כאשר כל הפרשנים והמומחים ובעלי המקורות הסודיים חוזרים ומספרים לנו על האיום הקיומי הנשקף לנו מצד תוכנית הגרעין האיראנית – וכשזוכרים איך נתבדו כל תחזיותיהם ותובנותיהם לגבי מלחמת לבנון השנייה, ולפניה גם לגבי הפלישה האמריקאית לעיראק, שגם בה תמכו כולם בהתלהבות – מותר לנו להביע פקפוק בחוכמתם הקולקטיבית ובידענותם גם במקרה זה.
לכאורה, לשמע דברי השיטנה של אחמדינג’אד, זה נשמע מאיים יותר מאשר בשני המקרים האחרים. ככלות הכל, איראן היא מעצמה אזורית, בעלת שטח עצום ואוכלוסייה גדולה ובסיס טכנולוגי רציני, והיום, לאחר שארצות-הברית, בתבונתה כי רבה, חיסלה במו-ידיה את אויבתה הגדולה ביותר, עיראק, היא מתנשאת בעוצמתה הממשית ןהפוטנציאלית מעל כל האזור.
אבל כבר לפני שנים העריכו גורמי חוץ שיש לנו יותר מ-200 פצצות גרעיניות מכל הסוגים. וברור שבתוך החמש השנים הקרובות, שהיא התקופה המינימלית לפי מקורות חוץ לייצור פצצה איראנית, יהיו לנו הרבה יותר. אז מהו "האיום הקיומי"? אנחנו מאיימים עליהם ועל כל האזור מאות פעמים יותר.
על כך נוהגים להשיב: אי אפשר להשוות. איראן היא ארץ ענקית, אבל פצצה גרעינית אחת על גוש דן, למשל, תחסל את מדינת ישראל.
אבל מדוע יעשו זאת האיראנים, שאולי הם מנוולים אבל גם רציונאליים, אם יספגו בתגובה 50 פצצות שיחסלו את כל מרכזיהם? ואם תאמרו: טעית, הפצצה האחת הזאת תחסל גם את יכולת התגובה הגרעינית שלנו, ניתן להקשות: הנה אנו קוראים בעיתונים על הצוללות החדישות שאנו רוכשים המסוגלות לשאת ולשגר טילים גרעיניים, שנועדו להקנות לנו מה שהמומחים מכנים "כושר מכה שנייה". מכאן שתמיד נוכל להגיב.
אבל, יש הטוענים אצלנו, האיראנים ומנהיגיהם אינם רציונאליים. הם עלולים להשתגע ולהטיל עלינו פצצות אפילו שהדבר ימיט עליהם שואה. למעשה אנו מייחסים בכך לאיראנים את "תסביך שמשון". כלומר, אנו סבורים שגם הם, לא רק אנחנו, עלולים להשתגע. יש להטיל ספק גדול בכך, שכן מה יכולים הם להרוויח מזה? נוסף לכך: יש לחשוש הרבה יותר מהמעצמה הרציונאליות הראשונה, ארצות-הברית, שעד היום היא היחידה שהשתמשה בנשק גרעיני למרות שלא נשקפה לה שום סכנה קיומית ואויבתה היתה כבר מובסת וחיפשה דרכים לשאת ולתת על כניעה, וכל זה באמתלה מפוקפקת של חסכון באבידות, שרוב המומחים הלא-משוחדים מתייחסים לה בפקפוק גדול.
עד היום לא תקפה איראן שום מדינה, אפילו תחת משטר האיתוללות. להיפך: עיראק שכנתה, שהיתה נתונה לשלטון חילוני אנטי-דתי, היא שתקפה אותה בעזרתה של ידידתה הגדולה עז אז, ארצות-הברית, שגם סיפקה לה בהזדמנות זאת את הגזים המרעילים שבהם השתמש סדאם נגד הכורדים. וקודם לכן התערבה אמריקה בענייניה הפנימיים של איראן והדיחה מהשלטון את המנהיג הלאומי הנבחר מוחמד מוצאדק, על שהעז להלאים את הנפט האיראני, והמליכה על המדינה את השאה (וכל זה כמובן בגלל מסירותה של ארצות-הברית לדמוקרטיה, עצמאות וחירות). זו ודאי הסיבה לשנאה העצומה כלפי ארצות-הברית ובעלות-בריתה. כלומר, עד היום הוכיחה איראן למעשה, חרף ההכרזות, את זהירותה ותבונתה ביחסיה הבינלאומיים.
סבורני, בקיצור, שאפילו תפתח איראן נשק גרעיני, למרות שהיא מכחישה זאת (ומדוע מפשפש כל העולם בקרביה? כשהודו, פקיסטאן ואנחנו פיתחנו נשק גרעיני, איש לא התערב ואף לא ניסה לעשות זאת), הרי במקרה הגרוע ביותר ייוצר כאן מאזן אימה אסטרטגי, פחות או יותר כמצב שהיה קיים בין ארצות-הברית לברית-המועצות. וכזכור, שתיהן נהגו בזהירות מופלגת ונשמרו שלא לעצבן יותר מדי זו את זו. וזה הביא אותן לפיתוח יחסים והבנות הדדיים ולקביעת כללי משחק ביניהן, כדי שלא להסתכן בשואה גרעינית. ואולי מעז יצא מתוק, אולי דווקא סכנה זו תניע גם אותנו ואת האיראנים לפתח יחסים כאלה, שיביאו בסופו של דבר גם ליחסי שלום? והרי הרוסים והאמריקאים לא חיבבו זה את זה יותר מאשר אנו והאיראנים כיום, וחרושצ’וב, בשעת ביקור בארצות-הברית, אמר למארחיו "אנחנו נקבור אתכם", שזה לא פחות מדבריו המלבבים של אחמדינג’אד עלינו. ובכל זאת לא יצאו האמריקאים מגדרם.
האמת המסתתרת מאחורי כל הדיבורים האלה על "איום קיומי" היא החרדה מפני אובדן המונופול הגרעיני שישראל נהנתה ממנו עד היום, שאיפשר לנו להשתולל ולהטיל את אימתנו על כל סביבותינו, לעשות "בומים" על-קוליים מעל ארמונו של אסד ולבצע "חיסולים ממוקדים" מהאוויר בתוך לבנון הריבונית, כמו שעשינו לקודמו של נסראללה, תוך התעלמות מוחלטת מכל חוק ונוהג בינלאומיים. לנו, החזקים, מותר. אבל כל בר-דעת צריך היה להבין עוד כשהתחלנו במיזם הגרעיני שהעולם הערבי והמוסלמי לא ישלים לאורך ימים עם נחיתות כזו, ושלאורך זמן גם לא נוכל לסכל את מאמציו להתגבר עליה.
ובכלל, כל אדם שיש לו מושג כלשהו בהיסטוריה יודע שעליונות צבאית היא אחד הדברים קצרי המועד והחולפים ביותר בדברי-הימים. הדבר הנכון והנבון שמדינה הנהנית מעליונות כזו צריכה לעשות הוא לנצלה, כל עוד היא קיימת, לצורך קביעת יחסי שלום יציבים ומועילים לשני הצדדים, ולא לשם השתררות על אחרים. הנה לפני 17 שנה בלבד קרסה ברית-המועצות האדירה, חרף רבבות הפצצות האטומיות והמימניות והטילים הענקיים שבידיה, והיום כבר יש הרואים את דמדומי שקיעתה של העליונות האמריקאית, הטובעת והולכת בביצת הדמים של עיראק.
למה לא להאמין לנשיא האיראני האומר שצריך להשמיד את ישראל??
מאמר עצוב, אך נכון, של יואל מרקוס מ"הארץ"
— קישור —
אני מסכים עם האמור במאמר.
גם בנהר הצביעות השוצף סביבנו בנושאים רבים, יוצא דופן בעוצמתו זרם הצביעות באשר לנושא הגרעיני.
הדרך היחידה קדימה בנושא היא התפרקות גרעינית מוחלטת (כולל של חמש המעצמות). אך בישראל (ובארה"ב) הדבר לא יעלה על הדעת, או לפחות לא יעלה לדיון ציבורי בתקשורת.
הדרך האלטרנטיבית, שבה אנו צועדים בשיטתיות, מובילה לפיצוץ גרעיני כלשהו (מתקפה, טרור, או תאונה) שבעקבותיו, כחלק ממדיניות של "הגנה על בטחון הציבור", יעלמו כל שרידיו של החוק הבינלאומי ושרידיהן של זכויות הבסיס של האדם.
סילביה, אני בוכה עמך בדמעות שליש. כה מסכנים אנחנו. תמיד מותקפים. לא כובשים ומקלגסים.
מכלוף, אתה מוזמן לפרט. למקרה שלא שמת לב, טענתך איננה בגדר התמודדות.
עופר
אני אסביר לך למה צריך לדאוג מהגרעין שלהם.
הם, לא כמונו, כל יום מאיימים להשתמש בו. לא עובר יום בלי איום של אחמדינג’אד להשמיד את ארצנו הקטנטונת.
וחוצמזה, אני מציע לכולם להתעורר, ומהר.
אל תהיו נאיבים. גם יהודי גרמניה אמרו בזמנם: "שהכל יעבור". וזה לא עבר.
בואו לא נחזיר את הגלגל לאחור עם היהירות הטיפשית הזו.
שתי טיעונים במאמר אינם מחזיקים מים לדעתי:
האחד שבו קובע עברון כי עליונות צבאית היא אחד הדברים קצרי המועד והחולפים ביותר בדברי הימים. הרומאים, העותמנים, והבריטים מוכיחים לנו את ההיפך הגמור- כל אחת מהן התקיימה למעלה משלוש מאות שנה, זמן ארוך מאד לכל הדעות.
קיומן התאפשר בעיקר בשל עליונותן הצבאית.
השני מנסה לייחס לכת האייטולות הפונדמנטליסטית השלטת באירן איזשהו רציונליזם.
הדבר הזה תמוה מאד כשהוא מושמע מאחד המשמיצים הגדולים ביותר של כל ממסד דתי שהוא,יהא זה נוצרי, מוסלמי או יהודי.
פעמים רבות מספור כינה עברון את הממסד הדתי היהודי -ובצדק- כחשוך, פרימיטיבי, מאובן, מת חי, מנותק ממהלך ההיסטוריה, משיחי, הזוי, קנאי, לא רציונלי ועוד כהנה וכהנה.
אין שום סיבה להאמין, על פי הגיונו של עברון שהממסד הדתי האירני יהא שונה במהותו מזה היהודי שנגדו עברון יוצא בחריפות ולכן הטיעון כי אותם אייטולות מונעים ע"י סיבות לא רציונליות יש לו על מה לסמוך.
אדריאנה,
אי רציונליות אינהרנטית לדת. אבל המדיניות הגרעינית ואכיפת הדת הם שני דברים שונים.
דמייני אחד מקנאי הדת של ש"ס או יהדות התורה בשלטון כאן. אני לא חושב שידם על המתג הגרעיני תהיה כה קלה…
אפילו לגבי אפי איתם אני מתקשה לראות זאת.
דבר אחד הוא לכפות תקנות לבוש והתנהגות. דבר אחר הוא לירות טיל גרעיני ללא שיקול דעת.
לעופר הראשון
אם הבחנת אז לא טענתי מאומה….בסה"כ שאלתי שאלה (?)נגיד שאלת תם
לעופר השני
אתה טועה בגדול……אלו העושים *בשם האלוהים* הם המסוכנים!
לא משנה אם מדובר בדתיים יהודים,מוסלמים או נוצרים…משם תיפתח הרעה(!)
בהקשר לטיעון אותו מעלה אדריאנה רציתי להוסיף כמה הירהורים משלי – על אף שטענתה בדבר העדר הרציונליות המשותף לכל הדתות באשר הן הוא נכון ביסודו הרי שמספר המחבלים המתאבדים מקרב מאמיני הדת המוסלמית עולה לאין ערוך על מספר המתאבדים בני כל הדתות האחרות גם יחד.
אם נצא מנקודת הנחה שהכיבוש והסבל שהוא מביא בעיקבותיו הוא הגורם לריבוי המתאבדים בקרב בני הדת המוסלמית נגיע מהר מאד למבוי סתום מן הבחינה הלוגית שכן העם הטיבטי למשל נתון תחת כיבוש סיני אכזרי מאין כמוהו כבר למעלה מחמישים(!) שנה, ועד כמה שידוע לי לא קיימים מחבלים מתאבדים טיבטים.
היהודים שהיו נתונים תחת כיבוש מן האכזריים שהתקיימו אי פעם עלי אדמות בין השנים 1939 ל1945 לא שיגרו מחבלים מתאבדים כנגד הגרמנים, וכמו כן אין כמעט עדויות על בני הדת הנוצרית שנקטו באמצעים כאלה בשנים האפלות ההן.
לכן, עד כמה שניתן לשפוט נראה שלפחות לחלק מבני הדת המוסלמית יש איזה סוג של שריטה בתוכנת ההפעלה שלהם הגורמת להם לפעילות לא רציונלית המתבטאת בין השאר בתופעת המחבלים המתאבדים.
למכלוף, ולכל שאר המפחדים מאיראן –
אכן ראוי לפחד מאיראן מגורענת. רק שוטה יכחיש שקיימת אפשרות שהמשטר האיראני יפעיל נשק גרעיני כנגד אויביו.
המשפט הקודם נכון לגבי איראן, אך נכון גם אם נחליף את המילים "איראן" ו"איראני" בשמותיהם של כל מדינה ומשטר אחרים. רק שוטה יטען שצורת משטר מסויימת, או הימנעותו של משטר מסויים מנקיטה מפורשת באיום כלשהו, הן ערובות לאי שימוש בנשק גרעיני.
הדרך היחידה לנטרול האיום הגרעיני היא פרוק גרעיני מוחלט. מי שתומך באחיזתה של ישראל, ארה"ב, או כל מדינה אחרת, בנשק גרעיני, תומך במדיניות שסכנתה לאנושות היא אדירה.
ידידיי המלומדים,
התעלמתם מנקודה אקוטית וחשובה.
המשטר האיראני אינו צריך לשגר טיל בעל ראש נפץ גרעיני לישראל.
כל שעליו לעשות הוא להעביר לידי אחד מלוויניו הרבים שטרח כ"כ בהקמתם, ציודם ותמיכתם, פצצה (אף "מלוכלכת") שתשלח מאחת המדינות בשבי ארגוני הלווין שלו (קרי לבנון או רצועת עזה).
יש עוד דרכים רבות אך אין זה המקום לפרטן.
כך שלסיכום, איראן יכולה להשתמש ביכולות הגרעיניות שלה כנגד ישראל בלי להפליל את עצמה בצורה ברורה, דבר אשר יקשה על ישראל להגיב.
כולנו מכירים את שיטת הסלאמי. נא להמיר את המשפט הבא "עבור גראד אחד נפציץ את תושבי הרצועה הנצורים?" ב "עבור פצצה מלוכלכת קטנה שהתפוצצה בקריית שמונה" נפציץ את איראן ונגרום לתחילתה של מלחמת עולם שלישית?"