אל תירא עבדי יעקב הם לא יעשו לך כלום
דפקנו אותם כמו שצריך והטלנו בהם מום
ידיהם כפותות לאחור וראשם חבוש בשק
אתה יכול להתעלל בהם כמה שרק תחשק.
על כתפך עוזי ועל החזה שלך צל"ש
אתה גאה בכוח וליבך גס בחלש
ראשך עטור זרי דפנה וניתן לך האות
הכה אותם באלה, הכה אותם בשוט,
ידיהם כפותות לאחור וראשם חבוש בשק.
עשה בהם מה שאתה רוצה הכה וכתוש עד דק.
ואל תירא עבדי יעקב הם לא יעשו לך דבר
כי רוחם שפלה והמורל שלהם נשבר.
אל תירא עבדי יעקב כי יחזירו לך מנה אחת אפיים
לא נותר בהם הכוח, לא ביד אחת ולא בשתיים.
אתה יכול להתעלל בהם כאוות נפשך
כי שום דבר, שום דבר, אני מבטיח, לא יקרה לך.
כבר שברנו להם את הידיים
את העצמות ואגן הירכיים,
ומה שנשאר זה מקור לא אכזב להנאה ותענוג טבול בנחת
אפשר להתעלל בהם עכשיו ללא מורא ופחד
אל תירא עבדי יעקב מנקמת הצדק או מזרוע החוק
כי בארץ שני מיני צדק ומזמן כבר עשו מזה צחוק
וכאשר השופט מנסה לאפס את כף המאזניים
הדם הקרוש על גלימתו מבצבץ ויוצא וזועק לשמיים
בשופט כזה אתה יכול בלב שקט לבטוח
כי ירשה לך להכות, לשדוד, וגם לרצוח
הוא לא ישלח אותך לכלא ולא יזרוק אותך לבור
הוא יעלה אותך בדרגה ויעשה ממך גיבור.
על כתפך עוזי ועל החזה שלך צל"ש
אתה גאה בכוח וליבך גס בחלש,
ראשך עטור זרי דפנה וניתן לך האות
הכה אותם באלה הכה אותם בשוט
הכה בלי רחמנות פעם אחר פעם
כי אנחנו כבר שכחנו את הטעם
תודה על הדפסת שיורו של שמצעון צבר שנפטר אמש בלונדון בגיל 81
אני מצרף עוד שני שירים שכתב.
====================================
"שיר מולדת"
יש לנו מולדת
יפה ונהדרת
הנוף ממש מקסים.
מראש מסגד עזוב
דרך חור פגז ישן
אני צופה ביופי מקסים
של נוף מולדת שלי
נוף מקסים ביופיו ומרגש
שמיים של תכלת לבן
וקו רקיע כמו בסכין מבקיע
וחותך, מפריד צוקי סלעים מהרקיע
עולה ויורד ומפסל את הצוקים
בצלם גו חמוקים
של הרים וגבעות
של אבן של סיד של גיר של בזלת
וקרן שמש מרצדת על האבן
האבן מחירבת … חירבת .. חירבת מה שמה?.
מה שמה?
מה שמה?
איזה יופי של חירבת מה שמה
יופי
ממש לא יאומן: אבנים לבנים טיח
שברים של בטון מזוין וברזל חלוד מכופף כמו צלעות פגר
ועגלת ילדים הפוכה
ושני כדי חרס שבורים,
ונעל.
וליד החורבות בוסתן
שהקיבוץ עכשיו מעבד
וגם את הרימונים שגזלנו ועצי הזית
ועל אדמת הטרשים הסמוכה
שיכון חדש מלבין
והכול מתמזג בהרמוניה
איזה יופו
יופי לא נורמלי
מולדת.
מולדת שלי היפה
עם חורבות של קסם נדיר
חורבות עתיקות, וחדשות
חורבות רומאים חורבות צלבנים חורבות של חטיבת גבעתי
אולי גולני?
קשה להבחין ללא טביעת אצבעות של בולדוזר
אולי דינמיט ?
וקרני שמש בין ערביים
מפזזות על האבן מחירבת …מה שמה?
וחיילים בחאקי חגורי חגור, מתרוצצים בג’יפ
ויורים – וילד נופל,
ועשן מפויח של צמיגים בוערים
מתמזג עם ריח הבוסתן הנטוש
למטה בגיא הקשור , כמו טבור, עם הדרך
העולה מיער הקדושים שנטענו על אדמה שדודה.
איזה יופי של נוף !
מולדת.
מולדת ממש נהדרת. לבי מתרגש והומה.
הרמוניה כזאת לא רואים בשום ארץ אחרת.
והכול אני רואה ומתפעל
דרך חור הפגז הישן
במסגד הנטוש..
ועוד צבא מגיע, ומתנחלים,
ועוד יריות חוצות את הדממה
אבל עיני דומעות מהתרגשות
והכול מטושטש
כי המולדת שלי יפה ונהדרת
הנוף ממש מקסים
הלב מתרגש.
——————————–
===============================
"עקבות בחול"
אני צב אני זוחל לאט
סוחב על גב שלי מולדת
זנב משאיר עקבות בחול
פס ארוך
משאיר אחריו אספסוף פרוע
אמנים מלחכי פנכה
מתבלים פיתם בנחת
בדם חפים.
משורר עילג לשון
פנים אל פנים עם אבותיו
בשפת אימו.
============================
בימי חייו של שמעון סירבו לפרסם אותם.
אולי עכשיו יפרסמו
עקיבא אור
איזו עוצמה. איזה רוחב ויזואלי, בדומה לצייר גדול. אלו מילים נוקבות, איזו טרגדיה, איזה ניגוד אירוני, בין "יופי המולדת" ובין ההרס והחורבן בצדה האפל, המוסתר.
אני מצרף מספר פרטים אישיים על שמעון צבר:
שמעון צבר נולד בתל-אביב ב- 1926
שם משפחתו המקורי היה הרצברג/. כל המשפחה חזרה לפולין ב- 1928 ב- 1933 חזרו לתל-אביב.
שמעון למד בבית-הספר "אחד-העם"
חברו הטוב ביותר היה עמוס קינן.
שמעון היה באצ"ל בלח"י בהגנה,ובפלמ"ח.ב- 1948 היה בירושלים.
לאחר המלחמה הציע לו – כמו לכל אנשי הפלמ"ח – לקבל בית ערבי נטוש שם.
שמעוון סירב לקבלו.
הוא למד ציור בבית-ספר "אבני" בת"א. ועשה תחריטי עץ של אנשים עובדים, אורגים, בנאים.
בשנות ה- 50 הצטרף למק"י.
הוא היה כותב סאטירות פוליטיות והיה לו טור ב"הארץ".
בשנות ה- 60 נסע לטייל באפריקה וביפן וכתב על כך ספרים מצוירים לילדים שהיו מאוד פופולאריים
הוא למד הרבה מנחום גוטמן ומספרו "בארץ לובנגולו, מלך זולו, אבי עם המטאבולו, אשר בהרי בולאוויה"
מיד לאחר מלחמת 1967 חתם על הכרוז שחיבר חיים הנגבי "נצא מהשטחים הכבושים מיד"
שהתפרסם כמודעה ב"הארץ" בתאריך 22-9-1967 כרוז זה נשאר בעל תוקף עד היום.
הוא פרסם ספר סאטירי בשם "תורת המפלות".
הרעיון על הספר בא לו מהעובדה שגרמניה ויפאן שנחלו מפלות במלחמת העולם השנייה השתחררו
ממשטרים מדכאים וכוחניים, וגם מכל המסורות שהצדיקו משטרים כאלה.
זה נתן לאנשים רבים בשתי מדינות אלה דחיפה לחיפושי דרך חדשים, ליצירתיות וחדשנות,
וביטל את סמכות המוסדות המסורתיים להגביל או להכשיל, חידושים, יצירתיות, התפתחות.
המפלה "ניקתה את השולחן" מסמכויות מסורתיות ואפשרה פריחה חדשה של התרבות.
אילו נחלו מדינות אלה ניצחון במלחמה היה זה מחזק ומבסס את מוסדות שמרניים, משטרים כוחניים וגזעניים ותרבות מסורתית. כך שגרמניה ויפאן הרוויחו רבות ממפלתן.
ואז אמר שמעון לעצמו – ספרים רבים נכתבו על הנושא "כיצד לנצח במלחמה" למרות שניצחון מחזק גורמים שמרניים ומסורתיים ומונע חדשנות יצירתיות והתפתחות חדשה.
לעומת זאת על מפלה – שמשחררת חברה שלמה מתרבות שמרנית ופותחת פתח לקדמה – לא כתב איש.
לכן כדאי לכתוב ספר "כיצד להפסיד במלחמה".
התוצאה – ספרו של שמעון "תורת המפלות" הספר הוא סאטירי אך הרעיון רציני.
כשראה שמעון שחברו עמוס קינן מתפעל מהכיבוש נשבר לו סופית מישראל.
הוא עבר לאנגליה וחי שם עד יום מותו.
תחילה התפרנס משיפוץ בתים.
הוא המשיך להיות פעיל נגד הכיבוש והוציא – חוברת סאטירית נגד הכיבוש בשם
"ISRAEL IMPERIAL NEWS ‘
כלומר "חדשות האימפריה הישראלית"
שהכעיסה הרבה ישראלים.
"תורת המפלות" תורגם לאנגלית ויצא לאור בשם " THE WHITE FLAG PRINCIPLE "
בשנים האחרונות הוציא קובץ שירים בשם "שירי חרפת כיבוש" וחוברת בצורת מדריך מישלין הצרפתי לאתרי כיבוש ועינוי של השב"כ בישראל.
מישלין תבעה אותו על חיקוי ללא רשות אך השופט הבריטי זיכה אותו.
הוא המשיך לצייר והוציא גם מדריך מצויר לפטריות לאחר שהפך למומחה בנושא.
שמעון נשאר אנטי-ציוני ואנטי-כיבוש עד יומו האחרון.
בצער
עקיבא אור
גם ב. מיכאל כתב עליו היום.
איפה אפשר להשיג את "שירי חרפת כיבוש"?
Thanks to Aki for his concise to resume of Shimon’s very full life. I would like however to make two corrections. On e is that the advert in the Ha aretz was initiated and composed by Shimon Tzabar. Another 11 people signed it, among them Haim Hanegbi. The second is that the White principle was originally written and published in English in 1972 and only in 1995 was translated by him into Hebrew and published by Am Oved. An updated version of the book was also published in Japanese and many European languages during the last five or so years. Most importantly, the book is more sophisticated and funny than Aki’s account would suggest. The poems against the occupation are available free from j.druks@ucl.ac.uk Please provide postal address.
מי יתן , ותמצא הוצאת ספרים בישראל , שתכנס את כל שיריו. ישראל זקוקה לקולו השירי של שמעון צבר.
כמו שקמו גופים ,שהעלו בפני הציבור את מכמני שירתו הנפלאה של אלכסנדר פן שלא זכתה למקום הראוי לה בחייו, כך חייבים חוגי חד"ש , העיתונות הספרותית הרדיקאלית כמו העיתון "מטעם" לחבור יחדיו להוציא את כתביו של צבר.
מישהו מכיר את משפחתו של צבר?
היש דרך ליצור עמם קשר ולנסות להוציא לאור משיריו?
כל טוב ושנה טובה
מתי? מתי ראיתם חייל יהודי שמתעלל כך סתם???
כל כך הרבה כאב עובר בי כשאני רואה דברים כאלה. עיוותי מציאות ודברים המוצאים מהקשרם!
עד אנא אתם הולכים שמאלנים עיוורים (סליחה בלי כל כוונה לפגוע, המילה עיוורים מלשון עיוורים לצד שלנו היהודים, אתם עוצמים עיניכם לכל היבט יהודי. אתם אף פעם לא כואבים את כאב היהודים. אתם חד צדדיים להפליא! כל הסבל בצד היהודי ממכם והלאה. עד מתי?