ביומיים האחרונים אירעו בלבנון הפגנות גדולות ושביתה כללית בעלות אופי כפול: כלכלי ופוליטי. רבים מוחים נגד המדיניות הכלכלית והחברתית של ממשלת סיניורה ויש גם הדורשים את התפטרות הממשלה, כגון החיזבאללה, וזאת מסיבות פוליטיות. רבות דובר על מצבה הפוליטי של לבנון ערב כינוס ועידת פאריס, הנערכת בימים אלה. ועידה המנסה להשליט סדר כלכלי שפירושו יותר אבטלה ויותר הפרטה. בעקבות ההפגנות של הימים האחרונים שוחחנו עם עלי מוחיאדין, יו"ר הפדרציה הלאומית של איגודי העובדים בלבנון.
ש. איך אתה מעריך את התוכנית הכלכלית של ראש הממשלה פואד סיניורה?
ת. התוכנית הכלכלית של ממשלת סיניורה היא העתק מן התוכניות הכלכליות מבית היוצר של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי. הממשלה מנסה לצעוד בדרכן של תוכניות אלה, שנכשלו בכל העולם, ועוד מאשימה את האופוזיציה שאינה מעוניינת בהן ושהיא היא האחראית למצבה הכלכלי והחברתי הקשה של לבנון. אבל בטרם הממשלה החלה בביצוע "תוכניות הרפורמה" ב-1989 החוב החיצון של לבנון עמד על כשני מיליארד דולר. עתה, החוב החיצוני של לבנון עלה לכדי 40 מיליארד דולר ולסכום אדיר זה יש להוסיף את הנזקים שגרמה המתקפה הישראלית בקיץ האחרון על התשתיות – נזקים הנאמדים בשני מיליארד דולר. איש בין שרי הממשלה ובעלי ההון לא מתייחס לשאלה איך החוב העמיק ולאן הכסף הלך במשך שני העשורים האחרונים. הם רק מסוגלים לדווח שהחוב גדל ושיש להכביד את נטל המיסים על מנת להחזיר כספים אלה. הממשלה מסוגלת לעצב תוכניות כלכליות המכבידות את הנטל על העובדים והדוגלות בהמשך ההפרטה. אבל הממשלה אינה מסוגלת לקדם תוכניות כלכליות לשיקום המשק הלאומי ולפיתוח הכלכלה, התיירות והחקלאות. הממשלה מעוניינת במדיניות כלכלית המניבה רווחים מהירים לשכבה זעירה של בעלי הון. ממשלת סיניורה מוסיפה לדבוק באותה מדיניות כלכלית המושחתת של ממשלות חרירי. האם אפשר לצפות מן המושחתים שיילחמו בשחיתות?
ש. מהו מצבה החברתי של לבנון?
ת. לבנון היא מדינה בעלת משק קפיטליסטי לא מפותח. על פי נתוני מכון קמל חמדאן, שיעור האבטלה היה כ-20% לפני המתקפה הישראלית והוא עתה 40%. המתקפה הישראלית בקיץ האחרון העמיקה את האבטלה ואת המשבר הכלכלי. על פי נתוני האו"ם שפורסמו לפני חמש שנים, יותר מ-40% מתושבי לבנון הם עניים. שכר המינימום, שאינו עולה מזה עשור, עומד על כ-200 דולר לחודש והשכר הממוצע לחודש הוא כ-400 דולר. אבל המציאות בשטח היא קשה הרבה יותר. המעסיקים משתוללים ואף אחד מהם לא מכבד את חוקי העבודה. כמו כן, מגזרים רבים בקרב העובדים איבדו זכויות כגון משכורת 13.
ש. האם החלוקה העדתית מכבידה על המצב הכלכלי והחברתי הירוד?
ת. מזה שנים רבות מדברים על הצורך לקדם רפורמות חברתיות ולגשר על הפערים החברתיים. אבל אף ממשלה לא עשתה דבר בעניין. גם ההבטחות שהופרחו באוויר עם חתימת הסכמי טאיף ששמו קץ למלחמת האזרחים לא מומשו. אנו חיים במשטר של עדות מזה עשרות שנים ובו העושר והשלטון מתחלק על פי מפתח עדתי. לקברניטי הממשלה יש מה להגיד בנושא חלוקת המשאבים, כך עושה הנשיא המרוני, ראש ממשלה הסוני או יו"ר הפרלמנט השיעי. לכאורה הדבר מבטיח חלוקה הוגנת של משאבי המדינה. למעשה מדובר על מנגנונים כלכליים המנציחים את הפער החברתי ואת חלוקת הכספים ל"קרובים לצלחת". זו השחיתות הממוסדת של לבנון. בסופו של דבר החלוקה העדתית רק מנציחה את הסדר החברתי הלא צודק הקיים לאורך הדורות! כנציגי עובדים השקפת העולם שלנו היא שונה מאוד. אנו דורשים ביטול כל המוסדות שהוקמו על בסיס המפתח העדתי והפיכת לבנון לרפובליקה אמיתית ובה לכל האזרחים יהיו זכויות שוות. אני חוזר ומדגיש: צריך לבטל מיד את כל מנגנוני חלוקת המשאבים והמשרות על פי מפתח עדתי. יש לפזר את הממשלה ולקרוא לבחירות שהפעם לא יתקיימו על פי מפתח עדתי, אלא על בסיס דמוקרטי. אנו זקוקים למשטר של דמוקרטיה אמיתית ללא אזורי בחירה וללא שריונים.
פעם אמרו על לבנון שהיא תהיה המדינה השניה שתעשה שלום עם ישראל.
היום נראה שלבנון תהיה המדינה השניה עם משטר סוציאליסטי.
ההיסטוריה ככל הנראה מועידה לישראל את ההובלה.
זה יקח קצת זמן ובדרך נחווה גם דיקטטורה קצרה עם אולמרט ביבי ליברמן ואולי גם ברק.
אך הסברה (פרופגנדה) נכונה ובנית תנועה מהפכנית על הבסיס של מק"י וחד"ש,יעשו את זה.
בישראל מה שקובע היא האופנה.
בדרך כלל האופנה משחקת לידי כוחות השוק המעונינים בטמטומה של החברה,ע"מ למכור כמה שיותר זבל לצרכנים שטופי המוח.כמו כן אופנות עולמיות חודרות כאן לפרובינציה בסינדרום הידוע "עשר שנים אחרי".
היות וישראל היא צרכנית האופנה הראשית במרחבנו ומשמשת אף היא מודל לחיקוי ,על אף המשטמה ההולכת וגוברת כלפיה.זה רק ענין של זמן עד שתנחת כאן האופנה הנכונה ואם תתמהמה,יוכלו כמה חריפי מוח מהשמאל הרדיקאלי לזרזה.
אשכרה,להשתמש בטקטיקות של הזבל הקפיטליסטי/גלובלי ולהכניס בסיבובית למשרתי הקולוניאליזם הנצלני.
התכנית היא די פשוטה,כל מה שצריך הם אופנה שעובדת,מנהיג כריזמטי ומנגנון מפלגתי משומן עם תמיכה של מעצמה או מספר מדינות אוהדות.
נשמע קשה? לא כל כך,זאת משום שהכל כבר קורה ומתרחש והמרכיבים מונחים על המדף.
אופנה:
היום בעולם הרחב האופנה היא סוציאליזם,יותר ויותר אנשים נשבים בקסמו וביכולתיו,אנו רואים זאת בבירור בדרום אמריקה,באירופה וכמובן במזרח הרחוק ובאפריקה.התנועה הסוציאליסטית מרימה את ראשה,הופכת לבון טון גם בארה"ב ומתפשטת בעולם כולו.
מפלגה ומנגנון:
אם בבחירות הבאות הבשורה הרעה תהיה שצמחה לנו דיקטטורה מתחת לאף,הרי הבשורות הטובות תהינה,שבמקביל,מק"י-חד"ש או כל כוח אחר שיבנה על יסודותיה,יעצים כוחו וסוף סוף תקום לנו אופוזיציה סוציאל קומוניסטית שתוכל אף להדוף את הימין מעמדתו.
כלומר,מתקפה הסברתית על כל שדירות העם עם רה-הביליטציה של מק"י והכאה על חטא ההתכחשות למפלגה היחידה שדגלה בשיתוף פעולה בין ערבים ליהודים,על בסיס המכנה המשותף היחידי-מאבק המעמדות לכל אורך השנים הארוכות כל כך.
מנגנון משומן ומתקדם כבר עומד לרשות המפלגה,החברים הערביים גם כן מוכנים לתרום כוחם.כל שנשאר הוא לצרף את ההמונים היהודים.
אם השם מק"י-חד"ש מרתיע או אם יצטרפו זרמים נוספים ביניהם כאלה שאינם סוציאליסטים למהדרין ,יתכן והמפלגה החדשה תצטרך בשם אקטואלי וזמין יותר,קטן עלינו.אם כי לדעתי האישית אין טוב מהשם מק"י!
שיתוף פעולה עם כוחות סוציאליסטים ראדיקליים בעולם:
אם ניתן יהיה לקבל את ברכתו ועזרתו של פידל,ליצור קשרים משמעותיים עם צ’אבאס ושאר הכוחות העולים של הסוציאליזם העולמי מה טוב.
מפגשים מתוקשרים וכד’.כמו כן יש לעודד הרצאות של שגרירויות ונציגויות כוונצואלה,קובה או כל מדינה סוציאליסטית אחרת במועדוני המפלגה.
אך לב התכנית היא מנהיג כריזמאטי והנהגה פופולרית מאחוריו:
קבוצת אנשי רוח מסוגם של אלה הכותבים כאן באתר ובאתרים נוספים (לא נזכיר שמות) והמפרים את רוח הסוציאליזם ובראשה דמות נבחרת-מנהיג על.
כזה שיסחוף המונים מאחוריו,יעורר אהדה וסימפטיה בעולם כולו,ואשר יהיה בעל נתונים להוביל את המהפיכה.אחד שצמח תרתי משמע,מתוך המפלגה.ובעל יכולות,רקע ונתונים אישיים ברמה הגבוהה ביותר.איש עם קסם אישי וכריזמה דובר עיברית ערבית רוסית ואנגלית.איש הנהנה גם כן מפופולאריות רבה בפלסטין.
מופע מהמם של איש אחד.תתפלאו יש אחד כזה (לא אני).ונראה לי (לא בדקתי עדיין) שניתן להביאו ולהעמידו בראש תנועה כזו.
אני קורא מכאן אישית למנהיגי מק"י חד"ש,לדון בענין ולגלות פתיחות ודי לחכימא…
בכל מקרה אדם כזה חייב להתחיל להוביל את חברתנו בזמן הקרוב ואיתו ועם מרכז מפלגה מתקדם ונאור,מנגנון פעילים,מועדונים וקשרים אמיצים עם לב הזרם המרכזי של "האפנה החדשה", בעולם הסוציאליסטי,ניתן יהיה לבצע את המהפיכה.
חשוב לציין שכמו שהמהפיכה כאן זקוקה לכוחות העולמיים העולים של הסוציאליזם,כך גם מהפיכה סוציאליסטית בישראל תמנף את האינטרנציונל העולמי.
במקביל לפעולות בישראל תיתן מפלגה כזו דחיפה אדירה לתנועה הסוציאליסטית בפלסטין ובלבנון ואף תשפיע על שאר מדינות האזור.
זהו רק ענין של זמן.
שתי הערות לסיום:
אחת:אם המפלגה החדשה/ישנה לא תשכיל בזמן המאבק לתפיסת השלטון ולאחריו,לשדרג את הדמוקרטיה וליצור הפרדת רשויות מוחלטת,היא לא תעשה דבר.
היא פשוט תשאר אופנה חולפת (אם בכלל ישאר משהו).
והשניה:הימין כפי שנאמר בתחילה,מתכנן בנית דיקטטורה:השחרת פני מוסד הנשיאות,פינוי השטח לשינוי המשטר לנשיאותי דוגמאת ארה"ב,תפיסת שלטון לארבע שנים רצופות בהן יבוצעו שינויים ד י ק ט ט ו ר י י ם בחוקי היסוד ויצירת חוקה שתשרת צורת שילטון כזו.
צריך להיות מוכנים כבר לבחירות הבאות!!!
והשניה:הימין כפי שנאמר בתחילה,מתכנן בנית דיקטטורה:השחרת פני מוסד הנשיאות,פינוי השטח לשינוי המשטר לנשיאותי דוגמאת ארה"ב,תפיסת שלטון לארבע שנים רצופות בהן יבוצעו שינויים ד י ק ט ט ו ר י י ם בחוקי היסוד ויצירת חוקה שתשרת צורת שילטון כזו.
צריך להיות מוכנים כבר לבחירות הבאות!!!
…סוציאליזם אנרכיסטי.
כליל החורש ידידי.
הכל תלוי בטיב המילוי.
לא כל מנהיג כריזמאטי עם מנגנון משומן מאחוריו צריך להיות דיקטטור.
המנהיג עליו אני מדבר צמח ועדיין פועל בעיקר מתוך שורות האנרכיסטים (קומוניסטים).
צא לחפש אותו,הוא בשטח והוא מה זה קרוב אליך.
ממש כמו הציונות כך מנהיג כריזמטי או מנגנון משומן אינם צריכים להיות דברים שליליים,רק משום שנוכסו ע"י הפלצוניזציה.
קופרנדה אמיגו.
"הימין כפי שנאמר בתחילה,מתכנן בנית דיקטטורה"
ואתה, לעומת זאת, מחפש מנהיג כריזמטי, המגובה במנגנון מפלגתי משומן, שילהיט את ההמונים, דבר שיוביל ל..?
מישהו או מישהי יוכלו לומר לי, מהו משקלם וכוחם הפוליטי והחברתי של תנועות השמאל (המפלגה הקומוניסטית, למשל) והאיגודים המקצועיים בלבנון?
אליבא מגיב מס’ 1, "דיקטטורה של ההמונים", "תפיסת שלטון", ו" שידרוג הדמוקרטיה" (מה זה ???) היא בסדר גמור – כל עוד היא מונעת מאידיאלוגיה מרקסיסטית. אם אותו ימין היה מציע מהלך דומה הרי הוא היה מוקע כ"פשיסטי" ובצדק רב.
הכצעתקה ?
אנרכיסט שיקבל על עצמו גיבוי מפלגתי יפסיק באותו הרגע להיות אנרכיסט. התבנית מקבעת את המילוי, והכוח משחית, משחית מאד.
"לא כל מנהיג כריזמאטי עם מנגנון משומן מאחוריו צריך להיות דיקטטור."
אני מניח שיכול להיות עולם תיאורטי בו קיימת דוגמה נגדית לכך. לצערנו, אנחנו חיים בעולם האמיתי, בו כריזמה ומנגנון משומן מביאים לדיקטטורה, ולא משנה עד כמה "נחמד" הדיקטטור. (וממילא, אם הוא "נחמד" מדי, הוא יוחלף מהר מאד ע"י מישהו פחות נחמד מתוך המנגנון המשומן)