אם מישהו תהה האם שר התעשייה והמסחר אלי ישי באמת מתנגד לתוכנית ויסקונסין וחותר לבטלה, או שמדובר בספין תקשורתי מוצלח שבא להבטיח את תמיכת בסיס הכוח שלו בקרב מצביעי ש"ס, שרבים מהם סובלים מהתוכנית האכזרית – נראה שבישיבת הממשלה האחרונה התקבלה לכך תשובה סופית: ראש הממשלה אהוד אולמרט והשר ישי הסכימו על שינויים שיקלו על חלק מהמשתתפים בתוכנית, אך יותירו אותה על כנה ("הארץ", 5.2.07).
הסכמה זו היא חלק מעסקה פוליטית שרקם אולמרט: בתמורה לשינויים ולהקלות הקוסמטיים יחזקו ישי ומתנגדי התוכנית מ"קדימה" ו"מישראל ביתנו" את הקואליציה של אולמרט לקראת השינויים הקרבים בחלוקת התיקים בממשלה. כך אולמרט זכה בכל הקופה: הוא גם ניטרל את הביקורת על התוכנית, גם יזכה לתמיכה איתנה בממשלתו, ובעיקר – בגיוס ההסכמה לתוכנית הוא מכשיר את הקרקע להמשך מדיניות ההפרטה והניאו ליברליזם.
הצהרותיו האחרונות של שר התמ"ת, אלי ישי, לפיהן הוא פועל לביטול תוכנית ויסקונסין ("ידיעות אחרונות" 25.1.07), הציגו עמדה הפוכה לעמדה העקבית של משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה וגרמו לתהיות באשר לגורלה של התוכנית. השר ישי הממונה על שירות התעסוקה ונושא באחריות מיניסטריאלית לתוכנית ויסקונסין, הסביר לעיתונאים כי לאחר שסייר במרכזים המפעילים את ויסקונסין וראה את המצוקה של המובטלים, הוא הגיע למסקנה כי זהו "שוק עבדים". הצהרות אלה עמדו גם בניגוד לעמדה הרשמית של המדינה כפי שהופיעה שבוע לאחר מכן בתשובתה לבג"ץ שהוגש על ידי מספר ארגונים חברתיים נגד ההחלטה להרחיב את התוכנית ולהאריך אותה בשנה. בתשובת הפרקליטות הובהר כי "יישום תוכנית מהל"ב – ויסקונסין, במשך שנה וחצי מצביע כי יש בה פוטנציאל רב להשגת יעד של השתלבות מקבלי הבטחת הכנסה בשוק העבודה".
אך במהרה התברר, כאמור, שאין ממש בהצהרותיו הלוחמניות של ישי. אלי ישי אינו מבקש להוות אופוזיציה למדיניות הנחושה של האוצר והצמרת הכלכלית הישראלית כולה להמשיך במדיניות הקיצוצים בקצבאות וביישום תוכנית ויסקונסין, הוא מעוניין להיות חלק ממנה. אין ספק שהשינויים שיוכנסו בתוכנית לא יתקנו את הפגם הבסיסי המפקיר את המשתתפים בידיהן של חברות פרטיות צמאות רווח, ואלה לא ישנו את המציאות בשוק העבודה הפוגעני והנצלני אשר הופך מאות אלפי עובדים ומובטלים בישראל לעניים.
ההסכמה אליה הגיעו אולמרט וישי מכשירה את הקרקע להרחבת התוכנית לאזורים חדשים, כפי שאישר ישי רק לפני חודשיים. כך שבקרוב יזכו החברות המפעילות בדם חדש – מובטלים חדשים ל"שוק העבדים" של התוכנית, ואיתם יזרמו גם הרווחים. ובינתיים, בעוד המובטלים ממתינים לגיבוש המבנה החדש של התוכנית לניצולם, ימשיכו ישי ואולמרט לצחוק כל הדרך אל הכסא.
כרכז פרויקט המעקב אחר תכנית ויסקונסין מטעם "מחויבות לשלום ולצדק חברתי" ו"סינגור קהילתי", אבקש להוסיף כאן את הדברים הבאים:
1. אין ולא היתה כל עיסקה בין אולמרט לבין מתנגדי התוכנית שהתכנסו בלשכתו ביום א’ שעבר. השר ישי תבע את ביטולה המיידי של התכנית וחברת הכנסת ליה שמטוב הודיעה שתמשיך בהליך החקיקה של הצעת החוק שגיבשו הארגונים הנ"ל ואשר נתמכת על-ידי 83 חברי כנסת מכל סיעות הבית. הצעת החוק היתה אמורה לעלות להצבעה אתמול אך עקב בעיה טכנית וכן עקב התמוטטותה של ח"כ שמטוב במהלך הדיון במליאה (היא אושפזה ושוחררה לאחר בדיקות באותו יום), ההצבעה נדחתה לשבוע הבא.
2. הצעת החוק הנ"ל קובעת מספר עיקרים שהם בבחינת קווים אדומים לכל תכנית עכשווית או עתידית: מודל כלכלי המתגמל את המפעילים רק על השמה איכותית ויציבה; השבת סמכות הפיקוח והבוררות לידיים ציבוריות; השתתפות בתכנית רק לאוכלוסיות ברות השמה; מתן שירותים תומכי עבודה מגוונים ואיכותיים. את נוסח הצעת החוק ניתן לקרוא באתר "מחויבות": — קישור —
3. העתירה שלנו לבג"צ קובעת כי בכל מקרה, וללא קשר לתכנית חלופית שאולי תהיה, התכנית הקיימת חייבת להסתיים לא יאוחר מ- 31.7.07. שר התמ"ת הצהיר בתקשורת שהוא מסכים לכך וכעת יצטרך להסביר מדוע נמסרה, גם בשמו,לביהמ"ש תשובה אחרת.
4. חשוב כי כעת כל העוסקים במאבק נגד התוכנית ישלבו ידיים וירתמו לחזית אחת הפועלת במספר ערוצים מתואמים: במסלול הקואליציה באמצעות הצעת החוק של ליה שמטוב; בערוץ האופוזיציה באמצעות הצעת החוק של מוחמד ברכה; בערוץ הארגונים, באמצעות העתירה לבג"צ ופעולות מחאה של המשתתפים.
אני סקרן, איך נבחר השם ויסקונסין-watch ומה היחס של דע"ם לנשות המחסומים?
קיימת סתירה "קלה" בין כותב המאמר לנמרוד והיא בקשר לשר התמ"ת,אליבא דנמרוד,אלי ישי הוא מעין "קרבן" תקשורת,שדרש במלוא התוקף את ביטול התכנית,הוא גם "ידרש" להסביר אי אלו דיוקים בהצהרותיו.
אלי ישי הוא מודל אופיני של עסקן מושחת שצמח על קרקע גרועה ומוזנחת,האנשים שבחרו בו לכנסת,לא ראויים כנראה לדבר טוב יותר.
אנחנו כחברה שלא השכילה לבלום את הבורות של ההמונים האלה,את שליטת העסקנים הקטנים בישובים המוזנחים ובשכונותיהם הדחויות-ולא בלמנו את השחיתות המתפרצת-מקבלים עכשיו,בראש הפרמידה את הצלופח הזה,הסימפטי הידוע,זחוח המבט ועילג הלשון.על מורהו הרוחני בעל הקללות,המתון הידוע (יחסית לחבריו נאורי ההגות מצמרת ההתחרדלות ושאר המומחים לנשיאת השם לשוא).
שיבושם לנו.
פעילות העמותות "סנגור קהילתי" ו"מחוייבות לשלום וצדק חברתי" נאמנה עלי ואני מושכנע שהן פועלות בדרך כלל בכיוון הנכון. עם זאת, לעניות דעתי, היה כדאי לרכז את המאבק לצירוף נשים וגברים, שאינם מועסקים, לכוח העבודה, בכיוון שונה. . הכיוון הוא, כנהוג למשל במדינות רווחה כמו שבדיה, ריכוז המאמצים בהכשרה מקצועית, כולל טיפול מקצועי אוהד ואמפטי בסיבות ליציאתם מכוח העבודה של מובטלים. כמו כן מעונות יום וגני ילדים הניתנים בחינם לנזקקים/ות במיוחד משפחות חד הוריות, כדי שיהיו פנויים/ות לעבודה. הדרך הזו מעלה בהרבה את תקציב הטיפול בנושא.אבל בשבדיה לדוגמה העלתה באחוזים רבים את השתתפות הנשים בכוח העבודה, מה שיוצא משתלם בסופו של דבר. ברגע שאנחנו מציעים הצעת חוק לשינוי תוכנית וונקונסין, האם איננו עוזרים למי שתומך בהגיון של מיקור חוץ של תפקידי המדינה (הוצעת תפקידי מדינה לגורמים פרטיים)? קיימות כמה פונקציות, שמסתבר, שהשוק הפרטי אינו יכול מתוקף הגיונו הרווחי לעשות באופן משביע רצון. לדעתי טיפול במובטלים ודיור, לדוגמה, הן שתי פונקציות כאלו. מאבק מסוג זה כולל כמובן דרישה לשינוי רדיקלי של פעילות לשכות התעסוקה הממשלתיות.
כמובן שאין שום צורך להציג את אלי ישי כקורבן. הוא לא. למעשה יש ביכולתו להפסיק את התוכנית בכל רגע שיבחר – הדבר נתון לסמכותו. מאמר שכתבתי בעניין ה"זיגזג" של ישי בכל הקשור בתוכנית ויסקונסין ושהועבר לפרסום במוסף "דה-מרקר" של עיתון "הארץ" (כתגובה לשיר הלל לישי שכתבה מירב ארלוזורוב ממערכת המוסף) נדחה ולבסוף נגנז על-ידי המערכת ללא כל הסבר.
יחד עם זאת, בואו נזכור כי הגורם העיקרי המקדם את התוכנית הנוראית הזאת אינו משרד התמ"ת של ישי אלא משרד האוצר. ובואו נזכור גם שמי שיזם בזמנו את התוכנית והרים כוסית בחנוכתה, היה שר התמ"ת דאז שכיום הוא ראש הממשלה – אהוד אולמרט. לא מזיק לעשות קצת "הפרד ומשול" בממשלה גם אם זה מצריך למתן פה ושם את ההתקפות על ישי המזגזג…
למיכה: אתה צודק כמובן לגבי הצורך במדיניות אלטרנטיבית שאינה רק בגדר תיקון. עמדתנו העקרונית שוללת את מהלכי הפרטת שירותי הרווחה והתעסוקה.אולם הדילמה של ארגונים רבים היא בין מחאה פאסיבית לבין פעולה אפקטיבית. האסטרטגיה שלנו היא לנסות להוביל שינוי שיסיר מעל עשרות אלפי משתתפי התוכנית הנוכחיים והפוטנציאליים את העול הנורא הזה. מאחר וברור לנו שכדי לגבש חזית חזקה מספיק לצורך זה צריך להציע משהו קונסטרוקטיבי, קובעת הצעת החוק שלנו קווים אדומים לכל תוכנית שתהיה. אפשר כמובן לומר: לא להפרטה! ולעשות ברוגז אבל ככה לא יושג דבר. אנחנו אומרים: "אנחנו נגד הפרטה אבל אם כבר מפריטים אזי יפריטו את מתן השירותים ולא את הסמכות." קצת דומה לעמדה של ארגון כמו "בצלם" ביחס לכיבוש: "אנחנו נגד הכיבוש, אבל כל עוד הוא נמשך יש כללים וקווים אדומים שחייבים לשמור."
על כל פנים, אנחנו מדגישים בכל הזדמנות שסוגיית התעסוקה דורשת פתרון ברמת המקרו, כלומר ביצירת מקורות תעסוקה ובקיומה של רשת ביטחון סוציאלית ושל פיקוח ואכיפה של חוקי עבודה.
טיל ולא מלבנון.
כמי שהתחייב להוביל אג’נדה חברתית ופנה אל הבטחון וקצר שם פירות באושים שיתכן ויביאו לקיצו הפוליטי,הרי לך משענת וסולם להחלץ מהמצב:
גייס את כל עצמתך ועוצמת חבריך להנהגת המפלגה וצא להלחם בתןפעה המבישה והבזבזנית הזו שנקראת תכנית ויסקונסין.
ראשית צריך לעשות חשבון פשוט,כמה החברות המועסקות במכרז מרוויחות וכמה הן חוסכות למשק ב א מ ת !!!
כמו בסיפור הידוע של טיל אולנשפיגל הליצן הידוע,התנדב הוא "לרפא" בית חולים שלם בזמן קצר ביותר,תמורת שכר הגון.ואכן עוד באותו יום ערך הנ"ל שיחות "חשאיות" עם כל אחד מהמאושפזים,ולמחרת הפלא ופלא בשעה שמונה בדיוק קמו כל החולים ועזבו את המקום בריצה מבוהלת (גם כאלה ששכבו על משכבם שנים). ההנהלה המאושרת שילמה לטיל אולנשפיגל בעין יפה ואף צרפה ברכות רבות.הליצן הנ"ל נטל את כספו ועוד בצהריים כבר נעלם מהעין…לעת ערב שבו כל החולים בזחילה,כאשר מצב רובם נואש עוד יותר. מה התברר :הליצן הודיע לכולם באותן שיחות שמי שלא יהיה מסוגל לברוח מבית החולים,למחרת בבוקר,יהרג וישרף ואפרו ישמש כתרופה לשאר החולים…והנמשל:
את הצלחתה של תכנית שיקום כלשהי אפשר לראות רק לאורך זמן.
בינתיים מתבזבז כסף רב על "נתמכי הסעד" החדשים: מפעילי התכנית . בצהרו של יום יעזבו הם את עיירתנו וכספנו בכיסם,אך מה יהיה עם נתמכי הסעד האמיתיים שיחזרו למפתננו לעת ערב?
מי יתן את הדין על כך?
מי יתן את הדין על הסבל הנורא הנגרם למשפחות קשות יום הנאלצות לסבול גם את ההשפלה וגם את ההתעמרות?
נכון אלו יהיו אולמרט והירשזון עם "אביהם הרוחני" ביבי הדגול,אך אתה החבר אמיר שלא עשית דבר בנידון,תהיה כמו במלחמה האחרונה אחראי לא פחות.
לא חאראם?
מכתב אישי אל מר אברהם הירשזון.
באתר "מחסום" נכתב (01.02.07):
"….כדי לעמוד ביעדים (של תכנית ויסקונסין) , עומדות בפני החברות (הקבלניות) שתי אפשרויות: האחת היא שילוב משתתפי התוכנית בשוק העבודה, והשניה היא שלילת זכותם של המשתתפים לקצבה, אם באמצעות נשירתם מהתוכנית או על-ידי רישומם כסרבני עבודה. ככל שיגדל מספר הרשומים כסרבני עבודה, כך יגדלו רווחי החברות".
בהנחה שהדברים המצוטטים נכונים,הייתי רוצה להפנות אליך נכבדי כמה דברים:
ראשית:
שלוב משתתפים בשוק העבודה הוא התפקיד של לשכות העבודה בכל הארץ,מקדמת דנא.
מה הסיבה להעביר ג’וב זה לידים נוספות?
אם אינך מצליח ליעל את עבודת משרד התעסוקה על עבודת השר הממונה,אנא התכבד והתפטר.
שנית וזה גם עיקר המכתב:
הצלחת/ן של החברה/ות הקבלניות ,ששכרת לביצוע ה"ג’וב",צריך להיות מותנה לא במספר ה"נושרים" אלא במספרם של אלה
ש ב א מ ת התקבלו לעבודה,ובאמת חזרו למעגל המועסקים (את זה כמובן ניתן לבדוק,רק לאורך זמן משמעותי,שנה שנתיים לפחות).
מה אתה חושב כבוד השר ,שאת אמא שלנו ניתן לדחוף לתוך כפפה? (רמז:לא עשו אותנו ב…)
לאיזו רמה של היתממות נבזית אפשר לרדת?
סליחה,עם כל הכבוד עולה כאן ריח של שחיתות שלא מן העולם הזה,האלו תנאיו של ההסכם?
מי עורך כזה הסכם,הקורא ממש לחברה הקבלנית להתעמר במטופלים, מאשר להתמודד עם הבעיה?
המסקנה: אף חברה לא הייתה יכולה לעשות זאת,אלא בתוספת ה"תופסת" שלך:
סרבנות עבודה" אתה קורא לה…לא פלא שמשרד התעסוקה נכשל בה:
מי "שלא מתאים",נזרק או נושר,ומיד נרשם כ"צלחה" בפנקסך…..אין טעם אפילו להמשיך ולפרט את תכניתך זו,זה ענין למשטרה חוקרת,עם כל הכבוד!
לאן הולך הכסף הרב שמושקע בתכנית זו?
תן לנו סיבה אחת,אחרת,לאור "הגיונו המופלא" של ההסכם בינך ובין החברות המפעילות את התכנית,לא לחשוד בך (מבלי לפגוע בזכויותך כמובן),כמקבל טובת הנאה אישית מכך.
ועל כן מר הירשזון התכבד והודע לציבור,מדוע הכנסת את סעיף ה"סרבנות" כהצלחה בתכנית,וכיצד אפשר לזקוף לזכות החברה הצלחה על מציאת תעסוקה למובטל מהיום למחר.
אני מוכן להתערב שלא תענה,אך הרשני להזכירך מר הירשזון:
סופה של האמת להראות ואחריתו של הצדק להעשות
ובכך,ננוחם.
עצוב שככה נטרלו את תכנית וסקונסין.הממשלה הזאת פשוט רעה חולה!