עופר כסיף הגיב:

אם "אחד ממנהיגי ועד העובדים של הסגל האקדמי הבכיר" חושב ברוב אווילותו כי "האינטרסים של המרצים סותרים את אלה של הסטודנטים", אזי מה לנו כי נלין על הסטודנטים, המרצים הזוטרים, סטודנטים ישראליים הלומדים בחו"ל וכו’. כפי שנאמר, "אם בארזים נפלה שלהבת…"

הדס וייס הגיב:

ככל שעצוב בירושלים, עצוב כפליים בחו"ל: עצומת הזדהות עם השביתה ומחאה נגד הפרטת ההשכלה הגבוהה בארץ שהפצתי לפני ימים מספר בקרב אקדמאים ישראלים הלומדים בחו"ל זוכה בינתיים להיענות דלה, על אף שיש לנו אינטרס מובהק בהצלחת המאבק, שיאפשר לנו לשוב ארצה ולתרום מהידע והכישורים שרכשנו באוניברסיטאות בחו"ל בסביבה אקדמית טובה ותומכת. והרי היוזמות המוצעות על-ידי ועדת שוחט ותומכיה מוצעות בשמנו, כדי לתקן כביכול את בעיית "בריחת המוחות" של אקדמאים ישראלים על ידי "ייעול ארגוני" של האוניברסיטאות – לכן חשוב שקולנו ישמע.
נדמה שהפיצול והטשטוש בעמדות שאתה מתאר בירושלים, מתגמד בחו"ל לעומת האדישות והתחושה ש"אחרי המבול". אני מקווה שאני טועה, ומדובר רק בבעיית תפוצה, מאחר שבהעדר רשימות מסודרות, המידע על העצומה יכול לעבור רק מפה לאוזן. לכן אני פונה אליך, נועם, ואל חבריך למאבק, ליידע את חבריכם הלומדים בחו"ל על העצומה, עליה אפשר לחתום ב: — קישור —
ואפשר גם לכתוב אלי ל: hadasw@uchicago.edu לקבלת הטקסט המלא עם הסברים על המאבק, העצומה ומטרותיה, כדי לקרוא ולהפיץ הלאה בקרב אקדמאים ישראלים הלומדים בחו"ל.

דניאל לנעם הגיב:

טוב, כמובן, שעלינו לאחד המאבקים! ויש גם עצומה בעניין:
— קישור — (למערכת: אולי כדאי לצרף זאת, לעמוד הקישורים?)
אולם אין להציג זאת, בשום-פנים-ואופן, כמצב בו "הסטודנטים הנאבקים הם גם תומכי-ליברמן" (כי זאת לדעת: תא "אם תרצו" = תומכי-ליברמן). זהו מיעוט בקרב תומכי-המאבק, כי רבים מהם, הם גם קפיטליסטים מושבעים.

אישית, בתור פעיל מרכזי במאבק בירושלים, בתל-אביב וברחובות כאחד, ראיתי דווקא הרבה יותר סטודנטים של חד"ש בשטח, מאשר של ליברמן. גם באהל ביום ו’ – בחורה אחת, הזדהתה כתומכת-ליברמן בעוד שמחד"ש – קבוצה שלמה. יותר ויותר סטודנטים, נוטים כעת לשמאל החברתי – וגם אם רבים מהם, מתקשים – ע?ד?י?ן – לעשות את החיבור….נו, גם אם יתמהמה, הרי שבוא-יבוא ואני תקווה, כי גם חד"ש תפעל בכיוון, במטרה לקרבם עוד למטרותינו.

ניפגש בפעילות המפלגה החברתית המאוחדת (אשר בין מקימותיה: חד"ש)?

איתי – להדס הגיב:

הדס,
קראתי את העצומה, גם אני דוקטורנט בארה"ב וגם אני ירד לעתיד האקדמיה הישראלית, ובכל זאת לא אחתום. הדאגות שלנו, הדס, שונות לחלוטין:

אני דואג כי פרופסור, הוגה וח"כ הופך לגולה פוליטי, אבל לא נראה לי שלזה התכוונת כשכתבת על ‘בריחת מוחות’

אני דואג כי פרופסורים להיסטוריה מוחרמים בחיפה

אני דואג כי פרופסורים לדמוגרפיה לא מוחרמים בחיפה

אני דואג כי אוניברסיטת תל-אביב דוחה מועמדים פלסטינים ללימודי רפואה

אני דואג כי האוניברסיטה העברית נוהגת באדנות בשכניה

אני דואג כי בהסתמך על שמי ושם האוניברסיטה בה אני עובד שלי אולי יניח מי שיניח שאני בן למעמד האדונים וראוי לשאת משרה. אני דואג כי מדעי הטבע הופכים לספקולציה כלכלית בננו-טכנולוגיה ומדעי הרוח לספקולציה מוסרית במדעי היהדות. ואת זה לא יפתור שום שינוי תקציבי ו\או מבני – את זה תפתור התנגדות מאורגנת ומופגנת.

איתי הגיב:

שלום חררדו,

ההנחה המובנית בתגובתך היא שאקדמיה חזקה משמעותה התנגדות חזקה, אינני בטוח שאני מסכים לה אך ניתן להניח לכך בינתיים – העצומה האמורה לא מזכירה ולו במילה אחת את המילה התנגדות – רוחה היא "תשאירו לנו משהו, יש לנו אינטרס עתידי וסיכוי לא רע להתברג"

את רעיון השוויון [עלה התאנה היחיד במסמך הנדון] לא יקדם תקציב או מאבק שנשען ברובו על טיעונים דוגמת "נתנו שלוש שנים" [גם אנחנו חסמנו כפרים, גם אנחנו זרקנו מצררים, גם אנחנו התעללנו באחרים, תנו ללמוד ולא לגור עם ההורים], או טיעונים כגון "אנחנו עושים את זה כדי לתרום יותר" [נכתוב על מוסר יהודי, נשיג גראנטים על דור שלישי ו\או רביעי ו\או הצורך בצוללות עם יכולת גרעינית].

האוניברסיטאות הישראליות הן רק עוד פרט הנופל קרבן להפרטות, קפיטליזם חזירי והרגלי סביאה נוסח ימי פומפי האחרונים. אבל אין שום הדר בטקסט נוסח: "אל תפריטו את התעשיות הפטרוכימיות, אולי אחזור לכבוד שם כפקיד אחרי שאחזור מארצות הים"

יום טוב
איתי

חברתי הגיב:

גילה גמליאל הייתה מראשי המתנגדים לשביתה ואפילו הקימה ארגון של סטודנטים שניסה להיאבק בשביתה.

עצוב לי מאוד שאתה ליברל שלא אכפת לו ממצב האזרחים במדינה. הרי ברור שהורדת שכר הלימוד תעזור לכל האזרחים. מדינה שלא מעניקה זכויות סוציאליות לאזרחיה ושהיא אינה מדינת רווחה סופה שתפנה לאלמנט הלאומני בכדי שיאחד את אזרחיה (לדוגמא ארה"ב שאתה מתגורר בה). אם לא גאווה של האזרחים במדינת הרווחה שלהם הם יפנו לגאווה במדינתם החזקה והכובשת. אבל אתה מה אכפת לך מהאזרחים של המדינה (הרי אכפת לך רק מהפלסטינאים) ומה אכפת לך אם תהיה אקדמיה? אם יהיו מדעי רוח ביקורתיים? תמיד אפשר לברוח לארה"ב (מלאת העוני, הפשע והזיהום שנלחמת בכל מה שזז).

איתי הגיב:

"הרבה יותר חשוב לי שוויון הזדמנויות עד לאוניברסיטה, או תנאי העסקה לאילו שלא למדו שם" – קראת את זה או שהגבת על אוטומט?

הורדת שכר הלימוד היא פרט מינורי, הרבה יותר חשוב שאנשים יוכלו וירצו להמשיך ללימודים גבוהים. המצב היום הוא שאוכלוסיות מוחלשות מסבסדות את האוניברסיטאות לעשירים [עקב כשלון מערכת החינוך עליהם נגזר ללמוד במכללות יקרות]. אם בית הספר לא מלמד או עסוק בהכנה לצבא וטיולים לפולניה שום הנחה בשכר לימוד לא תעזור לך.

האשר לסיכון הלאומני – כאן אני מסכים בהחלט: הבעייה היא שישראל כבר פנתה לדבק הלאומני שתיארת. ואתה לא צריך לשכנע אותי שארה"ב היא תועבה אחת גדולה.

דניאל – מצטרף לחברתי ומוסיף הגיב:

באמצעות מאבק-הסטודנטים, דווקא מתגבר הצבע האדום, בפוליטיקה הישראלית…

התעלמות התשקורת מאתנו כעת, איננה בחזקת מקרה. השלטהון יודע היטב, עד כמה אנו מסוכנים – גם אם אי-אלו """שמאלנים""" (אשר כלל אינם מתגוררים בישראל!!!), *חושבים* שהם יודעים, על מה ראוי ועל מה לא-ראוי, כביכול, להיאבק.

איתי הגיב:

תודה דניאל, עכשו כשזכיתי לתואר ***שמאלני*** ממך, יש לי מלא זמן לעשות דברים שתמיד רציתי ולא היה לי זמן אליהם – אם תשאיר כתובת תקבל התנצלות אישית ומפורטת על *לימודי* בחו"ל (!!!), ולהבא אבקש את רשותך לפני שאני מדבר.

המשך לצבוע את מאבק הסטודנטים והפוליטיקה הישראלית באדום, חבל לבזבז זמן יקר [וסימני פיסוק] על נפולות שכמוני