שמחה גדולה במוספים הכלכליים של העיתונים היומיים: ישראל מועמדת לחברות בארגון המדינות המפותחות (ה-OECD). בארגון הזה חברות המדינות הקפיטליסטיות הגדולות, ויחד עם ישראל התקבלו ל"מועמדות לחברות" עוד ארבע מדינות: רוסיה, צ’ילה, סלובניה ואסטוניה. אגב, באותה ישיבה לא התקבלו למועמדות: סין, הודו, ברזיל ודרום אפריקה. מדינות בעולם השלישי שבשנים האחרונות גורמות לצרות צרורות לחברות הארגון המדינות הקפיטליסטיות הגדולות, רק שבארגון אחר: ארגון הסחר העולמי (ה-WTO). אי קבלתם לארגון היוקרתי הוא מן עונש שכזה.
כצרכן כפייתי של מוספים כלכליים לא כל כך הבנתי על מה השמחה. אבל אינני משבית שמחה. ברצוני להוסיף פרט קטן לדיווחים הרבים (עמודים שלמים!) אודות ה"מועמדות לחברות" של ישראל במועדון הקפיטליסטי היוקרתי: הכנס נערך בבניין הבורסה של פאריס. מקום מושבו של הכנס הוא יותר מסמלי: הוא לא נערך במשרד ממשלתי, או מוסד של האו"ם או באולם בבית מלון גדול. הוא נערך דווקא במשכן אחת הבורסות החשובות בעולם. וזהו כל הסיפור הגלובליזציה על רגל אחת – כך מדינות וממשלותיהן מצדיעות לבעלי הבית האמיתיים: בעלי ההון הפיננסי.
הדיווחים בעיתונות הישראלית גם שכחו לספר שבמקביל לחגיגות ולדברי שבח ונישאו באותו הבניין של הבורסה, שבפלאס דה לה בורס, בחדר צדדי נערכה מסיבת עיתונאים ובה ראשי פדרציות האיגודים המקצועיים הגדולים בעולם התריעו על המגמות הכלכליות ההרסניות, הרסניות לכלכלה ולחברה, שמקדם ארגון המדינות המפותחות. מה הן אותן המגמות?
- פירות הצמיחה הנרשמים במדינות רבות (כולל בישראל) לא מגיעים לרוב האוכלוסייה. פריון העבודה והרווחים גדלים ללא תקדים, אבל השכר תקוע ובמדינות רבות – בעשור האחרון – השכר אף ירד. הגידול בהכנסות ממסים, פרי של אותה צמיחה, לא שב אל האזרחים בצורה של רווחה חברתית, קידום השוויון בין המינים או שיפור החינוך. גביית המסים עולה, אבל הממשלות מוסיפות לקצץ בתקציביהן החברתיים.
- חוסר האיזון הקיים בסחר הבינלאומי והאי-יציבות המוניטרית עשויים להוביל למשבר כלכלי ללא תקדים. משבר שתחילתו באחת המדינות הקפיטליסטיות הגדולות, אך עלול להפוך במהרה למשבר כלכלי עולמי.
- הפגיעה הגוברת בסביבה על ידי החברות הרב-לאומיות עשויה להוביל למשבר סביבתי בקנה מידה עולמי.
- חופש הפעולה מהן נהנות קרנות הגידור (כדוגמת "אייפקס" שהשתלטה על תנובה, או "סרברוס" החפצה להשתלט על בנק לאומי), חוסר השקיפות של הקרנות האלה ורצונן "לעשות מכה" וללכת הלאה; עומדים במרכז דאגותיהם של האיגודים בכל העולם. כאן לא מדובר רק על התמודדות מול מעסיקים קפיטליסטיים מן ה"זן הישן". זו צורה חדשה של בעלות על מפעלים ועסקים, חובקת עולם, של קרנות ובהן הנסתר רב מן הגלוי.
דברי ראשי פדרציות האיגודים בעולם זכו לכותרות בעיתונים אירופאים רבים. אצלנו, כהרגלם של המוספים הכלכליים בשפה העברית, לא זכו ולו למשפט בודד אחד. יתכן ואותם ראשי איגודים מפריזים. אם כי הם הגיעו אל מסיבת העיתונאים ממוסמכים למדי. הצטרפות ישראל לארגון המדינות המפותחות היא לא יותר מצעד סמלי. אבל החשש שלנו הוא שאזהרות ראשי האיגודים אינן סמליות. יש בהן ממש ואנו עלולים להיות הקורבנות הבאים.
דיווח באנגלית על דברי ראשי האיגודים המקצועיים במסיבת העיתונאים בפאריס:
ituc-csi.org/spip.php?article1143
לד.ר מחדוה
אתה צודק, אך הארגון ממשיך לפרסם – לפחות באתר האינטרנט שלו – את מחוייבותו לאותה אמנה היסטורית, והיא הנותנת.
והפגיעה בנשים במסגרת הגלובליזציה? או שהפגיעה בנשים אינה נחשבת בעיני האדונים (הגברים!) המנהלים את האיגודים המקצועיים בעולם?
ומפלה לאויביה ושונאיה שמנסים לבודד אותה בעולם ולהביא ל"פירוקו של המפעל הציוני".
והינה ראו זה פלא: מזימתם לא צולחת בידם, ובעוד מדינת ישראל מתקדמת וצומחת פלסטין שוקעת וטובעת בדם ואש.
לאט לך מר דווידי עם השבחים לארגוני העובדים במערב.
מדובר בארגונים שכל עניינם ודאגתם מסתכמת בדרישה מהממשלות להמשך מתן סובסידיות שונות לתעשיות או לחקלאות המקומית וכן מאמצים לחסימה או לפחות צימצום יבוא ממדינות זרות, בד"כ מדינות עולם שלישי.
מי שלא מבין את הקשר בין סיבסוד תוצרת מקומית למחסומי יבוא ולאבטלה בעולם השלישי אינו מבין בכלכלה.
אפשר גם להיות סוציאליסט בלי להיות דוגמטי.
גם אני מצטרפת למשביתי השמחה, בשל הסיבות שמנית,אך מבקשת להצביע על היבט נוסף הנוגע לצביעותו של הארגון.
אמנת הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח, שנוסחה בפריס ב-1960, קוראת לשמירה על חרויות הפרט ועל רווחתו, ומייחסת לשגשוג הכלכלי חשיבות רבה בצמצום העוני ובהשגת "יחסי שלום והרמוניה בין עמי העולם". לכן קשה להבין כיצד מיישבות חברות הארגון [ואינני מתכוונת לארה"ב התומכת הקבועה בישראל],את עקרונותיו עם ריסוק הכלכלה והחברה הפלסטינית בידי ישראל. ארגון המפרסם את עצמו כמקדם שוק חופשי ודמוקרטיה פלורליסטית, ואשר נולד מתוך תוכנית מרשל לשיקום אירופה שלאחר מלחמת העולם השניה, חייב לתבוע מישראל לשחרר את רצועת עזה משליטתה הכלכלית הנמשכת,ולסיים את הכיבוש בהסכם עם הפלסטינים,כתנאי להצטרפותה אליו.
אכן, אנו הקרבנות הבאים.
הדבר היחיד, שיוכל למנוע את המהלומה הפשיסטו-קפיטליסטית: הקמת חזית משותפת, לחד"ש ולארגוני-שמאל חוץ-פרלמנטאריים, לצד פורשים עתידיים, ממר"צ ומן "העבודה" (שתיהן פגרים פוליטיים כבר מזה זמן רב) ותוך חיבור, למאבקנו הנוכחי (הסטודנטים) ולמאבקים רבים נוספים, בארץ ובעולם ככלל.
אני יודע, ציונים לא רוצים ללכת עם קומוניסטים וקומוניסטים לא רוצים ללכת עם אנארכיסטים ואנארכיסטים לא רוצים ללכת עם טרוצקיסטים וטרוצקיסטים לא רוצים ללכת עם סוציאל-דמוקרטים… והרי בסרט הזה כבר היינו, חברות וחברים! ככה בדיוק פרנקו עלה בספרד… הגורמים השפויים, ירו אחד בשני – והפשיזם עבר ועלה ברינה…
צריך ע כ ש י ו לפתוח בפעולות, למען הקמתה של חזית משותפת – כי אחרי הבחירות הבאות, יכול מאד-מאד להיות, שכבר לא יהיה לנו עוד צ’אנס.
בעתון "מעריב" של השבת האחרונה(בהחלט לא מקור "שמאלי")פורסם מאמר של רפי רוזנפלד "האם העתיד שלכם בסכנה?",המדבר על סכנת קריסת קרנות הפנסיה בישראל ובמדינות רבות נוספות.(פורסם במוסף הכלכלי של מעריב ביום 18/5/2007).כפי שהוסבר במאמר,סכומי הכסף שנחסכו על ידי העובדים לזקנה ופרישה מעבודה מושקעים היום ללא פקוח מתאים בהשקעות ספקולטיביות בבורסות העולם.
מרבית הפעילות בבורסות לניירות ערך ,כולל השקעות של אג"חים(אגרות חוב)וכמובן מניות ואופציות הן למעשה הלוואות,אשראי שנתן לחברות ותאגידים ,אשראי "חוץ בנקאי",דהיינו שהוא אשראי ללא כל ערבויות.ידוע היטב שמתן הלוואות כרוך תמיד בקבלת בטחונות להחזר ההלוואות.במקרה של השקעות(הלוואות)בניירות ערך בורסאיות,אין כל בטחון או ערבות שההשקעה(ההלוואה)תוחזר למשקיעים,ובכך הסכנה הגדולה של קריסת הבורסות כפי שכבר היה בעבר. שלא נדבר על מעילות,שכר מנהלים ודירקטורים מופרז וללא כל קשר עם רווחיות החברות הבורסאיות.
למעשה,יש בכך שוד לאור יום של חסכונות מליוני העובדים העמלים והעברת כספים אלה לכסהים של ספקולנטים ומאמרים.
כניסתה של ישראל,רוסיה ועוד מדינות לחוג לא מכובד זה של שודדים וספקולנטים לא בלבד שלא צריך לשמח כל בר דעת,אלא צריך להדליק אור אדום נוסף מול הסכנות העומדות מולנו,ולמעשה,מול האנושות כולה.
יזמים כמו סטף ורטייהמר וגיל שוויד שהביאו תעשיות מודרניות ותעסוקה לישראל אינם אשמים. מי שאשם בכך שהשיגשוג אינו מגיע לכל שכבות האוכלוסיה הם: כספים למגזרים גזענים ובטלנים כמו החרדים והמתנחלים, הרעיון הרע של קיצבאות הילדים, סובסדיות גבוהות לחקלאות ולכל מיני יישובים וחוות לבודדים בשם הדמוגרפיה, שחיתות בהיקף ענק משרד הביטחון, שיעור תעסוקה עלוב של 55% בגילאי 25-45 בישראל לעומת 65% באירופה ובסקנדנביה אף 75%, שחיתות וביזבוז בשלטון המקומי ומתן טובות הנאה למקורבים, העברה של חברות ממשלתיות למקורבים במקום הפרטה של חלוקת מניות לכל האזרחים, ואחרון חביב הכיבוש וביזבוז המשאבים הרבים.
אין להסכמים משנות ה-40-50-60 כמעט דבר במשותף עם ההסכמים משנות ה-70 והלאה, מלבד לשמם ולשמות המוסדות המעורבים.
האג’נדה החברתית-כלכלית של המוסדות הכלכליים העולמיים (קרן המטבע העולמית, הבנק העולמי) של לאחר המלחמה שמה במרכז את הורדת מכסי המגן בין המדינות, תוך שמירה על רמה מסוימת של שירותים חברתיים וצדק חלוקתי. זאת, במסגרת רעיונותיו של הוגה ומייסד המוסדות האלה, הכלכלן קיינס. לעומת זאת, תפישת העולם הניאו-ליברלית שהתחילה להשתרש בשנות ה-70 שמה במרכז את הסירקולציה החופשית של ההון בין מדינות העולם, ולעזאזל כל השאר (=רווחה חברתית, זכויות עובדים, איכות סביבה…).
ליברל,
עם המחנה החרדי אפשר להתווכח אידאולוגית. מדינת הלכה זה דבר רע מאוד ולכן לא צריך לתת ולו אגורה אחת למוסדות לימוד שמחנכים את תלמידיהם לשאוף לכך.
אך המשקל התקציבי של זה הוא קטן מאוד. לא זו הסיבה שהשגשוג אינו מגיע לשכבות נרחבות. שהרי אם כך היה, גם בעלי ההון לא היו מרוויחים (המסים היו נלקחים בעיקר מהם).
לגבי המתנחלים, זה כבר כסף יותר "גדול", אבל עדיין, הבעיה היא עצם הקמת התנחלויות בשטח כבוש ולא שזה עולה כסף.
הסיבה העיקרית לכך שהשגשוג וגו’ היא שבמרבית המפעלים ה"מצליחים" העובדים אינם מאורגנים. ורטהיימר זו דוגמה פחות גרועה, אבל במפעלים אחרים שהופרטו, או נמכרו לידיים זרות (כימיקלים חיפה, כימיקלים לישראל וכד’), נאסר על העובדים להתארגן והדבר הביא להידרדרות תלותה ומהירה בסולם השכר (בעיקר לעובדים החדשים).
מכאן שאחת הסיבות שה"שגשוג" אינו מגיע לשכבות נרחבות הוא ה"שגשוג" בכבודו ובעצמו (פחות שכר – יותר רווחים).
מציע לך להתעניין קצת, במה באמת הולך במשק הישראלי – כמו למשל, בהטבות ובמתנות השונות, בשווי מצטבר של למעלה מטריליון ש"ח(!!) מאז 1985 ועד הלום, מממשלת (=ציבור) ישראל ==> לבעלי-ההון…
תתעניין, אולי תלמד מזה משהו. ואם אינך יודע, על מה אני מדבר – קרא קצת פה באתר. ושאל את תמר.
מבחינת חינוך אני מאמין בשיטה הואוצ’רים של הזוג פרידמן לפיו כל ילד יקבל שובר עם סכום כסף אותו יכול לפדות באיזה מוסד לימודים שירצה ללמוד מציא לך לקרוא את "החופש לבחור" של הזוג פרידמן.
ההתנחלויות והחרדים גוזלים סכומי עתק וקצת מוזר שיובל מגן עליהם, ואני מסכים שלא צריך לתת אגורה להתיישבות והכיבוש הבלתי חוקי הזה.
כדי שמפעלים יקומו המדינה צריכה לעודד יזמים באמצעות מיסוי נמוך, ולא בעזרת מענקים למקורבים. כשיש תעשייה איכותית כמו הייטק ובתפן אז המשכורות יותר טובות מהמפעלים של עודד טירה ושאר המקורבים שזוכים לסובסדיות ומכסי מגן.
לליברל:
הזוג פרידמן היו שייכים לקבוצת ה"סקולה של CHICAGO שהיא כוון בכלכלה המדינית הימני ביותר,הדוגל בחוסר התערבות מכל סוג של המדינה בשוק החופשי,ואם אין ברירה,התערבות זו
צריכה להיות רק בתחום המדיניות המוניטרית
(ולא הפיסקלית=קרי,מיסוי וחלוקה מחדש של ההכנסות).
גישה זו גרמה לאסונות כלכליים רבים (בארגנטינה,ברזיל ועוד ,וידייה עוד נטוייה.
עוד ממתין לנו משבר נוראי ההולך ומתקרב,הנובע מהמדיניות הניאו-ליברלית שהזוג
פרידמן היו ביו הוגיה,שמקורו בבלון אשראי
העומד להתפוצץ.
הזוג פרידמן,ויחד אתם הבנק העולמי,ומדיניות נגידי הבנקים של המדינות המלוות למדינות מתפתחות,אחראים למותם מרעב ומחלות של מליוני אנשים וילדים בכל העולם,ורצוי ש"פרט" קטן כזה
לא ישכח כשאתה מזכיר אותם.
הרעיון שלו הטיפו הזוג פרידמן ואסכולת שקיגו היה חזרה לרעיונות של הוגי הכלכלה החופשית החשובים: אדם סמית ודוד רקארדו שגרסה שהשוק יכול להתנהל ולצמוח מבלי שהממשלה תתערב.
ברטניה, ארה"ב, אירלנד, סניגפור שהלכו בעקבות רעיונות אלה זכו לשגשוג ולרמת חיים גבוהה גם בקרב השכבות החלשות שחיות טוב יותר מהעניים בעולם השלישי. גם הודו וסין שהולכות בעקבות רעיונותיו זוכות לשיגשוג כלכלי בקרב שכבות רחבות בהרבה וצימצום הרעב והגדלת כוח הקניה גם בקרב העניים.
הרעב בעולם מתנקז בעיקר במדינות דיקטטוריות כמו רוב מדינות אפריקה, צפון קוריאה בעלת משטר סטאלינסטי וכו’…
ארצות המפותחות התעשרו על חשבון שוד של ארצות העולם השלישי שהעובדים שם מקבלים שכר רעב עבור עבודתם, והן משלמות חובות בריבית רצחנית לקרן המטבע הבינלאומי. צפון קוריאה לא סובלת מרעב כבר 10 שנים למרות האמברגו המערבי. כל השמועות על הרעב שם הן כמו השמועות שהמציאה ארה"ב על נשק להשמדה המונית בעירק בשנת 2002, כתרוץ לפלישה. בצפון קוריאה מצב הרבה יותר טוב מאשר ברוב הארצות של אמריקה הלטינית ואפריקה שסובלות תחת תכתיבי קרן המטבע הבינלאומית!
לליברל:
בנוסף להסבר שנתן לך "פטריוט",של שוד הקולוניות הנחלשות והניצול האמפריאליסטי,
מה שהיה נכון במאה ה19 זה לא נכון למאה ה21
הקפיטליזם תרם רבות לקידמה והיה שלב מתקדם
ביחס למשטרים הפיאודלים,אבל מסיבות רבות
במאה ה21 נמצא במצב של "סתימה" והתפוררות.
כפתרון זמני,כמו מתן תרופות נגד לחץ דם לחולה בסכנת שבץ,האשראי מנופח עד כדי כך שאפילו הכלכלנים ה"ליברלים" מזהירים לסכנות
שבמצב זה.גם מירוץ יצור נשק ואיזה "מלחמה
נחמדה" מדי פעם עוזרים לשיטה הקפיטליסטית
להחזיק מעמד,במחיר של מאות מליוני קורבנות,
אבל בסופו של דבר,ה"התקף הסופני" בו יבוא.
מציע להיות קצת יותר רציני בתגובותך ולהתעמק
בספרות הכלכלית,כולל של ה"ליברלים"(אך לא רק זו).