כנראה שאין עוד תחום חברתי שבו ההבדל בין עניים לעשירים הוא כל כך בולט ומוחץ כמו בתחום הרפואה. מדי יום נעשות במערכת הרפואית בישראל אלפי החלטות בעלות אופי כלכלי שקובעות את איכות ומשך החיים של מטופלים. אך בתקשורת הישראלית עולה הנושא לראש סדר היום הציבורי אך ורק סביב אישור סל התרופות. לכן זה גם הנושא [ קראו עוד ]
מידת ההתחסדות וההצגה העצמית של ישראל כקורבן של הפלסטינים הרשעים מגיעה לשיא חדש עם התגברות פגיעות הקסמים בשדרות. לרגע נדמה שגם הפלסטינים מצליחים להכות חזרה ולהחזיר מעט מן השכול גם ליריביהם. בצד הישראלי נתפס דבר זה כתגובה חסרת כל סיבה ובלתי לגיטימית לחלוטין. הלב-היהודי-החם של הישראלי קפא מזמן מלראות את ההרס והחורבן, הצער והכאב, הקברים [ קראו עוד ]
הפסקת האש שהושגה בין הרשות הפלסטינית וארגוני ההתנגדות הפלסטינים לבין ממשלת ישראל לא תחזיק מעמד לאורך ימים אם לא תלווה בצעדים מדיניים משמעותיים לקראת סיום הכיבוש. להערכתי, ישראל לא תיזום מהלך מדיני משמעותי. דומה כי הצמרת המדינית והצבאית מפרשים את הפסקת האש ככניעה פלסטינית ללחץ הצבאי הישראלי. ואם כך, אין צורך בצעדים ממשיים, מעבר לרטוריקה [ קראו עוד ]
ראש הממשלה אהוד אולמרט, שתדמיתו כשלומיאל מתחילה כבר להתגבש בדעת הקהל שלנו, בנה במו-ידיו את הסוס הטרויאני ששמו ארקדי גיאדמק המאיים על שלטונו, וייתכן שהוא יוצא עתה נגדו מאוחר מדי. אולמרט שבוי בסתירותיו: הוא מבקש להיות ליברל, אבל דעותיו קרובות יותר לאלו של הימין הקיצוני האמריקאי; הוא מנסה ליישם את כלכלת נתניהו, אבל נוקט גם [ קראו עוד ]
על הייאוש אקדים ואומר כי שניהם, הייאוש והתקווה אינם זרים לי. לעיתים הם גם מתערבבים זה בזה. כך קרה לי באחרונה. בשמחה צפיתי והקשבתי לנאומו החשוב של הסופר דוד גרוסמן, כאשר כ-100,000 איש הקשיבו לו במידה גבוהה של הסכמה. צדקה דליה רבין באומרה כי "זוהי התכנסות פוליטית". ואם כי אני מסכים עם אורי אבנרי, המתווכח [ קראו עוד ]
החברה הישראלית נמצאת כיום בוויכוח אידיאולוגי בכל הנוגע לעתידה הכלכלי-חברתי. האם נכונן בישראל מדינת רווחה סוציאל-דמוקרטית או שמא מדינה קפיטליסטית ניאו-ליברלית? תומכי השיטה הקפיטליסטית מביאים לזכותם מספרים ונתונים המוכיחים את יעילותה של השיטה הקפיטליסטית. תומכי מדינת הרווחה, לעומתם, אינם מתווכחים על הנתונים והמספרים וטוענים לנחיצותה של מדינת הרווחה באמצעות טענות מוסריות ופנייה לערכים.אולם האם הנתונים [ קראו עוד ]
בישיבה של מזכירות בנק"י שנערכה במרץ 1949 הוחלט לארגן טיול ארצי בו יטלו חלק כל חניכי בנק"י בארץ והיעד שנקבע נצרת והגליל. שמנו לפנינו מטרה להפגיש בין בני נוער ערבים ובין בני נוער יהודים, ובאווירה של טיול לחזק את האחדות והאחווה היהודית ערבית בתנועה.רבים היו הקשיים שנערמו בפנינו. זו היתה תקופה של ממשל צבאי שמנע [ קראו עוד ]
כאשר כל הפרשנים והמומחים ובעלי המקורות הסודיים חוזרים ומספרים לנו על האיום הקיומי הנשקף לנו מצד תוכנית הגרעין האיראנית – וכשזוכרים איך נתבדו כל תחזיותיהם ותובנותיהם לגבי מלחמת לבנון השנייה, ולפניה גם לגבי הפלישה האמריקאית לעיראק, שגם בה תמכו כולם בהתלהבות – מותר לנו להביע פקפוק בחוכמתם הקולקטיבית ובידענותם גם במקרה זה.לכאורה, לשמע דברי השיטנה [ קראו עוד ]
גאידמק ל"ידיעות אחרונות": "רוב הציבור רוצה שאהיה ראש הממשלה". אינני יודעת מניין שאב האיש הזה בעל פני הדג את המידע הנ"ל, אבל לא אתפלא אם יש בו שמץ אמת. אולי לא רוב הציבור – כי הרי הדתיים לא ירצו מישהו שלא ברור מה מוצאו ואינו ידוע כשומר מצוות. החברה הערבית בישראל ספק אם תהיה מעוניינת [ קראו עוד ]
אחת משיטות התרפיה העצמית המוגדרות בפסיכולוגיה היא להטיל או להעביר את האשמה לכישלון על האחרים. שיטה אחרת היא לראות בכישלונם של אחרים דרך לקבלת סיפוק עצמי. כמו למשל לגשת לסטודנט שלא עבר את הבחינה ולומר לו: מה נכשלת בבחינה! זה חלק מהשיטות שמשתמשים בהן ממשלות ישראל ודובריהם השונים בפוליטיקה המקומית הלא מוסרית.נזכרתי בזה במיוחד כאשר [ קראו עוד ]
בסוף השבוע שעבר חגגו אנשיהם של איתמר בן-גביר וברוך מרזל את ניצחונם על מתכנני מצעד הגאווה, ושלושה ימים אחרי החינגה כבר התארגנו אנשי ימין דתי-לאומני אחרים כדי למנוע מגורים משותפים לזוגות לא-נשואים במעונות של האוניברסיטה העברית בעירנו ירושלים. שיטת הדומינו פועלת כאן, וכל מפלה גוררת תבוסה נוספת, קשה עוד יותר. כל ירושלמי הגון ילקק את [ קראו עוד ]
