צופים רבים ברחבי העולם היו עדים, באמצעות שידורי הטלוויזיה, להוצאת הגופות של הילדים והנשים מן ההריסות לאחר שחיל האוויר הישראלי הפציץ לפני מספר חודשים את כפר כנא שבדרום לבנון. שבנו אל העיירה כדי לשוחח עם ראש העיר, סלאח סלמה על מצבה כעת.
ש. מהו המצב כיום בכפר כנא?
ת. כפר כנא היה לסמל המלחמה וחוסר הצדק הקיים באזור. כפר כנא פצוע בבשרו ובנפשו. כפר כנא הופצץ פעמיים על ידי צה"ל: ב-1996 ושוב כעבור עשר שנים. כל קורבנות ההפצצות היו אזרחים, לרוב נשים וילדים. עשרות אזרחים נהרגו: 67 במהלך המלחמה האחרונה, 55 לפני עשור ו-12 קשישים מתו כאשר לא ניתן להם להגיע לטיפול רפואי בעקבות הסגר שהטיל צה"ל בעת כיבוש דרום לבנון. 136 בתים נהרסו, 250 ניזוקו מההפצצות וב-93 בתים נוספים לא ניתן להתגורר ולא ניתן לשקמם. 300 ממשפחות העיירה מתגוררות כעת בתנאים לא-תנאים על אדמותיהן ו-40 נוספות נאלצו לנטוש ומתגוררות בכפרים הסמוכים. במלים אחרות: העשירים עזבו והעניים נשארו. כנא שילם מחיר כבד במיוחד בסכסוך בו לא היה לו חלק, ביישוב בו חיים בשלום, זו לצד זו, האוכלוסייה הנוצרית והאוכלוסייה המוסלמית. תחילת שנת הלימודים היתה קשה במיוחד, כי מרבית בתי הספר נפגעו בהפצצות ושוקמו במהירות ולא באופן יסודי. לרוב ההורים אין כסף לספרים או למחברות.
ש. האם קיבלתם סיוע בינלאומי?
ת. אגודת ראשי הערים, ראשי המועצות ונבחרי השלטון המקומי הקומוניסטים של צרפת העניקה לנו סיוע רב ופתחה במבצע לקידום ברית ערים תאומות ומתן עזרה לאוכלוסיית כנא. זו מחווה סולידרית חשובה ואנו אסירי תודה על כך. הסיוע שאנו מקבלים מצרפת באמצעות הנבחרים הקומוניסטים היא הוכחה נוספת שאנו לא בודדים בהתמודדות מול האסון שפקד אותנו ושקיימים ערכי סולידריות בהגנה על החברה הדמוקרטית והרב-תרבותית. קיבלנו גם משלוחים מה"סיוע העממי" של צרפת ומארגונים לא-ממשלתיים נוספים. שגרירות צרפת בביירות מסרה לנו משלוחים של מים, חלב לתינוקות ותרופות.
ש. איך אתה רואה את המצב הפוליטי בלבנון לאחר המלחמה?
ת. שאלה שנותרה פתוחה היא תפקיד כוחות האו"ם שהגיעו לדרום לבנון. סברנו שכוחות אלה הגיעו לאזור על מנת להגן על האוכלוסייה האזרחית בפני מכונת המלחמה הישראלית ועל מנת להבטיח את שליטת צבא לבנון בדרום. אבל כאשר שמענו שקנצלרית גרמניה הכריזה שכוחות האו"ם הגיעו ללבנון כדי "להבטיח את קיומה של ישראל", הפסקנו להבין. אנו לא מאיימים על קיומה של ישראל. ואם ישראל רוצה להגיע לשלום ולביטחון היא צריכה לסגת מכל השטחים הלבנונים, הסורים והפלסטינים שהיא כבשה ב-1967. במישור הלאומי, המלחמה לא פתרה דבר, רק החריפה את המגמות הקיימות – בייחוד הפיצול הקיים במערכת הפוליטית הלבנונית. נבחרתי באורח דמוקרטי ואינני שייך לשום מפלגה. אני דוגל בדו-שיח בין על העדות והדתות. אני מצדד בקידום הסולידריות והאחווה בין כל התושבים. אני מנסה לתרגם מושגים אלה לשפת המציאות, לפחות במסגרת הגבולות העירוניים של כנא.
חבל שהראיון לא רואה אור בהארץ, ידיעות או מעריב. כי כל ישראלי חייב להיות מודע למעשיו, גם אם הם לא נעשו על ידו.
הכתבה של שליח העיתון הצרפתי "המוניטה" בדרום לבנון היא קשה. ולאו דווקא בגלל תיאור המצב שם. המצב קשה מאוד. הכתבה היא קשה כי יש לי ההרגשה שאף אחד לא לוקח אחריות בממשלה, בצבא או במערכת המשפט על הפשעים שנעשו בלבנון, בשתי המלחמות!