מדינת ישראל מחזיקה, לפי רוב ההערכות מצד מקורות מוסמכים בעולם, בכל שלושת סוגי הנשק הלא קונוונציונלי הקיימים, כלומר אטומי(1), ביולוגי וכימי. נשק זה מהווה סכנה לאזרחי המדינה הרבה יותר מאשר לכל מדינת אויב פוטנציאלית; כיום, ישראל היא המדינה הקטנה ביותר בשטחה המחזיקה בנשק לא קונוונציונלי, על כל המשמעות של נתון זה לגבי תאונה אפשרית.
ישראל היא גם היחידה במזרח התיכון שלא חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, אלא אם פקיסטן מוגדרת כחלק מאזור זה(2), וזו הגדרה רחבה למדי של המזרח התיכון; ישראל היא גם המדינה היחידה באזור שלא חתומה על האמנה למניעת הפצתו של נשק ביולוגי – ולמעשה היחידה בעולם, מכיוון שכל שאר המדינות שלא חתמו הן מדינות מתפתחות או קטנות מאוד, שאין להן את היכולת לפתח נשק כזה(3); וגם המדינה היחידה באזור שלא אישררה את האמנה למניעת הפצת נשק כימי(4), ואת האמנה למניעת ניסויים גרעיניים (למרות שחתמה עליהן(5)).
הסכנה הגדולה ביותר לתושבי המדינה היא מהנשק הגרעיני. במדינה קיימים שני כורים גרעיניים: הראשון בנחל שורק (לשימוש אזרחי) והשני ליד דימונה (לצרכים צבאיים) – שניהם הוקמו בסוף שנות ה-50. יחסית לגודל האוכלוסייה, מדובר במספר הכורים הפעילים שהוא מהגבוהים בעולם; יחסית לשטח המדינה, זהו המספר הגדול בעולם.
הבעיה הראשונה היא גילם של שני הכורים, שהינו למעלה מ-40: לפי נתוני הוועדה הישראלית לאנרגיה אטומית, כבר היום שני הכורים ישנים למדי באופן יחסי, ואם לא ייסגרו עד שנת 2010 תוכל ישראל להתגאות בכך שמצויים בשטחה שני הכורים הישנים ביותר בעולם(6). בכדי להדגים את הסכנה, יצוין שממשלת ארה"ב נהגה עד היום לתת רישיון לכור גרעיני לפעול בשטחה 40 שנה לכל היותר, ורק במקרים מיוחדים מוארכת תקופת הרישיון ב-20 שנה נוספות.
וכן, תאונות בכורים גרעיניים מתרחשות. מאז שהתחיל פיתוח כורים גרעיניים דווח על עשרות תאונות גרעיניות רציניות בעולם במתקנים צבאיים(7), ואף אחד לא ערב שלא תקרה תאונה כזו גם בישראל. לאמיתו של דבר, יתכן שתאונות כאלה כבר התרחשו, ולא דווחו בכלי התקשורת עקב מעטה הסודיות הקיים; לדוגמה, בשנת 2004 חולקו טבליות מסוג "לוגול", שמפחיתות את השפעות הקרינה לתושבי דימונה, ירוחם ויבנה(8). יתכן שצעד זה היה מניעתי מתוך חשש שתקרה תאונה בעתיד.
לפני כ-15 שנה, ב-4/2/94, פורסמו במוסף השבת של "מעריב" שתי כתבות: אחת הוכתרה בכותרת "פצצות אטום ליד המושב", ובו צוטט ספר שהתפרסם בחו"ל, בו נטען שמחסני הנשק הגרעיני נמצאים ליד מושב תירוש בשפלה.
קודם כל – למי שלא יודע, הביטוי "מקורות זרים" הוא שם קוד למקורות ישראלים שמעבירים את המידע לחו"ל כדי לעקוף את הצנזורה, אחרת לא היו טורחים לצטט אותם; אבל חשוב מכך, באותו יום התפרסם "רמז עבה" באותו עיתון. תחת הכותרת "פחד מוות" תוארה מגיפה של סרטן בעמק האלה. דווח שם על מקרי מוות מסרטן באזור, וראה זה פלא – מספר מקרי המוות גדל ככל שמתקדמים לכיוון צפון מערב, לעבר המחסנים הגרעינים ליד היישובים זכריה ותירוש, הכור הבטוח יחסית בנחל שורק ואתר ניסויי הטילים בפלמחים: ביישוב נוה מיכאל דווח על שני מקרי מוות, בנתיב הל"ה – 4, בעגור – 10, ובשדות מיכה – 12. כנראה שמאז הסכנה רק גדלה מכיוון שנצברו עוד ועוד כלי נשק כאלה.
המסקנה הינה שעל הרשויות לנקוט אמצעים ממשייים להפחתת הנזק, ואין מדובר בחלוקת תרופות בכמה יישובים. יש לאשר בכנסת את האמנות בעניין הנשק הכימי והביולוגי; להקפיא, לכל הפחות, את הפיתוח והייצור של נשק לא קונוונציונלי כולל נשק גרעיני; לסגור את שני הכורים הגרעיניים הקיימים, ובמידת הצורך להחליף את הכור בנחל שורק בכור רחוק יותר ממרכזי אוכלוסייה, אולי באזור מרכז הנגב בין באר שבע לאילת; ולהרחיק את מרכזי הפיתוח והאחסנה של נשק כימי וביולוגי לאותם אזורים.
מקורות
- en.wikipedia.org
- en.wikipedia.org
- en.wikipedia.org
- www.opcw.org
- www.knesset.gov.il
- www.iaec.gov.il
- en.wikipedia.org
- www.pigur.co.il
לא מצאתי ב(6) דבר הקשור לטענה כי הכורים הישראלים הם הישנים בעולם
להלן הקישור לדף עם גילאי הכורים בעולם:
— קישור —
ותיקון קל: הכור בשורק ייכנס לקבוצת הישנים היותר, כלומר ימלאו לו 49 שנה בשנת 2010; הכור בדימונה ייכנס לקבוצה זו בשנת 2011, כלומר בעוד ארבע שנים.
סליחה שאני מגיב מאוחר, רק עכשיו קראתי את הכתבה. אבל לגבי ההזדקנות של הכורים, אני לא יודע כמה זה נכון, לפי מה שקראתי החלקים המתיישנים בכור מתחלפים כל הזמן לחלקים חדשים ומודרניים, ולכן כור שהוא בן 40-50 שנה הוא ישן מבחינת כמה שנים הוא קיים, אבל המרכיבים שלו עצמו הם חדשים ועדכניים, ולכן לשנת הקמת הכור אין חשיבות.
גם אם כל מרכיבי הכור ניתנים להחלפה ובאמת מוחלפים, למיטב ידיעתי מחליפים אותם בחלקים חדשים יותר אבל הכור נשאר באותה רמה טכנולוגית, כלומר יש בו הרבה פחות תועלת יחסית לכורים מדורות מתקדמים יותר. ויתכן שזו הסיבה שכורים ישנים בעולם נסגרים לאחר כמה עשרות שנים.