הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-25 באפריל, 2007 15 תגובות

לכבוד עמוס שוקן                                                         24/4/07
מו"ל "הארץ"
רחוב זלמן שוקן 21
ת"ד 233 תל-אביב 61001


שלום רב,
הגיע אלי מכתבו של עו"ד איתי סבירסקי מהקליניקה למשפט ורווחה של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, אל יוסי ורשבסקי מנכ"ל "הארץ", ובו הוא מלין על כך שהמנכ"ל הנחית על כ-100 עובדי הארץ שינוי בסדרי העבודה שעיקרם הרעה בתנאי העבודה ופגיעה בשכרם. פניית העובדים אל ההנהלה לפתוח במו"מ לא נענתה למיטב ידיעתי עד כתיבת שורות אלו.

כמנוי עיתון "הארץ" אני מאוד מוטרד משיטות אלו של יחסי עבודה (אבי, ד"ר שמואל ספירו, שהכיר את אביך עוד מגרמניה, היה מנוי; בתי, דוקטורנטית באוניברסיטת תל-אביב, אף היא מנויה. עינך הרואות – משפחתי סוגרת שלושה דורות של מנויים).


פליאה בעיני, כיצד אדם כמוך, ליברל נאור במובנים רבים, שתומך במו"מ והידברות עם שכנינו לסיום הסכסוך, כאשר זה מגיע ליחסי עובד-מעביד אתה חוזר כמעט לימי המהפכה התעשייתית של המאה ה-19, כאשר העובד היה נתון לחסדי המעביד ומופקר לגחמותיו. שהרי ברור כי המנכ"ל ורשבסקי לא היה מרשה לעצמו לנהוג כרודן המנחית הוראות לפקודיו עובדיו, אלמלא סבר שיש לו גיבוי ממך.


אין זה מקרה כי חלק בלתי נפרד מהתפתחותה של חברה נאורה היה כרוך בהקמתם של איגודים מקצועיים והטמעתה של העבודה המאורגנת. הגנה מקצועית על העובד באמצעות נציגות נבחרת של העובדים, תנאי עבודה הוגנים ושכר הוגן הפכו לחלק בלתי נפרד מקונספציית זכויות האדם (ראה סעיף 23 בהכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם שהתקבלה באו"ם ב-10 בדצמבר 1948, אחד הלקחים מתקופת אימי המשטר הנאצי: "כל עובד זכאי לשכר צודק והוגן… כל אדם זכאי לאגד אגודות מקצועיות ולהצטרף לאגודה כדי להגן על ענייניו").


יוזמתך מלפני שנים, לשבור את העבודה המאורגנת של העיתונאים ולעבור לחוזים אישיים, היתה לדעתי נסיגה לאחור, שאת פירותיה הבאושים אנו רואים עתה בהתנהלותו של ורשבסקי כמו גם בעיתונות המקומית שמגדלת עיתונאים מסורסים מקצועית, חסרי זכויות, העובדים תמורת שכר מצוקה ויכולים להיות מפוטרים מהיום למחר (ראה מאמרי במוסף הארץ "קול אדונם" מ-16.6.2000 שתמך בשביתת עובדי הדפוס של "ידיעות אחרונות", ביקר את התקרנפותם של בכירי העיתונאים, ובעקבותיו הופסק טורי בעיתון ירושלים מרשת ידיעות תקשורת).


אני פונה אליך לשקול מחדש את הנושא, לאמץ בביתך פנימה את עקרון ההידברות והמו"מ בין נציגות העובדים להנהלה, ולהנחות את מנכ"ל העיתון בהתאם.


בברכה, גדעון ספירו





לכבוד                                                                          28.3.07
יוסי ורשבסקי, מנכ"ל "הארץ"
בפקס: 03-6819316


מר ורשבסקי שלום,


הנדון: הפגיעה בתנאי השכר של עורכי העמודים ועובדי משמרות – התעלמות מפניות העובדים להיפגש עם ההנהלה ולהימנע מן הפגיעה


נציגות של העובדים הרלוונטיים מילאה את ידינו לפנות אליך בנדון, כדלקמן:



  1. ביום 10.2.07 קיבלו עורכי העמודים והמתרגמים מכתב מהנהלת "הארץ", המודיע להם, למעשה, על הרעה ניכרת של תנאי השכר והעבודה שלהם, המתבטאת בין היתר בהפחתה בשכר העבודה של רבים מהם.


  2. עד לאותו מועד, ובמשך שנים, עובדים אלו קיבלו שכר של משמרת כפולה עבור עבודה במשמרת בת 10.5 שעות, וכן קיבלו שכר של משמרת מלאה גם במקרים בהם סיימו את העבודה הנדרשת באותה משמרת בפרק זמן הקצר ממלוא שעות המשמרת (7.5 שעות בוקר, ו- 6.5 שעות ערב).


  3. במכתבכם הנ"ל הודעתם לעובדים, באופן חד-צדדי ובלא כל הידברות ו/או הסכמה מצד העובדים, כי נוהגים אלו יבוטלו, החל מיום 1.3.07.


  4. ביטול נוהגים אלו פוגע בשכר החודשי של עורכי העמודים, ומקצץ בו לעתים עד כדי 20% מן השכר. הפגיעה העיקרית היא בעורכי העמודים בדה-מרקר, אך קיימת פגיעה גם בעובדים בגלריה, באגף המתרגמים, במהדורת האנגלית, באתר האינטרנט ובמערכת החדשות.


  5. ברור כי נוהגים אלו, ומכל מקום גובה השכר החודשי שהתקבל מיישומם במשך שנים – נטמע והפך זה מכבר לחלק מחוזי העבודה האישיים של העובדים.


  6. מכאן ששינויו באופן הנ"ל, לא זו בלבד שמהווה הרעת תנאים מוחשית המאפשרת התפטרות בדין פיטורים, אלא מהווה גם שינוי חד-צדדי של חוזה העבודה, שהינו אסור על-פי פסיקת בתי-הדין לעבודה.


  7. בהקשר לפסיקה זו, ובכלל, יובהר כי נוהגי ההעסקה המפורטים בסעיף 2 לעיל לא היו מנוגדים לכל חוק, לרבות לא לחוק שעות עבודה ומנוחה.


  8. גם אם הפררוגטיבה הנתונה לכם כמעביד, כוללת בתוכה את האפשרות לשנות את סדרי העבודה באופן עליו החלטתם לאחרונה – הרי שהזכות הניהולית להחליט וליישם שינוי כזה או אחר של סדרי העבודה, אינה כוללת זכות לפגוע ברכיב משמעותי במשכורתם החודשית של העובדים.

    כלומר, החלטה על שינוי סדרי העבודה כאמור, צריכה להיות מלווה בשינוי מנגנון התשלום באופן אשר ימנע פגיעה בשכר, בין אם באמצעות העלאת השכר לשעה או למשמרת, ובין בכל דרך אחרת.


  9. הפגיעה הנ"ל בשכרם של העובדים מיתוספת לעובדה שבשנים האחרונות לא נעשה כל עדכון בשכרם, והוא נשחק.


  10. בנוסף, ומה שכואב במיוחד לעובדים, הוא שפגיעה זו בשכר לא נעשית כחלק מתוכנית הבראה או צמצומים, אלא ההיפך הגמור – דווקא בתקופה של פריחה והתרחבות.


  11. הפגיעה הנ"ל, לרבות האופן החד-צדדי בו נעשתה והעיתוי בו נעשתה, הותירה את העובדים המומים.


  12. לאחר שהתעשתו, החליטו לנסות לבטל את רוע הגזירה, וכן להתחיל להתארגן ולפעול בעניין באופן קולקטיבי.


  13. בהמשך לכך, ביום 27 בפברואר הפנו אליך מכתב, עליו חתומים 73 מבין העובדים הנ"ל, ובו תיארו את הפגיעה הנ"ל, וביקשו דחייה בחודש של הצעד המתוכנן, על-מנת לקיים פגישה בין נציגות העובדים להנהלה, במטרה להגיע להסכמות בעניין הנדון.


  14. למרבה הצער, עד למועד כתיבת מכתב זה לא טרחת לענות ולהתייחס למכתב העובדים, ומצער מכך – אף לא טרחת להיפגש איתם כדי לדון בטענותיהם ולנסות להגיע להסכמות. זאת חרף ניסיונות חוזרים, גם לאחר מסירת מכתב העובדים, לתאם פגישה איתך בעניין הנדון.


  15. אי-ההתייחסות וחוסר המוכנות לשתף פעולה עם הנציגות, מוסיפים לתחושה הקשה של העובדים בדבר זלזול והתנהלות חד-צדדית מצד הנהלת העיתון.


  16. העובדים מעוניינים בטובת העיתון, ומבקשים להמשיך להאמין בו ולתרום לו בעבודתם. אך מתקשים מאוד וסוברים שאינם צריכים להמשיך להיות חשופים לצעדים קשים וחד-צדדיים, ולהתנהגות הנהלה אשר אינה מייחסת חשיבות לדעתם ותחושותיהם ואינה מותירה כל מקום להידברות והיוועצות עמם, ולמעשה רואה בהם עובדים "שקופים" אשר אינם ראויים להיות שותפים לקבלת החלטות בעניינם.


  17. בשבועות האחרונים החלו העובדים בתהליך של התארגנות, ובשלב זה הקימו נציגות עובדים זמנית.


  18. בראש דרישותיה של הנציגות עומדת הדרישה למניעת הפגיעה האמורה בשכר.


  19. אך מעבר לכך, נציגות העובדים מבקשת לדון גם במבנה השכר והדרגות, מבנה גמול השעות הנוספות וגמול העבודה במנוחה שבועית, שיפור תנאי העבודה הפיסיים, מספר ימי החופשה והמחלה, וכיוצא באלה נושאים הקשורים לתנאי עבודתם ושכרם בעיתון.


  20. ואולם, לפני כל אלו – לנציגות העובדים דרישה פשוטה בהרבה, והיא לקיים הידברות עם ההנהלה, כפי שהתבקש במכתב הנציגות שנמסר כבר לפני ארבעה שבועות. המצב הנוכחי, בו ההנהלה אינה מוכנה לעשות ולו את הצעד הראשון של הידברות עם נציגות העובדים, הוא בלתי נסבל מבחינתם.


  21. העובדים מקווים מאוד ומייחלים כי בקשתם תיענה ברוח טובה, ותביא לפתיחת הידברות משמעותית, אמיתית וכנה, בה יוכלו לפרוס את טענותיהם ובקשותיהם, ולהגיע להסכמות על דרך של דיון ופשרה.


  22. אולם אם לא תותירו בידם ברירה סבירה אחרת, שומרת נציגות העובדים לעצמה את הזכות לפעול למיצוי האפשרויות החוקיות העומדות לרשותה, לרבות הכרזה על סכסוך עבודה, על כל הנובע מכך.


  23. העובדים מבקשים את התייחסותכם לפנייה זו עד לאחר חג הפסח, יום 4.4.07.

בכבוד רב,
איתי סבירסקי, עו"ד


המכתב הוכן בסיוע סימה גולין, אופיר בן-משה ויעל רובינשטיין מהתוכנית למשפט ורווחה


העתק: נציגות העובדים

תגובות
נושאים: מאמרים

15 תגובות

  1. על המשמר דבר הגיב:

    הגיע הזמן להניח את הכפפות על השולחן:
    הגדרת המהפיכה הסוציאליסטית אומרת בפשטות,שבנוסף לצמיחה והתארגנות מלמטה של ועדי עובדים ומועצות עממיות (חלום נשגב שעתיד להיות חזון נפרץ) ועשיה למען האינטרנציונל,קיימת גם חובת סלוק הבורגנות מהשטח!
    מה לא ברור כאן?
    שהבעיה היא שקיימים אדונים כמר שוקן וכולנו משרתים אותם כעבדים נרצעים תמורת פיסת הס ושאריות לוי,נו באמת?
    וע"כ השאלה שצריכה להשאל היא,איך מסלקים אותם מעמדתם?
    אומר לכם איך,אפילו שזה ישמע באנאלי: דרך האינטרנציונל ובעזרת המועצות העממיות והועדים של העובדים המדוכאים בשטח.
    מהו האינטרנציונל אם לא שתוף פעולה עם מסגרות דומות מסביב.
    ומהי התארגנות עובדים מדוכאים מלמטה אם לא אותה התארגנות שאנו רואים עתה בין העובדים.
    מכאן ש"כיבוש" (באופן כלכלי וחוקי-בבחינת "השבת גזילה") היעד,מתקיים רק כאשר מר שוקן וחבורתו בצמרת נבלעים בתוך מערכת העיתון כפונקציונרים לכל דבר,בעלי משכורות זכויות וחובות כמו כל שאר חברי מערכת העיתון,שזה למעשה כולם,לפחות אלה בעלי הקביעות,או שהם פשוט מסולקים ומועמדים לדין בגין פשעי העבודה שבצעו (בפתח) וביצעו.
    פעולה כזו אינה יכולה להעשות בשליפות מהמותן (ויהיו מסוגננות משפטית לעילה ועילה),היא חייבת בפרוגרמה שכוללת בין השאר מתודה לניהול עיתון בידי הפועלים שלו.
    כיצד עושים זאת?
    התשובה הפשוטה היא: הולכים למקצוען שמתמחה במתן תשובות לבעיות של התארגנות מלמטה ועד לקצה הלמעלה!
    אני מכיר אחד כזה,קוראים לו מרקס,לא שאני כזה מומחה לכל נאד שלו,לא לא .עבורי כאנרכיסט היא חשוב ככולם,אך מה לעשות,האיש כולל עושי דברו יודעים על מה הם מדברים.
    הסוציאליזם היום הוא מדע העוסק גם בפתרון בעיות התארגנות פועליות.
    חשוב שהפועלים יבינו שהתארגנותם אינה יכולה להיות רק בעבור שיפור תנאיהם.חשוב עוד יותר שמטי הכתף לעזרה במאבקם יבינו זאת גם כן ויתנו (מלשון תנאי) את שיתוף הפעולה בעשיה למען האינטרנציונל ובסילוק הבורגנות מהמפעל,מה שמוביל בהכרח לניהול המפעל בידי העובדים-ענין שלם ללמוד.
    על כן יציאת החבר ספירו לעזרת פועליו המדוכאים של עיתון הארץ יכולה להתקבל בברכה,אך מעבר לתועלת זמנית (אם תצלח דרכו המשפטית,שלה אני מייחל יותר מכל דבר אחר),לא נראה "דבר",משום שאין מטרה אמיצה וברורה (סילוק העלוקות),ובטח ובטח אין לימוד ומחקר עניני שנעשה בידי עובדי המפעל והמומחים,בנושא ניהולו בידי העובדים.
    פינות אלו,קצרה גלימתו של הפרקליט מלכסות.

  2. מחזיקי הדת בארץ הקודש הגיב:

    ומעתה, במקום "חזיר" יש לומר "דבר אחר" (או ניתן גם להגות "דובר אחר"). תודה

  3. הליברל: לשוקן ו"חדשות" הגיב:

    להיפך כיום מאז הופעתו המבורכת של האינטרנט כולם מוזמנים ויכולים לכתוב, ובגלל זה נרשמת גם ירידה מתמדת בעיתונות המודפסת. אני לא חושב שגדעון ספירו יכל לכתוב לפני הופעת אינטרנט מאמר בערב החג בו התוודה ששרף את דגל המדינה. פעם לא היה אפשרי לפתוח שום עיתון בלי חסות מפלגתית, ואפילו אורי אבנרי שניהל יחסית עיתונות חופשית היה באותו זמן גם חבר כנסת.

  4. מרדכי בלייוייס הגיב:

    לגדעון שלום,
    שוקו אכן תומך בהדברות עם שכנינו (ה"פלשתינאים", כפי שעיתונו מכנה אותם בעקביות). אולם מבחינה כלכלית הוא ימין של הימין, וראה את האכסניה שלה זוכה החזיר שטרסלר, "עורך בכיר לחברה וכלכלה".
    ושלא יעבדו עליך!
    בברכה,
    מרדכי

  5. שוקן ו"חדשות" הגיב:

    מאז הופעתו של העיתון "חדשות" בשנות ה-80, ששבר את נורמות העבודה של החוזים הקיבוציים והתאגדות עובדי המערכת, מעמדם התעסוקתי של העיתונאים הולך ומתדדרדר.
    להתפרנס היום מעבודה עיתונאית זה חלום רחוק שרק סופר-סטארים עיתונאיים יכולים לממש, בזמן ש-90% מהכתבים מועסקים כפרילנסרים ומקבלים שכר לפי מלה שמסתכם בגרושים.

  6. לליברל הגיב:

    א) נושא העיתונות ברשת הוא תחום מרתק וחדשני, אך איך הוא קשור להודעתי?

    ב) האם שתי הבחירות העומדות מולנו הן שלטון מפלגתי או שלטון של בעלי ההון? מה בקשר למודלים אלטרנטיבים של אחזקת כלי תקשורת, כמו למשל עיתון המוחזק באופן משותף על ידי קוראיו וחברי המערכת? או ערוצי טלוויזיה שמשדרים תכניות הנעשות (בסיוע מקצועי) על ידי אנשים מן היישוב? או תחנת רדיו המנוהלת באופן דמוקרטי על ידי חבריה, ולא ממומנת על ידי פרסומות?
    כל הדוגמאות האלה חיות ונושמות בעולם כולו, ואף בועטות.

    (חוץ מזה שמימון ציבורי הוא לא מלה גסה, בתנאי שהוא לא בא עם מינויי מקורבים ומבנה קבלת החלטות ריכוזי-היררכי)

  7. ליברל יקר הגיב:

    .לא שאני כזה ליברל,כולם הרי יודעים את דעתי בנושא "קשרים עם הבורגנות".אך ברשותך אענה במקומך לגדעון:
    יש ועוד איך קשר בין הודעתך הנ"ל ובין המתרחש ברגע זה ברשת ובעיקר בעיתונות שלה.
    היות והרשת נוטה לאנרכיזם (כולם חשובים באותה המידה),היא נותנת במה לתגובותיך ב"נדון המשפטי שלך" שהוא עתה מאבקם הצודק של עיתונאים מדוכאים.
    היא גם נותנת במה לביקורת מידית שהיא כלי חשוב ביותר לניווט וקיצורי דרך.
    הכרזתך הברורה מעל הרשת והודעותיך מאירות העיניים שיקעו את הכרת הסוגיה עמוק בתודעת הגולש.
    והעובדה שיותר ויותר אנשים עוברים לרשת אמורה לשמח אחד שכמותך,שכבר שלושה דורות במשפחתך,כך אתה מתחנף למר שוקן,קוראים את גבבתו הנשגבת…הרי מאמריך רובם ככולם אם היו נשלחים למערכתו של הבורגן,סוסים היו לועסים אותם בבוקר המחרת.

    סע’ ב’ בתגובתך הוא מדהים אתה שואל ולא עונה:"האם שתי הבחירות העומדות מולנו הן שלטון מפלגתי או שלטון של בעלי ההון? אשאלך אם כן,האם מעמד הפועלים הינו מפלגה?
    אתה רואה בעצמך כי כמו שהבורגנות חובקת ברגע זה את הדמוקרטיה המעוותת של כולנו,כך מעמד הפועלים יכול וצריך,לעשות זאת ובצורה מוצלחת בהרבה.
    אך מעמד הפועלים לא יוכל לבצע משימתו,אם המפלגות הפועלות עכשיו בשמו,לא תנוהלנה מבפנים באופן דמוקרטי אמיתי.ממש כפי שייושם במצב הנחפץ הכולל שהוא:
    אחיזה איתנה של זירת השלטון הדמוקרטי של המדינה,בידי מעמד הפועלים.
    מי ששולט הן המפלגות מי שעומד מאחוריהן קובע אפילו יותר מהשליט,ראה מקרה בוש.
    כך גם מעמד הפועלים צריך לאחוז כקולוסוס את קדירת השלטון.
    ובתוכה באופן הדמוקרטי ביותר יפעלו,מפלגות,זרמים ותנועות כולם שייכים בצורה כזו או אחרת למעמד הפועלים ומשרתים רק אותו שהרי רק מעמד הפועלים משרת את המדינה.אין כאן דיקטטורה אלא פשוט הפרדת המדינה מהאחיזה הבורגנית על זרועותיה ה”יחדניות” נצלניות:
    שזו דרכה של הבורגנות,בתחילה מעמידה יחודיויות וזהויות לבודדים וקיבוצי אדם לסוגיהם והמשתרכים אחריהם ואח"כ שולחתם להנמק בפצעי אותן זהויות אישיות,אתניות,לאומניות ודתיות.הכל למען הכסף (אפילו לא למען אחיזת במת השלטון ה"דמוקרטי" של מדינה,זהו רק פועל יוצא).
    המשך תגובתך מעיד שאתה מודע למתרחש בעולם,יש כבר הישגים בתחום התיקשורת החופשית אתה אומר.
    אך היכן אנו יכולים לראות אותם במיטבם אם לא בוונצואלה? היכן אם כך האינטרנציונל שלך? שהרי אינך טורח לפרט.
    ולא היא,כדאי מאד שנשב כולנו מהר כמה שיותר,נוריד את הספרים המאובקים מהארון ונתחיל לחשוב איך עושים למען האינטרנציונל? וזה פשוט בהתחלה:
    מקימים מועצה עממית.
    אז בואו נהיה כנים,מתי בפעם האחרונה דנו כאן בדרכים להקמת מועצה מהפכנית עממית ובהגדרתה?
    הכי קרוב זה מה שגדעון עושה…
    בקיצור אחדד את הענין לגמרי: מה קרה לקומוניזם הסוציאליסטי שלך,גדעון?
    מצד אחד אתה כל כך מלומד במשפט ובצדק,חריף ונוקב ומצד שני כל כך…נירפה בעבודת השדה הסוציאליסטית (לא הסוציאלית,בה הצלחתך בזכות כישרונותיך מובטחת).
    חברים,נראה לי שגדעון נפגע מהרקבון הדמוקרטי בתוך המפלגות הסוציאליסטיות כולל הרדיקליסטיות,עד כדי אלרגיה לנושא.הרי אין שום מילה או הגיג בענין הסוציאליסטי הטהור,יוצאת מפיו,כן ביקורת פה ושם על המתרחש במק"י,לא אתפלא אם יהיה לך גדעון,גם מה להגיד לחבר חררדו על מסמכי התנועה שפורסמו זה עתה ואולי אפילו (נקווה) שעזרת בחיבורם .
    אז מה? אפילו אז אינך עושה דבר למען כלום (סוציאליסטי כמובן).
    אשאלך כיצד מסלקים את הבורגנות ואענך ע"י לימוד.
    לימוד היכולת לנהל את המפעל בידי עובדיו ללא נציגיה (הבוס וחבורתו).
    אני כולי תקוה,פוכר אצבעותי ממש להצלחת מבצעכם,גדעון וחבריו העיתונאים,אך למען הסוציאליזם,אל תשאירו אותו מאחור כחליפה זנוחה.
    זהו דגל
    של שלום,שגשוג והצלחה בלבד.
    לסיום רק אומר שנהירת הציבור אל הרשת,גורמת לירידת רווחים אצל הבוס,שהולך לחתוך.
    לכן אחד מתפקידי המפתח בעיתונות הכתובה היום הוא להיות ערוך לכל אלה.מה רציתם שהבורגנות תארגן את הועד,האינכם רואים.
    קיצוץ האברים הברוטלי שמתכנן מר שוקן לא יעבור לו בכלל.
    זה יהיה תהליך ארוך וכואב שבו כל הצדדים יצטרכו לשאת לתת ולסבול.
    משום שזו מערכת בורגנית במציאות בורגנית.
    לא כדאי כל מה שאמרתי מקודם?

  8. גרי אטרי הגיב:

    על מה תליני, יולינה? האם צרה עיניך ב-3 דורות של "אנשים חושבים", שקולים ושנונים, לתפארת מדינת (השלם-את-החסר)?

  9. איפה אגודת העיתונאים? הגיב:

    ואני שואלת איפה אגודת העיתונאים? איפה האיגןד הארצי של עיתונאי ישראל? ובייחוד איפה ועד העיתונאים הוותיק של עיתון הארץ? האם קליניקה משפטית אמורה לפעול כמייצג עובדים? בשביל מה קיים הבניין המפואר הנקרא "בית סוקולוב"?

  10. עובד לשעבר הגיב:

    זאת לא הפעם הראשונה ובטח לא הפעם האחרונה ששוקן משתמש בעובדים ואחר כך זורק אותם.
    כותב שורות אלו עבד כ-18 שנה בהארץ כפרי לנסר ונאלץ להתפטר לאחר שהודיעו לו על קיצוץ בכ-50 אחוז משכרו.
    פיצויי פיטורים? הצחקתם אותי. הדבר בכלל לא עמד על הפרק וגם כאן "כיכב" יוסי ורשבסקי בגסות הרוח שכל כך אופיינית לו

  11. יונינה הגיב:

    צר לי, מכתבו של גדעון ספירו מקרין התנשאות ושחצנות. החל ב"גם אני ייקה בן ייקים טובים" (ולא איזה פרענק) וכלה בהתהדרות בתארים אקדמיים. מצד שני, מתאים למנויי עיתון הארץ… לא?

  12. גיא הגיב:

    לספירו, כפטרון של העיתון הנ"ל וכמוי רב דורי, הרי הצעד הראשון שמתבקש ממך הוא להחרים את העיתון ולבטל את המינוי אליו. זוהי מהות חרם צרכנים שאותו אני בטוח שאתה מיישם כנגד עוולות מסחריים וחברתיים אחרים שמהם אתה סולד.

  13. נפתלי הדג הגיב:

    כדי שהמהלך יהייה מושלם, יש לכלול גם את ואדי עארה והמשולש ולצרפם לשטחי הרשות הפלסטינית.
    לא מדובר בטרנספר מאחר והישובים יועברו בשלמותם יחד עם בתיהם ואדמותיהם.
    חילופי אוכלוסין כבר נעשו בעולם, ובא לציון גואל/ת.

  14. אביעד הגיב:

    בשנת 99′, כשללא סיבה נראית לעין פירק ורשבסקי את עיתון "העיר", וגרם להחלפה מלאה של המערכת, קראנו לו "מלאך המוות של שוקן". מי שגאוותו היתה על חיסול עיתון "חדשות" בשעתו, לא הפסיק שם. כמנכ"ל רשת המקומונים הצליח ורשבסקי להפוך את בית הגידול האיכותי ביותר לעיתונות בישראל, לברושור חובבני המופק ע"י עובדים כנועים בשכר רעב. התקדמותו למנכ"לות עיתון הארץ היתה צריכה להפחיד את כל חברי המערכת כבר מהיום הראשון. אלו רק ניצנים ראשונים לחיסולו של עיתון הארץ כפי שהכרנו אותו. לטוב וגם לרע. תנו לו עוד שנתיים בתפקיד ומה שיישאר מעמוס שוקן זה אספן אמנות ומו"ל של צהובונים. העיוור מוביל את העיוור….

  15. שמואל הגיב:

    לגדעון, קראתי בעצב רב את רשימתך. יתכן ואין ברירה אלא לנקוט בצעדי מחאה כנגד עיתון "הארץ".

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים