מידת ההתחסדות וההצגה העצמית של ישראל כקורבן של הפלסטינים הרשעים מגיעה לשיא חדש עם התגברות פגיעות הקסמים בשדרות. לרגע נדמה שגם הפלסטינים מצליחים להכות חזרה ולהחזיר מעט מן השכול גם ליריביהם. בצד הישראלי נתפס דבר זה כתגובה חסרת כל סיבה ובלתי לגיטימית לחלוטין. הלב-היהודי-החם של הישראלי קפא מזמן מלראות את ההרס והחורבן, הצער והכאב, הקברים והלוויות של הפלסטינים. כאשר הצד הפלסטיני מחזיר בכוחו הדל גם מכות מכאיבות לרחובותינו, עומד הציבור הישראלי ונדהם. לא יכולים להבין כלל על מה ולמה מכים בנו הפלסטינים, מה רוצים מאיתנו? האם לא יצאנו מעזה עד המטר האחרון – הם משתאים. המצב מחריף כאשר רוב העולם פונה נגד ישראל ומגנה דווקא ובעיקר את מעשיה היא בבית חאנון ובמלחמת לבנון השנייה. כיצד זה 156 מדינות פונות נגדינו באו"ם – שואלים. כיצד זה אמנסטי אינטרנשיונל שוב מגנה אותנו? מה הם מציקים לנו עם טענות על פצצות מצרר? מה רוצים מאיתנו שתגובותינו אינן "מידתיות" (את המושג הזה המציאו רק בשבילנו, קובלים) כאשר אנו מפציצים את שכונת דאחייה בביירות. למה הם מתחילים לספור לנו את האזרחים הלבנוניים מול האבידות שלנו. הלא אנחנו רק מגינים על עצמנו.
כמה טוב שיש לנו דובר אמיץ כנציגנו באו"ם, דני גילרמן, המתייצב שם בשמנו בשער בת רבים ומשיב לאויבנו מנה אחת אפיים. בעצרת האו"ם רעם קולו בזעם קדוש כאשר ייסר את הצרפתים. הם "להוטים להבין את הטרור" ו"הם חסרי רגישות משוועת להבין את כאבם של קורבנות הטרור בישראל". ואימרת המחץ שלו היתה בפנייה אל הצרפתים: "אם היו מפגיזים מעבר לגבול עיר בצרפת, הייתם שולחים פרחים לעיר הזאת?"
ההשוואה הזאת עם צרפת היא כה טיפוסית ללהג הרשמי של ישראל – וכה מגוחכת. לו צרפת נכבשה ע"י גרמניה למשל וכעבור זמן הגרמנים היו נסוגים רק מחבל ארץ קטן, האם הצרפתים לא היו ממשיכים להילחם בגרמנים משם? (כפי שבאמת קרה במלחמת העולם השנייה). בסיס ההשוואה הזאת מקורו בהתעלמות המדהימה שעזה היתה כבושה כמעט 40 שנה ופלסטין עדיין כבושה, או יותר נכון חוסר ההבנה המדהימה עד היום שישראל היא הכובשת ופלסטין היא עדיין כבושה.
וכך גם ביחס לטרור, ישראל "מוכרת" את הטרור המדינתי שלה כלגיטימי ואת ההתנגדות הפלסטינית כ"טרור".
לא שזה עזר – עצרת האו"ם הצביעה ברוב מוחץ של כאמור 156 מדינות נגד ישראל. מה לעשות והעצרת לא התרשמה מטיעוניו של השגריר. היא מודעת למספר הקורבנות האזרחים משני הצדדים והיא גם לא מתרשמת מקביעתו שפגיעותנו באזרחים הם "בשוגג" ואצלם זה טרור.
כוונות ומעשים
קו ההגנה על מעשיה של ישראל בפני העולם, ולא פחות גם כלפי דעת הקהל הישראלית, החשה בכל זאת לעתים אי נוחות מהתנהגות של חילות הכיבוש שלה, היא שאנו לא יורים "בכוונה" על אזרחים וילדים. אנחנו טועים, אנחנו שוגים, לעתים יש לנו תקלות טכניות. לעתים הצ’ופצ’יק של התותח לא עובד, ולפעמים הפקודות לא הגיעו בזמן והדרג הגבוה לא יכול להיות אחראי כי לא התכוון לכך ונשאר להאשים רק את הש.ג. קשה לנו גם לצפות תמיד כמה אזרחים יהרגו מהפצצה מהאוויר ומירי תותחים על שכונות מאוכלסות, או איך נדע כמה ילדים, נשים וזקנים ייהרגו בשכונת דאחייה? ומכל מקום כאשר מתגלה האסון אנו ממנים ועדות חקירה ובדיקה עם או בלי סמכויות, עם או בלי הסקת מסקנות. וכן אנחנו גם – אחרי היסוסים ודיונים, אחרי לחץ דעת הקהל העולמית – מתנצלים (לפעמים). "ואילו הם אף פעם לא מתנצלים", כקובלנתו של עיתונאי ליברלי ידוע ב"הארץ" החושב כנראה שהנכבש צריך להתנצל לפני הכובש על התנגדותו לו.
וכך יוצא שדיר יאסין, קיביה, כפר קאסם, ג’נין, סברה ושתילה, בית חאנון, שכונת דאחייה בביירות, כפר כנא (והרשימה עוד ארוכה) – כל אלה נפגעו בלי כוונה רעה – זחיחות הדעת הישראלית מתמודדת בהצלחה עם כל אבני הדרך האלה של תולדותיה; את הכוונות הרעות היא משאירה לפלסטינים.
ישראל בשיתוף פעולה עם ידידתנו הגדולה – ארה"ב, הצליחה להגדיר ולהכתים את מאבק הפלסטינים (ובעצם של רוב תנועות השחרור בעולם) כטרור, וכך לוחמי עצמאות הופכים אוטומטית לרוצחים ומחבלים, ואילו כוחות המדכאים, הקולוניאליים – הם השומרים על חיי אדם ועל החוק. השליטים והכובשים הם הנאורים מול הנשלטים המתפרעים. הגדרת המתקוממים נגד השלטון הקולוניאלי כטרוריסטים מאפשרת מסעי דיכוי מן האכזריים ביותר כאשר עינויי אסירים הופכים שגרה. בארה"ב משמשת "המלחמה נגד הטרור" כאמצעי הפחדה של הציבור האמריקאי וכאמצעי לכידות לאומי סביב ממשלת בוש. בישראל הכתמת התנועה הפלסטינית בטרור משמשת הוכחה שאין עם מי לעשות שלום (אין פרטנר). ואין למי להחזיר את השטחים הכבושים…
האלימות
כל מי שאי פעם עקב אחרי תנועות שחרור לאומיות יודע שעוד לא נולדה תנועה כזו שלא נלוו אליה בצורה זו או אחרת מעשי אלימות וטרור נגד אזרחים. אבל הוא גם ימצא שלמעשי טרור קדם תמיד טרור מדינתי, כלומר דיכוי אכזרי וחסר רחמים נגד העם הנשלט. הוא גם ימצא שמספר הקורבנות מתוך האוכלוסייה האזרחית של העם המדוכא עולה לאין שיעור על מספר הקורבנות של המדכא (ראו לדוגמא את ישראל והפלסטינים). מספר הנהרגים "לא בכוונה" של האזרחים במושבות או בשטחים הכבושים עלה תמיד על מספר הנהרגים של הכובשים.
כמה קל לגנות טרור, אלימות והתאבדויות – כשזה אצל אחרים. זאת עושים אצלנו בשמחה. אולם להבין ולו במקצת את המקור – את הזעם האדיר המצטבר בשנות הכיבוש – זאת שוכחים. הזעם על הרג של בני משפחה – הורים, ילדים, גברים ונשים, על הרס הבתים בהם גרו, גדיעת עצי זיתים אותם שתלו, גזילת הקרקע שלהם – כל אלה הם המקור לרגשות הנקמה. בימים אלה פורסם ש-40% מן ההתנחלויות הוקמו על אדמות פלסטיניות פרטיות ואני תוהה כמה מתאבדים ו"מחבלים" גידלנו כאן.
אני לא תומך באלימות או בהתאבדויות ובוודאי איני מקדש אותן – אבל אני מכיר בכך שהן תהליך לוואי בתנועות שחרור ובתהליכים היסטוריים בדרך כלל. ולהפך, אני סבור שהדרך היחידה והיעילה להילחם בתופעות אלה הן חיסול של כיבוש ושיעבוד, השפלה ואכזריות כלפי עמים אחרים – אלה הן המקור האמיתי של האלימות. גם מרכס לא "קידש" או היה "בעד" אלימות אבל הוא הגדיר נכון את התופעה כאשר אמר באחד מהברקותיו הרבות: "האלימות היא המיילדת של ההיסטוריה".
מי שרוצה באמת להפסיק את ירי הקסאמים על שדרות ומי שמבין לכאבם של תושביה צריך להבין שמקורם הוא הכיבוש והאמצעי היחיד להפסיק זאת היא ביטול הכיבוש.
הסכם הפסקת האש שנחתם בימים אלה הוא צעד חשוב – אבל זמני. המעוניין בפתרון אמיתי ישא רגליו ויעזוב את שטחי הכיבוש "עד המילימטר האחרון".
שמואל אמיר הנכבד ,
ראשית כל , אנא השב על השאלה הראשונה שהצגתי !
שנית , האם מדבריך על אי הצלחתה של תנועתו של גנדי ניתן להבין שרק מהפיכה אלימה תצליח ?
חוץ מזה , אף "שיטה" לא אחראית ב-100% לשיחרורה של הודו (נושא הפקיסטן שונה כי חבל זה צורף להודו דווקא ע"י כיבושי הצבא הבריטי מחד ורצונם של הבריטים לקלקל את חגיגת העצמאות ההודית מאידך) . לעניות דעתי , גנדי השכיל לבצע דווקא דברים אשר הכינו את הקרקע ליכולתה של הודו להגיע למעמד בו תדרוש עצמאות , כגון מאבקו בשיטת ההפרד ומשול של הבריטים , העלתו של נושא העצמאות לסדר יום לאומי (בהנהגתו את ההקונגרס הלאומי ההודי וכמשפטן) , מאבקו בשיטת הקאסטות ושאר החולות הרעות בחברה ההודית ותלותה בבריטים (כגון , "חרם המלח" מ-1930 ורקימת בדים ע"י ההודים עצמם) . כך שאכן גנדי לא אחראי לבדו ללא שותפים בעצמאותה של הודו ויש לייחס לו בלבד את ההצלחה או האי הצלחה של הדבר אך לדעתי קשה עד מאוד לדעת כיצד היו הדברים מתפתחים ללא מוהנדס קרמצ’נד גאנדי (לא בכדי אמר עליו אלברט איינשטיין ש"הדורות הבאים יתקשו להאמין כי אדם כזה, בשר ודם, אכן הילך על פני האדמה") אז נא לא לשפוט את האיש לפי קני מידה מזרח תיכוני (או הכל או כלום) . האיש תרם למדינתו ולעמו יותר מכל מה שתרמו הפת"ח , החמאס ואש"ף ביחד כל שנות קיומם .
שלישית , על פי שלילתך את דוגמת לוטר קינג אני מבין שאתה מחשיב אותנו כקולוניאליסטים – אז נכבדי , שאלה פשוטה – באיזה מקום שכוח אל על כדור הארץ אתה ממקם את מדינת היהודים שלא תפריע לעם אחר ? רק תרשה לי לצין משהו – אתה יודע, יש צחוק גורל מסויים בזב שטיסת אייר פראנס אלמונית נחטפה ב-27 ביוני 1976 דווקא לאנטבה , אוגנדה .
בקיצור , אנא השב על הטענה הראשונה שהעליתי . עצור דקה ותחשוב אם יש מקבילה היסטורית לרצח ספורטאים באולימפיאדה או לקיחת בית ספר כבן ערובה (אקדים ואומר שבית ספר שמרשה שבמרתפו יוקם מפעל לייצור קאסאמים אשם ישירות במה שקורה בו, נא לא להשוות את מה שאירע במעלות לאיזו מעבדת נפץ עם כמה ילדים ששיחקו מעליה) , תודה .
ראשית התנצלותי ע"כ שמאמרך,שמאד ישר בעיני (כולל תשובותיך למגיבים),הפך לבמת דיון בנושא שאינו קשור ישירות לענינו.וע"כ אבקש את הסכמתך/התנגדותך להמשך הויכוח.
בתודה.
בדש"פ
ל-בדש"פ, אתה בחלט מוזמן להמשך הדיון – וגם חדוה.
לאלכס,
מותר לך לא להסכים עם דעתי אך על כל שאלותיך כבר עניתי במאמר ובתגובותיי. בכל זאת בצורה טלגראפית:
1. בעניין גנדי הבעתי דעתי באופן ברור ואין לי מה להוסיף. באופן כללי: שום תנועת שחרור לא השיגה את עצמאותה בלי התנגדות לכובשים כולל התנגדות אלימה.
2. ישראל היא אכן תוצאה של מפעל קולוניאליסטי זה לא נעים לשמוע אבל זו אמת. יש שרצו להקל קצת בהגדרה ואמרו קולוניאליזם מזן מיוחד. שיהיה. לפלסטינים זה לא שינה. הם היו צריכים לחפש מקום שבו תקום ישראל?. רוב היהודים לדורותיהם לא חיפשו.
3. רצח ספורטאים במינכן ואנטבה. כן אני מכיר מעשי זוועה גדולים יותר בסכסוך לא רק כפר יאסין וכפר קאסם הזוועה הגדולה מכולם הייתה סילוק עם מאדמתו והנקבה.
– שאלתך הראשונה איני זוכר, סליחה.
לשמואל – יש אמת במאמר, ובנושא אחד אפילו לא רדיקלי מספיק, מכיוון שגם אותו 60 אחוז מההתנחלויות שהוקמו על אדמה ממשלתית אינן מוצדקות. עם זאת, אציין שלא ענית על רוב שאלות הקוראים בימים האחורנים – בכל זאת אתה חבר מערכת האתר…
לעניין הדרך להשגת עצמאות מדינית, אין "מרשם בדוק" לזה, אבל מרי אזרחי תקיף כמו שהתנהל בטוניסיה ןמדינות אחרות יכול לסלק את הכיבוש תוך מספר שנים, ואולי מדינות אלה למדו את הלקח מההתנגדות ההודית שלא היתה תקיפה מספיק.
ומעניין שבריטניה וצרפת מיהרו להסתלק מכל שטחי האימפריות ברגע שהתחילה בהן התקוממות כזו. המקומות היחידים שבהן התנהלה מלחמת עצמאות ממש היו כאלה שהיו בהם מתנחלים, כמו קניה ואלג’יריה.
בארץ אפשר לומר שהיה צדק בדברי אבא אבן – שני הצדדים לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות. הפלסטינים היו מוכנים לגבולות החלוקה רק בסוף שנות ה-80, ולקווי 67 רק בראשית המאה ה-21. לעומת זאת, רוב הישראלים (כלומר ה"מרכז") היה מוכן לתת לפלסטינים מדינת בנתוסתנים רק בשנות ה-90, לחבר את המובלעות האלה רק בשנים האחרונות, ולקווי 67 גם עם תיקונים, הרוב מתנגד עד היום.
חשבתי לכתוב גם משהו, אבל בסוף החלטתי בעצם שלא, לא הפעם…
ל"שוטרת הלשון". אני מודה לך על הערתך הנכונה. ברור שלא הייתה לי כונה להתייחס לפלסטיני כעושה למחייתו בתחום ה"פלסטינאות". עדיין, אני מקווה ששיבוש שם משפחתי שהופיע במקום שמך שלך לא היה מכוון. אם כן, זוהי קטנוניות שמקורה אינו ברור לי. בכבוד, וגם אם אינו הדדי, אסף בס.
שיבוש שמך נבע מקוצר ראיתי,ה-"ט" כל כך דומה ל-"ס",ואיתך הסליחה.
ואנני שוטרת לשון,אף לא שוטר.
שלום רב ,
ענית על שאלתי במס’ 3 (פחות או יותר) . לעניין הקולוניאליזם – מדובר בכיבושו של שטח ע"י מדינה במטרה לנצל שטח זה . נדלג ישירות לגמר השליטה – במקרה זה , הקולוניאליסטים חוזרים למדינת האם . לאן יחזרו כמה מליוני ישראלים ?
כמו כן , לא מעט שטח (בוא נעזוב לרגע את המנהג המזרח טיכוני להפוך בעיה ב-1% מהשטח לבעיה של הכל או כלום) נקנה . לפני שאתה טוען למזימה כלשהי מצידינו (יש משהו שבסדר אצלינו ?) אקדים ואומר שמדגמי אוכלוסין הראשונים שנערכו בארץ מציגים כמות אנשים מזערית לכמות הגרים פה כיום . לא היה צורך לפנות את הכל כי המצב היה קצת שונה מהיום . היה צורך רק בבעלות חוקית על קרקעות (ממתי קולוניאליסטים משלמים משהו ?) ולשם כך הקומה קק"ל .
אגב , אם לדעתך מקומם של הישראלים באירופה – תרשה לי להציע לך משהו טוב לקרוא . חיים נחמן ביאליק , "בעיר ההרגה" . למיטב זכרוני , ב-1903 מדינת ישראל עוד לה הייתה קיימת .
לעניין הנכבה – אגלה לך סוד קטן שאפילו ההסטוריונים מהמחנה שלך כבר יודעים (ע"ע בני מוריס) . כמות הפליטים היהודים ממדינות ערב שהגיע ארצה שווה פחות או יותר לכמות הפילטים הערבים , כ-700 אלף איש . מסיבה שאשמח שתבהיר לי בחרה מדינת ישראל בקליטתם של אנשים אלה (!) באמצע שנות הפידאיון והצנע (בדגש על האחרון) . מסיבות השמורות איתם בחרו מדינות ערב שלא לקלוט את הערבים שנפלטו (שוב ע"ע בני מוריס וספריו) ויתרה מכך – להשאירם במחנות ביניים בנויים למחצה וללא מקורות פרנסה ראויים .
עם כל הכבוד לכאבם והאהדה לזעמם של כל נפגעי האלימות משני הצדדים ,אני לא חושבת שהפיתרון המוצע יפתור את הבעיה ,הוא אמנם יגרום לקורת רוח בצד השני אך לא יביא לנו שקט וביטחון!
סיום השילטון הישראלי בשטחי יהודה ושומרון יביא לאנרכיה כמו שאנו רואים עכשיו בעזה.ובהמשך יביא לחיסולה של המדינה שלנו ששכנינו לא נלאים מלומר שאינם מסכינים כם קיומה,ורק אתה אוטם את אזניך מלשמוע!גבןלות 67 לא יאפשרו למדינת ישראל להגן על עצמה בעת מלחמה כוללת שעלולה להתרגש עלינו! אם אתה מבין את המשך ההתקוממות בעזה גם לאחר יציאתנו משם-כתסמין של ":פוסט כיבוש" מן הסתם תבין גם את המלחמה לכיבוש תל אביב שיפתחו בה לאחר שנצא מכל השטחים,כשיהיה להם צבא חזק מספיק עם טנקים וחיל אויר מצוייד (הם מדברים על מלחמה כזו כל הזמן ,עיין בעיתונים שלהם)אני מאחלת לך למען ביטחונך שהקולות השקולים בעם יגברו על הקולות הנאיבים עד טיפשים שאתה מייצג,אחרת ידידי,שנינו ניפגש בים…
נבצר מבינתי: מה רע בכך שפלשתינאי יעסוק למחייתו ב"פלשתינאות"? רק בלבנון יש רשימה של איזה 80 מקצועות שפלשתינאים מנועים מלעסוק בהם. בפלשתינא אין רשימה כזאת, למיטב ידיעתי. כל עובדי 17 מנגנוני ה"בטחון" למשל, עוסקים בפלשתינאות למחייתם, גם אם דלה, ולא זקוקים לאישור כלשהו מהשמאל הישראלי.
ל-למגיב בשם וגו’
1.למה ללכת רחוק ואז להעצר? לך עד הסוף ואמור פלישתים,ואז תנוח דעתך,הלא כך?
אלא מה,אז תתקע,שהרי גם אתה אינך יודע בברור אם שם מדינתנו צריך להיות ישראל או יהודה..
2.מדוע לא,מתוך זכותם להגדרה עצמית,נובעת זכותם לשינוי שמם.שלא לדבר על כך שנולדו ןחיו כאן דורי דורות.
3,בקשר להיטלר מסכים לכל מילה שלך,ומתנצל בפניך ובפני עוד מגיבים. בכל אופן כוונתי הייתה שהיטלר היה פודל (ב-36)ביחס לשטן אליו הפך אחכ,עם קבלת הפתרון הסופי.אך גם מתוך דבריך ניתן להבין שהמופתי פעל על דעת עצמו (רוצה לומר פלוגות המוות שאיתן שיתף פעולה ,לא אוישו בידי פלסטינים,ועד כמה שידוע לי,תקן אותי אם אני טועה,שרתו גם הם בצבא הבריטי).לגבי הזיקה לפשיזם של הרויזיוניסטים שננטשה:ובכן,מדובר באותה גברת בשינוי אדרת,ועל כך יעידו פירותיו הבאושים של הכיבוש,שהם היו אבותיו הרוחניים מאז ועד היום.
4.ז"א,אתה מסכים עמי שהפלסטינים היו מפוצלים,ולא כולם חטאו בשנאה טוטלית לציונות היהודית ובחוסר רצון לשתוף פעולה.
5.לא ענית על השאלה:מה גרם לסובייטים לראותינו כבעלי "זיקה מערבית".ומה היה חלקה של ההכרזה החד צדדית מצד ממשלתינו בענין זה.היות ופיהם של הסטליניסטים נסתם זה מכבר במקומתינו.נותר רק לקוות שיקום מי מהם ויאיר עינינו,עד אז כנראה נצטרך להמתין.
6.בזה בדיוק עסקינן,מדוע הקדימו הבריטים לצאת?ומה הקשר של ענין זה להכרזה החד-צדדית? ל"היסטוריונים החדשים" (זהו כינוים של השקרנים בפיך),יש הסבר לכך,לא אלאה אותך בו שנית,אלא אשאלך שוב,מדוע?
בכל אופן גם מדבריך משתמע,שהיה צורך ב"הכרזה" דו-לאומית.
7.אתה סותר את עצמך הרי בפרוש אמרת שהקרבות הקשים התנהלו הרבה זמן אף לפני הכרזת החלוקה באו"ם.כך שהיה ברור לפלסטינים שהענין לא יגמר בימים ספורים.יתרה מזאת,רוב שטח פלסטין שסופח לירדן ומצרים לאחר המלחמה,רק מעצים את הטרגדיה הפלסטינית-נשול אומה מוכה זו מאדמתה ומזכותה לעצמאות.
8.לגבי ה"שרלטנים" (ה"שקרנים") כדבריך,הרי הינם אנשים ראויים המגובים במסמכים ובתעודות,שפיהם נסכר בדיוק בידי כאלה שהשקר טפטף למוחם,חזור וטפטף (תעמולה שיקרית קוראים לזה במקומותינו),וכך הפוסל במומו פוסל.ובמקום להתעשת ולראות את התמונה הכללית,נאחזים בפרטים שוליים.מתי ניתן לפרופ’ אילן פפה לעמוד ולשאת דברו?מתי אפשר היה לשמוע מילה משאר חבריו? מתי עמדת אתה,או כל אחד אחר,מולם מעל במה צבורית,מגובה בתעודות וסימוכין, מנהל ויכוח עיניני,ונותן לצבור להחליט? אף פעם. רק הדים קלושים ממערכת השמצות והכחשות העולים מתוך חדריו של מגדל שן אקדמי.וחלוקת "תוארים" שהאוזן אינה סובלת.
ולגבי כשלון התיאוריה הקומוניסטית
במציאות,אומר רק שהקומוניזם הינו שיטה או סט כילים:מגל ופטיש,אשר נועדו לטפל במדינה,שגם היא רק כלי. וע"כ כישלונו של מניף הכלי אינו פוסל בהכרח את הכלי.
לאור הנ"ל ובעיקר תודות להשכלתך מאירת העיניים.אנוכי,שנולדתי אחרי המלחמה,עומד מול ה"ספגטי" שרקחת עבורי,ואומר : "אבא’לה,כל מה שבקשתי זה "ניוקי" קטן,
מה איתו?. מה קרה שם לעזאזל בין השמשות,למה נחפזו האנגלים לצאת,למה הכריז בן גוריון באופן חד צדדי על הקמת המדינה? ולא ענית לי . אילן וחבריו צעקו משהו,אך פיהם נאלם דום ולא מיוזמתם.
ועל כן עד שיוכח אחרת,אעמוד ואדבוק בעמדתם.לא האמונה אומרת לי זאת אלא ההגיון.
ולסיום,כמו שהגרמנים לא נושלו מאדמתם,מדוע היו חייבים הפלסטינים לשלם מחיר כה כבד,על פשעיו של מנהיג כזה או אחר מעברם (להזכירך הם עדין לא היו מדינה בזמנו של המופתי)?וכיצד לא השכילו מנהיגינו לראות את הפוטנציאל בשתוף פעולה עם האנשים הפשוטים והחביבים האלו,מבעוד זמן,וגוזרים על כולנו לחיות בכיאוס הזה,שבו הפכנו למפלצות רצח ?וזהו גם הערך המוסף שבדברי,שכמו הפלסטינים כך גם אנו ,משלמים על שגיאות עבר של מנהיגים צרי אופק ותאבי שלטון,שכל ענינם תחמנות ותכסיסים,הכרזות מפוצצות,ססמאות לעלובי נפש וזלזול פושע בדמם של אנשים.
במאמר חשוב שהתפרסם אתמול ב"הגדה השמאלית",כותב החבר בנימין גונן על שיתוף הפעולה ההדוק שהיה בין יהודים לערבים קומוניסטים כבר אז,לפני קום המדינה. ז"א ממנהיג ברמתו של בן גוריון,שהתימר להיות סוציאליסט,היה נדרש לראות מעבר לחזות הצרה. להבין שהכרזה חד צדדית,רק תלבה את אש הדמים (שמאכלת עד היום),ולשאוף להכרזה דו-לאומית.וגם אם אננה בנמצא,הרי שיש להוסיף ולחפשה.וזוהי גם טענתי הבסיסית שלא רק שהתחרה בבגין והוכיח רדידות הנהגתית (וסביב ענין די שולי זה נסוב הויכוח בינינו) ,אלא שאץ רץ ובחר בדרך הקלה, וחטא חטא בלתי יכופר בזונחו,את הדרך האמיתית לדו-קיום עם אחינו בני פלסטין,הלא היא דרך הסוציאליזם -קומוניסטי הבסיסי.
את יחסו לערביים בארץ ישראל כמו גם לקומונה, כבר קבע בעימות הבראשיתי עם משפחת שוחט בסג’רה,ומאז לא זנח דרכו,והזנה את כולנו לדרך חתחתים אשר מי ישורנה?
למערכת ה"גדה השמאלית"
לפי מילון אבן-שושן:
זנה- סר מדרך הישר.סטה,הלך אחרי רשע.
"…כי זנו אחרי אלוהים אחרים…"(שופטים ב’ יד’).
הזנה- הדיח הטעה "…והיזנו את בניהם אחר אלוהיהן…" (שמות לד’ טז’).
ועל כן ניתן לקרוא את סיפא התגובה כך:
"…את יחסו לערביים בארץ ישראל כמו גם לקומונה, כבר קבע בעימות הבראשיתי עם משפחת שוחט בסג’רה,ומאז לא זנח דרכו,והטעה את כולנו לדרך חתחתים אשר מי ישורנה?".
אינכם חייבים לפרסם זאת,או לתקן את התגובה,רק רציתי שתדעו.
תודה וסליחה.
אבירם: מה זה הרשימה של מקצועות אסורים לפלשתינאים???
אגב, מה זה הבדש"פ?
בדש"פ = בית דין שמאל פלשתינאי??
ומה זה או מי זו חיה ווילדע…?
וברצינות:אני בוחר להשאר מאחורי ר"ת אלו משתי סיבות.האחת שאנני עסוק בשמי או בזהותי.השניה,שר"ת אלו מקפלות ערך עבורו אנוכי פועל.ברבות הזמן יתכן ואפרוש אותו,אך לא עתה.
ועימך חיה ווילדע-הסליחה.
ליעל ארי.
את כותבת:"…סיום השילטון הישראלי בשטחי יהודה ושומרון יביא לאנרכיה כמו שאנו רואים עכשיו בעזה".
אנרכיה-מאבק חסר פשרות בכל שלטון מדכא,משפיל ומנצל. וחיים שיתופיים לפי העיקרון:איש לפי יכולתו וכפי צרכיו.
ובזה אין רע.נהפוך הוא.
הכיאוס ואובדן צלם אנוש,שאת מצביעה עליהם ואשר מתרחשים עתה בעזה,אינם אנרכיה.
אינך הראשונה שמעוותת את המושג ולדאבוני גם לא האחרונה. מכל מקום הזוועה המתרחשת עתה בעזה נגרמת ע"י צה"ל שעושה זאת בתגובה לירי הקאסמים,שמתרחש בתגובה לפעילות צה"ל האינטנסיבית בשטחים (יו"ש),שנעשית בתגובה לפיגועים בשטחנו,שנעשים בתגובה לכיבוש….
השאלה איך נחזיק מעמד לאחר פינוי השטחים ונבואתך הפסימית בנושא,הינם ענין לדיון מעמיק.אומר רק שיש רבים שטוענים ההפך בדיוק,ולראיה מביאים את המצב הנוכחי ואף מנבאים שהכיבוש הוא שיביא לחורבננו.
בשתי הנבואות מה שבטוח הוא החורבן…
אורי אבנרי אמר פעם:"…בוודאי, הם (הפלסטינים) צריכים להכיר בזכות-הקיום של מדינת-ישראל, כשם שעל ישראל להכיר בזכות-הקיום של מדינת פלסטין. אבל הכרה זו תצמח מהמשא-ומתן, ולא להפך…"(מתוך מודעה ב"הארץ").
וזה גם שורש הענין:
חייבים לשבת ולהדבר.לא לדרוש שום תנאים מוקדמים.לקים את ההדברות ללא קשר לנעשה בשטח,ובטח שלא להתנותה בשקט בטחוני.ההבנות,ההתניות.ההכרזות וההסכמים יבואו מתוך כך.ולא להפך! המשא ומתן חייב להתרחש במקביל לנעשה בשטח. מקביל" היא מילת המפתח.
צודק שמואל באומרו שאנו חייבים לפנות את השטחים הכבושים עד המ"מ האחרון.וצודק אורי שבמשך ארבעים השנים האחרונות משנן באוזנינו את המנטרה-"שטחים בעד שלום".
ועד שאנשים כמותך,והם רבים מאד במדינתנו לא יפנימו זאת,ויאלצו את הממשלה לשבת אל שולחן הדיונים.נמשיך אנחנו להתוכח עם עצמנו ולשלם את ליטראת הדם.
המתנתי לראות אם מישהו ירים את הכפפה שזרקת,בתגובתך מתאריך 28.11.06,בה אתה מעלה שאלות נוקבות.היות ונענית בידי אף לא אחד,אנסה אנוכי לעשות זאת.אף על פי שאנני רואה עצמי כדובר השמאל בטח לא הרדיקאלי-קטונתי.
אתה שואל ארבע שאלות (קושיות):
1.האם יש קונסטלציה בה מדינה יהודית ריבונית יכולה להתקיים במזרח התיכון?
(עם שאלה זו התמודד גם הרצל).התשובה היא כמובן חיובית.עובדה,מדינת ישראל קיימת היום כמדינה ריבונית יהודית לכל דבר.
2.האם יכולה להיות ריבונות יהודית בפלסטינה-א"י? התשובה היא לא נחרץ.ישראל ליהודים ופלסטינה לפלסטינים (היכן בדיוק עוברים הגבולות ומהו טיב היחסים בינהן,כמו גם צורות ממשל כפדרציה,או מדינה דו לאומית,הן לא לעניננו כי שאלת בדבר ריבונות יהודית גרידא).
3.האם יש מצב בו ישראל הריבונית תהיה "צודקת" ו"מוסרית" כאשר תפעיל כוח ותוקפנות נגד ערבים,כתגובה על תוקפנות ערבית? התשובה היא כן .ישראל בגבולות מוכרים ומוסכמים על שכנותיה (ובעיקר פלסטין),תהיה צודקת אם תגיב בכוח ואלימות על תוקפנות מצד כלשהו (לפי העקרונות המקובלים של: "מידתיות" ואי שמוש בנשק האסור ע"פ החוק הבין לאומי וכו’),ולא תהיה שונה מכל מדינה אחרת.
4.האם יש דבר כזה הנקרא תוקפנות ערבית? התשובה היא כן.אתה בעצמך הצבעת גם על תוקפנות "צודקת" בשאלתך הקודמת.כך שלגבי הערבים עומדת אותה ה"זכות" .
את תגובתך אתה מסים באמירה שטיעוניו של שמואל צפויים ומשעממים ורצופי סיסמאות. ומסכם ושואל מה רוצה השמאל הרדיקאלי בעצם?
ברשותך לא אתיחס לאמירתך,אלא אומר שאם אין לך הצעה קונסטרוקטיבית לשמואל,היכבד נא ושב ושנן עימו את אותן טיעונים ולטשם.לפעמים סיסמא טובה אחת תשפיע יותר מאלף מילים.
ולשאלתך,שהיא גם לב תגובתך.התשובה היא פשוטה בתכלית:
עתיד האנושות ובכלל זה העמים במזרח התיכון.קשור קשר הדוק להתפתחות הפוטנציאל המרכסיסטי-קומוניסטי-סוציאליסטי הנשען על דמוקרטיה אמיתית בתוכם.אלו היסודות.
השמאל הרדיקאלי בארצנו השכיל להבין שהגשר להבנה,שתוף פעולה ושגשוג,בינינו לבין אחינו הפלסטינים,יכול להבנות רק עליהם.
ז"א כל זמן שיצמחו כאן פרחי הלאומנות הדתית (משני הצדדים),והזרוע הקפיטליסטית תבחוש בהן ותסכסכן זו בזו,רק המעמדות העליונים (קרי-הבורגנות) יצאו נישכרים מכך.
בתודה,ואשמח לתגובות.
בדש"פ
ציטוט :
חייבים לשבת ולהדבר.לא לדרוש שום תנאים מוקדמים.לקים את ההדברות ללא קשר לנעשה בשטח,ובטח שלא להתנותה בשקט בטחוני.ההבנות,ההתניות.ההכרזות וההסכמים יבואו מתוך כך.ולא להפך! המשא ומתן חייב להתרחש במקביל לנעשה בשטח. מקביל" היא מילת המפתח.
מדוע כל ההסכמים שנחתמו עד כה אינם טובים ?
עופר,
"שים לב שרוב המגיבים, כולל היותר רדיקלים שבהם, הביעו ביקורת גם על הצד הפלסטיני".
אני לא מביע שום ביקורת על בחירת הפלשתינים בחמאס, להפך – אני תוהה מדוע לקח להם כל-כך הרבה זמן להבין שאבו-מאזנים למיניהם עובדים בשרות המערב?
אולי אם האינדיאנים היו "מפתחים טכנולוגיה" בדמות אל-קעאידה כמו הערבים, אזי יתכן והייתה היום תרבות אינדיאנית.
אולי אם האפריקאים היו מתאחדים ולא נותנים לתאגידים מערביים לשדוד את ארצותיהם (by any means necessary), אזי רובם לא היה חי על דולר ליום.
נגד אימפריאליזם כל האמצעים כשרים. אני בא בטענות רק למדכאים, לכובשים ולשתלטנים שחושבים שהמציאו את אלוהים.
שמעתי פעם טענה שנסראללה השפיע על אסד להפוך ללוחמני יותר. כנראה שאצל אולמרט, את תפקיד נסראללה משחק ג’ורג’ בוש הפונדמנטליסט.
בדיוק מהסיבה שציינתי,כל הסכם,כל ישיבה וכל דיון,הוסטו הצידה,סורסו או הופסקו, ברעום התותחים.
ראה מה קורה עכשיו.
השכחת איך נפלו הדיונים שאחרי הסכם אוסלו?הרי הם היו מבוססים על ההתניה בשקט "תעשיתי".
עם כל הכבוד פוליטיקה והנהגת עם לקראת שלום אינם שירה.
לדבד"ש,
ראיתי במקרה ששאלת אותי "מה גרם לסובייטים לראותינו כבעלי "זיקה מערבית". האמת היא שזה לקח לסובייטים זמן רב למדי לגלות זאת. בזמן ואחרי מלחמת 48 ראו אותנו ככוח אנטיאימפריאליסטי ו/או נייטראלי. ורק אחרי תחילת מלחמת קוריאה (בשנות החמישים המוקדמות), והצהרות של תמיכה ישראלית במערב במלחמה זו חל שבר בין ישראל וברה"מ. ש.א.
מזל טוב, כבר הרבה זמן לא כינו אותי יפה נפש, שמאלן עוכר ישראל וסוכן אש"ף. באמת הוקל לי – בהנהחה שהתכוונת אלי כחלק מהמגיבים פה.
לעניין עצמו, שים לב שרוב המגיבים, כולל היותר רדיקלים שבהם, הביעו ביקורת גם על הצד הפלסטיני. ואם אתה חושב שמצבך גורע- מה שבהחלט יתכן – לך במחנה פליטים מופצץ בעזה. אני בטוח שתברח משם חזרה לשדרות יותר מהר מהזמן שלוקח לומר "ארקדי גאידמק".
תקשיבו חבורת יפי נפש נראה אותכם יושבים כול היום מחכים שיפול קסאם על הבית שלכם זה לא כף תאמינו לי כבר עברתי דבר או שניים בחיים הקצרים שלי וזה ממש לא כיף אז לפני שאתם מהללים את אויבנו תלכו לגור איזה שנה שנתיי בשדרות ( או באחד הקיבוצים ליד אם לא יאה לכם להתלכלך אצל פשוטי העם) ואחרי שתחטפו איזה קאסם או שתיים בפרצוף נראה איך תדברו..
שים לב שאמרתי "רובם" ולא "כולם". עמדתי היא שאין צד אחד שובא צודק לחלוטין, ובכל מקרה הביקורת – כולל שלי – היא לא על החלטה של הרוב להצביע למפלגה כלשהי, אלא על הצורה שבה מתנהלים הדברים בין הבחירות.
ואם כבר הזכרת את אפריקה, אני לא סבור שהפיתוח הכלכלי נעצר או עוכב באסיה ובאפריקה כתוצאה מההשתלטות האירופית. עובדה שמדינות שבהן הקולוניאליזם הרשמי היה קצר ימים או שלא היה בכלל – כמו אפגניסטאן, אתיופיה, נפאל ומונגוליה – הן לא יותר מפותחות משאר מדינות אסיה ואפריקה.
הבעייה עם הקולוניאליזם היתה בראש ובראשונה דיכוי השאיפות הלאומיות והזכויות הפוליטיות של עמי העולם השלישי. לעומת זאת, הניצול הכלכלי של העמים נמשך עד היום, ממש כמו במדינות המערב.
"זחיחות הדעת הישראלית מתמודדת בהצלחה עם כל אבני הדרך האלה של תולדותיה; את הכוונות הרעות היא משאירה לפלסטינים." זה נכון, אך במקרה הזה הציניות לא עובדת והיצר של ה "פאק דה סיסטם" אצלך נראה לעין, כשאתה לא מציין שהפלשתינאים, ביחד עם החיזבאללה, איראן וגורמי טרור אחרים, עושים בדיוק את אותו הדבר. אתה יכול לומר שהם מאשימים אותנו בצדק, אבל אז אתה ש-ו-ב מתעלם מהעובדה שהדרך שבה האשם הזה מתבטא אינה דרך נורמטיבית שדרכה אפשרי להצמיח שלום, פיוס או פשרה כלשהי. אתה מתעלם מהעובדה שאתה מתעסק עם טרור, תצדיק אותו או לא תצדיק אותו, ותכנה אותו כרצונך, טרור \ לוחמה על החופש… המטרה היא הרג. עובדה זו דורשת ממך להפעיל כוח צבאי, ומדוע? כדי להראות להם שהמלחמה ל-א טובה לנו, ול-א טובה להם. דיפלומטיה לא תמיד עובדת, וציניות לא תמיד קולעת ל’תחלס’. אני מסכים שאנחנו הכוח הכובש ואין אני בא להצדיק את ישראל ופעולותיה, אך אל לנו לשכוח שלא את פלסטין החלק הגדול מהם רוצה, אלא את ישראל כולה. ישנה קריאה שאינך יכול להתעלם ממנה להשמדת ישראל, והיא מקבלת עידוד מאיראן. איך תעשה שלום אם אלה שאינם רוצים להכיר בך, אם לא תבין קודם כי הסירוב להכיר בך לא נובע מהיותך אתה אלא מהיותם הם, ועליך להיאבק? אותו דבר לגבינו, אנו כובשים לא כי הם נלחמים על החירות שלהם, אלא כי זה מה שאנחנו כובשים בין אם הם נלחמים בכך או לא.
בישראל מתפתחת גישה פרו-ערבית ואנטי-ישראלית בשמאל הרדיקלי, והגרוע מכל הוא שבקרב האנשים המתאפיינים בגישה זו נשכחת הגישה של פרו-צדק. כך, כל מהלך של ישראל נתפס כמיליטאריזם, וכל מהלך ערבי נתפס כפועל משחרר ללא מחקר של הנסיבות, אם כי כ-ך הדבר.
הטענה שהציונות גזלה את ארצו של העם הפלשתינאי ,הוא קצת מוזרה בהתחשב בעובדה שכשהחלה הציונות ,כלל לא היה עם פלשתינאי.
העם הפלשתינאי כפי שמוכר לנו כיום התגבש כתהליך נגד לציונות ובמיוחד בעקבות מלחמת ששת הימים.
לו ידעו הפלסטינים כי נסיגת צה"ל מגוש קטיף תביא עליהם את השתלטות החמאס לבטח היו מנסים בכל כוחם למנוע את הנסיגה, עד כמה שזה נשמע מוזר.
בחינה של האירועים שקרו מאז ששרון החליט על הנסיגה מעלה שורה של תהיות שמא הייתה זו מזימה להחלשת העם הפלסטיני ולפילוגו:
– התפצלות המולדת הפלסטינית לשתי ישויות שונות החלוקות זו על זו.
– החלשה במעמד הבינלאומי ובתמיכה לה זוכים הפלסטינים בשל קיומה של "מדינת חמאסטן" שראשיה שוללים כל משא ומתן עם ישראל
– התדרדרות המצב הכלכלי ברצועת עזה.
– התרחקות הסיכוי להקמת המדינה הפלסטינית בעתיד הנראה לעין.
נראה ששרון למרות מגרעותיו הרבות הוא אסטרטג מרחיק ראות, שצפה מראש את המצב לתוכו דירדר את העם הפלסטיני בעיקבות הנסיגה.
–
גולדה קמה לתחיה: אין עם פלסטיני! לכן היה מותר לגזול את אדמתו. הגיון ציוני במיטבו.- הנייר כידוע סובל הכול.
מי אלה הפלסטינאים שאתה מדבר עליהם?
אה אלה בטח הערבים שגרים ביהודה שומרון וחבל עזה
למה אתם כל כך כואבים את "הסבל" של בני ישמעאל ולא מעניין אתכם בכלל שיהודים נפגעים?
כולכם פה שמולאנים מפונקים… תמשיכו להאשים את ישראל בהכל ונשאר בלי מדינה!
מה בעיה?
רוצחים הרבה פלסטינים, ואין קסאמים.
נכון שאני גאון צבאי?