מכבש הלחצים של בעלי המאפיות והלוביסטים שלהם עובד שעות נוספות בימים האחרונים. "תמכרו את הפלאפונים שלכם ויהיה לכם כסף ללחם" זועק אחד מבכירי יועצי התקשורת והלוביסטים בארץ במאמר בעיתון, "מדובר בגרושים" נשמע אחד מבעלי המאפיות מגלגל את עיניו לשמיים והכי חשוב "אלי ישי, שר התמ"ת פוגע במטה לחמנו", זועקת הגוורדיה הלא מאושרת של בעלי המאפיות הגדולות.
רבותי, הבעיה אינה ביכולת המשפחות ברוכות הילדים ומעוטות ההכנסה לשלם 10 או 15 אגורות יותר לכל כיכר לחם. הבעיה נמצאת במקום אחר לגמרי.
כאשר משפחה מבססת את עיקר מזונה על לחם ומה שמרוח עליו – בדרך כלל לא חמאה הולנדית וגבינה צהובה עתירת שומן – היא מוציאה כמה עשרות שקלים בכל חודש על המוצר הבסיסי הזה.
העלאת מחיר הלחם ולו בעשרה אחוזים תגרום למשפחות אלה לוותר על המוצרים האחרים שמהווים את רשת הביטחון התזונתי שלהם ושל ילדיהם. בתוספת המצטברת של כמות כיכרות הלחם שקונה משפחה ממוצעת בשבוע אפשר לקנות גבינה לבנה, אולי שתיים, אולי אפילו גבינת קוטג’.
כאן כבר מדובר על ויתורים גדולים בהרבה, מנת הבשר השבועית, ירקות ופירות שלא לדבר על דברי חלב תרופות לילדים וקשישים ועוד מוצרים בסיסיים שאצל רובנו כלל לא נספרים במסגרת ההוצאות השוטפות – לא כל שכן אצל מגלגלי העיניים הנהנתנים.
לפני מספר שנים כשקידמנו בעמותת "ידיד" את חוק הארוחה החמה לילדים בבתי ספר, סיפרה לי אחת האמהות שראיינו לצורך מחקר בנושא החוסר בביטחון תזונתי כיצד היא מצליחה להכין למעלה מעשרים מתכונים שונים מתפוחי אדמה. "את כמעט יכולה לכתוב ספר", אמרתי ובאותה נשימה שאלתי אותה "אבל מה מיוחד בזה? יש הרבה מתכונים העשויים מתפוחי אדמה", "זה מאוד פשוט", היא ענתה "אני משכנעת את הילדים שלי שקציצות תפוחי אדמה הן בעצם קציצות בשר, שתפוחי האדמה הממולאים הם עם בשר ובכלל הם התרגלו לחשוב שתפוחי אדמה הם בשר".
מי שחושב שהעלאת מחירי הלחם שבפיקוח בעשרה או שנים עשר אחוזים לא ישפיעו על העשירונים התחתונים אינו יודע באיזה מדינה הוא חי. הוא לא מכיר את האזרחים שמגיעים מדי ערב לשוק הכרמל בתל אביב, ולא רק אליו, ומלקטים מן הרצפה את שאריות הירקות והפירות שנזרקו על ידי הירקנים.
הוא לא מכיר את אלו שמוכנים לקבל בתרומה מעדני חלב שתאריך השימוש שלהם פג תוקף רק בשביל שגם ילדיהם יוכלו להגיד "אכלתי מילקי היום".
בישראל אין אולי רעב אמיתי אבל יש רעב לביטחון תזונתי. ביטחון שכל הורה ואזרח מבקש שיהיה לו כדי שיוכל לספק לו ולילדיו את צרכיהם התזונתיים כפי שהם צריכים לקבל אותם. הלחם במקרה זה הוא לא רק סמל כמו שמנסים הנהנתנים למיניהם לצרוח בראש חוצות. הלחם הוא הבסיס וייקור הבסיס ימנע את היכולת לקנות את המוצרים הבסיסיים שאוכלים עם לחם.
לאלי ישי, שרת התמ"ת, יש בנושא זה משימה קשה. הוא חצוי בין חובתו כאחראי על קידום התעשייה והמעסיקים לבין חובתו המוסרית לחברה הישראלית. אני מקווה כי מכבש הלחצים המופעל עליו בימים האחרונים לא יכניע אותו והוא יסרב להעלות את מחיר הלחם – את התרגיל הזה כבר עשו לו בפעם הקודמת כשנכנס לתפקידו כשר התמ"ת.
ומלה אחרונה על הטלפונים הסלולריים – מחקרים כבר הוכיחו מזמן כי בעשירונים התחתונים משתמשים בעיקר בטלפונים משולמים מראש ובעיקר לשיחות נכנסות והאחרים חוסמים את הסלולריים שלהם לשיחות יוצאות. אז למה הם קונים אותם? כי כך לא צריך לשלם דמי שימוש לבזק.
ראשית יש בישראל רעב אמיתי. מי שמחפש אוכל בפחי אשפה סובל מרעב ולא מרב יחסי. אבל זוהי מדיניות מכוונת של הפרטת כל דבר כדי שהעשירים יהיו עשירים יותר והענים יהיו עמים יותר. החלק מענין הוא שמאמרים כאלה שהם לב לבו של השמאל כמעט לא מופיעים כאן אבל עסוק אובססיבי "בפשעים" של ישראל הם כמעט כל מה שמופיע. זה שמאל מוזר מאד.
אין ממש עניים פה!
מי שמשתמש בסלולר הוא לא עני.
יש הרבה שקרנים ופרזיטים שלא רוצים לעבוד.
כשיש תוכנית כמו תוכנית ויסקונסין אז יש גם טענות.
אני רוצה שהמיסים שאני משלם יופנו לנזקקים באמת ולא לפרזיטים.
תתבייש, אוייב של מעמד העובדים שכמוך (אני מצנזר את עצמי מלקלל כדי שתגובה זו תתפרסם).
יושב האדון המדושן המעמד-ביניימי ומלין על הפרזיטים הרעים שלוקחים לחרוץ וליזמן שכמותו את המיסים שהושגו בעבודה קשה וחרוצה.
נו באמת.
כידוע לכל מי שהוא לא טרוריסט מעמדי כמוך,
הפרזיטים היחידים הם הקפיטליסטים שחיים מערך עודף שנשדד מהפרולטריון, ואתה, בתור טרוריסט מעמדי, הופך את היוצרות וטוען שהפרזיטים הם דווקא הקורבנות הגדולים ביותר של המשטר הקפיטליסטי!!!
מן הראוי לא לפרסם בפורום זה תגובות של תא’צריסטים ופרידמנים למיניהם.
קוד נגד ספאם: 85
העתיקו את הקוד: [ ]
מסכים איתך לחלוטין בנגע לשינויניק – קבל חיזוק!!
ואני מצטרף לדרישה, לשמור על שמאלניות האתר. עלינו לזכור, מי לצידנו – ומי לאוייבינו.