ארט בוכוואלד, סאטיריקן אמריקאי, מת בשבוע שעבר בגיל 81. אחד האנשים הפיקחים ביותר בארה"ב, שנון ומקורי, היו לו כמה אמירות בלתי-נשכחות. חביבה עלי במיוחד היתה רשימה שלו שהופיעה בעיצומה של מלחמת וייטנאם. בוכוואלד כתב שלפי המידע הרשמי על המלחמה, יוצא שכל הרוג וייטנאמי עולה למשלם המיסים האמריקאי כ-300 אלף דולר – המון כסף בימים ההם. למה לא לחסוך, שאל בוכוואלד, ולהטיל את המשימה על הפשע המאורגן, שלפי השמועה מוכנים לבצע חיסולים תמורת 5,000 דולר לראש?
שאלה דומה אפשר לשאול גם כאן. אבל החידה המעסיקה אותי כעת היא כמה פלסטינים עוד מסתובבים חופשי (אם זאת המלה הנכונה) בגדה? כל בוקר מדווח בתקשורת שצה"ל עצר כך-וכך מבוקשים, והמספרים מצטרפים לכמויות מרשימות. נכון שהילודה בחברה הפלסטינית גבוהה למדי – מה כבר יש לעשות תחת הכיבוש, אם לא להישאר בבית תחת השמיכות? – אבל האם היא תוכל לעמוד בקצב הזה? גם אי אפשר שלא לשאול איפה מאחסנים את כל האוכלוסייה העצורה הזאת? האם יש לישראל מתקנים מספיק גדולים כדי להכיל אותה, או שמא יהיה צורך בקרוב לכבוש עוד כמה שטחים מן המדינות השכנות כדי להקים בהן את מחנות המעצר התופחים והולכים?… עוד שאלות לוגיסטיות אחרות עולות על הדעת – מי מספק את המזון, המים והסניטציה למכלאות הללו? האם מדובר כאן בעסקים רציניים, עתירי הון, ואם כך מי הם בעלי העסקים ומי ממליץ עליהם?
ארט בוכוואלד היה בוודאי יודע לכתוב על המצב הזה מנקודת ראות מעשית, ממש כפי שעשה ביחס למלחמת וייטנאם. אני רק יודעת לשאול.
באיזה מצב מוזר אנחנו נמצאים בימים אלה! הנשיא כנראה יועמד לדין באשמת אונס, ראש הממשלה נחקר על קשריו עם הפרטת בנק לאומי ומכירתו לחבר שלו מאוסטרליה, השר לשעבר חיים רמון נחקר על התנהגותו עם נשים, פרשיות אחרות נחקרות עוד מימי הממשלה הקודמת, משטרת ישראל מנהלת חקירת רצח כמו קירקס, ומעוררת (סוף-סוף!) ספקנות נרחבת באשר לשיטותיה ופעילותה, מינויו של שר ערבי ראשון לממשלה – אחרי קרוב ל-60 שנה של מדינה בה ערבים מהווים חמישית מן האוכלוסייה – משמש הזדמנות לאנשים שלא מזמן הגיעו להתריע מפני הסכנה לגזע היהודי, והרמטכ"ל התפטר דקה לפני שדחפו אותו החוצה מן המטוס ממנו ניהל את ההתקפה האחרונה על לבנון. אם הוא יאמר לוועדת וינוגרד שהוא לא קיבל כלל הוראה לצאת למלחמה, אלא רק מיני הוראות אד-הוק מחבורת הלא-יוצלחים הנקראת ממשלת ישראל הנוכחית, הרי שכל הסיכויים שהיא תיפול אחריו.
תגידו מה שתגידו, אבל רמה כה ירודה של ממשלה, איכות כה עלובה של האליטה השלטת, לא היתה בכל ההיסטוריה של מדינת ישראל. לא האמנתי שיבוא יום ואפשר יהיה להתגעגע אפילו לבגין ושמיר…! דווקא בימים אלה, כאשר נדמה שהרפש מגיע עד אדן החלון, נזכרתי ב"רעידת-האדמה" הגדולה של בחירות 77′, כאשר מפלגת העבודה הובסה בפעם הראשונה והליכוד עלה לשלטון. רבים ממכריי – גם כאלה שתיעבו את מפא"י – התהלכו כהלומי ברק, ואף דיברו על הורדת המזוודות מן הבוידעם. ואז נפגשתי עם גברת זקנה, יהודיה אמריקאית שחיה כאן שנים רבות והכירה את הנוף. "ומה חשבתם?" היא שאלה בטון מתריס אותי ואת ילדיה, כאשר ישבנו יחד מודאגים מן ההתפתחויות. "שיהודים באמת יקימו כאן חברה שתתקיים מעבודת-כפיים? מחקלאות ותעשייה? – זה לא בשביל יהודים! יהודים אוהבים לעשות ביזנס, ואם יש להם מחשבות יותר גבוהות הם לומדים רפואה או משפטים, משהו מכובד ונקי. באמת חשבתם שהאקספרימנט הזה עם קיבוצים ופרדסים ובתי-חרושת יחזיק מעמד…? אז אתם או טפשים או תמימים".
אנחנו הצברים גיחכנו במבוכה, כי לא היתה תשובה בפינו. לימים שמעתי את טים סבסטיאן, מראיין בכיר ב-BBC, אומר בתימהון לפרקליט היהודי-אנגלי הנודע בנדיקט בירנברג, "באמת? הוריך היו קומוניסטים? – יהודים וקומוניסטים? זה מדהים!" כי הזיכרון האנושי קצר, ורבים כבר שכחו, או מעולם לא ידעו, שהתנועה הקומוניסטית ברחבי העולם היתה מלאה יהודים מראשיתה, כי היום היהודים בעולם נוטים לימין השמרני, והתמיכה בישראל אף היא באה בעיקר מן האגף הימני. לא נעים להודות בכך, אבל האלמנטים הגזעניים והפאשיסטיים ביותר באירופה הם תומכי ישראל נלהבים.
יש כאן מקום פנוי לסאטיריקן טוב, שיעשה מטעמים ממצבנו כפי שעשה ארט בוכוואלד באמריקה גם בשנים הקשות ביותר. היו שניים – חנוך לוין ויוסף מונדי – ושניהם הלכו לעולמם בטרם עת (הרבה יותר צעירים מארט בוכוואלד, שעוד שלח מסרים שנונים עד רגעיו האחרונים בגיל 81). המישרה פתוחה, אבל דומני שהכישרון המיוחד הזה, המשלב ראייה חדה, זעם בלב וחוש הומור חריף, חסר במקומותינו היום. כעס לבד לא מספיק.
דורשה מנהיגות חדשה, יהודית-ערבית, של שלום וצדק חברתי. דורשה מנהיגות חד"שה בהחלט!
מסכים ביותר. יש אכן צורך בסאטירה חריפה, ולא השואו הבידורי הזול של "ארץ נהדרת". אולם דומני שבארץ אוכלת יושביה כמו שלנו, סאטיריקן טוב יהפוך מיד ל"אויב העם".
מסכים איתך לגמרי.
אולי רק תוכל לפרט מה רע בהנהגה הקיימת במה לדעתך נכשלו החברים ברכה סוויד וחנין.
יש כאן כמה חד"שים שזה מקרוב באו.
על המשמר
יתכן ולא הסברתי את עצמי נכון. אני לא טוען שהחברים ברכה, סוויד וחנין נכשלו. כלל וכלל לא! אני לא מכיר אותם אישית ואני עוקב אחר העשייה שלהם באמצעות התקשורת ובערוץ הכנסת. אני גם לא נמנה עם פעילי חד"ש. אני סבור שראוי שהחברים ברכה, סוויד וחנין (יחד עם אחרים, כמובן) ינהלו את ענייני המדינה ורק מהם (ודומיהם) תצא מנהגות אלטרטניבית, שאינה עוסקת בפלילים, שלא מכרה את עצמה לאינטרסים של בעלי ההון והדוגלת בשלום ובשוויון.
אמן ואמן
הסיבה לסירוב לקומוניזם לא נעוצה בהכרח במוצאו האתני של האדם אלא פשוט בכמות ההיגיון והשכל הישר שמצוייה בקודקודו. חישוב מהיר עוזר לי לראות שלו הייתי קומוניסט לא הייתי מגיע לרבע מההכנסה אליה הגעתי היום וממילא ולא הייתי צובר את הנכסים שצברתי (טפו טפו טפו). מה לעשות יש מוכשרים יותר ויש מוכשרים (וחרוצים) פחות. כאחד שבז למסכנות ולחוסר אונים במקום לשבת ולקרוא לאנשים לחדש את ימי אחת מהשטויות הגדולות של ההיסטוריה (כן כן קומוניזם מעולם לא הוכיח את עצמו כגאוני כמו שמנסים לייצג אותו), אני מעדיף להקים מפעל נוסף שבו אנשים ירוויחו כפי יכולתם , הכשרתם ומירצם…
עלילות גלעד-סדרת מתח בהמשכים
פרק א’: גלעד שולל האזרחות
רדיו קול השלום (באתר של גבעת חביבה):
"החוק לשלילת אזרחות הוא פגיעה בזכות יסוד ולא יעמוד במבחן בג"צ (07.1.11).
ידידינו הותיק גלעד ארדן,אינו מפסיק לנסות להשפיע על סדר היום,בדרכו הנכלולית.
מה אומר האדון גלעד?:
בואו וניקח את חוק שלילת האזרחות,על פעולות הפרת אמונים למדינה,ונוציא אותו מידי משרד הפנים (היועץ המשפטי,תמיד מונע משר הפנים,את השלילה בשל היות השר איש פוליטי-מתלונן ב"צדק",ידידינו הנ"ל) ונעבירו לידי ערכאה שיפוטית.
ז"א שופט,איש מקצוע ולא דמות פוליטית,יקבע למי תישלל זכות האזרחות.
לכאורה פעולה נאותה,שהרי השר הקובע הוא כאמור איש פוליטי.ואין הענין ראוי למדינה מתוקנת,שאדם מסוים יקבע את שלילת אזרחותו של אחר.
אך מתוך הצעתו של הדמוקרטור הגדול,עולה ומבצבצת "כוונת המשורר".
הוא צופה עתה רוב נאה בכנסת הבאה לו ולדומיו,ואז חקיקת חוק נוסף,על הגדרת אותה "הפרת אמונים" ומשמעותה,תהיה בהשג ידו ולא ירחק היום בו יופיע האיווט (סליחה-עיוות) הזה במחוזותינו.
מאותו יום כל מי שיזדהה עם החאמאס ויביע זאת בכתב או בע"פ לדוגמא,יוכל להחשב כ"מפר אמונים",וככזה תוכל להשלל ממנו אזרחותו.
כל ההנהגה הערבית הישראלית,כל אנשי התנועות הרדיקליות במקומותינו ופעיליהם,דמויות ואנשים כאורי אבנרי,חיים ברעם וגדעון ספירו,וכמובן אני ואתה-ניצטרך להתהלך בחשש.
מפגשים עם אנשי חאמאס,תמיכה באירגונים כמו חיזבאללה,נסיעות להפגנות למקומות שונים,השתתפות בנאומים בעצרות מסוימות במרחב עם אנשים ואוכלוסיות המסומנים ככאלה המסוכנות לשלום מדינת גלעד,השתתפות בפורומים עוינים ,כתיבת תגובות בבלוגים כאלה ואחרים הפועלים לטובת אויבי ארץ ארדן ועוד ועוד,מיני פעולות,עשיות,הגיגים,מחשבות והבעות דעה,יהפכו בעזרת הנאור הידוע ומרעיו לפעולות "הפרת אמונים".
לשופט כאמור לא תהיה ברירה,ושום יועץ לא יוכל להתערב.
אז תשקוט לה נפשו של הפטריוט ארדן (לא עוד שנים שלושה בודדים למצער שנשללה אזרחותם עד היום.אלא עשרות רבות ואולי מאות ולמה לא אלפים? של גולים מפירי אמונים שכמותם,שיגדשו את סמטאות פריז וביסטרואותיה,שם יתבשלו במיץ של עצמם וירקבו) אמן.
אומר עובדיה הקטן שבספרי הנביאים והתנך:…כאשר עשית יעשה לך,גמולך ישוב בראשך" שם א’ 15.
על כן יש לחוקק חוק האומר (בשפה טובה משלי):
מי שפוגע בחוקי היסוד הקיימים (של חופש הדיבור,ההתבטאות הפוליטית ועשייתה) ומנסה לנכסם לטובת משנתו הפוליטית (בישיר או בעקיפין,עובדתית או נסיבתית),ועקב כך לפגוע ביריביו הפוליטים ולהוציאם מחזקת המדינה (גלות ושלילת אזרחות) ומהזירה הפוליטית דמוקרטית,תשלל אזרחותו הוא,וזכותו לפעול בשדה המערכת הפוליטי במדינה,תבוטל.
ובא לציון גואל.
עלילות גלעד פרק ב’
גלעד ממנה השופטים.
ציטוט מ"ידיעות אחרונות"(17.1.07-בייניש:לא ראוי ששופט יעשה לובי לקידומו"):
ח"כ גלעד ארדן (ליכוד),שהוא אחד החברים בוועדה לבחירת שופטים,אישר אתמול כי שופטים המבקשים קידום נוהגים להפגש עימו כדי לדבר בזכות קידומם.לדבריו,הוא מקפיד שלא לנהל עם השופטים שיחות בעלות אופי פוליטי"….
עכשיו חברים התמונה ברורה בהרבה:
השופטים אותם ימנה ידידנו המטאטא הצעיר,יהיו אלו שידונו בחוקיו המתוקנים,מה לא ברור כאן?
אך אם בפרק הקודם דנו בעיוות,וברצון להשתלט על חוקי היסוד,ולנכסם לטובת זרם פוליטי מסוים.
כאן הקרציה העמיקה חדור:לא עוד התנחלות על תנוך אוזנו של הכלב,אלא פלישה לאוזן הפנימית,והשפעה על מנגנון שיווי המשקל.
מילים אחרות,נשמת אפה של הדמוקרטיה,הפרדת הרשויות,נאנסת בידי איגנורנט חסר מעצורים,
שאינו מודע לכך בכלל,והמתיצב בראש חוצות עם גופתה מחוסרת ההכרה,ומכריז על ארוסיהם,לא פחות!!
לו אני מפעילו של הנ"ל,שהרי תפוח שכמותו לא נופל עלינו סתם כך מהעננים,הייתי קורא אותו מיד לסדר:קצת תיחכום,גלעדי! לא צריך להגיד הכל.בלום פיך למען ה…!.
הפלצות ש"שובב ציון" זה מעורר,היא ב"תמימותו" וישירותו:
מה קרה? אבא’לה נתן לו למנות שופטים,והוא עושה זאת בזהירות,ראו כולכם באיזו רצינות הוא משוחח עימם,ואף בודק בציציותיהם ובכלל,מה ההתנפלות? גם לשכת עורכי הדין (העו"ד ירון פסטינגר,עוד מטאטא חדש מועמד לראשות הלשכה נעבעך) תומכת.מה לא בסדר כאן?
הכל כה טבעי,והגיוני:
"הדמוקרטיה היא התאו,ואנחנו האריות. זו הדרך! מה,יש אחרת? הביאוה לכאן! נראה אותכם.
כנגד תופעה זו,שהרי ארדן ינוקא,הוא רק ה"בן של הבוס",המאבק חייב להיות רציני,שקול ומעמיק.
עלילות גלעד
פרק ג’: גלעד הלוחם בכבישים (ובכבשים).
שוב ציטוט מ"ידיעות אחרונות"ה17.01.07 :
חציתם קו לבן?האוטו שלכם יוחרם-ועדת הכלכלה אישרה החמרות בחוקי התעבורה".
ובהמשך:ח"כ ארדן (ליכוד) שניהל את הדיון,ביקש ממשרד התחבורה בלה בלה בלה….
לכאורה מנת ליפתן לארוחה המלאה שמשביענו האיש הצעיר הזה.שהרי מה לועדה כלכלית ולחוקי תעבורה? נחשתם נכונה,עוד דרך לתמרון כספי הציבור בדרך צינית ואכזרית מאין כמותה.
אך למעשה תמונת מצב מסכמת,למצבנו העגום:
שהרי מה לאיש אופוזיציה ולכל ההשפעות השילטוניות שדנו בהן לעיל (בשלושת הפרקים)?
ולא היא,הדרך כבר נסללה:
אולמרט,יחבור לביבי (אין לו ברירה),אייווט כבר שם,קצת דתיים ויש קואליציה.
שינוי שיטת הבחירות,והדיקטטורה בדרך.
צריך רק בחירות קטנות ובזמן הנכון (חמש דקות אחרי הדחת "האנס הברוטלי" קצב למשל…או עשר דקות אחרי שינוי שיטת הבחירות…).
במקום לבנות גשר מעל לרכבת,לתכנן כבישים חד סיטריים (כל מתכנן אזרחי המתכנן כביש דו סיטרי שבו המהירת המצטברת עולה על שמונים קמ"ש,ואשר אינו מוסיף פסי הרעדה,הוא עברין החייב לעמוד בדין,על תכנון מפגע ציבורי).שולח ביבי (המנהיג הבא דה-יורה,והנוכחי דה-פקטו),את הפיטבול החביב,להסתולל בשטח ולהסתרהב בעוברים ושבים,נו באמת מה קרה?
הכנסנו לערבוקים ושתקתם,לא נכניס גם לכם? אוסקוטו!
והכי מצחיק זה שלכול החבורה הזו יש גם פספורטים נוספים,יש להם (כאילו) לאן ללכת.
לסיכום (שהרי גלעד אינו אלא,ברשותכם,זיבורית סימפטומלית של המצב):
הפרדת הרשויות היא לא רק נשמת אפה של הדמוקרטיה,אלא ההבדל בין נופי הגליל וירושלים,הניבטים אל עין חופשיה לבין שוטטות מיוסרת בגלות משמימה.
הפרדת הרשויות,מעלה את הבעיה המרכזית שבישומה:
אי אפשר לבצע הפרדה מוחלטת,ללא הצבעה (ע"י העם ובאופן חשאי), לכל רשות בנפרד!
הצבעה עבור מפלגות או יחידים שיאישו את בית המחוקקים,בבחירות חשאיות-היא פעולה מוכרת ולא תעורר שום בעיות.
הצבעה עבור משרדי נהול ופקידות,שיתחרו ביניהם על ראשות הממשלה והמיניסטריה,היא בעיתית יותר,משום שתפקידו של ראש הממשלה או הנשיא כראש הרשות המבצעת וכפקיד בכיר,על כל השרים הנילווים אליו במשרדו,איננו מוגדר בחוק הישראלי.
הצבעה עבור הרשות השלישית השופטת היא הקשה מכולן,האם יש להצביע רק עבור,שופטי בית המשפט העליון,והאם שאר השופטים יבחרו בבחירות איזוריות כראשי עיריות ומועצות? ואיך יתארגנו השופטים לבחירות,כבודדים,או כמליאות שלמות? גם כאן עדיין אין תשובות המוגדרות בחוק.
ז"א קיים כאן קטצ’ קטן:אין אפשרות לבצע הפרדת רשויות מוחלטת,ללא הצבעה בכנסת.אך הכנסת נבחרה,מתוך עיוות ההפרדה.
ברגע זה היחידים שיכולים לשנות דרכי בחירה,הם אולמרט,ליברמן,ביבי וארדן,והם עושים זאת ועוד איך-ע"מ להשאיר את עצמם בשלטון,ורצוי לנצח! מה רציתם שהעכבר יוליד הר?
לתוך הג’ונגל הפרוץ הזה,של נתוץ הפרדת הרשויות המוחלטת ואינוס מוסדות המדינה ואזרחיה,במה שנקרא במקומותינו דמוקרטיה,פלשו פריצי חיות אדם מקדמת דנא.
גלעד איווט וביבי משלחם כמו גם אולמרט,הם רק שלוחה גנטית בת זמננו,ליושבים בראש סולם המזונות.
לנו ההומינידים השואפים לשרוד לא נותר הרבה ,מלבד ראש פתוח,קומה זקופה וחושים מחודדים.
וע"כ לאור התמורות ההיסטוריות והמהפכים הדרמטיים המתרחשים עתה בעולם שמסביבנו.חייבים לנסח את הכללים הרצויים,מהפרדת רשויות מוחלטת,ועד משנת חיים קומונריים סדורה,להתמקם בצד הנכון של ההר ולתת לשיטפון (משבר הנפט ,קריסת התאגידים הגלובליים והמהפיכה הסוציאליסטית העולמית,לשטוף את האורוות הסתומות שלנו),זה יותר קל ממה שזה נראה או נדמה.מה עוד שאין דרך אחרת,מהפיכה אלימה נגד המשטר כבר מתחוללת באזורנו.
אח"כ עם ההמצאות מסעירות הדמיון,בתחום האנרגיה הזולה והבלתי מזהמת,גם השמים לא יהוו גבול.
קראתי קצת מהדברים שנכתבו לעיל.. מה אומר, הדברים קצת מייגעים ומעציבים. האם הגיוני שיהודים יעדיפו ערבים על פני האחים שלהם?? נדמה כי הגוף המכנה את עצמו "השמאל הנאור והשפוי" לא נותן במה לדעות שונות משלו ואף מתקיף אותם ביתר שאת? האם זו לא תקשורת שמאלנית ומגמתית שמטרתה לשלוט בדעת הקהל?! נראה לי שכולם רואים היום שהערבים גורמים לנו סבל רב. איך אפשר להסתכל לנפגעי הטרור בעיניים? "כיבוש" כהגדרתכם הוא לשלם לערביי רצועת עזה ויו"ש- חשמל, מים טלפון ועוד על חשבון משלם המיסים.פעם היתה לנו גאווה לאומית ועשינו איתה דברים גדולים. היום דיבורים כשלכם על "כיבוש" הם אלו שמדכאים ומעייפים את רוח העם. גורמים לו לא להאמין בכוחו. ואפילו בזכותו להגן על עצמו מול ערבי מפגע שנתמך ע"י ארגון ב"צלם" ועוד. הערבים מרימים ראש ומפגעים בנו כי הם רואים שעייפנו ושהתקשורת והשמאל מגבים אותם. ובשם ה"דמוקרטיה" מותר לחברי הכנסת (שלנו) הערבים לומר דברים חריפים ולהסית נגד מדינת ישראל. (בשארה,טיבי,מג’דלה ועוד) שימו לב שכל המילים שכתבתם כאן הם מעין שליפת חרבות לא מבוקרת על מנת לפגוע ולהוסיף כאב. קשה מאוד בימים אלו להאמין שאלו הרוצים שלום עם ערבים אשר חיים על חרבם ומפארים את "תרבות" הרצח למגדול ועד קטן גורמים לכ"כ הרבה מחלוקות בינינו. נראה שאת התגובה הזאת ישקלו אם לפרסם מכיוון שהיא לא מייצגת את הדעות המגמתיות של האתר הזה. פשוט עצוב. אני מקווה שכולכם תתעוררו לפני שתתבדו. מבט אחד באתרי הסברה של ההסתה מטעם האויבים המכנים עצמם "העם הפלשתיני" יבהירו לחברים פה כמה לא אכפת לערבים אם אתם ימנים או שמאלנים. הם פשוט לא רוצים אותנו כאן. אף אחד מאיתנו. הראיה הכי פשוטה היא כשהם עולים לאוטובוס להתפוצץ הם לא שואלים מי שמאלני ונותנים לו חנינה לפני הפיצוץ. לדעתי כדאי שתתחילו להתמקד באהבת אחים ולא עוד מעט ממש אירן חברתה של סוריה ,עירק, מצרים והפלשתינים תשגר לעברנו הרבה אורניום שהועשר מסתימת פיות ורחיצת ידיים. והכל בהכשר ישראלי שמאלי…