הַאִם לְאַחַר הֲלִיכָה אֵינְסוֹפִית
בְּדֶרֶךְ עָפָר
בֵּין מַחְסוֹם לִתְלוּלִית,
נוֹתָר מָקוֹם
לָאַהֲבָה
הַאִם לְאַחַר הַמְתָּנָה כְּפוּתָה
בַּשֶּׁמֶשׁ הַקּוֹפַחַת
בְּאֶרֶץ גְּזֵרָה וְכִסּוּפִים
בִּתְנוּחָה בִּלְתִּי רְפוּאִית בַּעֲלִיל
נוֹתָר מָקוֹם
לַתִּקְוָה
הַאִם אַחַר הַגְבָּלוֹת
מַעְגָּלִיּוֹת עַל חֹפֶשׁ הַתְּנוּעָה
רִסּוּק זְכֻיּוֹת
בְּמִתְקַן כְּלִיאָה
נוֹתָר אֲוִיר
לַנְּשָׁמָה
הַאִם אַחַר שְׁמִירָה עַל הַסֵּדֶר
בַּקָּרוּסֶלָה שֶׁל יֵאוּשׁ
בֵּין כִּבּוּשׁ לְקוֹמְמִיּוּת
נוֹתְרוּ מְחוֹזוֹת שֶׁל
אֱנוֹשִׁיּוּת
הַאִם נוֹתְרָה בָּנוּ חֶמְלָה וּצְנִיעוּת
בִּמְעַרְבֹּלֶת קִיּוּמֵנוּ
הַלָּכוּד כְּסוּמָא
בְּמַחְסוֹמֵי
צִדְקָתוֹ
תגובות
מקסים-יכולת כתיבה מובחרת, שפה נהירה ונעלה.
תודה על החויה השירית שהענקת לי.
נפלא, פשוט נפלא. לא שאני משוחד, אבל זה כ"כ יפה עם הניקוד!
[ואגב, תודה מקרב לב למערכת המקסימה, שטורחת להשאיר את פריט האספנים הזה במקום נראה לעין בדף הראשי, גם כשפריטים חדשים הרבה יותר ממנו כבר ירדו].
הנה חומר גלם לשיר אחר, בשבחי המקוומה:
— קישור —
האם זה אותו "הנרי לוי" שחור/לבן שכותב באתר?
"Anything else plays into the hands of Zionism"…
בלינק אחר ציינה המראיינת שהיא מראיינת אותו בחדר ישיבות מרווח במשרדו שבטורונטו? נראה לי שיש כאן איזושהיא שקשטושה…
פואמה נפלאה. מישהי מתנדבת להלחין? אולי ג’קו אייזנברג יעשה מזה פזמון???
והתשובה היא כנראה…. לא
מקסים! שפה נעלה ויהירה, יכולת כתיבה מובחרת.
וכל התגובות לשיר הותירו גם אותי תוהה, אפילו תוהה עוד יותר מקודם…
לרוני
נעלה ויהירה?
בטח התכוונת לנהירה…
יכולת כתיבה מובחרת, שפה נואלה ויוהרנית. פשוט… מקסים!
מקסים בפשטותו… פשוט במקסימותו…. יכולת הקלדה נאה, תמליל מאיר ונהיר!
מצטרף בחפץ לב לכל הדברים המקסימים של אחיותי ואחי ממשפחת נבון.
וכן… כמובן… תודה על החויה השירית שהענקתם לי.לפעמים ביקורת הספרות הופכת בעצמה ליצירה, ולפעמים עוד עולה עליה!
למתחזה ה"עוקצני" די מספיק,נראה אותך גבור כזה,עם תגובות כאלה,אצל ספירו למשל.חאלאס!
ובקשר לשיר עצמו:
אני חש שיש כאן שילוב זהות בין הפלסטינית במחסום,לבין המחסום-ווצ’ית.מקסים.
משירים כמו שלך תרצה שואבים כוח להמשך הדרך.
תודה אחות.
האם נותרו מקומות לאהבה, לתקוה, לנשמה?
שיר חזק המתאר את כמיהות הלב לדו קיום בין שני העמים.
כתיבה יפה מאוד.
נהנתי לקרוא
תודה
יהודית
ל"על המשמר": איך נדע שאת/ה לא המתחזה עצמו?
אם את/ה כזה/את גיבור/ה, נראה אותך כותב/ת אצל שמואל אמיר למשל. יאללה, מספיק, הבנו כבר!
חובה להנהיג באתר הזה מערכת עם לוג-אין, אחרת נמשיך להיות מוצפים בכל ההודעות הסתמיות האלו, בלי תוכן או עם תוכן מטופש או משונה… לפעמים נדמה לי שרוב התגובות הן של מתחזים!
מעתון פוליטי אני מצפה שהתגובות תהיינה פוליטיות.
יצירה ספרותית כמו זו של תרצה ראוי שהביקורת תהיה במישוריות הספרותית.
לצערי, לעתים קרובות אני עד לנחשול של תגובות, שלא ראוי לתת להם מקום ,כי הם מעלים את העתון על שרטון של רדידות.
לדבר אחר.
אתה צודק,הגזמתי.
כנראה ש"משפחת נבון" העבירה אותי על דעתי.
קסום, כואב, מלא כיסופים ונושם את ניחוחות הארץ הזאת – הבית הראשון החיה אצלי את זכרו של המשורר נתן יונתן – יש המשך לרוח הזאת, תום ילדות, תהיית נפש זכה, כשברקע ניצבת עדין האימה שללא שם.
מרשים מאוד
איזה כף לבקר שוב במחוזות הרגש שפעם הכרתי. מדהים , מפעים. דלילה שילנסקי.