בסוף יוני החלה המחאה נגד הצעת התקציב לשנת 2008. בהפגנה שהתקיימה במרכז הכרמל כ-150 מטר מפורום קיסריה, כמאה פעילי "פורום הארגונים למאבק באבטלה" ואנשי שמאל הפגינו נגד הצעת התקציב (עוד בגרסה הראשונה) ונגד הקשר בין הון לשלטון במפגש השנתי של "פורום קיסריה" מבית היוצר של המכון הישראלי לדמוקרטיה. אבל את הידיעה על ההפגנה לא תמצאו בשום כלי תקשורת. כי כל מקום בו מופיע ראש הממשלה אהוד אולמרט הופך מיידית ל"שטח מחאה סטרילי". אולמרט לא מצטלם ליד מפגינים, בייחוד לא ליד מפגינים הבאים להבליט את מחדליה של ממשלת ההון בשלטון. מפגינים שמחו נגד התקציב בחיפה אמורים היו להפגין מול המלון היוקרתי בו התקיים הכינוס. המקום היה מגודר היטב, עשרות שוטרי יס"מ עמדו הכן בקרבת מקום ובידי המפגינים היה רישיון הפגנה כדין בחתימת מפקד המרחב. אבל דקות ספורות לפני תחילת העצרת הורחקו המפגינים כ-150 מטר מהמקום המיועד. לא עזרו ההתערבות הפעילה של חבר כנסת מוחמד ברכה שנמנה עם המפגינים או של משפטנים. מפקדי המשטרה במקום סרבו להתיר את ההפגנה במקום בו מפקדיהם אישרו את קיומה, ואף הודיעו ש"בגלל הוראת משרד ראש הממשלה" אין לתת למפגינים להתקרב למקום הכינוס. "אולמרט לא אוהב שצועקים סיסמאות חברתיות ליד אוזניו" אמר-הדליף אחד מקציני המשטרה במקום.
מתברר שלא רק ראש ממשלתנו אינו אוהב ש"צועקים לו סיסמאות ליד האוזן". גם נשיא המעצמה הגדולה, ג’ורג’ בוש אינו אוהב צעקות ומחאות בתוך "הפריים". זה לא מצטלם יפה, זה לא משדר נחישות. בסוף השבוע פירסם אחד הארגונים למען זכויות האדם הגדולים בארה"ב את "מדריך הבית הלבן נגד מחאות", הנושא את הסיווג "רגיש – אין להעתיקו" ועוד הודגש ש"העתקת מסמך זה או הפצתו מהוות עבירות חמורות על החוק…" מתוך יותר ממאה העמודים של המסמך המסווג הותרו לפרסום רק כמה עשרות עמודים, המשקפים היטב את החשש (המוצדק!) הקיים כלפי מוחים פוטנציאליים נגד מלחמת עיראק או על רקע חברתי. בין היתר נקבע ש"כל הפגנה צריכה להתקיים הרחק מדרכי הגישה אל האירוע, והרחק מאוד מן האירוע בו משתתף הנשיא". אלה הוראות שאמורים לקבל כל מפקדי המשטרה במקומות שבהם נשיא ארה"ב מופיע או נואם. ועוד: יש גם להקדיש תשומת לב מיוחדת לבאים לאירועים בהם משתתף בוש. החיפוש בכליהם של הבאים לאירועים הנשיאותיים צריך לכלול חיפוש אחר כרוזים, כרזות או מנשרים. במדריך גם "תורת לחימה" מיוחדת כדי לנטרל שואלים טרדניים, בודדים הצועקים סיסמאות והתקהלות מפגינים. כותב המדריך הרשמי האנונימי מדגיש ש"אין אנו מתנגדים למחאה דמוקרטית" – אבל רק בתנאי שהנשיא אינו מבחין בה ושהיא אינה נקלטת בעדשת המצלמה. יצויין שבעקבות פרסום חלקים מן המדריך, החליטו ראשי "האיחוד האמריקאי למען זכויות האזרח" להגיש תביעה נגד הבית הלבן. אחד ממשפטני ה"האיחוד האמריקאי", קריס הנסן, מסר כי האיחוד עומד לתבוע את הבית הלבן בגין "שימוש לא הוגן בכספי הציבור". לדבריו "כאשר משלמי המסים מעניקים מימון נדיב להופעותיו הפומביות והיקרות של הנשיא, אין הדבר מצדיק הרחקת אזרחים אשר אינם מצדדים במדיניות הנשיא. לא ייתכן שהקהל המשתתף בהופעותיו הפומביות של הנשיא יהיה מורכב אך ורק מתומכיו".
אכן, מידע חשוב.
בעיקר לכל אותם "שלום עכשיו’ניקים", המנופפים, באהבה מוזרה, בדגלי ארה"ב ומנשקים את רגלי-אולמרט בכל פעם, בה הוא מוכן ל"ויתורים טריטוריאליים", יענו.
יתכן ויש למקד את המחאה לאו דווקא בראש הממשלה אלא גם בשרים שהם שותפים מלאים למדיניותו. למשל בשרה יולי תמיר, צדיקה שכזו.
מצער אותי מאד לראות שאין בכלל תגובות למאמר החשוב הזה של אפרים דוידי. כל כך הרבה התאמץ לכתוב, לנסח, לגזור ולהעתיק, לערוך וכו’ ובסוף אפילו לא קוראים.
אז אולי זה ימשוך קצת תשומת לב למאמר.
מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית בישראל התייחס ל"פרשת המטוס" בכנס "אל-אקצה בסכנה" שקיימה תנועתו באום-אל-פאחם. "אני אומר לישראלים שגם אתם וגם הכיבוש שלכם תעלמו, וירושלים ומסגד אל-אקצה יישארו לנצח", הצהיר השייח’ מעל הבימה.