אזרח הגיב:

אם מתייחסים למסמך במישור הסמלי, אז אכן מח’ול צודק- הפלסטינים בישראל מרימים ראש ודורשים את דרישותיהם היחודיות כאזרחי מדינת ישראל, ולא כפליטים בלבנון או תושבי יריחו או ג’נין. מה לעשות, למרות המוצא הלאומי המשותף, יש שוני אדיר בנסיבות החיים ובזכויות של שלש האוכלוסיות האלה.
האמת היא שהזויה בעיני הציפיה של מח’ול שלא רק שהערבים אזרחי ישראל לא יסתפקו במאבק למען סיום הכיבוש בשטחי 67 וזכות השיבה, אלא שממש יוותרו על מאבק לשיוויון ודה-ציוניזציה של המדינה עד חיסולה המלא והקמת מדינה חילונית דמוקרטית על כל שטח פלסטין. מעבר לכל זה, ההאשמה כאילו המסמך קורא לשותפות ערבית ב"חלוקת השלל" של נכבת 48 היא מופרכת ולא הגונה, משום שכותבי המסמך תומכים בזכות השיבה של פליטי 48. אבל מאחר שמח’ול לא יורד לקרקע מהמישור הסמלי שבו הוא מרחף, הוא רואה כל מאבק שלא כולל בתוכו את פירוק ישראל (שאכן קמה על ביזת הרכוש והאדמות של הפליטים והעקורים) כהשתתפות ערבית בחלוקת השלל…

מוחמד הגיב:

המסמך של שאווקי חטיב יו"ר ועדת העמקב הערבית הוא אכן בעייתי, התיימר לדבר בשם המיעוט הערבי, ןלמעשה כל המפלגות מתנגדות לו ולאופיו הייצוגי: התנועה האסלמית, בל"ד, בני הכפא, חד"ש ומי לא. כולם מתנערים ממנו, בעוד שמנסחיו מציגים אותו כביכול בשם המיעוט הערבי.
יכול להיות שמפלגות אחדות מסכימים לחלקים ממנו, אבל הם לא דנו אפילו פעם אחת בו מאחר ולא הועלה לדיון בוועדת המעקב.
המסמך נדון עם יו"ר המועצה לביטחון לאומי (הארץ 26-1)ובכנס הרצליה אבל כלל לא עם נציגי המיעוט הערבי. ממש דמוקרטי וייצוגי.

ראובן אבינועם הגיב:

אמיר מחול אינו אוהב, בלשון המעטה, את "חזון העתיד של הערבים הפלסטינים בישראל". הוא מאשים את המחברים ואת ועדת המעקב בפשע חמור שאין חמור ממנו בציבור הפלסטיני: הם מחלקים ביניהם את שלל הנכבה. איזה סגנון נמוך!
החזון של אמיר מחול הוא פשוט. הוא ורק הוא הנציג הבלעדי של העניין הפלסטיני. כידוע, מינה הנציג הזה של העניין הפלסטיני את עצמו. עכשיו הוא מתאר את יריביו בכינוי הגנאי: מחלקי השלל של הנכבה. אמיר מחול אינו מסוגל להבין ששחרור העם הפלסטיני אינו עניין של פרזות נבובות אלא אתגר מעשי. מכאן נראה לי שאין הפלסטינים זקוקים ל"נטוראי קרטא" משלהם אלא לבוני גשרים שיש להם רגליים על קרקע המציאות.
כמה אירוני שלשני האחים שאינם מסכימים כמעט בכלום ישנה דעה שלילית לגבי "החזון". האם שני האחים דואגים למונופול שלהם בייצוג הבלעדי של העניין הפלסטיני?

על המשמר הגיב:

לאחמד פילג’ר.
כאחד שקורא רבות את תגובותיך,אנא ממך באמת בלי לשון קנטור,הואל להראותינו בציטוט מתוך המסמך היכן מובעת תמיכה בגלובליזציה.
ושוב לא ע"מ להתנצח אלא למען התיקון וההשתדרגות.
ועוד שתי הערות:
א.אין כל פסול בהתארגנות של אנשים בעלי השכלה רחבה,ולא כל עילית או עידית היא דבר פסול,נהפוך הוא.
ב.בתור קומוניסט נאמן (תקן אותי אם טועה אני),מה רע בדמוקרטיה שיוויונית שתשים בפרופורציות נכונות את היחסים בין יהודים לערבים.מה עוד שבמתנ"ס המרכסיסטי פלורליסטי לכל תרבות (דת ולאום),יש חדר משלה.
הלא כן?

אביגדורה הגיב:

יש הבדל מהותי מאוד בין שני האחלים מחו"ל
עסאם מחול פועל ומאמין בכנות בזכותם של שני העמים לחיות תחת דיגלם ואמונתם, בלי קשר ל"מי התחיל במלחמה ומי צודק יותר עכשיו"

אמיר מחו"ל, "נציגם הבלעדי של העשוקים הפלסטינים" אינו רואה יהודים-ישראלים כקבוצה/עם בעלת זכויות כל שהן
מבחינתו אני יכולה (וצריכה) להגר להונגריה
(לאלתר) ואין זה משנה אם אני נולדתי פה ושפת אימי עברית צחה.

אגב, פעם הוא דיבר אחרת… היו זמנים

אמיר מח’ול הגיב:

מניין לך אביגדורה, איך יכלת להסיק את אשר הסקת. אני מבדיל מאוד בין עמדתי כלפי ישראל שהיא עבורי מדינה קולוניאלית גזענית, לבין יהודים או העם היהודי הישראלי.ןלבין היהודים באשר הם בעולם.
אני מתנגד טוטאלית להגדרה הציונית של עם יהודי עולמי. ומכאן עמדתי הנחרצת בין היתר נגד הסוכנות היהודית שהיא זרוע מובנה ומוסדי של ניתוב האפרטהייג הישראלי תוך כדי חלוקת תפקידים עם המדינה ומנגנוניה הגזענים והקולוניאלים.
אני אף מפריד בין זכות הגדרה עצמית של העם היהודי הישראלי לבין הלגטימיות של מדינת ישראל.
הויכוח בסוגיות אלה עבורי הוא פוליטי וערכי. להסיק ממנו שאני נגד יהודים באשר הם זה מניפולציה וטיעון משולל אמינות.
אינני מוכן כמו אחרים שמדברים שתי עמדות בשתי שפות. את האמת שלי אני אומר וכותב, דווקא אנשים כמוני הם יותר אמונים על ערכים ומתנגדים לכל גזענות גם כלפי יהודים, בעוד ישנם צבועים שאומרים בעברית מה שהיהודים אוהבים לשמוע ובערבית מה שערבים אוהבים לשמוע.
מי שמעולם ומתמיד שמע ממני התבטאות נגד יהודים באשר הם שיבוא איתי בדברים. הבעיה איננה טמונה כאן.
הבעיה של רוב רובו של השמאל הישראלי שאיננו מוכן להשלים עם בינוי אומה פלסטיני נפרד שאני ואחרים רבים עסוקים בו, ואיננו מוכן להשלים עם זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים למולדתם ולרכושם, וזה ויכוח פוליטי ומאבק פוליטי במהות, ואינני מוכן לשחק תפקיד של המרגיע הערבי התורן, בסופו של דבר הפלסטינים הם הקורבן לא השמאל הציוני.

סעיד הגיב:

היה מישהו שאמר "אם תרצו אין זו אגדה". האימרה הזאת מהימנה גם ללא יהודים.המציאות והביצה הם שאלה יחסית. מה שבעיני אחד זה מציאות בעניני האחר נתפש ביצה. תורת הביצה אך ורק מנציחה את העליונות הישראלית על חשבון זכויות העם הפלסטיני.
מלמשל ה יקרה לביצה אם יהיה שינוי מהפכני בירדן ובמצרים, הרי הביצה תתייבש מיד ותהפוך למציאות שבמקון בוץ תתפוצץ בפני רבים.
הכרעה ערכית איננה נמדדת על בסיס המצב העכשיו ומאזן הכוחות אלא על בסיס צדק וזכויות.

לסעיד הגיב:

שכחת כבר את ‘השינוי המהפכני’ במצרים בימי נאצר?ובסוריה? ובעיראק בימי קאסם והבעת’? רק בירדן לא היה ‘שינוי מהפכני’, במקום טאת ספטמבר שחור.

בינתיים מ’השינויים המהפכניים’ מהסוג שאהוב עליך לא נשאר כלום, פלסטין חרבה ובניה שוחטים אחד את השני. לא נמאס לך להאמין בשטויות?

אודי הגיב:

נראה שהביקורת של אמיר מתייחסת יותר לנוסח המסמך, לזהות של מחבריו ולפרוצדורה של הצגתו, ופחות לתכנו. לגופו של המסמך הטענה העיקרית היא שהוא מבסס את "הפיצול והביזור של הבעיה הפלסטינית"ואגב כך,מקבל ומשלים עם "התיחום" הקולוניאלי הישראלי בגבולות 48. תיחום שהוא שולל מכל וכל וקורא לפירוקו.אולם קריאה מעמיקה יותר עשויה לגלות שגם הטענה הזו נוגעת יותר לנוסח של המסמך מאשר לתוכנו. ברור הרי שגם מטרת המסמך היא השגתה של הלאומיות הפלסטינית בתחומי ישראל ושמחבריו ממש כמו אמיר, אינם משלימים עם "התיחום הישראלי" הקיים. הבעיה העיקרית של המסמך היא הביטול המוחלט של הישראלים והישראליות ובמובן הזה דברי הביקורת של אמיר נשמעים עוד יותר גרוע מהמסמך עצמו. אמיר ממש כמו כותבי המסמך מדמים את ישראל ל-"ממלכת דנמרק",בה השאלה היא ל"היות או לא להיות". אולם בהיסטוריה המודרנית מאז הנאורות השאלה היא כיצד להיות, ובמובן הזה כאן ועכשיו בישראל כבר נכתבו ספרים ומאמרים ביקורתיים רבים המציעים לנו חזון הומניסטי ודמוקרטי המבטיח יותר הן מהמסמך והן מדברי הביקורת של אמיר.

ערן הגיב:

"אני מתנגד טוטאלית להגדרה הציונית של עם יהודי עולמי"
מי אתה, מר מח’ול, שתתנגד להגדרה של עם יהודי עולמי? ומה הקשר בין הגדרה זו לבין ציונות? העם היהודי הגדיר עצמו כעם במשך כל שנות קיומו, וגם אם ניתן להתווכח מתי החל קיומו, ברור שמדובר בכמה מאות שנים, ועל כל פנים זמן רב לפני תחילתה של הציונות.
אתה חוטא כאן באותה מידה בה חוטאים הטוענים שאין עם פלסטיני.

הכיוון ההפוך הגיב:

מדהים מה שאמיר כותה – הסתכלתי על החזון שוב ושוב ולא מצאתי שמחברי המסמך רומזים לחלוקה של שלל הנכבה להפך המסך מאשים את ישראל בנכבה ומבקש ממנה לתקן את העוול ההסטורי .אמנם משום מה בוחר מחול במילים שמטרתם להשפיל את כותבי המסמך ולמה ? ואני אגלה לכם כי מחול לא הוזמן למפגש הזה.אמיר מחול מנהל מלחמה פלסטינית על הנייר יש אמייל ופקס והוא רוצה לשחרר פלסטין ולהחזיר את הפליטים ולבטל את ישראל מאחורי השולחן. אני עוקב אחרי ארגונו והוא רק מוציא הודעות גינוי והודעות ברכה ממש כמו הליגה הערבית .
צר לי מאוד שאין דיאלוג אמיתי בתוכן המסך .
לא הפלסטינים בישראל הוציאו עצמם מהעם הפלסטיני נהפוך המסמך מדגיש שוב ושוב שהם חלק מהעם הפלסטיני אלא שהתנועה הלאומית הפלסטינית לא מכירה בפלסטיני 48 והם אינם מיוצגןם במוסדיתה ויותר מזה ראש הרשות הפלסטינית (הרשות המייצגת את הפלסטינים הכיר במדינת ישראל כיהודית בהסכם ואדי ערבה ולא ריאתי אותך מתקוממם – בקשר לנוסח של פתרון צודק לבעיית הפליטים זה הנוסח שיאסר ערפאת הסכים עליו ביוזמה הסעודית ב2002 בבירות וזה בדיוק מה שהופיע במסמך אז אל תתימר להיות פלסיטני יותר מיאסר ערפאת . לפעמים נדמה לי שהמאבק מאחורי מזגן וחימום מעוות את המציאות ואינו מאפשר לפעילים לראות כיעור המציאות .
אז אמיר תהיה מה שתהיה אבל אל תתן לאינטסים הצרים שלך להרוס מה שנעשה .
ברור לכל כי המסמך בא מתוך נקודת ראות אזרחית וכותבי המסך מצהירים זאת בגלוי שהם לא מוותרים על אזרחותם אבל רוצים זכויות שוות כמו כולם מכאן ועד להגיד שכןתבי המסך ביקשו לחלק את השלל יש תהום ואי דיוק וזה נחשב בעיני כחפיף ותעמולתי .