הממשלה מתכנסת הבוקר כדי להחליט על תקציב המדינה לשנה הקרובה. הממשלה פועלת לכאורה תחת המגבלה שמטיל התיקון משנת 2004 לחוק להפחתת הגירעון, לפיו, משנת 2005 ועד לשנת 2010 יגדל תקציב ההוצאות של הממשלה בלא יותר מאחוז בודד לשנה. ההחלטה של גידול התקציב באחוז אחד לשנה מהווה למעשה קיצוץ בתקציב במשך עשור שלם. זאת, כי האוכלוסייה [ קראו עוד ]
קריסתה של חברת חפציבה היא שיעור מאלף על מידת העוולה והרשעות, גם הולכת השולל, הטיפשות והטמטום של השיטה הקפיטליסטית. אלפי משפחות שקנו דירות בפרויקטים השונים של החברה והשקיעו שם את כל חסכונותיהם, לא יודעים מה יעלה בדירות עבורן שילמו. בשיטה הקפיטליסטית, הם לא הנושים בעלי קדמות ראשונה. עד לפני שבועיים נחשבה חברת חפציבה לאחת החברות [ קראו עוד ]
נחום ברנע הוא חתן ראוי של פרס ישראל, לפחות לפי אמות המידה הממסדיות. הוא באמת עיתונאי חרוץ, יותר רפורטר מאשר פובליציסט וגם אם נעשה קצת שחצן בעת האחרונה, זה לא ממש באשמתו. במשך שנים רבות היה איש-עמל צנוע ונעים-הליכות, ותמיד ניסה ליישם את האמיתות הקצת ירחמיאליות שאותן למד בעיתון ההסתדרות "דבר" ולהפכן למשהו יותר אוניברסאלי [ קראו עוד ]
"בוונצואלה אנו מתנגדים לניאו-ליברליזם ואנו צועדים בכיוון הנגדי", כך אומר שר העבודה של ונצואלה, חוסה רמון ריברו בשיחה עם שליחת העיתון "הומניטה" בקראקס. לדבריו, סלע המחלוקת העיקרי כעת עם פדרציית המעסיקים החזקה היא התוכנית לקיצור שבוע העבודה. ש. בעוד כשנתיים תיכנס לתוקף הרפורמה בזמן העבודה שפירושה 36 שעות עבודה שבועיות או 6 שעות עבודה יומיות. [ קראו עוד ]
הרהורים וחוויות מצפייה בהצגה בהפקה משותפת של הבימה והקאמרי חברי פורום המשפחות השכולות – הישראליות והפלסטיניות, למען שלום, פיוס וסובלנות, הוזמנו לבוא ולצפות בהצגה "חברון", המועלית בימים אלו בתיאטרון הקאמרי, בהפקה משותפת של הבימה והקאמרי. המחזה, פרי עטו של תמיר גרינברג, בוים על ידי עודד קוטלר ומשתתפים בו קבוצת שחקנים נפלאים, יהודים וערבים.הרעיון להזמין את [ קראו עוד ]
יתכן וב-2008 אזרחי שוויץ ידרשו להכריע על גובה שכרם של ראשי המשק. לאחר שורה של שערוריות שפורסמו בעיתונות המקומית ושעניינן רמות השכר האגדתיות של המנכ"לים; התארגנה קבוצה לעריכת משאל-עם כדי להכריע בסוגייה. לפני כמה חודשים החליט תומס מינדר, בעליו של בית מלאכה בשוויץ, כי הגיעה העת לשים קץ לגריפת המיליונים על ידי קבוצה מצומצמת של [ קראו עוד ]
ספרה של חנה ארנדט, "מקורות הטוטליטריות" (1951) תרם תרומה מכרעת להשרשת המושג הטוטליטריות בשיח הרעיוני מודרני. הספר התאים מאד לאווירה של המלחמה הקרה שבה יצא לאור וזכה להערכה. במשך השנים רבו המבקרים – מכל גווני הקשת הרעיוני – שהסתייגו בצורה חריפה מהתזה המרכזית של ארנדט שביקשה להוכיח שהקומוניזם והפשיזם אינם אלא תופעות שונות של אותה [ קראו עוד ]
בני הזוג ס’ ומ’ א’ הסודאניים וחמשה מששת ילדיהם מצאו בשבוע שעבר מקלט חם בביתה של משפחה בדווית ביישוב לקיה בנגב. קורות משפחת א’ משקף פחות או יותר את מצבם של כ-1,300 פליטים סודאניים (שליש מתוכם מוצאם מאזור מוכה השמד והחורבן, דרפוּר), שהצליחו להיכנס בחודשים האחרונים לישראל לאחר שחצו את גבולה עם מצרים. כשאר הפליטים [ קראו עוד ]
ארה"ב עומדת לחתום על עסקת נשק אדירה עם סעודיה ומדינות המפרץ בסדר גודל של 30 מיליארד דולר. ישראל כצפוי, הביעה "דאגה" מהעסקה ועל כן החליט הנשיא בוש "לפצות" את ישראל על יד הגדלת הסיוע הצבאי בעשור הקרוב לסכום של 30 מיליארד דולר. במלים אחרות, ארה"ב הולכת לפמפם את אזורנו בכמויות אדירות של נשק הכי חדיש [ קראו עוד ]
נשיא המדינה היוצא, משה קצב, יכול היה לקנות את עולמו לו הוציא את הקטן שלו באיזה שהיא קבלת פנים, נאמר לשגריר ארצות הברית / מיקרונזיה המגיש בדחילו ורחימו כתב אמנה מטופש, או בעת הצילום המשותף של עוד אחת מאותן ממשלות קמות ונופלות ש"העם" מעניין אותה מאוד אך לא האנשים. עבור השועים האוחזים בקרנות הוולבו – [ קראו עוד ]
בחודש האחרון התחלתי פתאום לדאוג לעיתון "מעריב" ולעקוב אחר הפרסומים על המשברים הכלכליים הפוקדים אותו בחרדה אמיתית לעתידו של היומון הוותיק (נוסד בשנת 1948). זה לא שהפכתי, חס וחלילה, לחסיד אומות העולם וגם לא חזרתי בי אפילו ממילת ביקורת אחת על דרכו הפוליטית הרעיונית של "מעריב" בשנים האחרונות. אבל האינטרסים האובייקטיביים של החברה הישראלית מחייבים [ קראו עוד ]
