בסתיו 1972 בא חיים הנגבי לביקור בלונדון ויחד הלכנו לבקר את אריך פריד, משורר יהודי גרמני שמאלני שחי בלונדון. כשהיינו אצלו שמענו את חדשות ה-BBC והופתענו כשהקריין הודיע על מעצר חברי קבוצה שמאלנית יהודית-ערבית בישראל שנאשמו בריגול לטובת סוריה. חשדתי שזו פרובוקציה של שירותי הביטחון הישראלים אך חיים אמר כי ייתכן שלהאשמות יש בסיס.
התברר שהוא צדק. כמה מחברי "מצפן" לשעבר, שלא הסתפקו בפעילות פוליטית, עזבו את "מצפן" והקימו ארגון יהודי-ערבי חדש כדי להיאבק בנשק נגד הכיבוש הישראלי ולמען פלסטין עצמאית. הם רצו לפעול כמו המחתרת הצבאית של הארגון האנטי-גזעני בדרום-אפריקה, ה"קונגרס הלאומי האפריקאי" (ANC) כלומר, לפגוע במתקנים צבאיים וכלכליים של משטר הדיכוי כדי לאלצו להקצות משאבים גדולים להגנה מפיגועים אלה וכך לשבש את כלכלתו. חברי הרשת היהודית-ערבית היו כולם אנשי שמאל, ורובם – כמו אנשי ה-ANC בדרום-אפריקה – יוצאי המפלגה הקומוניסטית. הם התנגדו לפגיעות בנפש וראו זאת כדבר פסול מבחינה מוסרית ומזיק מבחינה פוליטית, אלא אם כן מדובר בחיילים נושאי נשק.
אנשי הרשת נסעו לקפריסין וטורקיה ופגשו שם אזרח ישראלי לשעבר, פלסטיני יליד חיפה, שנעצר בשעתו על ידי שירותי הביטחון הישראלים אך שוחרר מהכלא בתנאי שיהגר מישראל. הוא התיישב בדמשק ופעל כסוכן כפול – של סוריה ושל ישראל. משפחתו נותרה בישראל וזה נתן לשירותי הביטחון הישראלים מנוף ללחוץ עליו. חברי הרשת ציפו שהוא יקשר בינם לבין ארגוני המחתרת הפלסטינים בדמשק. הם לא ידעו שהוא עובד עם המודיעין הסורי ועם המודיעין הישראלי. הוא הביא אותם לדמשק וסידר להם פגישה עם אנשי המודיעין הסורי. הוא גם דיווח על כך למודיעין הישראלי.
בשובם לישראל ניסו להקים רשת מודיעין שתעביר לסוריה מידע שוטף על ישראל. רוב המידע התבסס על ידיעות בעיתונות היומית בישראל. הם נתפסו על ידי שירותי הביטחון הישראלים, הועמדו למשפט על בגידה וריגול ונדונו לעונשי מאסר ממושכים. בראש הרשת עמד פלסטיני מחיפה בשם דאוד תורכי. הכרתי אותו כפעיל קומוניסטי מסור משנות ה-50 וכאחד החברים הערבים הראשונים ב"מצפן". הוא נדון ל-17 שנות מאסר אך שוחרר לאחר 12 בעסקה שעשתה ישראל ב-1985 עם ארגונו של אחמד ג’יבריל. בעסקה זו שחררה ישראל 1,150 אסירים פלסטינים תמורת שלושה אסירים ישראלים.
כשחזרתי לישראל בקיץ 90′ נסעתי לבקר את דאוד בביתו בוואדי ניסנאס בחיפה, הרובע בו השתמר משהו מחיפה הערבית בימי המנדט הבריטי כשרוב תושבי חיפה היו ערבים. הוא סיפר לי שנולד ב-1927 בכפר מרר ליד צפת. כשהיה תינוק עברה משפחתו לחיפה ושם גדל. הוא עבד בחברה בריטית ליבוא ולמד אנגלית וצרפתית. מעולם לא שנא יהודים. היו לו חברים יהודים רבים. הוא התקומם נגד עוול ודיכוי, התנגד לציונות, התנגד לחלוקת הארץ, ושלל את זכות האו"ם לחלק את פלסטין. הוא דגל ברעיון של מדינה אחת, חילונית ודמוקרטית עם שוויון זכויות לכל תושביה – יהודים כערבים – בכל השטח שבין הירדן לים התיכון. לאחר הקמת מדינת ישראל הצטרף למפלגה הקומוניסטית הישראלית כי ראה בה כוח שלוחם נגד דיכוי ולמען שוויון פוליטי וכלכלי, ומגן על זכויות העם הפלסטיני.
לאחר 15 שנות פעילות התייאש דאוד מהמפלגה הקומוניסטית בגלל חוסר הדמוקרטיה בה, ובגלל הסכמתה לחלוקת הארץ לשתי מדינות. המפלגה הקומוניסטית המקורית בפלשתינה (פ.ק.פ.) שנוסדה ב-1922, התנגדה בתוקף לחלוקת הארץ ולמדיניות של "שתי מדינות לשני עמים" אך מאז 1948, כאשר סטאלין שינה את עמדתו ותמך בחלוקת הארץ ובנוסחה של "שתי מדינות לשני עמים" שינתה פ.ק.פ. (שהפכה ב-1948 למק"י) את עמדתה והחלה להתנגד לרעיון של מדינה חילונית ודמוקרטית אחת בשטח שבין הים לירדן בו תמכה בכל תקופת המנדט הבריטי.
דאוד עזב את מק"י ב-1962 והצטרף לקבוצת "מצפן". קבוצה זו הוקמה ע"י ישראלים שעזבו את מק"י ודגלו במהפכה סוציאליסטית בישראל ובכל המזרח התיכון. "מצפן" ראה בהתיישבות הציונית את שורש הסכסוך בפלשתינה בעוד שמק"י טענה שהסכסוך בין ישראל לעולם הערבי נובע מתמיכת ישראל בארה"ב בסכסוך הגלובלי בין הקפיטליזם לסוציאליזם. "מצפן" גם קרא לפירוק ה"הסתדרות" ולהקמת ביטוח-בריאות ממלכתי, שתי נקודות שמק"י התנגדה להן. כש"מצפן" החליט ב-1965 לסייע בבחירות לכנסת לרשימתו של העיתונאי אורי אבנרי – שלא דגל בשוויון חברתי וכלכלי, עזב תורכי את "מצפן". לאחר מלחמת 67′ החליט לתרום למאבק הפלסטיני מבלי להצטרף לארגון כלשהו. כך הגיע לרעיון הקמת הרשת והחל בהקמתה. בית-המשפט בחיפה האשים אותו בבגידה.
זה מגוחך. אין אדם יכול לבגוד במשהו שמעולם לא היה נאמן לו. דאוד מעולם לא היה נאמן לציונות או למדינת ישראל, שהיו בעיניו תמיד אויבים, הוא מעולם לא נשבע אמונים למדינה ולא חתם על שום מסמך ברוח זו. הוא נאבק נגדם. כיצד יכול אדם לבגוד במה שהוא נלחם נגדו? דאוד היה, ונשאר, נאמן למאבק נגד דיכוי בכלל ונגד דיכוי העם הפלסטיני בפרט. העובדה שברשת היו חברים יהודים מלמדת על מהותה. הרשת לא פעלה נגד יהודים אלא נגד דיכוי. הציבור היהודי בישראל כה שבוי בנאמנות לאומית עד שאינו מסוגל להבין נאמנות לאנושות, או לאדם. אזרח ישראל שאינו נאמן למדינת ישראל נחשב בעיני רוב הישראלים – אוטומטית – כ"בוגד".
זו תוצאה ישירה משטיפת המוח של מערכת החינוך הציונית בישראל לנוער הישראלי.
במקום נאמנות לאדם ולאנושות, מחנכת מערכת החינוך הציונית בישראל לנאמנות למדינה וללאום.
בתום הקראת פסק הדין במשפטם בבית המשפט המחוזי בחיפה (1972) קמו כל נאשמי הרשת על רגליהם באופן ספונטאני – בלי תיאום מראש – ופתחו בשירת ההמנון הבינלאומי של השמאל המהפכני ה"אינטרנציונל". היתה זו הפעם היחידה שהמנון זה הושר בבית-משפט ישראלי. חברת מפלגה קומוניסטית שעברה בחוץ במקרה נדהמה לשמוע את צלילי האינטרנציונל בוקעים מבית-המשפט. מעולם לא אירע דבר כזה בישראל. זה מלמד משהו על המפלגה הקומוניסטית הישראלית שהקפידה לפעול אך ורק במסגרת החוק. משפט ה"רשת היהודית-ערבית" היכה את ישראל בתדהמה. איש בישראל לא תיאר לעצמו שישראלים ממוצא יהודי ישתתפו במאבק הצבאי הפלסטיני. ישראלים נדהמו במיוחד כששמעו כי אחד מחברי הרשת הוא הנכד הראשון של קיבוץ גן-שמואל ששירת במלחמת 67′ כקצין צנחנים בצה"ל.
הימין בישראל מיהר לגנות את השמאל הציוני על כך שהחינוך שלו דחף צעירים יהודים להצטרף ל"רשת". האיבה הגיעה עד כדי כך שנהג אוטובוס "אגד" סירב לעצור בתחנת גן-שמואל. עיתונאים נחתו על גן שמואל כציפורי טרף על פגר וראיינו כל מי שהיה מוכן להתראיין, ובמיוחד את הורי קצין הצנחנים שהצטרף לרשת. הם שאלו את אמו: "האם את תומכת במעשה בנך?" היא ענתה להם: "חינכתי את בני להתייחס לכל בני-האדם כאל שווים. אם מעשהו נבע מכך, אני תומכת בו". תשובה זו סתמה את פיותיהם והדפה את טענות העיתונות על התנהגות פסולה.
בביתו של דאוד לאחר השחרור הוא הראה לי סרט וידאו על משפטו כפי ששודר בחדשות הטלוויזיה הישראלית בעת המשפט. הסרט הראה את תא הנאשמים והקריין הודיע שוב ושוב: "הנאשמים הודו כי תיכננו מהפכה ברוטאלית". הכרתי את דאוד כאדם רגיש הסולד מברוטאליות. גם שאר הנאשמים, רובם קומוניסטים או סוציאליסטים, לא היו חסידי ברוטאליות. אפשר היה להאשימם בתכנון "מהפכה סוציאליסטית", אך לא "מהפכה ברוטאלית", חשבתי שאולי היתה זו פליטת פה, אך הקריין חזר שוב ושוב על כך שהנאשמים תיכננו "מהפכה ברוטאלית". תהיתי במה מדובר כי שום איש שמאל בעולם כולו לא צירף אי-פעם את התואר "ברוטאלית" למונח "מהפכה".
לבסוף פתרתי את החידה. אנשי הרשת, מהפכנים סוציאליסטים, ראו בעובדי התעשייה (בלועזית – "פרולטריון תעשייתי") ציבור מהפכני בחברה ולכן תמכו במהפכה שתבוצע ע"י פועלי התעשייה ("פרולטריון התעשייתי"), כלומר "מהפכה פרולטארית". זה מושג נפוץ בשמאל המהפכני בעולם מאז סיים מרקס את ה"מניפסט הקומוניסטי" במלים "פועלי כל הארצות – התאחדו". הקריין שמע את המלים "מהפכה פרולטארית" אך בהיותו בור לא הכיר את המושג "פרולטארית" ולכן תרגם "פרולטארית" כ"ברוטאלית". כך הפכה ה"מהפכה הפרולטארית" ל"מהפכה ברוטאלית".
אינני בטוח אם האחראי לשיבוש הוא הקריין, או התובע שהקריין רק חזר על דבריו. לא היתה זו הפעם הראשונה שנתקלתי בשיבוש שקיבל משמעות פוליטית. בשביתת הימאים ב-1951, כשמאות שוטרים, בהנהגת מפקד משטרת נמל חיפה – בודינגר, התקרבו בספינות לאונייה "תל-אביב" הייתי על סיפונה כשבודינגר קרא במגבר קול מספינת מנוע שהתקרבה לאונייה:
"אני קורא בזה לימאי ‘תל-אביב’ לרדת מהאונייה". בדיוק אז סיים נער הסיפון שלנו לנקות את חדר האוכל ויצא לשפוך את דלי האשפה לים. הוא הטיל את האשפה מעבר לדופן מבלי לבדוק אם נמצא שם מישהו. האשפה נחתה – במקרה – על בודינגר שפירש זאת כתשובה שלילית להודעתו וציווה על השוטרים להסתער על ה"תל-אביב". דבר דומה אירע באלג’יריה בשנות ה-60, כשהאלג’יראים לחמו לעצמאותם. היו שם כמיליון מתנחלים צרפתים שחיו שם כמאה שנים. הם התנגדו לעצמאות ורצו שצרפת תמשיך לשלוט באלג’יריה. המתנחלים השתדלו למשוך לצדם את הצבא הצרפתי, שרבים ממפקדיו תמכו בהם. המתנחלים אירגנו הפגנה המונית בעיר אלג’יר וצעדו לעבר הנמל בו עגנו אוניות מלחמה צרפתיות. סיסמאות ההפגנה דרשו "אלג’יריה צרפתית" וקראו לימאים לתמוך בהם. אנשי צי המלחמה הצרפתי תמכו במתנחלים ובהפגנתם. אך ימאי אחד שניקה מקלע פלט במקרה צרור. המפגינים פירשו זאת כתגובה להפגנתם והתפזרו.
גם מלחמת המפרץ הראשונה ב-1991 פרצה כתוצאה מאי-הבנה כזאת. סאדאם חוסיין, שליט עיראק, שאל את שגרירת ארה"ב בבגדאד גילספי כיצד תגיב ארה"ב אם צבא עיראק יפלוש לכווית, השגרירה ענתה שמדיניות ארה"ב היא לא להתערב בסכסוכים מקומיים. סאדאם פירש זאת כהיתר ופלש לכווית. הסעודים נבהלו שמא ימשיך לסעודיה ופנו לנשיא ארה"ב, ג’ורג’ בוש (האב), הוא החליט כי הפלישה מסכנת אינטרסים של ארה"ב. גילספי פוטרה. פרצה "מלחמת המפרץ", ועיראק גורשה מכווית.
בכלא אירגן דאוד שביתות רעב ומאבקים להגנת זכויות האסירים. המאסר לא שבר את רוחו, ולא הפך אותו לשונא יהודים. יום אחד בדרכו לעבודה בכלא באה לקראתו סוהרת יהודיה שבירכה אותו ב"בוקר טוב". מחווה זה חזר גם למחרת, ובבוקר שלאחריו. סוהר שראה זאת דרש מהסוהרת שלא לברך שום אסיר ב"בוקר טוב". היא צייתה.
דאוד התרשם ממחוות הסוהרת וכתב לה שיר בשם "בת דוד" (בערבית מכנים את היהודים "בני דודים" בגלל קרבת המשפחה בין ישמעאל ליצחק בתנ"ך).
בת דוד
מבנות דודי הלכה בשביל, ליד מחסום עצרה ממול.
כל הפרחים בשביל קינאו, בשושנה נעימת הקול.
ממול עיני זרח חיוך, ב"בוקר טוב" כאור אציל.
חיוך שובה משמע ולב, באור פניו וטיב הצליל.
כאור ירח מרגיע ימים, מעל שכמי פרק העול.
את פני שטף מבט, משושנה בצד הגבול.
שדד חיוך מלב כאוב, שלא חייך מזמן, חדל.
האיר לעין עולם חשוך, כעלטה בשחור הליל.
את נפשי מילא תקווה, לאורך זמן שלום מקביל.
ולי נעים היה לפגוש, מסיר שעמום בקול צלול.
בת דודי טובת הלב, גנבה אותי מחיק בחיל.
מה טוב היה לראות צבייה, בבוקר אור ללא מכשיל.
מבת דודי בת האדם, מנע קירבה הפריד חתול.
אוי ואבוי לראש השחור, מאור מוחק אותו כליל.
לרב צערי סוהר רע-לב, הלשין – ואז נסגר השביל.
אינני חושב שיש עוד אסיר בעולם שכתב שיר ברוח זו לסוהר.
לאחר שחרורו המשיך דאוד לכתוב שירה פוליטית. שיריו מתפרסמים בעיתונים ערבים בישראל ומחוץ לה. תחנת רדיו קומוניסטית בלבנון, "קול העם", משדרת אותם תכופות והוא ידוע בעולם הערבי כלוחם לצדק, לשוויון, ולזכויות העם הפלסטיני, שמאסר ממושך לא שבר אותו. השקפת עולמו, מטרותיו הפוליטיות, והתנהגותו במאסר, זהים לאלה של נלסון מנדלה, מנהיג המאבק נגד שלטון הדיכוי של הגזענים הלבנים בדרום-אפריקה. כמו מנדלה גם דאוד מתנגד לפתרון של שתי מדינות, וכמו מנדלה גם הוא תומך במדינה חילונית ודמוקרטית אחת לכל תושבי הארץ.
לא יהיה זה מוגזם לומר שדאוד תורכי הוא נלסון מנדלה הפלסטיני.
ב-1992 דחה דאוד הזמנה מערפאת לבוא לטוניס כי ראה בכך ניסיון להשתמש בו כחיזוק לתדמית ערפאת. הוא שלל את הסכם אוסלו מראשיתו כי ראה בו הכרה פלסטינית בציונות והקמת מדינת מכלאה לפלסטינים עם שיטור אנשי ערפאת. הסכם אוסלו הפקיר 1.5 מיליון פלסטינים אזרחי ישראל לציונות וניתק את הקשר הפוליטי שלהם לעם הפלסטיני. הסכם אוסלו הקים מדינת-מכלאה לפלסטינים, שבויה כלכלית, צבאית ופוליטית, בידי ישראל. גם בדרום-אפריקה הקים משטר הגזענים הלבנים מדינת חסות לשחורים בשם בנטוסטאן, ומנהיג תואם-ערפאת בשם גטשה בוטלזי משל בה.
ה-ANC שלל "פתרון" זה, נאבק נגדו, והקים מדינה בלתי-גזענית אחת לכל תושבי דרום-אפריקה. בפלסטין הסכים אש"ף ל"פתרון" בנוסח בנטוסטאן כי אש"ף אינו ANC וערפאת אינו מנדלה.
ב-1997 קטעו לדאוד את שתי רגליו בגלל נמק שנגרם מסכרת. גם זה לא שבר אותו. הוא חי בעוני עם אשתו החולה ובתו אך רוחו איתנה והוא ממשיך לכתוב שירה פוליטית. קוראי שירתו יודעים כי קולו הוא קול מצפון העם הפלסטיני. אי אפשר לקנותו בכסף, בכבוד, בחנופה, בהבטחות על גן-העדן, על מושב בכנסת, באיומים, או במאסר.
הוא אינו שונא יהודים ואינו שונא איש, הוא שונא דיכוי.
יש הרואים בו דון-קישוט אך כשהוא מצביע על דרום-אפריקה הם משתתקים.
זה האיש שישראל רואה בו "בוגד" שתכנן וניסה לממש "מהפכה ברוטאלית".

לדעתי אין מה להתחסד ולהצטדק לגבי מידת הברוטליות של המהפכה הפרולטרית. הבורגנות מעולם לא תוותר על שלטונה והפרבילגיות שלה ככה סתם, היא תיאבק עד תום בכל האמצעים, ולא הפרולטריון המהפכני נדרשת לתקיפות, וכן, גם ברוטליות, כדי למגר אותה ולהקים את הדיקטטורה של הפרולטריון, כפי שהטיפו לה מרקס ולנין.
מהפכה ברוטאלית, פשששששששש….. מן הידועות הוא כי אף אחת מהמהפכות הסוציאליסטיות/קומוניסטיות לא היתה ברוטלית באופן כלשהו, אפילו לא שמץ ברוטליות, אלא להיפך.
האם ניתן למצוא את הספר ב"סלון מזל" בתל אביב?
דאוד תורכי וחבריו תכננו להתשמש באלימות כנגד מדינת ישראל, ואף עברו אימונחים צבאיים והכינו נשק לדשם כך. בתגובה כלאה אותם המדינה בבית הסוהר – ובצדק גמור. ואמנם חברי הרשת כולל אודי אדיב, שימשו כלי שרת בידי מהודיעין הסורי, כפי שהם עצמם הודו לאחר שנים, אבל אין לכך חשיבות רבה לעניין העונש שהוטל עליהם.
ומבחינה היסטורית, הקומוניסטים התנגדו לחלוקה עד שלב כלשהו בשנות ה-40 מכיוון שהחלוקה לא נתפסה עד אז כפתרון ריאלי, ממש כפי שכל המפלגות הציוניות התנגדו לחלוקה עד שנות ה-30 וקיבלו פתרון זה בהדרגה, והשומר הצעיר (מפ"ם) התנגד לכך עד 1947.
מאד מענין.
הקטע עם הדוגמאות לאי הבנות לא ממש שייך וראוי אולי למאמר נפרד.
כתבה הזויה במיוחד, אפילו יחסית לאתר הזה. חוקי הבגידה אינם חלים על בני אדם, אלא על טריטוריה. כל מי שחי במדינת ישראל, ונהנה מאזרחות ישראלית, עם כל הזכויות הכרוכות בה, ובוגד במדינה- הוא בוגד בהגדרה. גם "לורד האו האו", אציל בריטי שעבד עם הנאצים, נשפט כבוגד ונתלה- אף על פי שויתר על אזרחותו הבריטית קודם לכן, הגדיר את עצמו כגרמני ואמר במשך שנים רבות שאין לו דבר עם בריטניה.
דאוד תורכי, אודי אדיב וחבריהם הם בוגדים, ששיתפו פעולה עם העריצות הסורית כדי לחסל את הדמוקרטיה הישראלית. בטווח הרחוק, הם רצו לחולל מהפכה- שתוביל כמובן לרצח מיליונים כמו כל המהפכות הסוציאליסטיות שהיו עד כה.
הם ראויים לגורלם. חבל שלא קיבלו עונש קשה בהרבה.
רק תיקון עובדתי : "מצפן" לא קרא לפירוק ההסתדרות,אלא להפיכתה לפדרציה של איגודים מקצועיים עצמאיים שהנהגתה אמורה להבחר אישית ע"י ציבור העובדים וכפופה לעקרון הרוטציה.
בוודאי שחובה לגלות ברוטליות כלפי האויב המעמדי, ואכן- גיבורי המהפכה הסוציאליסטית הצטיינו בכך. למשל, הטבח, המשרתת והילדים של הצאר- היו אויב מעמדי ממדרגה ראשונה שיש לירות בו- כפי שאכן הרוצחים הבולשביקים עשו. למשל, המלחים בקרונשטט היו אויב מעמדי- ולכן טרוצקי הורה לטבוח אותם. למשל- האיכרים האוקראינים היו אויב מעמדי, ולפיכך הרעיב אותם סטלין למוות. גם הפועלים המפגינים בפוזנאן, פולין, היו אויב מעמדי, ולפיכך דוכאו בברוטליות ורבים נהרגו בידי המשטרה ה"פרולטרית".
יתכן והטעות נבעה בגלל הקושי של דוברי ערבית לבטא פ דגושה, כך שמהפכה פרולטרית נשמעה כמו מהפכה ברולטרית ומכאן קצרה הדרך למהפכה ברוטלית
נער הייתי וגם זקנתי ולאחר שנואשתי מן האמת וכמעט כפרתי בצדק, לפתע נקרה לי המאמר הזה ולמדתי ממנו מה שלא למדתי כל שני חיי.
דבר אחד ברור: אם לא נקים כאן מדינת דמוקרטית חילונית לכל יושבי הארץ, מני ים ועד נהר, אשר תכבד כל אדם ותספק שוויון הזדמנויות אמיתי לכל ילד ורווחה לכל אדם, כי אז מוטב לברוח רחוק ומהר. הרעיון של חלוקת הארץ היה והווה רעיון עיוועים שלא בא כי אם לספק עגלה למדיניות האפלייה והאפרטהייד הציונית. מי שעלה על העגלה הזו, אם בזדון ואם – כך הרוב – ביושר, ראוי שירדו ממנו מהר, בטרם יתכסו השמים בענן צמית.
ואני מאוד מבקש מהגדה השמאלית לא לצנזר את דבריי.
מהפכה ברולטארית ? נשמע כמו בדיחה גזענית.
בערך באותו זמן עצמו, יצאה המפלגה הקומוניסטית של קמפוצ’יאה לבצע מהפכה סוציאליסטית ואנטי-קולוניליאסטית, ויצא להם קצת ברוטאלי. כמו כל מהפכה סוציאליסטית.
בגידה מוגדרת היטב בחוק, ומעשי פשע רוכשים את שמם לפי תפיסת הנפגע ולא לפי הפוגע. המטריד רק מחמיא, האנס רק מבטא תשוקה, הגנב עוסק רק בחלוקה מחדש של רכוש, הרוצח בוודאי רק הגן על כבודו. כלומר כולם פסיביים, והפעולות שלהם הן תוצר של תפיסת עולם לגיטימית. פושעים תמיד מערערים על ההרשעה.
כן, צודק.
המדוכאים צריכים להתנצל למדכיאם על כך שניסיונותיהם להשתחרר מהדיכוי עברו דרך דיכוים של המדכאים.
אכן אתה איש מוסר…
ניתן למצוא את הספר בקפה "ת’אורה איסלמיה" בביירות, יחד עם כל גילויי הדעת של חזיתות הג’יאהד למיניהן.
איני מבין מדוע עקיבא מתפלא.
קצת קשה לי לקנות את הסיפור על השיבוש הלשוני בין פרולטרי וברוטאלי.
רוב המהפיכות בעולם הערבי והקומוניסטי היו ברוטליות
על מהפכה וברוטאליות
התובע בחיפה במשפט הרשת היהודית-ערבית ב- 1972 טען כי חברי הרשת ק-ר-א-ו -ל"מהפכה ברוטאלית". הוא לא האשים אותם בברוטאליות אלא בכך שהם ק-ר-א-ו ל"מהפכה ברוטאלית"
הם לא עשו זאת.
ום חבר מחברי הרשת לא קרא מעולם ל"מהפכה ברוטאלית".
שום סוציאליסט לא קרא מעולם ל"מהפכה ברוטאלית"
נכון שבמציאות מהפכות הופכות תכופות לברוטאליות למרות כוונות המהפכנים.
אך התובע בחיפה דיבר לא על מה שקורה במציאות אלא על קריאה וכוונה של חברי הרשת.
דבריו היו חסרי כל ביסוס עובדתי.
מהפבות הופכות לברוטאליות כשחסידי המשטר הישן מנסים להפיל את המשטר החדש.
כך זה היה במהפכה האנגלית, הצרפתית והאמריקאית.
מהפכת אוקטובר 1917 ברוסיה התחוללה כמעט ללא אלימות כי סיסמת לנין הייתה "שלום מידי"
בעוד שקרנסקי וממשלתו שאפו להמשיך במלחמת העולם הראשונה עד לניצחון.
רוב החיילים והאזרחים ברוסיה ב-אוקטובר 1917 תמכו בדרישה ל"שלום מידי" לכן לא היה מי שיגן על קרנסקי וממשלתו.לנין אסר את הממשלה אך איש ממנה לא הוצא להורג.
מאסר הממשלה בוצע ללא שפיכת דמים.
האלימות החלה שנה לאחר מכן כאשר חסידי הצאר התארגנו במימון מאנגליה ופתחו במלחמה נגד המשטר שלנין הקים.
ב- 1928 החל הבמאי הנודע סרגיי אייזנשטיין לביים את סירטו "אוקטובר" המתאר את מהפכת אוקטובר 1917. הצילומים נערכו בפטרבורג בארמון החורף של הצאר בו נאסרה ממשלת קרנסקי.
אייזנשטיין שאל את הממונה על ארמון החורף שנשאר בתפקיד שקיבל מהצאר – למרות המהפכה –
איך נראית בעיניו הגירסה המוסרטת בהשוואה למה שקרה במציאות 10 שנים קודם לכן.
הממונה על ארמון החורף ענה:
"בפעם הקודמת שברתם פחות דברים".
אפשר להאשים את לנין בהרבה דברים אך לא
בקריאה ל"מהפכה ברוטאלית".
גם אנשי הרשת היהודית-ערבית לא קראו למהפכה ברוטאלית.
מהיכרות עמם אני יכול להעיד שהם סלדו מברוטאליות.
שנה טובה וראמאדן כרים,
עקיבא אור
אהה, לנין, חזרת להפיץ את חוכמתך? הבעיה היא, שהקומוניסטים לא טבחו ורצחו רק את "מדכאיהם" אלא גם המוני אנשים פשוטים, איכרים ופועלים. למשל, החיילות בגדוד הנשים של פטרוגרד שנאנסו ונרצחו על ידי אנשיו של לנין. למשל, האיכרים שסטלין הרעיב. למשל, הפועלים שנטבחו על ידי המשטר הקומוניסטי בפולין, והרשימה עוד ארוכה. היה טוב בהרבה לרוסיה, אילו היתה נשארת תחת שלטונו של קרנסקי, ואפילו תחת המשטר הצארי, שלא התקרב אפילו למחצית הזוועות של הממשלה הבולשביקית.
מתי תתעוררו, אתה וחבריך, מחלומות הזוועה שלכם? לא מספיק דם שפכתם?
תשובה לדני אורבך,
אתה כתבת:
"היה טוב בהרבה לרוסיה, אילו הייתה נשארת תחת שלטונו של קרנסקי, ואפילו תחת המשטר הצארי, שלא התקרב אפילו למחצית הזוועות של הממשלה הבולשביקית."
מה בדבר המהפכה הצרפתית?
הרי הטרור של רובספייר הרג אלפי אנשים, הרבה יותר ממשטר המלוכה.
האם לא היה עדיף להשאיר את צרפת בשלטון מלך?
מה בדבר המהפכה האמריקאית?
הרי ביטול העבדות עלה מאות אלפי הרוגים במלחמת האזרחים האמריקאית.
לא עדיף היה לשמר את העבדות וכך למנוע את מלחמת האזרחים?
למה לעצור לפני 200 שנה?
מדוע לא נחזור 3000 שנה לאחור למשטר העבדות בעולם העתיק שהיחלצות ממנו עלתה במאות אלפי קרבנות?
שנה טובה
עקיבא אור
המהפכה הצרפתית, מלחמת האזרחים האמריקאית ומהפכות אחרות הביאו בסופו של דבר לעתיד טוב יותר לכן למרות הזוועות שנעשו במהלכן (שאין להם הצדקה ובדרך כלל לא הם הביאו את הישועה) במבט לאחור הן הביאו תוצאות חיוביות, לעומת זאת המהפכה הרוסית תוצאתה העיקרית הייתה החלפת עריצות בעריצות גרועה ממנה.
שלום עקיבא,
ההבדל הוא עצום. הטרור של רובספייר, כך לפי המלומד הצרפתי אלבר סורל, לא היה הכרחי למהפכה הצרפתית- אלא היה סטייה רצחנית ממנה. כמו הבולשביקים, רובספייר לא טבח רק את אנשי המשטר הישן (שרובם כבר לא סיכנו את המהפכה), אלא גם ובעיקר את חבריו המהפכנים המתונים יותר- ובסוף גם את אחיו לנשק כמו דנטון. המהפכה הצרפתית אמנם היתה בלתי נמנעת, אבל היה צריך לעצור אותה בזמן- למשל- להשאיר את המלך כסמכות סמלית כמו באנגליה. בוודאי שהטרור של רובספייר, כולל משהו שממש מתקרב לרצח עם שהוא עשה בדרום צרפת- אינו מוצדק וראוי לכל גינוי.
לינקולן נלחם בדרום בעיקר בשביל לשמור על האיחוד. שחרור העבדים היה רק מטרה צדדית. הצפון צדק במלחמת האזרחים, אבל גם כאן- פשעי המלחמה של חלק מהגנרלים הצפוניים אינם מוצדקים ויש לגנות אותם בכל תוקף.
הבולשביקים תכננו לרצוח מיד עם עלייתם לשלטון. כבר לנין החל לרצוח את מתנגדיו הפוליטיים- ראה משפטי הס"רים, המנשביקים וכדומה. טרוצקי הורה להפציץ ולשרוף כפרים של איכרים שלא הסכימו למסור תבואה, וטבח בהמונים העמלים הרוסיים. סטלין ביצע ג’נוסייד.
המהפכה הצרפתית- יש לה מורשת מעורבת. היא הביאה גם טוב וגם רע. המהפכה הבולשביקית היא רוע מוחלט, וזה בדיוק ההבדל. קשה לי להבין איך אנשים כמוך, שרואים את עצמם כרגישים ומוסריים, יכולים להצדיק את רצח העם וכל הזוועות שביצעו הקומוניסטים ברוסיה ובמדינות אחרות.
אם עדיין אין סוציאליזם (ועדיין אין), אז לא, לא שפכנו מספיק דם…
וברצינות, אתה, בתור תומך בבורגנות, רואה את כל סוגי האלימות כשקולים.
אבל אלימות של העבד שמנסה להשתחרר מהדיכוי היא מוסרית בהחלט, הרבה יותר אפילו מאמצעים לא אלימים שנוקטים המעמדות השליטים.
וכמובן שאני לא מגן על בריה"מ (שאחרי לנין, הטרור האדום של מלחמת האזרחים דווקא היה מוצדק), פשעי הקולקטביזציה והטיהורים של סטלין היו כמובן נוראים ביותר.
The Red Front included in its criteria for membership, as a first principle, "It is impossible to realize socialism without a violent revolution supported by the masses" (in Hazit Adumah, 2, Dec. 1971). Hence, possibly, the ‘brutal’ revolution.
On another matter: what is the source for the claim that Habib Qahwaji was a double agent working for Syria AND Israel
בשמאל הקיצוני היהודי שהצטרפו למאבק המזויין הערבי ביהוד.
קדמו להם אנשי הפ.ק.פ. בשנות ה-30 שסייעו לטרור של המופתי ואנשיו נגד הישוב היהודי. פרטים בספרו של שמואל דותן ‘אדומים’ על תולדות הקומוניסטים בא"י.
אכן, מאמר מרתק. הלוואי שירבו אנשים כאיש הטוב הזה!!
ולתגובות: האם תגובותיו של מיסייה אורבך, פורסמה על-מנת להראות, עד כמה הציבור הציוני הוא פרימיטיבי? תגובות כאלה, ניתן לראות בסיטונות ב"YNET", "תפוז" וכולי. מה היא עושה כאן?
אם-כי, במחשבה שנייה – בעצם, טוב לראות זאת ולזכור, עד כמה הבורגנות הציונית, היא גזענית וחשוכה ועד כמה מהפיכה סוציאליסטית היא, אכן ואמנם, צו-השעה. חבל, כמובן, שמק"י איננה חפצה בה.
מעופר יהלום, בהחלט ציפיתי ליותר שמאלנות, מכפי שהפגין בתגובתו כאן…
ויהיה בהחלט נחמד, אם הספר יימצא ב"סלון מזל", ב"דילה" וכיו"ב, על-מנת שלא להתחיל להסתבך עם משלוחים בדאר…
ואני מסכים לחלוטין עם רמי – יהיה קשה מאד, כמובן, להסתדר בתחילה, יהודים עם מוסלמים וציונים עם פלשתינים – ואולם, אין ברירה. ישרו-פלשתין איננה ניתנת לחלוקה, משום בחינה.
ברצוני לנצל את הבמה הזאת ולהודות לך על כך שהפסקת להשתמש בניקוד בהודעותיך. אכן עברנו כבר את כתה ב’ ורובנו יודעים לקרוא עברית.
אהלן דניאל, שיערתי שתגיח בשלב כלשהו. אמור לי, רק דבר אחד, מתי והיכן כתבתי כאן הודעה גזענית? הווה אומר- מתי טענתי, במפורש או ברמז, שגזע אחד יותר טוב מגזע אחר?
בין הזוכים יוגרל פרס הקומינטרן למהפכנים בינלאומיים.
מצחיק- אני חי עם סטודנטים זרים מכל קצווי תבל, מכל הצבעים, מכל הגזעים ומכל האמונות, והמקום היחיד שהאשימו אותי בו בגזענות זה מדור התגובות באתר הזה.
ברצוני לנצל את הבמה הזאת ולהודות לך על כך שהפסקת להקיש ENTER אחרי כל שורה בהודעותיך. מאוד מקל על הקריאה ועל תוכנת איחזור המידע (מילות מפתח, מעקב התפתחותי/ארגוני/סיעתי וכו’)
לא ידוע לי למה בדיוק ציפית, אבל בכל מקרה אבהיר שעמדתי כלפי אדיב וקבוצתו מזכיר במידה מסויימת את עמדתי כלפי וענונו, או כלפי מתקוממי קרונשטט ב-1921 נגד המשטר הבולשביקי: עם כל הסימפטיה ותמיכתי ברוב מטרותיהם של האנשים האלה, אי-אפשר להשלים עם האמצעים הבלתי חוקיים – ואפילו האלימים – שנקטו כדי להשיג אותה, ולא היתה ברירה לממשלה אלא לפעול כנגדם. לפחות מדינת ישראל לא ירתה במתנגדים בלי משפט.
שלום עקיבא,
בנוגע למלחמת האזרחים, לצערי אתה שוב טועה עובדתית. ללא פרישת הדרום מהאיחוד, לינקולן לא היה מסוגל להעביר את התיקון לביטול העבדות- כי לא היה לו רוב להעביר תיקון בחוקה. לכן, לפרישת הדרום מהאיחוד אין קשר אמיתי לביטול העבדות, אלא לשיקולים כלכליים שונים לחלוטין.
בנוגע למהפכה הבולשביקית, אתה חוזר על דברי תעמולה בלי שום ביסוס במציאות. הבחירות של לנין לא היו חופשיות- יריביו דוכאו ביד ברזל. לא רק הס"רים נאסרו, אלא גם המנשביקים נרצחו. הטרור האדום של לנין היכה בכל רוסיה. הזכרתי כבר את הרצח הבהמי של משפחת הצאר, כולל הטבח והמשרתת, והילדים שבוודאי לא חטאו, ואת האונס והרצח של חיילות גדוד הנשים של פטרוגרד בידי אנשי לנין. לכך יש להוסיף את שריפת הכפרים וטבח האיכרים בפקודה ישירה של טרוצקי.
ההישגים החברתיים של המהפכה, שהם מפוקפקים מאד, אינם שווים את הדיכוי. אם עם הופך לעם של עבדים, אין כבר שום תועלת בחינוך ובביטוח בריאות חינם. לחיות תחת משטר רצחני שמחייב אותך לאידיאולוגיה אחת, שאוסר כל הבעת דיעה- זה הרס מרקם החיים על כל מורכבותו.
בקיצור, עקיבא, לא כדאי לך לטהר שקצים.
הח’ אנג’לו:
צפון קוריאה תקפה היום בחריפות את ישראל על הפרת הריבונות האווירית של סוריה בשבוע שעבר. בהודעה משרד החוץ בפיונגיאנג, שפורסמה על ידי סוכנות הידיעות הממלכתית של המדינה, KCNA, נאמר, כי "מדובר בפרובוקציה מסוכנת מאוד, הגובלת בהפרה מכוונת של הריבונות הסורית ובהפרעה חמורה לשלום האזור ויציבותו. צפון קוריאה מגנה בחריפות את ההפרות ומגבירה את תמיכתה ואת הסולידריות שלה עם העם הסורי, במאבקו הצודק להגן על הביטחון הלאומי ועל שלום האיזור."
לעופר: מעבר לויכוח, האם אלימות יכולה להיות מוצדקת במהפיכה או לא (שכאן נכנסת, כמובן, גם השאלה, האם אנו פציפיסטים או לא, עד כמה חיוני, בעינינו, להחליף את השלטון ומכך – מה נהיה מוכנים להקריב, על-מנת להשיג את המטרה הזו), מפריעה לי מאד טענתך, כאילו, ברגע שמהפכנים / מתמרדים, בוחרים באיזשהו אמצעי, שהמדכא הגדירו "בלתי-חוקי" – אוטומטית, כפועל יוצא מכ??ך?, פעולתם פסולה והמדכא צודק!! אכן, יפה מאד. מציע לך לבדוק, במשקפיים א?ל??ה, את כל המהפכות – החל ממהפיכת 1689 באנגליה, עבור דרך המהפכות האמריקאית, הצרפתית, הרוסית, הסינית ומהפכות הדור האחרון, עד לאוטפור ב-2000.
כשחושבים על כך, הגישה שאתה מציג כאן, היא אולטרא-שמרנית וזה פשוט מוזר לי, שאתה מייצג כאן, לפתע פתאום, עמדה טומי-לפידית שכזו.
ולעקיבא: נו, באמת יפה מאד. הפרלמנט אינו מצביע כרצונך – אתה מפזר את הפרלמנט!! אכן, דמוקרטיה למופת. מזכיר את מושגיהם ה"""דמוקרטיים""" של הישראלים, המסרבים לכבד, את הכרעתו הפוליטית (גם אם בלתי-הסימפטית מבחינתנו-אנו…), של העם הפלשתיני, בבחרו בחמא"ס ושל שרון, פרס, לפיד ושות’, בראותם, שמפלגותיהם אינן מתכוונות לתמוך בהם, לקראת בחירות 2006…
אין משחקים בעניין זה, עקיבא. אם בעד דמוקרטיה – אז בעד דמוקרטיה עד הסוף, לא רק כשמנצחים.
בקיצור על המדוכא לשחק לפי כללי המשחק של המדכא
שלום דני אורבך
הטרור של סטאלין, כך לפי המלומד היהודי יצחק דויטשר, לא היה הכרחי למהפכה הרוסית- אלא היה סטייה רצחנית ממנה. כמו היעקובינים, סטלין לא טבח רק את אנשי המשטר הישן (שרובם כבר לא סיכנו את המהפכה) אלא גם ובעיקר את חבריו המהפכנים המתונים יותר- ובסוף גם את אחיו לנשק כמו טרוצקי,בוכארין, זינובייב, קמינייב.
המהפכה הרוסית אמנם היתה בלתי נמנעת, אך צריך היה להשאיר את מועצות החיילים, הפועלים, והאיכרים כמוסד הקובע מדיניות.
בוודאי שהטרור של סטלין, אינו מוצדק וראוי לכל גינוי.
אתה כתבת:
"לינקולן נלחם בדרום בעיקר בשביל לשמור על האיחוד. שחרור העבדים היה רק מטרה צדדית. הצפון צדק במלחמת האזרחים, אבל גם כאן- פשעי המלחמה של חלק מהגנרלים הצפוניים אינם מוצדקים ויש לגנות אותם בכל תוקף."
מדוע היה צריך "לשמור על האיחוד" ?
כי מדינות דרום-ארה"ב פרשו מהאיחוד והקימו קונפדרציה נפרדת. מדוע הן עשו זאת ?
כי הן ראו שמוסדות ארה"ב עומדים לחוקק חוקים
שיהפכו את העבדות לבלתי-חוקית וכמדינות חקלאיות שגידלו טבק,וכותנה בעזרת עבודת עבדים, הבינו שזה יפגע קשות בכלכלה שלהן.
הן פרשו מהברית של ארצות-הברית כדי לשמר את העבדות כחוקית.
הנושא החברתי עליו ננטשה מלחמה האזרחים בארה"ב הייתה ביטול העבדות.
המאבק "לשמירת האיחוד" היה רק ביטוי םוליטי
לנושא החברתי – ביטול העבדות.
אתה מבלבל בין ביטוי פוליטי לתופעה חברתית לבין התופעה עצמה.
בהמשך אתה בותב:
"הבולשביקים תכננו לרצוח מיד עם עלייתם לשלטון. כבר לנין החל לרצוח את מתנגדיו הפוליטיים- ראה משפטי הס"רים, המנשביקים וכדומה. טרוצקי הורה להפציץ ולשרוף כפרים של איכרים שלא הסכימו למסור תבואה, וטבח בהמונים העמלים הרוסיים. סטלין ביצע ג’נוסייד."
את מי בדיוק רצח לנין "מיד עם עליתו לשלטון"?
מיד עם עליתו לשלטון הכריז לנין על בחירות כלליות, חשאיות, וחפשיות ברחבי רוסיה.
הבחירות נערכו ב-12 לנובמבר 1917 כלומר כ-3 שבועות לאחר תפיסת השלטון בידי הבולשביקים.
כל המפלגות שהתנגדו לשלטון הצאר השתתפו בבחירות (היו כ- 15 מפלגות כאלה)
בבחירות השתתפו כ- 40 מיליון בוחרים ובית הנבחרים מנה 703 צירים.
הבולשביקים קיבלו רק 10 מיליון קולות כלומר 168 צירים.
כ 18 מיליון בוחרים הצביעו בעד הסוציאל-דמוקרטים והם קיבלו 380 צירים.
150 הצירים הנותרים התחלקו בין שאר המפלגות.
הנושא הראשון בו דן פרלמנט זה בתחילת 1918 היה הנושא הראשי שהביא את לנין לשלטון – השלום הנפרד של רוסיה עם גרמניה.
חלק מהס.ר.ים (השמאל) תמך בלנין והיה מוכן לשלם כל מחיר תמורת השלום אך הרוב בפרלמנט התנגד לכך. לנין הבין כי אם הפרלמנט לא יאשר את השלום הנפרד יאבד אימון הציבור במהפכה.
לכן החליט לפזר את הפרלמנט.
בתגובה לכך התנקשה הס.ר.ית פניה קפלן בלנין
וירתה בו 3 כדורים ב 3 לספטמבר 1918.
לנין אושפז וניצל ממות אך סבל מבעיות בריאות עקב הפציעה. זה גרם למותו ב-1924 .
בעקבות ההתנקשות נאסר קיום מפלגת הס.ר. והמשטרה החשאית החלה לרדוף אחר אויבי המהפכה ואחר מתנגדי הבולשביקים. זה לא היה שונה מתגובת היעקובינים במהפכה הצרפתית לרצח
מאראט.
המהפכה הבולשביקית- יש לה מורשת מעורבת. היא הביאה גם טוב וגם רע.
ראשית – לנין הוציא את רוסיה ממלחמת העולם הראשונה שנה שלמה לפני שמלחמה זו הסתיימה. זה הציל חיי מיליוני חיילים רוסים – וגרמנים – בחזית המזרחית.
שנית – זו המהפכה הראשונה שהעבירה את כל הכלכלה לשליטת החברה,
שלישית- המהפכה הקימה שיוויון מלא לנשים בחוק ובעבודה, והנהיגה חופשת לידה בתשלום שכר מלא (שבסוף נמשכה שלוש שנים) איפשרה לכל אישה לבצע הפלה בבית-חולים ממשלתי על חשבון הממשלה,
רכיעית – המהפכה הנהיגה ביטוח בריאות על חשבון הממשלה לכל האזרחים.
חמשית – המהפכה הנהיגה חינוך חינם כולל גן-ילדים ואוניברסיטה לכל אזרח על חשבון הממשלה.
המשך…
הישגים אלה לא קיימים אפילו כיום במדינה העשירה ביותר – ארצות הברית.
רוב מדינות אירופה נאלצו לחקות את ברה"מ ולהנהיג ביטוח בריאות ממלכתי וחינוך הובה כי חששו שרבים מאזרחיהן יושפעו מהישגי המהפכה בברה"מ וינסו להקים משטר דומה אצלם בבית.
זו הסיבה למאמץ הבלתי-פוסק של מדינות קפיטליסטיות להפיל את המשטר בברה"מ.
ברה"מ מעולם לא שאפה לכבוש את גרמניה, צרפת אנגליה או ארה"ב. שליטיה האמינו – ככל המרכסיסטים – שהקפיטליזם חייב ליצור משבר כלכלי כמו המשבר בארה"ב שהחל בקריסת הבורסה ב- 1929 ונמשך עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.
הם היו בטוחים שמשברים אלה יובילו למהפכות שיחליפו את כלכלת הבעלות הפרטית בכלכלה בבעלות חברתית
עריצותו של סטלין ושלטון של מפלגה אחת המבוסס על איסור קיום אופוזיציה בתוך המפלגה ומחוץ לה הביא לבסוף לקריסת המשטר הזה.
אל תיסחף להגזמות – תכיר את כללל העובדות.
שנה טובה
עקיבא אור
דני אתה טועה לחלוטין, כל ממשלה נבחרת זכותה לפעול עפ"י אמונתה (לשם כך היא נבחרה), כולל ביטול הסכמים שהממשלה הקודמת חתמה. שום דבר לא עומד מעל הדמוקרטיה ומעל רצון התושבים, כולל הסכמים שהממשלה הקודמת חתמה. הטענה שהסכמים בינ"ל עליונים על רצון העם היא טענה לא דמוקרטית.
פעילי שמאל רדיקלי רבים אומרים שישראל וארצות הברית אינן מכבדות דמוקרטיה, כי לא קיבלו את ניצחון החמאס. אלו שטויות במיץ עגבניות.
החמאס לא הוכר, כי לא הסכים לקבל את הכלל שכל ממשלה דמוקרטית נבחרת מחוייבת לו: הכרה בהסכמים הקודמים. ואל תאמרו לי שזו הכרה בכיבוש. ממשלת החמאס בהחלט היתה יכולה לומר, למשל, שהיא מכירה בישראל, אבל לא בשליטתה על יהודה, שומרון ועזה, או שהיא מכירה בישראל, אך לא בהתנחלויות- וכיוצא בזה.
לדעתי היה צריך לדבר עם חמאס למרות זאת, אני תמיד בעד לדבר עם כל מי שמוכן לדבר איתי. אבל הטענה כאילו ישראל וארצות הברית לא מכבדות דמוקרטיה, פשוט לא מבוססת במציאות. הבעיה היתה, שהחמאס פשוט לא היה מוכן להתנהג כפי שכל ממשלה אחראית מתנהגת. הכלל פשוט: כל ממשלה מחוייבת להסכמים שחתמו קודמותיה. החמאס פשוט הפר את הכלל הזה.
אחד מהזכרים עלומי השם הרובצים באתר הזה כתב כי " צפון קוריאה ת-ק-פ-ה … ב-ח-ר-י-פ-ו-ת את ישראל" (הדגשה שלי) בהקשר להתייחסותה של המנהיגות העממית הדמוקרטית של קוריאה סביב "הפרת הריבונות האווירית של סוריה בשבוע שעבר" ע"י המדיניות הציונית של ממשלת ישראל.
בהתייחסות הזו אין תוקפנות כל שהיא. אדרבא, ההתייחסות היא שלווה ביותר היא הבעה כנה של דאגה אמיתית היות ודאגה זו פועלת לטובת האינטרסים היסודיים של מעמד הפועלים (ולא רק של מעמד הפועלים בישראל, בסוריה ובקוריאה, אלא של כל העולם כולו) לשלום.
התייחסות זו מכבדת את תפקידו של מעמד הפועלים הישראלי לנהל את המתקפה שלו נגד הציונים השולטים הבלעדיים, בלי שבריר תחרותי כל שהו וללא כל מצרים עוד לפני הקמתה של מדינת ישראל, משך כל תקופת קיומה ועד עצם היום הזה.
המנהיגות העממית הדמוקרטית של קוריאה מכבדת את תפקידו של מעמד הפועלים הישראלי לנהל את המתקפה שלו נגד הציונים כי, בשונה מהמנהיגות הנוכחית שלו, היא מודעת לחשיבותם של כל תפקידיו ברגע שהוא יבחין בעובדות המעידות כי הוא-הוא הקורבן הראשי של השליטה הציונית הבלעדית יצמיח מתוכו את המנהיגות המסוגלת לשרת את הצרכים הדחופים שלו לגיבוש התארגנותו וחימושו לטובת התקפותיו היעילות ביותר בחריפותן נגד המדיניות ההרסנית של הציוניות ושל הבוסים שלה עד לריסוקה המלאה של הדיקטטורה-דמוקרטיה שלהם למען הדיקטטורה-דמוקרטיה שלו-עצמו.
אנג’לו איידן
לדני אורבך
ויקיפדיה באנגלית מסבירה את הסיבות למלחמת האזרחים בארה"ב במלים הבאות:
"Historians phrase the cause of secession as either the threat to restrict or end slavery by the Republicans, or that a restriction on states’ rights regarding slave ownership in the territories prompted southern states to withdraw from the Union.
תרגום:
"ההיסטוריונים רואים את הסיבות להיפרדות מדינות הדרום באיום של הרפובליקאים להגביל או לסיים את העבדות או להגביל זכויות של מדינות ביחס לבעלות על עבדים. "
אם אתה שולל זאת עליך להתווכח נגד ויקיפדיה, לא נגדי.
הטעות העובדתית היא אצלך – לא אצלי.
הבחירות ב-1918 (מדוע שכחת להזכיר אותן?) היו חפשיות ועובדה שמיליוני בוחרים בחרו במפלגות שלא תמכו בלנין.
לנין תפס את השלטון ב-25 לאוקטובר 1917.
הבחירות נערכו כחודשיים לאחר מכן.
הבולשביקים היו מפלגה קטנה.
רוסיה היא ארץ ענקית המשתרעת מהים הבלטי
עד אלסקה. אוכלוסייתה מנתה כ-150 מיליון. הבולשביקים מנו פחות מרבע מיליון.
אפילו רצו בכך לא יכלו להפעיל טרור על 150 מיליון איש תוך 3 חדשים מתפיסת השלטון.
הם לא יכלו לארגן מנגנון טרור בחודשיים.
בזמן קצר זה הם לא יכלו להקים משטרה חשאית, הם לא יכלו להקים בתי משפט או מחנות מעצר.
לזה נדרשו שנים ולא שבועות.
הטיעון כאילו הבחירות של ינואר 1918 לא היו חופשיות משולל כל יסוד עובדתי.
אנשי מפלגת ה ס.ר. לא נרדפו לפני שחברת מפלגה זו התנקשה בחיי לנין (גם זאת שכחת להזכיר). הסיבה להתנקשות הייתה פיזור הפרלמנט, והסיבה לפיזור הפרלמנט הייתה התנגדותו לכריתת שלום מידי עם גרמניה.
רוב אזרחי רוסיה רצו שלום מידי.
התנגדות צירי הפרלמנט לשלום הייתה מנוגדת לרצון רוב בוחריהם.
עובדה שרק מעטים – כפאניה קפלן – התנגדו לשלום ולכן לא הייתה שום הפגנת מחאה נגד פיזור הפרלמנט למרות שלבולשביקים טרם הייתה משטרה חשאית או כל אמצעי לחץ אחר על אזרחים.
אם התנגדות הפרלמנט למלחמה הייתה נודעת בציבור היה הציבור עצמו מסתער על הפרלמנט ומפזר אותו. דו"ח ברוח זו כתב ברוס לוקהארט השליח המיוחד שממשלת אנגליה שלחה כדי לברר מה קרה ברוסיה ומה הסיבות למהפכה.
תשובתו הייתה ברורה – לציבור הרוסי נמאס מהמלחמה.
הצאר ומשפחתו הוצאו להורג מאותה סיבה שקרומוול הוציא להורג את המלך צ’ארלס במהפכה האנגלית ו"הוועד לביטחון הציבור" הוציא להורג את משפחת המלוכה הצרפתית במהפכה הצרפתית – הם עשו זאת כדי למנוע מהכוחות האנטי-מהפכנים להתלכד סביב דמות מוסכמת. חיסול שליטי משטר ישן מונע התלכדות אויבי מהפכה סביב דמות מוסכמת וכך מקצר את מלחמת האזרחים וחוסך המון קרבנות מיותרים.
אילו נשארו המלך צ’ארלס, לואי ה-15, או הצאר בחיים, היו תומכי המשטר הישן מתלכדים סביבם ומלחמת האזרחים הייתה נמשכת הרבה יותר וגורמת הרבה יותר קרבנות.
בקיץ 1918 קרבה יחידה צבאית אנטי-מהפכנית ליקטרינבוג בה היה הצאר עצור. שומרי הצאר חששו שלא יהא בכוחם למנוע את שחרור הצאר וביקשו מלנין רשות להוציאו להורג.
לנין לא שש לעשות זאת אך כששקל את האפשרות שהצאר – או בן משפחתו – ישוחרר ויעמוד בראש המחנה של מתנגדי המהפכה וזה יחזק מאוד את אויבי המהפכה ויסכן את המהפכה. אישר את בקשת המשמר.
ברור שלא היה שום טעם להרוג את משרתי הצאר.
לפשע זה אחראים אנשי המשמר – לא לנין.
ההיסטוריונים כותבים
By mid-July a Czech contingent of the White Army was approaching Ekaterinburg and the sounds of gun fire could be heard in the distance by the royal prisoners and their Bolshevik captors. The arrival of their potential liberators sealed the fate of the Tsar and his family.
אינני חסיד של לנין ואני רואה את תפיסת השלטון שלו ב-25 לאוקטובר 1917 כפוטש נגד שלטון המועצות.
הוא הכריז: "כל השלטון למועצות" אך ביצע הפיכה למימוש "כל השלטון להנהגת מפלגתי".
ב-1921 אסר על קיום אופוזיציה בתוך מפלגתו.
שלטון – בלי אופוזיציה – של קומץ מנהיגי מפלגה הוביל לטרור לשחיתות ולבסוף לקריסת המשטר.
לנין אחראי לכך הרבה יותר מסטאלין כי הוא ייסד – וניסח את תקנון – המפלגה והמדינה.
אך מכאן ועד לדמוניזציה של לנין יש מרחק גדול. הניסיון לתאר אותו כעריץ תאב שלטון
מתעלם מעובדות ומטשטש את המציאות במקום להבהיר אותה.
יש אנשים שרוצים לגנות בכל מחיר,
אני רוצה להבין.
הבנה איננה לימוד זכות אלא צעד הכרחי למניעת הישנותן של תופעות שליליות.
שנה טובה
עקיבא אור
לנין קרא ב-1918 למנגנוני הדיכוי הקומוניסטיים (הצ’קה, הצבא האדום והמיליציות הבולשביקיות) לרצוח באופן קולקטיבי 2-3 מיליון ‘קולאקים’. לנין הורה לקחת המוני בני ערובה ולהוציא אותם להורג בקבוצות של 100 כדי להכריח את האיכרים למסור את התבואה ואת הבהמות לקלגסים הבולשביקים שפשטו על הכפר הרוסי. בתגובה להתנקשות באוריצקי הורה מנהיג הבולשביקים בפטרוגראד, זינובייב, לרצוח 500 בני ערובה מקרב הס"רי-ם ובני משפחותיהם. בהוראת לנין וטרוצקי הפעילו הגנרל האדום טוחצ’בסקי וראש הצ’קה דז’רז’ינסקי גז מרעיל נגד האיכרים המורדים בחבל טאמבוב ב-1921 והגלו המוני בני משפחה של איכרים למחנות ריכוז שמהם הם לא חזרו. אלה רק דוגמאות ספורות לשלטון האימים שהבולשביקים תחת לנין ייסדו ברוסיה ושהעולם לא ראה כדוגמתו עד אז. השיטות האלה ‘פותחו’ ו’שוכללו’ לאחר מכן ע"י סטאלין ובני דמותו בכל רחבי האימפריה הקומוניסטית ואומצו גם ע"י הנאצים.
לדוגמא מברק של ההומאניסט הדגול לנין לאנשיו בעיר ניז’ני נובגורוד (אח"כ גורקי) מה-11.8.1918:
Comrades! The revolt by the five kulak administrative regions must be suppressed without mercy. The interest of the entire revolution demands this, because we have now before us the "final decisive battle" against the kulaks. We need to set an example.
1) You need to hang (most definitely hang, so that the public sees) at least 100 notorious kulaks, the rich, the bloodsuckers.
2) Publish their names.
3) Take away all of their bread.
4) Designate hostages – in accordance with yesterday’s telegram.
This needs to be accomplished in such a way, that people for hundreds of miles around will see, tremble, know and scream out: let’s choke and strangle those blood-sucking kulaks.
Telegraph us acknowledging receipt and execution of this. Yours, Lenin
P.S. Find some of the tougher people.
או המברק הזה מה-9 באוגוסט 1918:
You must…instantly introduce mass terror, shoot and transport hundreds of prostitutes who get the soldiers drunk, ex-officers, etc. Not a minute to be wasted…You must act at full stretch: mass searches. Executions for possession of weapons. Mass deportations of Mensheviks and unreliable elements.
Telegram of 9 August, 1918.
המשך…
אך מכאן ועד לדמוניזציה של לנין יש מרחק גדול. הניסיון לתאר אותו כעריץ תאב שלטון
מתעלם מעובדות ומטשטש את המציאות במקום להבהיר אותה.
יש אנשים שרוצים לגנות בכל מחיר,
אני רוצה להבין.
הבנה איננה לימוד זכות אלא צעד הכרחי למניעת הישנותן של תופעות שליליות.
שנה טובה
עקיבא אור
דני, ממשלה דמוקרטית לא חייבת לכבד הסכמים של ממשלות עבר. זו כל המשמעות של דמוקרטיה, שכל ממשלה נבחרת ומנהלת את המדיניות עפ"י המצע שלה ולא של קודמתה, אחרת בה בכלל המשמעות של דמוקרטיה ולמה בכלל לעשות בחירות בין מפלגות עם דעות מנוגדות?
לדניאל – אני רואה שהבעיה שאתה מצביע עליה מחייבת עוד הבהרה של המצב כפי שאני רואה אותו:בעיני, בהחלט לגיטימי להשתמש באלימות כנגד שלטון לא-דמוקרטי או כובש (אם זה אמצעי רצוי זו כבר שאלה אחרת). לעומת זאת, לא לגיטימי להשתמש באלימות כנגד המעצמה הקולוניאלית עצמה בת"א או בלונדון. בכל מקרה, כל אחד נושא באחריות לתוצאות מעשיו.
לדני אורבך – בהערת אגב, רוב המשפטנים בבריטניה כיום סבורים שהרשעתו של "לורד האו האו" (ויליאם ג’ויס) היתה מוטעית, ובוודאי העונש שהוטל עליו.
לעקיבא אור – הסיבה שמהפכת אוקטובר התחוללה כמעט ללא אלימות, היתה שרוב הכוחות היו בחזית ואלה שבאזור הערים הגדולות היו משמרות תומכי הבולשביקים, שקרנסקי עצמו חימש כדי להתמודד עם נסיון ההפיכה של הגנרל הצארי קורנילוב.
בתקופה שלפני המהפכה היו שני גופים שלטוניים: הממשלה הזמנית של קרנסקי שפוזרה בכוח ע"י לנין, והסובייט העליון (האמיתי). גוף זה אישר את תפיסת השלטון ע"י הבולשביקים – כלומר ההפיכה – לאחר שכבר קרתה, אבל רק בגלל שחלק מחבריו עזבו אותו במחאה על ביצועה. הבחירות לאספה החוקתית, שהוכנו עוד בתקופת קרנסקי, נערכו אמנם בתקופה הבולשביקית אבל האספה פוזרה על ידי לנין מיד לאחר שכונסה, מכיוון שחששו שתקים פרלמנט שיתחרה בשלטונם.
אשר להישגים המוגבלים של ברה"מ במדיניות הפנים, במדינות אחרות הם הושגו ללא מיליוני הרוגים, שנים לפני 1917 או שנים לאחר מכן.
לנין קרא ב-1918 למנגנוני הדיכוי הקומוניסטיים (הצ’קה, הצבא האדום והמיליציות הבולשביקיות) לרצוח באופן קולקטיבי 2-3 מיליון ‘קולאקים’. לנין הורה לקחת המוני בני ערובה ולהוציא אותם להורג בקבוצות של 100 כדי להכריח את האיכרים למסור את התבואה ואת הבהמות לקלגסים הבולשביקים שפשטו על הכפר הרוסי. בתגובה להתנקשות באוריצקי הורה מנהיג הבולשביקים בפטרוגראד, זינובייב, לרצוח 500 בני ערובה מקרב הס"רי-ם ובני משפחותיהם. בהוראת לנין וטרוצקי הפעילו הגנרל האדום טוחצ’בסקי וראש הצ’קה דז’רז’ינסקי גז מרעיל נגד האיכרים המורדים בחבל טאמבוב ב-1921 והגלו המוני בני משפחה של איכרים למחנות ריכוז שמהם הם לא חזרו. אלה רק דוגמאות ספורות לשלטון האימים שהבולשביקים תחת לנין ייסדו ברוסיה ושהעולם לא ראה כדוגמתו עד אז. השיטות האלה ‘פותחו’ ו’שוכללו’ לאחר מכן ע"י סטאלין ובני דמותו בכל רחבי האימפריה הקומוניסטית ואומצו גם ע"י הנאצים.
לדוגמא מברק של ההומאניסט הדגול לנין לאנשיו בעיר ניז’ני נובגורוד (אח"כ גורקי) מה-11.8.1918:
Comrades! The revolt by the five kulak administrative regions must be suppressed without mercy. The interest of the entire revolution demands this, because we have now before us the "final decisive battle" against the kulaks. We need to set an example.
1) You need to hang (most definitely hang, so that the public sees) at least 100 notorious kulaks, the rich, the bloodsuckers.
2) Publish their names.
3) Take away all of their bread.
4) Designate hostages – in accordance with yesterday’s telegram.
This needs to be accomplished in such a way, that people for hundreds of miles around will see, tremble, know and scream out: let’s choke and strangle those blood-sucking kulaks.
Telegraph us acknowledging receipt and execution of this. Yours, Lenin
P.S. Find some of the tougher people.
או המברק הזה מה-9 באוגוסט 1918:
You must…instantly introduce mass terror, shoot and transport hundreds of prostitutes who get the soldiers drunk, ex-officers, etc. Not a minute to be wasted…You must act at full stretch: mass searches. Executions for possession of weapons. Mass deportations of Mensheviks and unreliable elements.
Telegram of 9 August, 1918.
הצ’קה הוקמה כמה שבועות אחרי הפוטש הבולשביקי ע"פ צו של לנין מה-20.12.1917, כאשר עד אז מאסרים וחיסולים בוצעו ע"י ‘משמרות המהפכה’.
טענותיו של אור
"הם לא יכלו לארגן מנגנון טרור בחודשיים.
בזמן קצר זה הם לא יכלו להקים משטרה חשאית, הם לא יכלו להקים בתי משפט או מחנות מעצר.
לזה נדרשו שנים ולא שבועות"
מגוחכות ועומדות בסתירה לכל העובדות. תוך כמה חודשים הספיקו מנגנוני הדיכוי והטרור הבולשביקיים לחסל רבבות אם לא מאות אלפי בני אדם חפים מפשע.
הבחירות לאסיפה המכוננת (שהתקיימו אגב לא בינואר 1918, אלא בסוף נוב’ 1917 לפי הלוח הישן או בראשית דצמבר 1917 לפי הלוח החדש) נערכו בתנאים דומים לבחירות בגרמניה במרץ 1933 כאשר חלק מהכוחות הפוליטיים הוצאו אל מחוץ לחוק ונאסר עליהם להשתתף בבחירות. נגד אחרים הופעל טרור והתנכלויות שונות ע"י המשמרות הבולשביקיים. אעפ"כ לא הצליחו הבולשביקים לזכות ברוב, אלא רק בכ-23.5% מקולות הבוחרים. גם הנאצים אגב לא הצליחו למרות הטרור להשיג רוב במרץ 33′. האסיפה המכוננת פוזרה בכוח ע"י הבולשביקים לא עקב "התנגדותו (של הפרלמנט) לכריתת שלום מידי עם גרמניה", אלא עקב התנגדותה של האסיפה למונופול השלטון הבולשביקי וסרובה לאשר את החלטות הרוב הבולשביקי בקונגרס השני של הסובייטים שכונס אחרי הפוטש של לנין ואישר אותו.
כניראה אי-אפשר להגן על לנין ושלטון הטרור שלו בלי לסלף את העובדות. מדהים גם שעקיבא אור ההומאניסט מצדיק את טבח משפחת הצאר, כולל הילדים. כל רוצח (פוליטי או אפילו סתם ‘פלילי’) יוכל להשתמש בשמחה ב’נימוקיו’ של אור.כל מילה שלו היא מסמר נוסף בארון המתים של ה’סוציאליזם’.
…מדוע נמנע עקיבא אור מלנקוב מפורשות בשמו של אודי אדיב ותחת זאת הוא מתיחס אליו כ"הנכד הראשון של קיבוץ גן-שמואל" ו"קצין צנחנים בצה"ל"? האם מדובר בכיבוד הזכות לפרטיות או שמא בצנזורה עצמית שתכליתה פוליטית?!
המגיב האלמוני שכתב כאן בכותרת, "עקיבא אור מסלף את העובדות", הוציא את המילים מפי. נראה שאמת היסטורית מוצקה ומבוססת על עובדות מוציאה את האוויר מבלוני הבולשביקים ומעריציהם.
רצח משפחת הצאר היה בהוראתו הישירה של לנין. הרוצחים דיווחו על מעשיהם בפרוטרוט- קראתי דרך אגב את הדו"ח שמתאר בקור רוח רצח מזעזע של ילד חולה המופיליה ושל הנסיכות הצעירות, מעשיהם היו לרצון הממשלה ותחת הוראותיה המפורשות. כך גם רצח האיכרים המתועב ויתר מעשי טרור הדמים של לנין. בקיצור, עקיבא, כדאי שתתחיל להתמודד עם המציאות הלא מחמיאה, ולא לנסות להסתתר ממנה באמצעות טיעונים חסרי תוקף היסטורי.
לאבי, אתה טועה לחלוטין. ממשלה נבחרת מחוייבת להסכמים של ממשלות קודמות- לפי כל נורמה דמוקרטית, ולפי כל נורמה של יחסים בינלאומיים. הסכם חתום הוא הסכם בשם המדינה, לא הסכם בשם ממשלה מסויימת, ולכן גם מפלגה שמצעה מנוגדת להסכם חייבת לקיימו. היא יכולה לשנות את המדיניות מכאן ואילך, אולם לא להתכחש להסכמים שכבר נחתמו.
הם דגלו במהפכה אלימה? והרי זהו יסוד מוסד של המארקסיזם. כדאי לצטט את מארקס ואנגלס במשפט הסיום של המניפסט הקומוניסטי:
"לזרא היא לקומוניסטים להעלים את השקפותיהם וכוונותיהם. הם מכריזים בגלוי, כי מטרותיהם (לא) ניתנות להגשמה אלא על-ידי הפיכה-בזרוע של כל משטר-החובה הקיים. יגורו להם המעמדות השליטים מפני מהפכה קומוניסטית. הפרולטרים אין להם דבר להפסיד בה זולת כבליהם. להם עולם ומלואו לזכות בו."
למגיב על ענין הבחירות ברוסיה שמעלים שמו
ולכל המגיבים המתביישים לחתום בשמם המפורש
הבחירות אכן התקיימו ב 12 לנובמבר, כשלושה שבועות לאחר תפיסת השלטון בידי לנין. בזמן הקצר שחלף מאז המהפכה לא יכלו הבולשביקים להקים מנגנון לכפיית שלטונם על האוכלוסיה.
כך שהבחירות אכן היו חפשיות
תוצאות הבחירות היו
Russian Soc Rev Socialist 16,500,000
Bolsheviks 9,023,963
Ukrainian, Moslem, and other non-Russian Soc Rev 4,400,000
Constitutional Democrats 1,856,639
Mensheviks 668,064
Moslems Religious 576,000
Jewish Bund 550,000
Ukrainian socialists 507,000
Popular Socialist 312,000
Other Rightist groups
292,000
Association of Landowners 215,000
Bashkirs 195,000
Poles 155,000
Germans 130,000
Ukrainian Social Democrats 95,000
Cossacks 79,000
Old Believers 73,000
Letts 67,000
Co-operators 51,000
German socialist 44,000
Yedinstvo 25,000
Finnish socialists 14,000
Belarusian 12,000
Total: 35,333,666
השתתפותן של מםלגות מוסלמיות, דתיות, ואפילו מפלגה של בעלי קרקעות מעידה על היעדר לחץ מצד השלטון החדש למרות היותו עויין לרשימות אלה.
הבולשביקים שלטו למעשה רק בערים הגדולות וחששו שאיכרים עשירים המתנגדים למהפכה ימנעו מזון מתושבי הערים. לכן נקטו בצעדי טרור מוגזמים נגדם.
זה דבר שלילי ומצער אך קרה בכל מהפכה קודמת.
ושאלה לכל מתנגדי האלימות:
כזכור לכם מלימודי התנ"ך בביה"ס בספר יהושע, בפרק ו בפסוק כ"א כתוב על כיבוש יריחו:
"ויחרימו את כל אשר בעיר מאיש ועד אישה מנער ועד זקן ועד שור ושה וחמור לפי חרב. .. והעיר שרפו באש"
האם אתם מתנגדים גם לאלימות זו של רצח כל הנשים הילדים ובעלי החיים ?
שנה טובה
עקיבא אור
למגיב האלמוני המעלים את שמו (ממה הוא מפחד?) וטוען שכל דברי לנין היו תעמולה בלבד.
לך בבקשה לאינטרנט ומצא את המידע על חופשות הלידה לאמהות בארצות השונות.
הופשת הלידה הארוכה ביותר – שלוש שנים בתשלום מלא – הייתה בברית-המועצות.
בדוק מה חופשת הלידה בארה"ב כיום ותמצא כי אין בחוק שם שום חופשת לידה.
נוסף לכך בברה"מ נשמרה זכות האם לחזור למקום עבודתה הקודם לאחר תום חופשת הלידה.
בברה"מ גם היה לכל מקום עבודה גדול גן-ילדים שטיפל בילדי העובדות תמורת תשלום מזערי.
האם ידוע לך מהי חופשת הלידה בישראל ?
האם ידוע לך מה המחיר בישראל עבור גן-ילדים?
כל זה אינו מהווה סניגוריה על מחנות ה"גולאג"
ועל ההוצאות להורג בתקופת סטלין אך יש בכך כדי ללמד על אופי המהפכה.
לידיעתך – לאף אזרח בברה"מ – גם לא ללנין או לסטלין – לא היה חשבון בנק.
לנין וסטלין מתו מבלי להשאיר ליורשיהם דבר.
לנין וסטלין אפילו לא היו הבעלים של מכשיר הטלפון בו השתמשו.
גם זה מלמד משהו על אופיה של מהפכת אוקטובר.
———————–
למרדכי איש שלום,
אתה כתבת :
"מוטלת עלינו חובה היסטורית להתאחד !!!!!!! להקים כוח שמאלי רדיקאלי גדול ומאוחד.
את כל האנרגיות יש להפנות לא לנבירה ההיסטורית אלא למעשה היומיומי ולקראת העתיד."
פעילות פוליטית שכל מטרתה לתקן עוול קיים פועלת – אם היא מצליחה לתקן עוול קיים – לחיזוק המשטר המוליד את העוול.
עוול בוטה תוקן (זה לטובת המשטר) אך המשטר ממשיך להתקיים ומוליד עוולות אחרות.
בפוליטיקה חובה להבדיל בין פעילות לתיקון משטר לבין פעילות להחלפת משטר.
פעילות פוליטית להחלפת משטר קיים – ולא רק לתיקון עוולותיו – עשויה להוליד משטר חדש שיוליד הרבה פחות עוול.
אך כל מי שפועל להחלפת משטר קיים חייב להבהיר מ-ר-א-ש- איזה משטר חלופי הוא מתכונן להקים.
כל המרכסיסטים – כולל לנין מאו וקאסטרו – פעלו להקמת משטר בו כל הכלכלה מולאמת ומפלגה אחת שולטת במדינה ובכלכלה. משטר זה זקוק – בהכרח – לשכבה של פקידים (חברי מפלגת השלטון) המחליטים הכל בקשר לחברה, למדינה, ולכלכלה.
שכבה זו הופכת למדכא חדש עם סמכויות גדולות מאלה שיש לבעלי ההון בקפיטליזם.
איש אינו רוצה משטר כזה כיום.
בלי הבהרה מראש לאיזה משטר חלופי מפלגה – או פעיל פוליטי – חותרים אין מקום לשיתוף פעולה.
אני לא אשתף פעולה עם מי שפועל להקמת משטר דיכוי חדש.
אני זוכר היטב (אתה אולי לא) איך ב- 1979 השמאל המהפכני באיראן תמך ושיתף פעולה עם אנשי חומייני להפלת משטר השאח.
הזהרתי את ידידי בשמאל המהפכני האיראני שהדבר ימיט עליהם שואה.
הם התעלמו ממני.
חומייני הצליח להדיח את השאח ואז החל להוציא להורג את אנשי השמאל המהפכני האיראני שתמכו בו. הוא הקים משטר גרוע ממשטר השאח.
קריאתך לאחדות בכל מחיר, ללא כל הבהרה לאיזה משטר חלופי שואפים השותפים השונים באחדות, עשויה להסתיים בצורה דומה.
חלק מהבהרת המטרה כלול בביקורת על המשטר בברה"מ.
טרם שמעתי מאנשי השמאל השונים לאיזה משטר הם שואפים. הם רוצים כלכלה מולאמת ?
מי ינהל אותה? איזה סמכויות תהיינה למפלגות במשטר שהם מציעים? איזה סמבויות תהיינה לאזרחים ולעובדים במשטר שהם מציעים?
אני שואף למשטר בו יש זכות לכל עובד בכל מקום עבודה להשתתף בקבלת כל ההחלטות הנוגעות למקום עבודתו, ובמדינה כולה יש זכות לכל אזרח להציע-לדון-ולהחליט על כל חוק ומדיניות.
לפי הידוע לי אין איש בשמאל הישן התומך בזה.
אתה תומך בזה ?
בברכת המאבק להקמת משטר ללא דיכוי וניצול
עקיבא אור
About violent revolution, or for that matter dictatorship of the proletariat: that Marx and Engels may have used these phrases tells us absolutely nothing about their relevance to our conditions. The Red Front’s usage of the term was politically irresponsible as well as stupid from a legal point of view, and they paid a price for that. That the regime was out to get them anyway did not mean they should have helped it in its efforts…
סיפורי המקרא דוגמת הארועים בספר יהושע התרחשו או לא התרחשו לפני יותר מ-3000 שנה. הרבה ממעשי הטבח המיוחסים לבני ישראל בכיבוש הארץ היו ככל הנראה פרי הדימיון: אחרת קשה להבין את ספר שופטים שלפיו א"י היתה מלאה ב’עממים’ שנלחמו כל הזמן בישראלים של אז.
מאידך, הקומוניזם הוא תופעה של זמננו, חיינו ממש. ההפיכה הבולשביקית ברוסיה, המהפכות וההפיכות בכל ייתר הארצות הקומוניסטיות הן מציאות חיינו שעדיין לא עברה לגמרי מן העולם.
מה עוד שבעוד שאף אדם שפוי לא מתייצב מאחורי הקריאות להשמדת עממי כנען, רבים המגדירים את עצמם כ’שמאלנים’ וכ’סוציאליסטים’ תומכים בזוועות הבולשביקיות, רצח הקולאקים, הרעבת האיכרות, טבח משפחת הצאר, שחיטת מלחי קרונשטט, בקולקטיביזציה, בפשעי הקומוניזם בסין ובקוריאה ועוד ועוד.
גם אתה חוטא בכך, למרבה הצער, כפי שתגובותיך כאן מוכיחות.
אי אפשר לגנות את משטר הטרור של סטאלין ולתמוך במשטר הטרור של לנין, אביו-מולידו.