כל כך מעט גיבורים יש לנו! – לא מעט ישראלים מדברים, אבל מעטים מאוד הם העושים. טלי פחימה קמה ועשתה מעשה – היא החליטה להגן בגופה על איש צעיר שחייו היו בסכנה כיוון שהיה על הכוונת המפורשת של כוחות הביטחון הישראליים. ולא רק עליו ניסתה להגן, אלא גם על משפחתו הקטנה. על מעשה זה נשפטה ונכלאה, אם כי האיש עליו הגנה כבר אינו ברשימת המבוקשים.
לא אכנס לכל הפרשה, המוכרת היטב לקוראים. אסתפק בדברים על סירובה של המערכת המשפטית לשחרר את טלי אחרי שישבה בכלא שנתיים תמימות, חלק ניכר מן הזמן בבידוד. ניכוי שליש מתקופת המאסר אינו טובה שעושים לאסיר, כי אם נוהג שיש בו היגיון. רוב האנשים הנשלחים לכלא אינם מה שקוראים בישראל "אסירים ביטחוניים" – שרובם המכריע פלסטינים הנאבקים נגד הכיבוש והדיכוי – כי אם אנשים שהורשעו בעבירות פליליות. הנוהג לשחרר אסירים אחרי שריצו שני-שלישים מעונש המאסר מבוסס על שיקולים חברתיים הגיוניים למדי. השיקול הוא שאדם שישב בכלא זמן רב אפשר שלמד לקח ויש סיכוי שלא ישוב לסורו. אם התנהגותו בכלא לא הצביעה על אישיות אלימה והתירה את האפשרות שהאדם יישתקם אחרי צאתו מבית הסוהר ושוב לא יהווה סכנה לחברה, מן הראוי להוציאו לחופשי. כמובן שאם יחזור לסורו, יהיה עליו לרצות גם את התקופה שנוכתה מעונשו.
טלי פחימה לא היתה עבריינית ולא היוותה שום סיכון לחברה, כפי שהתברר היטב במשפטה. כליאתה היתה תוצאה של הסכם בינה לבין המערכת המשפטית – היא הודתה בעבירות שיוחסו לה ובתמורה לא האשימוה בעבירות חמורות יותר. לא אתייחס כאן לפארסה המשפטית הזאת – שפגעה לא רק בשכל הישר, אלא גם בתשתית המוסרית של המשפט – כי אם רק לעצם העניין שלפנינו. נאמר שטלי לא תשתחרר בימים אלה ותרצה עוד שלושה חודשי מאסר, ומדוע? – לא מפני שהיא עדיין מהווה סכנה לחברה, כי אם מפני ש"התחצפה לסוהרות".
האם באמת רגישותן ועצביהן העדינים של הסוהרות הם בסיס לגיטימי לענישה? האם יש בדברים שאמרה להן טלי פחימה כדי לקעקע את עקרונות הנוהג של ניכוי שליש מזמן המאסר? מי הן הגברות האלה שהפגיעה המילולית בכבודן שווה חודשי מאסר? האם אדם שייתחצף אלי, למשל, או אפילו לשופט/ת, או אפילו – רחמנא ליצלן – לנשיא המדינה, יצטרך לרצות חודשים בכלא? באיזו מין חברה אנו חיים שכבודם של אנשים מסוימים חשוב יותר מחירותם של אזרחים?
לפני יותר מעשרים שנה אמר לי השופט חיים כהן, סגן-נשיא בית המשפט העליון בישראל, שבחוק הישראלי יש רק עונש אחד, והוא מאסר, כלומר, שלילת חירות. אין עונש מוות (חוץ מאשר על הנאצים ועוזריהם, וזה יושם רק פעם אחת), אין עבודת פרך או עינויים. גם ההחזקה בצינוק או בבידוד מותרת רק לזמן מוגבל ובנסיבות מאוד ספציפיות. אבל כל הכללים הללו נשברים כאשר מדובר במקרים "ביטחוניים", כי אז מותר להוציא להורג – קוראים לזה "לחסל" – בלי לבזבז זמן ואנרגיה על העמדה לדין, מותר לענות, מותר להחזיק בבידוד שנים על שנים (כפי שעשו למרדכי וענונו), ומותר לשלול את החירות מסיבות קטנוניות ומגוחכות.
השופטים בישראל יודעים זאת היטב, אבל הם ממשיכים להעמיד פנים שאנחנו "מדינת חוק". ברגע שהם שומעים את המלה "ביטחון" הם מפקידים את חוט השדרה שלהם במלתחה והופכים לחותמת גומי. מה שקרה עכשיו לטלי פחימה דומה להפליא למצבו של מרדכי וענונו, החי כבר שנתיים וחצי מחוץ לכלא אבל עדיין קורבן לגחמות מרושעות של אישים מסוימים המתיימרים להגן על ביטחון המדינה. אלא שבמקרה של טלי פחימה, אין כאן אפילו טענה ביטחונית – סתם עונש על דיבורים. זה מזכיר את המשטרים הכי מכוערים בהיסטוריה, ואין צורך לפרט.
עד היום יש יחסים "תקינים" בין פעילים יהודים בשמאל הרדיקלי למדינה. שוטרים וחיילים לא יורים למוות במפגינים יהודים ואילו פעילים בשמאל הרדיקלי לא סייעו במישרין או בעקיפין להצלחתו של פיגוע בקרב אוכלוסיה אזרחית יהודית. היה מקרה של "שימוש בתשתית ה ISM" אבל גופתו של המחבל נפלטה לים. אין זה אומר שהסטטוס קוו לא יופר יום אחד ופעילות כמו של טלי פחימה כן יכולה לגרום לכך שטירוריסטים יצליחו לייצר פיגוע באמצעות הולכת שולל של פעיל יהודי מהשמאל הרדיקלי.
פעילי השמאל הרדיקלי הם בסופו של דבר אזרחי המדינה שרוצים לחיות בה ולא רוצים להיכלא בגלל הולכת שולל של טירוריסטים.
טלי פחימה, חזקי ואמצי! כולנו תומכים וכולנו מחכים בקוצר רוח ליום שבו תצאי לחירות. רוחך האמיצה לא נכנעה ולא התכופפה והכלא שבו נכלא גופך כולא את רוח סוהריך ושופטיך.
יעל ,
ל מה שאת כותבת על טלי והרבה יותר מכך הוא נכון . האופן בו מתייחסים אלייה מזכיר מדינות דיקטטוריות . דבר אחד מפריע לי בכל הקשור אלייה : היא הגנה על בחור מקסים וכריזמטי , אך האיש היה גם מתכנן פיגועים כנגד אזרחים וזה מעכיר ומטשטש קצת את השאר . גם כאשר ראיתי את הסרט עליה לאחרונה והתרגשתי והרגשתי את העוול קשה היה לי ולקבל את העובדה שהאיש עליו רצתה להגן היה טרוריסט . נכון שזה לא אומר שלמישהו במדינה יש הזכות לחסל אותו אך בכל זאת , הדבר חורה לי .
איך אדם אינטלגנטי כמוך, לא עמד על הנקודה החשובה ביותר: מזרחיותה של פחימה. כל השאר הרי באמת לא חשוב. טלי שברה את כל המסגרות וההגדרות שבחרו בשבילה כמו גם לכלל המזרחים, אנשי ההגמוניה האשכנזית.
מרוקאית,מעיירת פיתוח, שלא היתה מעולם פעילה ב"שמאל", אלא הלכה לג’נין על פי צו מצפונה בלבד.וזה הרי מנפץ לכל הגזענים את כל ההגדרות שבהן הם הגדירו את המזרחים: ימניים, שונאי ערבים,פרימיטיביים וכד’.
לדעתי כל הסיפור עם טלי פחימה מתחיל וגם מסתיים במזרחיות שלה.יש כאן נסיון, אולי לא מודע לחלוטין, לבעוט ולירוק ממש בפני הגזענות הנאלחת ששלחה את הוריה להתגורר בקוביות בטון שאינן ראויות למגורים של בהמות, ולהלחם מלחמה שאולי אינה מודעת לחלוטין בהגמוניה המאוסה.אני משוכנעת שטלי בתום מאסרה תצטרף למסגרת מזרחית-שמאלית.
יש יותר משמץ של אמת בדברייך. שימי לב איך הממסד נזהר מלגעת בנטע גולן האשכנזייה, שנזקה לישראל גדול עשרות מונים מנזקה של טלי פחימה. או מרקוס קלינברג הפולני, גדול המרגלים נגד ישראל. מאז שוחרר, הוא זכה בחירותו, ובחר לעזוב את הארץ. מדוע מרדכי ואנונו לא זכה לכך? זה, כנראה, עניין של גנים.
טלי "שייכת" לכולנו, מזרחיים ואשכנזים כאחד. אני לא מתכוון לשייכות במשמעות הראשונית כמובן, אלא כוונתי היא שהיא מופת ודוגמא לכולנו ושכולנו, שחורים ולבנים וצהובים וחומים אוהבים אותה בגלל מה שהיא: לוחמת חירות אמיצה שסיכנה את חייה והקריבה את חירותה כדי לעשות את המדינה והעולם שלנו למשהו ששווה לחיות בו. אני לא אכנס ל"רקע" הסוציואקונומי שלה כי היא באמת פרצה את תקרת הזכוכית וכמו רבים אחרים השאירה את העדתיות מאחור.
(ובעניין הצבעים, שיר של ווזוז מארץ הווזווזים, יצחק לייבוש פרץ (בערך 1860):
"אלע מענטשן זיינען ברידער/
ברוינע, געלע, שווארצע, וייסע…"
וכו’ ובעברית: כל בני האדם אחים, צהובים, חומים, שחורים ולבנים
מדינה הכולאת את טובי בניה ובנותיה, לוחמי חופש והומניסטים, כמו אייבי נתן או טלי פחימה, ובאותה עת מאפשרת לאפי איתם וערלי לב כמוהו לנבל את פיהם בראש חוצות כמו גדולי האנטישמיים – מדינה כזו (והיא נוהגת כך באופן שיטתי מאז היווסדה, שהרי אפילו יצור כמו הרב כהנא זכה להמנות על מחוקקיה ואחד כמו גנדי היה בה לאגדה!) – וכי יש לה בכלל זכות קיום???
אולי, אם יתחולל בה שינוי מאוד יסודי ובזמן היותר קרוב.
שמאל רדיקלי מזרחי ממש מסוכן למשטר.
כל מה שעבר על מרדכי ואנונו עובר עכשיו על טלי פחימה ומאותן הסיבות ואין יותר מה להוסיף.
יעל, לדעתי לא הבנת את מהות העבירה החדשה של טלי. זו אינה פגיעה בכבוד הסוהרות, אלא עבירה של אי שבירה נפשית וערכית נוכח פיתוי השחרור המוקדם. טלי פחימה נענשת עכשיו על כך שהיא ממשיכה להאמין בדרכה ולהוכיח חוסן נפשי מול משפט מכור, תנאי כליאה ופיתוי השחרור. עמוד השדרה החזק שלה ועוצמתה הנפשית הצליחו להרגיז את אנשי הממסד הכולא, ולכן היא נענשה שוב. ענישה וגמול מהסוג הזה הם אלף בית של טרור ממוסד, וטלי עוברת את זה בגאון ובעוצמה עד כה.
"יחסים תקינים בין פעילי שמאל למדינה"?
האם אותם יחסים תקינים כוללים שתי יריות בראש למפגין ישראלי? ולגמרי במקרה הוא אשכנזי ואפילו עו"ד. המאבק הפשיסטי הזה לא נוגע לשאלות של מוצא או מעמד סוציו-אקונומי אלא סתימת פיות לכל מי שלא מוכן לעצום עיניו לנוכח הפשעים שישראל מבצעת כלפי שכניה.
וטלי עצמה, האם יש לה גישה לרשת? האם קוראת היא את דברינו? האם נוכחת היא לדעת שגם בויכוח (המגוחך לטעמי) בין מי שסבורים שהיא משלמת בגלל שהיא "מזרחית" ובין הסבורים (כמוני) שזה עניין של פשיזם טהור (כלומר טמא) המתנכל לכל שואף חירות "בלי הבדל דת גזע או מין" (ציטוט מבדיחה בנגוריונית בכותר "מגילת העצמאות"), כולנו מאוחדים בברכת ישר כוח וחזקי ואמצי? והאם יש לה גם מקלדת והיא יכולה להשיב לנו?
הלוואי.
היא משלמת כי הארץ שתקה והארץ שתקה בגללשהיא מזרחית ובגלל שהיא לא עונה להגדרה של אשה חלשה, עדינה, רכה, עם פנים מחוטבות ונוגות.. במקום זה יש לה שיער קצר, מבט חודר והרבה אומץ לב… אני לא מצליחה לדמיין שמה שקרה לה היה קורה לה אם היא הייתה "כוסית תל אביבית" ענוגה אני חושבת שאז המקסימום שהיא הייתה מקבלת זה הערות ברחוב בסגנון של: מה יש ליפה כמו לחפש אצל ערבים? כמו שגלית פופוק אל קדירה הבלונדינית היפה שהתחתנה עם בחור מעזה מקבלת מהחיילים במחסום…
לצערי הרב אנו הורגלנו לקונספציה חשיבתית אחת בלבד אשר מגבילה אותנו ומשעבדת את האפשרויות שלנו לבחון דברים.
מקרה טלי פחימה הינו קלסי לשיעבוד שלנו לקטלג מצבים לשתי אופציות בלבד.
מי שרואה את עצמו משוייך לימין, מזדעק וקורה לטלי "בוגדת" ומנגד אנשי השמאל מיד מכתירים אותה ל"גיבורה". מן תסמונת עדר שרבים מאיתנו לוקים בה.
איש אינו מנסה לבחון ולבדוק את הדברים מבלי להיות מחוייב להשתייכותו העדרית והחמולתית.
טלי היא קורבן. קורבן של חשיבה ותפיסה מעוותת שלנו את המציאות. תפיסה שלא נותנת לדברים להתנתח כפי שצריך, אלא מושכת שוב לשני המקומות היחידים שאנו מאפשרים.
טלי הינה קורבן של אבסורד זה. אני לא רואה בבחורה צעירה זו בוגדת. בטח לא על סמך הראיות שהובאו לידיעתנו, אך גם לראות אותה כגיבורה אני מתקשה. היא לא יותר גיבורה מאף אדם צעיר אחר שבחר להאמין בדרכו, מתוך מניעיו האישיים ותפיסתו המתגבשת.
ברור לי שטלי משלמת מחיר אישי כבד על הנסיון של השמאל להפוך אותה לגיבורה .
בית המשפט בבואו לבחון את הדברים, מושפע מהתפיסה הציבורית וחוטא בהעצמת והחמרת מעשיה של טלי, על מנת לחנך את ההמונים מסביב.
האם ניתן לזמן את טלי למערכת ה"גדה" לומר את דברה או לכתוב מאמר?
האתר הוא גם עיתון הלא כן?
גם ז’וליאנו מר שנראה בחברתה בזמן שחרורה,נפקד מקומו בין הכותבים באתר.
טלי וז’ול: העם רוצה לשמוע אתכם,תגידו משהו,תכתבו הביתה,מתגעגעים כאן קצוות.