עוד אנו מחכים למשפט הבג"ץ לעתירה בעניין "ועדת וינוגרד" עוסקים שניים מחשובי העיתונים בעולם בפצצות המצרר שממשיכות לקטול בלבנון. העניין ודאי יעלה כאשמה מרכזית שבה יואשם המטכ"ל, אך בעולם לא מחכים למשפט ועדת החקירה הישראלית. בסוף השבוע התפרסמו ב"ניו יורק טיימס" וב"לה מונד" מאמרים בגנות השימוש שעשו ישראל וארה"ב בבפצצות המצרר. הניו יורק טיימס מקדיש את הכתבה ללבנון שממשיכה לסבול מפצצות המצרר. במהדורת האינטרנט גם קישור לכתבת וידאו באותו עניין. בלה מונד הכותרת היא "פצצות המצרר ממשיכות להרוג לאחר המלחמה".
שלושה נפגעים כל יום
על פי ה"ניו יורק טיימס", פצצות המצרר שזרעה ישראל בימי המלחמה האחרונים קוטלות או פוצעות מאז סוף אוגוסט שלושה בני אדם ליום. העיתון מצטט דיווחים של האו"ם שלפיהם יותר ממליון פצצות קטנות שלא התפוצצו מצויות על אדמת דרום לבנון ומחכות לקורבן.
באזור מתגוררים כ-650,000 תושבים. עד ל-28 בספטמבר נפלים של פצצות המצרר פצעו 109 בני אדם והרגו 18.
חלק מהפצצות שגודלן כגודל סוללה גדולה של פנס כיס, תלויות על ענפי עצי הזיתים או בין עלי הבננות. פצצות נמצאות גם על גגות בתים, בין ההריסות, בשדות, ליד כבישים ודרכים, וליד בתי ספר. חלקם עוד בתוך ה"רימונים" שגודלם כפחית מיץ.
מוחמד חסאן סולטאן, בן 12, תושב סוואן, הפך לקורבן של אחרי המלחמה, שנתז מנפל של פצצת מצרר פגע בצווארו ובראשו. היה זה כשעמד והסתכל על בולדוזר שניקה מטע זיתים מפצצות. הבולדוזר פגע באחד העצים ונפל של פצצת מצרר נפל מאחד הענפים.
כל הכפר היה מזוהם בנפלי פצצות מצרר מספר יוסוף פטוני שאסף את גופת הילד מוחמד. הצבא הלבנוני ממשיך לנקות את השטח, אך העבודה היא מאוד איטית.
האם השימוש בפצצות מצרר חוקי?
מומחים צבאיים טוענים שהשימוש בפצצות מצרר חוקי ויעיל. לעומתם מצטט ה"ניו יורק טיימס" ביקורת של האו"ם, אמנסטי אינטרנשונל, ו-Human Rights Watch. הטענה המרכזית שלהם היא שלא ניתן למקד את האמל"ח הזה במטרות צבאיות בלבד. העיתון מוסיף שמדאיגה העובדה שישראל השתמשה בפצצות המצרר שארה"ב סיפקה בנדיבות יתרה, דווקא בימיה האחרונים של המלחמה, כאשר התקיימו במועצת הביטחון כבר שיחות על ההחלטה לסיום הסכסוך.
הניו יורק טיימס ביקש הבהרות מישראל, אך הופנה לתשובה הרשמית הלקונית ש"כל מה שנעשה תואם את החוק הבינלאומי".
עקרון המידתיות בחוק הבינלאומי דורש שהיתרון הצבאי הצפוי מהתקיפה יהיה גדול יותר מהנזק הצפוי לאזרחים בכדי שהתקיפה תהיה חוקית. המשפט הבינלאומי אוסר על שימוש בפצצות מצרר או בפלאשטים (פצצות שיוצרות רדיוס פגיעה שהורג כל מי שנמצא בתוכו) בגלל שהנשק הזה אינו מדויק, פיזורו רחב, ולכן אינו מבחין בין לוחמים לאזרחים.
גם אחוז הנפלים הוא גבוה מאוד, והם הופכים למוקשים שמחכים לקורבנם לאחר שנגמרו הקרבות.
דיני המלחמה אמנם אינם אוסרים על השימוש בתחמושת מצרר בכל הנסיבות, אולם השימוש בתחמושת מצרר באזורים אזרחיים או בקרבתם מנוגד לאיסור על התקפות חסרות הבחנה, מכיוון שלא ניתן לכוון את כלי הנשק האלה לעבר מטרות צבאיות בלבד.
הכתבה של מירון רפופורט ב"הארץ" זוכה לציטוט ב"ניו יורק טיימס" וב"לה מונד". רפופורט כתב תחת הכותרת "מפקד יחידת רקטות: ירינו יותר ממיליון פצצות מצרר בלבנון". המפקד העיד: "מה שעשינו היה מטורף ומפלצתי… כיסינו כפרים שלמים בפצצות מצרר. ירינו 1,800 רקטות מצרר שבהם היו 1,200,000 פצצות. צה"ל עשה שימוש גם בפגזי מצרר, כך שמספר פצצות המצרר שנורו הוא אף גבוה יותר".
כתב ה"ניו יורק טיימס", מיכאל סלקמן, מספר שאזרחי לבנון שהתייאשו מקצב ניקוי הפצצות החלו "לנקות" פצצות בעצמם, ואחרים עושים זאת תמורת תשלום. רידא נור-אדין מהכפר חירבת סאלם שמצא "אוביקט שחור" בכניסה לחלקה שבבעלותו אמר כי: "האדמה זו הנפש שלי. עכשיו אני מרגיש כאילו מישהו חונק אותי". מעבר לכביש עמד חוסיין מוחמד, אב לארבעה ולא זז מביתו. הוא חיכה לצוות שעוסק בניקוי השטח. עצי הזית היו עמוסים בזיתים. אבל הוא לא העז למסוק את הפרי. "האדמה הפכה לאויב, היא מסכנת את חיי וחיי ילדי", אמר.
ישראל השתמשה בפצצות מצרר שנורו מטילים ופגזי מצרר – מבחר התוצרת של ארה"ב וישראל
ארה"ב עוד חוקרת אם ישראל עשתה שימוש (בפצצות המצרר) שנוגד את ההסכם הסודי עם ישראל, האו"ם כבר דיווח ל"ניו יורק טיימס" שהמפות שסיפקה ישראל ללבנון, על המקומות שהופצצו בפצצות מצרר הן "חסרות כל ערך".
פצצות המצרר הן בעלות שיעורי נפל ראשוני גבוהים. לפי הערכות היצרן, כ-14% יהיו נפלים. במציאות כ-40% הם נפלים שלא התפוצצו בעת הפגיעה והם עדיין "חיים" ומחכים להתפוצץ ולהרוג, ואלה מפוזרים כעת ברחבי דרום לבנון.
באיזה פצצות מדובר?
פגז ארטילריה M483 בקוטר 155 מ"מ מתוצרת ארה"ב, שמכיל 64 פצצות מסוג M42 ו-24 מסוג M46. טילי MLRS, ו-M26 שבכל אחת 644 פצצות בגודל רימון. ויש גם מה שנקרא M270 MLRS – Multiple Launch Rocket System מטול רקטות רב קני (של פצצות מצרר) ראו קישור למסמך של התעשייה הצבאית הישראלית שנועד ליצוא.
אם הסיוע לניקוי לבנון ימשיך לזרום, יידרשו לפחות עוד 15 חודשים לניקוי דרום לבנון. כרגע עסוקים 300 חיילים של צבא לבנון ועוד כ-30 קבוצות אחרות, שלכל אחת עד 30 איש, בניסיון לנקות את דרום לבנון מנפלי פצצות המצרר.
ע"פ מרכז התיאום של האו"ם שעוסק בניקוי המוקשים בלבנון, יש כ-745 מוקדים שבהם נמצאו נפלים. מתוך כמיליון הנפלים שנמצאים בשטח נוטרלו עד כה כ-4,500 נפלים.
ה"לה מונד" מאשים את ישראל בזריעת פצצות מצרר בדרום לבנון כתגובה על שישראל לא הצליחה להביס את החיזבאללה ולהפסיק את ירי הקטיושות. "זרע היום, זה יהרוג מחר", פוסק העיתון. העיתון מצטט את דיוויד שירר, מתאם העזרה ההומניטארית מטעם האו"ם שאמר: "(ישראל) השתמשה באמל"ח הזה בשעות האחרונות של המלחמה, כשהיה ברור שהאזרחים הלבנוניים שנמלטו מבתיהם יחזרו בקרוב, וירצו לעבד את אדמותיהם".
מי אשם?
האשמים הם אלו שהטילו את פצצות המצרר, הקצינים שפקדו להפציץ את לבנון בפצצות מצרר, ו"הדרגים" שאישרו את הפשע.
אך ה"לה מונד" מאשים גם את ארה"ב בהתייחסות דו-משמעית לשימוש שעשתה ישראל בפצצות המצרר שסיפקה (לארה"ב כמיליארד פצצות מצרר). בעוד אספקת מטען מסוים של פצצות מסוג אם-26 עוכב לאחר "מלחמת שלום הגליל", חזרה ארה"ב לספק את משגרי הטילים האלה לישראל ב-1988. כתב ה"לה מונד" גם חושש שארה"ב לא תאשים את ישראל בעבירות שצבא ארה"ב עצמו עבר.
במלחמת עיראק הראשונה ב-1991 הטילו האמריקאים פצצות מצרר על העיר בצרה. במלחמת קוסובו הפציץ חיל האוויר האמריקאי "בטעות" את העיר ניש בסרביה. גם באפגניסטאן השתמשו האמריקאים בפצצות מצרר (אחוז הנפלים שם היה 20%). ובפלישה האחרונה לעיראק הפציצו האמריקאים בפצצות מצרר אזורים עירוניים, למשל בבגדד.
לבסוף מציין ה"לה מונד" שלפני שלושה שבועות פסל הסנט האמריקאי הצעת חוק שנועדה להגביל את השימוש בנשק הנורא הזה. הפנטגון מצידו מסרב לשנות את מנגנון פצצת המצרר, כך שיהרוס נפלים שלא התפוצצו. הטענה כמובן היא "זה יקר מדי".
קישורים:
Israeli Bomblets Plague Lebanon
Bombes à dispersion: tuer aussi après la guerre
מפקד יחידת רקטות: ירינו יותר ממיליון פצצות מצרר בלבנון
האם לצרפת אחרי מעשיה באלג’יר יש זכות קיום!
אולי נפרק גם את אוסטרליה(אבוריגנים), ואת ניו זילנד ( מאורים) גם בהודו יש סכסוך גם אותה צריך להשמיד. גם ירדן הרגה פלסתינאים רבים בספטמבר השחור גם ואתה צריך לפרקת גם בריטניה לאחר מעשיה באירלנד. אני יודע שלא תסיכמי איתי בזה רק שלישראל לפי דעתך זכותה להתקיים זכות העם היהודי לחיות בחופש הוא תלוי אישור העולם והעולם המתחסד כמוך! מי שמך לקבוע למי ולמי לו מגיע מדינה וחירות!
למדינה שכך נוהגת, ושבמקביל מבצעת פשעים חמורים ביותר נגד פלסטינים ברצועת עזה ובגדה המערבית, האם בכלל יש לה זכות קיום?!
גדעון, ברכות על כך שלא שתקת, אלא שפרשת בפנינו את האמת בכתבה החשובה.
השימוש בפצצות המצרר היה לא אנושי, לא חוקי ולא מוסרי. מדובר בנשק אסור בהיותו נשק בלתי מבחין. ירי פצצות המצרר צפוי להרוג ילדים חפים מפשע, ולכן הוא אסור בתכלית. מדובר בעבירה של שפיכות דמים, שכל חברה אנושית תרבותית מכירה באיסור עליה. זוהי אחת מגימ"ל עבירות של ייהרג ובל יעבור, ולכן שום תירוץ צבאי לא יכשיר את השימוש בפצצות המצרר.
מדובר, איפוא, בפשע מלחמה חמור כחלק ממלחמה נפשעת ומטופשת.
בוודאי, הידוע לשמצה דן חלוץ אפילו לא חש ברעד קל כשילד לבנוני נהרג בגלל פשעו, אבל על האנושות לדאוג להעמיד לדין את איש הבליעל הזה. מדינה שחלוץ ידרוך בשטחה וייצא ממנה מבלי לעמוד לדין, כתם רובץ על מצחה.
גם ארה"ב אשמה, שהלוא היא שסיפקה את הנשק לצבא הציוני, שצפוי הוא שירצח בו ילדים.
הכותב מסכים בבירור עם קביעת הלה-מונד לפיה ישראל זרעה הפצצות בכוונה – "זרע היום, זה יהרוג מחר".
גם מתאם העזרה ההומניטארית מטעם האו"ם לא טמן ידו בצלחת כשאמר שהפצצות נועדו כבלל לפגוע בחקלאים.
מה לעשות שכל העניין מריח כמו עלילת דם?
כרגיל צה"ל מואשם בכך שהוא מכוון להרג אזרחים, מה שהוא לדעתי בפירוש לא נכון.
אכן, המגיבה ט’ – אין לה זכות קיום.
למדינה המארחת בשטחה ארגון טרור דתי-פונדמנטליסטי התוקף מדינות שכנות – לה יש זכות קיום.
ולמדינה בה יש עונש כריתת יד על גניבה – היא היא בעלת זכות הקיום
והמדינה השוללת מנשים את הזכות לנהוג(!) או אפילו להסתובב לבד ברחובות – לה, לה בטוח יש זכות קיום
ומדינה בה נעצרים הומוסקסואלים – היא ראויה וודאי להתקיים
כל שכנינו, מופת של הומניזם צרוף – מובן שלנו אין זכות קיום.
שלילת זכות הקיום ממדינת ישראל היא הצורה הפחדנית והנאלחת ביותר של אנטישמיות.
אז אתה רוצה לחיות במדינה כמו סעודיה או אירן או תימן? אני לא אומרת שאין למדינת ישראל זכות קיום. אני אומרת שאם לא נתעשת ונחדל מהגזענות והתוקפנות שלנו, לא יהיה כדאי לחיות כאן, ממש כמו שלא כדאי לחיות בסעודיה.
אך האם לסעודיה, או איראן, או תימן אין זכות קיום???
האם לגרמניה אין זכות קיום כי אי-פעם בעבר התרחשו בה זוועות כנגד היהודים??
לכל המדינות הללו יש זכות קיום – משום שלעמיהן יש זכות קיום.
המסקנה שלמדינה זו או אחרת אין זכות קיום בעקבות מדיניות פוליטית מסויימת שננקטת בה – היא גזענות!
והתורה הגזענית הזו ננקטת תמיד כנגד מדינת ישראל, דהיינו כנגד היהודים.
לעצם הכתבה – מדינת ישראל מתגוננת כנגד אוייבים מרים ביותר השואפים להשמידה.
לעיתים היא עושה זו בצורה מוסרית יותר – ולעיתים מוסרית פחות.
מבלי להמעיט בצורך לשמור על טוהר הנשק – מה שחשוב באמת הוא האם הפעולות הננקטות אסטרטגית הן צודקות או בלתי צודקות.
אילו מדינת ישראל היתה זורקת פצצות מצרר על לבנון בתקופת דין-וחשבון או ענבי-זעם הייתי קשוב הרבה יותר לטענות בכתבה, אלא שדמם של תושבי הצפון לא נשפך בוודאי מפגיעת כדורי צבא או עוגיות בוץ – אלא כתוצאה מן התוקפנות הנסראללאית הפונדמנטליסטית.
ולכן קשה לי להתרגש מההאשמות בכתבה.
אני מקווה ששלוש שנות שירות צבאי לא השפיעו עליך לרעה. פשעי מלחמה אסור לבצע. נקודה. אם אתה מצדיק את מעשי הנבלה הללו שביצענו, מה לך כי תלין על פלסטיני רמוס וגזול שמפוצץ את עצמו, עם כמה אזרחים, באוטובוס ישראלי?
ןלעניין ה"אילו" שלך, ישראל זרקה פצצות מצרר ו/או זרחן על לבנון גם במלחמת לבנון הראשונה וגם במבצע ענבי זעם.
זו נקודה שנמצאת מעבר לויכוח עם ט על זכות הקיום.
עופר
למי שמרגיש אחריות – אני מציעה שנעשה משהו להקל על המצב בשטח (וקצת על מצפוננו). ישנם ארגונים לא-ממשלתיים העוסקים בפינוי ופירוק הפצצונות בדרום לבנון ואפשר לתמוך בהם תמיכה כספית. בימים הקרובים תתפרסם (כאן ואולי גם בתקשורת) רשימה קצרה של הגופים האלה, ואפשר יהיה לגייס להם תרומות. אם נציל כמה ילדים ממוות או מפציעות קשות תהיה זו פעולת-נגד לרצחנות הישראלית שלא הצלחנו למנוע או אפילו למתן, על אף כל מחאותינו.