"אנו רוצים לשנות מן היסוד את ההגדרה המקובלת של המושג פיתוח", כך אומר בראיון פרופ’ וואנג הואי, מרצה וחוקר באוניברסיטת קינשואה שבבייג’ינג. פרופ’ הואי, החוקר את תולדות הרעיונות והמשמש כעורך ראשי של כתב העת "דושו" (לקרוא), נמנה עם ראשי ה"שמאל החדש" הסיני הקשור לתנועה נגד הגלובליזציה ברחבי העולם.
ש. מהי בדיוק הביקורת שלך לפיתוח המדינה, כפי שמבינים אותו בסין?
ת. אינני מותח ביקורת ברצון לפתח את סין, כי הפיתוח מאפשר לצמצם את העוני ולקדם את החברה. אני מותח ביקורת על העמקת הפערים שהיא תולדה של הפיתוח כפי שנעשה בסין ועל השלכותיו: בזבוז משאבי הטבע, זיהום האוויר הגובר… הזרם בסין המוגדר כ"שמאל חדש" מותח ביקורת נוקבת להגדרה המקובלת למושג פיתוח לפיו פיתוח נמדד אך ורק על ידי גידול התוצר. עבורנו פיתוח איננו רק גידול התוצר. צריך להוסיף מדדים נוספים כגון רמת החינוך, הרחבת שירותי הבריאות, שמירת הסביבה וקידום הצדק החברתי. הממשלה הסינית נסוגה מתחומי פעילות רבים לטובת האינטרסים הפרטיים וכך החינוך והבריאות היו לסחורה. הפרטת מפעלים ונותני שירותים לטובת קבוצות של בעלי ההון פוגעת באינטרסים של רוב העם הסיני…
ש. … בעלי הון בסין?
ת. בהחלט. מדובר על קבוצות שיש להן אינטרסים כלכליים במגזר הפרטי וגם קבוצות לחץ במנגנוני המדינה. כך הם מסוגלים לנכס לעצמם משאבים שבידי המדינה וגם להשפיע על הצעדים שננקטים על ידי הממשלה, לטובתם כמובן. שילובה של סין בגלובליזציה רק האיצה תהליכים אלה. המפלגה בניסיונה לשים קץ לריכוז העושר בידיים מעטות, פועלת רבות בקרב שכבות הביניים ובעלי המקצועות החופשיים שנהנו רבות מהרפורמות הכלכליות של העשורים האחרונים. הבעיה היא שכך המפלגה מאבדת את הבסיס החברתי שלה. העובדים והאיכרים, שפעם עמדו במרכז העשייה השלטונית, מאבדים את מרכזיותם לטובת שכבות שפעם דוכאו על ידי המדינה. כידוע, על פי שינוי בתקנון שנעשה בוועידה האחרונה של המפלגה הקומוניסטית הסינית, גם "יזמים פטריוטים" יכולים לפעול במסגרתה. הכניסה של "יזמים" אלה, מעסיקים קפיטליסטים לכל דבר, לשורות המפלגה – היא הרסנית. זו מפלגה גדולה ולה 70 מיליון חברים. אבל ההרכב החברתי שלה הולך ומשתנה. היא לא מייצגת רק את המעמדות המנוצלים. היא הופכת למפלגה של אליטות חברתיות ומספר הפעילים שהם עובדים או איכרים הולך ופוחת. באסיפות העם (הפרלמנטים) המחוזיות המצב הוא גרוע הרבה יותר. באסיפת העם של מחוז הביי (Hebei) שנערכה באחרונה, התגלה לעיני רבים שלא נותר אף חבר פרלמנט שהוא פועל או איכר. והשאלה הנשאלת היא: איך יתכן שמפלגה המגדירה את עצמה קומוניסטית אינה מגייסת, קולטת ומקדמת פעילים שהם פועלים או איכרים? זו פצצת זמן פוליטית, כי נטישת הבסיס החברתי של המפלגה פירושה רכישת בסיס חברתי שונה, שאינו נמנה עם רוב רובה של אוכלוסיית המדינה! בעבר טענו דוברי המפלגה כי הרפורמות מהוות את "השלב הראשון לקראת מעבר לסוציאליזם". עתה, חדלו מלהשמיע טענה זו ולדעתי אין זה מקרי.
ש. יתכן וסין נאלצת להתמודד, כמו מדינות רבות אחרות, עם תכתיבי הגלובליזציה?
ת. הקפיטליזם הבינלאומי משחק תפקיד יותר ויותר חשוב במשק הסיני. תאגידים סינים רבים נרכשו על ידי חברות רב-לאומיות. יחד עם זאת, המדינה והממשלה יש להם תפקיד מרכזי במשק ובחברה. המצב שנוצר רק מגביר את הוויכוח על דרכה של סין. יש הטוענים שיש להתמיד בדרך של העמקת הקשר בין המדינה לבין הכוחות הקפיטליסטים. יש קולות רבים המתנגדים לכך. עובדתית, לאחר 1989 השיח הניאו-ליברלי היה לשיח הגמוני המנסה לחסום כל ויכוח סביב שאלות החברה והכלכלה. כניסת סין לארגון הסחר העולמי (WTO) היה השלב האחרון באסטרטגיה של הידוק הקשר עם הקפיטליזם העולמי. הסכמי סחר נחתמו גם עם ארה"ב. התנאים לכניסת סין לארגון הסחר וסעיפים שונים בהסכמי הסחר עם ארה"ב הם הם האחראים למשבר הפוקד את האוכלוסייה הכפרית והמשק הכפרי הסיני. אנו התרענו נגד התלות הגוברת של הכלכלה הסינית בארה"ב. תלות זו מחלישה את סין וגם מונעת קשרים שוויוניים יותר עם חלקים אחרים של העולם.
ש. הניאו-ליברלים מאשימים את אנשי השמאל החדש שהם מהווים לא יותר מקבוצת תמיכה שבסיסה הרעיוני הוא הגעגועים למאו. איך אתה רואה זאת?
ת. מזה כעשור המתנגדים לעמדות השמאל החדש מגדירים אותנו בצורה כזו. יש לציין שהמושג "שמאל" הפך בסין לכינוי שלילי. להגדיר חוקר או פעיל כ"שמאלי" פירוש הדבר שהוא מצדד ב"מהפכה תרבותית" חדשה או שהוא מעוניין לשלוח את כל אנשי הרוח לעבוד באזורי הספר כדי "לחנך אותם מחדש". אנו מגדירים את עצמנו כ"אנשי רוח ביקורתיים". אנו לא מתנגדים להעמקת הקשרים עם העולם. אנו מתנגדים להעמקת הקשרים במסגרת הגלובליזציה הקפיטליסטית, אנו מתנגדים לדיקטטורה של ההון הפיננסי בעולם ולהעמקת הפערים בין הצפון לדרום. ארגון הסחר העולמי לא מהווה בעיה. הבעיה היא שחברות בארגון זה, הדוגל בקידום הגלובליזציה הקפיטליסטית, פירושה העמקת פערים בתוך סין ומחוצה לה. בעת הכניסה של סין לארגון הסחר העולמי נערך ויכוח נוקב, אבל הקול השולט היה קולם של הניאו-ליברלים. כל מי שהתנגד לכניסת סין לארגון הסחר כונה "שמרן" או "שמאלני".
ש. נוצר הרושם שהנהגת סין החדשה מודעת היטב להעמקת הפערים החברתיים, שהיא רוצה לעשות מעשה ושגם בתוכה קיימים חילוקי דעות לא מעטים. האם אתה סבור כך?
ת. תיאור המצב הוא נכון. מה שלא ברור הוא מהם יחסי הכוחות בתוך הממשלה והמפלגה. קיימות סתירות פוליטיות ורעיוניות רבות בין מנגנון המדינה לבין המפלגה, קיימים חילוקי דעות בין הממשל המרכזי לבין הממשלים במחוזות ויש גם עמדות שונות בין מוסדות שלטון הרבים. הממשלה איננה הומוגנית ואינה מאוחדת. אין ספק שבמפלגה ישנה קבוצה הדוגלת בניאו-ליברליזם, אבל יש לה גם מתנגדים רבים.
ש. דוברי הממשלה שבים ומדגישים ש"יש לפתח את סין". איך אתה יכול להציב את הוויכוח העכשווי בהקשרו ההיסטורי?
ת. מבחינה היסטורית התנועה הקומוניסטית הסינית דגלה בהתנגדות ובפיתוח. התנגדות לסדר החברתי הקיים ופיתוח על בסיס עקרונות סוציאליסטיים. אנו צריכים עכשיו לבחון את דרכה ההיסטורית של סין על מנת לפתחה תוך העמקת הדמוקרטיה והצדק החברתי. חלקים מהעם התנגדו לתכנון המרכזי הנוקשה. אבל כתוצאה מנטישת התכנון המרכזי הנוקשה בשנות ה-70 של המאה הקודמת העמיקו הפערים החברתיים. השמאל החדש סבור שלא ניתן לשוב אחורה, אל התכנון של שנות ה-50 וה-60, אבל שכלכלת השוק איננה הפתרון. השוק מהווה דווקא בעיה. אחת ההצעות שלנו היא לבחון את הבעלות הממלכתית של אמצעי הייצור. בתאגידים שבבעלות המדינה לעובדים אין קול. כמובן שקיימים איגודים מקצועיים, אבל לעובדים נשללו זכויות ברמת הארגון והניהול. יש לתת לעובדים יותר כוח ברמות התכנון, ארגון, הייצור והניהול. מול קשיי התאגידים, הממשלה מציעה לקדם את ההפרטה. אנו שוללים זאת. יש לתת את הכוח לעובדים. לצערנו, הדור שגדל לאחר מהפכת התרבות חונך על היסוד הרעיוני כי ה"קידמה היא המערב" וש"ארה"ב צועדת בראש הקידמה". אנו מצדדים בקידמה, אבל אנו שוללים את הדגם הקפיטליסטי האמריקאי.
ש. לא פעם מאשימים את אנשי הרוח הסיני שאין להם קשרים עם העובדים והאיכרים. האם זה נכון?
ת. זה לא נכון בכל הנוגע לאנשי השמאל החדש. אנו מקיימים קשרים מאוד קרובים עם איכרים ותנועות איכרים. כמובן אין אנו עומדים בראש הפגנות או מרידות של איכרים, כי זהו תפקידם ואין זה תפקידנו, אבל אנו תומכים בהם ואף הקמנו יחד עמם קומונות אלטרנטיביות בכ-100 כפרים. אנו גם מנסים להקים ארגוני איכרים לוחמנים ולגייס את האיכרים השכירים לאיגודים המקצועיים.
ש. האם יש ערך למושג דמוקרטיה בקרב אנשי השמאל החדש?
ת. עבורנו המושג דמוקרטיה הוא רחב יותר ממה שהניאו-ליברלים מציעים. דמוקרטיה איננה הזכות לבחור מוצר א’ במקום מוצר ב’. אנו דוגלים בדמוקרטיה חברתית: העצמת התארגנויות חברתיות ואזרחיות, הרחבת מדינת הרווחה, קידום הצדק החברתי. זו הדמוקרטיה השוויונית. אם כי המושג שוויון כעת הוא לא אופנתי בסין. אנו מתנגדים לדמוקרטיה של המעטים על חשבון זכויות הרוב.
