נתחיל עם מלה טובה לאוניברסיטת קולומביה. טוב שלא שעו לכל מיני אבירי דמוקרטיה וחופש דיבור כמו הנשיא שמעון פרס ופרופ’ אמנון רובינשטיין מישראל או הלובי היהודי והנוצרי-שמרני בארה"ב שיעצו לראשי האוניברסיטה לשלול מנשיא איראן את הזכות להשמיע את עמדותיו. אילו הסתמכתי רק על הדיווח והפרשנות של מרבית תקשורת ההמונים בישראל על הופעת נשיא איראן במפגש עם סטודנטים ומרצים באוניברסיטת קולומביה, הייתי מקבל תמונה מעוותת. מעצבי דעת הקהל בישראל שירטטו דמות שטנית תוך ציטוט מאוד חלקי ו"מזוקק" מדבריו.
מאחר שידעתי מראש שאין לסמוך בעניין זה על דיווח הוגן בתוך ישראל, האזנתי וצפיתי בכל המופע בשידור ישיר כך שיש בידי מידע לשיפוט עצמאי.
הניסיון להציגו כשטן, מעין היטלר חדש, הוא חסר שחר.
בעניין זה די לנו במצבם של יהודי איראן, שהוא מבחינות רבות טוב יותר מזה של אזרחי ישראל הפלסטינים, ובוודאי הרבה יותר טוב ממצבם של הפלסטינים בשטחים הכבושים. המשטר באיראן ואחמדינג’אד אישית מעולם לא פיתחו תורת גזע המציגה את היהודים, או קבוצה אתנית אחרת, כנחותים. בהשוואה למופקדים על הכיבוש והדיכוי הישראלי נגד העם הפלסטיני, אכזריותו אפילו מתגמדת קמעה.
נשיא איראן הציג את דבריו בכישרון לא מבוטל, בלי צעקות ומחוות תיאטרליים, לא מתלהם, דיבר בנחת מה שלא פגם בהחלטיות של עמדותיו.
דבריו כללו לא מעט אמת. בהתייחסו לטרור הציג בצדק את העם האיראני כקורבן של טרור, הן במלחמה שיזמה עיראק בתמיכת ארה"ב נגד איראן בשנות ה-80 של המאה ה-20, הן בתקופת משטרו של השאח. אין ספק שארה"ב היא מדינה מייצאת טרור יותר מכל מדינה אחרת בעולם. הפלישה לעיראק וכיבושה בידי ארה"ב, ההרג וההרס ההמוניים שמכונת המלחמה האמריקאית גרמה שם עד כה, הם משיאי הטרור האמריקאי. זה עתה הודה אלן גרינספאן, מי שהיה עד לאחרונה יו"ר הבנק הפדרלי (מקביל לנגיד בנק ישראל), כי ארה"ב יצאה למלחמה בעיראק לא למען דמוקרטיה אלא בשל הנפט. לא שלא ידענו, אבל טוב לקבל אישור ממי שמכיר את האינטרסים הכלכליים של ארה"ב מבפנים. אני תמיד מופתע מחדש מהחוצפה האמריקאית להטיף מוסר לאחרים בכל הקשור למאבק בטרור.
בנושא הפלסטיני חזר נשיא איראן על מה ששמענו מנציגי העם הפלסטיני כבר לפני שנים, שהם הקורבן האחרון של השואה, משלמים את מחירה, שעה שאין להם כל חלק בביצועה.
שאלתו מדוע צריכים הפלסטינים לשלם על הפשעים שבוצעו באירופה, היא כבר לא רלבנטית. הפלסטינים כבר שילמו את המחיר, והשאלה שנותרה פתוחה, היא מה יהיה גובה המחיר הסופי.
גם בעניין בו אוהבים אצלנו מאוד לחזור עליו, "השמדת ישראל", לא שמענו ממנו מלה בכיוון זה. הוא הציע משאל עם בו ישתתפו "ערבים ויהודים פלסטינים" כהגדרתו, על מנת לקבוע במשותף את גורלם בפלסטין. אם כן לא השמדת ישראל אלא גרסה איראנית להקמת מדינת כל אזרחיה, עקרון בו תומכים ישראלים רבים, יהודים וערבים, חילונים ודתיים. ישראל כבר שולטת בכל המרחב הגיאוגרפי של פלסטין ההיסטורית, והשאלה היא האם מתוך משטר הכיבוש והאפרטהייד תפציע בסופו של דבר מדינה חדשה, מדינת כל אזרחיה? או שמא ניקלע למלחמת אזרחים הרסנית כמו זו המתרחשת בעיראק?
המאזין החילוני והשמאלי לא התקשה למצוא את הפרכות שבנאומו. בדברו על הטרור דילג כמובן על הטרור המופעל באיראן נגד נשים באמצעות משטרת הצניעות ונגד מתנגדי המשטר, בעיקר אנשי שמאל. הדוגמה הדתית הובילה אותו להצהרה המביכה שבאיראן אין הומוסקסואלים, שהזכירה לי הצהרות דומות של רבנים בישראל על המתרחש בישיבות עליהן הם מופקדים. בסוגייה זו אין הבדל בין אחמדינג’אד, האפיפיור והרב עובדיה יוסף.
הצהרותיו בזכות המחקר המדעי כמו בזכות דמוקרטיה ושוויון, נשמעו מעט חלולות, בידענו כי מחקר חילוני באשר לדת, או ביקורת מדעית על הקוראן, סימני שאלה באשר לקיומו של אלוהים, וערעור על סמכותם של כהני הדת, כל אלה ועוד אסורים היום באיראן באיסור חמור.
באשר לשואה, ניכר כי חסר בצוותו איש שיסביר לו כללי יסוד בנושא. הגדרתו כמכחיש שואה היא פשטנית, שהרי הוא לא אומר שהיא לא התקיימה, אולם הוא מנסה בעזרת כל מיני הצהרות מעורפלות להתגרות בשטן הגדול והקטן ביודעו עד כמה השואה היא מרכיב מרכזי במדינות אלה.
הטעות שלו, שלא הפנים כי נושא השואה חורג הרבה מעבר ליהודים, ישראל ואמריקה. מלחמת העולם השנייה היא גם שואתם של הצוענים, הרוסים, כל ארצות אירופה שנכבשו בידי הנאצים ואפילו הקהילה המוסלמית באירופה.
נשיא איראן קצת מיתמם כשהוא שואל אנשי מדע, מדוע לא לחקור עוד ועוד בנושא השואה, שהרי תמיד מתגלים דברים חדשים. במישור העקרוני זה בוודאי נכון. יועץ נבון היה מסביר לנשיא איראן, כי חקירה נוספת אין פירושה לגמד את האירוע, אלא דווקא לגלות בו פנים נוספות, כמו למשל מחקר על השימוש הציני והמניפולטיבי שממשלת ישראל והממסד היהודי בכללו, בארץ ובחו"ל, עושים בשואה במסגרת גיוסה לצרכים פוליטיים שוטפים, לסחיטת כספיים מכל מי שאפשר בעולם, אבל ליד קמוצה כאשר מדובר בסיוע לניצולי שואה, ומה שיותר חמור, כהצדקה לפשעי מלחמה שישראל מבצעת בשטחים הכבושים.
אפשר וצריך להכות את ישראל בנושא השואה בגלל חטאיה שלה, בלי להטיל ספק בהתרחשותה.
בסוגייה הגרעינית אימץ נשיא איראן עמדה שקשה לסתור אותה. הוא מתנגד לפצצות אטום, מי צריך אותן בכלל הוא שואל, ומוסיף כי העידן הזה חלף. לשיטתו מדובר בכמה מעצמות שרוצות באמצעות האטום לשלוט בעולם ולמנוע פיתוח מדעי במדינות אחרות.
דברים אלה ערבים מאוד לאוזנו של המתנגד לנשק השמדה המונית, והשאלה היא: כמה זה אמת וכמה זה תעמולה? איראן מדינה דיקטטורית סגורה, וקשה לדעת מה מתרחש מאחורי חומות הפלדה והבטון של הכורים הנבנים שם, ועוד יותר קשה להיכנס לראשיהם של ראשי הממסד הדתי, שלהם המלה האחרונה. מבחינה זו המצב באיראן מזכיר את המצב בישראל, שבנושא הגרעיני היא מדינה דיקטטורית, רימתה ומרמה את אזרחיה והעולם. הפתרון האולטימטיבי טמון במזרח תיכון חופשי מנשק אטומי בפיקוח בינלאומי ובקרה הדדית של מדינות האזור. מי שלא רוצה פצצה איראנית, צריך לפעול לפירוקה של הפצצה הישראלית.
הנשיא לא נשאל במפגש באוניברסיטת קולומביה אף שאלה הנוגעת לכלכלה וליחסי עובדים מעבידים. אני נוטה לסברה שלא במקרה. בתחום הכלכלי איראן דווקא קרובה יותר למודל האמריקאי של בעלות פרטית וגיבוי לבעלי הון מאשר למודל הסוציאל דמוקרטי. התארגנות עובדים במסגרת איגודי עובדים עצמאיים נתקלת בתגובה קשה של המשטר, מנהיגי פועלים שארגנו שביתות במפעלים למען שיפור תנאי שכר נזרקו לבתי סוהר והמשטרה התערבה בשבירת שביתות. זהו מידע המגיע מפעילי שמאל הפועלים במחתרת או נמצאים בחו"ל כגולים פוליטיים.
בתמצית: איראן היא מדינה דיקטטורית, שזכויות אדם רבות לא נשמרות בה, אבל אינה נמצאת בנושא זה בצמרת הרשע. ארצות הברית וישראל מקיימות יחסי ידידות כמעט אינטימיים עם משטרי עריצות גרועים בהרבה. מה שמפריע למערב ביחס לאיראן, אינה הקנאות הדתית, שהרי סעודיה היא לקוחה אהודה של המערב בכלל וארצות הברית בפרט, גם לא הדיקטטורה, סין לא פחות דיקטטורית וישראל מייצאת אליה נשק במיליארדים, אלא חוסר נכונותה להיכנע לתכתיבי ארה"ב. ביום שאיראן תהיה מוכנה להירתם למרכבת האינטרסים האמריקאים, כל העוולות ישכחו.
איך אפשר?
לא מכבר פורסמו בעיתונות תמונות שעד כה לא היה ידוע על קיומן, של קצינים וחיילים מצבא גרמניה הנאצית כשהם מבלים בחופשות עם חברותיהם או רעיותיהם, שרים במקהלה בניצוחו של חייל המנגן על אקורדיון, שותים בירה בחברותא, באחת – אנשים שעם סיום עמל יומם, מבלים ונהנים, כאחד האדם.
המיוחד בתמונות, שמדובר בקצינים וחיילים ששירתו במחנה ההשמדה אושוויץ. פרסום התמונות הביא בעקבותיו רשימות צדקניות של כל מיני שואנים מקצועיים, בנוסח, "כיצד יכלו לשמוח לאחר שסיימו אקציית רצח" "בלתי נתפש" וכו’.
מי שמחפש תשובה יוכל למצוא אותה גם בישראל. במוסף השבועי של "הארץ" פורסמו ממצאים ממחקרה של נופר ישי קרין לתואר מ.א. בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית על התעללות חיילי הכיבוש הישראלי בעזה באינתיפאדה הראשונה ("המדובבת", 21.9.2007).
מדובר באנשים מהיישוב, אשכנזים וספרדים, רובם ילידי הארץ מהמעמד הבינוני, בהם בני מושבים וקיבוצים, יוצאי ערים מעורבות כמו ירושלים עכו ורמלה, אך גם מהרצליה פיתוח, תל-אביב ורמת השרון. "החיילים סיפרו על פשעים שביצעו בעצמם: מקרי רצח והריגה, שבירת עצמות של ילדים, השפלות, הרס רכוש, שוד וגניבות".
עדות אחד החיילים: "את האמת? כשיש בלגן אז אני נהנה. זה כמו סם. אם אני לא נכנס לרפיח ואין איזו התפרעות פעם באיזה שבוע, אני משתגע".
עדות: "מה שהכי חשוב שזה מוריד ממך את העול של החוק. אתה מרגיש שאתה החוק. אתה הקובע… כאילו מהרגע שאתה יורד ממקום שנקרא ארץ ישראל ונכנס לתוך מחסום ארז לתוך רצועת עזה, אתה החוק. אתה אלוהים".
החוקרת מציינת כי "הקשיחות הרגשית של כמה מהחיילים ביטאה אדישות קיצונית לסבלו של הזולת הערבי".
עדות: "נסענו בנ"נ, סתם עבר ברחוב, בן 25 ככה, סתם, לא תגיד עם סיבה, לא זרק אבן, לא כלום, תק – כדור בבטן וההוא גוסס על המדרכה ואנחנו נוסעים אדישים. אף אחד לא מסתכל עליו פעמיים".
עדות: "בנשים אין לי בעיה. אחת זרקה עלי כפכף, נתתי לה פה בעיטה (מצביע על המפשעה), שברתי לה פה את כל הזה. היא לא יכולה לעשות היום ילדים. כשאחת ירקה עלי היא חטפה את הכת בפנים. אין לה עם מה לירוק היום".
היו מפקדים זוטרים שעודדו את הברוטליות ואף נתנו לה דוגמה אישית.
עדות: "אחרי חודשיים ברפיח הגיע מפקד… אז יוצאים איתו לסיור ראשון, שעה שש בבוקר. ברפיח עוצר, אין כלב ברחובות, רק ילד קטן בן ארבע משחק בחול. הוא בונה מגדל כזה בחצר של הבית שלו. זה פתאום מתחיל לרוץ, כולנו רצים איתו. היה מהנדסה קרבית. תפס את הילד, נופר, אני מניאק אם אני לא אומר אמת. שבר לו את היד כאן בפרק. שבר לו את היד במרפק. שבר לו את הרגל כאן והתחיל לדרוך לו על הבטן שלוש פעמים והלך. אנחנו כולנו עם הפה פתוח. מסתכלים עליו בהלם… יום למחרת אני יוצא איתו לעוד סיור והחיילים התחילו לעשות את זה".
היו מקרים של "גניבה מבתים שאליהם נכנסו לערוך חיפושים וגם הטרידו מינית צעירות ערביות".
אחד החיילים שהשתתפו במחקר הסכים להתראיין בשמו, אילן וילנדה בן קיבוץ מרחביה.
הוא אומר: "רציתי לשרת את המדינה וזה היה התפקיד. כל הצבא היה פקודה בלתי חוקית בעליל. לא שאנחנו ברפיח היינו משהו יוצא דופן. המשימות בצבא לא הכניסו בי אף פעם ספקות. אתה משכנע את עצמך שזה מה שעליך לעשות… דעותיי הפוליטיות השתנו בצבא. הייתי מזוהה עם מפ"ם ונהייתי ימני". אימו אמרה: "שלחתי קיבוצניק נחמד וקיבלתי שונא ערבים".
"אנחנו החוק, אנחנו אלוהים, זה כמו סם" – בדיוק מה שהרגישו חיילי הס.ס באושוויץ. ובערב שתו בירה, החיילים הישראלים כמו עמיתיהם הגרמנים.
ההשוואה אינה בין האכזריות באושוויץ ובעזה. אין סימטריה בין השניים. אולם תהליך ההשתנות האישי בדפוסי ערכים והתנהגות שעוברים חיילי כיבוש כלפיי קורבנותיהם, הפיכתם לחיות רעות, דומה בכל סיטואציה של כיבוש בה מרגיש החייל כי הוא האלוהים.
מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים
כוזרים
פויה
לחוני קבלו,
שום תמימות קדושה. הדברים הם תלויי הקשר. כאשר נאצי מדבר על נישואי תערובת, יש לכך הקשר גזעני בוטה, כאשר מישהו בלשכה המרכזית לססטיסטיקה בישראל מפרסם נתון לפיו אחוז נישואי התערובת בין מזרחים ואשכנזים נמצא בעלייה, הוא תלוי הקשר אחר.
כאשר ליברמן או מי מתומכיו יכנה ילד לזוג יהודי ערבי "בן כלאיים" אראה בכך ביטוי לגזענות קשה, לעומת זאת כאשר מוני יקים משתמש בביטוי זה במסגרת הויכוח כאן, הדבר נשמע באזניי פחות מאיים, בעיקר לנוכח המחמאות שהוא מחלק בשפע ליהודים הכוזרים.
יחד עם זאת איני מוציא מכלל אפשרות שיתכן ואני טועה ונותן למוני יקים קרדיט מוגזם ודווקא אתה צודק. מכל מקום מדובר בביטוי שפשוט לא שייך לעניין, לא מוצלח במקרה הטוב,וגזעני במקרה הגרוע.
בבוטניקה כידוע ההכלאות הניבו פרי הילולים – הכל כאמור תלוי הקשר.
לאבירם: גם איינשטיין, אנשי ה-IRA, ההגמון טוטו בדרא"פ, מרטין לותר קינג, הקדושה אמא תרזה מקלקוטה, הקדושה ז’אן ד’ארק ולך וולנסה האמינו באלוהים. גם ניוטון ופסקל. גם ירמיהו וישעיהו. האם הם יגאל עמיר? או שהדת היא משתנה לא רלוונטי?
היא כן רלוונטית. דתם היתה דת אמת, של האל החי. הדת היתה חותם לאישיות גדולה, לאמירת תגר על הסאוב, על הרוע, על הדיכוי.
מאידך לרבים אחרים הדת היא סוג של העלאת גירא, מלמולים. הנחה שהמילמול ומחוות הזומבי ישימו אותך בצד הנכון של הדברים בעזרת האל.
יגאל עמיר – די לראות את חיוך הנכלים הרכיכתי שלו, בנוסח השירה הניחרת "עוצו עצה ותופר" של פורעים נימבזים המכרכרים בטרוף במעין ריקוד קבצנים תוך תנועות משונות (ישר מ"ספר הקבצנים" של מנדלי).
זו דתו של האלוהים החי? או זוהי קבלת הרשאה להיות מנוול בשם האל? חכמינו כבר דיברו על "נבלים ברשות התורה". האיש היה רק אקדח שהופעל בידי זומבי, שהופעל כמריונטה על רקע קונפורמיזם עם הסתה גדולה. אין כאן כל רוח אמירת תגר, אלא בעיטה נוספת, מעט גדולה יותר, כשכולם בועטים.
[למערכת, אנא הציבו זאת ולא 2 הקודמים. תודה רבה]
ראשית, אתחיל בכך שהתעמולה אודות אירן, המדברת על דיקטטורה איסלאמית רצחנית, הנישלטת על ידי מכחיש שואה פנאטי, אינה לא נכונה, וגם לא בלתי נכונה – אין לה כל קשר למציאות, והיא יוצאת ישר מנהמת נפשם ומוחם הקודח של אנשים מזויינים בנחישות פרע, במשרדים ממוזגי אויר בתל אביב, בניו יורק ובוושינגטון, אלא שאין למבעים הללו דבר וחצי דבר עם הקיום הממשי באירן.
אחמדינאג’ד, בניגוד להשוואה כאן, אינו "אידי אמין" – אלא איש אקדמיה צנוע שהיה ראש עיר מוכשר של טהרן, נסע ברכב מיושן, ובניגוד להיטלר, גם נוהג לחבק ולנשק יהודים שבאים להתארח אצלו – האם היטלר היה עושה דבר כזה? אין כאן כל תורת גזע, האיסלאם הוא אוניברסאלי.
אחמדינאג’ד מייצג סינטזה בין חומיניזם קיצוני מעט, ובין מגמות רפורמיסטיות באירן לאחר חומייני. הוא היפסיק למשל הריגה משפטית של הומוסקסואלים, אך כמוסלמי דתי, כשהאיסלאם פופולארי בארצו, אין הוא יכול להתיר להומואים להיות חלק מהשיח התקשורתי.
הנקודה היא דומני שהוא נותן להם לחיות, יש להם מקומות מפגש, אך תוך הבנה כנראה שלא יעלו את עניינם למרכז הבמה. זאת בדומה למרוקו, כלפיה חלומם של הומואים רבים בסן פרנסיסקו הוא שבן זוגם יקח אותם למרוקו, הנחשבת גן עדן מזרחי להומואים, גברים הולכים שם אצבע באצבע ברחוב, יד ביד. גם מרוקו היא ארץ מוסלמית. ביטויים פומביים אלה של אהבת דוד ליהונתן אינם בון טון כרגע באירן, זו המהפכה האיסלאמית.
אבל אם תבקר באתרים אירניים, באתר של אחמידנאג’ד עצמו, תמצא חיים שפויים, שיח שפוי ומתון, אין שם פנאטיות כלל, וזו המציאות, זה עם עתיק וחכם, שאינו גם ערבי.
וזה עם בעל תרבות. ראה את האמנות האיראנית מהמאות ה-17 וה-18 ולפני כן, את הקסם של פרחים מעודנים, בוסתנים וזוגות נאהבים קסומים, כל זאת בעדינות, במינוריות, זו ארץ שיש בה מעין רומנטיקה איסלאמית המעוגנת בתרבות עתיקה ואמנות וספרות ושירה מקסימים.
אין לכך כל קשר לזימת הנאצה המטורפת המותזת כלפיהם מצד אינטלקטואלים בעלי מופרעויות משונות בישראל ודוקטור סטריינג’לבים חולי- רוח בוושינגטון.
הרטוריקה החילונית של גידעון אמנם יפה ואמיצה, אך אין לכך כל קשר לעם האירני וזיקותיו התרבותיות והרוחניות, ויש כאן שמץ התנשאות, כיצד יכול הוגה דעות ישראלי לעצב מירושלים את החברה האירנית על פי זיקותיו שלו? לנו אין תרבות גבוהה, ולאירנים יש. אין לכפות עליהם את הריק שלנו. אירן גם אינה מושא לחקירה מצד אמנסטי – אין שם עינויים והתאכזרויות על בסיסי טרופים טוטליטריים שונים. ישראל כן מושא, סין כן – אירן לא. שכח מזה גדעון. או בדוק שם בציציות ותראה שלא כצעקתה.
באירן אין אנטישמיות, ויהודים יכולים לחוש שם נוח, בפרט עכשו, לאחר שעוד לפני שנים היציעו אירנים ליוצאי אירן בישראל לחזור לשם, במקום לסבול מאפלייה ועוני בישראל. באירן שיקמו לא מזמן אתר פופולרי הנקרא "קבר מרדכי היהודי", על פי מסורת אירנית.
אשר להכחשת שואה, ראשית, אחמד’ כינה לאחרונה את היטלר פושע ורוצח, ושנית, מעולם הוא לא היכחיש את השואה, אין הוא נאו-נאצי. הוא אמר משהו אחר לגמרי, והוא שערביי פלשתין אינם חייבים לשלם את מחיר השואה שבוצעה באירופה.
הוא גם היציע לחקור את השואה, לא מעמדה ממש מכחישנית, אלא כנראה במגמה ללמד קצת לקח את צדקתנות השואה וניכוס השואה על ידי הציונות, וזאת מצד מעצמה גדולה כאירן, כך ניראים לי הדברים. אולי הוא רצה שמנהיגי הציונות קצת ירעדו להם.
שכן עשינו בשואה שימוש לא יפה תמיד, כולל לקיחת המליארדים של פיצויי השואה על ידי ממשלת ישראל בשם העם היהודי, אף שליהודים, המושאים הישירים בעניין, ניצולי השואה ויורשיהם, היגיע מעט מאד מהון העתק הזה.
עמדות אחמד – האמת הפשוטה
— קישור —
אחמד’ מציג גם עמדות זהות לעמדות הטריטוריאליסטיות של הבונדיסטים למשל, אך בהם לא רואים שונאי ישראל ובו כן.
נכון, אירן מדינה חזקה, ולא טוב אם הם אויבינו, אבל לא צריך לבלף.
הו, תמימות קדושה!
בן כלאיים – יפה אמרת גדעון – בהקשרו הבוטני והזואולוגי הוא הכלאה בין חיות שונות או צמחים שונים
נניח – פרד, הכלאה של חמור וסוס.
השימוש בביטוי זה על בני אדם משקף את דעתו של הכותב – שמדובר ביצורים שאינם שייכים לאותו המין הביולוגי, חיות שונות
ולא ניתן לתרץ זאת באמירה שכל שני בני אדם הם שונים – הרי הכותב לא היה מכנה בן לזוג אשכנזים או זוג ספרדים בשם "בן כלאיים", אך כמסתבר האשכנזי והספרדי שונים האחד מהשני שוני כה מהותי, שזיווג ביניהם ממש כמוהו כזיווג סוס וחמור…
מר ספירו, אדם בעל השכלה כשלך צריך לדעת שהנאציזם הוא בן טיפוחיה של אסכולת ה"דארוויניזם החברתי" שפרחה במאה ה19 באירופה.
האם יש ביטוי מובהק יותר לאופן מחשבה זה מאשר הביטוי בו השתמש מוני?
ענה לי בכנות – האם לא היית מתפוצץ מזעם לו מישהו היה מכנה בביטוי זה צאצא לערבי ויהודיה? ורומז בכך שיהודים וערבים אינם אותם "בני אדם"…
ודבר נוסף, אל מוני, הביטוי "בן כלאיים" ביחס לבני אדם רווי מטען של בוז בשפה. הקונוטציות, אשר אתה מודע אליהן היטב (או שהתת מודע החולני שלך מכירן) הן של "מפלצת", "עיוות" – ולעולם דימויים כזה אכן כיוונת, אין לי ספק.
מעבר לזה – אין לי עוד כל כוונה להוסיף ולהתדיין איתך, אינך איש תרבות. אילו סבי זכרונו לברכה היה קם מקברו והיה שומע איזה שימוש נבזי אתה משתמש בעוולות שעברו עליו בדימונה בימי קליטתו בארץ – וודאי היה חוזר מיד לחפש מקלט בקברו, מתחושת הדחיה והגועל שאתה מעורר.
הדרך הנכונה לטפל בטרול המכנה עצמו מוני יקים היא למסור אותו לטיפולם של כמה עשרות יהודים מזרחיים/ספרדים טהורי-גזע וייחש שאין בהם חשש ממזרות כוזרית לפחות שבעה דורות אחורה. למען השוויון המגדרי אפשר שהחבורה תהיה מורכבת ממספרים שווים של גברים ונשים, עם יצוג הולם להומואים, לסביות וטרנס-ג’נדרים.
ואת מה שישאר אחרי הטיפול, רצוי לשלוח לאיפסון סופי ב"דרום צרפת", כי מה לצאצא מפואר לגולי ספרד במקום כוזרי כל כך כמו פריז? שילך בקזבלנקה…
בתגובתך לעודד ישראלי ציינת את עניין הטיהור האתני… אז זהו? מושג חדש הגיע לאזורינו? "טיהור אתני"?
מדהים איך מושג שכלל לא עולה בקנה אחד עם המצב באזורינו עובר זילות מבישה ושימוש קלוקל.
מיכאל, אנחנו מאמינים לך שאתה שמאלן ושוחר זכויות אדם גם בלי שתצעק: "טיהור אתני",
גם אתה וגם ויקטוריה בוך, שאתה מוזמן לקרוא את התגובות שלי למאמרה שפורסם לפני ימים ספורים.
לגדעון בקצרה=
אני מאוד מצטער,אבל להגיד שנשיא אירן הוא
מטורף והיטלר גם היה מטורף,זו לא השוואה.
"השוואה" באה מהמילה "שווה"(מתנצל על העברית שלי אך לא מתנצל על הרמה הלוגית שלי שהיא נכונה בכל שפה,גם בעברית).
אינני כתבתי שנשיא אירן "שווה" להיטלר,
אינני כתבתי שנשיא אירן "כמו" היטלר.
כתבתי שזה מטורף,וגם זה מטורף !
WHAT IS THE DIFFERENCE BETWEEN
?
SIMILAR AND IDENTICAL
מהוא ההבדל בין "דומה" ל"זהה" או "שווה" ?
וכאן,שיעור קצר לא בעברית,אבל בלוגיקה בסיסית,ממש "כיתה א")
ה’ביקורת’ של ספירו על נשיא איראן כי כדי לצאת ידי חובה. מה שנשאר בשורה התחתונה הוא אפולוגטיקה צבועה ודי מגעילה על רוצחם של אלפי הומואים ונשים ועל הטבח של ערביי חוזיסטאן והרבה מאוד דיסידנטים.
נשיא איראן מתחבק עם יהודים המשרתים אותו – נכון, הוא לא שונא יהודים פתולוגי כמו היטלר. אבל יש גם אנטישמים בדרגה יותר נמוכה מהצורר הנאצי – למשל גבלס שנשא לאישה את מגדה, המאהבת של חיים ארלוזורוב או גרינג שטיפח את מרשל האוויר מילך החצי-יהודי. וגם סטאלין היה נשוי בין הייתר ליהודיה, מה שלא הפריע לו להוציא להורג המוני יהודים על יהדותם ולתכנן גירוש של יהודי בריה"מ לסיביר.
הדברים שאתה כותב על מצבם של יהודי איראן מגוחכים ממש. האם הם יכולים לקנות את אדמות הוואקף המוסלמי ברפובליקה האיסלאמית? או לבנות בית על אדמת ואקף? לגבי בני/בנות זוג יהודים מחו"ל טענתך משונה עוד יותר: שמעת על יהודי/יהודייה שפויים בעולם הרוצים להגר לגן העדן האיראני? הלא כל השומע יצחק. לעומת זה יש המון פלסטינים/יות אשר מתים לחיות בגיהנום הציוני ורבבות מהם כבר זכו לממש את חלומם.
איך שלא תהפוך את זה: טיהור השרץ אחמדינג’אד והגנה עליו בצורה כזאת או אחרת זה אולי המסמר האחרון בארון הקבורה של השמאל בישראל.
אתה יודע מה? גם הגרמנים היו "עם עתיק וחכם, שאינו גם ערבי" וראינו מה יצא מהם.
ומי יודע? אולי אתה צודק באומרך שב"במשרדים ממוזגי אויר בתל אביב, בניו יורק ובוושינגטון" יש "אנשים מזויינים בנחישות פרע"(ציטוט ישיר מתגובתך האחרונה) בעוד טהרן מלאה "קסם של פרחים מעודנים, בוסתנים וזוגות נאהבים קסומים".
ההצעה שלך לבקר באתר האינטרנט של אחמדיניג’אד היא רעיון מבריק!
אך דע לך, סיפרו לי שבדיוק לפני שניכנסת לאותו אתר מחקו יועציו את הכותרת "זהו האתר של אחמדיניג’אד האיום והנורא" והחליפו אותה במשהו יותר מעודן כדי להתל בך.
דרך אגב, הצצת גם בבלוג שלו? חמוד, לא?
אכן ,למראית עין נראה כאילו אין לאנשים כאן מה לעשות בחיים, אך עליך להבין שמאחר והקילת השמאל הרדיקאלי מונה פחות או יותר את אותו מספר האנשים שכותבים כאן, ומספר האנשים שבאמת מאמינים ברעיונות כה קיצוניים, אף נמוך מכמות הכותבים, הרי שהתשובה לנוכחותם כאן היא שימור הצדק בעיני עצמם. הרי אף אחד מכאן לא באמת יכול להתמודד עם טיעונים מציאותיים או לתת פתרונות שלא כרוכים בהשמדה טוטאלית של מדינת ישראל. קשה להודות שהדרך פשוט אידיוטית אז דואגים להתחבר לאנשים הנכונים שמאמינים באותו דבר וכך לא חווים את הדיסוננס המאיים כל כך.
התכוונתי כמובן לאידיאליזם מהבחינה הפילוסופית בניגוד למטריאליזם, שכידוע המרקסיסטים מחשיבים חלוקה זו למטריאליסטים-אידיאליסטים לחלוקה החשובה ביותר בפילוסופיה.
תוכל לקרוא בעניין את "האידיאולוגיה הגרמנית" של מארקס ו"לודוויג פוירבאך וחתימת ההיסטוריה הגרמנית (אם אני זוכר נכון את השם)" של אנגלס.
ראיית העולם שלך בקשר לפלשתינים ממחישה שוב שאתה לא מבין במה דברים אמורים.
הסיבה שפועלים פלשתינים מועסקים ע"י יהודים היא השכר הנמוך שלהם. אם יהיו להם אותם תנאים כמו לפועלים יהודים לפי איזה צו או חוק, אז יקרה אחד משני הדברים-
או שהם יועסקו בשחור בתנאים פחות טובים עד (אם בכלל) שיעלה השכר של הפועלים הפלשתינים כתוצאה מפיתוח השטחים (אנחנו כמובן מדברים על מצב של מדינה עצמאית) ואז נגיע למצב השני (אם לא נתחיל ממנו)-
או שבגלל שלא תהיה עדיפות לפועל הפלשתיני יעסיקו במקומו את העובד הזר.
מה שאתה מתאר לא תלוי במה שטוב או לא טוב וזה כמובן (בצורה שאפילו אי אפשר לקרוא לה צורה, שהרי אתה לא כל כך בקיא בעניין) קצת אידיאליסטי.
מה שיקרה אם וכאשר יהיו 2 מדינות תלוי באינטרסים של הקפיטליסטים ובשער הרווח.
החקלאות, הנדל"ן וכו’ בישראל תלויים בעבודה זולה ואם הפועל הפלשתיני לא יספק אותה אז יספק אותה הפועל הזר והפלשתיני לא יועסק בישראל.
לכן ברור שזה לא מה שיהיה ואם טוב שכך ימים יגידו.
לאבירם: הדרך לשלום ולכל דבר לא עוברת דרך הנמושות. רק דרך אותם אנשים נדירים ואמיתיים ובני אדם הגונים, חכמים וחזקים ובעלי לב.
זאת כאשר בלי אמונה וחוכמה וחתירה לאמת הכל נעשה עקום וטבע האדם מתקלקל.
אויבי הם גם אויבי אחמידנאג’ד בעצם:
כל מה שמנוגד לכך.
הבריתות האמיתיות הן כאן, בין ישרי לב ושואפים לצדק, ובעלי אמונה.
היטלר היה רוצח, אחמדינאגד לא.
היטלר היה איזוטריסט שהאמין באלילים. אחמדינאג’ד – באמת ובאלוהים.
אנו שמיים. היטלר לא.
מהאיזור הזה הגיחה האמונה והאמת לעולם, אברהם, משה, הנביאים ישוע ומוחמד.
בוא אני אעזור לך ואראה לך עוד נדבך בבורות שלי: אין לי צל צילו של מושג מה היא "היסטוריה אידיאליסטית"…
דרך אגב גם לגוגל אין מושג, שכן חיפוש של הביטוי הנ"ל העלה 0 תוצאות (ותוצאה אחת בלבד בכתיב חסר).
המסקנה היא שכנראה שאין דבר כזה שנקרא "היסטוריה אידיאליסטית" ולכן לא אוכל להתייחס ברצינות לביקורת הספציפית הזו שלך.
לגבי הפלסטינים,
to make a long story short:
ראיית העולם שלי היא שלאחר נסיגת ישראל מיו"ש ובנית אמון בסיסי בין שני העמים
יחזרו הפועלים הפלסטינים לתפוס את מקומות העבודה בישראל שנתפסו ע"י פועלים זרים.
השכר יהיה זהה לשכר של פועל יהודי באותו מקצוע, כולל הפרשות ביטוחיות ופנסיונריות
שיועברו למוסדות בפלסטין.
הפועל יוכל לחיות בכבוד בפלסטין מבלי להגר אלפי קילומטרים כדי למצוא עבודה, ובמקביל יחסך מישראל אותו תשלום של החזקת מאות אלפי עובדים זרים שזכותם לקבל בישראל שירותי רפואה וחינוך.
טוב? לא טוב? מרקסיסטי? אידאליסטי?
זה מה שיהיה כאן וטוב שכך.
לדעתי, הצעתו של אחמדינאגד היא הפתרון, אף שהדבר נאמר על ידו כפרובוקצייה (צודקת אמנם): טריטוריאליזם.
כל שעיניו בראשו רואה שאין למדינה הזאת כפי שהיא כיום, כל עתיד, ויהודי ישראל צפויים להשמדה. ובנוסף, "מאבקה" של ישראל מעורר גל ענק של אנטישמיות ויסכן את יהודי התפוצה.
מוני יקים צודק (אני הוא שהיצבעתי על כך לראשונה לפני למעלה משנה), אנשי האוליגרכייה בשלב טרמינלי זה, בוזזים את קופת המדינה ונוטלים לכיסם כל מה שהם יכולים, בשביל לברוח לחו"ל ביום עברה, או בלשונם, ש"יוכלו לנחות שם נחיתה רכה". חלקם מוציאים פספורטים זרים וחלקם מסתמכים על כך, שהונם המצוי בחו"ל, יאפשר מעבר לשם, גם בלי אזרחות בשלב ראשון (אין זה נאה לדמות מוכרת ומכובדת לפנות לשגרירות זרה להוצאת פספורט זר).
הפיתרון הוא אם כן, פתרון בעיית הפליטים, פרוייקט בינ"ל של 250 מליארד דולר ל-5 שנים. שנית, השארת מוסדות המדינה והמשטרה, וכל מה שנבנה שנים ובעמל רב, לרשות הקנטון היהודי שבמדינת פלשתין-ישראל (הערבים יהיו מוכנים לקבל טעון של הגנה גרידה, ללא תוקפנות, ולהשאיר בידי הישוב היהודי כוח צבאי). לחילופין, מדינה בגבולות החלטת האו"מ 1947 תוך הרחבות מסויימות, גם בכך יכיר העולם הערבי.
במקביל, התיישבות יהודית, תוך חזרה לרעיון הטריטוריאליסטי, באיזורים בקנדה, או בבירוביג’אן, או בשטח אחר שיוקצה למדינה יהודית.
מינימליזם בא"י פלשתין – טריטוריאליזם כפתרון הבעייה היהודית.
בתגובה שלך אלי בנושא הפלשתיני ("לא טוב לך שהם איכרים ולא טוב לך שהם פועלים…" או משהו בסגנון) הראית בורות גמורה ביחס לסוגיה ולמה שכתבתי וכבר השבתי לך על זה.
בנוסף, כמו רבים וטובים, הגישה ההיסטורית שלך (אם בכלל אפשר לדבר במושגים כאלו) היא אידיאליסטית, וכולנו הרי יודעים יפה מאוד שבסופו של דבר גם הפרופסורים הכי מדופלמים להיסטוריה אידיאליסטית בסופו של דבר לא יודעים כלום בהיסטוריה (כל מרקסיסט מכיר את הסיפור, כשהוא מנסה ללמוד מספר של היסטוריון בורגני צריך לקרוא 50 עמודים בשביל למצוא איזה משפט בעל משמעות).
לאברהם אבינו
אני משוכנע שאתה איזה אשכנזי אליטיסט,הרוחץ בניקיון כפיו.
אני משוכנע שאם אדבר על "תעשיית השואה",או שאזכיר את הפעילות הנאצית בשטחים הכבושים תעמוד על שתי רגליך האחוריות
אבל אין לך את האומץ הרגשי לגלות אמפטיה
לשואתם של אחרים,הנאכבה של הפלשתינים,והגיזדור* שלנו המזרחים.
מוני
לא יכול לספק לך אש מקלעים משמאל
מטרתינו משותפת
א.ביטולה של ההגמוניה האשכנזית
ב.הבאתם של ילדים מזרחים לבחור ב"בובה השחורה"לאהוב אותה ,ולהכיר בערכה האמיתי.
דרכינו שונות,לא מתאים לי הכוזרי שמוזרי
אצלי בבית זה ישמע בערך כך
שחר!!יה-חצי כוזרי שוב השארת חדר מבולגן!
כעקרון אתה צודק, וצריך היה שרמת החיים, המצב הסוציו-אקונומי והשכר הממוצע בעולם יהיו זהים. אבל זה לא כך, ולכן נוצרה תופעה של הגירה (במקרה הפחות טוב) ויצוא של כח עבודה (הרע במיעוטו).
התמזל מזלנו (אני אומר זאת בלי ציניות) ומרחק הפועלים הפלסטינים ממקום עבודתם הוא שעה אחת באוטובוס ולא עשרים שעות טיסה, כך שבמקרה שלנו ישראל מייבאת עבודה מפלסטין ללא הגירה, האם אין זה הרע במיעוטו?
אני בהחלט מסכים ש"הדרך לשלום לא עוברת דרך הנמושות, רק דרך אותם אנשים נדירים ואמיתיים ובני אדם הגונים, חכמים וחזקים ובעלי לב".
אך אני ממש לא מבין מה בין זה ובין אחמדיניג’אד?
לשם הדוגמא – תאר לך שהאיש היקר המופתי חאג’ אמין אל-חוסיני היה קם לתחיה ומהלך בינינו היום.
אל מי לדעתך היה חובר אם לא אל ידידך אחמדיניג’אד?
האם גם אז היית אומר ש"אויבי הם גם אויבי אחמידנאג’ד בעצם"?
לא הבנתי גם את עניין "היטלר היה איזוטריסט שהאמין באלילים. אחמדינאג’ד – באמת ובאלוהים".
מה עניין אלוהים לכאן? גם יגאל עמיר מאמין באלוהים, מה זה אומר?
אני מייעץ לך בחום לא לעשות שום קשר שהוא בין מידת קירבתו של אדם לדת לבין רמת המוסריות שלו. ההיסטוריה הוכיחה שוב ושוב שיש צדיקים גמורים ויש רשעים גמורים בין המאמינים ובין הלא מאמינים.
לצערי קשה לי לדון איתך בדברים שהעלית בסיום תגובך מפני שאני פשוט לא מבין מה אתה רוצה:
למי אכפת ש"מהאיזור הזה הגיחה האמונה והאמת לעולם, אברהם, משה, הנביאים ישוע ומוחמד"?הרי "מהאזור הזה" הגיחו גם סאדם חוסיין, חומייני, ושאר עמלקים. מה קשור האזור למידת טוב ליבו של אחמדיניג’אד?
ומה הפרוש של ""אנו שמיים, היטלר לא"? מה זה אומר?
למכלוף
כל הכבוד על חוש ההומור גם ילדי בני כילאיים אישתי מרוקאית אורגינל מקזבלנקה.אז מה אני קורא לו נתנצ’יק קטנציק חצי מרוקאי.ענין הכוזרים הוא במישור הפוליטי הסטורי וזו דמגוגיה זולה להעבירו למישור האישי. אין פתרונות קלים למצבים קשים.
ברוך בואך לקדמה הצ’כונה שלנו בלי הצנזורות וההתנשאויות של האחשדרפנים צאצאי הכוזרים שמתביישים במוצאם האמיתי…בחורבן הציונות הגזענית ננוחם.
מה זאת אומרת שיהודי ישראל צפויים להשמדה?
מי לדעתך ישמיד אותנו? ומתי ובאיזו צורה?
עניין זה מביא אותי להסב את תשומת לבך שוב למאמר של ויקטוריה בוך בעניין הטיהור האתני שאנו אמורים לבצע בפלשתינים.
הגבת שם בהתלהבות למאמר שלה, ז.א שאתה מאמין שהטיהור האתני בדרך.
אז מה – קודם נטהר ואז נושמד? או שאולי ההפך הוא הנכון: קודם נושמד ואז נטהר.
ואולי מספיק אם כל בשורות האיוב הללו?
הרי הנבואה ניתנה לשוטים, לא?
אז אולי די?
למה בדיוק לאחר הנסיגה יוכלו פלסטינים לעבוד כאן ועוד בשכר המקביל לשכרם של פועלים יהודים? אני נגד הניצול של הפועלים הזרים ככלל אבל בעיקר נגד הבאתם לכאן. אדם רוצה להתפרנס? אדרבה, ימצא לעצמו פרנסה מכובדת במקום מושבו ולא יבקש מהשכן המותלח להיות הספונסר שלו (אלא אם כן, ירום לחברה אליה הוא מצטרף ואז כמובן שיוכל להיכנס כחוקר בתחום דרוש או כמרצה באחד מהמוסדות האקדמאים המוכרים).
…חולה עליך ….
גבר הולך לאיבוד .מצאת לך מקום ..
זלדה
כוזרית וציונית..מוקציית.. מחמת תורתו של ידידך כאן , שיש לה מלא אמפטיה ..
אליך
אנשים , סורו נא קמעה אחור; הולך כאן תסריט לא צפוי . רקפת ..("מתחת לסלע צומחת לפלא..")
לכאן.מרגבי הרי ירושלים וממורדות הכרמל , אל עיניך המבריקות מכלוף . קרא !! : ערך מורחב הכוזרי
רבי יהודה הלוי התפרסם בעיקר בזכות ספרו הפילוסופי-יהודי "הכוזרי", ספר שעבד עליו כעשרים שנה, לו יש מסגרת דרמטית מומחזת. הוא מבסס את סיפור המסגרת של הספר על התגיירותו של מלך כוזר. ביסוד הספר עומדת התמודדות נגד השיטה האריסטוטלית ששלטה בשיח הפילוסופי של התקופה, וריה"ל מצליח לחרוג מהפורמולות המקובלות ולהעמיד אלטרנטיבה בעלת קסם פיוטי ולכידות פילוסופית משל עצמה, הנלמדת עד היום כקלאסיקה יהודית.
על אף, ואולי בגלל, שהפילוסופיה היהודית של ימי הביניים לא נלמדה בחברה היהודית המסורתית בעת החדשה, קבע הגאון מווילנה כי "ספר הכוזרי הוא קודש קודשים ועיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו"./זהו סיפור הכוזרי ! היהודי מספרד והיהודי מווילנה ..מדברים ‘עם אחד’! לא הייתה שם שום כוונה מזו המועליית ע"י שונאי ישראל באשר הם . (כולל אלה ש יהודים הינם , כדת משה ובלבם מחלה האוכלת מבפנים ורעתה לכלות)
אני מזהה ברקפת החוורת
הומניות ואהבת אדם.
ואם כך הוא ,ובשם מכנינו היהודי המשותף הרקפת מדברת
נשאלת שאלה,מדוע נמשך דיכויים של יהודי המזרח כבר שישים שנה
ומדוע הגיזדור* לא זוכה לשום אמפטיה ?לא מימין ולא משמאל* לא מציונים ולא מאנטי ציונים?
זה נחמד לדבר על אחווה יהודית,זה נחמד לבקש סליחה כמו אהוד ברק,אך אם אין תוכן של ממש
זה חסר ערך לחלוטין
שבת שלום
למוני יקים,
יש לך גישה סטריאוטיפית באשר לשמאל, שעה שאתה רואה בכל אחד כנושא ספרי מרקס וטרוצקי. ולא היא. אינני מרקסיסט גם לא טרוצקיסט, ובכל זאת איש שמאל. יש גוונים וזרמים בשמאל, וכפי שלא כל המזרחים אותו הדבר כך גם לא אנשי השמאל.
בניגוד לנטען על ידך יש לי רגישות רבה לעוולות ואפלייה שהיו והינם מנת חלקם של המזרחים, ומעולם לא רק שלא התעלמתי מכך אלא השתתפתי ומשתתף במאבקם של המזרחים לשוויון זכויות עוד מימי הפנתרים ועד ימי הקשת הדמוקרטית מזרחית. אבל בניגוד אליך הרגישות שלי אינה שבטית אתנית, אלא חורגת מהגבולות האלו, והיא כוללת גם ערבים, נשים, קשישים, אתיופים – בקיצור, לא חסרות קבוצות מופלות בישראל.
השאלה שלא נתת עליה תשובה, עוד כמה דורות אתה חושב לטהר את המזרחים משותפות לאחריות של פשעי הציונות. יש כבר דור רביעי של מזרחים, חלקם השתלב בצמרת המימסד הפוליטי והצבאי בעמדות מנהיגות. האם שר התשתיות פואד בן אליעזר (בעבר מושל הגדה ושר הביטחון), ח"כ עמיר פרץ (לשעבר שר הביטחון), הרמטכ"לים לשעבר משה לוי דן חלוץ ושאול מופז (לשעבר שר הביטחון וכיום שר התחבורה), דוד לוי (לשעבר שר החוץ), יצחק נבון (לשעבר נשיא המדינה) ועוד רבים אחרים, כולם מזרחים שהולכו שולל על ידי אשכנזים צאצאי הכוזרים? אתה מעליב והופך אותם לקטינים חסרי דעת שמובלים מבלי שיש להם אחריות למעשיהם. מרוב שאתה רוצה להגן, אתה נקלע לגזענות כלפי מי שלכאורה צריכים להיות קרובים לך.
מעבר לזה, יש מחלוקות רבות בתוך הציבור המזרחי כמו בציבורים אחרים, יש ימין ושמאל, דתיים וחילונים, ציונים ואנטי ציונים.
אפילו הקשת הדמוקרטית המזרחית, תקוותם של רבים במאבק למען שויון ושלום, מפוצלת בין ציונים ואנטי ציונים.
המזרחים, אתה טוען, הם חלק מהאזור, לעומת הכוזרים שבאו מארצות הכפור. מעבר לשאלה האם הכוזרים הם מציאות היסטורית או משל ספרותי, יש בישראל דור שני ושלישי ורביעי של אשכנזים שנולדו כאן וחיים כאן את כל חייהם, וגם הם חלק מהאזןר. האם יש להם זכויות במשנתך?
אשר אליי, אני יודע ששושלת היוחסין שלי לא מביאה אותו לקווקז, אלא דווקא ליהדות ספרד. משפחתי היא חלק ממגורשי ספרד שמצאו מקלט בארצות הכפור. האם זה לשיטתך מקנה לי זכות להתערות באזור?
ולבסוף, אתה שופך הרבה זעם על חיים ברעם יליד הארץ, על לא עוול בכפו. למיטב ידיעתי הוא בכלל נצר למשפחה חלבית, אז מה אתה מציע, לגרש אותו לסוריה, או בכל זאת לאפשר לו ולילדיו לחיות במדינה בה נולדו?
חבל שהשנאה לארה"ב מעבירה אותך על דעתך עד שאתה מתעקש למצוא טוב בבן אדם שקרא פעמים רבות בפומבי להשמיד את ישראל ויש הוכחות מצולמות רבות.
כשאתה מדבר על אחמדינג’אד אפשר לחשוב שמדובר בשה תמים שלא מבין כלום, סתם נאיבי שכשהוא אומר שצריך לבדוק אם הייתה שואה, זה רק בגלל שלא יעצו לו טוב.
מעניין מה יש בתוך הכורים האלה?
אני אגיד לך מה יש, בקרוב יהיו שם פצצות שמי שמעוניין להבין מה המשמעות שלהן ועוצמתן יחפש את המילה "הירושימה" בגוגל ויכפיל את התיאור שהוא קורא שם פי 50, כי אלה גודל הפצצות "הסטנדרטיות" כיום.
נכון שלישראל יש אטום או כמו שפוליטקלי קורקט רצוי להגיד "ככל הנראה", אבל האם רצוי שלעוד מדינות יהיו?
ממש לא ולכן אסור לעצום עין או להיות נאיבים.
בקשר לחיילי צה"ל לצערי גם אני שמעתי עדיות בעיקר על מגבניקים, אבל יש מרחק עצום בין רצח עם מתוזמן ושיטתי למה שחיילי צה"ל עשו ובתור אחד ששירת כקרבי בחי"ר אני מוכרח להגיד שאצלינו לא היו מעולם דברים כאלה ומי שהיה עושה זאת היה נענש קשות ומסולק מהיחידה.
אבי בוק שהיה קצין ביחידה שלי נהרג בלבנון מכיוון שלא הייתה רשות לירות על חולייה שירתה עלינו מתוך אוכלוסיה אזרחית, ואלה היו אמות המידה של הצבא שאני הכרתי, למרות שאני גם שמעתי עדות ממקור ראשון ממגבניק על התעללות בפלסטינים.
ולמען ההגינות רק נציין שכשהם מתעללים בחשודים כשמשתפי"ם או בפלג אחר אז תאורי הזוועה באמת מזכירים תקופות אחרות זה לא רק אנחנו, בבקשה לא לצנזר.