל צעדה הרחק ימינה, והיום היא מסתופפת מתחת למטרייה "היהודית והדמוקרטית" עם המתנחלים וש"ס. כבר אז, בתפקידה באגודה לזכויות האזרח, התגלתה גביזון כדמות תימהונית, בלשון המעטה, כאשר הביעה הבנה להחלטות שופטי בית המשפט העליון לאשר עינויים.


השייח’ נסראללה גילה כנות נדירה כאשר אמר בראיון עיתונאי כי אם היה מעריך כי תגובת ישראל על החטיפה תהיה כה חריפה היה נימנע ממנה. אילו גם אולמרט היה מגלה צניעות דומה ומודיע כי אילו ידע שאלו תהיינה תוצאות המלחמה, לא היה יוזם אותה, אפשר היה אולי לגלות מידה של סלחנות לאיש, שהרי במקום בו בעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד.


אולמרט לא קורץ מחומר של בעל תשובה. הוא תוצר מובהק של ישראל צינית, כוחנית, יהירה ושחצנית.


יהיה רע, תכינו את המזוודות.


מה קורה בדימונה?


לאור הביזיונות והמחדלים שהתגלו במערכת הביטחון, שמגיעים עד כדי פשעי הזנחה שמסכנים את חיי אזרחי ישראל (ראו למשל את ההימור שמפקד פיקוד העורף לקח עם מיכלי האמוניה בחיפה), אתה שואל את עצמך באופן טבעי: ומה קורה בכור בדימונה ובמערכת הפיקוד האסטרטגי המופקד על הנשק הגרעיני? האם מלאי מאות פצצות האטום והטילים הגרעיניים המוצבים במחפורות בהרי ירושלים, בגליל ובצוללות, כמו גם המוקשים הגרעיניים שישראל פיזרה בגולן, נמצאים בידיים בטוחות? האם אין זה הגיוני לחשוד כי בטיפול בנשק הגרעיני ובאמצעי הבטיחות בכור בדימונה קיימת אותה הזנחה רוויית סכנות שהתגלתה לעין כל במלחמה האחרונה?


בכל הקשור לנשק הגרעיני והכור בדימונה, אין אפילו מעט מהפיקוח הציבורי שקיים בנושאים צבאיים אחרים. הכל עטוף ואפוף בסודיות, חבורת חסמב"ה שפועלת בחומרים בעלי ממד שואתי בלי פיקוח ציבורי, לא ישראלי, ולא בינלאומי.


אחד המחדלים הגדולים של ארגוני איכות הסביבה בישראל, שהסכימו להוציא את הנושא הגרעיני מתחום פעילותם, כניעה מבישה לממסד הצבאי והביטחוני.


אני מצפה מחברי דב חינין, שנבחר לכנסת הנוכחית והגיע אליה מכס יו"ר ארגון הגג של ארגוני איכות הסביבה, לקחת את המושכות ולהתחיל להפציץ את המערכת בשאלות בנושא הגרעיני ולא לתת לה מנוח, ולא להוריד את הנושא מסדר היום הציבורי, עד שיחול שינוי במערכת האטומה הזו.


באזני משפחת שליט


בנכם גלעד נמצא בשבי הפלסטיני מזה מספר חודשים, ומועד שחרורו טרם ידוע. האשמה העיקרית בנושא זה מונחת על כתפי ממשלת ישראל שממאנת לנהל מו"מ עם הממשלה הפלסטינית על חילופי שבויים. השובים של גלעד העלו דרישות מאוד הגיוניות: חילופי שבויים. בנכם תמורת הקטינים הפלסטינים והנשים הפלסטיניות הכלואים בישראל, חלקם במעצר מינהלי, ומרביתם בבחינת חטופים של צבא הכיבוש הישראלי. ישראל השיבה להצעות הפלסטיניות בחטיפת חברי ממשלה וחברי פרלמנט של הרשות הפלסטינית. כך נוהג ארגון טרור, לא מדינה המתיימרת להיות דמוקרטית.


בחודשים יולי אוגוסט, ימי מלחמת לבנון השנייה, המשיך צבא הכיבוש במלאכת ההרג בעזה ובשטחי הגדה. 200 בני אדם נהרגו בתקופה זו. רבים מהם ילדים ונשים. זה כבר מתקרב לטבח. אם ישראל תמשיך במדיניות הטבח, אני חושש כי יש איזה קו אדום שאת מיקומו אינני יודע, שמעבר לו השובים של בנכם עלולים לאבד את סבלנותם.


העובדה שאתם שותקים ולא מנצלים את הנגישות שלכם לאמצעי התקשורת על מנת לבקר את מדיניות ישראל, מזכה אתכם אמנם במחמאות כמו "אצילות" וכדומה, אבל מסכנת את בנכם. חיל האוויר הישראלי ממשיך להפציץ אזרחים בעזה, ולעולם אין לדעת אם בתוך אחד הבתים ההרוסים שוהה גם בנכם, עם כל התוצאות הקשות הנובעות מכך.


הצו המוסרי של אי פגיעה באוכלוסייה אזרחית, כמו גם האינטרס המאוד אישי שלכם לראות את בנכם חוזר, מחייב אתכם לדעתי לצאת בנחרצות נגד הפצצות חיל האוויר, נגד הפגיעה הסוחפת באוכלוסייה אזרחית שבין קורבנותיה ילדים ונשים לרוב, ובדרישה מממשלת ישראל להפסיק לשחק בגורלו של בנכם ולקבל את דרישות השובים.


דו"ח העוני


דו"ח העוני שפירסם הביטוח הלאומי מלמד כי מספר העניים בישראל הוא יותר מ-1.5 מיליון בני אדם. בשנה שעברה הצטרפו עוד 100 אלף עניים למאגר. מספר הילדים החיים מתחת לקו העוני הוא 35.2% מילדי המדינה. נתונים שמשפילים את כבוד האדם בישראל. העלייה בממדי העוני לא נבלמה הגם שבשנה שעברה היתה שנה של צמיחה כלכלית. העושר לא זלג למטה, בניגוד להבטחה שהפריח בשעתו שר האוצר לשעבר בנימין נתניהו.


העשירים המשיכו להתעשר וחלקם בהכנסה הלאומית גדל.


אילוסטרציה לפער הבלתי נסבל בהכנסות בישראל אנו לומדים בימים אלה בהליכי פירוק רשת "קלאב מרקט" של האחים בורוביץ שפשטה את הרגל. האחים בורוביץ כמובן לא נפגעו. הם ממשיכים לטוס במטוסיהם ולנסוע במכוניות השרד שלהם.


בית המשפט המחוזי מינה שני מפרקים או נאמנים שתפקידם לדאוג להסדר נושים ולבדוק אם ניתן להציל את החברה, בין באמצעות מכירתה, או הפעלתה מחדש תחת בעלות אחרת.


מינוי נאמנים או מפרקים הוא תפקיד מאוד נחשק בקרב עורכי הדין, משום שבדרך כלל הוא כרוך בהכנסה נאה אותה קובע בית המשפט. עורכי דין רבים מתלוננים כי בתי המשפט מחלקים את הבונבוניירה הזו לקבוצה מצומצמת של עורכי דין הידועים כמקורבים לשופטים שעוסקים בנושא.


למפרקי קלאבמרקט מינה בית המשפט, השופטת המחוזית ורדה אלשיך, שני מיוחסים: עו"ד שלמה נס ורואה חשבון גבי טרבלסי. כמובן שזה אך מקרה שאשתו של שלמה נס, ד"ר לאה נס, היתה חברת כנסת מטעם הליכוד בכנסת הקודמת, וגם בבחירות האחרונות הוצבה ברשימת הליכוד אבל לא נבחרה.


בימים אלה הגישו נס וטרבלסי לבית המשפט את תביעות השכר שלהם בגין עבודתם בקלאבמרקט.


תחזיקו חזק את הכיסא: הם תובעים שכר בסך 52 מיליון שקל על עבודה שפרק הזמן שלה פחות משנה. מאיפה הם לקחו את הסכום הדימיוני והחצוף הזה? גם אם נניח שכל עובדי המשרד עבדו 24 שעות ברציפות, לא ישנו ואכלו חטיף מהיר בלבד, גם אז 52 מיליון שקל הם הפרזה פראית. השופטת ורדה אלשיך לא זרקה אותם מכל המדרגות. היא הודיעה שתדון ותבחן ובינתיים אישרה להם דמי קדימה על החשבון בסך 4 מיליון שקל. שיהיה קצת בשביל לנגב חומוס ומנה פלאפל.


רק באווירה המופקרת של קפיטליזם מושחת ורקוב נוסח ישראל, מרשים לעצמם אנשים מהעשירון הגבוה לבוא בדרישות משולחות רסן כאלה, שעה ששתי דקות מבית המשפט גרות משפחות שאין להן כסף לקנות לילדים מחברות וספרים לקראת פתיחת שנת הלימודים והמקרר עומד כמעט ריק.


כתבתי לשופטת ורדה אלשיך, שאם תאשר את דרישות השכר הנבזיות של עו"ד נס ורואה חשבון טרבלסי, או אפילו מחציתו, אפנה ליועץ המשפטי כדי שיבדוק האם הגברת מקבלת שוחד, שהרי שופט תבוני שלא מכר את נשמתו להון, לא יעלה על דעתו לאשר שכר מטורף כזה. הצעתי לה שהמפרקים הנכבדים יסתפקו ב-4 מיליון שכבר אישרה, שגם זה יותר מדי, ובכך לסגור עניין.


להלן מכתב ששלחתי לשר הביטחון


לכבוד עמיר פרץ
שר הביטחון (בינתיים)
ויו"ר מפלגת העבודה (עדיין)
הכנסת, ירושלים


שלום רב,


אם תתקיים בישראל תחרות על אלוף האכזבות הפוליטיות, אין ספק שאתה תככב כאחד המועמדים למקום ראשון, אולי אפילו אלוף האלופים.


לקראת הבחירות האחרונות לכנסת ה-17 (שהתקיימו ב-28 במארס 2006) הצגת את עצמך כאיש השלום והתקווה החברתית. האיש שיוביל את מדינת ישראל ממדינה שוחרת מלחמות וכיבוש הנשלטת על ידי קפיטליזם פראי, נצלני ועריץ שיונק וסוחט את לשד עצמותינו הכלכליות, לעבר מדינת רווחה סוציאל-דמוקרטית שוחרת שלום המושתתת על סולידריות חברתית וחלוקה חדשה וצודקת יותר של ההכנסה הלאומית.


לא מעט אנשי שמאל שנהגו להצביע למרצ ושמאלה מחד גיסא, ומצביעי ליכוד מסורתיים משכבות המצוקה מאידך גיסא, התפתו להאמין לך והצביעו עבורך.


לא עברו אלא 4 חודשים מיום הבחירות, ואתה מתגלה כתרמית הגדולה של הבחירות, כאיש שהוליך את הבוחרים שולל.


במקום עמיר פרץ חברתי ושוחר שלום קיבלנו רוטוויילר צמא דם שוחר מלחמה פראית, בלבנון כמו גם בעזה. היו שהזהירו אותך לבל תיקח את תפקיד שר הביטחון והיו שתמכו בכך, אבל אלה גם אלה קיוו שאם נגזר שתכהן בתפקיד, תהיה הנציג הדמוקרטי של הפיקוח האזרחי על הצבא, האיש שירסן את הגנרלים במטכ"ל ובעיקר העומד בראשם, בדהירתם למלחמה; האיש שיגלה מנהיגות ומדינאות ויבלום כל ניסיון להרפתקה צבאית.


במקום זאת הפכת לנציגו של הרמטכ"ל דן חלוץ, הנושא על גבו משא כבד של פשעי מלחמה, ולשליחו בממשלה. סם המלחמה והצבאיות הילך עליך קסם. בהזיותיך ראית עצמך כנפוליאון עטור ניצחונות שזרי הדפנה יובילו אותך לכס ראש הממשלה. חלף חודש, הסם התפוגג וכמו כל ג’אנקי התעוררת למציאות מכאיבה. אולם בעוד המכור לסמים הפרטי מזיק לעצמו, לא כך איתך, שההשתעבדות לסם גרמה נזק אדיר לשני עמים, הלבנוני והישראלי. במקום שתשלוט בצבא הוא שלט בך. במקום שתעצור כל ניסיון לנצל תקרית גבול פרובוקטיבית של החיזבאללה לעילה לפתיחת מלחמה כוללת נגד לבנון, הפכת לרמקול של חלוץ ולתומך נלהב של מלחמה מיותרת, חסרת שחר, שהוכרזה כשליפה מהשרוול, ללא שיקול דעת, שלא לדבר על כך שהצבא לא היה מוכן, גם לא העורף, מלחמה שנוהלה ברשלנות פושעת. במקום להיות נושא הדגל של ישראל הענייה, הפכת למי שעושק אותה; במקום להיות איש שלום הפכת למי שמצהיר הצהרות שחצניות כמו "נסראללה לא ישכח מיהו עמיר פרץ" (לאור תוצאות המלחמה התהפכו היוצרות ועתה פרץ לא ישכח מיהו נסראללה) ושיחררת את הצבא ממגבלות של פגיעה באוכלוסייה אזרחית (אין יותר אבחנה בין "אוכלוסייה מעורבת ולא מעורבת"). אתה נושא יחד עם הרמטכ"ל חלוץ וראש הממשלה אולמרט באחריות לפשעי המלחמה שצבא הפלישה הישראלי ביצע בלבנון, בעיקר הפגיעות המכוונות באוכלוסייה אזרחית. אבל לא נשכח גם את הפשע האקולוגי של זיהום חופי לבנון בגין הפצצת מאגרי דלק שלא היה להם כל קשר עם החיזבאללה. פשוט ענישה קולקטיבית של העם בלבנון. באחת, הפכת לפושע מלחמה.


אימצת אופני חשיבה וענישה המזכירים את הכובש הגרמני במלחמת העולם השנייה שמחק כפרים, כמו לידיצ’ה בצ’כיה ואוראדור בצרפת. אישרת לחיל האוויר הישראלי דפוסי פעולה דומים.


הוכחת שוב את אמיתות הכלל כי מי שפושע נגד עמים אחרים, סופו שפושע גם נגד בני עמו. הדבר בא לידי ביטוי כאשר מילאת את תפקיד המנוע הראשי שדחף את הממשלה לאשר את הרחבת הפעולה הקרקעית, סמוך להחלטת האו"ם על הפסקת אש. אותו מהלך קרקעי, שבוצע כאשר ההחלטה על הפסקת האש במועצת הביטחון כבר התקבלה, גבתה 33 חיילים הרוגים ועוד עשרות פצועים. היו מי שהזהירו אותך לבל תאשר את המהלך, שאין בו טעם ותכלית שהרי הנסיגה כבר בפתח, מדוע לסכן חיי חיילים על פעולת סרק, אבל אטמת אוזניך כי היית ממוקד רק על דן חלוץ. במקום לשמור על חיי החיילים, תרמת להפקרתם, זהו פשע בלתי נסלח כלפי עמך בכלל, והמשפחות השכולות בפרט.


מה עושים איתך עמיר פרץ? אחת האפשרויות, כמי שאחראי לאובדן חייהם של אלפי בני אדם חפים מפשע, אימוץ מנהג יפני עתיק, חרקירי, שמנהיגים כושלים עשו בו שימוש. אינני ממליץ על כך כי אני מתנגד לעונש מוות. אפשרות אחרת היא לעשות בך מה שעשית לחברי פרלמנט ושרים בממשלה הפלסטינית – לחטוף ולכלוא בלי משפט. אני מניח (על פי הסתברות סטטיסטית) כי מקרב המתנגדים למדיניותך יש בישראל וגם בחו"ל די והותר בוגרי יחידות מיוחדות מהצבא והמשטרה שהוכשרו לחטוף בני אדם והם יוכלו להתגבר ללא קושי על שומריך מהשב"כ ולכלוא אותך. לא אמליץ על כך כי גם אצל האנשים הכי מקצועיים יכולה לקרות תקלה שתעלה בחיי אדם. נותרה הדרך השלישית, לאתר אותך באחד מביקוריך בחו"ל (אפשר להמתין עד לאחר פיטוריך או התפטרותך עקב כישלונך המהדהד, שאז כבר לא תלווה על ידי שומרי ראש), לבצע בך מעצר בידי אזרח, פעולה חוקית כלפיי מי שחשוד בביצוע פשעי מלחמה, ולמסור אותך לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, שם תעמוד למשפט בדומה לפושעי מלחמה מסרביה, קרואטיה ורואנדה.


גדעון ספירו

תגובות
נושאים: מאמרים

63 תגובות

  1. מיכאל לנועה: שמחת ל"ג בעומר הגיב:

    — קישור —

    — קישור —

    — קישור —

    הורי ומכיריהם (הנימצאים בארץ משנות ה-20) מספרים שהנוהג היה רווח עוד בילדותם (אימי כילדה היתה אוספת ומצילה חתולים נטושים. כיום, מדי לילה בחצות, עדיין הורי הקשישים נוהגים לרדת לחצר ולהאכיל חתולים), ומזכירים כקוריוז קצת מצמרר פרופסור לרפואה, שקנה לו לימים שם עולמי, שבילדותו בשנות ה-30 קנה לו שם בתל אביב הקטנה בהשלכת חתולים למדורה.

    יפה שניזכרת בטבח שיירת הדסה, אך מה שאת כותבת כמסקנה מכך, דומה שהוצאת מהשרוול…

  2. סווטלנה אללויובה הגיב:

    נדז’דה??? זו את?? אשתו של… ?

  3. יוסף – על התגובות בעניין לוחמה ביולוגים ציונית הגיב:

    אני מוכרח להודות שאני מוכה תדהמה לנוכח תגובותיהם של מיכאל שרון, חוליו, ועוד.

    הדעה הרווחת כאן היא שנאשם הוא אשם כל עוד לא הוכחה חפותו, והנאשם כמובן הוא הציונות וישראל.
    ראו לאיזה אבסורד הגיע הדיון:
    חוליו טוען "ואף על פי כן, ישראל כן הרעילה בארות וכן השתמשה בנשק ביולוגי במלחמתה בפלסטינים",
    זאת אומרת שחוליו מ’ החליט שהיתה הרעלת בארות ויהי מה, וגם אם אין שום הוכחה מוצקה ורצינית הוא עדיין יאמר "אף על פי כן" וימשיך לנסות לשכנע.

    מיכאל שרון נוקט בגישה שונה, הוא מסביר לנו בפרוטרוט איך השטן משכנע את כולם שהוא לא קיים, ואיך יתכן בצורה היפוטתית ולחלוטין שישראל אכן הרעילה:
    "דווקא משום כך עשויים כן לנקוט במעשים מסמרי שיער שאין להעלותם על הדעת…"
    "האם זה כה בלתי סביר שקבוצת פרופסורים מהחוג בביוכימייה בהר הצופים, למשל…"
    " וכי באקלים הזה, בו דם ערבי חשוב פחות מדם לטאה, לא יכולים כמה חיילים צעירים, סטודנטים נניח לרפואה או לרוקחות או ביוכימייה, שלא מזמן גוייסו, להביא איתם ציאניד "להראות לחבר’ה איך העסק עובד על ערבים"?… "
    על זה אומרים בעברית "אורבא פרח" – הכל נסמך על "אילו" ו"נניח".
    ואני שןאל – האם אנשים רציניים אנחנו?

    ולסיום אותו מגיב עם אותה הוכחה חותכת על "חיילי צה"ל עם מימיה שהכילה חידקים", שנשפטו ונתלו בעזה.
    ואני רק חושב על אותם שני חיילים אומללים שזכו ל"משפט צדק",
    המימיות שלהם בוודאי נבדקו כהלכה במעבדה ע"י כימאים עזתיים, וחיידקי הטיפוס זוהו בוודאות… בעזה של שנת 48!
    הם אמנם היו חיילים, אבל במקרה הזה ניתן בהחלט להכיל את הטענה "הרצחת וגם ירשת":
    גם הוציאו אותם להורג ללא משפט וגם עשו הון פוליטי עתידי (עניין "הרעלה") שבא לידי ביטוי בשרשור התגובות הזה.

    Arrest my case

  4. אירית מ. לגרמניה הגיב:

    מקוה שאת אכן יכולה לקרוא את דברי…

    באיזה חוצפה את כותבת באתר העברי הזה בגרמנית? אינני יודעת שפה זו וגם אין לי כל כוונה ללמוד אותה. האם את מעלה על דעתך שהייתי כותבת באיזשהו אתר גרמני הודעות בעברית והן לא היו מוסרות ע"י המערכת?

    ברור שאת מבינה עברית ומעורה היטב בנעשה כאן. אין כל הצדקה טכנית או מעשית שלא תוכלי לכתוב בעברית, אם רק תרצי. רק בעברית! אנגלית גם לא.

  5. גדעון ספירו הגיב:

    לאירית ולכל התוהים,
    הכותבת (יכול להיות גם כותב) תחת השם "גרמניה", תרגמה באופן חלקי ובגרמנית לא הכי משובחת חלקי רשימות שכתב הנרי (המוכר לכולנו מתגובותיו באנגלית) באתרים אחרים.
    הנרי הביע את מחאתו על הפלאגיאט בדוא"ל אליי (כמי שקורא גרמנית) ולחברי המערכת. בניגוד לאירית אין לי בעייה עם מי שרוצה לכתוב בגרמנית לאתר עברי. זו שפה עשירה שהביאה לעולם כמה משיאי התרבות, שלא לדבר על היהודים הרבים, אנשי רוח מהמעלה הראשונה שכתבו בגרמנית. (השפה אינה אשמה בשואה, שהרי הגרמנית היתה קיימת זמן רב לפניה).
    הבעייה שצריכה להטריד את הגמניה, היא, שכמעט אף אחד מהכותבים והגולשים אינו דובר וקורא את השפה ולכן היא מבמזבזת את מאמציה לריק.
    רצוי גם, אם היא מבקשת לכתוב, שלא תעתיק דברי אחרים אלא תתרום מפרי עטה ובשפה שמרביתנו יכולים לקרוא.

  6. Henry Lowi הגיב:

    יורם, להנרי מקנדה
    נא תגובתך בקשר לטענות נדז’דה על פשעי לוחמה ביולוגית כנגד ילידי יבשת אמריקה ע"י הקולוניזטורים ומה אתה עושה בנדון כיום.

    For anyone who wants to research First Nations issues in Canada, I recommend that you start with the site of the Assembly of First Nations
    at
    — קישור —

    It would also be a good idea to read the report of the Royal Commission on Aboriginal Peoples, at
    — קישור —

    Unfortunately, this material is unavailable in Hebrew. So, anyone who reads only Hebrew will, regrettably, not be able to read it.

    There is much excellent literature in the Hebrew language, but not on this topic.

  7. Michael Sharon: The "German" text here הגיב:

    Following the e-mail of Henry to me and other recepient, warning that this is low level plagiarism of his texts, and considering the fact that this German" text is inserted "out of the blue" with no relevance to the dialogue here, one may assume that this is a brutal and misleading provocation by some evil factor , leaning on the Israeli often straight-forward and prevalent association between "German" which was used as a nick here… and Nazism

    If I am mistaken, Please accept my appology, yet be aware that this posting as it appears, gives place for misunderstanding

  8. מיכאל: גרמנייה או "שייקה המסריח"? הגיב:

    נכתב כתגובה למחאתו של הנרי בדוא"ל אלי, ולהודעתו של ספירו כאן. ואת, "גרמניה" יקרה, באם טעיתי וחטאתי בדברי, קבלי את התנצלותי הכנה. מדובר בהשערה סבירה בלבד, המועדת לטעות. אבל הביני שהאקט שלך, גם אם הוא כנה במהותו, נותן מקום לאי הבנות
    __________

    הנרי היקר,

    נראה בסבירות לא נמוכה שמדובר בפרובוקצייה, בחבלה רב תכליתית הנראית כבעלת קורטוב של לוחמה פסיכולוגית: הן לתת לך תחושה מצוקתית לא נוחה, כפי שחש כל אדם יוצר, משקיע עמל בעל יושרה שעושים פלגיאריזם על דבריו, המעמיקה עוד יותר כשהפלגיאריזם גס, במצח נחושה, ועוד מראה שהמפלגייר לא הישקיע עבודה כלל.

    בנוסף, ההטלאה הגסה מעמיקה את תחושת חוסר האחריות.

    בנוסף, הכינוי הפרובוקטיבי "הגרמנייה" ללא מידע נוסף (וכי היא לא יכלה לכתוב שם), נועד כביכול לפנות לאסוסיאציות השגורות בישראל, של משהו הכרוך אסוסיאטיבית בנאציזם, כאילו האתר הזה משמש במה לעוכרי ישראל. בין אם תרצה ובין אם לא, אלה אסוסיאציות מיידיות רווחות בישראל, שנידרשת השקעה מילולית ושיכנועית חוזרת ונישנית, כדי להקל את פגיעתן.

    מדובר בפרובוקצייה מתוחכמת משהו, כזאת שנותנת גם תחושת דיסאוריינטציה, "בנוסח, מה העניין כאן לכל הרוחות". ולפחות מעסיקה לרגע וגוזלת קשב. מדובר ככל הסביר בטפילי אינטרנט (ובקטגוריה זו אני כולל כל התערבות טפילית, כולל כזו של מישהו מהמוסד או מהשב"כ, איש ימין (כולל נאונאצי משועמם בבלגיה, נניח), או איש שמאל בעל אתר מתחרה או גישות מתחרות,

    מיכאל

  9. יוסף למיכאל – מספר דברים הגיב:

    אדם הוא חף מפשע עד שהוכחה אשמתו,
    אצלך הוא אשם כל עוד יש סבירות כלשהי שהוא אכן פשע.
    ושוב אתה "מרחיק עדותך" לשואה, לפינושה בצ’ילה ולשיקספיר. וכל זאת למה? בכדי להראות שיש מקרים בהם שמץ של שמועה התברר כדבר אמיתי ולכן אולי ישראל הרעילה פלסטינים.
    אבל כל זה עדיין בגדר "אולי", אפילו הייתי אומר שזה בגדר משאלת לב של מספר אנשים שרוצים לקפוץ כמוצאי שלל רב ולאמר "אמרנו לכם!".

    ותשאל מהיכן האנטגוניזם שלי?
    בדיוק מהמקום הזה בו נמצאים אנשים כמו תאודור כץ עם עבודת ה"מחקר" שלו על "הטבח" בטנטורה ב-48, שהחליט מראש מה תהיינה המסקנות של מחקרו ורק אז ניגש לחקור.

    כפי שאמרתי – עניין ההרעלה מריח למרחוק כמו שילוב של עלילת דם עם משאלת לב, ולראיה כל העדויות כמו אותה כתבה שרלטנית בעיתון הערבי עם תמונה של בית בנס-ציונה בו הייתה המעבדה הציונית לרעלים!
    או אותו סיפור של שני חיילים ישראלים שהוצאו להורג ללא משפט (אגב – זו הודאה בפשע מלחמה) עם אותה טענה תמוהה על חיידקים במימיות שלהם.
    שלא לדבר על המגיב חוליו מ’ שהודיע קבל עם ועדה שכלום לא ישנה את דעתו ובעצם הודה שאין בכלל צורך בעדויות.

  10. רגע, ספירו הגיב:

    על כל שפה היא עשירה, ואין פה שום קשר לשואה.
    מי שמגיב באתר עברי – שיגיב בשפה שבה כולם מדברים ואותה כולם קוראים.

    אני לא אגיב בעברית באתר גרמני או צרפתי, ולא ברור לי למה מי שמגיב בשפה שאותה דוברים אחד מ-20 כאן, עושה זאת.

  11. יוסף למיכאל הגיב:

    עם כל הכבוד לפינושה בצ’ילה ולשיקספיר,
    הדבר היחיד אותו אתה מראה הוא
    שמה שנראה לא סביר אכן יכול לקרות!
    זהו.

    וכך, מגובה ב"ראיות" חלשות ביותר ועוד תאוריה בדבר זה ש"הכל יכול להיות נכון" אתה מנסה לבנות קייס מוצק שישכנע אנשים אינטיליגנטים.

    לצערי תצטרך לעבוד קצת יותר קשה מזה, או פשוט לנסות להמציא עלילת דם אחרת דוגמת הטבח בטנטורה (ע"פ תאודור כץ).

  12. יורם מר-חיים, לוחמה ביולוגית באמריקה הגיב:

    תודה להנרי על הקישורים.

    ומה בדבר החלק השני של השאלה? (מה אתה עושה בנידון בפועל כקנדי בן קנדי תושב קנדה).

  13. קורין, על הסחת הדעת הגיב:

    השאלה אינה מה עושה הנרי לגבי רצח ונישול שבוצעו לפני 200 שנה ויותר, אלא מה עושים לגבי רצח ונישול של מאות אלפי ערבים/שחורים/מוסלמים בידי מוסלמים אחרים המתבצע כיום בסודאן ובתוניסיה.

    למרות שמבחינה מספרית העניין הפלסטיני הינו טיפה בים המוות של עשרות השנים האחרונות, כל השמאל בעולם מתרכז דווקא בו, כדי שלא להתנגח בלאומנות הערבית/מוסלמית ולהמשיך "לזרום" איתה. וכי מה יותר טוב מלנגח את ישראל והציונות בכל מקום אפשרי?

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים