תקציב המדינה נתון לכאורה לפיקוח פרלמנטרי הדוק מצד הכנסת ורשויות נוספות. למעשה אין תחום פחות שקוף מתקציב המדינה. מניתוח התקציב בשלוש השנים הראשונות לאינתיפאדה (התקציבים של השנים 2001, 2002 ו-2003) עולה כי תקציבי הביטחון קוצצו ריאלית באחוזים ניכרים. כך נכתב מפורשות בספרי התקציב שהופצו על ידי משרד האוצר. אבל מבקר המדינה בדק ומצא שלמרות ההכרזה הרשמית לפיה "קוצצו תקציבי הביטחון" פעל ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, כדי להעניק תוספות ניכרות לתקציב הביטחון. כך, על פי הנתונים הרשמיים התקציב קוצץ, אך בפועל ובמהלך שלוש שנים הוא גדל בכ-20 מיליארד שקל!

שאלה נוקבת נוספת עולה מתקציב המדינה של השנה שעברה וביצועו. על פי "דו"ח מידע כספי של ממשלת ישראל ל-13 בדצמבר 2005″, שפורסם בסוף אפריל על ידי החשב הכללי באוצר, ירון זילכה, השנה נותרו בקופה עודפים בהיקף גדול ביותר: 30.5 מיליארד שקל. יותר מ-10% מהתקציב שאושר בכנסת.

קבוצה אחרת של פקידים בכירים באוצר, ובראשם הממונה על התקציבים, קובי הבר, טוענת כי אין אמת בנתונים של זילכה וכי עודפי התקציב "הם לא יותר" מ-6 מיליארד שקל. כתב "הארץ" המסקר את האוצר, מוטי בסוק, בדק ומצא כי אשתקד נרשמו עודפי תקציב של כ-18 מיליארד שקל (28 באוגוסט 2006). על פי בסוק, "בקופת המדינה ישנם עודפי ענק. כ-8 מיליארד שקל הצטברו בקופה בשל גביית יתר של מסים ותקבולי הפרטה. עוד 10 מיליארד שקל יצטברו בקופה עד סוף השנה בשל תת-ביצוע בתקציב".

פקיד בכיר א’ טוען כי בקופה יש עודפים של כ-30 מיליארד, כתב בכיר טוען כי הסכום הוא 18 מיליארד ולדברי פקיד בכיר ב’ העודפים "הם לא יותר" מ-6 מיליארד שקל? שר האוצר אברהם הירשזון מסרב בעקשנות למסור כל מידע בנושא. אז מי צודק? בכל מקרה האזרח מפסיד.

Share on Facebook