עד שנת 1948 היתה יאפא המרכז המסחרי והתרבותי החשוב ביותר בפלסטין. בסוף אפריל של אותה שנה כבשו את העיר ההגנה, האצ"ל והלח"י. מלבד כמה אלפי בני אדם, שבעים אלף מתושביה של יאפא נמלטו בזמן הקרבות או גורשו ולא הורשו עוד לשוב לבתיהם. הקטעים הבאים נבחרו מתוך סדרה של זיכרונות/הרהורים אלקטרוניים שתחילתם ביוזמה שהחל סלים תמרי [ קראו עוד ]
תולדות התנועה האנרכיסטית בעולם כדברי ימיה של תנועת הפועלים. במשך דורות היה לתנועה האנרכיסטית יחס של שנאה ואהבה כלפי המרקסיזם. בין האנרכיסטים היו ששללו את המרקסיזם מן היסוד, והיו שרצו שילוב או לכל הפחות אימוץ מספר עקרונות מרקסיסטיים ואף קראו לעצמם "אנרכו-קומוניסטים" – קרי: גם אנרכיסטים וגם קומוניסטים. לכן, כאשר אנו דנים בשאלה מרקסיזם או אנרכיזם, [ קראו עוד ]
הכתבה המחפירה במוסף "הארץ" בה ראיון עם יעקב ביטון מאת דליה קרפל חייבה אותי להתייחסות ("שירי סבתא", 10/8/2007). שוב אקזוטיזציה של הגוף המזרחי. שוב הפסיכולוגיזציה הזולה, המבט לתוך הגוף, התחתונים של הסבתא, כאילו יעקב ביטון הוא תופעה המתנהלת בשולי החברה "הנורמלית". רק השוליים הפסיכוטיים המזרחים ישנים עם התחתונים של הסבתא. לשים את התחתונים האלו באינסרט, [ קראו עוד ]
למרות שמקובל היום לדבר על 40 שנות כיבוש, האמת היא שכבר מראשית קיומה היתה מדינת ישראל למדינת כיבוש ואפרטהייד, ומערכת הכיבוש על כל כיעורה קיימת כבר מיום הקמתה של ישראל. מתחילת דרכה הכחישה ישראל שהעם הפלסטיני הוא עם, ובעזרת מערכת "ביטחון" מפלצתית ניסתה לחסל את העם הפלסטיני ולמחוק את פלסטין מן המפה. לאחר 60 שנות [ קראו עוד ]
לפני שבוע פגשתי בבית קפה בתל-אביב חבר ותיק מבית הספר התיכון, ירושלמי גאה לשעבר שמתגורר בעיר האורות כבר יותר משלושים שנה. כמו רבים מחבריו הגולים, הוא קורא את עיתון "כל העיר" בכל הזדמנות, ולא מסתיר את געגועיו לירושלים. אחרי שחקרנו איש את רעהו וסיכמנו לא רק את קורותינו, אלא גם את גורלם של רוב חברינו מבית [ קראו עוד ]
היום הפגינו משפחות מחוסרות דיור מהמאהל ב"בור שיבר" במרכז ירושלים. המעניין בהפגנה היה ההתנגשות החזיתית בין המשפחות המפגינות לבין בעלי הרכוש העשירים – נציגי מלונות היוקרה בירושלים כשהמשטרה מצטרפת אל העשירים.ממש כמו בסרט סובייטי ישן, של תקופת המהפכה, או אולי זה רק הדימוי שלי. ובכל מקרה להלן סיפור ההפגנה. יצאנו מהמאהל בו יושבות משפחות מחוסרות דיור [ קראו עוד ]
פרופסור גדעון ביגר, המלמד בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל-אביב מגייס את יוקרתו האקדמית למען חילופי אוכלוסין בין ישראל לפלסטין למקרה ויוגשם רעיון שתי המדינות ("הארץ", 14 באוגוסט 2007). חילופי האוכלוסין יעשו לפי הצעתו על ידי שינוי קו הגבול סמוך לקו הירוק, כך ש-200 אלף פלסטינים אזרחי ישראל החיים "לאורך הרצועה מסנדלה ומוקביילה בצפון ועד לכפר קאסם [ קראו עוד ]
הבנקים המרכזיים בארה"ב, האיחוד האירופי, יפן, שוויץ קנדה ואוסטרליה הזרימו יחדיו במהלך סוף השבוע האחרון סכום אגדי של 323 מיליארד דולר (פי כמה התוצר הלאומי של ישראל) אל קופות הבנקים על מנת למנוע את קריסת המערכת הפיננסית במדינות הקפיטליסטיות הגדולות. התערבות כה בוטה לטובת המערכת הבנקאית הפרטית אינו צריכה להפתיע איש. אמנם על פי התורה [ קראו עוד ]
ב-15 באוגוסט 1947 נולדו שתי מדינות חדשות: הודו ופקיסטאן (השנייה בעצם יום קודם), במושבה החשובה ביותר באימפריה הבריטית, זו שרכישתה הפורמלית הפכה את המלכה ויקטוריה לקיסרית – התת-יבשת ההודית הענקית. ההיסטוריה ידועה לציבור הרחב – הסרט "גנדי" והסדרה הטלוויזיונית "היהלום שבכתר" היקנו את עיקרי הסיפור למיליוני אנשים ברחבי העולם. החלק שכולם זוכרים הוא תיאור הזוועות [ קראו עוד ]
נזכרתי באישיותו המיוחדת של אמיל תומא בעת שתמר גוז’נסקי הקריאה בוועידה ה-25 של מק"י את ברכת החזית הדמוקרטית הפלסטינית. כשהוקראה הברכה באולם הוועידה בחיפה ליוותה אותי התמונה של נאיף חוואתמה, יו"ר החזית הדמוקרטית, שבא במיוחד לבודפשט בהיודע לו דבר מחלתו של אמיל תומא.כל יום בתום ביקור הרופאים התכנסנו בחדרו של אמיל תומא – ג’ורג’ טובי, [ קראו עוד ]
אל תפקידו הנוכחי כראש מפלגת העבודה ושר הביטחון הגיע אהוד ברק, כך לפחות טוענים הפרשנים, בזכות שתיקתו. חבר כת השתקנים כינו אותו. כנראה שאחר השגת המטרה או כפי שמשערים כתבים, בעקבות קריאתו את המשאלים המראים שהציבור נעשה ניצי עוד יותר, הוא הבין שאין צורך להתאפק יותר. הוא נתן דרור להגיגיו העמוקים ופתח את חרצובות לשונו [ קראו עוד ]
